פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 14 הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל 15/07/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 104 מישיבת הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל יום שלישי, י"ט בתמוז התשפ"ה (15 ביולי 2025), שעה 13:32 סדר היום: << נושא >> יישום הקצאות משרד האנרגיה לשנת 2025 עבור תמיכה בהקמת קירויים מעל מגרשי ספורט - אנרגיה מתחדשת - ישיבת מעקב << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: ניסים ואטורי – היו"ר חברי הכנסת: יוראי להב הרצנו אלון שוסטר מוזמנים: אלירז שיפמן ברמן – מנהלת תחום אנרגיות מתחדשות, משרד האנרגיה שי יגל – מנהלת תחום אנרגיות מתחדשות, משרד האנרגיה גיא דקניט – מנהל תחום שלטון מקומי, משרד האנרגיה כנרת דהן גרנית – מנהלת תחום בכיר אנרגיות מתחדשות, משרד האנרגיה עירית הייטנר שעיו – מנהלת אגף שלטון מקומי ומיזמים, משרד האנרגיה גיא דגן – מנהלת תחום דעת וממונה על החינוך הגופני, משרד החינוך אבי כליף – מינהל ספורט, משרד התרבות והספורט גיל פרואקטור – מנהל אגף שינוי אקלים מטיגציה, המשרד להגנת הסביבה דביר סויסא – מהנדס, מנהל תחום אנרגיה ותקשורת, משרד הבינוי והשיכון איתן ישראלי – ראש מטה יו"ר רשות החשמל, רשות החשמל נתנאל יהושוע קופראק – ראש תחום, מרכז המחקר והמידע של הכנסת רן באסא – סמנכ"ל אסטרטגיה, איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל איתן פרנס – מנכ"ל, איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהלת הוועדה: נטלי שלף רישום פרלמנטרי: אפרת שלמה, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> יישום הקצאות משרד האנרגיה לשנת 2025 עבור תמיכה בהקמת קירויים מעל מגרשי ספורט - אנרגיה מתחדשת - ישיבת מעקב << נושא >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> צוהריים טובים לכולם, אני פותח את הדיון בנושא יישום הקצאות משרד האנרגיה לשנת 2025 עבור תמיכה בהקמת קירויים על מגרשי ספורט אנרגיה מתחדשת ישיבת מעקב. מי איתנו מי רוצה לפתוח? << אורח >> כנרת דהן גרנית: << אורח >> נעים מאוד, כנרת דהן גרנית מנהלת אגף בכיר אנרגיות מתחדשות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כן בבקשה איך אנחנו מתקדמים? << אורח >> כנרת דהן גרנית: << אורח >> נעדכן לגבי הסטטוס, אפילו הכנו מצגת. (הצגת מצגת) לגבי התועלות דיברנו ארוכות, אני חושבת שלא צריך להרחיב אלא אם כן יש עניין. << דובר >> נטלי שלף: << דובר >> תרחיבי לפרוטוקול. << אורח >> כנרת דהן גרנית: << אורח >> הצגנו בפני הוועדה את התועלות מהקמת קירויים סולאריים על מגרשי ספורט, אז הצגנו לחברי הכנסת תועלות כלכליות שנובעות מהכנסות מייצור חשמל לרשות ובנוסף מהצללה. גם להצללה הראינו את התועלות הכלכליות, גם אתה לא צריך לשים צל מבד, ובנוסף יותר בריאות לתושבים יש לזה גם תועלת כלכלית. דיברנו על בריאות הציבור והגנה מפני פגעי מזג האוויר שנובעים מהקירוי של מגרשי הספורט, זה מרחיב את שעות הפעילות הגופנית והקהילתית, בדגש על מקומות בצפון – אלוני הבשן, ובדרום – בשדרות וירוחם, כשחם או קר, אתה יכול לשחק גם כשיש שמש גם כשיש גשם ויש לך תאורה בכל השעות האלה, ובנוסף הרשויות שישתתפו יתרמו ליעדי האנרגיה המתחדשת ויעדי האנרגיה של ישראל ייצור אנרגיה מתחדשת. כל זה יתרונות רבים של קירויים סולאריים במרגשי ספורט, אנחנו קראנו לזה לאורך הדרך הרבה תועלות מהרבה כיוונים. עלתה השאלה בעצם כמה אפשר להשיג מזה? כמה חשמל אפשר להשיג מזה כמה צל אפשר להשיג מזה? מהבדיקה שאנחנו עשינו אם ניקח את 8,000 המגרשים הקיימים בישראל, נסנן רק את אלה שהם יותר רלוונטיים מבחינת מיקום, עשינו כל מיני מסננים כדי באמת למקד את היותר רלוונטיים, אפילו אם נגיע ל-50% מימוש אנחנו יכולים להגיע למאות מגה של ייצור אנרגיה סולארית ואלפי שעות צל עבור הקהילה ועבור הילדים המשחקים. הראינו שבעצם היום זה לא קורה אם זה כל כך נפלא למה זה לא קורה? זאת השאלה שעלתה, בעצם היום הכדאיות הכלכלית היא מעט גבולית, אנחנו מדברים על 13 שנים של החזר השקעה, בשביל רשות זה טיפה ארוך מידיי, החזר ההשקעה התשואה מידי נמוכה, אבל בעזרת המענק, זה שקף שהושמט סליחה, אנחנו גם מעלים את התשואה וגם מורידים מאוד את שנות החזר ההשקעה והופכים את זה לדבר שהוא יהפוך להיות אפשרי עבור הרשויות והן גם מאוד רוצות את זה ברגע שזה יהיה מבחינתם אפשרי. