פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



37
הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
08/07/2025


מושב שלישי


פרוטוקול מס' 156
מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
יום שלישי, י"ב בתמוז התשפ"ה (08 ביולי 2025), שעה 13:09


סדר היום:
 << נושא >> פיקוח ואכיפה על אירועי אלימות של מסתננים - ישיבת מעקב << נושא >>  

נכחו:
חברי הוועדה: 
חוה אתי עטייה – היו"ר

חברי הכנסת:
לימור סון הר מלך

מוזמנים: 
	רפאל ראובן
	–
	המחלקה למשפט בינלאומי, משרד החוץ

	אלי יפרח
	–
	סמנכ"ל, האגף לעניינים קונסולריים, משרד החוץ

	עינב שנלר
	–
	רח"טית לשירות קונסולרי בחו"ל, משרד החוץ

	שחר סומך
	–
	המחלקה למשפט בין-לאומי, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	תמר להבי
	–
	מנהלת תחום חסרי מעמד, אגף בכיר רשויות מקומיות, משרד הרווחה

	סנ"צ משה אביטל
	–
	מפקד תחנת שר"ת, משטרת ישראל

	רפ"ק מרדכי בלס
	–
	מ"מ מפקד תחנת בני ברק, משטרת ישראל

	לירון גבאי
	–
	לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה

	דותן סמית
	–
	מנהל היחידה להוצאה מרצון, רשות האוכלוסין וההגירה

	חיים אפרים
	–
	מנהל היחידה למבקשי מקלט, רשות האוכלוסין וההגירה

	רינת משה
	–
	עו"ד, רשות האוכלוסין וההגירה

	תמי לנקרי
	–
	רשות האוכלוסין וההגירה

	שולה קשת
	–
	חברת מועצת העיר, עיריית תל אביב-יפו, ומנכלי"ת, אחותי - למען נשים בישראל

	אורי הלוי
	–
	מנהלת מחלקת רווחה מסילה, עיריית תל אביב-יפו

	שפי פז
	–
	פעילה חברתית, החזית למען דרום תל אביב

	איליה גרנטובסקי
	–
	חבר עמותה, החזית למען דרום תל אביב

	גד אבי דפנה
	–
	פעיל, החזית למען דרום תל אביב

	יוסי אביטל
	–
	תושב שכונת שפירא

	שחר מנדיל
	–
	מקדמת מדיניות, פורום ארגוני הפליטים ומבקשי המקלט בישראל

	קיברום טוולדה גברמריאם
	–
	מנהל קשרי קהילה, המוקד לפליטים ומהגרים

	ברהנה נגסי
	–
	יושב ראש ארגון קהילתי, פורום ארגוני הפליטים ומבקשי המקלט בישראל

	שי דיקמן
	–
	בת דודתה של כרמל גת שנרצחה בשבי



מנהלת הוועדה:
דיקלה טקו

רישום פרלמנטרי:
נועם כהן, חבר תרגומים

‏‏רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


 << נושא >> פיקוח ואכיפה על אירועי אלימות של מסתננים - ישיבת מעקב << נושא >>  


 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

שלום לכולם, סליחה על האיחור. יום שלישי בשבוע, י"ב בתמוז תשפ"ה, 8 ביולי 2025. אני מתכבדת לפתוח את הוועדה בנושא פיקוח ואכיפה על אירועי אלימות של מסתננים – ישיבת מעקב.

בראשית דבריי, אני שולחת מכאן את תנחומיי למשפחות של חמשת הלוחמים ההרוגים מגדוד נצח יהודה החרדי, שנפלו אתמול. יהי זכרם ברוך. בראש ובראשונה אני מבקשת גם להביע תנחומים למשפחתה של ד"ר ורדה ברש, קורבן הרצח שהתרחש ביום שישי האחרון במבשרת ציון, שעל פי ממצאי חקירת המשטרה נרצחה בידי המטפל הסיעודי הזר של בעלה. מדובר באירוע מחריד. נושא אלימות מסתננים, מבקשי מקלט וזרים נמצא בראש סדר היום של הוועדה.

ביום ראשון קיימנו סיור בדרום תל אביב, קיבלנו את נתוני הפשיעה המזעזעים. אמשיך לטפל בנושא האלימות של עובדים זרים כלפי מטופלים סיעודיים, ולא נרפה כדי שמקרים מזעזעים כאלו לא יקרו.

