פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



12
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
21/07/2025


מושב שלישי


פרוטוקול מס' 344
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, כ"ה בתמוז התשפ"ה (21 ביולי 2025), שעה 9:00



סדר היום:
 << נושא >> מבצע "עם כלביא": הצרכים המיוחדים של העולים החדשים בזמן חירום ומענה משרדי הממשלה והרשויות לצורכיהם << נושא >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
גלעד קריב – היו"ר
צגה מלקו



מוזמנים: 
	אלכס זרנופולוסקי
	–
	עו"ד, יו"ר ועדת עלייה, לשכת עורכי הדין

	אביטל קדרון 
	–
	עו"ד, יו"ר ועדת עלייה, לשכת עורכי הדין



	


משתתפים באמצעים מקוונים:
	חיה לוי
	–
	מנהלת תחום נזקים עקיפים רשות המיסים, משרד האוצר

	מיכל שרון
	–
	מנהל תחום בכיר שירות ישיר רשות המיסים, משרד האוצר

	רותם כהן
	–
	סמנכ"ל שירות לציבור, משרד העלייה והקליטה

	


	
	


מנהלת הוועדה:
שלומית אבינח

רישום פרלמנטרי:
אושרה עצידה



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


 << נושא >> מבצע "עם כלביא": הצרכים המיוחדים של העולים החדשים בזמן חירום ומענה משרדי הממשלה והרשויות לצורכיהם << נושא >>   


 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

בוקר טוב לכולם ושבוע טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. היום הוא היום ה-654 למלחמת חרבות ברזל ולאסון שמחת תורה. 50 חטופים עדיין בידי ארגוני מרצחים: 49 אחים ואחות אחת. עודנו מצפים לשמוע בשורות, לא של  תנועה אל עבר עסקה אלא של חתימת עסקה שתשיב את כולם הביתה ותסיים את המלחמה בעזה. 

אני אומר דברי פתיחה נוספים בדיון הבא, אבל הבוקר הזה אנחנו פותחים בדיון מעקב קצר בנושא: הצרכים המיוחדים של העולים החדשים בזמן חירום ומענה משרדי הממשלה והרשויות לצורכיהם. מדובר בישיבת מעקב רביעית שלנו. אני אפשרתי לנציגי משרדי הממשלה, ורשות המיסים בתוכם, את ההשתתפות בישיבה באמצעות הזום כדי לא להקשות עליהם ולבקש את הגעתם לכנסת לטובת דיון קצר. 

הדיון שלנו נועד לבדוק את סטטוס הטיפול בבקשות הוועדה ובעניינים שונים שצפים מקרב המפונים והמשפחות המפונות שמגששות היום את דרכן במידה רבה בחשיכה אל עבר חזרה לשגרת חיים. 

אני כן אציין בפתח הדיון שככל שהימים עוברים, אנחנו מבינים עוד יותר עד כמה מטחי הטילים מאיראן פגעו בצורה מאוד משמעותית באוכלוסיית העולים בישראל. אני הזכרתי את הנתונים שקיבלנו לקראת הדיון הקודם ממשרד העלייה והקליטה. קיבלנו היום טבלה עדכנית שמעידה על גידול במספר המשפחות המפונות שמטופלות על ידי משרד העלייה והקליטה. אנחנו נמצאים היום עם 332 משפחות, שמוגדרות כמשפחות עולים, שביתן נפגע והן פונו במטחי הטילים. מתוכן 183 משפחות נמצאות בבתי מלון. הרוב המכריע של המשפחות הללו הוא משפחות שביתן נפגע באופן משמעותי. המשפחות שביתן נפגע באופן קל כבר שבו לבתיהן. אנחנו מדברים על מאות רבות של משפחות עולים, כמובן לצד עוד קרוב ל-2,000 משפחות של ישראלים ותיקים שפונו מהבתים. 

 תכף נפנה למשרד העלייה לקבל איזשהו עדכון סטטוס. אבל, ראשית, אני מבקש להתחיל עם רשות המיסים. נמצאת איתנו הגברת חיה לוי, מנהלת תחום נזקים עקיפים ברשות המיסים. חיה, בוקר טוב. שוב, אנחנו שבים ומברכים אותך ואת כל עובדי הרשות על המאמצים המשמעותיים.

חיה לוי:

בוקר אור. תודה.

היו"ר גלעד קריב:

 אני רוצה להזכיר את הבקשות שלנו מהפעם הקודמת. אנחנו ביקשנו בצורה ברורה, כהחלטת ועדה, שאותן משפחות שהבתים שלהם הוגדרו כבתים צהובים או אדומים, או שעדיין אין הגדרה לבית, ויש גם כאלה משפחות, יקבלו הודעה על הארכת מועד הפינוי מסוף חודש יולי לסוף חודש אוגוסט מכיוון שאנחנו יודעים בבירור, אני מדבר עם משפחות שחלקן ותיקות וחלקן משפחות עולים, שההודעה יוצרת בקרבן חרדה גדולה. הן לא מקבלות תשובות מיידיות מוועדת חריגים.  משפחה עם ילדים שהבית שלה חרב בקיץ, לא צריכה להיות בתאריך ה-21 ביולי  עם שאלה האם ב-1 באוגוסט היא צריכה לפנות את המלון, עם כל הכבוד.  אני עומד על עמדה הוועדה שהודעת הפינוי תוארך אל תוך חודש אוגוסט – וזאת נקודה אחת שאני מבקש לקבל עליה את ההתייחסות שלכם. אם אתם לא מוכנים להודיע כרגע, אז אני מבקש פרטים מספריים כמה בקשות הוגשו לוועדת החריגים וכמה בקשות נענו. אם אין את המספרים האלה עכשיו, אז אני מבקש שהם יומצאו ביממה הקרובה לוועדה: כמה בקשות להערכת המועד קיבלתם ועל כמה עניתם בחיוב. 

