פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 56 ועדת החינוך, התרבות והספורט 02/07/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 453 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט יום רביעי, ו' בתמוז התשפ"ה (02 ביולי 2025), שעה 9:00 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק מניעת העסקת עובד הוראה שיש לו תואר אקדמי ממוסד ברשות הפלסטינית (תיקוני חקיקה), התשפ"ה-2025 (פ/4451/25 כ/1106), של חה"כ עמית הלוי, חה"כ אביחי אברהם בוארון, חה"כ אושר שקלים, חה"כ צגה מלקו, חה"כ משה פסל, חה"כ דן אילוז, חה"כ אריאל קלנר, חה"כ משה סעדה, חה"כ בועז ביסמוט, חה"כ לימור סון הר מלך, חה"כ אברהם בצלאל, חה"כ אוהד טל, חה"כ סימון מושיאשוילי, חה"כ מישל בוסקילה, חה"כ ששון ששי גבאי << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: יוסף טייב – היו"ר אביחי אברהם בוארון – מ"מ היו"ר סמיר בן סעיד סימון דוידסון מיכל מרים וולדיגר יסמין פרידמן קטי קטרין שטרית חברי הכנסת: ואליד אלהואשלה ששי ששון גואטה עמית הלוי יצחק פינדרוס יצחק קרויזר מוזמנים: כרמית הרוש – מנהלת מחוז ירושלים, משרד החינוך סוניה פרץ – סמנכ"לית ומנהלת אגף בכיר כוח-אדם בהוראה, משרד החינוך מיכל גרשוני – ייעוץ משפטי, משרד החינוך לירן שפיגל – הלשכה המשפטית, משרד החינוך לירון בנית ששון – ראש אשכול בייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים יוסף עטאונה – חכ"ל נעמי אסייג – ממונה על כוח אדם בעל-יסודי, עיריית ירושלים לאה הרוש – מנהלת אגף כוח אדם בחינוך, עיריית ירושלים גל ינובסקי – רכז פיתוח מדיניות, עיר עמים שלמה אלפסה גורן – משפחות החטופים משתתפים באמצעים מקוונים: בתיה הקלמן – האגף האקדמי, מל"ג ייעוץ משפטי: תמי סלע מנהלת הוועדה: אתי דנן רישום פרלמנטרי: סמדר לביא, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק מניעת העסקת עובד הוראה שיש לו תואר אקדמי ממוסד ברשות הפלסטינית (תיקוני חקיקה), התשפ"ה-2025 << נושא >> << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני מתכבד לפתוח את ועדת החינוך, התרבות והספורט, ו' בתמוז התשפ"ה, 2 ביולי 2025, בנושא הצעת חוק מניעת העסקת עובד הוראה שיש לו תואר אקדמי ממוסד ברשות הפלסטינית (תיקוני חקיקה), התשפ"ה-2025, הצעת חוק של חברי הכנסת עמית הלוי, אביחי בוארון וקבוצת חברי כנסת. אתמול אנחנו בגדול סיימנו את הדיון ואת ההקראה. הייתה בקשה של חבר הכנסת עמית הלוי ובקשה של חבר הכנסת בוארון, או להכניס מטרה לתיקון, או להכניס את הערכים המתאימים. אחרי שיחות עד אמצע הלילה, גם הבוקר, גם עם המשרד, אני נשאר בעמדתי, לכן, חברי הכנסת עמית ובוארון, נעלה את ההסתייגות להצבעה, מה שייצא בהצבעה ייצא. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זה רשום בהסתייגויות. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> נתקן את ההסתייגות, מטרת סעיף זה היא למנוע את השפעתה המזיקה של הרשות הפלסטינית העוינת את מדינת ישראל וערכיה ולשמור על ערכי החינוך של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית כפי שגובשו בחוק החינוך הממלכתי. זה הניסוח, אני גם אצביע בעד זה במליאה. אני אומר את זה מראש פה ליו"ר הקואליציה. אני גם אדבר עם שר החינוך הבוקר. מה שהתרחש כאן בפעמים האחרונות, בעובדה שפעם אחר פעם מגדירים את הפרשנות שלהם לחקיקה וגם היועצת המשפטית של הוועדה הזכירה, בצדק, שיש היום פרשנות סובייקטיבית ואובייקטיבית. את הדבר הזה, שבעיניי הוא פשע כלפי הדמוקרטיה, זה עניין לחוד, אבל לא לאפשר למחוקק לומר מה מטרתו, גם לא לומר, כאילו לסתום את הפה של המחוקק, לומר אתה לא תאמר מה המטרה שלך אחרי שהגדרנו אותה כסובייקטיבית. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לא, הוא יכול. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא אמרתי עלייך את זה, אני אומר ליושב ראש למה אני אתעקש על זה, אצביע בעד גם במליאה ואדרוש מכל חבריי גם להצביע בעד, אני מקווה שזה יעבור. חשוב מאוד שיהיה ברור מה מטרת החקיקה בכללותה. זה לגבי זה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> יש עוד שינוי קטן שדיברנו עליו אתמול. בסעיף 18ב(ו)(1), 'מוסד להשכלה גבוהה הנמצא ביהודה ושומרון וחבל עזה או במזרח ירושלים, שאינו מוסד אקדמי ישראלי'. לאחר שיח פנימי, ובצדק, אנחנו לא רוצים שיישמע בצורה כזו או אחרת שמזרח ירושלים שייכת לרשות הפלסטינית. מזרח ירושלים שייכת למדינת ישראל, בתוך השטח הריבוני של מדינת ישראל, ולכן אני חושב שלא צריך בכלל להתייחס לשטח הגיאוגרפי אלא להסתפק בזה שעצם זה שהמוסד מוכר, מפוקח, כלשון מל"ג, המל"ג היה מעדיף מפוקח, וכך אנחנו פותרים את הבעיה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אז רק את (2), מוסד להשכלה גבוהה המפוקח על ידי הרשות הפלסטינית או על ידי גורם רשמי מטעמה? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אני רוצה להעיר שתי הערות. אחת, שיהיה כתוב על ידי הרשות הפלסטינית, אש"ף או מי מטעמם, כי אין באמת רשות פלסטינית, אין דבר כזה רשות פלסטינית. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> יש הגדרה בחוק של רשות פלסטינית. זה משהו שלא בדקנו, אנחנו גם לא בדיון, אנחנו עכשיו בהצבעות, אז להכניס את השאלה הזו שלא התכוננו לקראתה, לא בדקנו מה ההגדרה שלה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בסדר, יש הגדרות מפורשות. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> יש הגדרה של הרשות הפלסטינית, זה המועצה כהגדרתה בתקנות שעת חירום כפי שהוארך תוקפן ותוקן. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אני שלחתי לך, הם יכולים לממן על ידי אש"ף, הם יכולים לממן על ידי הרש"פ, זה האירוע שם, אין באמת רשות פלסטינית, זה גוף פיקטיבי. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> או על ידי גורם רשמי מטעמה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אולי לא צריך 'רשמי', על ידי גורם מטעמה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> טוב, נוריד את המילה רשמי, גם בסדר. אפשר מפוקח וממומן. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> גורם מטעמה? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> או גורם מטעמה, כן. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בהגדרה בסעיף קטן (ו) של מוסד להשכלה גבוהה ברשות הפלסטינית יהיה מוסד להשכלה גבוהה המפוקח על ידי הרשות הפלסטינית או על ידי גורם מטעמה, לרבות שלוחה או סניף של מוסד כאמור. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אם זה ככה, כיוון שיש בכל זאת ספקות, שים את ירושלים בצד, ירושלים תיכנס ב-(2). אני חוזר בכל זאת ל-(1). מזרח ירושלים, אני לא יודע מה זה מזרח ירושלים, מה ההגדרה של מזרח ירושלים, כמו שאמרת ירושלים, אבל מצד שני יכולים להיות גורמים שהם לא בדיוק רשות פלסטינית, ואם תמי לא רוצה להיכנס לזה, בסדר גמור, אז אני מציע להשאיר ולכתוב ככה: סעיף (1) מוסד להשכלה גבוהה שאינו מוסד אקדמי ישראלי הנמצא בשטחי יהודה ושומרון וחבל עזה, נשאיר גיאוגרפי את יש"ע, וירושלים ייכנס בסעיף השני, המפוקח על ידי. לא להשאיר ספקות, כי מחר בבוקר יהיה מוסד מטעם אש"ף - - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לא, זה נכנס ב-(2), כי אין שם הגבלה גיאוגרפית, לא משנה איפה הוא נמצא. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אני מבין, אני אסביר לך למה, כי יש מוסדות שאינם מפוקחים על ידי הרשות הפלסטינית אלא על ידי אש"ף. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אז כל מוסד בירושלים? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, להוריד את ירושלים, נשאיר את סעיף (1). בהתחשב במה שאת אומרת עכשיו, אני חשבתי להוסיף את אש"ף ב-(2), את לא רוצה, זה בסדר, אז בוא נחזיר את (1) בכל זאת. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> במקום זה רשמנו או על ידי גורם מטעמה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אני לא רגוע עם זה, אני מציע להשאיר בכל זאת יהודה, שומרון ועזה, בלי ירושלים, ירושלים ייכנס ב-(2), גורם מטעמה. להשאיר מוסד להשכלה גבוהה, הנמצא ביהודה שומרון ועזה שאינו מוסד אקדמי ישראלי. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אני רוצה להבין. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני רוצה לקרוא את הנוסח. אני לא יודעת אם נמצאים איתנו בזום מהמל"ג כי הם העירו שאינו מוסד אקדמי ישראלי בתכתובות אתמול. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל מה זה אומר? לומדים בהמון מקומות בעולם. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני רוצה להגיד מה הנוסח לפי מה שאני מבינה ולשמוע גם - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אני אומר מראש, זה לא יעבור בקואליציה בלי סעיף מטרה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> קיבלתי עכשיו עדכון מהשר, אני בודק. יכול להיות שהוא אפילו בצד שלך. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> ההגדרה כרגע, לאור התיקונים שעמית מבקש, כן להשאיר את שני הסעיפים. סעיף (1), מוסד להשכלה גבוהה הנמצא ביהודה שומרון וחבל עזה, בלי להתייחס למזרח ירושלים, שאינו מוסד אקדמי ישראלי. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> זה לא נכון, כי לא צריך להתייחס בכלל - - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> תן לי לסיים עד הסוף. שאינו מוסד אקדמי ישראלי המוכר על ידי המל"ג. היה חשוב להם שזה יהיה בנוסף. שתיים, מוסד להשכלה גבוהה המפוקח על ידי הרשות הפלסטינית או על ידי גורם מטעמה. זה הנוסח, עכשיו אם יש הערות וגם נשמח לראות שזה מקובל על המל"ג ומובן להם למה אנחנו מתכוונים. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אני חושב שלא צריך להתייחס לשטח בכלל. דיברנו על נוסח כדלקמן, בסעיף זה מוסד להשכלה גבוהה ברשות הפלסטינית הוא מוסד להשכלה גבוהה שאינו מוסד אקדמי ישראלי המפוקח על ידי הרשות הפלסטינית או מי מטעמה, לרבות שלוחה או סניף של מוסד כאמור. אני חושב שזה סוגר את כל האופציות וזה לא מכניס אותנו לסד של טריטוריה, זה לא מגדיר את הרשות הפלסטינית כאחראית ליהודה ושומרון או למזרח ירושלים או לשום חלק מחבלי ארץ מולדת. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> ברור שהיא לא אחראית על כלום פה ונקווה שהיא לא תהיה אחראית בכלל גם על מה שהיא קצת אחראית היום. היא לא אחראית על השטח, אמרנו שהמוסד נמצא בשטח, זה כל מה שאמרנו, רק כשאמרתם מזרח ירושלים, אני לא יודע מה זה מזרח ירושלים, זה לא הגדרה. כיוון שקיבלתי את פירוט המימון, כיוון שלא נעשתה על זה פה עבודה, קיבלתי אתמול בלילה את המימון, מה ממומן על ידי אש"ף וכיוון שאש"ף הוא לא גורם מטעם הרשות הפלסטינית, הרשות הפלסטינית היא גורם מטעם אש"ף, אז להיות בצד הבטוח, זה לא אירוע כל כך מסובך, אז אמרתי נשים את ירושלים בצד, הכול כלול ב-(2), אבל ליתר ביטחון תכתוב, בסוף אנחנו חיים בבמציאות ומדברים על יהודה ושומרון, אז שיהיה כתוב מוסד הנמצא ביהודה ושומרון גם. מה זה משנה? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני מבין את החשש של אביחי. אפשר, במקום לשים את זה בסעיף נוסף, בסעיף (2), להשאיר את זה כסעיף אחד ולרשום או מוסד להשכלה הגבוהה המפוקח על ידי הרשות הפלסטינית, על ידי גורם מטעמה. אביחי מפחד שאם הוא לא נכנס בשטח הגיאוגרפי אז כנראה זה גם לא חל עליו. זה החשש שלך? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לא, החשש שלי זה גם ליצור זיקה בין הרשות הפלסטינית למזרח ירושלים ואותו דבר ליצור זיקה בין ה - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, אנחנו לא יוצרים זיקה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לכן, אביחי, כשלא היית אמרנו שאנחנו מורידים את מזרח ירושלים. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אני אתן דוגמה, שאביחי יבין. מחר בבוקר נניח נשאר חמאס בעזה, נניח שיהיה את האסון הלאומי הזה ויישאר חמאס, נניח שלא יהיה חמאס, יהיה מה שקוראים ממשלה טכנוקרטית, וזה המצאה, שקר מתועב, ויהיה בעזה מין דבר כזה, הוא לא יהיה רשות פלסטינית בכלל. גם היום אין רשות פלסטינית בעזה, יש 18,000 עובדים ויש להם גם אוניברסיטה בעזה, אז מה? אז זה לא הרשות הפלסטינית ולא מי מטעמה, אז זה נכנס? לא נכנס. לכן אני אומר בוא נכסה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לא, אבל אמרו לנו, מיכל, שמוסד מפוקח זה רק כזה ש – אתם לא יכולים להכיר בתואר, אין שקילות לתואר שהוא לא מוכר על ידי הרשות הפלסטינית. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> זה לא קשור לשקילות. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זה לא קשור לשקילות באמת. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> החוק שלנו הוא לא על שקילות בכלל. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> בסדר, אבל בסופו של דבר בן אדם שלא למד באיזה שהיא השתרשרות של הרשות הפלסטינית, הוא לא יכול לשמש כמורה? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> ברור שכן, גם אם הוא למד באינדונזיה הוא יכול לשמש, יש לו תואר. עד עכשיו מה קרה? הוא בא עם התואר מהרשות הפלסטינית, עשה איזה השלמה, איזה שקר, שניים-שלושה נושאים. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> בוא נדבר ברחל בתך הקטנה, יש מציאות שאדם לומד בארגון שמפוקח על ידי אש"ף, לצורך העניין, למשל, והוא מפוקח על ידי הרשות הפלסטינית? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, אש"ף, לא מפוקח, גוף אחר, מה זה משנה? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> והוא יכול לשמש כמורה? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אתה חושב שהיא יודעת איזה אוניברסיטאות מפוקחות על ידי אש"ף ואיזה על ידי הרשות הפלסטינית? << אורח >> מיכל גרשוני: << אורח >> הרשות המוסמכת ברשות הפלסטינית - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> בעזה, את יודעת מי אחראי על האוניברסיטה? אז אני מודיע לך שזה לא הרשות הפלסטינית. אני לא מבין למה הוויכוח הזה, בסך הכול אנחנו אומרים, הכי בטוח, אנחנו מוסיפים גם מסגרת גיאוגרפית. לא עכשיו ירושלים, מה במזרח ומה במערב, מוסיפים אומרים כל מה שביהודה ושומרון. מה רע בזה? << אורח >> מיכל גרשוני: << אורח >> אני אדייק. יש רשימה של מוסדות מוכרים, אם אתם חוששים לאיזה שהוא מוסד שהוא מפוקח על ידי מי שהוא לא הרשות המוסמכת, אין בעיה, אני לא אדע על זה. הוא לא יביא לי תואר על איזה משהו שאני מראש לא אתן לו אישור שקילות. אין לי דרך לדעת שהוא למד שם. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> יש פה עוד קושי בהגדרה שמתייחסת רק לשטח ולא לרשות. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא רק, גם. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> דוגמה תיאורטית, עכשיו מצרים היא זו שאחראית על עזה, יש מוסד אקדמי שמצרים מכירה בו, אני יכולה להגדיר אותו כמוסד אקדמי ברשות הפלסטינית? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> כן, ואנחנו אומרים שמה שביהודה ושומרון, זה מה שאנחנו רוצים לומר. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אבל זו הגדרה שהיא לא מדויקת. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> בדיוק חששתי מזה, לכן אני אומר, להשאיר את הסעיף הראשון, עזוב את מזרח ירושלים, להשאיר מוסד להשכלה גבוהה שאינו מוסד אקדמי ישראלי ביהודה ושומרון ועזה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לא שזה כנראה יקרה, אבל ההתייחסות לשטח בלבד בלי שום זיקה לרשות הפלסטינית יוצרת תוצאה שהגדרה של מוסד ברשות היא לא מדויקת בסוף, היא יכולה לייצר מצבים שזה בעצם לא מוסד ברשות הפלסטינית. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> יש לזה השפעה פלסטינית, זאת הכוונה, כי אין ביהודה ושומרון משהו אחר. << אורח >> מיכל גרשוני: << אורח >> את אומרת שיכול להיות שזה כשלוחה של? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לא, אם את אומרת שזה מוסד שנמצא בשטח גיאוגרפי מסוים והאחריות על המוסדות שם יכולה אולי להשתנות, היא כנראה לא תשתנה בכיוון הזה, אני רק אומרת שמבחינה משפטית נקייה זו הגדרה שיכולה לייצר משהו מאוד לא מדויק. אבל הצענו אותה כדי להיצמד גם לשטח וגם לזיקת הפיקוח, ואני בסדר עם זה כרגע. אפשר גם לתקן חוק אם נוצרת מציאות שהיא – האם כרגע ההגדרה היא: בסעיף זה מוסד להשכלה גבוהה ברשות הפלסטינית, כל אחד מאלה, לרבות שלוחה או סניף של מוסד כאמור, (1) מוסד להשכלה גבוהה הנמצא ביהודה, השומרון וחבל עזה שאינו מוסד אקדמי ישראלי המוכר על ידי המל"ג; (2) מוסד להשכלה גבוהה המפוקח על ידי הרשות הפלסטינית או על ידי מי מטעמה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> למה הכנסת את המוכר על ידי המל"ג? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לבקשת המל"ג, והם פה בזום איתנו. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אנחנו לא רוצים את זה. << אורח >> מיכל גרשוני: << אורח >> כדי להחריג את אוניברסיטת אריאל. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> שאינו מוסד אקדמי ישראלי זה מספיק. אני לא רוצה להכניס את המל"ג. << אורח >> מיכל גרשוני: << אורח >> אין מושג כזה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לפי החוק מוסד אקדמי ישראלי מוכר על ידי המל"ג. זה החוק אצלנו. במה זה גורע? במה זה פוגע? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> זה מצמצם, המוכר על ידי המל"ג. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אם הוא לא מוכר על ידי המל"ג זה לא מוסד אקדמי ישראלי. היום המל"ג הוא הגורם בישראל שמכיר במוסדות אקדמיים, אנחנו לא רוצים שאיזה מוסד יכריז על עצמו כמוסד אקדמי. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> ואם זה מוסד אקדמי ישראלי שמוכר על ידי אוניברסיטת מולדובה? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בתיה, בשיח שלנו עם אורי זיו מבחינתו היה שאין בעיה, אז אם השתנתה העמדה תגידי לי. << אורח >> בתיה הקלמן: << אורח >> אין בעיה, אני רק רוצה לחזק את הדברים ולומר שבחוק המל"ג יש שתי אפשרויות תיאורטיות של מוסדות להשכלה גבוהה, אחת, זה מוסד ישראלי שהוכר על ידי המל"ג כמשמעותו בחוק המל"ג, והשני זה מוסד שעבר הליך רישוי כשלוחה של מוסד מחו"ל. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> את שני הדברים האלה צריך לכתוב. << אורח >> בתיה הקלמן: << אורח >> תיאורטית, כמו למשל אוניברסיטת ביר זית, בגלל שזה מוסד שהוא לא ישראלי הוא יכול לבקש לקבל אישור לקיים שלוחה בישראל של אוניברסיטת ביר זית, שהיא לא תקבל הכרה מהמל"ג, אלא תקבל רישיון לפעול כשלוחה של מוסד זר. צריך כאן להיזהר ואני חושבת שצריך להבהיר שזה מוסד להשכלה גבוהה מוכר כמשמעותו בחוק המל"ג. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> יש שני סוגים של מוסדות, יש מוכר על ידי המל"ג ויש קיבל רישוי מהמל"ג, את שני הדברים האלה אנחנו צריכים לסגור. << אורח >> מיכל גרשוני: << אורח >> השאלה אם יש מוסדות שהם שלוחה בשטח הרשות הפלסטינית? << אורח >> בתיה הקלמן: << אורח >> כיום אין, אבל היו בעבר ניסיונות לקבל להיות שלוחות של מוסדות. << אורח >> מיכל גרשוני: << אורח >> כדי להחריג את אריאל, השאלה האם ההגדרה נכונה, היא מוסד אקדמי ישראלי שמוכר על ידי המל"ג. << אורח >> בתיה הקלמן: << אורח >> זאת הגדרה נכונה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> או שקיבל רישוי. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> שקיבל רישוי זה דווקא לא טוב לך. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> גם את זה צריך להוסיף. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לא, הפוך, אותו אתה לא רוצה כי אז אתה יכול שייכנס שם - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ישראלי שהוכר זה פותר לך. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אז את זה סגרנו. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אפשר להתקדם. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> סיימנו את הדיון, אנחנו עוברים להסתייגויות. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> רק בסוף, אם את יכולה לעדכן אותי, התחולה המיידית וזה בסמוך? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> התחולה כרגע היא מיידית, זה אומר שלא צריך סעיף תחילה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> ובסמוך לזה יפורסם בסוף? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> הפרסום הוא בסמוך ליום התחילה. היה דיבור על הנושא של השנה, זה נמצא גם בהסתייגויות על הוראת המעבר. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> שזה יהיה שנת לימוד ולא שתי שנות לימוד. << אורח >> סוניה פרץ: << אורח >> אני רוצה להתייחס לעניין של מועד התחולה. אנחנו נידרש לחודש היערכות לכתיבת הנהלים, לתרגומם, לפרסומם. אנחנו נצטרך זמן מהרגע שהחוק התקבל כדי לעשות את כל הפעולות. אני אצטרך גם להתניע את זה במערכות המשרד, זה ייקח טיפה יותר זמן, אבל לפחות לנהלים אני צריכה פרק זמן של הכנה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אוקיי, אז תחולת החוק תהיה מכניסתו של חוק זה – << דובר >> תמי סלע: << דובר >> חודשיים מיום פרסומו? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> המשרד צריך התארגנות. כמה אתם צריכים, סוניה? << אורח >> סוניה פרץ: << אורח >> חודש. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אוקיי. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> חשוב שנת הלימודים, מה שאמר היושב ראש בזמנו, אנחנו עכשיו ב-1 ביולי, בהנחה שהחוק יעבור בימים הקרובים צריך באמת לדאוג שאנשים יידעו מזה לפני שהם נרשמים לאוקטובר. צריך להזדרז, שבועיים-שלושה. << אורח >> מיכל גרשוני: << אורח >> אנחנו שוב נבקש למחוק את חובת הפרסום בחוק, אנחנו אמרנו שאנחנו נפרסם נהלים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני שמעתי, גם קיבלתי את הבקשה. אני חושב שאיך שזה מופיע עכשיו לא נכנס לכם איך לפרסם, נותן לשר את הגמישות, שיקבע השר, בשפה, בעברית, בערבית. זה בסדר. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> מה הסיכום לגבי המטרה? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בהסתייגויות. << אורח >> לירן שפיגל: << אורח >> אם אתם רוצים להטיל חובה על הרשויות המקומיות אז תטילו אותה בצורה מפורשת. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בסעיף 4, בפרסום, זה יהיה בדרך נגישה שיקבע שר החינוך בשפה העברית ובשפה הערבית, נקודה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> באתר האינטרנט זה לא יופיע? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מיכל, רק לפרוטוקול, איך אתם מתכוונים לפרסם? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> הרבה פעמים כותבים בחוקים באתר האינטרנט. << אורח >> מיכל גרשוני: << אורח >> זה יופיע באתר, סוניה מפרסמת את כל הנהלים שלה באתר, היא גם תעשה את זה בערבית. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> ברשויות המקומיות זה מאוד חשוב, כי זה משהו שהרבה יותר מגיע לאוכלוסייה רחבה. << אורח >> כרמית הרוש: << אורח >> אנחנו לא יכולים לכפות על הרשויות המקומיות. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אבל המחוקק יכול לכפות. << אורח >> כרמית הרוש: << אורח >> אז אתם צריכים להיות מול השלטון המקומי והאזורי ולא אנחנו. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני בא לקראתכם. אם אתם אומרים לפרוטוקול שאתם מוכנים לקחת על עצמכם מול הרשויות המקומיות ומול זה, תעשו, אם לא, אני משאיר את זה בחקיקה, אני לא הולך לרוץ עכשיו אחרי רשות מקומית. זה חוק חשוב ואנשים צריכים לדעת ממנו. לא ייתכן שמחר בתשפ"ו אני אמצא 100 סטודנטים שהולכים להירשם ופתאום ישמעו שנכנס חוק. << אורח >> כרמית הרוש: << אורח >> היושב ראש, ואם אמרנו לרשות מקומית והיא לא ביצעה? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זו בעיה שלה, לא שלכם. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זה לא אחריות שלכם, זה סעיף בחוק שמחייב אותם. << אורח >> כרמית הרוש: << אורח >> בסדר גמור, אז להעביר להם את ההודעה ולבקש אנחנו יכולים, לא להתחייב שהם יבצעו כולם. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זו אחריות שלהם, החוק מחייב אותם, לא אתכם. אם זה משפר מבחינתכם אפשר לחלק את הסעיף ל-(א) ו-(ב). (א) יהיה שר החינוך יפרסם וב-(ב) יהיה כתוב, הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תפורסם גם באתרי האינטרנט של הרשויות המקומיות, שלא מישהו יפרש שזה תחת האחריות של שר החינוך, למרות שאני לא מפרשת. << אורח >> כרמית הרוש: << אורח >> זה מעולה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> נחלק את זה לשני סעיפים קטנים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> טוב. עוברים להסתייגויות. יש בקשה של העבודה שלא לנמק ולהעלות את ההסתייגות למליאה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> עדיין צריך להציג ולהצביע. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אבל הם לא פה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אם הם מבקשים ואתה מאשר להם, אין הסתייגות בלי הצבעה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני מאשר, הם לא צריכים לנמק. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני צריכה להציג וכולם צריכים לדעת על מה מצביעים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בסדר. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אנחנו בהסתייגויות של רע"מ. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הממלכתי, רע"מ ועבודה. קבוצת רע"מ לא נמצאים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לא נמצאים ולא ביקשו? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא ביקשו. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אז זה יורד. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> קבוצת יש עתיד, בבקשה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני אדבר שתי דקות ואחר כך סימון. אני רוצה להתייחס לחוק הזה בכללותו. יש פה כמה דברים. כמו שאמרת, החוק הזה הוא חוק חשוב אם הוא היה מגיע בשלמותו, אם הוא היה מגיע עם אלטרנטיבות מה אנחנו עושים. אתמול דיברתי עם כמה ראשי רשויות מהנגב, מהמגזר הבדואי, הם הולכים להישאר בצרה צרורה, הם הולכים להישאר בלי מורים. מישהו התייעץ איתם? האם אחד מהמציעים היה לאחרונה בפזורה הבדואית? אני שואלת אתכם, מתי הייתם בפעם האחרונה בפזורה הבדואית? אני פונה מפה גם לשר החינוך, איך אתה מאשר חקיקה כזאת בלי אלטרנטיבה? מה אנחנו אמורים לעשות בנגב בלי מורים? מה יקרה לכל התלמידים בנגב? איך זה יגביר את הביטחון שלי? בדיוק ההיפך יקרה, הרי הביטחון שלי ייפגע כשלא יהיה חינוך, כשלא יהיו מורים. לאן יילכו כל הנערים האלה? לעוד פשיעה ועוד פשיעה. אז כשאתם מביאים חקיקות, הצמד הנזל וגרטל, תעשו את זה בצורה שלמה ולא כמו גבינה שוויצרית כהרגלכם בקודש. החקיקה הזאת היא ביזיון כי היא מגיעה חסרת אלטרנטיבה. אני הייתי מצביעה בעד, אבל אתה יודע שהכסף הזה לא ישוחרר כי זאת האג'נדה של שר האוצר. אני בדקתי את זה, אני לא מדברת סתם. וכשאתה מתעקש להגיד לי מה את מבינה, אז אני אגיד לך מה אתה מבין בחינוך במגזר הבדואי, מתי היית שם לאחרונה? מתי ראית איך זה נראה? מתי הבנת את האתגרים שלהם? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה רבה. היא לא מנמקת, עם כל הכבוד. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני לא מנמקת? זו ההסתייגות שלי לחוק, זו בדיוק ההסתייגות שלי לחוק. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אנחנו כרגע על הסתייגות מספר 13. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אין, זה לא זה, מצדי תיקח חמש הסתייגויות ביחד, זה לא משנה. זה חשוב שאני אומר לפרוטוקול את הדברים האלה כי אנחנו בבעיה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> יסמין, אנחנו נעבור להסתייגות הבאה, תמשיכי לקבל זמן דיבור, הכול בסדר. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, אני צריכה לצאת עוד כמה דקות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אנחנו מצביעים על הסתייגות 13 בסעיף 18ב(א) המוצע, במקום - - - << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> יצאה הודעה לחברי הכנסת של הוועדה? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כן. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> איך אין פה מרע"מ אף אחד? אני לא מבין את זה, הם מייצגים את הבדואים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> חברים, אנחנו בהצבעות. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> הם יודעים שהם יכולים ללמוד בבן גוריון, במכללת קיי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> עמית, אנחנו בנימוקים והצבעות. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> הוא שאל, עזרתי לו לנמק רק. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> מה שיותר טכני אני לא אסביר, מה שיש יותר מהות אני אסביר. בסעיף 18ב(א) המוצע, במקום 'והוא ייחשב' יבוא 'והוא ייראה'. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מי בעד? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> יש לי נימוקים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> טוב, בבקשה, דקה לרשותך. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> חבריי היקרים, בחוק הזה יש אלמנטים נכונים, אף אחד במדינת ישראל לא רוצה שילמדו ברשות הפלסטינאית מורים ויחזרו למדינת ישראל וילמדו את הילדים, זה לא משנה אם זה בדואים, אם זה ערבים, אם זה יהודים, אחרי שלמדו ברשות הפלסטינאית. אחרי מה שאמרתי, לדעתי לא נעשתה פה עבודת הכנה מסודרת לגבי איפה כן ילמדו. אנחנו שמענו פה כל מיני המצאות על פתיחת מדרסה ופתיחת מכללות ויקומו תוכניות לימוד. בתכלס לא ראינו אף תוכנית, אין פה שום תוכנית, משרד האוצר לא מתקצב, למשרד החינוך אין אפשרות לעשות את זה. ישב פה אתמול ראש עיריית רהט ואמר שיש כבר הרבה מאוד שנים תוכנית להקים מכללה דו לשונית ברהט, שום דבר לא נעשה, זה ירד מהפרק. ולכן גם אם אנחנו לא רוצים שילמדו ברשות הפלסטינאית מדינת ישראל חייבת להכין תוכנית מה ואיפה ואיך ילמדו אותם סטודנטים. אחרת, כמו שאמרה יסמין וכולם מבינים את זה, יהיה פה חסר גדול מאוד של מורים, בייחוד בחברה הבדואית, בייחוד בדרום, ואנחנו נקבל פה בסוף תלמידים שישוטטו ולא יהיה להם פתרון אמיתי של מורים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אנחנו בסעיף 13. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. הצבעה לא אושר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ברוך הבא, חבר הכנסת בן סעיד שהחליף את חבר הכנסת יוסף עטאונה. ברוך הבא למועדון. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> סעיף 18ב(א) המוצע, אחרי 'כעובד הוראה בישראל' יבוא 'ובלבד שלא תיגרם פגיעה במאזן עובדי הוראה בייחוד באזורים שבהם קיים מחסור'. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> לגבי הנושא של ההסברה על החוק הזה, הפתרון שמוצע פה שזה יהיה ברשתות, באינטרנט, באתר ויעבירו את זה לשלטון המקומי ואף אחד לא מתחייב, לדעתי אין פה מספיק הכנה לגבי ההסברה. איך אותם סטודנטים שתכננו וכבר נרשמו, ואני בטוח שכבר נרשמו לשנה הבאה ללימודים, איך כל אותם סטודנטים יידעו שהלימודים שלהם בשנה הבאה במוסדות ברשות הפלסטינאית הם פשוט בזבוז זמן אחד גדול. לכן אני מבקש מהוועדה לעמוד על זה שתהיה פה תוכנית הסברה מסודרת. אני חושב שצריכים לעבוד ביחד עם הרשויות בעיקר בחברה הבדואית כדי שיסבירו בפירוש ויבהירו שמשנה הבאה מי שלומד בשנה הראשונה בלימודים ברשות הפלסטינאית זה פשוט בזבוז זמן אחד גדול, וגם אלה שמסיימים שנה שנייה, שיידעו שיש להם את האפשרות לסיים את הלימודים שלהם וזה עדיין תקף. כי אחרת זה לא ברור, זה לא יהיה מספיק ברור עבורם. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. הצבעה לא אושר. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> 15, בסעיף 18ב(א) המוצע, אחרי 'ממוסד להשכלה גבוהה ברשות הפלסטינית' יבוא 'שאינו מוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה'. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> החוק הזה צובע בצורה כמעט גזענית כמעט כל מורה שלמד ברשות הפלסטינאית ואחרי זה מלמד במדינת ישראל. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> מה זה קשור? למה גזע? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה חד משמעית לומר שהרוב המוחלט של המורים במדינת ישראל שלמדו ברשות הפלסטינאית הם לא תומכי טרור, הם לא אנשים שאפשר לצבוע אותם בצורה כזאת שבאים ופוגעים במדינת ישראל. נכון שיש את הקצה שבקצה ונכון שיש כאלו שאנחנו לא רוצים שילמדו ונכון שאני גם תומך שלא ילמדו ברשות הפלסטינאית, אבל עדיין חשוב לי מאוד להגיד שהרוב המוחלט של המורים במדינת ישראל שלמדו במקום כזה או אחר הם עדיין אזרחי מדינת ישראל, אנשים שדואגים לחינוך. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> הם קיבלו מטען אנטי ישראלי. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> ויש בהם גם מנהלים יוצאים מן הכלל טובים ואנחנו צריכים להוקיר את העבודה שלהם ולא לצבוע את כולם עכשיו באיזה שהוא צבע שכולם נגד מדינת ישראל. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה רבה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות לא התקבלה. הצבעה לא אושר. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> 16, בסעיף 18ב(א) המוצע אחרי 'תואר אקדמי ממוסד להשכלה גבוהה ברשות הפלסטינית' יבוא 'בלבד'. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> החינוך זה הדבר הכי חשוב בחברה הישראלית ואם אנחנו מסתכלים קדימה ואנחנו רוצים שילד בחברה הבדואית או בחברה הערבית יהיה כזה שיהיה חלק ממדינת ישראל והחלק החיובי של מדינת ישראל, אני חושב שלפני שהחוק הזה היה עובר היה צריך להגיד אמירה שמדינת ישראל ומשרד החינוך לא עושה מספיק. יוסי, היינו ביחד בוועדה, נסענו לחברה הבדואית יחד עם חבר הכנסת עטאונה וראינו גני ילדים בחברה הבדואית וראינו שאין אפשרות להגיע עם רכב, האוטו שלי כמעט התפנצ'ר שם. לך יש ארבע על ארבע, לי אין, בקושי הגעתי לשם, וראינו איך ילדים צועדים שני קילומטרים כדי להגיע לגן ילדים ורק לחשוב מה קורה כשיורד שם גשם כשהכול בוץ. אני בטוח שזה לא קורה, לא ברמת השרון ולא בירושלים ולא בנתניה ולא במקומות אחרים והגיע הזמן לשים את הדברים על השולחן ולהבין שהילדים בחברה הבדואית ובחלק גדול מהחברה הערבית בישראל לא מקבלים מספיק בנושא של החינוך ופה צריך להיות השינוי האמיתי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות לא התקבלה. הצבעה לא אושר. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> 17, בסעיף 18ב(א) המוצע, בסופו יבוא 'למעט לעניין העסקת עובד הוראה במוסד חינוך המעניק שירותי חינוך ליישוב מבודד'. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> וכשאני מדבר על חינוך אנחנו צריכים להבין שהחינוך הבלתי פורמלי ומה שקורה עם ילדים דקה אחרי שהם מסיימים בית ספר הוא לא פחות חשוב מהחינוך שמקבלים בבוקר. זה אני אומר למשרד החינוך כל הזמן ותמיד אומרים לי אתה צודק, אתה צודק, אתה צודק, אבל זה לא מספיק בולט במדינת ישראל. כל הצרות מתחילות ברגע שהוא יוצא מבית הספר, הנושא של הסמים והאלכוהול והאלימות והפשע ומה שהם מקבלים, לא בבית אלא מהסביבה שלהם, הם פשוט אחרי זה הופכים להיות לאזרחים פחות טובים. לכן כמו שקראתי לזה שצריכים לטפל ולדאוג לחינוך בחברה הערבית, צריך לדאוג לחינוך בלתי פורמלי, למתקני ספורט, למתנ"סים, למדריכים טובים ולזה שהילדים יהיו עסוקים כל הזמן. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות לא התקבלה. הצבעה לא אושר. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> 18, סעיף 18ב(ב) המוצע, אחרי 'עובדי הוראה בישראל' יבוא 'שהוסמך על ידי משרד החינוך בלבד'. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> ובנושא של החינוך הבלתי פורמלי אני אספר לכם כמה המדינה שלנו חושבת הפוך. אתמול היה פה דיון על נושא של הריסת מבנים במדינת ישראל בחברה הבדואית. אני מלווה באופן צמוד הרבה מאוד זמן אישה יקרה שהקימה סטודיו למחול ולפעילות ספורטיבית לנשים בחברה הבדואית לנשים בחברה הבדואית והפכה את זה למרכז מיוחד שלאחר מכן גם נשים יהודיות ובדואיות ביחד התאמנו שם. אני פניתי אליך בזמנו, לפני שהרסו לה את המבנה, המבנה הפך להיות מרכז של חינוך ופעילות בחברה הבדואית ולצערי הרב הוא נהרס. הייתי שם כשעשרות נשים, גם יהודיות וגם ערביות, פשוט עמדו ובכו וגם בנושא הזה צריך להבין שיש מקומות שהופכים להיות מקום, כמו שלך בית כנסת למשל אז יש אנשים שמקום המפלט שלהם והפעילות שלהם במשך היום זה יכול להיות גם סטודיו למחול או יוגה או כל פעילות אחרת וההרס של המבנים האלה רק פוגע בחברה הישראלית, רק פוגע. זה לא דבר שמוסיף לאף אחד. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות לא התקבלה. הצבעה לא אושר. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> 19, בסעיף 18ב(ב) המוצע אחרי 'המנהל הכללי של משרד החינוך' יבוא 'או סגנו'. להסמיך גם את הסגן להעסיק. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> נדבר רגע צעד אחד קדימה. מה המספר המדויק של מורים שלמדו ברשות? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> סך הכול 9,000-8,000. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> 8,000 מורים שלמדו ברשות והיום מלמדים - - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> 6,000. זה מה שאז הממ"מ הציג לנו. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> בשנה הבאה כמה צריכים ללמוד שנה א'? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> ניסינו להעריך, יצא בין 200 ל-400. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אלה שלומדים שישי-שבת לימודי שריעה בחברון, שזו התוכנית, הצגנו אותה כאן בפירוט, בין זה לבין חינוך בישראל אין דבר וחצי דבר. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני איתך, בסדר, לא צריך. אני איתך, לא רוצה שילמדו שם. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> רוצים אלטרנטיבה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> לא רוצה שילמדו שם, אני איתך, אני בעד. אני שואל האם בדיונים שהיו, אדוני היושב ראש, עלו פה נציגים של מכללות במדינת ישראל ואמרו אותם 500 סטודנטים שבשנה הבאה לא יכולים ללמוד שם, יש לנו פתרון עבורם, הם ילמדו פה או פה או פה. אני לא שמעתי את זה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> זה לא מעניין את עמית הלוי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא נכון, היה פה מל"ג, היה פה את דוד ילין, הם אמרו שיש להם תוכניות ושהם מוכנים לקבל. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> שאף אחד לא תקצב אותם. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> הם לא צריכים לתקצב, כל אחד יכול לבוא וללמוד. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> האוצר עצר את התקצוב של זה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא צריך לתקצב. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא צריך לתקצב? אז איך? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> הבת שלך איך היא לומדת? כל אחד יכול לבוא וללמוד, מה קרה? איך יש 8,000 עודף מורים? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הבן שלי לא לומד בבן גוריון והבן שלי לא יוכל להתקבל לבן גוריון אם אני לא אתן לו עזרה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> פה בוועדה הזאת, יוסי, לפני שנתיים וחצי בערך עשינו דיון על הנושא - - - << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אז זה לא האירוע בחוק הזה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> בטח שזה האירוע, מיכל, את לא היית פה. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אני הייתי פה מספיק פעמים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> חברים, סיימנו את שעות הדיון. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אנחנו בעד החוק, אבל אנחנו מבקשים את האלטרנטיבה שאין סיכוי שתהיה. היא לא קיימת כי שר האוצר עוצר אותה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> סימון, אתה עדיין בזכות דיבור. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני אספר לכם בעולם אחר איך דברים נעשו. במדינת ישראל, משרד הבריאות ומשרד החינוך, המל"ג, החליטו שאוקראינה וגיאורגיה, האוניברסיטאות שם לא מוכרות ללימודי רפואה. זה היה פה בדיון. בדיון הזה אנחנו דאגנו לזה שיהיה מקום אחר לסטודנטים ללמוד, פתחו בצפת ופתחו באריאל ופתחו עכשיו בהרצליה, ברייכמן, אותם סטודנטים שלמדו בחו"ל והיו לוחמים, הבאנו אותם לארץ, ועבדנו עם המל"ג, דאגנו ל-120 סטודנטים שיעברו ללמוד בארץ רפואה כדי שיוכלו גם להיות לוחמים וגם ללמוד. בתוך תהליך החקיקה הזה לא דאגתם לאף סטודנט שרוצה ללמוד הוראה, וזה לא משנה אם הוא לומד יומיים בשבוע או שלושה ימים בשבוע. אני אגיד לך את זה יותר חריף, אני כאגואיסט ישראלי יהודי יש לי אינטרס הכי בולט שילד בחברה הבדואית יקבל את החינוך הכי טוב, ואנחנו לא דואגים לזה פה. אנחנו דואגים פה לאמירות פופוליסטיות, לדרך שאנחנו רוצים לעשות, בסוף לא דאגנו פה לילד בקצה ללמוד לימודים כמו שצריך, נקודה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה רבה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות לא התקבלה. הצבעה לא אושר. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> 20, בסעיף 18ב(ב) המוצע, אחרי 'המנהל הכללי של משרד החינוך' יבוא 'באישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת'. זה נוגע לשיקול הדעת של המנכ"ל שיכול להעסיק, אז דורשים פה שזה יהיה באישור ועדת החינוך. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> שמה יהיה באישור ועדת החינוך? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> רוצים לתת לך ולי סמכות להחליט אם הוא יכול לעבוד או לא. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> הסירוב, בגלל שיש לו השפעה מזיקה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני אסביר לך למה זה מצוין וכל הכבוד למי שכתב את זה, לא ראיתי, אבל זה מעולה. אני אגיד לך למה זה מעולה. בסוף משנה לשנה יותר מזלזלים בעבודה של הוועדות בכנסת ישראל. הממשלה מזלזלת, מורידים את הערך המדהים של חבר כנסת בפרלמנט הישראלי. אנחנו פה בוועדה הזאת, בשונה מוועדות אחרות, עושים עבודה אמיתית ומשתדלים כמה שפחות ללכת לאזורים הפוליטיים למרות שפה זה חוק פופוליסטי לגמרי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אמרת בעצמך שאתה מסכים עם החוק, רק אתה לא בעד כי אין עשה טוב. אז זה לא פופוליסטי, החוק הוא טוב, רק אתה מבקש שיביאו עשה טוב איתו ביחד. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> למה הוא פופוליסטי? כי אין לו בסוף אמירה בשטח. בשטח אנחנו לא דואגים לילדים. הוועדה הזאת היא מקום מצוין כדי לאשר או לא לאשר מנהל במדינת ישראל, למה לא? << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לא הבנתי, החוק הזה לא טוב לילדים בסוף? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא, הוא טוב. אני רק אגיד למה אני מתנגד ואנחנו עוברים להצבעה. אם היה לי את הידע הפדגוגי לבחון מי יכול להיות מנהל טוב ומי לא, כמו שיש לצוות המקצועי של משרד החינוך, הייתי מביא את זה לוועדה, אבל מה לעשות, אנחנו אנשים פוליטיים ואין לי את הידע הפדגוגי ואני לא רוצה לקחת על עצמי את האחריות. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות לא התקבלה. הצבעה לא אושר. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> 21, בסעיף 18ב(ב) המוצע, במקום 'אלא אם כן הוכח להנחת דעתו של המנהל הכללי' יבוא 'אלא אם כן המנהל הכללי שוכנע מעבר לכל ספק ועל סמך ראיות משפטיות שהובאו בפניו'. זה לעניין הוכחת ההשפעה המזיקה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> נכון, מצוין. מיכל, אני רוצה להסביר לך. החוק הזה הוא חוק שאנחנו תומכים בו מבחינת האמירה שאנחנו רוצים שכל מורה בישראל ילמד במדינת ישראל, שלא ילמד ברשות. אנחנו איתו, גם הם איתם, אין להם שום בעיה עם זה. מה הבעיה? הבעיה שכשאתה מעביר חוק אתה צריך לראות מה יהיה במקום, איפה אותו מורה ילמד במקום, איפה אותו מורה יוכל להשלים את הלימודים שלו, להתקבל לתואר ראשון. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> איפה שהבן שלי והבן שלך. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אז אין את הפתרונות האלה ואין לנו את המכללות שיכולות לקבל אותם. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> יש הרבה חסמים. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> נכון, אז צריך לטפל בחסמים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לא מטפלים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> לא טיפלו, לא בחסמים, לא בהקלות, לא בעזרה לאותם סטודנטים שרוצים ללמוד ולכן החוק טוב, הפתרון שלו יהיה רע למדינת ישראל כי יהיו פחות מורים, פחות מורים יוכלו לעבוד בחברה הבדואית. אתמול ישב פה ראש עיריית רהט, תהיה מצוקה גדולה. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> החוק הוא לא רק שילמדו בישראל, אלא למנוע את הנושא של הסתה. זה לא רק פורמלי, שלא ילמדו בישראל, זה הרבה יותר מהותי ולכן אני רוצה שהדור הבא שיגדל בחברה הערבית יהיה בעד ישראל, הוא יבין שהוא חלק מהמדינה ולא נגד המדינה. אני מסכימה שצריך לתקן, יש הרבה חסמים, אני מסכימה איתך. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה רבה, בהסתייגות הבאה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות לא התקבלה. הצבעה לא אושר. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> הסתייגות 22, בסעיף 18ב(ב) המוצע, במקום 'אלא אם כן הוכח להנחת דעתו של המנהל הכללי שיהיה בהעסקתו משום השפעה מזיקה על תלמידים או על קטינים' יבוא ' אלא אם כן המנהל הכללי שוכנע מעבר לכל ספק שיהיה בהעסקתו משום השפעה מזיקה על תלמידים או על קטינים, החלטת המנהל הכללי תהיה בכתב ותכלול נימוקים'. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לתת לכם דוגמה למשהו מאוד טוב בחברה הבדואית. יש יישוב במדינת ישראל שנקרא חורה, ביישוב חורה עשו מהפכה גדולה בנושא הספורט. לשמחתי ולגאוותי הייתי חלק מהאירוע הזה. ביישוב חורה הוקמה בריכת שחייה ויש שם גם אולם ומגרשי כדורגל ויש שם אדם מדהים בשם חאמד שמנהל את כל הספורט, וכמעט כל ילד היום ביישוב חורה אחר הצוהריים נמצא במסגרות ספורטיביות. אתם תראו שם ילדים הולכים בתלבושת כדורגל וכדורסל והולכים לבריכה. הדבר הזה מוריד כבר ויוריד הרבה יותר את אחוזי הפשע, את האלימות בחברה. אני מציע לכל חבר כנסת שנמצא בבניין הזה, מהאינטרס שלו, לא משנה מאיזה מפלגה, לתמוך כל הזמן בפעילות לילדים אחר הצוהריים. אני מציע לכם, גם כשאתם יושבים בוועדת הכספים, להבין שהנושא הזה של הפעילות אחר הצוהריים, במיוחד בפריפריה, במיוחד במקומות שאין להם. לא כל מקום זה ראשון לציון או רמת השרון. יש יישובים במדינת ישראל שאין לילדים מה לעשות והם מסתובבים והדבר הזה שנקרא ילד שאין לו מסגרת והוא לא יודע מה לעשות עם עצמו מוביל לדברים רעים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות לא התקבלה. הצבעה לא אושר. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> 23, בסעיף 18ב(ב) המוצע, בסופו יבוא 'ובלבד שלא ייעשה בסעיף זה שימוש שרירותי'. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> הופה, חשוב ביותר. עכשיו אני אגיד לשני חבריי היקרים, אתם רצים רצים רצים, בגלל שאני מעריך אתכם כאנשים רציניים - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> החוק הזה הוא שנתיים וחצי, כשהתחלנו, שנתיים מהדיון הראשון. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> הייתי בטוח שתביא לפה לאחד הדיונים, אדוני, ראשי רשויות וראשי מועצות מהחברה הבדואית. היחידי שהיה פה והוא הגיע בהפתעה, הוא אפילו לא ידע, היה ראש עיריית רהט, כי היה פה יום השלטון המקומי ובטעות הוא נכנס לוועדה. הוא בכלל לא ידע. איך יכול להיות שראשי מועצות ועיריות בחברה הערבית לא מודעים בכלל לתהליך החקיקה הזה. או שלא אכפת להם, וזה אוי ואבוי להם, או שאנחנו, גם אני, גם אתם, עשינו תהליך עקום. תאר לך היו עושים בחינוך החרדי עכשיו שינויים ולא היו פה נציגים של החינוך החרדי במדינת ישראל. זה היה קורה? הם היו עם סנפלינג יורדים לבניין, עם מסוקים, אם היינו נוגעים במורה חרדי אחד. היו עם מסוקים של 669 יורדים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה רבה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> 24, בסעיף 18ב(ב) המוצע, בסופו יבוא, 'ובלבד שלא ייעשה בסעיף זה שימוש לרעה'. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זה יותר חזק מהראשון. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> ולכן בהמשך למה שאמרתי, חבריי, אתם עשיתם תהליך לא שלם. אני אומר שהוא לא שלם בגלל שלא שמעתי את האנשים בשטח. כשמעבירים חקיקה הדבר הכי חשוב זה לשמוע את האנשים בשטח, את אותם מנהלים, את אותם ראשי מועצות, ראשי ערים, להביא אותם, לדבר איתם. גם אם הייתם נוסעים אליהם לא היה קורה כלום. לנסוע ולהיות ביישוב בדואי, להיכנס לבית ספר, לדבר בחדר המורים עם המורים, אולי הייתם מקבלים מידע אחר. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> סימון, אתה יודע כמה נסענו? מזרח ירושלים, חורה, לקייה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> היית בחורה? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> כן. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> לא ידעתי. אז אני רוצה לברך את חבר הכנסת בוארון שהגיע לחורה וחבל שהוא לא אמר לי מראש, הייתי לוקח אותו לראות את הפעילות אחרי צוהריים. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> חבל שלא באת איתנו למזרח ירושלים. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> נכון, היינו בסיור. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה רבה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות לא התקבלה. הצבעה לא אושר. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> 25, בסעיף 18ב(ב) המוצע, בסופו יבוא 'החלטה לפי סעיף קטן (ב) תתקבל בהתייעצות עם שר החינוך ובאישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת'. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> וזה דבר מאוד חשוב. אני מדבר על דברים אחרים, אבל בסוף צריך להתייעץ עם שר החינוך, להתייעץ עם הוועדה. אני רואה את הוועדה הזאת כוועדה מאוד חשובה כי יש בה קולות מימין וקולות משמאל ויש פה קולות חרדיים, ויש פה חינוך ממלכתי וחינוך ממלכתי דתי וצריך לשמוע את הנציגים, כי בסוף אנחנו מייצגים איזה שהוא רובד בחברה הישראלית. אני מאוד מעריך ומוקיר את הוועדה הזאת, אני חושב שאתה כיושב ראש צריך לדאוג לזה שלוועדה יהיה סיי גם אחרי התהליך של החקיקה. בכלל אני מבקש שגם בפרוטוקול יהיה רשום שתוך חצי שנה יהיה פה דיון כדי לראות באמת האם מדינת ישראל נותנת פתרונות לאותם אנשים שרוצים ללמוד ולהיות חלק מהחינוך הישראלי, או שאנחנו סתם מעבירים חוק ולא יודעים מה קורה עם זה אחר כך. אני אומר לכם, יהיו הרבה בעיות בדרך ואנחנו נצטרך להיות חלק מהפתרונות, לדחוף מכללות, לדאוג שיפתחו עוד, לדאוג לזה שמקבלים אותם, לדאוג להקלות לאנשים בחברה הבדואית בעיקר. בסוף, יוסי, גם אתה רוצה שלילד הבדואי בקצה יהיה מורה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> חד משמעית, אני מבלה שם הרבה זמן, מגיע לסיורים ומשתדל לדאוג. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. הצבעה לא אושר. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> הסתייגות 26, בסעיף 18ב(ב) המוצע, אחרי 'נאותה' יבוא 'ובהתאם להוראות החוק'. זה לעניין השימוע, ההזדמנות להשמיע טענות. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> לעניין השימוע, בסוף אנחנו לא יודעים מי האנשים שיישבו בשימוע. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> המנכ"ל. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> מנכ"ל אחד לא יכול להיות בשימוע. לדעתי צריכים להיות שם שלושה אנשים שיישבו, אחד חייב לייצג גם את החברה הערבית. לא יכול להיות שמנכ"ל כזה או אחר, היום זה מנכ"ל כזה, מחר זה מנכ"ל אחר, יישב שם לבד והוא זה שיעשה את השימוע. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אתה רוצה מישהו שייצג גם את הרשות הפלסטינית? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> לא. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> רק מוודא. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> עזוב, אתה יודע את הדעות שלי. אני רוצה שיהיה מישהו שייצג את החברה הערבית. שיישבו שם שלושה אנשים, המנכ"ל אחד מהם, אחד מומחה פדגוגי ואחד שייצג את הרשות הערבית, לא יכול להיות שלא ייצגו אותם. הם מגיעים לשימוע ואין מי שבכלל ישמע אותם. לכן הייתי מבקש שיהיה נציג של החברה הערבית שישמע אותם, יש לכם הרבה כאלו במשרד החינוך, מפקחים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הם גם היו בדיונים. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות לא התקבלה. הצבעה לא אושר. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> 27, בסעיף 18ב(ד) המוצע, במקום '21 ימים' יבוא '90 ימים'. זה לעניין התקופה להגשת ערר. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> החילופין מה זה? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זה על שתיהן ביחד, או 90 ימים או שנה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> פינדרוס שאל אותי שאלה ואני אסביר. החוק הזה מונע מתלמידים, סטודנטים או סטודנטיות שרוצים ללמוד ברשות הפלסטינאית לימודי הוראה לחזור לארץ ולעבוד כמורה במדינת ישראל. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מה זה לחזור לארץ? איפה זה הרשות הפלסטינאית? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> בבני ברק, איפה זה? ברגע שהוא מסיים את הלימודים, עד היום הוא חזר לארץ ויכול היה לעבוד במשרד החינוך, החוק הזה מונע את זה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לפי מה שפינדרוס אומר לך, הוא אומר אין בכלל רשות פלסטינאית, הם למדו במדינת ישראל, למה אתה פוסל אותם? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> הבנתי. אז מה, אתה רוצה שנעשה הצבעה על סיפוח. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כן. מי בעד? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> בעד מה? חשבתי סיפוח. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. הצבעה לא אושר. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> 28, בסעיף 18ב(ד) המוצע, במקום 'לפני שר החינוך בתוך 21 ימים מהיום שהודע לו על החלטת המנהל הכללי' יבוא 'לפני ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת תוך 90 ימים מהיום שהודע לו על החלטת המנהל הכללי'. זה בפני מי מגישים את הערר. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אנחנו היום נמצאים בחודש יולי, כל התלמידים כבר נרשמו ללימודים גבוהים, כולם, גם במדינת ישראל, לכל אוניברסיטה, לכל מכללה כבר נרשמו, יודעים אם התקבלו, לא יודעים אם התקבלו, חלק כבר מתחילים מכינות לקראת הלימודים. אין לי ספק שיש כבר 500 סטודנטים וסטודנטיות שנרשמו כבר ללימודים של הוראה ברשות הפלסטינאית, ששילמו גם מקדמה, או ששילמו את כל הסכום, כבר הם שם. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> הצלנו אותם. מצילים אותם. כמעט הם הלכו שנה לחינוך ברברי, ברגע האחרון אתה מחזיר אותם לדרך המוטב. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני עכשיו רציני. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אני אומר את זה ברצינות. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> כל ה-500 סטודנטים האלה, בעצם אתה עכשיו צריך להגיע אליהם ולהגיד להם חבר'ה, אל תתחילו ללמוד כי השנה הזאת היא מיותרת, אתם מבזבזים זמן. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> הם יפרסמו. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני חושב שאת השנה הזאת היינו צריכים לתת עוד שנה של היערכות, לא היה קורה שום דבר למדינת ישראל והיית פוגע בפחות אנשים שסך הכול רוצים ללמוד הוראה. לדעתי לעשות מעכשיו עד שייצא החוק ועד ש - - - << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אני לא קוראת לזה הוראה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אף אחד לא פרסם. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> ועד שתהיה הסברה על החוק, זה ייקח זמן, נגיע כבר לחודש ספטמבר. הלימודים מתחילים כבר בספטמבר, תלמיד יכול להיות שנמצא בדרך ללימודים, ואז אתה אומר לו: עצור עצור עצור, אחורה, אתה לא יכול ללמוד. לכן השנה הזאת היא טעות שמתחילים את זה מעכשיו, היו צריכים להתחיל את זה בשנה הבאה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני רק אגיד ש-28 ו-29 זה ביחד, כי פה זה ועדת ערעורים מקצועית שבפניה יהיה ערר ופה זה ועדת חינוך, זה חלופי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מצביעים על 28 ו-29 ביחד. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. הצבעה לא אושר. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אני ביקשתי כי אני צריך לצאת. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> ההסתייגות שלך מתייחסת לסעיף המטרה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> בנוסח שהקראתי הבוקר, תיקנתי. אני מקריא אותה עוד פעם. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> תמי, צריך להצטרף? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כן, אתה יכול להצטרף. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אולי גם סימון רוצה להצטרף להסתייגות. בסעיף 18ב המוצע, לפני סעיף קטן (א) יבוא, מטרת סעיף זה למנוע את השפעתה המזיקה של הרשות הפלסטינית העוינת את מדינת ישראל וערכיה ולשמור על ערכי החינוך של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית כפי שגובשו בחוק החינוך הממלכתי. אני חוזר ואומר, זה לא רק הנימוק להסתייגות הזאת, זה הנימוק של החוק כולו, זו מהות החוק כולה. אני מאוד מקווה שכולם כאן מצטרפים לזה, כמו שאומרים פה גם חברי הכנסת מיש עתיד, המטרה שלנו בחוק הזה היא לגרום לכך שבמערכת החינוך הישראלית, שילדים שמתחנכים, בוודאי ילדים במגזר הערבי עוד יותר, שחשופים לתקשורת וחשופים להסתה הזאת ולאנטי ישראליות הזאת, מי שילמד אותם יהיו אנשים שקיבלו מטען ישראלי. לא רק המטען הפדגוגי שהזכיר כאן משרד החינוך, אלא בעיקר מטען של ערכים, של תפיסות עולם, שיהיו נאמנים למדינת ישראל, שילמדו את ההיסטוריה היהודית, שילמדו את ההיסטוריה הישראלית, שילמדו את ההיסטוריה הציונית. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אתה רק יודע שהם לא ילמדו בכלל, אבל מה אכפת לך. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, הם ילמדו. בדיוק כמו הבן שלך שיכול ללמוד גם הם יכולים ללמוד. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תביא כסף הם יוכלו ללמוד. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> המדינה לא תפקידה לחלק כסף לכל אחד באופן סתמי. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> רק לראש הממשלה בחוק המתנות, זה התפקיד שלה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> להיפך, חוק המתנות עניינו הוא הפוך. הרי חילקו 600,000 שקל למנדלבליט מהכסף שלך, חילקו 400,000 לאבי בניהו מהכסף שלך, מתנות זה משהו אחר. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> עמית, כולנו בעד. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> ובכן אני מבקש לתמוך בהסתייגות הזאת ותודה רבה. אני מנצל את ההזדמנות, יוסי, להודות לך ולכולם, אני חושב שעשינו פה צעד חשוב. ולשר כמובן, לשר יואב קיש, ולאנשי המשרד. היה קשה, מיכל, כרמית, הזענו קצת. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה זה, הן ממש שמחות מהחוק שלך. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אני חושב שכן, אני חושב שזה ישפר את החינוך במדינת ישראל ויאפשר לדור הבא של המורים להיות נאמן לערכי החינוך בישראל ולחנך דור אחר ולא דור שגוזרים עליו רק טרור, רצח וברבריות, אלא דור שגוזרים עליו ישראליות שמבשרת בשורה של מוסר, של צדק, של שגשוג ואני מקווה שזה מה שאנחנו עושים כאן. אני בטוח שזה מה שאנחנו עושים כאן, אני מקווה שגם נראה את התוצאות. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> רק דיוק אחד להסתייגות. כמו שהיא מנוסחת כרגע היא נכנסת לתוך הסעיף עצמו ואז היא תהיה אני מניחה, גם בסעיף 16א לחוק הפיקוח על בתי ספר וגם פה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אמת, נכון, כמטרת סעיף, שזה חידוש. רשמנו כחידוש. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מי בעד? מי נגד? ההסתייגות התקבלה. הצבעה אושר. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> היא נכנסה לתוך החוק. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תודה רבה. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> עמית, תודה רבה גם לך. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> משרד החינוך, רוצים להתייחס להסתייגות שהתקבלה? << אורח >> לירן שפיגל: << אורח >> אני אתייחס בקצרה. התיקון כמו שהוא, בלי סעיף המטרה, אמרנו שאנחנו נדע להסביר אותו ונדע גם להגן עליו בבית משפט. אנחנו חוששים שעם סעיף המטרה הקושי להגן על התיקון הזה בבית המשפט יגבר. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> חברים, סעיף המטרה כמו שהגדרנו פה הוא הלמה של החוק הזה. ב-7 באוקטובר, ואני הולך דווקא לשם, ה-7 באוקטובר קרה בגלל שטחו עינינו מראות את המכלול. מתוך נטייה לראות את האינדיבידואל, נטייה טובה, לא ראינו את התמונה הכללית. זה מה שקורה לנו גם בחוק הזה. זה בדיוק אותו דבר. אדוני היושב ראש, כשאנחנו מדברים על הרצון שלנו למנוע את הכניסה של המורים מהרשות הפלסטינית, זה לא מסיבות טכניות, אנחנו באמת רוצים לראות כל אדם ואדם, אבל יש פה גם אלמנט לאומי, לאומני, כמכלול שהצד השני מנהל אותו ואנחנו מתוך איזה שהיא ראייה שאנחנו מאמיני םבה, לראות את הפרט, לראות את היחיד, אנחנו מסרבים להכיר בכך שיש פה סדר יום. לירן, זה חשוב, כי משרד המשפטים לא הולך בקו הזה, בדווקנות, ומפספס. אם ישאלו חלילה חלילה ב-7 באוקטובר 2030 למה היה יכול להיות, שלא יהיה, במזרח ירושלים, בירושלים, מקרה טרור חס וחלילה, אלה השורשים של המקרה, איך אנחנו מסתכלים על הצד שעומד מולנו. ואם ישאלו מה התרומה של המשפטנים, אז הנה התרומה של המשפטנים. חוסר היכולת שלכם לעמוד מאחורי הסעיף הזה הוא בבסיס של ההשקפה של החוק כולו, של התיקון כולו. אם אנחנו רוצים להתמודד עם האויב שלנו אנחנו לא יכולים למדוד אותו רק בעיניים פרטניות, מה כל בן אדם רוצה, האם הפגם הוא פרטני, האם אנחנו מסתכלים רק על הצדדים הטכניים. אנחנו צריכים לבין שיש פה סדר יום של הצד השני ואיתו אנחנו צריכים להתמודד, לא רק כמחוקקים שמביעים פה את הרצון הציבורי, אלא גם כסיביל סרבנט. אתם משרתי ציבור, אתם צריכים להבין מה האינטרס של הציבור והאינטרס של הציבור הוא קודם כל להגן על עצמו. ולהגן על עצמו זה אומר להסתכל על המכלול, לא רק על הפרטים, אלא גם על המוטיבציות. אני הייתי מצפה שאתם תגידו לפרוטוקול שאתם תגנו כמשרתי ציבור על הרצון הציבורי שמבוטא פה במקרה על ידי מחוקק כזה או מחוקק אחר במטרה, עוד פעם, לשמור על השלום, על הביטחון שלנו. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אבל זה נאמר, שפיגל גיבה את הסעיף. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> הוא לא גיבה את הסעיף. הוא הסתייג ממנו. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני לא הבנתי נכון? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> הוא אמר שיהיה להם קשה להגן עליו. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> ולכן אני אומר לכם, אנחנו מצפים מכם, כמי שלמדו את לקחי ה-7 באוקטובר, כמי שמבינים שיש פה לא רק ראייה פרטנית אלא גם ראייה כוללת, ודאי שהצד השני מאמין בה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> למדתם את הלקחים של ה-7 באוקטובר? כבר הייתה ועדת חקירה? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> יש הרבה לקחים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> כבר נעשתה בדיקה? איך אתה בא ואומר ה-7 באוקטובר בגללם? מה זה קשור? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לא אמרתי בגללם, זה לא מה שאמרתי. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אתה כחבר כנסת צריך כל יום: צריכה לקום ועדת חקירה, כדי שלא יהיה בעוד עשר שנים ה-7 באוקטובר. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> חבר הכנסת דוידסון, תקום ועדת חקירה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> לא, היא לא תקום בחיים, היא תקום רק אם תהיה החלפת שלטון, אתם לא רוצים ועדת חקירה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> סימון, תקום ועדת חקירה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> קחו את הזמן, עברו רק שנתיים. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אנחנו רוצים ועדת חקירה עוד יותר ממך. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> תקום ועדת חקירה, אבל דבר אחד אנחנו כבר יודעים, צריך להסתכל על כל המכלול, תודה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> רק שתי הערות. אחת, אני מצטרפת לכך שהוספת סעיף המטרה בניסוח הזה יכולה להקשות מבחינת התכלית שעומדת ביסוד והבסיס העובדתי שמבסס את התכלית, כפי שאני ראיתי את זה בדיונים שהיו כאן. אני רוצה לנסות להציע סעיף מטרה שהולך יותר לעשה טוב ועל החיובי שרוצים להשיג פה, שהוא בעיניי משהו שיכול לעמוד וגם לבסס את התכלית בצורה יותר טובה, התכלית שהייתה לה פה ביסוס עובדתי מצד הגורמים המקצועיים. מטרת סעיף זה להבטיח כי הכשרתם של עובדי הוראה בישראל תהיה בהתאם למטרות החינוך הממלכתי ולערכיה של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> תמי, גם ברמה הטכנית, כמי שעובד מול שר החינוך, ואני באמת רוצה להודות לשר החינוך בהזדמנות הזאת, וכמי שעובד בצמוד עם חבר הכנסת הלוי ועם חברי כנסת נוספים לא נוכל לשנות את סעיף המטרה עכשיו. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> היא הציעה כיועצת המשפטית לבוא מהצד החיוני. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> על כל הצבעה אפשר לעשות רוויזיה, טכנית יש דרכים, זו לא הבעיה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> נשברו הרבה קולמוסים על הניסוח הזה ואנחנו עומדים מאחוריו. תודה רבה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה רבה. משרד המשפטים, בבקשה. << אורח >> לירון בנית ששון: << אורח >> אני לא אאריך בדברים, אני אגיד שאני מצטרפת לדברים של תמי וגם מה שלירן אמר כאן. אני מבינה, חבר הכנסת בוארון, שמבחינתך הרציונל של החוק הזה הוא רחב יותר ולא רק התשתית שהוצגה על ידי משרד החינוך, אבל הם גורמי המקצוע והתשתית שהוצגה על ידם היא אך ורק תכלית פדגוגית ולכן נראה לי שסעיף כזה רק יכול להעצים את הקושי בהקשר הזה. אתמול בדיון אמרתי שהוכנסו רכיבים מאזנים וממתנים, ברור שזה רכיב שלוקח אותנו אחורה בהקשר הזה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> יש עוד דבר שחשוב לי להזכיר, לפרוס אותו כאן מבחינת הסמכויות של המחוקק. בחוק-יסוד: חופש העיסוק יש אפשרות למחוקק גם לחוקק חוק שהוא לא עומד בתנאי פסקת ההגבלה, זאת אומרת שהוא פוגע בחופש העיסוק והוא לא לתכלית ראויה ובמידה העולה על הנדרש. אם נאמר בו שהוא על אף האמור בחוק היסוד, המשמעות היא שצריכים להעביר אותו ב-61 ושהוא לארבע שנים. זה מה שנקרא פסקת ההתגברות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אבל הפסקה הוגבלה על ידי בית המשפט. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני מציינת את זה כדי שהמחוקק יידע שיש אפשרות לחוקק על אף פסקת ההגבלה, משהו שהוא עומד ולא ניתן לפסילה גם אם בסוף יגידו שהוא לא לתכלית ראויה או שהוא לא מידתי. << אורח >> כרמית הרוש: << אורח >> אני רוצה להגיד את הדברים שלי. שלא ישתמע, אני לא חולקת על העמדה המשפטית של המשרד שלנו וודאי מבינה שיש קושי להגן על זה ועדיין אני רוצה להתייחס בהיבט המקצועי החינוכי, בצד הזה. אני חושבת שהסעיף של המטרה מבחינה חינוכית, כשאנחנו מתבוננים עליו, אנחנו לא יכולים לחלוק על העובדה ואני לא חושבת שיש מי שחולק שהרשות הפלסטינית עוינת את מדינת ישראל. אני לא חושבת שיש מישהו שחולק שהיא לא מכירה במדינת ישראל, קל וחומר לא בהיותה מדינה יהודית ודמוקרטית, וודאי שאין עוררין על זה שחוק החינוך הממלכתי דורש לחנך לאור ערכים של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ולא אחרת ולא היה עולה על הדעת שהיינו מאפשרים לאיזה שהיא בעלות להקים פה מכללה שתכשיר מורים שיחנכו שלא לאור מטרות חוק החינוך הממלכתי ולהיותה של מדינת ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית. חשוב היה לי להגיד את זה בהקשר המקצועי החינוכית. עוד פעם, זה לא סותר את האתגר שהציג פה הצוות המשפטי של המשרד. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני חושב שהצוות המשפטי צריך לקחת אותך כשהם יבואו להגן על החוק בבג"צ, את תעשי את זה טוב מאוד. אנחנו ממשיכים בהסתייגויות של יש עתיד. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אנחנו בהסתייגות 46. אנחנו מדברים על הסתייגויות לסעיף בחוק פיקוח על בתי ספר. בסעיף 16א(א) המוצע, אחרי 'כעובד חינוך בישראל' יבוא 'ובתנאי שנמצא פתרון למשבר עובדי ההוראה בנגב'. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> בול רציתי לדבר על זה. אני רק רציתי לראות אם כולם ראו את הפוש, סמוטריץ' הציע עכשיו לבן גביר להקים בלוק לסכל את עסקת החטופים. חשוב שתדעו שזה מה שקורה. אין לתאר את ההזיה, בזמן שיש פה עוד משפחות של חטופים. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> עסקה על כולם, לא חלקית. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה לא מה שהיה כתוב, היה כתוב לסכל את עסקת החטופים, אפילו לא יודעים איזה עסקה עדיין על הפרק. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> את קוראת לזה עסקת חטופים אנחנו קוראים לזה עסקת הפסקת אש שתגרום רק ליותר מוות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> היועצת של קיש, אני רוצה לפנות אלייך וגם אליך, כי קראו לך להצביע ואתה לא כל כך מכיר את החוק. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אסיה מכירה אותו היטב היטב עד דק, היא חולמת עליו בלילה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, היא כן, אני מדברת על פינדרוס. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא ידעתי, מלמדים במערכת החינוך על מדינה יהודית? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, אנחנו בעד החוק. אנחנו היינו מצביעים בעד החוק כמו שהוצג לנו בהתחלה, שיחד עם החוק יבוא תקציב שייתן אלטרנטיבות. אני גרה בנגב ואתמול עשיתי טלפונים, גם היה כאן ראש רשות מהנגב, עשיתי קצת טלפונים לראשי רשויות בפזורה הבדואית, המשמעות היא שתוך שנה אין להם מורים. תגידי לי את עוד שנה מה יעשה שר החינוך? כנראה ששר החינוך חושב: אני בעוד שנה לא היה שר החינוך, אני אהיה שר אחר, אני לא אהיה, אני כן אהיה, שהבא בתור ישבור את הראש. מי שנשאר עם הבעיה הזאת זה תושבי הנגב, הבדואים, אבל גם לא הבדואים, כי כשאין חינוך יש יותר פשיעה, נקודה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה רבה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות לא התקבלה. הצבעה לא אושר. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> 47, אותו דבר, רק הפתרון הוא למשבר עובדי ההוראה בישראל בכלל ולא רק בנגב. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני מאוד רוצה שכל עובדי ההוראה האלה ילמדו במקומות אחרים. באוניברסיטת בן גוריון יש מעל 20,000 סטודנטים, את יודעת כמה מתוכם בדואים? את יודעת? את אמורה לדעת. 600 בדואים. את חושבת שאין יותר בדואים שרוצים ללמוד בבן גוריון? בוודאי שהם רוצים. את יודעת שקיצצו בתוכנית השנה לעזור לבדואים להתקבל? כי מה לעשות, יש פערים בשפה ויש הבדלים בחינוך ובפזורה הבדואית יש תיכונים של 900 תלמידים עם תא שירותים אחד. אז בואו תסבירו לי איך לעזאזל החקיקה הזאת תורמת לביטחון שלי כתושבת הדרום. זו שאלה לשר החינוך שאני מצפה לתשובה עליה. אני רוצה להצביע בעד החוק הזה. ובנוסף שלשום בדיון שהיה פה עם שר המסורת וירושלים, שאצלו יושבים תקציבים, ישבתי אחרי זה עם המנכ"ל, אמרתי לו: מה קורה? התקציבים היו אמורים לצאת ממך למזרח ירושלים, לאלטרנטיבות. שר האוצר עצר מתוך אג'נדה, הוא לא מוכן לשחרר שקל. אז בואו תסבירו לי איך אתם מצביעים על החוק הזה בידיעה שאני וכל החברים שלי וכל השכנים שלי בנגב הולכים לסבול קשות מהחוק הזה. תגידו לי איך. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> את יודעת מה מלמדים במזרח ירושלים, במערכת החינוך הישראלית המפוקחת? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני יודעת, בגלל זה אני בעד החוק, אבל אני רוצה אלטרנטיבה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות לא התקבלה. הצבעה לא אושר. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בסעיף 16א(א) המוצע, במקום 'כמי שאין לו תואר אקדמי נדרש' יבוא 'כמי שייתכן שלא השלים את התואר האקדמי הנדרש'. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לדעת אם המציעים עשו מחקר כראוי כדי להבין מה המשמעות של היעדר אלטרנטיבה. לא מה המשמעות של החקיקה שלהם. כי אם אתם מעבירים את החוק הזה בידיעה ברורה שאנחנו הולכים לשלם על זה בנגב מחיר כזה יקר ולא עשיתם את המחקר הראוי - - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> יסמין, לא רק שעשינו מחקר, גם גיבשנו את הפתרונות האחרים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל הם לא מתוקצבים. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> באמת זה חוסר ידיעה. אני מכבד אותך. הם מתוקצבים ושר האוצר, שאת טוענת כלפיו, מונע אולי במקרים אחרים, פה בסוגיה של החינוך הוא אמר לי אישית שהוא יתקצב את הדבר הזה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אמר לך. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> הוא לא רק אמר לי, הוא גם עושה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני ישבתי עם המנכ"ל - - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> ישבת עם מנכ"ל ירושלים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אין תקציב לזה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> יש תקציב לזה, יש 160 מיליון שקל שהשר לענייני ירושלים לא משחרר. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אז יש, אבל הוא לא משחרר אז אין. מבחינתי אין. אם היית מראה לי סעיף בחוק, הנה התוכניות, הנה - - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לכן אנחנו לוחצים עליו דרך משרד האוצר שישחרר. יש תוכניות, הכול מוכן. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מקבלת, אז בוא נוסיף סעיף הסתייגות, תחולת החוק ברגע שישוחררו הכספים. לא הוגן? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> יסמין, יש לכם הסתייגות כזו בסוף ואני שוקל אותה ברצינות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תודה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות לא התקבלה. הצבעה לא אושר. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> 49, בסעיף 16א(ב) המוצע, במקום 'אלא אם כן הוכח להנחת דעתו של המנהל הכללי' יבוא 'אלא אם המנהל הכללי שוכנע מעבר לכל ספק ועל סמך ראיות משפטיות שהובאו בפניו'. האמת שגם 49 וגם 50 נומקו בהקשר של חוק חינוך ממלכתי על ידי חבר הכנסת דוידסון, אז אולי לגביהן אפשר להצביע ללא הנמקה. כבר נומק העניין הזה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגויות לא התקבלו. הצבעה לא אושר. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> 51, בסעיף 16א(ב) המוצע, בסופו יבוא 'החלטה לפי סעיף קטן זה תתקבל בהתייעצות עם ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת'. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> רציתי לשאול את משרד החינוך ואת הייעוץ משפטי ובכלל, אתם צופים שאתם תצטרכו להגן על זה בבית משפט ואני רוצה לדעת אם נוסיף את הסעיף הזה של תחולת החוק ברגע שיוצגו תוכניות ואלטרנטיבה ותקציב, זה יקל עליכם להגן על זה בבית משפט? אתם חושבים שכן? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> מה הכוונה? הסעיף שאת מדברת עליו זה סעיף שדוחה את מועד התחילה או שאומר שהתחילה מותנית בהצגת - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> שהתחילה מותנית בהצגת תוכנית מתוקצבת. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> יש הסתייגות כזו. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כן, אבל אני רוצה לדעת, הם חוששים שהם יצטרכו להגן על זה בבית משפט, סעיף המטרה וזה, אז אני רוצה לדעת, אם מוסיפים סעיף כזה יכול להיות שזה יקל להגן על זה בבית משפט. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בלי לתת להם לענות, זה ברור שזה יהיה יותר מידתי ויהיה להם יותר קל. האם הם יעמדו על הרגליים האחוריות בשביל להגן על החוק הזה? אני לא בטוח. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> למה זה יותר מידתי? אני לא בטוחה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה יותר מידתי כי את מציגה אלטרנטיבה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> חברים, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות לא התקבלה. הצבעה לא אושר. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> 52, בסעיף 16א(ב) המוצע, בסופו יבוא 'ובלבד שלא ייעשה בסעיף זה שימוש לרעה'. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> היה כזה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> היה בהקשר של חוק חינוך ממלכתי, אבל אפשר להצביע על זה בלי הנמקה ולנמק את 53 שלא היה קודם. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות לא התקבלה. הצבעה לא אושר. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> 53, בסעיף 16א(ב) המוצע, בסופו יבוא 'לעניין סעיף זה יראו השפעה מזיקה כמשמעותה בחוק המאבק בטרור התשע"ו-2016', זה לעניין המשמעות של השפעה מזיקה, שהיא עילה לסרב להעסקתו. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הלוואי שבעולם אידיאלי גם המציעים וגם כל חברי הכנסת היו מבינים את המשמעות של היעדר חינוך בדרום, בפזורה, התנאים הקשים, היעדר ההסעות, היעדר התשתיות, המחסור במורים, זה שיש 5,000 פעוטות בלי מסגרת. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אבל את לא רוצה לשים מורה רע. אני מסכימה איתך, אני הייתי בשירות לאומי, הייתי יושבת ראש 'בת עמי', הייתי בפזורה המון פעמים, אני מסכימה איתך, עדיין האם עדיף לשים מורה גרוע מול לא מורה? אני מעדיפה גרוע. אני רוצה מורים ואני רוצה מורים טובים, נקווה שנגיע לשם, אבל זה עדיין מצדיק את זה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אם את אומרת מורה גרוע אז את נגד החוק. אני לא רוצה מורים גרועים, אני רוצה מורים טובים. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אני איתך, אז איך אני נגד החוק? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כל מה שאני רוצה, מיכל, זה שיהיה תקצוב לאלטרנטיבה. אני אצביע בעד החוק אם יהיה תקצוב לאלטרנטיבה. הוא לא קיים היום. זה הכול, זה מה שאני רוצה והייתי רוצה שיהיה אכפת לכולם. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הצבעה על 53, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות לא התקבלה. הצבעה לא אושר. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אנחנו בהסתייגויות של יש עתיד לסעיף 3, הסתייגות מספר 61. סעיף 3 זה סעיף הוראת המעבר. בסעיף קטן (א)(2), בסופו יבוא, 'ואולם לעניין עובד שנקלט ולא השלים את תעודת ההוראה בתוך שנתיים ייקבע מנגנון פיטורים ראוי'. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> יסמין, אם זה בסדר מבחינתך, נקרא את כל ההסתייגויות שנשארו לך, נשארו שלוש, קחי חמש דקות, תנמקי בהרחבה, בשמחה רבה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני אקרא אותן, כולן מתייחסות להוראת המעבר. אחת אומרת שאם עובד נקלט ולא השלים את תעודת ההוראה בתוך שנתיים ייקבע מנגנון פיטורים ראוי. השנייה, הוראות החוק לא יחולו גם על מי שהשלים תואר אקדמי ממוסד להשכלה גבוהה ברשות הפלסטינית בתוך שעה מיום התחילה. דיברתם על זה קודם, שזה נותן עוד שנה, ואולם בהחלטה על העסקתו ייקבע תנאי בדבר חובת השלמת קורס התאמה למערכת החינוך בישראל. השלישית אומרת על מי שהשלים את עיקר התואר האקדמי תוך שנה מיום התחילה. לא את כולו, את עיקר התואר, וגם פה תנאי בדבר חובת השלמת תואר, חובת השלמת קורס התאמה למערכת החינוך ובחינה בפני ועדה מיוחדת שתיקבע לשם כך. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אדוני יושב ראש הוועדה, ההסתייגויות האלה הן הסתייגויות סופר מהותיות ואני רוצה לדעת באיזה שלב אתה תשקול אותן. אנחנו מדברים כאן, אחת, על השלמה, על אנשים שכבר עשו את רוב התואר, שתיים, על הסבה, כי אנחנו לא רוצים את האבטלה הזאת בנגב. אני לא מכירה את מזרח ירושלים, אני לא מכירה את מערכת החינוך שם, אני לא רוצה סתם לדבר, אבל אני פה לייצג את הנגב ואנחנו נהיה בבעיה ממש ממש גדולה. אני רוצה לדעת מתי אתה תשקול את ההסתייגויות המהותיות האלה. האם אנחנו יכולים להכניס סעיף שבו נעשה הסבה? האם אפשר להכניס סעיף – אני ממש מבקשת ואני מבקשת מכל חברי הכנסת, גם מהקואליציה, תחשבו שנייה רגע. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> יסמין, אתם יודעים שאני לוקח את ההסתייגויות ברצינות, בפרט כשהן מהותיות. אני לא יודע להתנות את תחולת החוק בתקציב אלטרנטיבי. מה שאני כן יודע, ואני יכול לנסות לשכנע את חברי הוועדה מהקואליציה, שבמקום שתחולת החוק תהיה על מי שכבר למד שנתיים, זה יחול גם על מי שסיים רק שנה אחת. אני צריך לדעת שאם אנחנו הולכים לכיוון הזה והשתכנעו חברי הקואליציה שאתם איתנו, שאתם מצביעים בעד הצעת החוק. כי בעצם מה אתם אומרים? אתם אומרים שלמשרד החינוך אין זמן להתארגן, אין אלטרנטיבה, אם אני נותן למשרד החינוך שלוש שנים להתארגן, זה מה שייצא, כי מי שסיים שנה יש לו עוד שנתיים לימודים, הווה אומר שיש שלוש שנים התארגנות, עד אז מדינת ישראל תדע להעביר החלטות ממשלה, תדע להביא כספים, תדע לשפר את המצב ולדאוג שבאמת מי שלמד עד היום בחברון הוא יוכל ללמוד ב - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני מנסה להבין, אז תחולת החוק היא עוד שלוש שנים? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תחולת החוק היא מיידית, אבל דה פקטו יוצא שמי שכבר סיים שנת לימודים אחת, החוק לא יחול עליו, הווה אומר שהחוק יחול רק על מי נכנס למערכת בתשפ"ו. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> יסמין, המורים שעובדים לא יוצאים מהמערכת. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זו ההצעה שלי, עדכנתי גם את סימון. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> יש פה אי הבנה, היא חושבת שמפטרים את המורים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא מפטרים את המורים, פשוט מי שלמד ועדיין לא נמצא במערכת, אם הוא למד שנתיים החוק לא חל עליו, אם הוא סיים רק שנה אחת החוק חל עליו. אני מוכן לבוא לקראת האופוזיציה ולגרום לכך שמי שלמד שנה החוק לא יחול עליו, זה אומר שדה פקטו המשרד רק עוד שלוש שנים מתחיל להתמודד עם בעיה כביכול של חוסר ובשנים האלה הוא יכול לבנות מערכות, הוא יכול להביא תקציבים, הוא יכול לשפר את המצב כדי שסטודנט יוכל להיכנס לתוכניות טובות וזה. אבל אני צריך לדעת שאתם איתנו בחוק. אם אתם אומרים לי שאתם איתנו, זו ההצעה שלי. תעשו התייעצות. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אני רוצה להוסיף לכם משהו להתייעצות. היה פה ראש עיריית רהט שאמר שיש לו 70 דונם והוא רוצה להקים שם, זו תכלית העשייה. אנחנו חייבים להעביר את החוק הזה ואז לפעול. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני יושבת פה בכל הדיונים, את חייבת להבין שכרגע זה לא מתוקצב. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אני יודעת. זה הרבה יותר טוב כי יהיה לחץ, יסמין. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אנחנו מתקדמים. בינתיים אני נותן חמש דקות למשפחות החטופים. בינתיים, סימון, תנהלו שיח פנימי. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> משפט על ההצעה שהצעת, שזה כן משפר את האיזונים בהצעת החוק משני כיוונים, גם מבחינת ההתחשבות באנשים שכבר השקיעו שנה, הסתמכו, שילמו כסף וכן רואים אותם פה ומצמצמים את הפגיעה בהם, וגם מבחינת היכולת של המערכת לתת מענה למחסור במורים. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אם אנחנו נשנה את זה ככה את תעמדי מאחורי החוק הזה במובן של אי פגיעה בחופש העיסוק? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לא. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אז מה עשינו? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> קודם כל הפגיעה קיימת, השאלה אם היא מידתית ואם היא לתכלית ראויה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אז הפגיעה לשיטתך תהיה מידתית? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני חושבת שזה משפר את המידתיות, עדיין יש - - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> השאלה אם תוכלי לעמוד בבית המשפט ולהגיד - - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> קודם כל אני לא זאת שאעמוד, ואני לא אתחייב על דבר כזה כי יש פה עוד קשיים והוצעו חלופות נוספות. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> בנקודה הזאת אני מדבר. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני אומרת שזה משפר את המידתיות של ההסדר. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> תמי, אני לקוח, את עורכת דין, אני שואל אותך מה תגידי בבית משפט. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> היא הייתה ברורה, היא אמרה לך, זה משפר את המידתיות של החוק. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זה מצמצם את הפגיעה, גם מצד האנשים שנפגעים וגם מצד החוסר שייגרם למערכת. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> באופן שניתן לומר נוכח בית המשפט? אני שואל משפטית. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני אומרת שעדיין היו פה חלופות אחרות שהוצעו להשיג את המטרה בדרך שהיא פוגעת פחות, ולכן אני לא יכולה להגיד שזה פותר את כל הקשיים, גם לעניין התכלית וגם לעניין – אבל זה משפר ואני חושבת שזה כן יכול להשפיע גם בבית משפט. למרות שאני לא זאת שאייצג ואני לא יכולה להתחייב בשמם. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגויות לא התקבלו. הצבעה לא אושר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> משפחות החטופים, בבקשה. << אורח >> שלמה אלפסה גורן: << אורח >> אני אדבר בקצרה כי נכנסתי באמצע. שמי שלמה אלפסה גורן. אני מנצל את זה שיש פה חברי קואליציה ואופוזיציה. אשתי סמדר גורן היא ילידת ניר עוז, גר בחולון, פגש את סמדר מניר עוז, הסטטיסטיקה לא הייתה טובה איתנו, אני אראה לכם תמונה. אבנר, אח של סמדר, נרצח, זה אח יחיד, אשתו מיה גורן שיותר ידועה נחטפה וגופתה הוחזרה בחודש יולי בשנה שעברה, עוד מעט שנה להחזרתה. שניהם בצד הזה של התמונה. אז כמו שהבנתם, אנחנו לא משפחה של חטופים, אנחנו משפחה שכולה, אבל על הנייר אנחנו חטופים, כלומר בפועל אנחנו דודים יחידים לארבעה יתומים בגירים יחד עם שלושה שלנו, סך הכול שבעה. זה אילץ אותנו להפסיק לעבוד וללוות אותם במה שנקרא קוקיית ים סוף, זה מלון ים סוף באילת, לקבור את אבנר תחת אש ואני חוזר אליכם. ה-7 באוקטובר זה אומר לצאת מהקופסה טיפה, לשנות את המחשבה. כמו שיש פה סוג של כוונה שאני לא אכנס אליה מבחינה פוליטית, לשמר ולא להכניס אנשי חינוך מהפלסטינים, יש פה כוונה, אולי טובה, אבל צריכים מצד שני גם דברים אחרים, ולכן גם פה אנחנו מדברים על משפחות החטופים, שתמיד יש כוונה טובה, אבל תמיד יש יוצאי דופן וזה אני ועוד שלוש משפחות, סך הכול ממשפחות האיבה. ולכן מי שלא מכיר, זה הבוטום ליין, נאלצתי לחוקק חוק פרטי, הצעה פרטית של אתי עטיה וקרויזר, וגם שני חברים מהאופוזיציה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> גם לזימי הגישה את זה. << אורח >> שלמה אלפסה גורן: << אורח >> כן, מהאופוזיציה, לזימי ומירב בן ארי. אני פה לקדם את זה. בנוסף על חוסר העבודה וקצת בא לי לשמוע אולי אפשר לעקוף שמאלה וימינה, רק שתדעו שתמיד צריך עם הקו הישר לצאת מהקופסה בכל דבר, במיוחד ב-7 באוקטובר, שאנחנו נכנסנו לאירוע שאף אחד לא חשב שיהיה. אז אני אלך לוועדה אחרת, יכול להיות שיותר מאוחר אני איפגש פה עם חברי כנסת אחרים, אז שיהיה לכם בהצלחה בדיונים וכוונות טובות. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אנחנו בעמוד 5, ההסתייגויות הראשונות אלה שלפני סעיף 1 שמציעות סעיפי מטרה, הן חלופיות, אז זו הנמקה אחת ל-1(א) ו-(ב). אני אקרא אותן ואז תנמק רק לזה. לפני הסעיף יבוא, מטרה אחת, מטרתו של חוק זה לפגוע בחברה הערבית. וחלופי, מטרתו של חוק זה לפגוע בזכות לשוויון בתעסוקה של האזרחים הערבים, ולחילופין מטרתו של חוק זה היא העמקת הפערים במערכת החינוך בחברה הערבית. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> רבותיי, אנחנו רואים לאחרונה הרבה חקיקה נגד סטודנטים, גם במוסדות להשכלה פה, אבל לא תיארנו לעצמנו שיילכו כל כך קדימה ולא ייתנו מענה לסטודנטים שלומדים ברש"פ. אני חוזר ודורש, במקביל לחקיקה שמתנהלת לתת פתרון, לתת חלופה לסטודנטים שלומדים ברשות הפלסטינאית להקים מוסדות להשכלה גבוהה בחברה הערבית. לא יכול להיות שמפקירים את הסטודנטים שלנו, מרחיבים את מעגל האבטלה בנגב, לא נותנים אופק לסטודנטים ואנחנו רואים את המציאות היום. דוח מבקר המדינה האחרון מראה על הפערים בין החברה היהודית לבין החברה הערבית, ובמיוחד בנגב, על שסעים ועל פערים גדולים ולכן אני חושב, אדוני היושב ראש, שהחוק הזה לא מיטיב עם בני החברה הערבית, לא מיטיב עם האוכלוסייה הבדואית בנגב, לא נותן שום פתרון, להיפך, גורם נזקים אדירים בלי לתת חלופות וצריך להוריד אותו מסדר היום. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אם יש חלופות אתה מצביע בעד החוק, ואליד? אני שואל ברצינות. אם עכשיו משרד החינוך אומר, אני מתקצב, אני מקדם את החקיקה של - - - << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לא, קודם כל מבחינה עקרונית אני בעד שסטודנט יבחר איפה הוא רוצה ללמוד. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני גם בעד, אבל יש לי אחריות כנציג ציבור לדאוג לכך שהמורים שנכנסים לתוך מערכת החינוך הם מורים שעומדים בחוק הממלכתי של תמיכה וערכים של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כל הצעה שמיטיבה עם האוכלוסייה שלנו, עם הסטודנטים שלנו, תישקל בחיוב. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> שמעת, אביחי? אם יש אלטרנטיבה הוא שוקל להצביע בעד החוק. << דובר >> יוסף עטאונה: << דובר >> אל תסבך אותו, יוסי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> יוסף, ברוך הבא. << דובר >> יוסף עטאונה: << דובר >> ברוך הנמצא. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> ההנמקה יותר נוגעת להסתייגות בסוף שחוק זה ייכנס לתוקף לאחר הקמת מוסד להשכלה גבוהה בעיר רהט. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> זה מה שאמרתי, היה פה ראש עיריית רהט ואמר שיש לו 77 דונם, יש לו מקום, יש לו תכנון. אני בעד זה. אני מעדיפה שהסטודנטים האלה ילמדו בישראל. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות לא התקבלה. הצבעה לא אושר. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני מבקש רוויזיה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> ההסתייגויות שרשומות, חבר הכנסת אביחי בוארון מציג, אתה הצטרפת לעמית הלוי וזהו, נכון? << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> ברשותך, אדוני היושב ראש, אני מבקש נושא חדש בעניין הסעיף הזה, סעיף מטרה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> ההסתייגות קודם שהוועדה קיבלה אותה לתוך נוסח החוק? << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כן, אני מבקש נושא חדש, כי לא דנו בנושא הזה מספיק. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אבל היא כבר קיבלה אותה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> הוא יכול לטעון את זה. זה סעיף שנכנס לתוך נוסח החוק ואפשר לטעון – אני לא חושבת שזה נושא חדש, אבל הטענה יכולה להישמע. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> ולכן אני מבקש נושא חדש. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> דובר על המטרה גם בישיבה הקודמת. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> תמיד אפשר להגיד נושא חדש, גברתי, אבל אין פה נושא חדש כי דיברנו על זה כל כך הרבה פעמים, על הדבר הזה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לדעתי המטרה והתכלית היא לא נושא חדש, אבל אני לא יכולה להגיד שהוא לא יכול לטעון את הטענה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> על ההסתייגות של עמית הלוי אני מבקש נושא חדש. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> ברגע שהטענה נטענת, יש לו זכות לטעון אותה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> היא טוענת שזה לא נושא חדש, הוא טוען שזה נושא חדש. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> המשמעות של זה היא שוועדת הכנסת צריכה להכריע אם זה נושא חדש או לא, ברגע שהוא העלה את הטענה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אבל כל דבר שרוצים עכשיו אפשר להגיד נושא חדש? << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אפשר. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אפשר לטעון נושא חדש על משהו שלא היה בנוסח והוסף. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אז אפשר להעביר אותנו 20 פעם בוועדת הכנסת? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זה קורה. מה, אנחנו חדשים פה? לא ראינו את זה קורה? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> גברתי, אין לדבר סוף. היא אומרת בעצמה שזה לא נושא חדש. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> זה נושא חדש שלא היה בו דיון ואני מבקש להעלות אותו לוועדת הכנסת. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אתמול דיברנו על זה. דיברנו על זה הרבה זמן. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זו לא החלטה שלי. סעיף 85, הוצע בוועדה תיקון להצעת חוק וחבר הכנסת טען שהתיקון המוצע חורג מגדר הנושא יביא יושב ראש הוועדה את העניין להכרעת ועדת הכנסת. אני אגיד שם שזה בעיניי לא נושא חדש. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אבל זה שאנחנו נלך עכשיו לוועדת הכנסת, אפשר ללכת על כל צד ותג לוועדת הכנסת, כי כל אחד מהאופוזיציה יכול להגיד נושא חדש, נושא חדש, אין לדבר סוף. בוודאי אם גברתי חושבת שזה לא נושא חדש. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> בוארון, זה חלק מהמשחק הפרלמנטרי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ממשיכים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אין מה לעשות. שוב, עמדתי המשפטית היא שזה לא נושא חדש, אבל זה הוראות התקנון. ליועץ המשפטי בעניין הזה אין לו הכרעה בנושא. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> סעיף 1, בוארון, הסרת? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> הסרתי. רק את ההסתייגות שלי בנפרד, לא ביחד עם עמית הלוי. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> את סעיף מטרה בנפרד, בסדר גמור. קבוצת העבודה, הם לא פה כרגע. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אתה מציג את של העבודה? בבקשה, הלאה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אתה לא יודע שזה מאוחד, רע"מ והעבודה זה - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כן, אני יודע, הם רצים ביחד עם יאיר גולן ואחמד טיבי. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> תראה מה החינוך הישראלי עשה לכם, שאתם מסוגלים לרוץ עם מפלגה עם אלוף בצה"ל. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני אקרא, אנחנו ב-3. אותן הסתייגויות שאני מקריאה עכשיו, יש אותן אחר כך גם לחוק פיקוח על בתי ספר, אז ההנמקה היא לשניהם. סעיף 18ב(א) המוצע, החלפה של סעיף קטן (א) המוצע לגבי איסור העסקה של מי שיש לו תואר אקדמי ברשות. במקום האמור בו יבוא 'תואר אקדמי ממוסד להשכלה גבוהה ברשות הפלסטינית אינו מהווה כשלעצמו עילה לסרב להעסקת עובד הוראה, ואולם המנהל הכללי של משרד החינוך רשאי שלא להכיר בתואר כאמור כתואר אקדמי הנדרש לשם העסקה כעובד הוראה במדינת ישראל אם המעסיק בתואר הורשע בעבירת הסתה חמורה או בעבירת טרור' ובכותרת השוליים, בסופה יבוא 'והורשע בעבירה'. ולחלופין, על שניהם מצביעים ביחד, בסעיף 18ב(א) המוצע, במקום האמור בו יבוא 'תואר אקדמי ממוסד להשכלה גבוהה ברשות הפלסטינית יוכר לצורך העסקת עובד הוראה על ידי המדינה, ואולם המנהל הכללי של משרד החינוך רשאי שלא להכיר בתואר כאמור בהחלטה מנומקת ולאחר שנתן למבקש הזדמנות להשמיע את טענותיו בהתבסס על אחד מאלה, א', חוות דעת מקצועית של ועדה פדגוגית שמונתה על ידי המל"ג קבעה כי תוכנית הלימודים לתואר האקדמי אינה עומדת באמות המידה המקצועיות הנדרשות להוראה בישראל; ב', חוות דעת של גורמי ביטחון שאושרה בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת קבעה כי יש בהתנהלות המוסד האקדמי או בתוכנית הלימודים לתואר האקדמי האמור משום חשש ביטחוני של ממש. תוקפה של החלטה לפי פסקה זו יהיה לשנה אחת וניתן יהיה להאריך אותה לשנה נוספת'. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני רוצה להגיד שלפני חודש הגשתי הצעת חוק על מנת להקים מוסד אקדמי בעיר רהט. אתמול הגיע לכאן ראש העיר טלאל קרינאווי וגם הוא מעמיד 70 דונם לטובת הקמת מוסד אקדמי שישרת את הסטודנטים בני החברה הערבית מהנגב. לכן אני חושב שזו דרישה לגיטימית שלנו, הממשלה לא יכולה להפקיר אותנו, הממשלה לא יכולה לזרוק את הצעת החוק שלנו לפח, היא צריכה לקדם את זה, לבוא לקראת הסטודנטים על מנת שאנחנו נצליח לשלב אותם בשוק העבודה וגם באקדמיה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה רבה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות לא התקבלה. הצבעה לא אושר. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> רוויזיה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מעכשיו אפשר לעשות רוויזיה על הכול. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אוקיי. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בסעיף 18ב(ב) המוצע, במקום האמור בו יבוא 'הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מי שיש לו תואר ראשון נוסף ממוסד מוכר כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה ותעודת הוראה ממוסד להכשרת עובדי הוראה בישראל'. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני רוצה להגיד לכם, ואני אשמח לקבל אחר כך אם יש מידע כזה, גם ממשרד החינוך וגם מהמשרדים הרלוונטיים, אני לא שמעתי על מקרה אחד של סטודנט שסיים ברש"פ שהיה מעורב בפעילות נגד המדינה ולכן הטענה הזאת – לפחות אני מדבר כאן בשם הסטודנטים שמגיעים מהנגב, אני חושב שהחקיקה הזאת באה על מנת לפגוע בחברה הערבית, לפגוע בסטודנטים הערבים, כאשר אין שום חלופה, אין שום אלטרנטיבה על מנת שאנחנו נצליח לתת פתרון לסטודנטים שלנו. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה רבה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות לא התקבלה. הצבעה לא אושר. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> 5, בסעיף 18ב(ב) המוצע, בסופו יבוא 'ובכפוף להמצאת חוות דעת של היועץ המשפטי של משרד החינוך'. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> חבר הכנסת לשעבר, ידידי יוסף עטאונה, ביחד עם ועדת החינוך סיירו בנגב אולי פעמיים-שלוש יחד עם יוסי טייב וראו את המציאות הקשה של מערכת החינוך בנגב. אם אנחנו רוצים לשפר את מערכת החינוך ולתת עוד תמיכה לבתי הספר שלנו, לתלמידים שלנו, למערכת החינוך בכלל בנגב, אנחנו מחויבים קודם כל לתגבר את מערך ההוראה וגם לתת פתרונות מבחינת שילוב סטודנטים וסטודנטיות באקדמיה. אי אפשר לחסום את אוניברסיטאות הרש"פ ובמקביל לא לתת שום אופק לסטודנטים שלנו. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה רבה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות לא התקבלה. הצבעה לא אושר. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> 6, בסעיף 18ב(ב) המוצע, אחרי 'ותעודת הוראה ממוסד להכשרת עובדי הוראה בישראל' יבוא 'או מסלול השלמה שקבעה ועדה פדגוגית וכן לא התקבלה חוות דעת של גורמי ביטחון בדבר חשש ביטחוני של ממש כאמור בסעיף קטן (א)'. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני טוען שאין שום חשש ביטחוני מכיוונם של הסטודנטים שלנו, גם אלו שלמדו ברש"פ. מה המטרה שלנו בסופו של דבר? המטרה שלנו היא למצוא מקומות שהסטודנטים שלנו יכולים ללמוד בהם, כאשר יש מחסור גם מבחינה אקדמית בנגב וגם הסטנדרטים לקבלה הם קשים ביותר, אנחנו נאלצים גם ללמוד ברשות הפלסטינאית, אבל זה בגלל מדיניות מתמשכת של הממשלה במשך שנים שהשאירה את החברה הבדואית והשאירה את הצעירים שלנו מאחור. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות לא התקבלה. הצבעה לא אושר. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> 7, בסעיף 18ב המוצע, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא '(ב1) המנהל הכללי של משרד החינוך ימנה ועדה פדגוגית שבה יהיו חברים נציגים של משרד החינוך, המל"ג וארגונים המייצגים עובדי הוראה בישראל. הוועדה הפדגוגית תקבע את קורסי ההשלמה הנדרשים לצורך הכרה בתואר אקדמי ממוסד להשכלה גבוהה ברשות הפלסטינית שנקבע לגביו כי תוכנית הלימודים אינה עומדת באמות המידה המקצועיות הנדרשות להוראה בישראל'. (היו"ר אביחי אברהם בוארון) << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אנחנו כנבחרי ציבור שמגיעים לכאן לכנסת ואנחנו עושים את השליחות הזאת מתוך כוונה לעזור לאוכלוסייה שלנו, יש כרגע מאות סטודנטים שהולכים להירשם למוסדות להשכלה גבוהה גם ברשות, בגלל שבן גוריון וקיי וסמי שמעון ומכללת אחוה לא מקבלים אותם ולכן אנחנו גורמים להם עוול. אני חושב שהצעת החוק היא לא מיטיבה בכלל, לא עם החברה הערבית ולא עם הסטודנטים בני החברה הערבית ולכן אין מקום לחוק הזה. אני מציע לידידי חבר הכנסת בוארון למשוך את החוק הזה ולוותר עליו. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אתה מקבל את ההצעה שלו? << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> מי בעד? מי נגד? ההסתייגות נדחתה. הצבעה לא אושר. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> 8, בסעיף 18ב המוצע, בסעיף קטן (ג) ובסעיף קטן (ד), במקום סעיף קטן (ב) יבוא סעיף זה. המשמעות היא שיהיה שימוע וערר גם על ההחלטה לפי סעיף קטן (א). << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני אשמח לקבל ממשרד החינוך דוח על השימועים שהם עשו לסטודנטים שסיימו ברשות הפלסטינאית וגרמו נזק למדינה. אנחנו עשרות שנים מלווים את מערכת החינוך, לא שמענו על מקרה אחד. אני חושב שהחוק הזה הוא חוק פופוליסטי, חוק שלא תורם כלום למדינה וגם לא לחברה הערבית בכלל. אם יש חשיבה, נגיד חשיבה חיובית מצד המציעים ומצד המחוקק, הם צריכים למצוא את החלופה להקמת מוסד להשכלה גבוהה. ידידי קרויזר דיבר איתי על המכללה של קרית אונו, אבל קרית אונו רחוקה מהנגב משהו כמו 150 קילומטר. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אבל יש לה שלוחות. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אבל השלוחות לא יכולות לתת את המענה. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> ואליד, נעשה הפסקה. מי בעד ההסתייגות? מי נגד? ההסתייגות נדחתה. הצבעה לא אושר. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> ואליד, אני מציע שתדבר על ארבע ההסתייגויות האחרונות, 9, 10, 11, 12 שתי דקות. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> רק אני אגיד ש-9 זה כבר נומק קודם כי זה התקופה של הגשת ערר וכבר נדחה. אפשר כמובן להצביע כי זה של סיעה אחרת. על 9 אפשר להצביע בלי הנמקה ואחר כך לנמק את 10 ו-11 ביחד, אני אסביר אותן. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אבל יש רוויזיה על הכול? << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> מי בעד הסתייגות מספר 9? מי נגד הסתייגות 9? ההסתייגות נדחתה. הצבעה לא אושר. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> רוויזיה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני אקריא אותן. 10, בסעיף 18ב המוצע, סעיף קטן (ה) יימחק. 18ב המוצע, המילה 'ומפקח' תימחק. החלנו את זה גם על מנהל בית ספר ומפקח, אז פה הם מציעים להוריד את העניין הזה. בסעיף 18ב(ו) המוצע, בפסקה (2) במקום 'המפוקח על ידי הרשות הפלסטינית' יבוא 'המפוקח או ממומן בהיקף משמעותי על ידי הרשות הפלסטינית'. זה לעניין ההגדרה של מוסד להשכלה גבוהה. אז 10, 11 ו-12. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אתמול הגיע לכאן טלאל קרינאווי ראש העיר של רהט ואמר שהוועדה לא עדכנה אותו על הדיון הזה, על הצעת החוק שמביאים המציעים ולכן אני חושב שטוב תעשה הוועדה אם תדחה את ההצבעה על החוק הזה לאחרי מושב הקיץ ותקיים דיון עם ראשי רשויות בהקשר של הסטודנטים שלומדים ברשות הפלסטינית. נקיים דיון מעמיק וננסה ביחד למצוא חלופות לסטודנטים שלנו שלומדים, כאשר אנחנו אומרים בבירור, אי אפשר להשאיר אותם מאחור, אי אפשר להשאיר את הסטודנטים ללא שום תעסוקה, אי אפשר להרחיב את מעגל האבטלה בנגב. אני חושב שהשאיפה של כולנו היא למצוא פתרונות לסטודנטים שלומדים ברשות הפלסטינאית. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> מי בעד ההסתייגויות 10, 11, 12? מי נגד? הצבעה לא אושר. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> רוויזיה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אנחנו עוברים להסתייגות מספר 30 של רע"מ, עד עכשיו היינו בהסתייגויות של סיעת העבודה. במקום סעיף 18ב(א) המוצע יבוא 'העסקת עובד הוראה עם תואר אקדמי ממוסד להשכלה גבוהה ברשות הפלסטינית. ניתן להעסיק כעובד הוראה על ידי המדינה אדם שיש לו תואר אקדמי ממוסד להשכלה גבוהה ברשות הפלסטינית'. אני מציעה גם על 31 ביחד, שזה מניעה להעסקת עובד הוראה שאין לו תואר אקדמי ממוסד להשכלה גבוהה ברשות הפלסטינית, 'לא יועסק כעובד הוראה על ידי המדינה מי שאין לו תואר אקדמי ממוסד להשכלה גבוהה ברשות הפלסטינית'. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> קיבלתי הבטחות רבות מחברי כנסת בקואליציה לעמוד לצדי בתמיכה בהקמת מוסד אקדמי בנגב. לצערי הרב עד עכשיו אני שומע רק הבטחות. השר יואב קיש לא מקדם את ההחלטה למרות שדיברתי איתו לפני ההגשה, הוא אמר שיתמוך בזה, אחר כך הוא חזר בו. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> אתה יכול לחזור גם על מה שאני אמרתי לך, ואליד. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כן, אתה אמרת שאתה רוצה לקדם את זה ותדבר עם ראש הממשלה על הנושא גם של - - - << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> גם דיברתי איתו על זה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אבל אנחנו רואים שאתם מתקדמים בחקיקה. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> כי זה שני דברים מקבילים, זה לא קשור אחד לשני. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אבל הייתה הצעה שלנו להכניס את המוסד להשכלה גבוהה בהצעת החוק והיא לא קודמה. לכן אני חושב שאתם בינתיים מקדמים את זה בצורה הצהרתית. << יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >> אני אומר לך שזה אינטרס ישראלי שתוקם מכללה כזאת בנגב. אני שמתי את זה על השולחן לכמה אנשים, כולל לראש הממשלה, ואני אומר לך שהחוק הזה היה טוב שתתמכו בו, כי ככל שהוא יתקדם, בעזרת ה' הוא יעבור ואם הוא יעבור בתמיכה שלכם, זה חוק שעושה טוב לסטודנטים, חוק שעושה טוב לתלמידים הערבים, זה חוק שעושה טוב למגזר הערבי. כל מי שחפץ בטובה של המגזר הערבי צריך לתמוך בחוק הזה כי זה מה שיחולל את התהליך של השינוי אצלכם וגם אצלנו. לא יהיה פה אסלאם פונדמנטליסטי של הרשות הפלסטינית, אבל כן יהיה פה טוב, גם למורים, גם לתלמידים, גם לסטודנטים וגם לקהילה הערבית. חבל שאתם לא תומכים בחוק הזה והולכים עם הראש בקיר. מי בעד ההסתייגויות 30 ו-31? מי נגד? ההסתייגויות נדחו. הצבעה לא אושר. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> רוויזיה. (היו"ר יוסי טייב) << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> יוסי, יש רוויזיה על הכול? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> מה שאתה מבקש. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אתה אמרת, לא? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אמרתי איפה שיש לך רוויזיה שיהיה רוויזיה. אמרתי לה שאם נחסוך אני מאמין שיהיה כבר על הכול. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בסעיף 18ב(ב) המוצע, במקום 'רשאי' יבוא 'חייב'. זה לעניין רשאי להעסיק, פה הוא חייב להעסיק מי שיש לו תואר נוסף ותעודת הוראה ממוסד בישראל. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> עד היום משרד החינוך העסיק אותם, נתן להם להיכנס לבתי ספר. אני חושב שאנחנו צריכים להמשיך להעסיק את הסטודנטים שמסיימים ברש"פ ואנחנו צריכים לתת להם את התמיכה המלאה. לא הוכח עד עכשיו שסטודנטים שסיימו עסקו בפעילות נגד המדינה ולכן אני חושב שכל ההתעסקות בחוק הזה היא מיותרת, לא מביאה שום פתרון, לא מביאה שום בשורה, לא לנו ולא למדינה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה רבה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות לא התקבלה. הצבעה לא אושר. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> רוויזיה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> 33, אפשר להצביע בלי הנמקה כי הנושא של התקופה על הערר כבר נומק, 33 וכל החלופות, זה במקום 21 ימים יבוא חמישה חודשים, שישה חודשים, שבעה חודשים, שמונה חודשים, תשעה חודשים, שנה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות לא התקבלה. הצבעה לא אושר. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> רוויזיה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> 34, בסעיף 18ב(ד) המוצע, במקום 'שר החינוך' יבוא 'בית המשפט לעניינים מנהליים', זה בפני מי מוגש הערר. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני מציע שבנושא הזה אולי להכניס יחד עם המנכ"ל את ראש תחום החברה הערבית במשרד החינוך. יש סטודנטים שלא קל להם להגיע למנכ"ל ולדבר איתו, לפחות אחד מהגורמים ששומעים אותם, שמקשיבים להם, שיהיה מבני החברה הערבית. ככה אנחנו נותנים לסטודנטים גם את הראייה וגם את האפשרות לראות שהם שווים במדינה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות לא התקבלה. הצבעה לא אושר. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זה היה גם על החלופי. 35, הסעיף יימחק. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> בהיעדר חלופה לסטודנטים מהחברה הערבית אנחנו מחטיאים את המטרה. אנחנו לא תורמים להם, אנחנו דווקא נותנים למבקר המדינה להוציא עוד דוח שמראה על פערים עצומים בין החברה היהודית לבין החברה הערבית ולכן אין מקום לחקיקה שמגדילה את האבטלה, את הפערים, מורידה מהסטודנטים והסטודנטיות שרוצים להשתלב במעגל התעסוקה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות לא התקבלה. הצבעה לא אושר. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> ההסתייגויות של קבוצת העבודה, 39, כבר נומקו, אמרתי שזה בחוק פיקוח על בתי ספר בחינוך, רק להצביע בלי הנמקה, גם על 39 וגם על 40. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות לא התקבלה. הצבעה לא אושר. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> רוויזיה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> גם 41 עם הוועדה הפדגוגית כבר נומק, לגבי חוק חינוך ממלכתי. אפשר להצביע בלי הנמקה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות לא התקבלה. הצבעה לא אושר. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> רוויזיה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> 42, בסעיף 16א(ב) המוצע, בסופו יבוא 'ובכפוף להמצאת חוות דעת של היועץ המשפטי של משרד החינוך'. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> הרי מה אנחנו מבקשים? אנחנו מבקשים מזה שנים רבות שהממשלה תתייחס לאוכלוסייה הערבית בצורה אחרת. הייתה נקודת אור כאשר הייתה ממשלת השינוי, הממשלה תקצבה את החברה הערבית, תגברה את מערך החינוך, הוסיפה עוד כיתות בבתי ספר. ההסתכלות על החברה הערבית הייתה הסתכלות אחרת. היום שאנחנו רואים שיש חקיקה בסיטונאות נגד החברה הערבית, חקיקה נגד הסטודנטים, חקיקה נגד המיעוט הערבי, בכל התחומיים. אני חושב שהממשלה הזאת צריכה ללמוד מהממשלה הקודמת להסתכל על אנשים בצורה שוויונית ולא להפקיר אותם או להסית או להביא לוועדות הכנסת ולכנסת חקיקה נגד המיעוט הערבי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות לא התקבלה. הצבעה לא אושר. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> 43 עד 45, הנושאים האלה כבר נומקו בתיקונים לחוק חינוך ממלכתי, אפשר להצביע עליהם בלי הנמקה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מי בעד? מי נגד? << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מי נימק אותם לפני זה? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זה נומק על ידך בהקשר של חוק חינוך ממלכתי, זה אותם דברים חוזרים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אותה הסתייגות, רק בחוק אחר. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות לא התקבלה. הצבעה לא אושר. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> רוויזיה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אנחנו עוברים להסתייגות 54, קבוצת רע"מ. בסעיף 16א(א) המוצע, במקום 'לא יינתן אישור העסקה כעובד חינוך' יבוא 'אישור העסקה כעובד חינוך יינתן' וכותרת השוליים, במקום 'מניעה להעסקת' יבוא 'העסקת'. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> תסתכלו מה המדינה עשתה. לפני כמה שנים היא בנתה אוניברסיטה באריאל ויש עשר אוניברסיטאות בארץ כמעט ו-30 מכללות, אף אחת מהן לא בחברה הבדואית בנגב והדבר הזה לא מסייע לחברה שלנו ולכן אני חוזר ומבקש ודורש שהממשלה תיישם ותאשר את הצעת החוק שהגשתי יחד עם הדרישה של עיריית רהט להקים מוסד אקדמי באזור תעשייה עידן הנגב. אני בטוח שזו דרישה לגיטימית, גם של כל ראשי הרשויות בנגב, אנחנו דורשים מהממשלה שתאשר את הצעת החוק ותחזיר אותה לכנסת במושב הזה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. הצבעה לא אושר. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה אינטרס ציבורי, מה יש להיות נגד? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> גם 55 ו-56 כולל החילופין נומקו כבר כי זה תיקונים מקבילים, אז אפשר להצביע בלי הנמקה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגויות נפלו. הצבעה לא אושר. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> רוויזיה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אנחנו בהסתייגות לסעיף 3, קבוצת העבודה, 57, זה מה שדיברתם קודם על שנת הלימודים, בסעיף קטן (א)(2) במקום שתי שנות לימוד יבוא שנת לימודים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אפשר לעבור להסתייגות הבאה? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כן, אפשר לחזור לזה אחר כך. 58, בסעיף קטן (א)(2) המילים 'ואולם בהחלטה על העסקה או על מתן אישור העסקה של מי שחלות עליו הוראות פסקה זו ייקבע תנאי בדבר חובת השלמת לימודים לתעודת הוראה במוסד להכשרת עובדי הוראה'. כל הסיפה של חובת השלמת תעודת הוראה תוך שנתיים תימחק. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני רוצה להגיד לכם שאנחנו רוצים להביא לכאן לכנסת הצעת חוק שמסתכלת לכלל האזרחים בצורה שווה, אני חושב שהגיע הזמן שעמית הלוי ובוארון יפסיקו את החקיקה הזאת, יירדו דרומה לנגב, יראו את המציאות. אגב אני לא שמעתי על הביקור שלך בחורה, מוזר, אבל אני אשמח שתגיע לנגב, תשב עם המחוז, נשמע אותם, נראה מה אנחנו עושים ונקדם דברים טובים ביחד. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. הצבעה לא אושר. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> 59 כולל החלופי, המילים 'בתוך שנתיים ממועד מתן ההחלטה כאמור בעניינו יימחקו', או לחילופין, במקום 'בתוך שנתיים' יבוא 'בתוך חמש שנים'. זה לעניין התקופה לתעודת הוראה שצריכים להשלים. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני חושב שבליכוד צריכים לחשוב טוב באמת לבטל את הפריימריז. כל עוד יש בחירות באופק אנחנו רואים שהחקיקה נגד הערבים מתגברת, והחקיקה היא פופוליסטית והיא לא תורמת כלום למדינה ולכן אני חושב שראש הממשלה צריך להורות למנכ"ל הליכוד לבטל את הפריימריז לבחירות הקרובות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה רבה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. הצבעה לא אושר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> המליאה נפתחה ולא קיבלנו אישור להארכה, אנחנו נתכנס אחרי המליאה, המליאה תהיה כנראה מליאה קצרה. ברשותכם אנחנו יוצאים להפסקה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:01. << סיום >>