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אחרי המענק כמה יצא ה-13 שנים לכמה הוא הופך? << אורח >> כנרת דהן גרנית: << אורח >> אני לא רוצה להגיד דברים שאני לא בטוחה, זה מגיע באזור התשע שנים לתשואה של 8% נראה לי, אבל אני גם אשלח לוועדה את המצגת המתוקנת עם השקף שמראה את הכלכליות אחרי, בכל אופן זה משפר גם את התשואה וגם את שנות החזר ההשקעה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה עלות התחזוקה כוללת? << אורח >> כנרת דהן גרנית: << אורח >> בעיקר ניקוי של הפאנלים אם אתה רוצה שהם ימשיכו לייצר זה התחזוקה העיקרית וניקיון לא משהו דרמטי או שונה, זה לא מכשיר מתוחכם שדורש איזה תחזוקה יותר מידי, אתה רוצה שזה ימשיך לייצר כמו שצריך אתה צריך לעלות לנקות ברמה הזאת. בעצם נשאלנו מה הסטטוס מאז שהוועדה החליטה להקצות את הכספים לטובת הקירויים הסולאריים על מגרשי הספורט, קודם כל אנחנו עשינו עבודת מדיניות מעמיקה ומפורטת שאתם רואים אותה פה את מסמך המדיניות, אנחנו גם נשמח להעביר אותו לחברי הוועדה, מסמך מדיניות שמפרט את המצב הנוכחי, ניתוח כלכלי, חסמים, הזדמנויות, אפשרויות, אחרי שעשינו את מסמך המדיניות והבנו איפה החסמים החלטנו לנסות לפתור אותם באמצעות החלטת ממשלה, אני כבר אציג את זה, את מסמך המדיניות פרסמנו העברנו אותו לידיעת הציבור להתייחסויות וזה כבר באוויר, אנחנו מתחילים לעשות לזה פרומושן אנחנו רוצים שהרשויות ישמעו את זה אנחנו רוצים שהם יהיו בעניין ויתחילו להתעניין בזה וליצור איתנו גם קשר כדי להקים אצלם את המגרשים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> היו רשויות שביקשו באותה מסגרת, הם שמעו על הרעיון הזה בוועדה והם אמרו שהם רוצים לקרות באצטדיון כדורגל גדול יותר את אזור הקהל בצד אחד לפחות או משהו, אפשר לייחס את זה כמו שלושה מגרשים או משהו קטנים שאנחנו מתכננים? << אורח >> כנרת דהן גרנית: << אורח >> את זה אנחנו עדיין לא בנינו, את התבחין. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> פנו אליי וגם לשר אני יכול להגיד. << אורח >> כנרת דהן גרנית: << אורח >> עדיין לא בנינו בדיוק את התבחינים של איך יחולק התקציב, יכול להיות שיהיה רצון דווקא לחלק לכל רשות מימון למגרש אחד כדי לפזר את זה יותר רחב בארץ, אז התבחינים נמצאות פה לירז ועירית שהן בונות בימים אלה את הקול הקורא, יש פה טרייד אוף, יכול להיות שאנחנו נגיד נציע לרשות הזאת, אני לא יודעת אבל לכשיקבעו התבחינים נראה האם אפשר או לא. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה זה רשות? תראי אי אפשר לחלק באופן שרירותי, אני ציפיתי שתבואו היום כבר עם תשובות, עכשיו אם יש לך 2,700 מגרשים נכון? סך הכל מתקנים יש 8,000, 3,500 עם פוטנציאל קירוי ו-1,750 מגרשים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> איך? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> התקציב של הגז זה לא הכל מאיתנו, יש גם את הכסף שבא מהם מהמשרד. << אורח >> כנרת דהן גרנית: << אורח >> אנחנו נציג את התקציב שבינתיים מסתמן ולאחר מכן איך אנחנו רואים אותו מתחלק. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מתי אנחנו נדע לאן זה הולך? לפני אנחנו רוצים תכלס. << אורח >> כנרת דהן גרנית: << אורח >> בעצם אחרי שיהיה קול קורא הרשויות ייגשו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אז זה יהיה אחרי קול קורא? אין לכם איזה רעיון לחלוקה בין הרשויות? אני אתן לך דוגמה: את אומרת עכשיו עירייה שמונה 20,000 תושבים יש לה מספר מגרשים, עכשיו תלכי למועצה אזורית, מגרש אחד לרמת הגולן, יש שם 32 יישובים שרבים בינים מכות אחר כך. << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> עירית הייטנר שעיו, מנהלת אגף שלטון מקומי חטיבת אנרגיה מקיימת משרד האנרגיה והתשתיות. בכל מקרה אנחנו עושים די הרבה קולות קוראים לרשויות מקומיות כל שנה גם לפי החלטות ממשלה וגם לפי תקציב המשרד, פה מאחר והחלטת הממשלה עדיין לא עברה ועדיין אין לנו למעשה