פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 64 ועדת החינוך, התרבות והספורט 01/07/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 450 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט יום שלישי, ה' בתמוז התשפ"ה (1 ביולי 2025), שעה 9:00 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק מניעת העסקת עובד הוראה שיש לו תואר אקדמי ממוסד ברשות הפלסטינית (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025 (פ/5145/25) (פ/4451/25) (כ/1106), של חה"כ עמית הלוי, חה"כ אביחי אברהם בוארון, חה"כ אושר שקלים, חה"כ צגה מלקו, חה"כ משה פסל, חה"כ דן אילוז, חה"כ אריאל קלנר, חה"כ משה סעדה, חה"כ בועז ביסמוט, חה"כ לימור סון הר מלך, חה"כ אברהם בצלאל, חה"כ אוהד טל, חה"כ סימון מושיאשוילי, חה"כ מישל בוסקילה, חה"כ ששון ששי גואטה << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: יוסף טייב – היו"ר אביחי אברהם בוארון סימון דוידסון משה טור פז יסמין פרידמן קטי קטרין שטרית חברי הכנסת: ואליד אלהואשלה אברהם בצלאל עמית הלוי אחמד טיבי מוזמנים: מיכל גרשוני – עוזרת ייעוץ משפטי, משרד החינוך כרמית הרוש – מנהלת מחוז ירושלים, משרד החינוך סוניה פרץ – סמנכ"לית ומנהלת אגף בכיר כוח אדם בהוראה, משרד החינוך דן פיקמן – רפרנט חינוך, אגף התקציבים, משרד החינוך אסיה בינוס – יועצת שר החינוך, משרד החינוך לירון בנית ששון – ראש אשכול בייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים נעמי גרינוולד – סגנית מנהל תוכנית החומש, עיריית ירושלים טלאל קרינאווי – ראש עיריית רהט גל ינובסקי – רכז פיתוח מדיניות, עיר עמים משתתפים באמצעים מקוונים: אורי זיו – ממונה תחום הנגשה לאוכלוסיות ייחודית, מל"ג ייעוץ משפטי: תמי סלע מנהלת הוועדה: אתי דנן רישום פרלמנטרי: סמדר לביא, חבר תרגומים שימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק מניעת העסקת עובד הוראה שיש לו תואר אקדמי ממוסד ברשות הפלסטינית (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, פ/4451/25 כ/1106 << נושא >> << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט, ה' בתמוז התשפ"ה, 1 ביולי 2025, בנושא הצעת חוק מניעת העסקת עובד הוראה שיש לו תואר אקדמי ממוסד ברשות הפלסטינית (תיקוני חקיקה), התשפ"ה-2025, הצעת חוק של חברי הכנסת עמית הלוי, אביחי בוארון ועוד מספר חברי כנסת. לאור הדיונים הרבים שהיו הצענו מספר תיקונים, הצגנו נוסח, הוגשו עשרות הסתייגויות, אולי 80-70 הסתייגויות, חלקן מהותיות. לשם שינוי הרבה הסתייגויות מהותיות ולא הלכו על אלפי הסתייגויות על הבאב אללה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> עד מתי אפשר להגיש הסתייגויות? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> עד מתי היה אפשר אתה מתכוון? אם לא יהיו שינויים מהותיים בנוסח אז אין הסתייגויות. אם בדיון הזה נביא שינויים מהותיים אנחנו ניתן עד - - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> יש סעיפים שעוד לא קראנו אותם, הפרסום, הדיווח. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כן. תמי, בבקשה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> קראנו את הסעיפים עד סעיף 3 והיו עוד כמה נקודות שאנחנו צריכים לסיים את הדיון בהן ואז יש לנו עוד כמה סוגיות שעלו כהצעות להכניס בהסדר. בסעיף הראשון, הסעיף שאומר שלא יועסק כעובד הוראה, אנחנו מדברים על שני חוקים שמשלימים את כלל עובדי ההוראה, חלקם מועסקים על ידי המדינה וחלקם לא על ידי המדינה, אז אותו סעיף נמצא בחוק חינוך ממלכתי ובחוק פיקוח על בתי ספר. באותו סעיף שאומר שלא יועסק כעובד הוראה מי שיש לו תואר אקדמי ממוסד להשכלה גבוהה ברשות הפלסטינית והוא ייחשב כמי שאין לו תואר אקדמי הנדרש לשם העסקה כעובד הוראה בישראל, עלתה הצעה להוסיף 'והערכים המתאימים לכך', משרד החינוך התנגד, גם אני הבעתי התנגדות לתוספת הזו וביקשו שבזה נמשיך לדון אם רוצים עוד לקיים על זה דיון, גם המשמעות של המונח הערכים המתאימים לא ברורה וזה גם היום לא תנאי למינוי של אדם כעובד הוראה, הבחינה של הערכים שלו. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מי קובע מה הערכים, איזה ערכים? הערכים של עמית הלוי בעיניי הם ביזיון והערכים שלי בעיניו הם ביזיון, אז מה לעשות? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הוא לא אמר שהערכים שלך ביזיון, למה את מכניסה לו דברים לפה? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> עד עכשיו לא שמעתי ערכים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני בטוחה, לא צריך להיות גאונים גדולים כדי להבין. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> וכן חשוב להדגיש שזה לא רק כללית או סעיף מטרה אלא זו הוראה שמונעת העסקה של אדם במקצוע בישראל אז היא צריכה להיות ברורה, מדויקת ומידתית. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב ראש, אם אנחנו דנים בזה עכשיו אז כדי לקדם את הדיון במהירות אני אומר ככה, הייתה שיחה עם שר החינוך - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מהירות לא תהיה פה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> זה חלק מהערכים? איטיות? בכל אופן הייתה שיחה עם שר החינוך, השר קיש, לפני כמה ימים, השתתפו בה עוד גורמים שונים, כי ניסיתי לתהות אחרי עמדת המשרד באופן מלא. אני אומר את הדבר הבא, אני כידוע בעד נוסח אחר, 'ייחשב כבעל השפעה מזיקה', זה הנוסח שאני בעד והייתי רוצה לשכנע את הקואליציה בכך. נוכח השיחה, אם אנחנו מוציאים את המילים 'ערכים מתאימים' אז אני מבקש להוסיף סעיף מטרה לסעיף. זה יהיה חידוש יפה בחקיקה, יש לפעמים סעיף מטרה לחוק, יהיה סעיף מטרה לסעיף הזה כיוון שהוא סעיף מאוד מהותי והוא נכתב בדם ילדינו, לא רק של אליהו קיי אלא של כל הילדים הערבים שמתחנכים לברבריות שבוגרי הרש"פ מחנכים אליה. לכן אם אנחנו מורידים את הערכים המתאימים אני מבקש להוסיף סעיף מטרה לסעיף 18, כתבתי פה, אני מעלה את זה בפניכם: מטרת סעיף זה למנוע את השפעתה המזיקה של הרשות הפלסטינית הפועלת כנגד מדינת ישראל וערכיה במערכת החינוך הישראלית. עשיתי את זה מאוד רזה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> שוב. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> מטרת סעיף זה היא למנוע את השפעתה המזיקה של הרשות הפלסטינית העוינת את מדינת ישראל וערכיה במערכת החינוך הישראלית. זה מטרת הסעיף. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה זה קשור לחקיקה? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> כל החוק הוא זה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> החוק שלנו, נכון, חוק מניעת העסקה שהוא בעצמו סעיף בחוק חינוך ממלכתי ובחוק הפיקוח. כדי להסביר, כיוון שהיו פה מילים שונות ואני זוכר שמנהלת המחוז דיברה, ובצדק, שמורה זה חבילה שלמה, זה כולל המצפן שלו וכו', אבל היא לא רוצה להיכנס בחוק עצמו לפרטים איזה ערך בדיוק עכשיו, אם זה ערך של אנטי ישראליות כזו או אחרת. אני מקבל את זה, אבל כדי שיהיה ברור שתכלית הסעיף הזה בחוק שהוא סעיף בחוקים הכלליים, אינה תכלית פדגוגית ואינה תכלית ביטחונית, למרות שגם אלו נכונים כמובן, אלא תכלית מהותית וערכית. אז אחת משתיים אני אצביע בעד, או שנחזור לבעל השפעה מזיקה, זה אני מקבל, או שנחזור לסעיף הזה ונצביע עליו, או שנוסיף את מה שאמרנו וזה נראה לי מקובל על כולם, כולל על שר החינוך, הוא אמר דברים מאוד ברורים בעניין הזה, שזאת מטרת התיקון. אז אני חוזר שוב, מטרת סעיף זה היא למנוע את השפעתה המזיקה של הרשות הפלסטינית העוינת את מדינת ישראל וערכיה במערכת החינוך הישראלית, או את השפעתה במערכת החינוך הישראלית של הרשות הפלסטינית. זה יניח גם את דעת כבודו אחרי כל מה שהיה פה בדיונים הקודמים, להבהיר שמטרתנו היא ערכית מהותית ולא רק פדגוגית ביטחונית. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אני רוצה להתייחס, ברשותך. בנקודה הזאת אני חלוק על חברי עמית הלוי. אני הצעתי את המונח הזה ערכים מתאימים, כיוון שאנשי משרד החינוך לא אהבו את המינוח השפעה מזיקה. אני מסתכל על חוק חינוך ממלכתי ואני קורא בסעיף 2, מטרות החינוך הממלכתי הן לחנך אדם להיות אוהב אדם, אוהב עמו, אוהב ארצו, אזרח נאמן למדינת ישראל, מכבד את הוריו ומשפחתו, להנחיל את העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל ואת ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, לפתח יחס של כבוד לזכויות האדם, לחירויות היסוד, לערכים הדמוקרטיים, לשמירת החוק ועוד ועוד, ולפתח את אישיות הילד והילדה, את יצירותיהם, את כישרונותיהם השונים, להרחיב את אופקיהם התרבותיים וכו'. וכשאני אומר הערכים המתאימים על זה אני מדבר. אולי אפשר למנח את זה אחרת, ואם זה ייעקר מהסעיף זה עיקר חסר מן הספר וגם אני חושב שהשר הסכים לזה בשיח שלנו. אני חושב שסעיף המטרה ירזה קצת, זה קצת יפגע במשקל של זה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תציע את זה כפשרה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אתה מציע משהו, כאילו אתה מדבר על ערכים ואתם שוכחים שכל מטרת החוק שלכם היא למנוע מאנשים ספציפיים ללמוד, כי אתם לא רוצים שהם ילמדו שם. ואני מקבלת את זה כי גם אני לא רוצה, אבל לא הבאתם שום פתרון למרות שישבתם כאן בדיונים הראשונים ודיברתם על פתרונות אלטרנטיביים. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> יסמין, למה את צועקת על הבוקר? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כי אני עצבנית, כי זה מעצבן אותי שאני מבזבזת את הזמן שלי פה על חקיקות כאלה מרושעות וגזעניות ולא הבאתם שום פתרון חלופי. אני ישבתי פה בדיון שהציג משרד ירושלים את העבודה שלו ונשארתי אחרי הדיון כדי להבין איפה הפתרונות שלכם, ושר האוצר מונע את הפתרונות שלכם. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> איפה הבעיה? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הבעיה היא איפה הם יילכו ללמוד? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> בכל מקום הם יכולים ללמוד, מה את מקשקשת? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, אתם מייצרים בעיה יותר גדולה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> את לא יודעת על מה את מדברת. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה אתה אומר. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> כמה מורים - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> עמית הלוי, תירגע, תעביר את הגזענות שלך למקום אחר. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תשתוק, תשתוק. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> שתוק אתה. ההבנה שלה היא לא חצי משלה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> איזה גזענות? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אתה גזען. תוריד את הדברים שלך עכשיו. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה שאתה לא מסכים איתי זה לא אומר שאני לא מבינה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> שהוא לא ירים את הקול שלו. הוא חושב שהוא יותר חכם מכולם בכל דבר. שיירגע עמית הלוי ומהר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> קינלי, תודה רבה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> כן, שמענו, גזענות, מרושעות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> עמית, לך תשתה כוס מים. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אני בסדר. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אתם פשוט מייצרים בעיה הרבה יותר גדולה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> יסמין, מספיק. ההשתלחויות האלה, גזען, לא גזען, מספיק. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני לא אמרתי את זה. דיברתי לעניין. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני מכיר את קינלי הרבה שנים, זו פעם ראשונה - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> האמת שהופתעתי. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני לא מוכן לשמוע דברים כאלה, עמית הלוי. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אז כנראה שבאמת זה חשוב לו. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מספיק, אני מתקדם. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לשאול אותך שאלה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני מתקדם בהתאם לשיחות שהיו לי, גם עם השר, גם עם המשרד, בהתאם לדיונים שהיו פה, בהתאם לשיחות שהיו לי גם איתכם, המציעים. אני לא הולך עכשיו לפתוח עוד פעם את הדיון הזה, כי דנו בסוגיה הזאת גם בדיון הראשון, גם בשני, גם בשלישי. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> זה נשאר פתוח. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בסדר, אבל דנו בדברים האלה. עכשיו אנחנו בדיון לקראת הצבעות ובסוף הכתפיים שלי צריכות להיות רחבות ואני צריך להכריע. הסיפור הזה של ערכים מתאימים יורד, אין סעיף מטרה, אנחנו מתקדמים. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אני רוצה לענות ליסמין, ברשותך, אדוני היושב ראש. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בשביל מה? אני רוצה לעבור לסעיף (ב). << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> כי זה חשוב לדיון. יסמין, במלוא הכנות, יש פה מטרה והיא לא גזענית, המטרה היא - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אמרת גזענות, אמרת מרושעות. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> המטרה בסופו של דבר, נאמר את זה ככה גס, שערכי הרשות הפלסטינית לא יחלחלו למערכת החינוך בישראל. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מסכימה במיליון אחוז. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> על זה דיברנו, שפעם אחת צריך לעשות סור מרע, זאת אומרת להחליט שלא מאשרים יותר לאנשים שלמדו שם להיות פה מורים, פעם שנייה כן ללמד אותם, אבל זה ברמת הממשלה. הלכנו, הכנו עם אנשי משרד החינוך הצעת החלטה לממשלה, יש מגעים מתקדמים עם משרד האוצר, יש מגעים עם משרד ירושלים, ואליד אלהואשלה מכיר את זה. יש לא תוכניות אמורפיות, יש דברים כתובים ומה צריך לעשות והייתי אצל ראש הממשלה על הדבר הזה והוא - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> נכון, אבל שר האוצר עוצר את זה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> שר האוצר לא עוצר את זה, שר האוצר מסכים לזה ואת תראי את זה כהחלטת ממשלה בחודשים הקרובים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אז האם תסכים איתי שאת החוק הזה צריך להעביר בקריאה שלישית רק אחרי שיש תוכנית גיבוי? אתה מייצר בעיה יותר גדולה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לא, יסמין, מה שיקרה זה שהחלטת הממשלה תבוא מיד אחרי שנצביע על החוק הזה בקריאה שנייה ושלישית. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ואם לא? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אני אומר לך שזה מה שיהיה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אז אני אומרת, תחכה שהכסף הזה יעבור. אני ישבתי פה אתמול אחרי הדיון שהיה פה כדי לשאול את השאלות האלה ואמרו לי, המנכ"ל אמר, שר האוצר לא מאשר. נקודה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> זה לא נכון, יסמין, את מכירה את הריב שיש לי עם השר לענייני ירושלים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מי אומר שאתה תנצח, אביחי? הוא שר ואתה לא. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אני לא מנצח אף אחד, אני - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> האצבע שלו מחזיקה את הקואליציה, שלך לא. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אז מחכים שתהיה תוכנית. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אני חושב שאם שר האוצר כבר רתום לזה וראש הממשלה רתום לזה, הדבר הזה יעבור. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה לא מספיק, צריך פה סור מרע ועשה טוב, בדיוק כמו שאמרת, ואם החוק הוא רק סור מרע זה בעייתי מאוד. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> החוק עושה חצי עבודה והחלטת הממשלה תעשה את החצי השני. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אז תוודא שיש לך את חצי העבודה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> וידאתי. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לאף ערבי במזרח ירושלים אין שום מניעה ללמוד. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זו לא השאלה, עמית, כשאתה מחוקק אתה צריך לקחת אחריות, לא רק לומר אין מניעה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> משה, לוקחים אחריות, אתה יודע את זה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני מסכימה עם מהות החוק, אבל כל עוד אין תוכנית כוללת מה האלטרנטיבה - - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> יסמין, את תצביעי בעד החוק הזה? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ממש לא. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אם לפני שהוא עולה למליאה תהיה החלטת ממשלה תצביעי בעד? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אם אני אראה שהכספים עוברים גם ואליד יצביע בעד. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> בסדר, בוא נראה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל חשוב לי לומר שכל עוד אין והכספים האלה לא עברו, ואני יודעת שהם כרגע לא עוברים, כי עשיתי עבודת עומק כדי להבין את זה, אז אנחנו מייצרים אבטלה הרבה יותר גדולה שלא תעזור לנו לטרור אלא תעשה לנו יותר תסכול וטרור. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לא נכון, יש פה גם הוראת מעבר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה רבה. זהו, מיצינו. יועצת השר, בבקשה. << אורח >> אסיה בינוס: << אורח >> רק למען הסדר הטוב, שיובהר לפרוטוקול, כל נושא סעיף המטרה לא הוצג לשר החינוך, לא התקבלה ממנו שום עמדה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אבל 'ערכים מתאימים' כן הוצג לשר החינוך. << אורח >> אסיה בינוס: << אורח >> אני מדברת על סעיף המטרה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לכן אני לא מבין למה הורדנו את זה מהסיפה, אדוני היושב ראש. << אורח >> אסיה בינוס: << אורח >> אני מדברת על סעיף המטרה, זה לא הוצג לשר החינוך, על כן גם אין שום עמדה שלו לנושא הזה. היה חשוב לי להבהיר את זה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אביחי, ככה אומרים לך לא. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אבל שר החינוך לא יושב במקומי. כששר החינוך יהיה יו"ר הוועדה הוא יכריע, כרגע אני מכריע. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אביחי, שיעור קטן בפוליטיקה, כשיועצת השר אומרת ככה זה אומר שהוא לא רוצה. << אורח >> אסיה בינוס: << אורח >> אני לא אומרת רוצה או לא רוצה, אומרת שזה לא הובא בפניו ועל כן אין עמדה שלו בנושא הזה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> ערכים מתאימים הובא בפניו. << אורח >> אסיה בינוס: << אורח >> ערכים מתאימים הובא בפניו, לא סעיף המטרה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> מה עמדו ביחס לערכים מתאימים? << אורח >> אסיה בינוס: << אורח >> שזה לא סוגיה לפתחו של משרד החינוך אלא סוגיה לפתרון המציעים מול הייעוץ המשפטי של הוועדה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אם עכשיו בהסתייגויות, אני מניח, אני אומר בקול רם, אם אתה מוריד את זה אני אנסה לשכנע את רוב הקואליציה, אני חושב שהיא גם תתמוך בזה, ברור לי לגמרי ששר החינוך יואב קיש לא יתנגד לסעיף המטרה, לי אין שום ספק. את צודקת, זה לא עלה בשיחה, אבל התוכן של סעיף המטרה עלה שש פעמים בשיחה והוא לא רק הסכים, הוא חיזק אותנו מאוד בעניין הזה. אז אפשר היה להכניס את זה בחוק בצורה מסוימת, עלו פה היבטים שונים של החוק, להתנגד לסעיף מטרה, ששר החינוך יואב קיש יתנגד למילים שאני אמרתי, אני לא רואה שום סיטואציה. << אורח >> אסיה בינוס: << אורח >> לא אמרתי שהוא מתנגד, אמרתי שזה לא עלה בפניו ועל כן אין עמדה שלו. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> זה לא עלה, אני מסכים, אני פשוט לא רואה סיטואציה שהוא לא אומר תמיכה מלאה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אולי הוא רוצה להעביר את החוק ולכן הוא לא - - - << אורח >> אסיה בינוס: << אורח >> צריך להביא את זה בפניו ולשאול את עמדתו. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> ולכן אני רק מניח את הסתייגותי, אנחנו עוברים לסעיף הבא, זאת הסתייגותי, אני מקריא את הסתייגותי, כמו שביקשת: מטרת סעיף זה - - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אתה רוצה את זה כמטרה לסעיף? כי זה באמת פחות מקובל. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> נכון, לפעמים עושים דברים לא מקובלים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אפשר גם בהסתייגות להציע סעיף מטרה לחוק המתקן. חוק של תיקון חקיקה, אבל יכול להיות לו סעיף חקיקה. אני כן אגיד שהמשמעות היא שזה לא יופיע בתוך חוק חינוך ממלכתי וחוק פיקוח על בתי ספר בנוסח המשולב, זה יופיע בחוק ברשומות שמתקן את החוקים כסעיף מטרה של כל החוק. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> מטרת התיקון כאילו? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כן, זה סעיף מטרה של התיקון הזה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אין בעיה, אבל איפה זה יופיע ברשומות? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כשהחוק הזה יתפרסם ברשומות זה יופיע בו, אבל מי שיסתכל בנבו לצורך העניין זה לא יהיה - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> הבנתי, אז זה מחזק אותי שזה יהיה בסעיף. להקריא את ההסתייגות? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> הקראת, רשמנו, כשנצביע תקריא את הנוסח שנדע בדיוק על מה מצביעים. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב ראש, נכון לעכשיו אתה מחליט שאין את המילים 'הערכים המתאימים'? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כן. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אז אני גם מגיש הסתייגות על שתי המילים האלה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> יוסי, אני רוצה להתייחס בקצרה לחוק הזה. אמרתי גם בקריאה ראשונה ואני גם אומר את זה עכשיו, החוק הזה משאיר אלפי צעירים מאחור, הממשלה משאירה אותם ללא שום חלופה אחרת. אני מנסה לקדם כבר כמה חודשים הצעת חוק על מנת להקים מוסד אקדמי בנגב שייתן מענה לסטודנטים שלנו. אנחנו גם רואים את הדוחות של מבקר המדינה שמדברים על חסרי מעש בחברה הערבית בכלל. החוק הזה לא מקדם שום פתרון לסטודנטים הערבים והחוק הזה במהות שלו מבחינה עקרונית זה חוק שבא לפגוע בסטודנטים הערבים. אם הממשלה רוצה לדאוג לצעירים שלנו היא הייתה מקדמת מוסדות להשכלה גבוהה גם בחברה הערבית והדבר הזה לא קיים עכשיו. כאשר אנחנו רואים שיש חסמים גם במוסדות הקיימים במדינה, ודיברנו עליהם בצורה ממושכת, גם עם השר קיש, והיום מקדמים את החוק הזה בלי לתת שום אלטרנטיבה אחרת לסטודנטים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מה עמדת השר קיש על הצעת החוק שלך? << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> הוא נגד, נכון לעכשיו. הוא רוצה לקדם מישורים אחרים ודברים אחרים במוסדות הקיימים בחברה הערבית. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> וזה אתה חושב שלא ייתן פתרון? << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> עד עכשיו לא קידמו שום דבר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> עקרונית, אם השר יקדם מענים בתוך המסגרות הקיימות זה משהו שייתן את המענה? << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני רוצה שייתנו מענה שייטיב עם האוכלוסייה הערבית. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> ואליד, מה אמרתי לך כשבאת אליי? בוא נסיים את הדבר הזה, זה הטסט קייס, נעבור את זה ו - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אביחי, זה לא הסדר. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אם מחר הממשלה תיפול מי מבטיח לנו משהו? אתה רק עושה לנו יותר גרוע בדרום. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אביחי, בעיות פותרים לפני חוק, לא אחרי. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> ואליד, אין שום מניעה לאף סטודנט ערבי ללמוד היום, לא באוניברסיטה העברית, לא בדוד ילין. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אין מניעה זה לא מספיק, עמית. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> יש מספיק מקום וכל זה פייק. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> גם לך אין מניעה ללמוד בחברון, אבל אתה לא לומד שם. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, מניעה יש עכשיו. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ההשוואה קצת, עוד כשהיא באה ממך - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> 'אין מניעה', בסדר, מה זה אין מניעה? זה טיעון חלש. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> עד עכשיו אין שום דוח, לא של משרד הביטחון ולא של השב"כ ולא של אף גורם אחר שסטודנטים שמסיימים ברשות הפלסטינאית מצטרפים לארגוני טרור, זה לא קיים, הם ממציאים את זה עכשיו. בכל זאת אני רוצה שאנחנו נקדם חלופה לסטודנטים שלנו בתוך החברה הערבית והדבר הזה לא קיים. אתה לא יכול לנטרל אותם עכשיו בלי שום פתרון. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> למה סכנין זה לא אופציה? למה מכללת סכנין לא מהווה אופציה למי שרוצה? זו המכללה הכי גדולה בחברה הערבית, מכללה ענקית והיא גם עברה תהליך של הכרה ציבורית על ידי ות"ת. למה היא לא מהווה היום אופציה לסטודנט ערבי שהולך ללמוד ביהודה ושומרון? << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> שיענו, משרד החינוך. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> תגיד לי אתה, מה אתה יודע? אני שואל אותך כנבחר ציבור. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> יש 8,000 מורים מובטלים. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> יש כאלה שלומדים הוראה בסכנין אחרי שהם מסיימים, אבל היא צריכה הכרה בהוראה ממשרד החינוך, בינתיים אין את ההכרה הזאת. לכן אנחנו דורשים שהפתרון יהיה לפני הצעת החוק ובנוסח הנוכחי, יוסי, אנחנו רוצים פתרון לסטודנטים הערבים לפני אישור הצעת החוק. או שיהיה ביחד, עמית רוצה לקדם סעיף מטרה, שיהיה גם סעיף מטרה של קידום השכלה גבוהה בחברה הערבית, אין לנו בעיה. אבל העמדה שלנו בנוסח הנוכחי היא נגד הצעת החוק הזו. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> גם שלי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> משרד החינוך, רוצים להגיד משהו? הלאה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני רוצה לקרוא את הנוסח כפי שהוא כרגע: לא יועסק כעובד הוראה על ידי המדינה מי שיש לו תואר אקדמי ממוסד להשכלה גבוהה ברשותה הפלסטינית והוא ייחשב כמי שאין לו תואר אקדמי הנדרש לשם העסקה כעובד הוראה בישראל, נקודה. רשמתי לפניי הסתייגות של חבר הכנסת בוארון לעניין הערכים המתאימים והסתייגות של חבר הכנסת הלוי, אחר כך נצביע עליהן. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> והסתייגות שלי גם לעניין קידום פתרון בחברה הערבית. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> צריך יהיה לנסח את זה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> שיוסיפו סעיף מטרה בחוק. אם הם רציניים ובאמת מדברים על נושא הצעירים בחברה הערבית שיוסיפו סעיף מטרה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אגב סעיף מטרה זה לא פתרון. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני גם מבקש להוסיף הסתייגות דומה אבל שונה שבעיניי ללשון החוק צריכה להתווסף אלטרנטיבה שהמדינה תקדם להכשרת מורים על מנת שלא יזדקקו לרשות הפלסטינית. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> צריך לדייק את זה. האם תנאי לתחילת החוק זה שיש פתרון? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מבחינתי כן. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> נצטרך לנסח את זה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כן, בוא נכניס תנאי, תחולת החול תחל ברגע ש - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> שמעתי. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה רעיון מעולה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> שמעתי, נרשום את ההסתייגות, נצביע עליה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אל תסתפק רק בהצבעה, תקדם אותה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה לא הסתייגות, אפשר לתקן את זה, להכניס את זה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני רוצה להגיד מילה על הסעיף הראשון בהקשר של התכלית שלו ומה שעלה כאן. דיברנו על זה בדיון הקודם אבל בקצרה, כשבסוף באים להסתכל על חוק יש לו תכלית סובייקטיבית שבאמת לומדים אותה מהפרוטוקולים ומהדיונים וממה שהמציעים אמרו ויש גם תכלית אובייקטיבית שניתנת לפרשנות לאור ההוראות שלו והתוצאה שלו והשינוי שהוא עושה במציאות. כרגע הנוסח שלו כן יכול, בטח בפרשנות של תכלית אובייקטיבית, לשים את הדגש על התכלית הפדגוגית שעלתה פה, שלפחות לה הונחה גם תשתית עובדתית יותר מבוססת בעמוד של משרד החינוך לגבי הצורך שהתארים יהיו תארים מתאימים ושהתארים מהרשות הפלסטינית לא מהווים תארים מתאימים, נדרשים, כעובד הוראה. אני אגיד בהקשר הזה שלא דרשנו שהתואר הספציפי הוא תואר שנדרש, זה לא אחד לאחד, אבל זה יותר מושך לכיוון הזה וגם בהקשר של הדברים שעלו פה, על החלופות והמענים, הם רלוונטיים מעבר לאמירות הכלליות גם לעד כמה רואים את הסעיף הזה כפוגע בחופש העיסוק. אם אני אומרת מכאן ולהבא, כדי לעסוק כעובד הוראה אתה צריך לעשות תואר בישראל, אני לא מונעת ממנו לשמש כעובד הוראה. אחר כך נגיע לסעיף השני, נדבר על זה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> תמי, אני חייב ממך הסבר, למה זה פוגע לו בחופש העיסוק? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כשאתה מטיל מגבלות שמונעות מאדם לעסוק במקצוע שהוא בוחר בו, מאזרח ותושב ישראלי, זו פגיעה בחופש העיסוק. חוק-יסוד: חופש העיסוק, יש לי אותו פה, אומר: כל אזרח או תושב של המדינה זכאי לעסוק בכל עיסוק, מקצוע או משלח יד. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> יש תנאים לכל מקצוע. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אם הוא עומד בתנאים. אם הוא לא עומד בתנאים? אני רוצה להיות רופא. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אבל גם כשהמדינה קובעת תנאים שמצמצמים את היכולת לעומת מה שהיה קודם - - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> רגע, שאלת הבנה, אדם שרוצה להיות רופא ואת אומרת לו שהוא צריך ללמוד שבע שנים, לעשות בחינה, אנחנו פוגעים לו בחופש העיסוק בזה שאנחנו אומרים לו שהוא צריך לעשות בחינה? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כשאתה קובע תנאי סף לעיסוק במקצוע, אם התנאים הם ענייניים, סבירים, לתכלית ראויה מותר לפגוע בחופש העיסוק, זה לא שאי אפשר לפגוע, אבל כן, זה מצמצם את החופש לעבוד בכל מקצוע ולכן גם זה מצמצם. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> זו הרחבה מאוד גדולה של המונח פגיעה בחופש העיסוק. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אבל ככה מפרשים את זה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אם אני לא יכול להיות רופא זו פגיעה בחופש העיסוק שלי? זו הרחבה משוגעת של הביטוי. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> ככלל, חוק-יסוד: חופש העיסוק קובע שכל אדם יכול לעסוק בכל מקצוע, הוא מאפשר פגיעה בכפוף לפסקת ההגבלה שאומרת אם זה לתכלית ראויה, אם זה מידתי, אם זה בחוק. אפשר לפגוע וגם צריך לפעמים כדי להשיג תכליות אחרות, כדי לשמור על טובת הציבור, אבל כן, זאת פגיעה ועכשיו נבדוק אותה. פה יש הבדל בין להגיד בן אדם מסוים לא יכול לשמש עובד הוראה בישראל, נקודה, לבין להגיד אין בעיה, אתה יכול לעסוק בהוראה בישראל, רק תנאי הסף הם שיהיה לך תואר מתאים. יש למשרד החינוך סמכות לקבוע מה זה תואר מתאים. במקרה הזה, אם אין חלופות, למשל במקרה הזה באמת בדוח מבקר המדינה וגם בדיונים שהיו בין היתר הצביעו על כך שמבחן יע"ל, המבחן בעברית, מהווה חסם מאוד קשה, גם לאנשים שהפסיכומטרי גבוה, ואפילו שקיבלו בגרות טובה בעברית בישראל, עדיין הרבה פעמים לא עוברים את מבחן יע"ל. זאת אומרת יש שם בעיה מובנית, איזה שהוא חסם. יש פיילוטים שניסו להתמודד עם זה, חלקם קוצצו, 'שער לאקדמיה' באוניברסיטת חיפה שבאמת אמרו לא נחסום אותך מתואר, תוך כדי נעשה לך השלמות בעברית משמעותיות ונתמודד עם החסם הזה. אז ככל שהחסמים הם משמעותיים ואין מענה אז גם הוראה כזו, שלכאורה אומרת לך אין בעיה, תלמד בישראל, מעשית היא כן מגבילה את חופש העיסוק, כי לא לכולם יש אפשרות, גם אם יש להם את הכישורים והיכולות, ללמוד בישראל, בגלל חסמים שהמדינה הייתה אמורה להתמודד איתם. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> את יודעת כמה הגבלות יש לעולים חדשים שלמדו ולא מקבלים את התארים שלהם והם לא מתקבלים, לא בפסיכולוגיה ולא בזה, כי מה לעשות, הם לא מתאימים? יש לי דיון עכשיו על פסיכולוגים עולים, לא מתאימים, מה לעשות. משרד הבריאות אומר לך, אדוני, עם כל הכבוד, למדו באוניברסיטאות הכי טובות בצרפת, עבדו, אבל לא יכולים לכהן פה כפסיכולוגים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> הם לא יגידו לא מתאימים בצורה גורפת בלי בדיקה של הנתונים, נכון? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, פה זה לא בצורה גורפת. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> משרד החינוך אומר, כל התארים מהרשות לא מהווים תואר מתאים כדי לשמש כעובד הוראה. יש פה בעיה אחת עם זה שזה לא תמיד התואר הנדרש בכלל כדי לשמש כעובד הוראה, יכול להיות שיש לו תואר שני לא קשור ועדיין הם יראו את זה כתואר – ודבר שני, שבאמת אין התמודדות עם החסמים ומענים מספיקים, לפי מה ששמענו מהמל"ג ולפי הדוחות שראינו, שנותנים אפשרות סבירה לעשות תואר בישראל לאוכלוסייה הזאת ואז זה כן מהווה פגיעה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אמנם הוויכוח הזה כבר עלה, אבל אני צריך לומר לפרוטוקול. החוק הזה, כל מילה שבו לא נכתבה בדיו, היא נכתבה בדם, בדם של הילדים שלנו, של הנרצחים שלנו. בזה החוק הזה נכתב, תמי. כשאנחנו אומרים לאדם שהוא בוגר המערכת הרצחנית הזאת של הרשות הפלסטינית שאין אף אחד שיכול להתווכח על התשתית העובדתית שכל מה שנוגע לרשות הפלסטינית - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כל מי שהוא בוגר הוא רצחני? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> הרשות הפלסטינית - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני שואלת. אתה מדבר כאילו כל מי שסיים את הלימודים הוא טרוריסט. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אתה עושה פה הכללה על מגזר שלם, על קבוצה שלמה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> די עם הפופוליזם הזה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> כל המרחב - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לא כל בוגר הרשות הפלסטינית הוא מחבל ולא כל בוגר הרשות הפלסטינית הוא מסוכן. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> כל המרחב הפלסטיני - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> יש הרבה, נכון, לכן אנחנו הולכים איתך עם החוק הזה, אבל זה שאתה מנסה להיות טהרן רק פוגע בך. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> בסדר גמור. כל המרחב - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> וגם מייצר אותך כאנטי. מה לעשות, עמית? זה פוגע בך, פוגע בחוק וגם פוגע באנשים ש - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> מאה אחוז. בסדר. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> עמית, אל תגיד הכול בסדר, כי כשהוא יגיע למליאה אנחנו נבקש את מלוא שעות הדיון ואז נראה מי נותן לך להעביר את זה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> למה לא, תעשו את כל שעות הדיון. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אל תהיה חכם גדול. אנחנו באנו לכאן מוכנים, תביא תוכנית חלופית. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תעשו את כל שעות הדיון. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני נורא מקווה שתיבחר בכנסת הבאה כי בקצב הזה זה יהיה בכנסת הבאה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> יכול להיות, אדרבא. הדם שבו נכתב החוק הזה - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הטהרנות היא מפלטו של הנבל, עמית, תזכור את זה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> חוק המתנות, הוא ממציא חוק המתנות, טהרנות? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> רגע, לא סיימתי. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כן, הדם, אתה לא לוקח בעלות על הדם. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תמי, החוק הזה נכתב בדם של הילדים שלנו. התשתית העובדתית - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אתה כזה חרטטן. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> קינלי, מספיק. תן לו לסיים את הדברים שלו ונתקדם. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אי אפשר, הם גם לא מבינים על מה מדובר וגם - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אה, אנחנו לא מבינים, רק אתה החכם הגדול, רק אתה יודע הכול. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> רק הגאון עמית הלוי מבין וכל השאר לא מבינים, אף אחד לא מבין חוץ ממך. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, באמת, יאללה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אתם לא בזכות דיבור. מספיק, הערת ביניים, אחת, שתיים, שתקתי, לא התערבתי. מספיק, תנו לו לסיים. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אני חוזר, אני מקווה שאני אצליח להשלים את המשפט, החוק הזה נכתב בדם של הילדים שלנו, החוק הזה נכתב בגלל שכל מי שמכיר קצת את המרחב ברשות הפלסטינית יודע, ואין על זה מחלוקת, לכן זה גם מופיע בדוח המל"ל, בהגדרה של ביטחון לאומי, כפי שהוגדר כאן באופן כללי, וכל הקירות של הרשות הפלסטינית, בכל מוסד שמוכר או ממומן או מפוקח על ידי הרשות הפלסטינית ספוג עוינות ויש בו תכלית אחת והיא השמדת ישראל. כל מי שקרא את אמנת הפתח, כל מי שעוקב אחרי המחבל אבו מאזן, כל מי שעוקב אחרי תוכנית התאוג'יהי, שהוצגה פה כמה פעמים בוועדה - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ולכן אתם תומכים בו ומעבירים לו 3 מיליארד שקלים כל שנה, אתה והממשלה שלך. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> קינלי, די. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לא, כזו צביעות. גם עכשיו מעבירים לו 3 מיליארד שקלים. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 7 מיליארד. לכן העניין הזה לא רלוונטי. גם כשיש חסמים, יהיו כאלה או אחרים, כמו שאמר פה היושב ראש, זה לא משנה על מה, את לא יכולה לתת למי שהערכים, הרעיונות ותפיסת העולם שהוא ספג במהלך הלימודים להיכנס לבית ספר בירושלים או בית ספר באום אל פחם או בחיפה, לא יכולה, זו מהות החוק. יכול להיות שיש מניעות, אולי אפשר לשפר, אני לא חושב שצריך לשפר, זה בכלל לא תלוי בתוכנית כזו או אחרת של הממשלה, אין שום בעיה לסטודנט הערבי, אבל נניח שיש, אין שום קשר, זה לא נותן לך שום היתר ואין בזה שום פגיעה בחופש העיסוק, לתת לאדם שעבר במרחב הזה ללמד ילדים, לתת לו את האנשים האלו חסרי הישע, לתת לו את הגישה למוחות וללבבות שלהם כשהוא בוגר מערכת שכל כולה עוינות למדינת ישראל ולערכיה. אם משרד החינוך לא רואה במורה מי שמייצג קודם כל ערכים, תפיסות עולם ורעיונות, אני חושב שאפשר לסגור את משרד החינוך. ההגדרה הזאת, שלפי דעתי היא בסיסית, שכל מורה קודם כל כשהוא נכנס לכיתה הוא מייצג ערכים, תפיסות עולם ורעיונות. והצעתי לכולכם לקרוא את הצוואה של אבו שחאדה, שהשאיר פה בבית ספר יוקרתי בירושלים, אל ראשדייה, לא רק הוא רצח, גם תלמידו רצח, וכל תלמידיו ספוגים מהדבר הזה. זאת תורת הרשות הפלסטינית. זו מהות החוק ולכן אנחנו מתעקשים על סעיף המטרה, ולכן אין לזה שום נגיעה, לא לחופש העיסוק ולא לחסמים כאלה או אחרים, זה לא משנה, הוא לא יכול להיות מורה בישראל. הוא יכול להיות מורה בטהרן, הוא יכול להיות מורה ברמאללה היום, לצערנו, הוא יכול להיות מורה גם בדמשק, בישראל הוא לא יכול להיות מורה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> משרד החינוך, בבקשה. אתם רואים בזה פגיעה בחופש העיסוק? << אורח >> מיכל גרשוני: << אורח >> הנוסח כפי שהוא היום, כפי שעכשיו קבעתם מבחינתנו הוא בסדר, מקובל עלינו, ודאי לאור הוראות המעבר ושיקול הדעת של המנכ"ל המאפשר לו להעסיק את אותם מורים שיש להם תואר נוסף. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> גם חוק שפוגע יכול להיות מידתי, מאוזן ורואים אותו כלגיטימי זה לא אומר ש – גם לגבי סעיף (א), זה שאמרתי שיש בו איזה שהיא פגיעה, יכול להיות שלאור הנזק שנגרם מהעסקה של מורים כאלה הפגיעה מוצדקת ומידתית, אפשר להתווכח על זה. בסדר, זו עמדת המציע ועמדת הוועדה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> טוב. משרד המשפטים, בבקשה. << אורח >> לירון בנית ששון: << אורח >> מה שחשוב לנו להדגיש זה שבדיונים שהתקיימו כאן התכלית היחידה שהוצגה מצד הגורמים המציעים ומשרד החינוך זה התכלית הפדגוגית ובעצם ההסדר שמונח כאן לפנינו הוא לא תואם בהכרח את התכלית הזו ולכן זה כשלעצמו מעורר קושי. אכן ביחס להצעה המקורית כן הוכנסו פה רכיבים מאזנים וממתנים, אבל עדיין זה לא מאיין את הקושי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> נותנים לכם אצבע אתם רוצים את כל היד. << אורח >> לירון בנית ששון: << אורח >> זה לא מאיין עדיין את הקושי במובן הזה שיש לנו רק התייחסות ותשתית לתכלית הפדגוגית. וכמובן שלאור הדברים האלה אני מצטרפת לדברים שתמי אמרה. נקודה נוספת שהיא מאוד משמעותית בעיניי זה העניין של מועד התחילה שאכן לא הובאו כאן מענים לחסמים החברתיים והכלכליים שקיימים ולכן זה עוד יותר מעצים את הקושי בהקשר הזה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> הם לא קשורים לחוק. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הם קשורים, כי יש לך אחריות על החינוך של הילדים האלה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כשנגיע למועד התחילה אז גם - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> טוב, כשנגיע למועד התחילה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> עכשיו (ב). ב-(ב), הסעיף, כפי שהבנתי, גם לאור עמדת משרד החינוך והדיון שהיה פה בישיבה הקודמת, הוא כפי שהוא מופיע בסעיף הראשון: על אף האמור בסעיף קטן (א) המנהל הכללי של משרד החינוך רשאי להעסיק עובד הוראה שיש לו תואר כאמור באותו סעיף קטן אם יש לו תואר ראשון נוסף ממוסד מוכר כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה ותעודת הוראה ממוסד להכשרת עובדי הוראה בישראל. ציינתי פה גם את החלופה השנייה. בחלופה השנייה, בסיפה של אותו סעיף שהקראתי יופיע: אלא אם כן הוכח להנחת דעתו של המנהל הכללי שיהיה בהעסקתו משום השפעה מזיקה על תלמידים או על קטינים. יש לזה צדדים שונים לכאן ולכאן, אבל אפשר לומר שבחלופה השנייה הסיפה באיזה שהוא מקום מצמצמת את שיקול הדעת של המנכ"ל רק למצב שבו באמת הוכח שיש השפעה מזיקה על סמך הכללים של הוכחת השפעה מזיקה שכבר היום קיימים, מצד אחד. מצד שני זה מייצר איזה שהוא חוסר הלימה לעניין התכלית של ההסדר כי בסעיף הראשון הדגש היה על כך שהתואר הוא לא מתאים, אין את התואר הנדרש, ובסעיף השני זה מושך לכיוון של כתוצאה מהתואר שהוא למד אנחנו מניחים שיש חשש להשפעה מזיקה, כי תואר כבר יש לו, יש לו את כל התנאים מבחינת התואר הנדרש ותעודת ההוראה הנדרשת. במובן הזה ההסדר יותר נקי ויותר מסתדר אם נשארים עם הסעיף שדובר עליו בחלופה הראשונה ולא עם הסיפה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מישהו רוצה להתייחס לסעיף (ב)? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אני חושב שצריך להחמיר, כמו שאמרתי קודם, בדם של הילדים שלנו, ולכן על אף שאני הסכמתי לזה, בתשובה לשאלה של תמי, שאם אדם התחיל מהתחלה וכו' וכו', אני בכלל לא חושב שצריך את כל הסעיפים האלו, אבל אם כבר נכנסנו אליהם אז אני חושב שראוי להחמיר, בטח בגרסה המצומצמת. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> עמית, מה הכוונה לא צריך את הסעיפים האלה? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אני חושב שכתוב בסעיף הראשון, מי שיש לו תואר אקדמי מהרשות הפלסטינית לא ייחשב שיש לו תואר אקדמי נדרש. אפשר להסתפק ב-18ב(א), לא צריך את כל (ב). אם הוא יבוא עם תואר ראשון הוא יבוא עם תואר ראשון אחר, יקבלו אותו. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בוא נגיד שאין סעיף (ב), מה התוצאה? שמי שיש לו תואר שני יוכל להיות מועסק? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, למה? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני שואל. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תואר שני מהרשות הפלסטינית? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא, הוא עשה תואר שני בארץ, אבל יש לו גם תואר ראשון מהרשות הפלסטינית. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, הוא לא יוכל לקבל כי אין לו תואר ראשון בישראל. אי אפשר לקבל אדם שיש לו תואר שני בלי תואר ראשון. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בוא נתחיל עם מה שכתוב פה כרגע. אם מישהו בא עם תואר ראשון מישראל ותעודת הוראה מישראל והוא גם עשה תואר ברשות הפלסטינית, מה דינו? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אני אמרתי שאם הוא עשה תואר ברשות הפלסטינית, יש כאלה עכשיו, חזרו בתשובה, רוצים לחזור בתשובה ואומרים: אנחנו מתחילים מהתחלה, באמת זה נורא ואיום, היינו שם, ספגנו - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הוא עשה תואר ראשון, אני נותן דוגמה, בחינוך בישראל, במקביל הוא הלך לעשות תואר ראשון ברשות הפלסטינית, הוא מגיע עכשיו להיות מורה, אני מסתכל עליו כמי שיש לו תואר ראשון ישראלי או כמי שיש לו תואר ראשון ברשות? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> מי שאחרי שיש לו תואר ראשון, זה נקרא תקנת השבים, אם אחרי שהוא עשה תואר ראשון ברשות הפלסטינית הוא בחר בדרך חדשה והלך ללמוד תואר ראשון בישראל, אני מוכן להחשיב את זה כמי שהתחיל מהתחלה. אני אומר שוב, אפשר להבין את זה גם בלי להיכנס לכל הפרטים, אבל אם נכנסים לכל הפרטים, אז מה שביקש פה חבר הכנסת בוארון, להחמיר, בטח בגרסה שמופיעה עכשיו, אלא אם כן הוכח להנחת דעתו, ולא מה שאמרנו קודם, אלא אם כן קבע המנהל. אלא אם הוכח שיהיה בהעסקתו, לא מה שהיה בהתחלה, שאין השפעה מזיקה, אלא כמו שזה כתוב כאן. לפי דעתי זה המינימום. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל גם מורה בישראל, נגיד מי שלמד פיזיקה ועבד בהייטק והחליט לתרום ולהיות מורה, הוא לא צריך לעשות תואר בהוראה מ-א', יש הסבה. השאלה שלי אם למדתי ברשות כימיה ובאתי למדינת ישראל ואני רוצה להיות מורה לכימיה, יש לי אפשרות לעשות הסבה להוראה, אני לא צריך לעשות תואר מהתחלה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא, החוק אומר לך, כיוון שעשית תואר - - - << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אבל הוא רוצה שהוא יעשה מהתחלה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> כן, הוא חייב לעשות תואר בהוראה אם הוא עשה תואר ראשון - - - << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> למה? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> למה? כי בלימודי כימיה ברשות הפלסטינית זה איך להרכיב פצצות, איך להניח אותן. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אוי נו באמת, אל תגזים. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> זה בדיוק זה, סימון. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני חושב שהרעיון של גמילה מהתואר שלך ברשות הפלסטינית, סליחה שאני מציג את זה ככה, במובן הזה שמה שנלמד שם זה לא מה שאנחנו רוצים שילמדו, זה בסדר גמור, עכשיו צריך לקבוע נורמות סבירות, כשם שחברי דוידסון אומר, אולי אפילו מקלות מה זה ההסבה הזאת. היות שאדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב ואין לנו דרך באמת למדוד את הלב של בן אדם צריך לקבוע משהו שהוא סביר, לכן דרך אגב שיקול הדעת של המנהל הכללי פה הוא חשוב. רק כשקובעים נורמה, הנורמה, בעיניי, היות שהיא נורמה טכנית, כי אין לנו דרך לראות אל הלב של הבן אדם, צריכה להיות נורמה מקלה. למשל הדוגמה של הסבת אקדמאים להוראה היא טובה, מצדי שתהיה הסבת אקדמאים ייעודית לאנשים שהגיעו מהרשות הפלסטינית, ועל הדרך נלמד התקווה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אתה אומר משהו שהוא מעבר ל-(ב), זאת אומרת גם מישהו שעשה תואר ברשות יש שיקול דעת למנכ"ל להעסיק אותו בתנאי שהוא עושה השלמה ונגיד תעודת הוראה בישראל עם השלמות נוספות. זה כרגע לא נמצא כאן. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> יוסי, עמית מציע, ואני חושב שההצעה הזאת גם עלתה בדיונים הקודמים, תמי, שאנחנו מדברים על העיקרון של אדם שעשה תואר ברשות הפלסטינית ומעבר לזה, מי שאחרי זה עשה תואר הוא מתקבל ככל האדם ואולי כל הסעיפים – אני יזמתי את הסעיף הזה כדי אחרי שריפאנו את הפגם בכך שהוא למד תואר, אז למנכ"ל עדיין יש שיקול דעת לומר למרות שתיקנת אני יכול שלא לקבל אותך. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לא חייבים לקבל אף אחד, זה לא אוטומט, תמיד יש שיקול דעת לקבל אנשים. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> ולכן מלכתחילה אולי לא צריך לקבל את הסעיף הזה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אבל אז אם אתם רוצים לומר שתואר של אדם מהרשות הפלסטינית לא ייחשב שווה ערך לתואר הנדרש. אם היינו כותבים את זה ככה - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> זה מה שכתבנו. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זה לא בדיוק כתוב כאן. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> הוא ייחשב כמי שאין לו תואר אקדמי הנדרש לשם העסקה כעובד הוראה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אם היינו כותבים שלצורך התואר האקדמי הנדרש להעסקה כעובד הוראה תואר מהרשות הפלסטינית לא יהיה שווה ערך, אז זה אומר שאם הוא בא עם תואר ראשון מישראל אין לו בעיה, יש לו את התואר הנדרש. כרגע כתוב פה משהו יותר רחב, לא יועסק אם יש לו תואר אקדמי - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> למה? והוא ייחשב כמי שאין לו תואר אקדמי הנדרש לשם העסקה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אם זה מה שאתם רוצים לומר צריך לנסח את זה בצורה יותר ברורה כמתייחס לתנאי הזה של תואר אקדמי שהוא אחד מהתנאים להעסקה כעובד הוראה, האם הוא מתקיים או לא מתקיים לגבי אותו אדם, כשבעצם אתם אומרים שאם התואר מהרשות התנאי לא מתקיים. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> נכון, זה מה שכתוב פה ולכן אפשר להוריד את (ב) בכלל ו-(ג). << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> תמי, אני חושב ש-(ב) מאוד חשוב, כמו שאמר חבר הכנסת בוארון, אבל בעיניי צריך לתת פה מענה, היות שאם לא ניתן מענה בחוק זה יאותגר בבית משפט, לסוגיית הסבת אקדמאים להוראה שהעלה חבר הכנסת דוידסון. וזו שאלה מאוד טובה, כי הסבת אקדמאים להוראה, יתקנו אותי אנשי משרד החינוך, אם אדם מגיע היום עם תואר מהרשות, שוב תואר בפיזיקה, ועכשיו הוא רוצה להיות מורה בישראל, והוא ייכנס לתוכנית הסבת אקדמאים להוראה, היום זה יהיה מוכר, נכון? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אבל אולי נעבור דבר דבר, זה שלב נוסף. הדבר הראשון שעלה פה האם יש פה רצון לשנות את הנוסח של (א), כי זה חוזר ל-(א) במובן שהאמירה תהיה שתואר אקדמי מהרשות הפלסטינית לא ייחשב כתואר הנדרש לצורך העסקה כעובד הוראה מבחינת התנאים הנדרשים להעסיק עובדי הוראה בישראל. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זה מה שמופיע. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זה לא כתוב פה כרגע ככה, כרגע כתוב שברגע שיש לך תואר אתה לא תועסק, וזה לא משנה איזה תואר זה. עשית תואר - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כתוב: והוא ייחשב כמי שאין לו תואר אקדמי הנדרש לשם העסקתו כעובד הוראה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בסדר, זה מין אמירה כזאת שהיא מעבר לנדרש, אבל היא לא - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אם את חושבת שצריך לחדד את זה ומשרד החינוך לא מתנגד אני לא רואה בעיה. ואז זה מייתר את סעיף (ב)? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> ואז אני גם חושבת שלא צריך את סעיף (ב), אני אשמח לשמוע גם את עמדתכם, כי אז זה אומר שהתואר הזה אמנם לא נחשב כעומד בתנאים, אבל אם הוא בא עם תואר אחר שכן עומד בתנאים, אז הוא ככל אדם אחר, יש לו את התנאים הנדרשים וכמובן יפעילו את שיקול הדעת אם להעסיק אותו או לא. יש את העילות האחרות ויש גם עילות של השפעה מזיקה, אבל זה קיים לגבי כולם. << אורח >> מיכל גרשוני: << אורח >> אני רק אדגיש, אם היום אנחנו מורידים את סעיף (ב) לגמרי אז זה לא ברור מהנוסח שאנחנו יכולים להעסיק. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> מהנוסח כרגע נכון, אבל אם משנים. << אורח >> מיכל גרשוני: << אורח >> כן, אנחנו צריכים לשנות את סעיף (א). אנחנו נשמח לראות נוסח וכמובן לקבל עמדה סופית ולאשר אותו, אבל מבחינתנו צריך שיהיה ברור שבן אדם עם תואר אקדמי נוסף יוכל להיות מועסק על ידנו. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> המציעים, אם אנחנו מצליחים לתקן את סעיף (א) - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תלוי איך יתקנו. התיקון חייב להשאיר את הסעיף הזה במסגרת הנורמטיבית, שמי שיש לו תואר מהרשות הפלסטינית הוא אדם שלא ראוי לעבוד בישראל כעובד הוראה. ברגע שהכלל הזה נשמר כל השאר בסדר, אפשר לוותר על המלל של (ב), (ג) ו-(ד) וכל הסיפור הזה עם הערעורים ועם כל הסיפורים. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> מה התיקון שאת מציעה? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> שוב, ברוח הדברים שעלו פה ההצעה היא לא להגיד שתואר אקדמי ממוסד להשכלה גבוהה ברשות הפלסטינית לא ייחשב כתואר מתאים או נדרש להעסקה כעובד הוראה בישראל, אבל צריך פה להגיד ובלבד שהתואר האמור נדרש לו כדי לעמוד בתנאי הכשירות כעובד הוראה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לא, לא. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כי אחרת אני מרחיבה את זה בלי קשר לתנאים להעסיקו כעובד הוראה, ואז זה כבר איסור. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> כרמית, מה זה בלבד? << אורח >> כרמית הרוש: << אורח >> אנחנו אומרים תגיד 'ובלבד' ואז זה יפתור את כל הבעיה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> זאת אומרת שיש לו רק את התואר הזה? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אם יש לו רק תואר כזה הוא לא מתאים, אם יש לו תואר אחר, כן. פתרון טוב. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לא יועסק כעובד הוראה על ידי המדינה מי שיש לו תואר אקדמי ממוסד להשכלה גבוהה ובלבד? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אם יש לו תואר רק מהרשות הפלסטינית - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> מי שיש לו תואר ראשון מהרשות הפלסטינית ועושה תואר שני בישראל הוא לא יכול להתקבל. יכול להשתמע מדברייך שמי שעשה תואר שני אחר כך בדוד ילין כן יכול, התשובה היא לא. רק אם הוא מתחיל מהתחלה. << אורח >> כרמית הרוש: << אורח >> אז תגיד תואר ראשון בלבד. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה בעייתי, איך אפשר לעמוד מאחורי זה? הבן אדם עשה תואר שני בישראל, התואר מהרשות הפלסטינית מוכר כתואר, הוא לא מוכר לעניין מערכת החינוך כדי ללמד בו. פסילת תארים זה אגף במשרד החינוך, זה לא פה, זה לא החוק הזה. החוק הזה לא פוסל תארים, החוק הזה אומר שאדם עם תואר כזה לא יהיה מורה בישראל, זה בסדר, זה בסמכות החוק והוועדה, אבל אתה לא יכול לפסול את התואר במהותו. יותר מזה, היות שהתבקשו פה שירותי גמילה, שזה אומר שאם יש לך תואר מהרשות הפלסטינית אנחנו רוצים גמילה של תואר אחר, זה עומד בזה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב ראש, אני חוזר בי מההצעה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אבל הוא רוצה שהגמילה תהיה באותה מידה, עשית תואר ראשון אתה צריך לעשות תואר ראשון. עמית, מה יהיה אם לצורך העניין הוא עשה תואר ראשון בישראל ואחרי זה הלך לעשות תואר שני ברשות? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> יפה, גם בעיה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אם אתה טוען שתואר שני לא יכול לתקן אתה צריך לטעון שתואר שני לא יכול לקלקל. הפה שאסר הוא הפה שהתיר. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, מה פתאום, למה? ברור שלהרוס יותר קל מלתקן, זה ברור לגמרי. מי שעשה תואר ראשון ובא בגיל 19-18 לרשות הפלסטינית אין שום ספק איך הוא יוצא אחרי שלוש שנים. זה שאחרי זה הוא עשה פה איזה שנה בשביל לקבל תוספת שכר זה לא כלום. מי שעשה פה תואר ראשון ולמרות החינוך הישראלי שהוא קיבל לצורך העניין, לפחות החינוך הישראלי המינימלי, בחר ללכת לרשות הפלסטינית, זה מעיד - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הסתדר לו. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> זה לא משנה, אבל הוא ספג שם מה שספג. אם יהיה כתוב מי שיש לו תואר אקדמי, כל תואר אקדמי, במוסד להשכלה גבוהה - - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> חבל על הזמן. אני מבקש להמשיך לקיים את סעיף (ב), החלופה השנייה של סעיף (ב). << אורח >> כרמית הרוש: << אורח >> אני רק רוצה להגיד שצריך לשים לב שזה תואר ראשון נוסף באקדמיה הישראלית, אבל גם אז הוא צריך תעודת הוראה באקדמיה הישראלית. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זה ברור. << אורח >> כרמית הרוש: << אורח >> לא, זה לא ברור כרגע. אם תשנו צריך יהיה לתקן את זה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> נכון, לכן אני אומר, לא לשנות, להישאר עם סעיף (ב), אנחנו רוצים את החלופה השנייה שאומרת 'אלא אם כן הוכח להנחת דעתו של המנהל הכללי שיהיה בהעסקתו משום השפעה מזיקה' ולעבור לסעיף (ג). << דובר >> תמי סלע: << דובר >> מיכל, תהיו איתנו, אתם לא רציתם את החלופה השנייה. בדיון הקודם זאת העמדה שהייתה, אני רוצה להבין מה עמדת המשרד. << אורח >> אסיה בינוס: << אורח >> שני הנוסחים מקובלים עלינו. << אורח >> מיכל גרשוני: << אורח >> החלופה שאומרת שאנחנו רשאים אלא אם כן הוכח להנחת דעתו שיש משום השפעה מזיקה, מקובל עלינו. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אוקיי, אז אנחנו הולכים על החלופה עם הסיפה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> (ג) ו-(ד) קראנו. כבר קראנו אותם, עברנו עליהם, אבל אני אקרא שוב. (3) לא יסרב המנהל הכללי להעסיק עובד הוראה לפי סעיף קטן (ב), אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו. (4) מי שהמנהל הכללי סירב להעסיק לפי סעיף קטן (ב), רשאי להשיג על כך לפני שר החינוך בתוך 21 ימים מהיום שהודע לו על החלטת המנהל הכללי. אין פה שום שינוי, כל הנושא של שימוע וערר חלים על סיטואציה שהמנכ"ל סירב להעסקתו של אדם כיוון שהוא שוכנע, הוכח להנחת דעתו, שיש לו השפעה מזיקה על תלמידים ורוצים לאפשר לאותו אדם להשמיע את טענותיו וגם לערור על החלטה כזו לגביו. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> היום אדם שבא להתקבל במשרד החינוך יש לו אפשרות להשיג על סירוב להעסקתו בתוך 21 יום? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כן. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> תן לשמוע את משרד החינוך. << אורח >> מיכל גרשוני: << אורח >> לפי חוק הפיקוח היום כן. אם המנכ"ל מסרב להעסיק מישהו זה כמו כל החלטה מנהלית, הדרך שמוסדרת בחוק הפיקוח היא השגה על ההחלטה הזאת בפני השר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> גם תוך 21 ימים? אותו נוסח? << אורח >> מיכל גרשוני: << אורח >> כן. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אם אתה לא נותן את ההזדמנות הזאת אתה חושף את עצמך לבית משפט. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אבל לפני כן, לאחר שניתנה לו הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו. << אורח >> מיכל גרשוני: << אורח >> בכל מקרה לפני שיש החלטה אנחנו עושים שימוע, תמיד, בכל החלטה מנהלית. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> בכל מסכת בשירות הציבורי יש לך שימוע וערעור. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> ההחלטה מבוססת על זה שהוכיחו לו שיש לבן אדם השפעה מזיקה על תלמידים, לא תיתן לו להתמודד עם הטענות האלה לגביו? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אולי אין לו, ישיר לך התקווה ויעמוד דום בצפירה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> בואו נמשיך. מבחינתי בסדר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> עמית? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> בסדר. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> (5) הוראות סעיף זה יחולו גם על מנהל בית ספר ומפקח. (6) בסעיף זה "מוסד להשכלה גבוהה ברשות הפלסטינית" – מוסד להשכלה גבוהה הנמצא ביהודה והשומרון, ולעניין מוסד כאמור הנמצא בשטחי C אם הוא מוכר על ידי הרשות הפלסטינית; לעניין זה "הרשות הפלסטינית" – המועצה כהגדרתה בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ז-1967, כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק מזמן לזמן. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אני העליתי את זה כבר בעבר וביקשנו סקירה. יש אוניברסיטאות, כמו למשל האוניברסיטה בירושלים, יש לה פקולטות, לא ביהודה ושומרון. אגב צריך להיות פה גם רצועת עזה, ליתר ביטחון, לך תדע, כמו שהעירו פה מהאופוזיציה, אי אפשר לדעת מה יהיה עתיד רצועת עזה. אני חושב שחוץ מהסיפור של עזה הזיקה לא צריכה להיות שטחי C, כי כמו שאני אומר לך, יש אוניברסיטה בירושלים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לכן כתבנו 'הנמצא ביהודה והשומרון'. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> יש אוניברסיטה של הרשות הפלסטינית בירושלים, אחד ממוקדי הטרור המאוד משמעותיים, בזמנו, אחרי שהתגלה שהיא הייתה מרכז טרור, בזמנו זה לפני הרבה שנים, עוד כשהיינו צעירים, אז חלק עבר לאבו דיס, חלק עדיין בעיר העתיקה. תלמדו על האוניברסיטה הזאת, היא הייתה מרכז טרור משמעותי בזמנו. לכן אני מציע לחזור למה שדיברנו אז, מוסד המוכר או מפוקח, ממומן, או בעל כל זיקה אחרת לרשות הפלסטינית שאינו מוסד ישראלי. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> משרד החינוך התנגד לזה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אני לא מבין למה. אני אומר שוב, הסעיף הזה לא כולל את אחת האוניברסיטאות ששימשו בפועל, ולכן בזמנו, אני חושב שדיכטר היה ראש השב"כ - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני לא חושב שהחוק הזה יפתור את בעיית מזרח ירושלים. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אבל זה מוסד פלסטיני. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אתה יכול להגיד או מוסד שנמצא ביהודה ושומרון או מוסד שהוא מוכר על ידי הרשות הפלסטינית. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ואם היא תכיר באוניברסיטה העברית? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, שאינו מוסד ישראלי, שאינו מוסד המוכר על פי סעיף 9 בחוק המל"ג. אני מציע ככה: מוסד המוכר או מפוקח או ממומן או בעל כל זיקה אחרת לרשות הפלסטינית שאינו מוסד ישראלי וזה כולל את כל האוניברסיטאות שעכשיו יש בירושלים ואגב שעתידים לקום. << אורח >> מיכל גרשוני: << אורח >> אבל התנגדנו להכניס את המפוקח, ממומן, כי יש לנו בכל מקרה את הנהלים שלנו, של אגף הערכת תארים, ורק מוסדות מוכרים אנחנו מכירים בהם. אני לא אכניס לפה מימון של הרשות הפלסטינית ועל הדרך ייחשב כאילו אני עלולה להכיר גם במוסדות שהם ממומנים על ידי הרשות הפלסטינית. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> המוסד הזה שעליו אנחנו מדברים, שהבוגר שלו לא יכול להיות עובד הוראה, מה ההגדרה שלו? מה שכתוב כאן למשל לא כולל את האוניברסיטה הפלסטינית בירושלים, שהיא אולי הייתה הכי בעייתית ויש לה פקולטות בעיר העתיקה, כי היא לא ביהודה ושומרון והיא לא בשטח C, לכן הסעיף הזה הוא בעייתי באופן שהגדרתם אותו עכשיו. << אורח >> מיכל גרשוני: << אורח >> איפה היא ממוקמת? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> חלקה באבו דיס, חלקה בתוך ירושלים, וכבר שנים ארוכות. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> מיכל, המטרה היא לכסות מקרים - - - << אורח >> מיכל גרשוני: << אורח >> אני מבינה, אבל אני לא יכולה בחוק להתחיל להכניס מושגים שאולי יפגעו. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> באיזה מובן יפגעו? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> יפגעו במובן הזה שאם עכשיו היא תגיד שהיא לא מכירה במפוקח אז במקרה אחר היא כן תכיר במפוקח. << אורח >> מיכל גרשוני: << אורח >> כן. אני לא מכירה במוסדות מפוקחים או ממומנים. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אבל את לא צריכה להכיר. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אם את אומרת לעניין חוק זה בלבד? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> זאת הגדרה, זה לא הכרה שלך מה זה מוסד ברשות הפלסטינית. << אורח >> מיכל גרשוני: << אורח >> בכל מקרה מוסד שהוא לא מוכר על ידי הרשות הפלסטינית הוא לא יוכל לקבל על ידי האגף להערכת תארים את אישור השקילות. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אני לא מדבר עכשיו על אוניברסיטת לטביה, אני אומר מה זה מוסד להשכלה גבוהה ברשות הפלסטינית. << אורח >> מיכל גרשוני: << אורח >> זה כל מוסד ברש"פ. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אבל מה זה ברש"פ? נתתי לך דוגמה, מיכל, האוניברסיטה בירושלים לא עונה להגדרת שכתבת כאן. מדוע? כיוון שהיא לא בשטח C והיא לא בשטח - - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני יכולה להציע - - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אם הרש"פ, מכללת א-נג'אח פתחה שלוחה, וזה אפשרי, בבית צפאפה, פה בירושלים. אז תגידי שזה לא נמצא ברשות, אז המורים יילכו ללמוד שם, אנחנו לא רוצים את זה. << אורח >> מיכל גרשוני: << אורח >> אבל היא מוכרת על ידי הרש"פ. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> זה כתוב רק על C, לעניין מוסד כאמור הנמצא ב-C אם הוא מוכר. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> חבר'ה, תנו לי משפט. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אבל יש לי הצעה שנותנת אולי פתרון לקושי. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> עוד משפט אחד. אנחנו רוצים לברוח מעניין של טריטוריה גיאוגרפית, אנחנו רוצים לדבר על קשר מהותי ולכן המילים, יכול להיות שהן לא מדויקות, אבל העיקרון הוא קשר מהותי, אז המילים שבחרנו זה מוסד המוכר או מפוקח או ממומן על ידי הרשות הפלסטינית, או בעל כל זיקה אחרת לרשות הפלסטינית ושאינו מוסד ישראלי, למה? כי יגידו לך בוא נהפוך אותו עכשיו למוסד ישראלי. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא אוניברסיטת אריאל שהיא ביהודה ושומרון. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אז אפשר להגיד בשטחי C או בשטחי ישראל, אם הוא מוכר על ידי הרשות הפלסטינית ואינו מוסד מוכר כמשמעותו בחוק המל"ג. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אז למה שטח? לא צריך יהודה ושומרון, לא צריך C. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> היא הכירה בלבנון במוסדות ו - - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> בלי טריטוריה. היא הכירה ברבת עמון בשלוחה, למה אני צריך להיות מוגבל לזה, תמי? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כי אנחנו קובעים פה הוראה שאנחנו לא יודעים על מה היא תחול. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אני רק רוצה לברוח מהטריטוריה הגיאוגרפית, אני לא רוצה להתכנס לשטחי C, או לשטח B או לשטחי A או למזרח ירושלים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אתה מבין את הבעיה? להכניס את המימון, יכול להשתמע שמשרד החינוך מחר יכול בצורה כזו או אחרת להכיר במוסד שממומן בצורה כזו או אחרת. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לעניין סעיף זה. << אורח >> כרמית הרוש: << אורח >> יש רק את נושא ההכרה של הרשות הפלסטינית. זה הכול. << אורח >> מיכל גרשוני: << אורח >> הרי אותה שלוחה לכאורה היא מוכרת על ידי הרש"פ, לא על ידי המל"ג. << אורח >> כרמית הרוש: << אורח >> וזה התבחין. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> ואת רוצה לא ללכת לפיקוח, מימון וכו'? << אורח >> מיכל גרשוני: << אורח >> זה בהחלט, כי אני לא נכנסת לשם, מדינת ישראל לא מכירה בתארים שהם מפוקחים, ממומנים וכו', רק מוסדות מוכרים על ידי הרשות המוסמכת והמדינה הספציפית. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> זה בסדר, אבל מה זה קשור לחוק הזה? את לא מכירה בזה. << אורח >> מיכל גרשוני: << אורח >> נכון, אני לא מכירה, אז אם אנחנו מדברים על מוסד שהוא מוכר, יש לך בעיה עם המוסדות שמוכרים על ידי הרש"פ, זו הבעיה שלכם, זה לא משנה אם הם נמצאים בעיר העתיקה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אני לא יודע מה ההגדרה שלהם של מוכר. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> ואם עכשיו הרשות הפלסטינית מחליטה שהיא לא מכירה, לא יודע מה זה לא מכירה, באוניברסיטת א-נג'אח בשכם? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> יש דבר כזה ביטול הכרה. << אורח >> מיכל גרשוני: << אורח >> אז הוא לא יהיה מורה בישראל. << אורח >> כרמית הרוש: << אורח >> הוא לא מוכר על ידי אף אחד, לא על ידי ישראל ולא על ידי הרשות הפלסטינית. << אורח >> מיכל גרשוני: << אורח >> הוא לא יכול להיכנס בשערי משרד החינוך בכלל, בכל מקרה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> למה? כי אין שם הכרה? << אורח >> מיכל גרשוני: << אורח >> כי חייב אישור שקילות כדי להיכנס, זה תנאי סף. אין מורה במדינת ישראל שנכנס בלי אישור שקילות, וככל שהמוסד שהוא לא למד בו לא מוכר הוא לא ייכנס. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לא מוכר על ידי המדינה או על ידי הרשות המדינית. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> מה זאת אומרת, יש לו תואר מליסבון. << אורח >> מיכל גרשוני: << אורח >> אם יש לו תואר מליסבון, הוא צריך להיות עם אישור שקילות. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> היא אומרת לך שכשאין מדינה שמכירה בתואר - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אבל היום היא מכירה בתואר מהרשות הפלסטינית, את מעסיקה 8,000 מורים. << אורח >> מיכל גרשוני: << אורח >> לא בכל המוסדות. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> בכל המוסדות. בא-נג'אח את מכירה? << אורח >> מיכל גרשוני: << אורח >> א-נג'אח אני לא יודעת. אני יכולה להביא לך רשימה, לא בכל המוסדות מכירים. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> בכל שבעת המוסדות. אגב למה את לא מכירה? באיזה מוסד רשות הפלסטינית את לא מכירה ולמה? << אורח >> מיכל גרשוני: << אורח >> נברר עם הממונה על אגף ההערכה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> היא הייתה פה פעמיים. זה מאוד מעניין להבין למה אתם לא מכירים במוסדות ברשות הפלסטינית ובאיזה מוסדות אתם לא מכירים ולמה, ומה התהליך שהיה במשרד החינוך. זה מאוד מעניין, זה חידוש יפה, יש מוסדות ברשות הפלסטינית שמשרד החינוך לא מכיר בהם בתואר שלהם, בניגוד למה שנאמר פה על ידי ות"ת וור"ה, שאם נעשה דבר כזה זה יהיה אסון לאומי, כי לא יכירו לנו בתארים אחרים. אם יש דבר כזה, קודם כל, מיכל, זה נפלא, זה נורא מעניין למה. << אורח >> מיכל גרשוני: << אורח >> לא נותנים אישור שקילות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> עמית, משרד החוץ היה פה והביע את עמדתו שאין חשש כזה ואנחנו לא חוששים מזה, לא יפסלו תארים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> יש סמכות להכיר או לא להכיר בתואר כשקול. אני חייבת שוב לחדד, היה את הדיון הזה גם בישיבה הקודמת, יש הבדל בין סעיף קטן (א) ששם באמת העניין של אתם מכירים או לא מכירים, האגף לשקילת תארים, הוא - - - << אורח >> מיכל גרשוני: << אורח >> רק לדייק לפרוטוקול, מעריכים או לא מעריכים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> שם אין לי בעיה, כי מראש הוא לא ייכנס, מישהו שבוחנים אותו האם יש לו את התנאים להיות מועסק כעובד הוראה. אבל בסעיף השני זה מופיע כפרמטר לשקילת ההשפעה המזיקה שלו, כלומר שם תיווצר לי תוצאה לא הגיונית, שמי שלמד תואר במוסד מוכר ברשות הפלסטינית במסגרת שיקול הדעת של המנכ"ל, יש את שיקול הדעת הזה לסרב לו על סמך השפעה מזיקה שהוכחה, אבל לגבי מישהו שלמד ברשות הפלסטינית במוסד לא מוכר, שלא מוכר על ידי הרשות, או לא מוכר על ידיכם, לגביו הוא ככל אדם אחר, אין לו את המגבלה הזו, היא לא חלה עליו. << אורח >> מיכל גרשוני: << אורח >> לא הבנתי. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כרגע סעיף קטן (ב) אומר שאם מישהו למד תואר מבחינת המציעים, בגלל שהוא ספג וכו', יש במסגרת שיקול הדעת של המנכ"ל הוראה מיוחדת, שלא חלה על כל אחד אחר שרוצה להתקבל כעובד הוראה, שאומרת שהוא רשאי לקבל אותו אלא אם כן הוכח לו שיש השפעה מזיקה. כלומר יש פה אמירה מעבר לאחרים, היא תחול רק על מישהו שלמד תואר במוסד מוכר, אבל אם הוא למד שלוש, ארבע או חמש שנים ועשה תואר שהוא לא מוכר על ידי הרשות, אבל זה מוסד ברשות, לגביו אין את הסייג הזה למינוי שלו וזה לא הבחנה הגיונית. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תמי, מבחינתנו בסעיף (ו) כל מוסד, זה לא משנה אם הוא מוכר או לא מוכר בשקילות, שפעם ראשונה שאני שומע את זה, ועוד נברר את העניין הזה עם שר החינוך, אבל נעזוב את זה שנייה, כך או כך מוסד שהוא ברש"פ, בעל זיקה לרש"פ, מפוקח, מוכר, בצורה כזאת או אחרת, אפשר לעשות את זה יותר רחב, שאינו ישראלי - - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לכן ניסחנו כמו שניסחנו. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אבל הראיתי לך שחלק את לא מכניסה בפנים, את לא מכניסה אוניברסיטה בעזה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> עזה, היה פה דיון והוועדה לא רצה להיכנס לעניין הזה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא על זה, חוק אחר, את מבלבלת עם חוק העתיקות. פה לא היה דיון. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> פה זה עוד לא עלה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> גם אין סיבה שזה יעלה. היום, אני אומר את זה בצער, אני לא יודע מה עתיד עזה לצערי הרב ולכן - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זה שבוע הבא, עמית. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> מה זה משנה? הרי יש היום לכאורה 18,000 עובדי רשות, כאילו. לא משנה, בכל הכאילו והשקר הזה יש גם בעזה אוניברסיטה וגם שם לומדים תאוג'יהי בתיכון וגם שם ממשיכים את לימודי הג'יהאד באוניברסיטאות, זה לא עניין של יהודה ושומרון, אבל כמו שאני אומר זה גם לא עניין של ירושלים, לכן צריך למצוא את ההגדרה שמוסד להשכלה גבוהה שאינו ישראלי אך בעל זיקה לרשות הפלסטינית, לא חייב להיות המילה מוכר, זו ההגדרה לעניין הזה. את אומרת שאת חייבת לפרט מה בעל זיקה, אני לא חושב שאת צריכה לפרט, זה ברור לגמרי שמדובר על מוסד שהוא לא ישראלי. גם אוניברסיטה ישראלית, אם פעם הרשות הפלסטינית תכיר בזה היא לא תהיה - - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זיקה זה מונח לא מספיק ברור. << אורח >> מיכל גרשוני: << אורח >> אני מבינה מה אתה אומר, אני רק אדייק, שבגלל שיש מוסד לא מוכר, אנחנו לא נדע על הלימודים האלה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אבל יש לו זיקה אחרת, לא? << אורח >> מיכל גרשוני: << אורח >> מה זאת אומרת? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> הוא נמצא פיזית ברשות הפלסטינית, שטחי הרשות. << אורח >> מיכל גרשוני: << אורח >> אני לא אדע על זה שהוא עשה את התואר הזה במוסד לא מוכר. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אני לא מכיר את זה, אני אשמח שתעבירי לוועדה איזה מוסדות מוכרים ולא מוכרים מבחינתכם ברשות הפלסטינית, אבל כך או כך הוא בעל זיקה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אגב הוא לא חייב בכלל לספר גם על תואר מוכר, מי מכריח אותו לספר? נגיד שהוא עשה עוד תואר ותעודת הוראה בישראל והוא יכתוב רק את זה בתור תנאי כשירות, הוא לא יספר שהוא עשה תואר ברשות, איך תדעו? אתם מקבלים דיווח שוטף מהרש"פ על בעלי תארים? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> זה גם נכון, מבחינה מעשית לא תהיה לזה משמעות אם הוא לא יגלה. ואם הוא יגלה לך וזה מוסד לא מוכר אז זה צריך להיות בפנים. << אורח >> כרמית הרוש: << אורח >> אבל אמרנו לאורך כל הדרך שזה מיותר מבחינתנו. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אני אומר שוב, מוסד להשכלה גבוהה, מוכר או לא מוכר, בעל זיקה לרשות הפלסטינית, באיזה זיקה, גיאוגרפית או כל זיקה אחרת, זה לא משנה. מוסד להשכלה גבוהה שאינו ישראלי. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> מיכל, את אומרת שזה לא רלוונטי לדבר על מוסדות לא מוכרים. << אורח >> מיכל גרשוני: << אורח >> מה שאני מבינה מכם, אתם אומרים שלכם לא משנה באיזה מוסד הוא למד, מבחינתכם גם אם אני לא מעריכה אותו, אין לו שקילות והוא לא ייכנס בכל מקרה, מבחינתי הוא פסול. מבחינה טכנית בסוף אנחנו לא נדע. אני רוצה להבין את הנוסח עד הסוף כדי - - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> כדי להבין אם יש לזה השלכות אחרות. אני מבין, בסדר גמור, אבל זה לא גורע במהות. את אומרת שאת בכלל לא שם, אני אומר לך, מה אכפת לך? אני לחוץ מבחינה נפשית ואני רוצה את הכיסוי הזה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> מה זה משנה, יש לו זיקה לרשות הפלסטינית. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> עמית, מה זה זיקה? מחר הסורבון יש לו זיקה לרשות הפלסטינית, אתה פוסל תארים מהסורבון? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אני אומר שוב, אני הצעתי מוכר על ידי הרשות הפלסטינית או מפוקח או ממומן, ואני אומר שוב, או בעל כל זיקה רלוונטית אחרת. זה שהם מכירים בסורבון זה לא זיקה רלוונטית, הם יכולים להכיר גם באוניברסיטה בהרווארד, זה לא הופך אותה ל - - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אני לא רוצה שמחר תתקבל איזה שהיא החלטה על ידי מאן דהו לקלוט מורים שלמדו במוסד שלא מוכר על ידי הרשות הפלסטינית. אני לא רוצה את זה, אני רוצה לכסות 100% מהמקרים. מיכל אומרת, המערכת בכלל לא שם, אני אומר בסדר, היום היא לא שם, מחר אולי היא תהיה שם, אני רוצה לכסות גם את מה שהיום לא שם. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אז ההצעה המקורית בהגדרה שהוצעה הייתה מפוקח, ממומן או מוכר, שזה זיקות ש - - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> או או, חלופות. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כן, אחד מהשלושה, אבל זה כן צריך להיות תחום בשטח גיאוגרפי כי אנחנו לא רוצים להתפרס על – אם יש איזה שהוא מימון זעום של הרשות הפלסטינית לאיזה שהוא מוסד אקדמי במדינות שאני לא יודעת כרגע להגדיר, אני לא רוצה לפסול אנשים עם תארים משם כשאני קובעת פה הוראה עם משמעות דרמטית ואני לא יודעת בכלל על מי היא חלה, על תארים של איזה מוסדות. פה דיברנו בכל זאת על הרשות הפלסטינית. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> זה חשש רחוק, אתה לא רוצה להיכנס לשם. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אנחנו לא בדקנו את זה, האם יש מימון או אין מימון או פיקוח. << אורח >> מיכל גרשוני: << אורח >> אני גם לא יודעת לתת מידע על זה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> הרבה יותר סביר שהם ינסו לברוח מהטריטוריה הגיאוגרפית מאשר איזה שהוא מוסד שממומן, אני לא יודע, משהו רחוק מאוד, זה מופרך מאוד. מחר הם בכפר בעבר הירדן, שני מטר מהטריטוריה שלהם והכול בסדר לכאורה לפי ההגדרה הזאת, או בבית צפאפה, או באבו טור. << אורח >> מיכל גרשוני: << אורח >> לא, אבל אתה לא מגביל את זה גיאוגרפית. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לא, אבל היועצת המשפטית רוצה להגביל. << אורח >> מיכל גרשוני: << אורח >> אם הרשות תממן איזה שהוא מוסד בירדן? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> נכון, אז לא, אז הוא לא יכול להיות. צריך להיות גם הגיוני, תמי. אף אחד לא מדבר על רשות פלסטינית שתרמה ח"י שקלים וגם לא ח"י אלף שקלים. אנחנו מדברים על זיקה רלוונטית וזה ברור לגמרי שאם הרשות הפלסטינית מקימה עכשיו פרויקט בירדן, כמו שאמרת עכשיו, וזה פרויקט שלה במחנה הפליטים הפלסטיני בירדן ולשם ישלחו, במקום לשלוח מחורה לחברון ישלחו מחורה לירדן, במוסד שהוא מוסד פלסטיני, אז ברור שזה אותו דבר, מה השאלה? לכן אני אומר, שוב, מוסד שהוא אינו ישראלי - - - << אורח >> מיכל גרשוני: << אורח >> עמית, אני מנסה להיות אגף להערכת תארים במשרד החינוך, שאם יש לי מוסד בירדן שהוא ממומן על ידי – אני מחויבת לבדוק. זה מוסד שהיום אנחנו נותנים לו אישור שקילות, אז אני היום - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אני לא מדבר על השקילות, אני מדבר על הסעיף הזה, שהוא לא יוכל להיות מועסק כעובד הוראה. << אורח >> מיכל גרשוני: << אורח >> אבל איך אני אדע? זה מטיל עליי חובה לבדוק. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, זה לא קשור לשקילות, אם הוא ממומן על ידי הרשות הפלסטינית הוא לא יכול להיות מועסק כעובד הוראה. אם את לא יודעת את לא יודעת. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> היא צריכה לבדוק את מקורות המימון של כל המוסדות. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אם את לא יודעת, אדם בא אלייך עם תואר - - - << אורח >> מיכל גרשוני: << אורח >> אתה מטיל עליי איזה שהיא חובה ללכת לבדוק את כל התארים, אין לי יכולת כזאת. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אל תגזימי. חוק, מרוב שניסינו לצמצם את עילת הסבירות משום שהיא הפכה להיות פשוט שרירותית ומופרעת, אבל סבירות היא דבר אנושי וכל דבר, גם החוק, נכתב בשכל ישר. מרוב משפטיזציה אנחנו מאבדים את השכל הישר. אני אומר שוב, מוסד שאינו ישראלי, בעל זיקה רלוונטית לרשות הפלסטינית, מימון, פיקוח, אחר. כן, זה ברור לגמרי, אף אחד לא יאמר את זה. אנחנו ישבנו פה היום ואמרה היועצת המשפטית של ועדת חינוך, יש פרשנות אובייקטיבית, יש פרשנות סובייקטיבית, אנחנו בפרשנות האובייקטיבית עושים כבתוך שלנו, אנחנו, לא היא דווקא, אבל הכוונה מי שעושה, והכול בסדר, אז פה אנחנו מדברים על פרשנות שהיא פשוטה. תאמיני לי, כשיגיעו למחוזות הפרשנות האובייקטיבית אף אחד לא יפרש תרומה של עשרה שקלים של הרשות הפלסטינית כדבר רלוונטי, אבל אם היא תקים שלוחה באום אל פחם - - - << אורח >> כרמית הרוש: << אורח >> מבחינתנו האמירה היא מוכר, מוכר על ידי הרשות הפלסטינית, זה הכול. לא גיאוגרפית ולא זה, מוכר. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> על זה אמרתי שהיא אומרת שהיא יכולה להכיר גם בהרווארד, לומר אני מכירה, בסדר, זה לא מייצר זיקה רלוונטית פלסטינית. אני חושב שהשכל הישר אומר בסעיף הזה, לא קשור לשקילות, הרי אנחנו ברחנו משקילות, אמרו שלא רוצים להיכנס לשקילות, אמנת ליסבון, למרות שהרשות הפלסטינית לא קשורים לאמנת ליסבון וכו' וכו', אז אנחנו אמרנו רק לא יועסק עובד הוראה, לעניין זה מוסד להשכלה גבוהה שאינו ישראלי, שהוא בעל זיקה רלוונטית. אני מסכים שיכול להיות כתוב גם מוכר, אבל יכול להיות גם דברים אחרים, מוכר או מפוקח או ממומן, בעל זיקה רלוונטית לרשות הפלסטינית. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זיקה רלוונטית זה רחב ולא ברור בהוראה כזו שהיא מונעת העסקה. מוכר זה דבר שבהתחלה הצענו ואז עלתה השאלה לגבי מוסדות לא מוכרים וההבחנה שזה יוצר. ניסינו לתת לזה מענה ולהגיד שבשטחי A ו-B כל מוסד אקדמי, ולא משנה לנו מוכר, לא מוכר, מוסד אקדמי בשטחי A ו-B. אם הוא ב-C מכיוון שאנחנו יודעים שיש גם את אוניברסיטת אריאל, אז כן היה חשוב להדגיש שהוא מוכר, ואם אתם רוצים לכסות גם את ירושלים אז להגיד שטחי ישראל. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, אבל גם אם הרשות הפלסטינית מקימה במחנה הפליטים בלבנון ובירדן זה אותו דבר. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זה פשוט מרחיב מעבר למה שדובר עד כה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> זה אותו עיקרון. מה זה מרחיב? מה זה משנה? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> חבר'ה, זה כבר לא רש"פ, אז הם יקימו מחר אוניברסיטה בצרפת. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לא, יוסי, אם היא מממנת עכשיו אוניברסיטה בעזה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> עזה בפנים, אין שאלה בכלל. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> יהודה והשומרון זה כולל את עזה? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, עזה ברור שהיא בפנים. זה יהיה בנוסח, זה ברור. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אנחנו לא יכולים להתחיל להתפרס עד אין סוף. עזה בפנים, זה ברור. אם מחר הרש"פ תקים או תכיר או תממן אוניברסיטה באיזה מדינה בעולם, אני לא אתחיל להיכנס לזה. עם כל הכבוד, מחר הם יכירו באוניברסיטה העברית אז אני אפסול גם את האוניברסיטה העברית? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לכן אני אומר לא עניין של יכירו, לכן אמרתי זיקה רלוונטית, רלוונטית, כל מי שמבין מבין. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מי קובע את הזיקה הרלוונטית? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> יוסי, אני לא רוצה להגביל את החוק הזה ליהודה, שומרון וחבל עזה, זה ממש לא שם. הם יברחו לך לאבו דיס, לבית צפאפה, לאבו טור. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> כבר עכשיו יש אוניברסיטה אמריקאית. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לכן אמרנו מוכר. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> זה לא מה שכתוב בנוסח. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> הנוסח שמוצע כרגע זה מוסד להשכלה גבוהה הנמצא ביהודה, השומרון וחבל עזה, ולעניין מוסד כאמור הנמצא בשטחי C ואם אתם רוצים לכסות גם את ירושלים אז או בשטחי ישראל, אם הוא מוכר על ידי הרשות הפלסטינית ואינו מוסד מוכר לפי חוק המל"ג. << אורח >> כרמית הרוש: << אורח >> מצוין. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בסדר גמור. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לא, זה לא בסדר גמור, זה לא סוגר לך את מעבר לגשר אלנבי, שני מטר למוסד שם ואני רוצה לסגור את זה. << אורח >> מיכל גרשוני: << אורח >> אבל הצעת החוק לא מטפלת בזה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> מטפלת במוסדות של הרשות הפלסטינית. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תעלו לי את המל"ג. אורי, בוקר טוב. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> רציתי להעיר הערה סמנטית על המילים מוכר ומפוקח, בעיניי נכון להשתמש במילה מפוקח ולא מוכר. למשל מאוד סביר שהרשות הפלסטינית מכירה באוניברסיטת סורבון ואין שום כוונה בגלל זה לפסול. המונח המקצועי, גם של מל"ג, למרות שבתקשורת מדברים על זה שמל"ג מכירה בתארים המונח היותר נכון הוא לדבר על פיקוח. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אבל אתה יודע מה קורה ברשות הפלסטינית? אתה יודע לומר לנו מה קורה היום באוניברסיטה בירושלים? מה קורה בא-נג'אח? מה קורה בעזה? אתה יודע לומר איזה סוג של פיקוח? הרי בעזה למשל לא הרשות הפלסטינית מפקחת. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> אני אקח את הדוגמה של חבר הכנסת בוארון, אם המוסד האקדמי הזה שנמצא קילומטר לתוך ירדן מפוקח על ידי מדינת ירדן אז הוא מוסד ירדני. הוא יכול להיות מוכר על ידי הרשות הפלסטינית, אבל הוא מפוקח על ידי ירדן. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אם זה שלוחה של האוניברסיטה הפלסטינית בשכם והוא ממוקם בירדן. לא בטוח שהמושג פיקוח של המל"ג דומה למושג פיקוח ברשות הפלסטינית. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אם זאת שלוחה התואר הוא עדיין תואר של המוסד הראשי, זו שלוחה. זה שיש שלוחות זה לא מוריד מזה שהמוסד הוא מוסד שמפוקח או מוכר על ידי הרשות והמוסד עצמו ממוקם ביהודה, שומרון ועזה. שלוחות זה בסוף תואר של אותו מוסד, זה לא עומד בפני עצמו. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> הייתי מוסיף את העניין של כל מוסד שמפוקח על ידי הרשות הפלסטינית או שלוחותיו ואני משער, תמי, תקני אותי, שהחשיבות של הפרשנות המשפטית זה בהתאם לדין הישראלי של מה זה אומר להיות מפוקח. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני בעד המילה מפוקח, הייתה התנגדות של משרד החינוך, אבל אני חושבת שבסופו של דבר הנקודה פה היא לא מה אתם מכירים כשקול או לא, אלא היא מניעה להעסיק מישהו שיש לו תואר ממוסד - - - << אורח >> מיכל גרשוני: << אורח >> אנחנו נבחן את זה גם אצלנו עם האגף להערכת תארים. << אורח >> כרמית הרוש: << אורח >> וכדאי להוסיף את שלוחותיו, כמו שהציע אורי, זו הצעה נכונה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לרבות שלוחות. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> בלי קשר למה שאנחנו אומרים כאן, בירדן, זה יכול להיות כתוב עדיין, כל מוסד הנמצא ביהודה, שומרון ועזה, בלי קשר לירושלים, מה שאמרנו שצריך להיות הגדרה כוללת של מוכר, מפוקח וכו', אבל כל מוסד הנמצא ביהודה, שומרון ועזה ומדינת ישראל שאיננו מוסד ישראלי, זה כן יכול להיות בפנים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אבל יש הבדל בין מוכר למפוקח. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בסדר, אנחנו נדון בנושא של מוכר ומפוקח. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> מוכר, גם מדינת ישראל מכירה במוסדות. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> לא רק מכירה, היא אפילו יכולה לממן. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> חבר'ה, אנחנו מתקדמים. תיכף נצא להפסקה קצרה לגבי המוכר ומפוקח ואנחנו נסגור את הפינה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אז אותם שינויים שסיכמנו עליהם ייכנסו גם בסעיף 2 לגבי חוק פיקוח על בתי ספר, אין צורך לקרוא גם אותו. ההבדל היחיד ב-16א(א) בסוף כתוב הוראות סעיפים 19 ו-20 לא יחולו על הוראות סעיף קטן זה, וזה בגלל שבחוק פיקוח על בתי ספר קיימים הסעיפים של שימוע וערר ורצינו להבהיר שהם חלים לא על (א) אלא רק על (ב). בחוק חינוך ממלכתי זה לא נדרש כי לא קיימים בסעיפים אחרים הוראות כאלה, אלא כתבנו אותם במפורש רק לגבי סעיף קטן (ב). הבדל נוסף שזה רק על מנהל בית ספר ולא על מפקח. הסברנו בדיון הקודם שמפקח הוא תמיד עובד מדינה ולכן הם מכוסים דרך חוק חינוך ממלכתי והמפקחים הפנימיים שבתוך בית ספר הם דרך ההגדרה של עובד חינוך שממילא חלה על מי שעוסק בפיקוח. זה מכוסה. אנחנו ב-3, סייגים לתחילה. סייגים לתחולה 3. (1) הוראות סעיף 18ב לחוק חינוך ממלכתי וסעיף 16א לחוק פיקוח על בתי ספר, כנוסחם בחוק זה, לא יחולו לעניין העסקה כעובד הוראה על ידי המדינה או קבלת אישור העסקה כעובד חינוך על מי שמתקיים בו אחד מאלה: (1) ערב תחילתו של חוק זה הוא הועסק על ידי המדינה כעובד הוראה או קיבל אישור העסקה כעובד חינוך לפי החוקים האמורים לפי העניין; (2) ערב תחילתו של חוק זה היה לו תואר אקדמי ממוסד להשכלה גבוהה ברשות הפלסטינית או שבמועד האמור הוא השלים שתי שנות לימוד לתואר כאמור; ואולם בהחלטה על העסקה או על מתן אישור העסקה של מי שחלות עליו הוראות פסקה זו ייקבע תנאי בדבר חובת השלמת לימודים לתעודת הוראה במוסד להכשרת עובדי הוראה בישראל בתוך שנתיים ממועד ההחלטה כאמור בעניינו; בפסקה זו – "שתי שנות לימוד" לרבות מי שהשלים 80% מהחובות האקדמיים של השנה השנייה ללימוד התואר כאמור. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> מאיפה זה בא? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אם למישהו נשארה עבודה או מבחן, בפרט בעיתוי שאנחנו נמצאים בו עכשיו, שזה תחילת חודש יולי, סוף שנת לימודים, אבל לפעמים נשארות עוד השלמות. << אורח >> כרמית הרוש: << אורח >> אנחנו לא יכולים להיכנס לזה. שתי שנות לימודים, אנחנו לא יכולים להתחיל לבדוק מה חסר לו, מה הוא השלים, מה הוא לא השלים. עד שייחקק החוק ויסתיים התהליך הוא מסיים את שנת הלימודים השנייה, הכול טוב. אנחנו לא יכולים להתחיל לבדוק אם חסרה עבודה, חסרה הערכה, חסרה נקודה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זה דבר שקיים במשרד החינוך. << אורח >> כרמית הרוש: << אורח >> אנחנו לא ניכנס לפינה הזאת. אדם שלומד בשנה השנייה ונמצא בלימודים בשנה השנייה, הכול בסדר, אנחנו לא ניכנס ל - - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זה לא שהוא סיים, נשארה לו עוד בחינה לעשות במועד ב', יש מצבים כאלה. << אורח >> כרמית הרוש: << אורח >> אנחנו לא ניכנס לזה. << אורח >> סוניה פרץ: << אורח >> המבחן צריך להיות שתי שנות לימוד, אנחנו לא יכולים להיכנס לאחוזים, אין לנו דרך לבדוק את הדבר הזה. לכן צריך להיות בדיקה מאוד חד חד ערכית. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אתם עושים את זה בהקשרים אחרים והמשמעות היא, צריך להבין, שמישהו שכן סיים את שתי שנות הלימוד, שילם, למד, עשה, את מבחינה בין שני אנשים בגלל שלהוא נשאר עוד מועד אחד ועוד אין לו את תעודת הסיום של התואר, אז הוא יצטרך - - - << אורח >> כרמית הרוש: << אורח >> סיים שנת לימודים, לא הגיש עבודה או לא הגיש עבודה, לא כתוב פה את זה. << אורח >> סוניה פרץ: << אורח >> אנחנו לא נתחיל לקבל כל מיני אישורים. מי יכול לבדוק אותם? אין לנו שום דרך לבדוק את הדברים האלה. לכן הבדיקה של שתי שנות לימוד היא הרבה יותר פשוטה. << אורח >> כרמית הרוש: << אורח >> תמי, אנחנו לא עושים את זה בשום הקשר, בודקים מה מתוך אחוז שנת לימודים, לא. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> נמחק את זה, זה גם לא פרקטי וגם מיותר, אנחנו נמצאים בסוף חודש יולי. גם זה אגב הקלה גדולה מאוד, שהסכמנו לשנתיים, אני לא הייתי בעד העניין הזה, אבל בכל אופן זו גם הקלה גדולה מאוד. ובטח לא צריך להעמיס על המערכת וגם אין שום סיבה לעשות את זה מבחינה מוסרית, אפשר להוריד את החלק הזה, תמי, אין בזה שום דבר. אנחנו עושים את זה עכשיו כהוראת מעבר, למה? למרות שאני חושב שכל האנשים האלה הם מחנכים לעוינות למדינת ישראל בפוטנציה, הרי זה מה שהיית צריכה לשאול, למה אנחנו עושים את זה? אנחנו עושים את זה, מנסים לייצר איזה שהוא איזון בין אנשים, כי החלנו את החוק מעכשיו. אני לא חושב ככה, אבל עושים את זה, בסדר, אמר פה היושב ראש, לא לפגוע בזה, בסדר גמור, אבל לא צריך להיות עודף ליברלי בשביל אנשים שגם ככה את חושדת בהם, כמו שכתוב בסעיף (א). << דובר >> תמי סלע: << דובר >> ב-(א) כרגע לא כתוב שאני חושדת בהם. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, ברור שחושדת. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אתה חושד אולי. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אני. את לא, בסדר גמור. אגב, אמרתי, זה נכתב בדם ילדינו, את מוזמנת למשפחות. את מוזמנת גם לטייל במזרח ירושלים. אנחנו עשינו את זה בוועדה, גילינו אנשים שלא רק שהם לא לומדים עברית, מה שהזכרת קודם, הם לא רוצים לעבוד עם יהודים. נכנסנו לכיתות, לא מעוניינים לעבוד עם ישראלים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זה שיש כאלו כנראה שזה נכון ויש גם סמכויות לא להעסיק אותם, פה זה הוראה גורפת - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא מצאנו צדיק אחד בסדום, תמי, נו באמת, וזה בתי ספר יוקרתיים במזרח ירושלים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בהסדרים שעושים שינוי לגבי העסקת אנשים במקצועות, הרבה פעמים קובעים שזה לא יחול על מי שכבר התחיל את התהליך. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אפשר לחשוב שעמית הלוי יעודד עכשיו עובד הוראה ערבי שלמד באוניברסיטת תל אביב ללכת לעבוד בהוראה בתל אביב, אתה לא תעודד את זה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, אני אומר שהתלמידים לא ירצו אפילו לעבוד במפעל ישראלי. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לגבי הוראות מעבר שבאות למתן את הפגיעה בחופש העיסוק או את ההגבלות שהחוק קובע, לא משנה איך תקראו להן, זה דבר שהוא מאוד מקובל, אפילו נדרש, ובהרבה מקרים גם אם קובעים תנאים שחושבים שהם מאוד חשובים ונדרשים לא מחילים אותם על מי שכבר התחיל את התהליך, בגלל מה שהוא השקיע, בגלל ההסתמכות. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> את זה קיבלנו אז, נתנו שנתיים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אפילו שנתיים זה - - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> הלכנו על שנתיים, 80% זה לא מעשי. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> זה איזון מול הסכנה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> בואו נמשיך, אדוני היושב ראש. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> התחשבנו בשנתיים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בסדר, אני ממשיכה. (2) הוראות סעיף 18ב לחוק חינוך ממלכתי וסעיף 16א לחוק פיקוח על בתי ספר, כנוסחם בחוק זה, לא יחולו לעניין העסקה כמנהל בית ספר או כמפקח על מי שערב תחילתו של חוק זה הועסק על ידי המדינה כעובד הוראה או קיבל אישור העסקה כעובד חינוך לפי החוקים האמורים, אם טרם חלפו שלוש שנים מיום תחילתו של חוק זה (להלן – יום התחילה) או אם יש לו תואר ראשון או שני נוסף ממוסד מוכר כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1959. שתי הערות. זה אמור להתייחס, להבנתי, כהוראה שהיא מעבר להוראה הבסיסית, הוראת המעבר לגבי עובד הוראה. בנוסחים קודמים אמרנו שמנהל ומפקח ייחשבו כעובד הוראה לעניין חוק זה ורצו לאפשר להם גם את התוספת הזו של סעיף קטן (ב) שהיא אומרת שלוש שנים ממועד התחילה בכלל לא חלה עליכם מניעה לעניין העסקתכם. אבל כל סעיף קטן (ב) חל רק אם מישהו כבר היה מועסק כעובד הוראה לפני תחילתו של החוק. זאת אומרת יש פה שאלה לגבי מישהו שסיים את התואר, כלומר הוא יכול היה להתמנות כעובד הוראה, אין לו בעיה בעניין הזה, אבל הוא עוד לא היה מועסק כעובד הוראה לפני תחילתו של החוק, הוא רק סיים את התואר ונניח שכעבור ארבע שנים הוא רוצה להתמנות כמורה. בסדר, אין לו בעיה, כי הוא סיים את התואר לפני, אבל מכיוון ש-(ב) חל רק על מי שהועסק טרם תחילת החוק כמורה הוא לא יוכל, לפי איך שאני מפרשת את הוראות המעבר, להתמנות בכלל למפקח או למנהל בית ספר. לא תהיה לו אפשרות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כי אין לו את הניסיון. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לא משום שאין לו את הניסיון, בגלל שהוראת המעבר שחלה על מורים מנוסחת רק על עובד הוראה והיא לא מנוסחת ביחס למנהל, לא מובהר שהיא חלה גם על העסקה כמנהל. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> למה סעיף 3(א)(2) לא חל על מנהל או מפקח? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני חושבת שזה צריך לחול, רק צריך להבהיר את זה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> למה זה קשור לשלוש שנים ולמה קשור לתואר שני פתאום? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני אפשט. אם אנחנו נגיד במפורש שלעניין הוראת המעבר בסעיף קטן (א), פסקות (1) ו-(2) היא חלה גם לעניין העסקה כמנהל או כמפקח, אז זה בסדר. רק שיהיה ברור. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כן. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> במקום סעיף (ב), לא קשור תואר שני, לא שלוש שנים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לא, סעיף קטן (ב) בא מעבר וזאת הייתה בקשה של משרד החינוך כשההסדר הוחל גם על מפקחים ומנהלים. תוכלו להוסיף גם את (ב) בנוסף בלי קשר. << אורח >> כרמית הרוש: << אורח >> עוד פעם, תחדדו רגע. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> (א), הוראת המעבר חלה על העסקה של עובד הוראה, ובכלל זה גם על העסקה של מנהל בית ספר ומפקח. << אורח >> כרמית הרוש: << אורח >> מה הקשר למנהל בית ספר ומפקח? הם לא קשורים להוראת המעבר כי הוראת המעבר היא לשנתיים, נכון? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לא, קודם כל היא אומרת שמי שסיים את התואר לפני, אנחנו לא מחילים עליו את כל המגבלות שבחוק הזה. הוא כבר סיים את התואר לפני או שהוא עשה שנתיים מתואר, אנחנו לא מחילים עליו את המגבלות של החוק הזה, בין אם לעניין העסקה כעובד הוראה ובין אם לעניין העסקה כמנהל או כמפקח. << אורח >> מיכל גרשוני: << אורח >> אנחנו מנסים להבין, מה שהוראת המעבר בסעיף (ב) אומרת - - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לפני (ב), היו שני סייגים שאמרתי שעל האנשים האלה אני לא רוצה שהחוק החדש יחול עליהם, מי הם? אלה שהועסקו קודם או אלה שסיימו את התואר לפני. עכשיו כשאמרנו במפורש שזה חל גם על מנהל בית ספר ומפקח, רציתם להוסיף גם הוראה שאומרת שלגביהם בשלוש השנים מתחילת החוק, גם אם הועסקו כעובדי הוראה ואין מניעה להעסיק אותם כעובד הוראה, לא חלות עליהם מגבלות לעניין מינויים כמפקח ומנהל בית ספר בשלוש שנים מתחילת החוק. אם חלפו מעבר לשלוש שנים, כי אתם אומרים שיעשו כבר עוד תואר בזמן הזה, אז הם צריכים עוד תואר, או שני או ראשון. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אני לא מבין את כל העניין הזה בכלל, לא מבין מאיפה זה צץ. << אורח >> מיכל גרשוני: << אורח >> אם מורידים את זה, המשמעות היא שמי שהיום יש לו תואר יוכל להיות 20 שנה מנהל בלי להשלים תואר ראשון נוסף או שני. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> זה מה שאת מתכוונת, את באת לסייג, שמי שיש לו תואר - - - << אורח >> מיכל גרשוני: << אורח >> אני חושבת שבאו להחמיר על מנהלים ומפקחים, גם אם הם מועסקים היום במערכת, הם לא יוכלו אם הם לא ישלימו תואר. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> זה הפוך ממה שאת הקראת, תמי. הם אומרים שגם אדם שהועסק, הם מגבילים, הם אומרים על מנהל ומפקח לא מספיק הוראת המעבר, יש החמרה, שגם לגביהם, אפילו שהיה להם תואר וכל זה, זה לא משנה, אם טרם חלפו שלוש שנים מיום תחילתו של חוק זה הוא לא יוכל להיות מועסק. << אורח >> מיכל גרשוני: << אורח >> לא, הוא יוכל עם התואר הקיים, אבל אחרי שלוש שנים הוא יצטרך להשלים תואר נוסף. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אם לא חלפו עדיין שלוש שנים הוא יכול להיות מנהל, אבל אם חלפו יותר משלוש שנים והוא היה יכול לעשות תואר ראשון או תואר שני - - - << אורח >> כרמית הרוש: << אורח >> ההיגיון היה שבשלוש שנים הוא יכול לעשות תואר. בשלוש השנים הקרובות הוא יכול להספיק לעשות תואר ולכן היה חשוב לנו לשמור על האפשרות הזאת שהוא יוכל להיות מנהל ומפקח. כעבור שלוש שנים הוא אמור להיות מסוגל להשלים ולכן - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> חבר'ה, כולם אומרים אותו דבר, זה מה שכתוב. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> הסעיף הזה טוב. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כן, אבל אני עדיין צריכה שיהיה ברור שזה חל גם על מישהו - - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> זה מבטא את כוונת המחוקק. << אורח >> כרמית הרוש: << אורח >> בעוד שלוש שנים הכלל מוחל על כולם בלי יוצא מן הכלל. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תמי, זה מופיע במילים, הוראות 18ב לא יחולו אלא, זה כולל את 18ב אבל לא יחולו. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לא, אבל כרגע זה חל רק על מי שהיה מועסק כמורה טרם תחילת החוק. אותו אחד שלא היה מועסק אבל סיים תואר אז אין לו גם את האופציה לעשות עוד תואר ולהתמנות. << אורח >> כרמית הרוש: << אורח >> יש לו אופציה כרגע לעשות תואר ראשון מרגע החקיקה שלוש שנים, אנחנו ביקשנו לשמור עליו כדי שהוא כן יוכל לגשת למכרזי ניהול ופיקוח. זאת הייתה בקשת שמירה שלנו בשלוש השנים הקרובות. כעבור שלוש שנים - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא, אנחנו מדברים על מי שלא היה מועסק. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> עוד פעם אני אתן את הסיטואציה, יש אדם שסיים את התואר לפני תחילת החוק, לא רצינו להחיל עליו את המגבלות של החוק הזה ככלל, מלכתחילה לא רצינו על מי שסיים את התואר לפני. << אורח >> כרמית הרוש: << אורח >> נכון. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> הוא סיים את התואר לפני, אחרי שנתיים הוא התמנה כעובד הוראה, אין לו בעיה, ואחרי שמונה שנים הוא רוצה להתמנות כמנהל בית ספר. אתם אומרים שיעשה עוד תואר, בסדר, אבל עכשיו לפי הוראת המעבר הוא לא יכול בכלל, כי תנאי להוראת המעבר של (ב) זה שהוא היה מועסק לפני. אם הוא לא היה מועסק לפני - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> או שהיה לו תואר. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לא, אם הוא לא היה מועסק לפני אנחנו חוזרים לשתי אופציות, או (א) או שחל עליו (ב) שיוכיחו שאין לו השפעה מזיקה, אבל אתם לא רציתם את זה, להבנתי. << אורח >> סוניה פרץ: << אורח >> מנהל בית ספר צריך שיהיה לו ניסיון של חמש שנות ניסיון בהוראה לפני שהוא בכלל מגיש מועמדות, כשאנחנו מדברים על עובדי הוראה קיימים שמבקשים להתמודד למכרזי ניהול. אנחנו נותנים פה הוראת מעבר של שלוש שנים, בתום שלוש השנים כל מנהל בית ספר שירצה לגשת למכרז ניהול יצטרך להיות עם התארים כמפורט בחוק. זאת אומרת בשלוש השנים האלה הוא עוד יוכל לגשת עם התארים הקיימים שלו. מי שמתכנן עכשיו להיות מנהל בעתיד יידע שבתוך שלוש שנים הוא צריך להשלים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אבל הוא כבר מורה במערכת. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> נכון, אבל הוא אמור להיות בתפקיד ניהולי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לשם הישארותו כמורה אני לא מבקש ממנו שום דבר, אז למה כשהוא הופך למנהל אני מבקש ממנו? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> הוא הופך להיות מנהל ולכן יש החמרה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> המנהל יותר מסוכן מהמורה שיש לו קשר ישיר עם התלמידים? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אין שאלה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> יש לי הצעה פשוטה שיכולה לסדר את זה, להבנתי. אם אני מורידה ב-(ב) את זה שערב תחילתו הוא הועסק על ידי המדינה ובשביל להתמנות כמנהל, או שטרם חלפו שלוש שנים, ודאי שהוא היה חייב להיות מועסק טרם כתנאי, זה שבע שנים, ברור, או שיש לו תואר נוסף ואז אני מכסה את זה ואני לא מכניסה תנאי שהוא לא ממין העניין. אני לא יוצרת הבחנות לא ענייניות, אני פשוט מורידה את אם הוא היה מועסק טרם, ואז או שהוא עשה עוד תואר – בכל מקרה הוא צריך לעמוד בתנאים הנוספים של מנהל או מפקח. זה מה שיצר לי את הקושי. מקובל? << אורח >> מיכל גרשוני: << אורח >> את רוצה להוריד את מי שערב תחילתו של חוק זה - - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לא, רק ב-(ב) לא יחולו לעניין ההעסקה כמנהל בית ספר או כמפקח, אם טרם חלפו שלוש שנים מיום תחילתו של חוק זה, או אם יש לו תואר ראשון או שני נוסף ממוסד מוכר בישראל. ממילא הוא צריך חמש שנים, אז בתוך שלוש השנים גם ככה זה אומר שהוא היה מועסק לפני, אבל אם זה לא בתוך שלוש השנים אז זה מאפשר לי לא ליצור מגבלה לא נדרשת. << אורח >> כרמית הרוש: << אורח >> מה זה לא מועסק? אם הוא לא מועסק הוא לא יכול לגשת למכרז. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> נכון, בכל מקרה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> ולכן אין בעיה עם זה. << אורח >> כרמית הרוש: << אורח >> לא, הסעיף מבחינתנו בא לאפשר, ואנחנו רוצים לשמור על זה, שבשלוש השנים הקרובות יוכלו אנשים להתמודד למכרזי ניהול ופיקוח, אחרת לא עולים מנהלים ולא מפקחים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זאת אומרת זה לא יחול לעניין העסקה כמנהל או מפקח אם טרם חלפו שלוש שנים מיום תחילת החוק. << אורח >> כרמית הרוש: << אורח >> לא, אבל למה את מכניסה את מי שעוד לא נמצא במערכת החינוכית? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> הוא חייב להיות במערכת. << אורח >> כרמית הרוש: << אורח >> אבל אני מבינה שאת מבקשת להרחיב את זה על מי שלא נמצא ואנחנו לא רוצים להרחיב את זה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כיוון שאם זה נכנס כתנאי סף אז גם אחרי שלוש שנים, גם עוד עשר שנים, אם הוא לא היה מועסק לפני תחילת החוק לא יחול עליו - - - << אורח >> כרמית הרוש: << אורח >> כי אחרת את מפלה מורה שייכנס למערכת עכשיו. הוא יוכל להתמודד כמו כל מועמד שייכנס מעכשיו למערכת ויביא תואר מהאקדמיה הישראלית. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לא, הוא לא יוכל, בגלל שיש לי את (א) שאמרנו שחל עליו שאומר שאסור לי להעסיק כמנהל או כמפקח מישהו שיש לו תואר מהרשות ואין לי הוראת מעבר שחלה עליו כי התנאי להוראת המעבר פה זה שהוא היה מועסק לפני. אני לא צריכה את התוספת שהוא היה מועסק לפני, כי בתנאי הסף שלכם למינוי - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> רק כדי שלא יחול עליו (א), ואז תגיד לא, הוא יכול להיות מורה, אבל לא יכול להתמודד כמפקח או מנהל אתה צריך לתקן את זה. צריך לתקן את זה, היא צודקת. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> פרסום לציבור 4. שר החינוך יפרסם הודעה לציבור בדבר הוראות חוק זה שלושה חודשים לפני יום התחילה, לכל הפחות בשני עיתונים נפוצים בשפה העברית ובשני עיתונים יומיים נפוצים בשפה הערבית וכן באתר האינטרנט של משרד החינוך; הודעה כאמור תפורסם גם באתרי האינטרנט של הרשויות המקומיות. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> למה שלושה חודשים? יפרסם מיד עם תחולת החוק. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אתה רוצה לתת לאנשים אפשרות להיערך. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> יש להם שנתיים להיערך, את רוצה להוריד לשנה וחצי? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני מפחד, תמי, שאם נרשום שלושה חודשים יהיו לנו סטודנטים שיתחילו שנת לימודים, יירשמו, ישלמו כסף ברשות ואחרי שהתחילו את הסמסטר הראשון יגידו להם חל החוק. אם החוק נכנס לתוקף עכשיו הוא צריך להיות מפורסם עכשיו, למה אני אתן לאנשים לשלם כסף על שום דבר? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תחילתו של החוק בסעיף 6 צריכה להיות היום. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> יפרסם הודעה. ברור שאומרים: דעו לכם שמיום זה וזה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> יפה, אבל אם אני לא מפרסם במיידי ונותן לו שלושה חודשים אני מייצר מצב שיש סטודנטים שיילכו לרשות, ישלמו את שכר הלימוד, יתחילו את הסמסטר שלהם ויילך להם הכסף לפח. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני מקריאה את ההוראה ומסייגת, לא בכל החוקים, או בוא נגיד שלא בחוקים רבים מכניסים הוראה שמחייבת פרסום בחוק. יש חוקים שעשינו את זה, יש את זה בחוק זכויות התלמיד, חוק זכויות הסטודנט, יש בחוק שעשינו מניעת העסקה - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, פה זה מאוד חשוב לעשות את זה, אבל לא צריך שלושה חודשים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אם תהיה הוראה שהחוק מתחיל בעוד חצי שנה ויש זמן למשרד החינוך ולגורמים - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, לא, לא, נגד מוחלט. החוק מתחיל היום, תמי. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> ככל שזה תחילה מיידית ובאמת אנחנו רוצים לאפשר לכולם לדעת שזה קיים ובהתאם לזה לחשב את המסלול שלהם, לדעת איפה הם לומדים, איפה הם שמים את הכסף שלהם, הפרסום הוא בעיניי מאוד חשוב ושגם יהיה בשפה הערבית ולא רק בחוזר מנכ"ל או בחוזר משרד החינוך שלאו דווקא האנשים האלה נכנסים וקוראים ומודעים לזה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אבל כשאת אומרת שלושה חודשים את מחייבת שיום התחולה יהיה בעוד שלושה חודשים, זה לא נכון, יום התחולה יהיה מיד עם העברת החוק. << אורח >> כרמית הרוש: << אורח >> תמי, אנחנו עוד בסעיף הקודם, אנחנו רוצים לקבל בבקשה ממך מה התיקון המדויק שאת רוצה לסעיף הקודם. לנו על תסריטים שונים לא מסתדר מה שאמרת, אנחנו רוצים לקבל את זה כתוב, לא ככה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> הוראות סעיף 18ב וסעיף 16 לא יחולו לעניין העסקה כמנהל בית ספר או כמפקח אם טרם חלפו שלוש שנים מיום תחילתו של חוק זה, או אם יש למי שמבקשים להעסיק אותו תואר ראשון או שני נוסף ממוסד מוכר כמשמעותו בחוק המל"ג. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> סליחה, אני נכנסתי באיחור. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, אתה נכנסת כי סימון פה, אתה חשבת שיש בריכה בחוק הזה. אין בריכות בחוק הזה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> חבר הכנסת טיבי רצה לברר אם זה יפגע בנושא של מורי השחייה בישראל. זה החשש שלו. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני לא שוחה בחומר ולכן אני רוצה לשאול, שאלתי אותך לפני שבוע מה תחולת החוק על סטודנט שכבר התחיל ללמוד למשל, ואמרת לי - - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> רק אם הוא השלים שנתיים. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא, הוא אמר לי שנה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני תיכף אגיע לזה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> היושב ראש לא אמר לי שנתיים, הוא אמר לי שנה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני גם חשבתי שנה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תמשיך, חבר הכנסת טיבי. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אנחנו מתנגדים לחוק באופן קטגורי כמובן, אבל לחילופי חילופים אנשים שכבר התחילו ללמוד, יש לו שנתיים, שנה או שלוש שנים, איך אתה רוצה לקטוע את מסלול הלימודים שלו ככה במחי הצעת חוק? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אם הוא למד שנתיים הוא יכול להמשיך, זה הוראת המעבר. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני מדבר על השנה. במחי הצעת חוק שמציעים אותם חברי הכנסת הצמאים לעוד הישג הזוי, כי הבחירות בפתח למשל, ובוארון עוד מעט - - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> החוק הזה הוגש לפני הרבה מאוד זמן. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אבל אתה מאיץ אותו כי - - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לא מאיצים אותו, אנחנו יושבים על המדוכה כבר חודשים ארוכים. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> הרי אתה עומד להתאכזב בעוד שבוע-שבועיים בזה שאיימן עודה לא יודח. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> נראה לי שאתה הולך להתאכזב שאיימן עודה יודח. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני מול המצלמות מתערב איתך. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אולי ניתן לסימון דוידסון להכריע ביניכם. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני רופא ולכן אני מגלה אמפתיה למצב הנפשי של סימון, אבל לא לבחירה שלו אתמול ולכן אני לא אמשיך עוד. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תיכף אני אסביר והסברתי את זה גם לחבר הכנסת בוארון הבוקר למה אני חושב ששנה זה נכון. כשאני אומר שמה שעומד מאחורי מטרת החוק זה שכל יום וכל רגע שסטודנט מבחינתנו לומד ברשות הפלסטינית יש לו השפעה והשפעה מזיקה יותר ולכן יש היגיון בלהגיד שמי שסיים את השנה הראשונה יוכל להמשיך ועליו לא יחול החוק. אמנם מצד אחד אני כביכול דוחה את תחולת החוק כלפי אותם אנשים שסיימו את השנה הראשונה, נרשם בתשפ"ה, סיים את שנת הלימודים תשפ"ה ממשיך אחרי זה לתשפ"ו. לומר שתשפ"ה-תשפ"ו, מי שלמד לא יחול עליו החוק, ומצד שני יש גם היגיון כי אני אומר, מה לעשות, הוא היה פחות זמן ברשות הפלסטינית ולפי טענתנו שהרשות הפלסטינית משפיעה עליו, אז אם הוא נמצא שנה זה השפיע עליו פחות אז אין שום היגיון לפסול אותו ומי שלמד שנתיים להשאיר את זה. לכן אני אמרתי, גם לאביחי בוארון וגם לאחמד טיבי, שאני חושב שמי שסיים את שנת תשפ"ה היה ראוי שהחוק לא יחול עליו, אבל עדיין לא הצבענו, חבר הכנסת טיבי. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לכן היה לי חשוב להעיר לפני שמצביעים. החוק הזה פוגע בכלל החברה הערבית, אבל הוא פוגע במיוחד בסטודנטים בנגב. נמצא פה ראש עיריית רהט, טלאל קרינאווי, ואני מבקש ברשותך לתת לו לדבר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני אגיד לכם מה, אני בבעיה, כי בעיקרון ב-11:00 אני אמור לתת את החדר לוועדה אחרת, אבל כיוון שידעתי שאנחנו לא נספיק היום, ציפיתי שנגיע היום להצבעות, אבל קבעתי דיון המשך למחר. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> היום לא יהיו הצבעות? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> איך יהיה? לפני חמש דקות הייתי צריך לסגור את הדיון. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> דיברנו שנעשה דיון אחר הצוהריים, אחרי המליאה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> יש מחר דיון שעתיים, יש 70 הסתייגויות, אנחנו נגיע להצבעות. אני רוצה לסיים את ההקראה ונסיים עם ראש עיריית רהט, שיסיים את הדברים, ונתכנס מחר להצבעות על ההסתייגויות ועל החוק. לגבי הפרסום. << אורח >> מיכל גרשוני: << אורח >> משרד החינוך מתנגד להכנסה בחקיקה שמחייבת אותנו לפרסם. אנחנו, כמו שאמרנו, נפרסם את העניין בנהלים שלנו. סוניה, ברגע שהחוק יתפרסם, תכניס את זה בנהלים בעברית ובערבית באתר כמובן, זה יהיה מידע נגיש. המשרד מתנגד לחובה בחקיקה של פרסום. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אפשר לחייב אתכם בחקיקה לפרסם את זה בפורטל. << אורח >> כרמית הרוש: << אורח >> בפורטל ובאתר. << אורח >> מיכל גרשוני: << אורח >> אבל זה קורה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לא, בפורטל זה לא מספיק. אם גם ככה הם מתכננים לפרסם בפורטל אתה רוצה שזה יגיע לידיעת האוכלוסייה הרלוונטית. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אני חושב שבמקרה הזה יש חשיבות רבה לפרסום, כיוון שהמטרה של החוק, לא רק בגלל זכויות האנשים שהם יידעו, אלא חשוב שהמסלול יהיה ברור שמי שרוצה להיות מורה בישראל שלא יחשוב ללכת לרשות הפלסטינית, שלא יילך, ואם שקל יחזור בו. אז לפרסום יש ערך ציבורי, כיוון שאם לא יידעו אז איך - - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לא ערך ציבורי, ערך טכני. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> כן, ערך מעשי. הם יפרסמו, יהיה לזה משקל. זה עצמו חשוב, מדינת ישראל מודיעה, מפרסמת. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> יש מניעה לפרסם? העלויות הן שוליות, מה הבעיה לפרסם? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> רק לא שלושה חודשים, צריך להיות עם תחילת החוק, מיידית. << אורח >> מיכל גרשוני: << אורח >> אנחנו רק מתנגדים להכניס את זה בחוק. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אתם לא מתנגדים לפרסום אלא להכניס את זה בחוק. << אורח >> כרמית הרוש: << אורח >> אנחנו בדרך כלל לא מפרסמים נוהלי קליטת מורים בתקשורת. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> פה זה אירוע אחר. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זה משמעותי, שמונע ממישהו ללמוד שם אחר כך לעבוד כמורה בישראל, הוא צריך לדעת, לכוון את ההתנהגות. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> זה יעזור לך להתמודד עם טענות של הסתמכות וכו'. << אורח >> סוניה פרץ: << אורח >> ההתנגדות שלנו זה פרסום בהגדרה בחוק. ממילא כל הנחיה שיוצאת לגבי תנאי סף וזה מפרסמים בנוהל ומפרסמים את זה לציבור הרחב באתרים של משרד החינוך. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> סוניה, את לא רואה צורך פה עכשיו לפרסם את זה בצורה קצת יותר רחבה כדי להביא את זה לידיעת הציבור? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אפשר אולי להציע במקום העיתונים בדרך נגישה בשפה העברית ובשפה הערבית? השר יקבע את הדרך. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אפשר בדרך נגישה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מיכל, בדרך נגישה, בלי לפרט זה מקובל עליכם? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אבל כן להגיד את השפות, בשפה העברית ובשפה הערבית. << אורח >> סוניה פרץ: << אורח >> אנחנו מדי שנה מפרסמים את נוהל השיבוץ במגזר הערבי, כשאנחנו מפרסמים באתרים שלנו ובפורטל אנחנו גם דואגים לפרסם בעיתונות הערבית כדי שיידעו שפתחנו את הגשת המועמדות ופרסמנו את הנוהל, אנחנו מפרסמים את הנוהל גם בשפה הערבית. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אז ממילא אתם עושים את זה. << אורח >> מיכל גרשוני: << אורח >> אנחנו לא רוצים שזה ייכתב בחקיקה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אפשר לרשום בדרך נגישה או בדרך המקובלת? << אורח >> מיכל גרשוני: << אורח >> זה יקרה, אז אין צורך להכניס את זה בחוק. אני לא רוצה שעכשיו על כל נוהל שיוצא שתהיה חובת פרסום. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זה לא כל נוהל, אבל יש פה חקיקה שיש לה השלכה יותר דרמטית וגם רוצים להחיל אותה באופן מיידי. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> בואו נתקדם, יש לנו עוד שני סעיפים לקרוא. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> דיווח לכנסת – הוראת שעה 5. שר החינוך ידווח לוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, אחת לשנה, על יישומן של הוראות חוק זה בשנת הלימודים שקדמה למועד הדיווח, אך לא יאוחר מ-30 בנובמבר; דיווח כאמור יימסר במשך - - - דיברנו על ארבע או חמש שנים. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> חמש שנים. תחילתו של חוק זה מיידית. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אם היא מיידית לא צריך להגיד כלום. דיברנו וגם כתבנו בדברי ההסבר שכשנדון במועד התחילה גם נבדוק את ההשפעה של הצעת החוק על המחסור במורים. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אבל יש לנו הוראת מעבר. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> גם אם יש הוראת מעבר, היא הרי תחומה בתקופה, היא מאפשרת שנתיים להשלים את תעודת ההוראה. צריך לוודא שיש מקומות במכללות להכשרת מורים לקלוט את כל אלה, שהם באמת עומדים בזה, שהם סיימו תואר או סיימו שנתיים והם רוצים לעשות תעודת הוראה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> עשה משרד החינוך עבודה ויש. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> דובר פה גם בישיבות של ועדת המשנה, תוכניות הלימוד במזרח ירושלים, לפתוח בתי ספר, הצורך במורים. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> כל הוראת המעבר הסתמכה על זה שאנחנו מדברים על תחולה מיידית, בתוך התחולה המיידית יש הוראת מעבר שמאפשרת למי שלמד שנתיים להיקלט במערכת. כל האיזונים נלקחו, עכשיו לדבר פתאום על תחולה נדחית, בשום אופן, אנחנו מדברים על תחולה מיידית. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני אומרת שזה נושא לדיון ודיברנו בישיבות להכנה לקריאה ראשונה שצריך לבחון את המענים ואת המחסור הצפוי כי היו אמירות של גורמים - - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> כל השיח שלנו עם משרד החינוך דיבר על תחולה מיידית. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> משרד החינוך, העמדה שלכם לגבי תחולת החוק? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> דיברנו על תחולה מיידית, מיכל. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אם החוק נכנס לתוקף מיידית אתם יודעים להתמודד עם זה? << אורח >> כרמית הרוש: << אורח >> מבחינתנו מיידית, יש הוראת מעבר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ברור, הכנסנו את הוראת המעבר. << אורח >> טלאל קרינאווי: << אורח >> שלום לכולם. אני הגעתי לישיבה הזאת במקרה, לא הוזמנתי, וצר לי שדנים בנושא של - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אין מקרה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אין מקרה, אותיות רק מה'. כולו מן אללה. << אורח >> טלאל קרינאווי: << אורח >> כולו מן אללה בסופו של דבר. גם הדיון הזה שמתקיים בלי לזמן את ראשי הרשויות בנושא של החינוך, כוח ההוראה, שאנחנו מדברים עליו בלי לזמן אף ראש רשות מהמגזר הערבי או הבדואי, זה לא מקובל עליי. אני מכבד את ההחלטות, אני מכבד את כל מה שיש, אבל אני מתמודד עם 29,000 תלמידים בעיר שלי, עם 43 בתי ספר, 238 גנים, עם 2,500 מורים שנמצאים במערכת. הנושא של הוראה הוא חשוב לנו, מורים מוכשרים זה חשוב לנו, אנחנו רוצים את זה, אבל אין לנו ביכולת שלנו, לסטודנטים שלנו, להתמודד עם הדרישות של הפסיכומטרי, אין אפשרות להתמודד עם ימי הלימודים באוניברסיטאות. היכולת להיקלט באוניברסיטאות במדינת ישראל היא נמוכה מאוד ואנחנו כל הזמן היינו מקבלים מורים יבוא מהצפון והם נשארים שנה-שנתיים ועוזבים ואז רמת החינוך הולכת ויורדת כי אותו מורה לא נשאר כמה שנים בפועל וזה גורם להישגים נמוכים. מה גם שאנחנו רוצים בכיוון של מקצועות הליבה, שאנחנו מדברים עליהם, הנושא הזה חשוב מאוד, לימודי STEM, לימודי מתמטיקה ופיזיקה חמש יחידות, חמש יחידות אנגלית, כדי שאנחנו נתחרה עם מה שקורה בחברה הישראלית, ולזה אנחנו לא מצליחים להשיג מורים. אתם יודעים שאני היום בעיר רהט עדיין מעסיק מורים ממזרח ירושלים? אתם הולכים לבטל את הדבר הזה, מאיפה אני אביא מורים? מאיפה אני אביא כוח אדם? אני נבחרתי ב-1993, כשהייתי עוד צעיר ואז לא הייתה לנו אפילו עוזרת גננת אחת תושבת המקום, היינו מביאים מהצפון, ועד שאנחנו הצלחנו לשכנע את החברה ואת המכללות, אחווה וקיי וכולם, כדי שייתנו הקלות לבנות זה לקח המון שנים. אם מבטלים דבר כזה, שלא יכירו בתעודה של הרשות הפלסטינאית אז יחסר לנו כוח הוראה מקומי, גם כוח הוראה מהצפון לא יוכל לבוא אלינו כי המצב ישתנה. אין תחליף. מאז 2005 כראש עיר כשהתחלתי אני מקדם מכללה אקדמית דו לשונית בעידן הנגב, הקצינו לה שטח של 70 דונם, דיברנו עם כל הגורמים, עם ההשכלה הגבוהה ועם שר החינוך ועם כל העולם כדי שיכירו במכללה האקדמית הדו לשונית, גם יהודים וגם ערבים. מינינו את שמעון פרס ז"ל ליושב ראש חבר הנאמנים, קידמנו את הנושא הזה, ראש הממשלה הנוכחי מודע לזה שאנחנו מקדמים את המכללה האקדמית ובסוף שמו וטו על זה. אז מה הפתרון אם מבטלים דבר כזה? מה הפתרון? תהיה אבטלה, אנשים לא ילמדו. ברשות הפלסטינאית יש הקלות, לומדים שישי שבת, או לומדים חמישי, שישי, שבת, שכר הלימוד שם הוא בערך 3,000-2,500 שקל, הסטודנטים שלומדים שם עובדים בעידן הנגב, אז יש להם פרנסה, הם לא מובטלים והם מקבלים תעודה. מי שלא איכותי שמשרד החינוך לא יאשר אותו. אני לא בעד להקל בנתונים של מועמד שלא ראוי, אבל אין פתרון. כדי לקדם את הנושא הזה צריך פתרונות, להקים מכללה אקדמית בנגב שתיתן מענה לסטודנטים הבדואים שאנחנו נלחמים כדי שהם ישתלבו בחיי המדינה. אז מה, הבנות יהיו מובטלות? אוי ואבוי שאנחנו נחזור למצב של אבטלה של 30% ו-40%, חברים. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> יש מישהו מהמל"ג? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא, אנחנו בסוף הדיון. אני רק אגיד שזה לא מדויק, אני אתייחס לנקודות שהעלית, כי אני חייב לנעול את הדיון. קודם כל אנחנו בדיון מזמינים תמיד את השלטון המקומי והאזורי ואנחנו נבדוק למה ההודעה לא הועברה אליכם, זה אחת. << אורח >> טלאל קרינאווי: << אורח >> עבדך הנאמן לא יודע מזה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני לוקח על עצמי לבדוק את זה ולתקן לעתיד. לגבי מה שאמרת, שאין ביכולתכם להתמודד עם הדרישות של הפסיכומטרי וכו'. הדרישה של הפסיכומטרי למשל בלוינסקי היא נמוכה מאוד, אנחנו מדברים על פסיכומטרי של 540. אני חושב שאדם שסיים בגרות ובסוף הוא רוצה להיות מורה יכול לעמוד בזה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אפילו חבר כנסת מהקואליציה יכול לעמוד בזה, וגם לא כולם. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אבל דווקא המיפוי של החסמים דיבר יותר על עברית מאשר על פסיכומטרי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אם יש בעיות של מבחן יע"ל ודברים כאלה זה סיפור אחר. זו בעיה שאני מתמודד איתה גם מול הסיפור של העולים לארץ ואני בשמחה מזמין חברי כנסת מהמגזר הערבי להצטרף אליי להוריד את הסיפור הזה של מבחן יע"ל בכלל, לא קשור למגזר הערבי. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כמה פעמים פנינו אליך. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני נלחם על זה, נמשיך את זה ביחד. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> יש לי חוק לבטל את הפסיכומטרי גם. כמו גרמניה. בגרמניה אין, באירופה אין. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> ביסוד העניין של התקופה עד התחילה היה גם העניין של הסור מרע ועשה טוב, שיהיו פתרונות, שכבר יהיו מענים. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> יש פתרונות. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> יש תשובה לגבי הסיפור של המכללה שהם רוצים לבנות? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> גם התקצוב של התוכניות האחרות שבינתיים לא ראינו שזה התקדם. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אני יכול לענות לראש העיר? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני חייב לנעול את הדיון ואני נכנס גם לדיון בוועדת הבריאות על הסיפור של הפסיכומטרי, אגב אתה מוזמן, אחמד טיבי, של הפסיכולוגים, אצל משריקי עכשיו. כרגע זה מופיע כמו שזה מופיע, אנחנו ננהל עכשיו שיח עם המציעים. כבר דיברתי הבוקר עם חבר הכנסת בוארון, אמרתי את עמדתי פה לגבי הסיפור של השנה. אני חושב שזה נכון, אני חושב שזה נכון גם בשביל המידתיות של החוק. ננהל את השיח הזה, אני מאמין שאנחנו נגיע לשם. אני חושב שהוועדה עשתה סביב החוק הזה המון ויתורים, מצד שני אני חושב שהגענו למה שרצינו, לא ב-100%, זה אף פעם לא הרמטי. אני חושב שהדברים נאמרו, מטרת החוק ותכלית החוק ברורות לכולם, מבחינתנו מי שלמד ברשות וספג את האנטי ישראליות ועצם זה שהרשות הפלסטינית עדיין מממנת טרוריסטים שרצחו ויש להם דם יהודי על הידיים, אני חושב שהדבר הזה הוא דבר - - - << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כולל מתנחלים ש - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תאמין לי, טיבי, הסימטריות שאתה עושה והציניות - - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אל תעשה הכללות, בוא לא נעשה הכללת. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני מצפה ממך, אחמד, שאתה תקרא לרשות הפלסטינית להפסיק לממן טרוריסטים. זה דבר שאני מאמין שאתה גם מאמין בו. ברשותכם אני נועל את הישיבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:20. << סיום >>