 << אורח >> שפי פז: << אורח >>  

תבדקו אותם לפני שהם מגיעים.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

אנחנו נתחיל עם הסרטון של משפחות החטופים, בבקשה.

(מוקרן סרטון, להלן תמלול הדברים:)

"בספטמבר 2023, ביפין ג'ושי, אז בן 22, עזב את כפר ילדותו שבמערב נפאל בדרכו להחליף את נופי ההימלאיה בחולות הנגב המערבי בישראל.

(פושפה, אחותו של ביפין, מדברת באנגלית. להלן תרגום חופשי:)

הוא ישב באוטובוס, הסתכל עליי בעיניים מלאות בדמעות, וגם אני בכיתי.

ביפין החל את הכשרתו כחקלאי בקיבוץ עלומים והתאהב מייד בישראל. אל מול עיניו של הצעיר מהכפר הקטן ניצבו חלומות גדולים. בערוץ היוטיוב שלו פרסם שירים על חיי הקושי של החקלאים בנפאל. את השיר הזה כתב עם חברו הימאנצ'ל קאטל, שלימים יגיע איתו לקיבוץ עלומים כדי ללמוד חקלאות. הימאנצ'ל לא שיער שאותו חבר ותיק מהכפר יציל את חייו במתקפת טרור רצחנית.

(הימאנצ'ל, שורד טבח שבעה באוקטובר, מדבר באנגלית. להלן תרגום חופשי:)

הם זרקו שני רימונים לתוך המיגונית, את אחד הרימונים ביפין תפס וזרק החוצה. אם שני הרימונים היו מתפוצצים, אני חושב שרובנו היינו מתים באותו הרגע.

לאחר שביפין השליך החוצה את הרימון החי, המחבלים חזרו והמשיכו לירות לעבר חבריו, חמישה מהם מתו. הימאנצ'ל נפצע קשה, בעוד ביפין נחטף לנגד עיניו. הבשורות על הטבח הגיעו אל פושפה רק בערב אותו היום. שבורה ונסערת, היא החליטה להסתיר את האמת מאימה החולה מחשש שלא תוכל לשאת זאת.

(פושפה, אחותו של ביפין, מדברת באנגלית. להלן תרגום חופשי:)

לא ידעתי איך לספר את החדשות לאימי, כי היא לא בריאה. החלטתי לשמור על החדשות בסוד לאותו הלילה, והתחלתי לבכות ולחשוב על כל הזיכרונות המשותפים איתו.

אות החיים האחרון מביפין תועד ב-7 באוקטובר, כשנגרר בידי מחבלים במסדרונות בית החולים שיפא. למרות החשש הכבד לחייו, פושפה ממשיכה לדמיין את רגע החזרה ומתאמנת על הגיטרה שקנה לה ליום הולדתה לקראת היום שבו ישובו לנגן יחד.

(פושפה, אחותו של ביפין, מדברת באנגלית. להלן תרגום חופשי:)

אחי, אתה גדול, אמיץ, המשפחה שלך תמיד איתך, אלוהים תמיד איתך. אתה גיבור. בזכותך הרבה מהחברים שלך זכו לחיים חדשים. ויום אחד, בקרוב מאוד, הכול יהיה בסדר. ניפגש בקרוב מאוד. אני מבקשת מהממשלה הישראלית, בבקשה תעשו כל שביכולתכם. הוא הגיע לשם כי הוא בטח במדינה שלכם, בבקשה תעשו מה שביכולתכם ותחזירו את אחי בקרוב מאוד."

 << אורח >> שי דיקמן: << אורח >>  

תודה רבה לדיקלה ולחברת הכנסת אתי עטייה והוועדה לענייני עובדים זרים. אני יודעת, חברת הכנסת אתי עטייה, שהיום את מסתובבת בין כל הוועדות, היום זה יום הסטודנט, ואת אחראית גם על הנושא הזה וגם על הנושא של עובדים זרים. וביפין בן ה-24 הוא סטודנט, סטודנט כמוני. אני סטודנטית כאן לרפואה, ביפין הוא סטודנט לחקלאות שאנחנו הבאנו למדינת ישראל כדי שילמד כאן, כדי שיתפתח ויעזור לנו לפתח את החקלאות כאן.