את האישור שהחלטת הממשלה עברה והתקציב, התחלנו לחשוב על הקולות קוראים על קול קורא יותר במובנים של המפרט הטכני המקצועי מה שהוא יצטרך. ברגע שהחלטת הממשלה תעבור אנחנו נעשה צוות עם השותפים שלנו משרד הגנת הסביבה ומשרד התרבות והספורט, ונחשוב ביחד על הפרמטרים לחלוקה שהם מתייחסים גם למדיניות שאנחנו רוצים להגיע לכמה שיותר רשויות מקומיות עם תקציב מוגבל, ואז אנחנו כמובן נעשה פרמטרים וגם נתייחס לנושא של אוכלוסייה מוחלשת שגם אני מבינה שהיה חשוב לקרן האושר גם לתת לזה עדיפות. באופן אידיאלי היינו שמחים שלכל רשות בישראל היה לפחות עם מגרש ספורט אחד מקורה, כי גם הרבה פעמים עושים את זה במודל יזמי והרעיון הוא שברגע שיהיה פרויקט אחד של קירוי סולארי ברשות, הם יבינו כבר איך עושים את זה תהיה להם התקשרות ואז הם יוכלו להמשיך לעשות עוד קירויים סולאריים גם בלי הסיוע שלנו, אבל הרעיון הוא באמת להגיע לכמה שיותר רשויות ואחרי החלטת הממשלה לגבש את הפרמטרים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה קורה עם העדפה של פריפריה נגב גליל? אני שמעתי שהיא אמרה אוכלוסייה מוחלשת אבל יש מוחלשת כל מיני. << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> אמרתי אוכלוסייה מוחלשת אבל אנחנו בדרך כלל נותנים אנחנו צריכים מדד מאוד ממלכתי ממוסד שאפשר להפנות אליו, בדרך כלל אנחנו מתייחסים לאשכול חברתי כלכלי שמתפרסם על ידי הלמ"ס, בנוסף לזה אני אגיד שיש לנו תקציב מכובד ממנהלת תקומה שגם בו אנחנו מאפשרים קירויים סולאריים ובימים אלה מתגבשת גם החלטת ממשלה על הצפון של תנופה וגם שם ניתן קירוי סולארי, בנוסף לזה יש פה גם תקציב ייעודי - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> גם שם עשינו מצ'ינג דרך אגב הרבה כסף הגיע מהגז גם לאזור הזה. << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> פה המדד שאנחנו יודעים לעשות גם מבחינה משפטית הוא יותר של חברתי כלכלי, אבל בנוסף לזה עם תקציב תוספתי גם במסגרת מינהלת תקומה וגם במסגרת תנופה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נתנאל מהממ"מ של הכנסת. << אורח >> נתנאל יהושוע קופראק: << אורח >> רק להבין החלטת ממשלה על מה צריך? אם עבר בתקציב איזו החלטת ממשלה צריך עכשיו? << אורח >> כנרת דהן גרנית: << אורח >> אני אסביר, קודם כל אנחנו מעוניינים לאגם תקציבים, כלומר אנחנו רוצים לא רק לקחת את הכסף מקרן האושר וזו גם הייתה הנחיית הוועדה, אלא שכל המשרדים הרלוונטיים שזה משרד הספורט משרד להגנת הסביבה ומשרד האנרגיה, כל אחד ממנו ישים תקציב מתקציבו ואת זה אנחנו רוצים להעביר בהחלטת ממשלה, מעבר לזה אני התחלתי ואמרתי שאנחנו עשינו נייר מדיניות שבעצם מיפה את החסמים בהקמת קירויים סולאריים, חלק מהמטרה שלנו בהחלטת הממשלה היא לנסות להסיר את אותם חסמים. קודם כל אני אדבר על התקציב שאוגם, מסתמן 34 מיליון שקלים, 12 מיליון שקלים מתקציב הקרן, משרד האנרגיה 6 מיליון שקלים, משרד התרבות והספורט 10 מיליון שקלים, מתוכם 4 מיליון שקלים ייעודיים לחברה הבדואית. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לפי רגישות שמש אני חושב שזה יהיה פחות רלוונטי. << אורח >> אבי כליף: << אורח >> אבי כליף ממשרד התרבות והספורט. בהחלט אנחנו משריינים 4 מיליון שקלים ביחד עם הרשות לחברה הבדואית לטובת קירוי ברשויות בחברה הבדואית ועוד 6 מיליון שקלים ממקורות המשרד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לגבי מגרשים יותר גדולים לא הבנתי את התשובה. << אורח >> אבי כליף: << אורח >> אני רוצה להתייחס לזה, דיברנו על קירוי של אצטדיונים לטובת היציעים, אז בעצם אנחנו כן נשפר - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אפילו להתחיל ביציע אחד נגיד, יש רשויות שזה גם יספיק להם כי אתה יודע רשויות בוא נגיד עם מעמד כלכלי לא הכי גבוה. << אורח >> אבי כליף: << אורח >> זה בהחלט ישפר את חוויית הצפייה, אבל זה לאו דווקא יגדיל לנו את שעות הפעילות ואנחנו בעצם גם רוצים לאפשר ליותר ילדים ובני נוער להשתמש יותר שעות במגרשים כדי שהם יהיו מקורים, זאת אומרת צריך גם לחשוב על זה, עדיין אנחנו עוד לא יודעים את התבחינים של הקול קורא כדי להגיד כן או לא, אבל זה בהחלט יילקח