הדבר השני שאליו אני מבקש את התייחסותך הוא האם ההוצאות שהמדינה תשפה כוללות גם הוצאות של אריזת ציוד ושל הובלה. אם מדובר, למשל, בבית שניתן לפנות ממנו ציוד לטובת הדירה השכורה, ניתנת שעה מסוימת שהמשפחה מוזמנת להגיע לבית בליווי המהנדסים וכו'. הם נכנסים לשלוש-ארבע שעות ומוציאים ציוד כדי לקחת אותו. אני מבקש לדעת האם אתם תשלמו על הוצאות הובלה, והאם אתם תשלמו על הוצאות אריזה. אני מבקש לדעת האם אתם מוכנים לשלם או האם אתם משלמים הוצאות תיווך. ואם כן, מה הדרך להגיש את הבקשה על הוצאות התיווך, כי יש הסתייעות גדולה בנושא הוצאות התיווך. והשאלה האחרונה שאני מבקש כאן, ואני מקבל אותה מלא מעט משפחות, היא להבהיר שוב את סטטוס השוכרים והמשכירים. אני מזכיר שאתם אמרתם שאתם משתתפים בתשלום לשוכרים, כל עוד הם ממשיכים לשלם את דמי השכירות המקוריים לבעל הדירה שניזוקה. ראשית, אני מבקש לדעת איך אתם מוודאים שזה מה שקורה ושאין לנו פה משכירי דירות, כמו למשל, קשישים שביתם נפגע, והשוכרים יוצאים מתוך החוזה כשהם אומרים: אנחנו מבטלים את החוזה כי אין דירה, והם מבקשים מכם את שכר הדירה. איך אתם מוודאים שאם אתם נותנים לשוכרים שכר דירה חליפי, שהם ממשיכים לשלם למשכירים שהבית שלהם חרב, ומה קורה אם השוכר משתחרר מהחוזה. הוא מודיע לכם: לא רוצה את עזרתכם ולא רוצה להמשיך את החוזה. מה דינם של משכירים? חלק מהמשכירים האלה הם לא טייקונים עם עשרים דירות, אלא חלק מהמשכירים האלה הם קשישים, שאותה דירה של שני חדרים שהם השכירו בבת ים, מאפשרת להם, למשל, לשלם את דמי השהות שלהם בדיור מוגן. השוכר מודיע: אני משתחרר מהחוזה. מה עכשיו עושה אותו קשיש שצריך את 2,000–2,500 שקל בחודש כדי לשלם אותם לעובד הסיעודי שלו? האם המדינה לא חושבת שצריך לעזור למשכיר הזה שביתו חרב? האם הוא יחכה עכשיו שנתיים?  אני מבקש התייחסות לשאלות הללו, בבקשה.

 << אורח >> חיה לוי: << אורח >>   

נתחיל מהקהל הכבד. לעניין שיפוי בנוגע לאריזה ותיווך וכו' – אנחנו אכן משלמים את העלויות האלה. במקרה שהתובע לא מקבל מאיתנו את הפיצוי בגין תכולה, כי אם הוא מקבל תכולה אז הוא לא יקבל גם הובלה, אבל אם הוא לא מקבל את התכולה שלו, ויש לו תכולה שהוא צריך להוביל, אנחנו מפצים אותו על ההובלה הזאת. ואנחנו גם מפצים בתיווך למי שנשא בעלויות מסוג אלו – זה אחד.

 לגבי העניין של השוכרים והמשכירים – הנושא הזה עלה כבר גם בישיבות קודמות. אנחנו אמרנו שמי שמקבל מאיתנו פיצוי בנוגע לסכום שכירות שהוא אמור לשלם, מצהיר ומתחייב לשלם את הכסף למשכיר.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

 איך המשכיר יכול לדעת? אני קיבלתי פנייה מאדם מבוגר שמשכיר. השוכרים נעלמו לו. אין לו מושג אם הם מקבלים את הכסף מהמדינה או לא מקבלים. האם  משכיר יכול לפנות אליכם כדי לדעת האם בגין הדירה שלו מישהו מקבל דמי שכירות? מה המצב? 

 << דובר_המשך >> חיה לוי: << דובר_המשך >>   

מבחינתנו, אנחנו מחייבים את מי שמקבל מאיתנו את הסכום הזה לשלם בעבור שכירות. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

איך?

 << דובר_המשך >> חיה לוי: << דובר_המשך >>   

אנחנו לא יכולים לעקוב אחרי כל האנשים.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

השאלה שלי היא פשוטה: האם משכיר של דירה יכול לפנות אליכם ולקבל אמירה: כן, אנחנו משלמים לשוכרים. אני רוצה להזכיר שחלק גדול מהמשכירים הם אזרחים ותיקים.