ביפין, פשוט בגלל הבן אדם החייכן, המצחיק, האופטימי שהוא, הוא גם היה מתעסק בנושאים רציניים, והוא כתב שיר, אחד השירים שהוא כתב, הוא כותב בו: "בלי חקלאי אין אוכל ובלי אוכל אין חיים".

פעם אחרונה שראינו את ביפין, הוא היה על הרגליים בעזה, בבית החולים שיפא, כשמחבלי חמאס גוררים אותו. במדינה הזאת אין הרבה אנשים שיילחמו על ביפין. ביפין הוא מנפאל, אבל שמענו עכשיו את אחותו, את פושפה, איך בספטמבר 2023 העיניים שלה היו מלאות בדמעות כשהיא נפרדה ממנו, ופושפה מחכה שהעיניים שלה יתמלאו מחדש בדמעות כשביפין יחזור אליה. זה יכול לקרות.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

אמן.

 << אורח >> שי דיקמן: << אורח >>  

ביפין היום נמצא בעזה, אבל היום יכולה גם להתקבל ההחלטה להחזיר 50 חטופים וחטופה משם. נפאל לא נלחמת עליו, כמו שתאילנד לא נלחמת על סותסיק ועל סונטיה. אבל אנחנו מדינת ישראל, ואנחנו דואגים למי שאנחנו הבאנו לכאן, בין אם אלה אזרחים שלנו ובין אם אלה אזרחים זרים שהבאנו בהחלטה שלנו, תחת אחריותנו ותחת אחריות הוועדה הזאת לעובדים זרים.

אני מבקשת, קודם כול, כמו כל עם ישראל, שתתקבל ההחלטה להחזיר את כל 50 החטופים והחטופה הביתה, בלי להצטרך לבחור בין הסטודנט ביפין לאלון שנרשם ללמוד השנה לרימון וצריך לחזור ללמוד איתנו בספסל הלימודים. ואני מבקשת שבוועדה הזאת, הוועדה המיוחדת לעובדים זרים, קודם כול יהיו בקשר עם פושפה ועם המשפחה של ביפין, וחוץ מזה, שתצא - - -

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

סליחה, נמצא פה נציג ממשרד החוץ.

 << אורח >> שי דיקמן: << אורח >>  

אני מבקשת התייחסות, ושנבקש כולנו את החזרה הפעם, לא רק של ביפין ולא רק של אף אחד אחר, אלא של כולם ביחד. כי הסיבה שאני יושבת כאן ולא בת הדודה שלי, לדבר על השיקום שלה, היא שהעסקאות הקודמות לא הושלמו. שהפעם יחזרו כל 50 החטופים ושנגיד את זה בקול רם ובלי בושה, שזה מה שכולנו רוצים במדינה הזאת עכשיו.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

תודה רבה. 

נמשיך בדיון. כפי שציינו, על סדר היום פיקוח ואכיפה על אירועי אלימות של מסתננים. הוועדה קיימה מספר ישיבות בנושא ואף קיימנו דיון בתחנת שר"ת וסיור ביום ראשון השבוע בדרום תל אביב בהשתתפות בכירי המשטרה, מפקד מרחב איילון, מפקד תחנת שר"ת, שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק וסרלאוף, חברי כנסת, עיריית תל אביב ורשות האוכלוסין וההגירה.

בדיון במשטרה נחשפנו לנתונים מדאיגים של פשיעה. מספר תיקים לא נתפס בגין תקיפה, גניבה, שוד, עבירות אלימות חמורות. בסיור ראינו את העסקים של הסודנים, קיימנו סיור בנווה שאנן, ראינו את בתי הבושת שנסגרו, דיירי רחוב הזרים הלנים בגינת לוינסקי, החמארות, כנסיית תומכי המשטר, סקירה על הנוער ועוד.

בסיור הבנו שישנה תמיכה רחבה בצורך ביצירת זהות פיקטיבית אחידה לכלל הזרים. הוועדה קיימה דיון בנושא, ולאחר מכן קיבלה תשובות מהגורמים השונים בהתאם להחלטות הוועדה מהדיון ומתכוונת לקיים דיון נוסף בקרוב ולקדם את הנושא.