בחשבון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מעוניין שזה ייכנס, בסדר? << אורח >> נתנאל יהושוע קופראק: << אורח >> אוקי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> דיברתי גם עם השר על זה וגם עם המשרד עם ראשי משרד האנרגיה, הם חושבים שיש אפשרות ויש פוטנציאל דרך אגב, מגרשים לא פועלים רק כשאני ואתה באים למשחק, יש שם נוער שמגיע לראות את האימונים כל השבוע יושבים ביציעים, בגלל זה אני אומר יציע אחד למה? כי אני מכיר את זה, שיחקתי פעם כדורגל, תמיד אתה בא לראות את הבוגרים את הקבוצות מעליך, יש פעילות כל היום בדרך כלל במהלך השבוע. בשבתות אתה יודע יש משחק, עוד לא הייתי דתי אז כששיחקתי, אז בשבתות אתה בא לראות את הבוגרים ואולי נערים לפעמים, משחקי חוץ אתה יודע זה מתחלק בין המגרשים, אבל בימי השבוע יש כל היום פעילות אחרי בית ספר כמובן אחרי שעה 14:00 והלאה. כן יוראי, בבקשה יקירי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תודה. זה מאוד מרשים, הסיבה שיושב הראש, אני נתלה באילן שלך. שואל לגבי החלוקה הגיאוגרפית כי בישיבה שעברה עשינו פיקוח על ההקצאות של התקציב של 2023, 2024 ו-75 מיליון שקלים שהוקצו למשרד החינוך, הקול קורא יצא רק שנה וחצי אחרי שנתקבלה ההחלטה להקצאת הכספים, כלומר רק בדצמבר 2024. לכן אני אשמח לדעת א' האם ההחלטה, אני שמח שביצעתם עבודת איגום משאבים זה חשוב וזה גם באמת מגדיל את הנפח, השאלה אם הא בהא תליה? זאת אומרת האם ה-12 מיליון שקלים מחכים להחלטת ממשלה ומתי אמורה להגיע ומתי אמורה להיות מאושרת? מה הם לוחות הזמנים של הקצאת ה-12 מיליון שקלים? שמבחינתי הם יכולים להיות גם מנותקים מה-22 מיליון שקלים הנותרים. << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> כנרת תתייחסי למועד החלטת הממשלה ואני אתייחס לקול קורא. << אורח >> כנרת דהן גרנית: << אורח >> אנחנו עובדים על הכול במקביל. החלטת הממשלה תואמה עם גופים ממשרדי הממשלה השותפים, משרד התרבות והספורט ומשרד להגנת הסביבה הם משרדים שותפים, השרים מגישים את ההחלטה ביחד החלטה משותפת, כשחינוך רשות המים ומשרד האוצר הם משרדים שהסעיפים שלהם נכנסו להחלטת הממשלה בהתאם לחסמים שזוהו, אני אגיד שהעלייה מתוכננת זה עכשיו, כלומר אני מקווה שנעלה ביום ראשון או לפחות באחת מהישיבות הקרובות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה הדד ליין? שאחריו אתם אומרים סבבה יש לנו 12 מיליון שקלים שיש לנו בוא נצא לדרך. << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> תראה אנחנו צריכים לפרסם קול קורא ב-1 בספטמבר 2025 כדי שנוכל לקבל הצעות לבחון אותם ולשריין את התקציב, אז הייתי אומרת שאנחנו נתכוונן לפרסם קול קורא בספטמבר, ככל שהתקציב ככל שהחלטת הממשלה עוד פעם היא ממש אמורה לעלות כל יום ובגלל זה גם חיכינו, כי אז התבחינים גם תלוי בשותפים שלנו וזה לא רק שלנו. ככל שהחלטת הממשלה לא תעבור אנחנו נמשיך להתקדם עם הקול קורא, אני לא רואה סיבה שהקול קורא לא יצא בספטמבר בשאיפה על התקציב הכולל של 34 מיליון שקלים ואם לא ייצא רק על 12 מיליון שקלים. << אורח >> כנרת דהן גרנית: << אורח >> כלומר יודגש שאנחנו לא מחכים אנחנו לא עובדים בטור אלא במקביל, הצוות של התבחינים מתחיל לעבוד כמו שעירית אמרה את לוחות הזמנים, במקביל אנחנו כמעט מוכנים עם ההחלטה, אנחנו מאוד מקווים שהיא תעלה בקרוב לאחת המעטפות הקרובות. הנושאים שיש בהחלטה מעבר לאיגום התקציבים, זה ביטול דמי הקמה לתאגידי מים לשלוש שנים, כלומר אתה לא תצטרך לשלם היטל מים, היום יש היטל של רשות המים כאשר אתה מקרה מגרש ספורט. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> למה? << אורח >> אלירז שיפמן ברמן: << אורח >> אלירז שפי ברמן מנהלת תחום אנרגיות מתחדשות משרד האנרגיה, במסגרת הוצאת היתר בנייה אתה משלם כל מיני היטלים יש כל מיני היטלים שאתה משלם עליהם, אני לא קובעת את זה, במסגרת זה אתה משלם בין השאר גם את היטל מים, אם יש לך מגרש כלשהו פרטי שאתה רוצה. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יבואו אנשים – תהיה ברזיה, יהיה מים. << אורח >> אלירז שיפמן ברמן: << אורח >> אני יכולה לתת את התשובה שלהם, התשובה שלהם זה בעצם היטלים לכל אתר בנייה, לא משנה גם אם אתה בונה מרפסת אתה לא צריך לשלם היטל מים, אבל לכל מה שאתה בונה ההיטלים מחולקים באופן שווה, זה האופן שבו זה עובד, יחד עם זאת ברור שכשבונים קירוי סולארי אין צורך בבנייה של תשתיות מים במקום וזו אחת הסיבות שאנחנו גם ביקשנו את הפטור מההיטל הזה. << אורח >> כנרת דהן גרנית: << אורח >> אז זה החלטת הממשלה מביאה. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה נקרא להפוך כל אבן. << אורח >> כנרת דהן גרנית: << אורח >> באמת הפכנו כל אבן, היו עוד חסמים שלא הצלחנו, אבל כל מקום שבו הצלחנו להקל על הבירוקרטיה ולאפשר לרשויות להקים ביתר קלות ניסינו, ההחלטה מביאה גם שילוב בנהלי מינהל פיתוח במשרד החינוך הנחיות לקירוי סולארי, כלומר מפרט כחלק מהמפרטים של מינהל הפיתוח במגרשי ספורט של בתי ספר ועוד סוגיה של בחינת זכויות הבנייה, בעצם היום כשאתה בונה קירוי סולארי על מגרש ספורט, בגלל שזה בגובה 7 מטר, זה נלקח לך מזכויות הבנייה במגרש ולפעמים זה הרבה פעמים זה חסם, כי או שכבר אין לך זכויות בנייה על המגרש, או שאתה לא רוצה לבזבז אותם על הקירוי הסולארי, אז הם יבחנו אם הם יכולים לשנות טיפה את התקנות כך שקירוי סולארי יהיה על מגרש ספורט ולא יפגע בזכויות הבנייה, כמו שאתם באמת מבינים הפכנו כל אבן כדי להפוך את הכל ליותר קל ויותר ידידותי אל הרשויות שמעוניינות להקים קירויים סולאריים מעבר לנושא התקציב. מעבר לכך עוד מהלך שקרה בשבוע האחרון, היתר מפעל הפיס שונה באופן כזה שמפעל הפיס יכול לתת הלוואות לקירויים. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה לשאול האם סעיף 3 האפשרות, הרי מדובר באופציה ואני שואל האם לא נכון להתקרב למקום בגין משבר אנרגיה זיהום שאנחנו מחייבים? חלק אנחנו מדינה יש קצבים יש מי שמחויב ללכת לצבא, יש מי שמחויב לשמור על כללי נהיגה זהירה בכביש וכולי, האם אנחנו הגענו לקראת אמצע המאה ה-21 לחייב את עצמנו? אני לא אומר שדווקא פה אבל באופן עקרוני ההיגיון הזה שהיה לנו נראה מופרך, פעם היינו מעשנים במטוסים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> באמת? << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן בחיי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> חמור מאוד. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> היה נורא עד לפני 20 שנה לדעתי, השאלה אם לא הגיע הזמן לחייב את עצמם לעשות את הדבר שאין לך בעיניי - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> פעם בישיבות ממשלה היו מעשנים, תסתכל על תמונות של רבין פרס היו מעשנים. << אורח >> כנרת דהן גרנית: << אורח >> כפי שחברי הוועדה יודעים בדיוק לא מזמן נחתמו תקנות חיוב PV על בנייה חדשה למגורים ובנייה שאינה למגורים, אז אנחנו רק עכשיו סיימנו לחייב מבנים חדשים, זאת טלטלה, זה רעידת אדמה. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> את יכולה להרחיב? אני לא מודע לזה, עוד פעם איזה מבנים פרטיים או מוסדיים? << אורח >> כנרת דהן גרנית: << אורח >> בתים בנייה למגורים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גגות מ-100 מטר רבוע ומעלה, במסחרי זה לכולם. << אורח >> כנרת דהן גרנית: << אורח >> גם מבנים מסחריים, אז הדבר הזה נחתם לפני שבועיים בערך, אז פרה פרה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> בקרוב נגיע לשולי ההתקדמות של בולגריה ב-PV. << אורח >> כנרת דהן גרנית: << אורח >> אחרי הרבה שנים החיוב הזה עבר ואנחנו בהחלט רואים את הצורך לעיתים לחייב, אנחנו פה בשיתוף פעולה מלא עם משרד החינוך מתחילים בזה שזה יכנס למפרט שזה יהיה כאופציה, ואנחנו מאמינים ומקווים שהתועלת הגדולה מהרחבת שעות הפעילות וכולי והכלכליות והאנרגיה, היא גם תגרום לזה שזה יהפוך להיות ברירת מחדל במקרים האלה, כמו שאתם רואים יש הרבה מהלכים תומכים גם. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> שאלה נוספת, החשמל שיוצר מהגגות הסלולריים, ישמש כסוג של מיקרוגריד ויחזור לתצרוכת החשמל של המוסד או שזה יתחבר לרשת החשמל המרכזית ויפוזר? << אורח >> כנרת דהן גרנית: << אורח >> בעיקרון חשמל בסולארי הוא מתחבר לרשת החשמל, אבל זה לא אומר לאן האלקטרונים זורמים, ברור שזה חוסך בעלויות רשת כי יש לך צריכה במרכזי ערים, זה מיטיב עם הרשת, זה מאפשר לצרוך קרוב לאיפה שזה מיוצר אבל זה לא המיקרוגרידי, בסוף זה חלק מהרשת. << אורח >> גיל פרואקטור: << אורח >> בסוף יש גם את העניין של הממיר ההיברידי, גיל פרואקטור המשרד להגנת הסביבה, מנהל אגף בכיר שינוי אקלים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כלומר זה לא מגיע עם סוללה אגירה? << אורח >> כנרת דהן גרנית: << אורח >> סוללה זה לבחירת המתקין, כלומר אותה רשות שמתקינה את המערכת הסולארית יכולה לבחור להתקין אותה כבר להפוך באמת לעצמאית בעת חירום, להתקין אותה עם סוללה ואז בעת חירום היא יכולה להתנתק, אם היא שמה ממיר היברידי היא יכולה בעת חירום להתנתק מהרשת ולהמשיך לייצר באותו מגרש ספורט חשמל, גם אם במקרה אין חשמל באותה רשות באותו אזור במגרש. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אתם ממליצים על זה? זה חלק ממשהו? << אורח >> אלירז שיפמן ברמן: << אורח >> כן אנחנו רוצים להמליץ על הממיר ההיברידי במסגרת הקול קורא, זה אומר שברגע שיש לך ממיר היברידי ואפילו אגירה מאוד קטנה, יש אפשרות בזמן שהרשת נופלת להמשיך לייצר ולצרוך חשמל באופן עצמאי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה אמור לצבור, אתם מדברים על אספקת חשמל במקום עצמו, אבל אתם צריכים צבירה מסוימת. << אורח >> כנרת דהן גרנית: << אורח >> זה הממיר ההיברידי והסוללה. << אורח >> גיל פרואקטור: << אורח >> נכון, בשביל שבאמת גוף יוכל לאגור לעצמו ולהשתמש גם לדוגמה כשאין שמש, אז הוא חייב כמו שאתה אומר את האגירה הממיר ההיברידי אבל הוא תנאי, הוא גורם מאפשר בכלל להתנתק ובעצם לספק לעצמך את החשמל. << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> אני אגיד גם שבקולות קוראים נוספים שלנו מתקציב המשרד אנחנו גם מממנים אגירה לרשויות מקומיות, אז הרשויות גם יכולות לבחור לחבר בין הפרויקטים. << אורח >> אלירז שיפמן ברמן: << אורח >> הסיבה לשים ממיר היברידי זה אומר שגם אם בעתיד הם ירצו להוסיף אגירה הם יוכלו גם אם לא בהיבט ההתקנה ובלי שינויים מאוד גדולים למערכת. ממיר היברידי עלות תוספת של כמה אלפי שקלים, האגירה היא תוספת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כן אני דיברתי על אגירה, כשאתם אומרים אגירה עולה הרבה אז זה מה ששאלתי כי אמרתם זה עולה קצת, זה נשמע לי לא אלא אם כן זאת סוללה של משאית. << אורח >> כנרת דהן גרנית: << אורח >> המערכת בעצם מחולקת לשלושה חלקים, יש את המערכת PV שהיא הבסיס היא מייצרת את החשמל, יש ממיר שנקרא ממיר היברידי שהוא מאפשר לך בעתיד להתחבר לסוללה ויש את הסוללה. << אורח >> גיל פרואקטור: << אורח >> אולי אני רק אוסיף עוד ברשות היושב ראש, ההסתכלות שלנו של כל המשרדים שעוסקים בזה היא הסתכלות הוליסטית, בסוף ככל שיהיה לנו יותר גם פאנלים סולאריים גם כמו שהסברנו את הממיר ההיברידי שמאפשר לך להתנתק ולספק לעצמך וגם אגירה, ברגע שיש לך אגירה מקומית אז אתה באמת מתקרב למצב כמו שאמר חבר הכנסת יוראי, אז אתה יכול כבר להתחיל לספק לעצמך במקומות פנימיים, מה שנקרא מיקרוגרד וכולי וכולי, אבל האגירה עצמה האפ פרונט קוסט העלות הראשונית היא גבוהה יחסית, אבל התועלת היא מאוד גדולה, בסוף החיסכון בבאלאנס בחישוב של העלות תועלת האגירה מחזירה את עצמה ואפילו די מהר, בגלל שהיא יכולה לספק גם בפיק לדוגמה גם בחורף וכולי, כמו שראינו גם במלחמה האחרונה ובמקרים רבים נוספים, ככל שיש לך את האגירה המקומית המבוזרת עם הפאנלים הסולאריים, אתה גם מגדיל את אמינות אספקת החשמל את הביטחון האנרגטי ובסוף בסוף אתה גם חוסך משאבי רשת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ברור. רגע נתנאל. << אורח >> נתנאל יהושוע קופראק: << אורח >> שתי שאלות, בשקפים הקודמים לגבי ההכנסה שנתית, מי מקבל את ההכנסה השנתית ואם היא צבועה למשהו? זאת אומרת זה צבוע ברשות אם זה הולך לרשות האם זה עבור עוד פאנלים סולאריים? ושאלה שניה לגבי החובה שוב פעם אם תוכלו להרחיב, על התקנת פאנלים סולאריים על מבנים חדשים, האם זה חל אני רוצה להתחבר לדיון של שבוע שעבר, האם למשל על מבנים של תנועות נוער זה חל? או שזה מבנה ציבור שזה לא מגרש ספורט, האם זה כן יחול עליהם או לא? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> החובה לא על התקנת פאנלים אלא על הכנה. << אורח >> נתנאל יהושוע קופראק: << אורח >> לא, האם הם יוכלו לחדד, האם זה חובה של התקנה או חובה של הכנה. << אורח >> כנרת דהן גרנית: << אורח >> קודם כל הכסף שנכנס מייצור החשמל הולך לבעל המערכת. יש שתי אופציות איך אתה מקים את המערכת בתור רשות, אתה יכול להקים את זה ממקורות עצמיים ואז הרשות היא בעלת המערכת, היא בעלת המתקן וכל ההכנסות הולכות אליה, זה כסף שמגיע אליה והוא לא צבוע, כשם שאם אתה מקים על גג הבית פאנלים סולאריים ומקבל כל חודש תשלום, אף אחד לא אומר לך למה זה הולך. << אורח >> נתנאל יהושוע קופראק: << אורח >> ה-12 מיליון שקלים האלה שעכשיו הוועדה הקצתה, יצאו קול קורא כדי שהרשויות יקימו פאנלים סולאריים, אז הפאנלים סולאריים האלה יהיו של הרשות נכון? << אורח >> כנרת דהן גרנית: << אורח >> הרשות יכולה להחליט, היא יכולה להחליט על מודל אחר, היא יכולה להחליט על מודל שכירות שבמסגרתו היא משלמת אם היא נגיד עושה את זה בשותפות עם יזם, אנחנו לא קובעים לרשות באיזה אופן - - - << אורח >> נתנאל יהושוע קופראק: << אורח >> לצאת להשכיר את השטח לבד היא לא צריכה את ה-12 מיליון שקלים מהוועדה בשביל לעשות את זה, זאת אומרת שפה זה כן מיועד לרשויות שיקימו בעצמם את הפאנלים. << אורח >> כנרת דהן גרנית: << אורח >> זה מכוון לזה אני מנסה שנייה לחשוב אם יכול להיות, אנחנו בתבחינים לא שמים איזשהו דגש. << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> הרשויות יכולות לבחור. << אורח >> נתנאל יהושוע קופראק: << אורח >> אבל איזה מודל? מודל שבו הם צריכים 12 מיליון שקלים זה לא מודל של להשכיר את שטח, התקציב הזה של ה-12 מיליון שקלים זה בעצם כדי שהרשויות יקימו בעצמם. << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> היום רשויות גם במודל יזמי כיום, אם זה היה עובד טוב אז רשויות היו מקימות בעצמן, המציאות היא שיש מעט מאוד רשויות בישראל שהקימו כיום קירוי סולארי, כי גם ליזמים זה יוצא מאוד יקר זה פרויקט לא כלכלי ולכן יש מעט יזמים שמוכנים לעשות לרשויות קירוי סולארי. הרעיון הוא שהמענק שניתן שעוד פעם צריך לראות מה הגודל שלו יוכל לשמש את הרשות, הרשות יכולה להחליט אם המתקן יהיה בבעלותה ואז כמובן שכל ההכנסות ילכו אליה, והיא יכולה להחליט שיש לה איזה מודל של חלוקת הכנסות עם הספק ואז הרשות תביא את הכסף שהיא תקבל מהמשרד, הספק יוסיף עוד כסף שהוא די רציני, הם יתחלקו בדרך זו או אחרת בהכנסות שלהם. חשוב לציין שהרשות גם תקבל את הצל מה שכנרת התחילה את המצגת שקירוי סולארי יש לו שני יתרונות מרכזיים, היתרון של הצללה הוא גם יתרון מאוד גדול בזכות המערכת סולארית זה גם אמור לשלם הכנסה נוספת, בכל מקרה הרשות בזכות זה תקבל את ההצללה שהיא מאוד מהותית בטח בתקופה הזאת שמזג האוויר הולך ומתחמם, בנוסף לזה היא תוכל לקבל הכנסות, האם היא תקבל הכנסות מלאות או לא זה תלוי במודל שהרשות תבחר, האם הוא מודל בעלות או מודל יזמי, אנחנו נותנים לרשות פה את יכולת הבחירה, כי גם אם מודל יזמי כיום זה לא קורה, כי עדיין יש צורך באיזה כסף מסוים שהרשות תשים כדי שיזמים בכלל יכנסו לזה. עשינו סקירה מאוד נרחבת כחלק מהמסמך שנכתב ומזה עלה שיש מעט מאוד רשויות שמקדמות את זה, הסיבה היא שלספקים לא שווה להקים את זה כי זה יקר מידי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> ולשאלתו השנייה? << אורח >> כנרת דהן גרנית: << אורח >> על החובה? אז החובה היא תחול על מבנים לא למגורים וצמודי קרקע שיקבלו היתר בניה החל מדצמבר 2025. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> איזה חובה? << אורח >> כנרת דהן גרנית: << אורח >> תנועות נוער אם יש להם גג בגודל של 250 מטר ומעלה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> החובה היא איזה חובה? << אורח >> כנרת דהן גרנית: << אורח >> החובה להתקנת מערכות סולאריות, פאנלים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> חבר הכנסת ואטורי, מסתבר שבהתאם לתקנות שלכם מדצמבר 2025 כנראה שהעכבה היא רק לטובה, כי החל מדצמבר 2025 המבנים שתנועות הנוער בונים יחויבו בהנחת פאנלים סולאריים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הם אמרו את זה, אתה מקודם ציינת שזה נכון. << אורח >> גיא דקניט: << אורח >> רק חשוב לציין אבל שזה מבנים עצמם וזה מבנים עם גודל של לפחות 250 מטר רבוע. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כן הסניפים הם יותר גדולים לדעתי 30, אבל בכל מקרה הם ציינו את זה אתה אמרת את זה בתחילת הדיון. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא, הם ציינו שהם מניחים את התשתית להנחת פאנלים סולריים לא מממנים את הפאנלים הסולאריים, מה שנאמר פה זה שהם חייבים לשים פאנלים סולאריים לא הכנה לפאנלים סולאריים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לכן אם יש לך פריימריז אתה תרצה לראות שהוועדה התקדמה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אין לי פריימריז, לך יש, לכן חשוב אולי להדגיש בפניהם נטלי שהם יתחברו לחוק הישראלי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אנחנו נמשיך לעקוב מעקב נוסף. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> שאלה בנוגע לקריטריונים לתבחינים, האם קיומה של תוכנית היערכות עירונית למשבר האקלים משפיעה / לא משפיעה? << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> בהרבה מאוד ברוב הקולות הקוראים אנחנו מתייחסים לתוכנית פעולה למעבר לאנרגיה מקיימת, בקול קורא הזה נצטרך עוד פעם. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> עוד מטיגציה או אדפטציה זה לא משנה. << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> כן כן, אני אומרת, אנחנו ברוב הקולות קוראים שהמשרד מפרסם יש התייחסות להכנת - - אגירה בקול קורא הספציפי הזה עוד לא הוחלט סופית על התכנים, נצטרך לחשוב ביחד ולהחליט וכמובן נבחן את ההתייחסות לזה, בדרך כלל אנחנו מתייחסים. << אורח >> גיל פרואקטור: << אורח >> אני רק אגיד או אוסיף לזה שפשוט עוד לא קיימנו את הדיון המקצועי בין המשרדים, אבל אני כן אגיד שרשות שכן עשתה כבר תוכנית כזאת, אז הרבה יותר קל לה אפילו לגשת לקול קורא, כי פשוט היא כבר עשתה חלק מהעבודה למפות, למפות איפה לעשות את החישובים. << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> אנחנו תיכף נתייחס לנושא של מיפויים, כלומר גם אם לא נכנס לתוכנית פעולה כי זו תוכנית אסטרטגית כוללת ולאו דווקא קירוי סולארי זה משהו מאוד ספציפי, אנחנו בטח נתייחס עוד פעם יחד עם השותפים שלנו נגיע להסכמות, בטח נתייחס לנושאים של כמו מיפוי סולארי, כלומר ככל שהרשות תראה איזה בשלות ואיזה חשיבה מוקדמת על פרויקט מהסוג הזה, מן הסתם נתייחס לזה בתבחינים. << אורח >> כנרת דהן גרנית: << אורח >> אז זה הסטטוס התקדמנו לא מעט, אנחנו ממשיכים להתקדם ואני מניחה שבשבועות הקרובים יהיו עוד התפתחויות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תוך כמה זמן נשמע על קולות קוראים? אפשר לקבל עדכון? << אורח >> כנרת דהן גרנית: << אורח >> כרגע זה מתוכנן לתקופת ספטמבר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעשה דיון מעקב בספטמבר. תודה רבה, אנחנו מקיימים דיונים גם בפגרה, אנחנו נעבוד פה כדי לראות שהכל מתקדם ולא מתעכבים יותר מידי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני כיף לי לשמוע שבאמת שלוקחים את הוועדה ברצינות, לוקחים הקצאה שבאמת עמלנו רבות בשביל להבטיח אותה ונושאת פרי, אתם מאגמים משאבים אתם עושים דיונים, סחתיין. כשיש לנו ביקורת ויש לי לא מעט ביקורת אני נוטה לומר אותה, אבל רואים שהעבודה בוצעה ובעיניי זה ראוי לכל שבח, ולכן סחתיין עליכם, אנחנו נלווה אתכם עד שהקולות קוראים יצאו. ואולי גם נבקר במגרשים, אולי בכנסת ה-26 נחזור לפה, אז נשמח לבוא כחלק מהכנסת ה-26. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני רוצה להזכירכם, אנחנו בדיונים בוועדה כשהקצינו את הכסף אמרנו שאנחנו רוצים שקודם כל שהאזרחים יידעו שהכסף הזה שלהם, זה לא תקציב ממשלתי רגיל, ולכן שלט קטן על כל תקרה כזאת שבוצע בסיוע כספי הקרן לאזרחי ישראל, בסדר? תודה רבה. אני עושה הפסקה בדיון ותכף נעבור לדיון הבא. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:08. << סיום >>