 << דובר_המשך >> חיה לוי: << דובר_המשך >>   

נכון,  אבל אם יש מישהו שבאמת נפגע ויודע שהשוכר שלו קיבל מאיתנו - - -

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

איך הוא יודע? בא שוכר צעיר ואומר למשכיר הדירה, שהוא אזרח ותיק בן 80: עזוב, אין לך דירה לתת לי, אני הולך לדרכי. תודה רבה, אין חוזה. מה אתם יודעים לגבי האם הוא מקבל דמי שכירות? אין לי בעיה, אני בעד לשפות כל אדם שניזוק. אבל לא יכול להיות שבסופו של דבר המשכיר עכשיו גם לא יכול להשכיר למישהו אחר כי שנתיים הדירה לא תעמוד. 

<< דובר_המשך >> חיה לוי: << דובר_המשך >>   

אבל איך אנחנו יכולים לעקוב אחרי זה?

<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

אני שואל שאלה פשוטה. המשכיר, בעל הנכס, יכול לפנות היום לרשות המיסים ולשאול אתכם: האם אתם משלמים לשוכרים שלי כדי שהוא יידע?

<< דובר_המשך >> חיה לוי: << דובר_המשך >>   

בעל הנכס יכול לפנות ולשאול. אם יש לו בעיה עם שוכר, שהוא יודע שהוא אמור לקבל ממנו כסף והחוזה עדיין שריר וקיים, מה שנקרא, והשוכר שלו הגיש לנו תביעה וקיבל מאיתנו שכירות, הוא יכול לבדוק אם באמת - - -

<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

אני רוצה להיות מאוד פרקטי. אני מקבל ממך עכשיו אמירה, ואנשים רואים את השידור הזה, ואנחנו גם נוציא הודעה לתקשורת, כי אני אומר את זה, זו ההודעה שלכם, שמשכירים שרוצים לדעת האם השוכרים שנמצאים איתם בחוזה על נכס שלא ניתן להשתמש בו, יוכלו לפנות אליכם ולדעת האם בגין החוזה הזה השוכרים מקבלים חלף שכר דירה כדי שהם יוכלו לעמוד על המשך תשלום דמי השכירות – כן או לא?

 << אורח >> חיה לוי: << אורח >>   

אני רוצה לבדוק איך זה יכול להיעשות טכנית כי יש לנו את ה-CRM שהם יכולים לפנות ולבדוק את זה. אבל אנחנו באמת במצב - - -

<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

אני מבקש לקבל את התשובה הזאת עד מחר. אני רוצה להסביר ולחדד את העניין. יש כאן אזרחים ותיקים במדינת ישראל.  אני אומר עוד פעם, לא אכפת לי מהטייקון שיש לו עשר דירות. אכפת לי מהאזרח בן ה-85, שכל מה שיש לו למחייתו זה שכירות מדירה של שלושה חדרים. הוא עבר לדיור מוגן, או שהוא גר בדירה אחרת  שהוא שכר עכשיו של חדר וחצי, או שהוא עבר ליחידת הדיור אצל הבת שלו, אבל זה הכסף שנכנס לו לבנק כל חודש, חוץ מקצבת הזקנה. אתם חייבים לתת מענה לאנשים האלה. ולכן, אני רוצה עד מחר תשובה, בבקשה, האם יש דרך למשכירים הללו לפנות אליכם ולקבל את המידע – זהו.

 << דובר_המשך >> חיה לוי: << דובר_המשך >>   

אני אבדוק מה ניתן לעשות בהקשר הזה ואיך אנחנו יכולים לעשות את זה.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

מה קורה אם השוכר השתחרר מהשכירות? עכשיו יושב אזרח בן 85. את כל חסכונותיו הוא השקיע כדי שתהיה לו דירה של שני חדרים אותה הוא משכיר בבת ים, בחולון, בבאר שבע. מה האדם הזה יעשה עכשיו שנה וחצי בלי דמי השכירות? האם המדינה זורקת אותו לכלבים?

<< אורח >> חיה לוי: << אורח >>   

- - - אנחנו אמרנו שעל פי החוק שלנו, אין פיצוי - - -

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

האם יזמתם  שינוי חקיקה?

 << דובר_המשך >> חיה לוי: << דובר_המשך >>   

כל הנושא הזה הוא עניין של חקיקה. לא - - -

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

למיטב זיכרוני, הממשלה היא היוזמת הכי מרכזית של חקיקה. עברו חודש וחצי. 

 << דובר_המשך >> חיה לוי: << דובר_המשך >>   

אנחנו הרשות המבצעת, לא הרשות המחוקקת.

<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

לא, לא. חיה, תאמין לי שאני קצת מבין בענייני חקיקה.

<< דובר_המשך >> חיה לוי: << דובר_המשך >>   

אני יודעת שזה קצת מביך, אבל - - -

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

רוב החוקים שעוברים בבית הזה הם יוזמות של הממשלה, לא של חברי כנסת פרטיים. אני רוצה תשובה האם בכוונת רשות המסים ומשרד האוצר או ממשלת ישראל לתקן את הלקונה הזאת בחוק או שהתשובה שלכם למאות אזרחים ותיקים שמחזיקים דירה של שניים וחצי חדרים להשכרה בבת ים, בראשון לציון, בבאר שבע, בפתח תקווה, היא שאתם מודיעים להם שעכשיו שנתיים הם צריכים להסתדר רק עם קצבת זקנה כי אתם לא מתקנים את החוק. האם אתם הולכים לתקן את החוק או לא? אני הצעתי לכם. אתם הרי רשות המיסים. אתם יודעים כמה דירות יש להשכרה מכיוון שאם יש לאדם הכנסות מהשכרת דירה מעבר ל-5,000 שקלים ומשהו, צריך לדווח לרשות המיסים. 

 << דובר_המשך >> חיה לוי: << דובר_המשך >>   

הרי כולם מדווחים, נכון?

<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

אם לא מדווחים, אז כנראה שברשות המיסים צריכים להגדיל את יחידת החקירות ולעשות תכלול של כל מאגרי המידע. בסופו של דבר, אני רוצה להזכיר שאם היו מתכללים את המידע במדינת ישראל, אז היו יודעים. בעיריות יודעים מה המצב ומי בעל הדירה בטאבו. כל מה שצריך זה להצליב נתונים של עיריות של רשות המיסים ושל הטאבו במדינת ישראל. אולי ב-2125 נגיע לזה. בכל מקרה, זה לא מעניין. אני לא מתעניין במי שיש לו עשר דירות להשכרה, אני מתעניין באזרח הוותיק שיש לו דירה אחת להשכרה. האם אתם מתכוונים ליזום שינוי חקיקה בעניין? חיה, האם יש יוזמה לשינוי חקיקה?

<< דובר_המשך >> חיה לוי: << דובר_המשך >>   

הנושא הזה עלה בוועדות הקודמות. זה לא בידי עכשיו. אני יכולה לראות אם נעשה משהו בהקשר.

<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

שוב, אני מבקש לקבל תשובה מחר בכתב. היא צריכה להיות קצרה. חיה, אני מבקש שתדברי, בבקשה, עם ראש רשות המסים ותשאלי האם יש בכוונת הרשות ומשרד האוצר.  את יודעת, אפשר לעשות את זה אפילו כהוראת שעה. תעבירו הוראת שעה בעקבות המצב עכשיו. תקבעו את זה לשנתיים הקרובות. תגבילו את זה למי שיש לו דירה אחת להשכרה. זה לא מעניין אם מדווחים לכם, כי השאלה היא על כמה האדם יכול לדרוש. זה לא מעניין כמה דירות יש לבן-אדם. אתם מגדירים בהוראת שעה בשנתיים הקרובות שלמשכיר מותר להגיש בקשה לשיפוי על אובדן דמי שכירות בגין דירה אחת עד גובה X. האם לנסח לכם את הוראת השעה?

 << דובר_המשך >> חיה לוי: << דובר_המשך >>   

לפעמים יש פה איזושהי כפילות. כי, מצד אחד, אנחנו משלמים לשוכרים, ואז אנחנו נשלם גם למשכירים.
 
 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

אבל לפני שנייה את הסברת לי שאתם משלמים לשוכרים רק כי הם משלמים למשכירים, אז אתם תדעו.  ריבונו של עולם, הרי שוכר ומשכיר יגישו בקשה על אותו נכס. אם יש בקשות צולבות, אז לא מאשרים אותן ומבררים. מה הבעיה? מדובר ב-2,500 מקרים של משפחות מפונות, לא מדובר ב-40,000 מקרי פינוי, כמו שהיה ב-7 באוקטובר בצפון ובדרום. אם אנחנו לא מצליחים לפתור את זה ב-2,500 מקרים, מה יקרה כשתהיה פה רעידת אדמה? 

 אני אומר עוד פעם, אני מתכוון ציבורית.  חיה, כמובן שאת יודעת שאין לי שום תלונה אלייך. זה עניין של מדיניות ממשלתית, זה כמובן לא מופנה אלייך אישית. אבל אני מתכוון להציף תקשורתית בצורה מאוד משמעותית את הסוגיה הזאת כי אני לא מוכן שתיגזל מאזרחים ותיקים בני 85  כבשת הרש של 3,000 שקל הכנסה מדמי שכירות, וזה בדגש על עולים ותיקים כי עולים ותיקים לא צוברים פנסיה. עולה שהגיע לפה בתחילת שנות ה-90 עם קצת כסף, לא השקיע אותו בחסכון פנסיוני. הוא עלה לישראל בגיל 55. הוא קנה דירה של שני חדרים בבת ים, והוא משכיר אותה היום. לגבי כבשת הרש הזו –  אני לא מוכן. וה-1 בספטמבר – דחיית הפינוי. 

<< דובר_המשך >> חיה לוי: << דובר_המשך >>   

אני רוצה לסכם לעניין הזה. הנושא הזה עלה גם בוועדות הקודמות, אני אבדוק מה נעשה בהקשר הזה.  לעניין הארכה - - -

<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

כן, אבל  אנחנו ב-21 ביולי. משפחה יושבת עם שלושה ילדים קטנים, ומג'נגלת בין לשלוח - - -

<< דובר_המשך >> חיה לוי: << דובר_המשך >>   

כן, אני עניתי עכשיו לגבי השוכרים - - - 

<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

בסדר. ולגבי הארכה? 

 << דובר_המשך >> חיה לוי: << דובר_המשך >>   

ולגבי הארכת המועד –  אנחנו לא מתכוונים להאריך באופן אוטומטי מעבר ל-1 באוגוסט. אנחנו יושבים עכשיו בבתי המלון ועושים פה עבודה מאוד מאוד אינטנסיבית כדי לסייע במציאת דיור חלופי למי שצריך. עשינו גם כנסים של מתווכים.

<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

האם אפשר לקבל מספרים? אני רוצה מספרים: כמה בקשות לוועדת חריגים הוגשו, כמה משפחות כבר יצאו.

<< דובר_המשך >> חיה לוי: << דובר_המשך >>   

נכון לאתמול, מעל 1,000  פניות הוגשו לוועדות חריגים, שזה היה הסופי כי היום האחרון היה ב-19 ביולי. החל מאתמול כבר התחלנו לתת תשובות. אנחנו אמורים גג, גג, גג, תוך שבוע - - -

<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

כלומר, המשפחה תשב ותחכה עד ה-28 ביולי כדי לדעת האם ב-1 באוגוסט היא צריכה לפנות את המלון?

<< דובר_המשך >> חיה לוי: << דובר_המשך >>   

אמורים קודם לתת תשובה לאנשים כדי שיהיה להם מספיק זמן להתארגן.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

חיה, התשובה הזאת לא מקובלת על הוועדה. זה גם ייצא היום לתקשורת, בשער בת רבים. אני אומר עוד פעם, כי אני רוצה שנהיה שקופים, שהתשובה הזאת לא מקובלת על הוועדה. התשובה הזאת מייצגת התקטננות והתחשבנות בלתי נתפסת עם משפחות מפונים. אני שב וקורא לכם, ומציג את זה כדרישה של הוועדה, להאריך את הפינוי ואת השהייה במלונות. אנחנו מבקשים לקבל מחר מספר מדויק. אנחנו מבקשים לקבל עד מחר בכתב תשובה כמה בקשות בדיוק הוגשו, כמה אושרו עד למחר, עד ל-22,  וכמה פתרונות דיור בתיווך שלכם נמצאו. אני מרשה לעצמי להעריך שאתם בסוף, ברגע האחרון, תאריכו את השהות במלונות. אני לא מבין - - -

 << דובר_המשך >> חיה לוי: << דובר_המשך >>   

צריך להגיד פה כמה מילים. בשלושה שבועות האחרונים אנחנו נמצאים ממש באופן אינטנסיבי בבתי מלון. גם אני לפעמים נמצאת בבתי המלון. המון המון אנשים שיושבים בבתי המלון, לא היו צריכים לשבת שם אפילו יום אחד. אם אנחנו נאריך באופן אוטומטי לכולם, אז אנחנו באמת בבעיה שבה אנחנו נותנים עוד חודש ימים לאנשים שלא היו צריכים לשבת שם בכלל.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

תנו לאנשים באדום ובצהוב.

 << דובר_המשך >> חיה לוי: << דובר_המשך >>   

ברשותך, מעצם זה שאנחנו נוקטים בעמדה הזאת שלנו, אנחנו פשוט מצמצמים ומגיעים באמת למצב שאנחנו יכולים לתת את השירות הנכון למי שבאמת זכאי לו ולא למי שיושב במלון שלושה שבועות על חלון שנפגע.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

לזה אני מסכים.  אבל אין שום סיבה - - -

 << דובר_המשך >> חיה לוי: << דובר_המשך >>   

זו המטרה של כל המהלך הזה, ואנחנו חייבים ליישם את זה בצורה - - -

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

האם אתם יודעים כבר איזה בתים מיועדים להריסה? אפשר לחשוב שחרבו במדינת ישראל 4,000 בתים. 

 << דובר_המשך >> חיה לוי: << דובר_המשך >>   

אנחנו יודעים איזה בתים מיועדים להריסה ואנחנו יודעים איזה בתים הם בצהוב. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

ביקשתי הארכה רק לאנשים שהתגוררו בצהוב ובאדום.

 << דובר_המשך >> חיה לוי: << דובר_המשך >>   

ברשותך, אנחנו אישרנו גם לאנשים שנמצאים בבתים צהובים בגלל שיש בעיה למצוא שכירות לחצי שנה. בחלק מהמקרים שבהם לא מצאו, אנחנו גם אישרנו להביא לנו חוזה לשנה, ואנחנו מוכנים לשלם אותו. אנחנו מנסים לעשות כל דבר אפשרי כדי לסייע. אני, בעצמי, התקשרתי לבתי אבות לקשישים אם יש אופציה.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

חיה, אבל אין אופציות.

 << דובר_המשך >> חיה לוי: << דובר_המשך >>   

באמת מנסים למצוא פתרונות.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

אני יודע.

 << דובר_המשך >> חיה לוי: << דובר_המשך >>   

אין לנו ברירה אלא לנקוט באמצעי קיצוני כדי להגיע לקו האמצע – אין ברירה.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

אני לא מקבל את התיאוריה הזאת. בעיניי, משפחות בבתים אדומים ובבתים צהובים צריכות לקבל הארכה, וזה גם מה שיקרה.

 << אורח >> חיה לוי: << אורח >>   

בתים אדומים – השכירות היא לא לחודש ולא לחודשיים וגם לא לשנה. בבתים אדומים השכירות היא מעל לשנתיים. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

ואם הם לא מוצאים?

 << דובר_המשך >> חיה לוי: << דובר_המשך >>   

הם לא יישבו במלון שנתיים.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

אבל מה אם הם לא מוצאים בינתיים? האם אתם לא יודעים מה קורה בשטח?

 << דובר_המשך >> חיה לוי: << דובר_המשך >>   

ולכן, יש ועדות חריגים.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

חיה,  אני מבקש את הנתונים שביקשתי. אנחנו נמשיך לקבוע את הישיבות האלה. דרך אגב, בנהלי הכנסת בדברים שקשורים במלחמה, אין הגבלה במספר הישיבות. ואם אנחנו נצטרך כל שלושה ימים לעשות ישיבה, אני מודיע שעד ה-1 באוגוסט אני מתכוון לעקוב אחרי העניין. אני אבקר בימים הקרובים במלונות פעם נוספת, ואנחנו נדבר עם האנשים ונראה מי קיבל תשובות. צר לי, שוב, התשובות לא מקובלות עלינו כוועדה, ואנחנו נציף אותן גם בנושא המשכירים וגם בנושא הארכת השהות. ואני אומר עוד פעם, אני מזמין את ציבור המפונים לפנות אלינו, לוועדה, במקרה שהם לא קיבלו תשובה מהירה. לא מקובל עליי שמשפחות תמתנה ל-28–29 ביולי כדי לדעת אם ב-1 באוגוסט הן יוצאות או לא. 

<< דובר_המשך >> חיה לוי: << דובר_המשך >>   

אני רשמתי לעצמי  את הדברים, אבל אני אשמח לקבל את זה בצורה מסודרת.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

אתם תקבלו.

חברת הכנסת צגה מלקו ביקשה להתייחס.

<< דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

בוקר טוב לכולם. אדוני היושב-ראש, אני אתייחס בקצרה. קודם כול, גברתי אנחנו יודעים, ממדינתנו הקטנה, שאתם תאשרו בדקה ה-90, בסופו של דבר. חבל, זה גורם עוגמת נפש לאנשים כי אין להם פתרון. איזה פתרון יש לכם? אין אפילו נתונים ומספרים מדויקים.

<< אורח >> חיה לוי: << אורח >>   

יש לנו מספרים. הם לא נמצאים עכשיו מולי, אבל אנחנו כל הזמן במעקב על המספרים. - - -

<< דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

אני תמיד אומרת את זה כי זו מחלה של מדינת ישראל. הבירוקרטיה הורגת אנשים.  בואי ניפגש אחרי ה-28 ביולי. בסוף-בסוף אתם תפתרו את זה. אנשים סובלים. למה לא להקל עליהם? למה לא להיות קשובים? אתם יודעים, אנשים נמצאים בחרדה.  הם עברו דבר לא פשוט. אתם לא תאמינו, אבל תמיד פותרים בדקה ה-90, בסופו של דבר. אבל תתחשבו, בבקשה, באנשים שנמצאים במצב לא כול כך פשוט. למה להוסיף עליהם את זה? בסופו של דבר, הכול ייפתר,  כמו שאמרת, אדוני היושב-ראש. אני אומר לך שיום לפני יגידו לאנשים  - - -

<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

אין לי ספק שיאריכו.

<< דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

נכון, אז למה לטרטר את האנשים? למה לגרום להם סבל? למה שאנשים יהיו מתוסכלים? ואני אומרת לך את זה במיוחד כשמדובר על עולים. בתור עולה חדשה לשעבר, הדברים מתיישרים ממש יום לפני, בסופו של דבר. גברתי, קחו את זה ברצינות ותחסכו כאב מאנשים.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

חיה,  אנחנו נקיים ישיבת מעקב בימים הקרובים. אני רק רוצה לומר שלגבי מה שאמרת על אריזה והובלה,  וזו כן בשורה חשובה, זה לא יכול להיות או או. למשל, משפחות שהבית שלהן מוגדר צהוב נכנסות, והן מוציאות מהבית בגדים וריהוט מינימלי. הכול ניזוק. הן גם צריכות לקנות ריהוט לדירה השכורה הלא מרוהטת, ויש להן גם הובלה. לא כל המשפחות יכולות.  למשל, משפחות עולים. אני פגשתי את המשפחות האלה בבת ים. אין להם רכב פרטי. או שאתם מעמידים איזשהו מערך, בתיאום עם העיריות, שמעבירים את הבגדים של העולים ושל המשפחות, או שאתם מאפשרים גם תשלום על הובלה וגם תשלום לקנייה. זה לא קשור.

 << אורח >> חיה לוי: << אורח >>   

אנחנו לא יכולים לשלם גם על הובלה וגם על תכולה. יש פה איזושהי סתירה. כמו שהזכרת, יש את הרשויות המקומיות שיש להן את הרווחה. 

<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

חיה,  מה קורה עם הנתב בשפה הרוסית? 

<< אורח >> חיה לוי: << אורח >>   

מי שאמור לתת לכם תשובות על הנתב בשפה הרוסית זה - - -

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

חיה, תודה. אני מצטער שאני גם קצר. ניפגש בימים הקרובים לישיבת מעקב. תצא היום בקשה מהוועדה לקבלת מידע, וגם סיכום של העמדות של הוועדה. תצא גם פנייה שלי פעם נוספת לשר האוצר וראש רשות המיסים בדרישה להביא בהוראת שעה תיקון חקיקה לטובת המשכירים.

<< אורח >> חיה לוי: << אורח >>   

אוקיי. תודה רבה.

<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

תודה.

מיכל, בבקשה, התייחסות קצרה.

<< אורח >> מיכל שרון: << אורח >>   

קודם כול,  אני מתנצלת שאני באוטו.

<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

הכול בסדר.

<< דובר_המשך >> מיכל שרון: << דובר_המשך >>   

הנתב – אני מבינה שהוא צריך להיות רק בשפה הרוסית?

<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

לא. רוסית, אנגלית וערבית.

 << דובר_המשך >> מיכל שרון: << דובר_המשך >>   

יופי. אנחנו עובדים על הדבר הזה. זה קצת מורכב, זה לא כול כך פשוט. מחפשים פתרון לנתב. באופן אישי, אני מחפשת לו פתרונות. יש מצב גם שאני אעשה שת"פ עם משרד הקליטה והמוקד שלהם, ואז אולי נגיע לעולים בצורה יותר יעילה. יש לנו אפשרות לתת מענה במוקד שלנו בשפות הרוסית, האנגלית והערבית בצורה די זורמת. אבל הנקודה היא החלוקה לאנשים וההעברה לגורם המתאים שיענה. אנחנו עובדים על זה. צריכים להפעיל גם את חברת בינת, שמנהלת את הנתב שלנו, ונתקדם בהתאם. אני מוכנה לעלות שוב בישיבות מעקב, אדוני היושב-ראש.

<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

מיכל, תודה. נבקש לשמוע על התקדמות בימים הקרובים. אולי נזמין את נציג חברת בינת לדיון הבא.

 נציג משרד העלייה והקליטה, בבקשה. 

 << אורח >> רותם כהן: << אורח >>   

תודה, אדוני היושב-ראש. העברנו את הנתונים לוועדה. אני אגיד שכחלק מהפעילות שלנו במלונות מול העולים והצורך בסיוע משפטי, אנחנו אתמול פתחנו שירות. גם תדרכנו את כל העובדים לגבי שירות של ייעוץ משפטי, בשיתוף פעולה עם לשכת עורכי הדין. זה המקום להגיד תודה לעו"ד אלכס זרנופולסקי, שאני יודע שיושב אצלך בוועדה, וגם נגיד תודה לשלומית, שעשתה ועזרה לנו מאוד בחיבור הזה. אנחנו יוצאים לכיוון הזה. 

כמובן שאנחנו ממשיכים להיות במלונות ולסייע בפתיחת תיקי מס רכוש, למרות שאני חושב ששם די הגענו להתייצבות בהקשר הזה. וככל שיעלו צרכים נוספים, אנחנו כמובן שם.  אני גם בקשר גם עם מיכל שרון, שדיברה לפניי, לייצר הדרכה של מס רכוש בהקשר הזה בזמן הקרוב לעובדי משרד העלייה והקליטה כדי שנוכל להנגיש את המידע ואת הזכויות כמה שיותר דרך העובדים שלנו שנמצאים בקשר שוטף עם העולים.

<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

אני מבקש, ואנחנו נדבר על זה בפעם הבאה, שאתם תעשו בדיקה פרטנית של כל הנקודות שאנחנו מעלים כאן, למשל, התשלום בעבור תיווך, התשלום בעבור אריזה והובלה, ושכל הדברים הללו מצוינים בדפי המידע שאתם מפיצים לעולים, ושבראש ובראשונה, שהנציגים שלכם והנציגים במחלקות העירוניות יהיו מתודרכים על הדברים האלה. אני מציע שתעשו אולי איזשהו זום עם כל הנציגים במחלקות הקליטה העירוניות הרלוונטיות עם נציגי רשות המיסים  כדי שכל הדברים הקטנים האלה של תשלום דמי התיווך, ושל - - - , בסדר? 

רותם, הדבר הנוסף שאני מבקש ממך הוא שאתם תנסו לעשות בדיקה לגבי הסוגיה הזאת של המשכירים והשוכרים. קשה להגיע לנתונים המדויקים, אבל בסוף להבין מכם האם להערכתכם יש ציבור של משכירים עולים שנתקעו היום. שוב, כמו שאמרתי, משכיר של דירה קטנה של שני חדרים בריכוזי עולים. אני רוצה להבין אם אתם מקבלים פניות על העניין הזה, בסדר? 

אלכס, בבקשה, בקצרה. תודה לך ולצוות. 

 << אורח >> אלכס זרנופולסקי: << אורח >>  
 
קודם כול, אני כן רוצה לציין שאנחנו עד כה טיפלנו ב-156 משפחות, כשמתוכן 96 משפחות עולים. אנחנו כן מקבלים פניות. אנחנו נוכל לתת גם לאדוני, כבוד יושב-הראש, פילוח של כל הפניות. יש לנו גם משכירים שהם עולים. חלק מהפלונטרים נובע מחוסר ודאות בו מצויים גם המשכירים וגם השוכרים שלא יודעים עד מתי הם יישארו בבתי מלון, ואז הם משתחררים מההסכמים. אנחנו הצלחנו לגשר על הפערים ביניהם בכל המקרים שלנו, והרבה פעמים על ידי כך שאנחנו החתמנו את השוכרים ואת המשכירים על נספח להסכם שכירות, ובמסגרת הנספח אנחנו ייפנו את כוחם של המשכירים לפנות מטעם השוכר, וזה לשאלה שהפנית לחיה לוי מרשות המיסים. ואז המשכיר מוסמך לפנות לרשות המיסים, לקרן הפיצויים, למס רכוש, ולבדוק האם השוכר מקבל מהם את הכסף. 

אנחנו רוצים לבקש ממך להתערב ולהמליץ לרשות המיסים להעמיד לטובתנו, לטובת המערך שלנו, ואנחנו באמת כבר הצלחנו לעזור למשפחות רבות, ואנחנו יכולים להעלות הרבה מאוד סוגיות ופלונטרים, רפרנט מטעם מס רכוש על מנת שיטפל בסוגיות פרטניות כמו הסוגיות שאנחנו הפנינו. למשל,  משפחות שנמצאות בהליכי גירושין ולא יכולות לקבל. התביעות שלהן מוקפאות בינתיים, והן בינתיים נמצאות ללא כסף, כי במשפחות האלה יש גם עולים שיוצאים אל הלא נודע והם לא מקבלים בינתיים פיצוי. צריך גם לציין שברוב המקרים התביעות  עדיין לא טופלו ואנשים לא קיבלו כספים. הם לא מקבלים את הפיצוי. הם צריכים בינתיים להתקשר בהסכם חדש, מבלי שהם מקבלים את הפיצוי ממס רכוש, ובינתיים הם גם מחויבים כלפי המשכיר בהסכם הנוכחי. כלומר, יש פה מלא-מלא סוגיות שצריך להעלות. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

מעבר לפעילויות הפרטניות, אני אשמח לקבל מכם איזשהו מסמך שאומר: הינה, הנקודות שעולות מתוך הטיפול שלנו, ואז זה יהיה מצע לדיון. אני אבקש גם בבקשת מידע מרשות המיסים, לקבל מידע על אחוזי התשלומים. כי אני גם שומע כדרך אגב מהרבה מאוד אנשים שהגישו תביעות במסלול המהיר, וכבר שילמו לבעלי המלאכה, לזגגים וכו', ולא קיבלו את הכסף. המסלול המהיר הוא לא רק מהיר בתביעה. הוא צריך להיות מהיר בתשלום. לכן, האנשים ויתרו על היכולת לעבור את ה-30,000 שקל. זה כל הדבר שאמרו להם: תגישו הוצאות או הצעות עד 30,000 שקל, תקבלו את התשלום מהיר. אני יודע על משפחות שכבר טיפלו בבעיה תוך יומיים-שלושה, אבל הן מחכות כבר חודש וחצי לכסף. זה בלתי מובן מה מהיר במסלול המהיר. אז אני אבקש.  אני רוצה, בבקשה, את הנתונים לגבי כמה תביעות במסלול המהיר: כמה הגיעו וכמה שולמו, ומתי אמורות להיות משולמות ההעברות במסלול המהיר.  נתחיל במסלול המהיר. 

 חברים, אני נועל את הדיון. אנחנו נכנס דיון מעקב בימים הקרובים. כפי שאמרתי, נושאים שקשורים במלחמה לא כפופים למגבלת הדיונים שיש לנו בפגרה. כל עוד הסוגיות האלה לא נפתרו, אני מתכוון לזה שאחת לכמה ימים יהיה פה דיון מעקב במתכונת הזו של דיון קצר, עם זום, ונתקדם הלאה.
 
	אדוני, במשפט אחד כי אנחנו באיחור.

 << אורח >> אביטל קדרון: << אורח >>   
 
כבוד היושב-ראש, אני עו"ד אביטל קדרון. אני יושב-ראש משותף של ועדת עלייה.  רשות המיסים וגם הוועדה הזאת מבינים שגם במלחמה הבאה יכול להיות שזה יקרה. אולי נכון שתצא מתוך הוועדה בקשה שאנחנו נכין תיק חירום שכאשר מצב כזה קורה, לא צריך לכנס את כל הוועדה לרגע האחרון. מה כול כך קשה להוסיף ארבעה אנשים ולעשות תיק אותו נפתח אותו במקרה חירום, ונגמר הסיפור?

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

אדוני,  מה היה כול כך קשה במסגרת ההכנות שנמשכו חצי שנה לפרטי הפרטים במערכת הביטחון לקראת המבצע, שתהיה גם זרוע אזרחית של התכוננות? לספר לך מה ראשי הערים אומרים על איך הם היו צריכים בלילה למצוא ולהתחנן לבתי מלון שייקחו את התושבים שלהם?

 << אורח >> אביטל קדרון: << אורח >>  
 
כקצין מילואים אני מוכן לבוא ולעמוד לרשות הוועדה כדי להכין תיק חירום.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

תודה. אנחנו בוודאי נמליץ על זה. 

 תודה, חברים. אני נועל את הדיון.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 09:38. << סיום >>