ארצה לשמוע נתונים עדכניים על בקשות המקלט שהוגשו על קבוצת הסודנים שקיבלו מעמד זמני ותעודת זהות זמנית ופירוט על כך, נתונים עדכניים על תוכנית היציאה מרצון והתקציב לתוכנית וההשפעות וההשלכות של החוק לגירוש מסתננים תומכי משטר ומסתננים שהורשעו בפלילים שעבר במליאת הכנסת בחודש שעבר, על האכיפה שמבצעת המשטרה והאתגרים העומדים לפניה.

בהמשך לפניית רשות האוכלוסין וההגירה ופניית הוועדה למשרד החוץ ולמשרד המשפטים בבקשה להכריז על 12 מדינות כמדינות מקור בטוחות והחלת יישום הליך סדר דין מהיר בבקשות מקלט של אזרחים מהמדינות שרשות האוכלוסין ציינה במכתבה. אבקש לשמוע מנציגי משרד החוץ והמשפטים את הפעולות שביצעו ואת עמדתם בנושא.

נוסף לכך, קיבלנו פניות מתושבי בני ברק שסיפרו שהם סובלים מאלימות של מסתננים, תקיפות, הטרדות וכולי. מנגד, ראינו פרסומים שבבני ברק סירבו לפנות מבקשי מקלט שביתם ניזוק במלחמה היות שהמשפחות לא רשומות במחלקת הארנונה של העירייה היות והם חסרי מעמד. ארצה לשמוע גם על כך היום. 

נתחיל עם תושבי דרום תל אביב ותושבי בני ברק. שפי. שם לפרוטוקול.

 << אורח >> שפי פז: << אורח >>  

תודה על זכות הדיבור. שפי פז, כולם יודעים. קודם כול, אני רוצה להגיד משפט לפני כל דבר אחר, ותקלטו את זה: מדינה במלחמת קיום, מדינה תחת מתקפות טילים, מדינה שכל יום יכולה לפרוץ בה שוב מלחמה, שיש בה פיגועים ויש בה טרור לא יכולה להיות ארץ מקלט. מתישהו אנשים צריכים להבין את זה, אוקיי? עכשיו אל תספרי לי סיפורים על מבקשי מקלט שנפגעו. קודם כול, אין מבקשי מקלט, כולם מסתננים. לא מעניין אותנו, הם לא זכאים לעזרה, הם לא זכאים לסיוע, הם לא נמצאים פה מרצוננו, הם כפו את עצמם עלינו, אפשר להגיד שכמעט הם אנסו את המדינה לקבל אותם. בואו נתחיל מזה. כל הדיון הזה בעיקרון מופרך, העובדה שהם יושבים פה עוד יותר מופרכת. מדינה במלחמה לא יכולה לשמש מקלט, נקודה.

עכשיו בואו נדבר קצת על הנושא שלנו. אנחנו הבאנו, אני אחלק את זה אחר כך, כותרות מהחודש האחרון על פשיעה. שנים אומרים לנו אין פשיעת מסתננים, הפשיעה שלהם יותר נמוכה מהפשיעה של הישראלים, אנחנו שולטים בזה, אנחנו עוצרים אותם, אנחנו מונעים את זה. בולשיט אחד גדול. אין יום אחד בשבוע שאני לא מקבלת לפחות שלושה-ארבעה טלפונים של אנשים ששדדו אותם, שאיימו עליהם, שהטרידו אותם מינית. יש מלא הטרדות מיניות, ואגב, גם מהעובדים הזרים שאת מביאה כחוק, שפרצו להם הביתה, שטיילו להם בבית בלילה, שגנבו להם מהחצר, שאיימו עליהם וכולי.

זה שהתושבים, כלומר, המשטרה באה אלינו בטענות כל הזמן שאנשים לא מתלוננים. אתם יודעים למה אנשים לא מתלוננים? אתם יודעים למה אישה בשכונת התקווה, נגיד בת 50, 60, 70, או אם חד-הורית שגרה צמוד למסתננים, מצד אחד גרים אריתראים, מהצד השני גרים סודנים. למה היא לא מתלוננת למשטרה, אתם יודעים? כי היא פוחדת, כי היא מתה מפחד. כי היא יודעת שאם היא תתלונן ותגיע המשטרה, יש שתי אופציות: או שיעצרו אותה כי הם יספרו עליה מעשיות, וזה קרה, כבר שחררנו הרבה מאוד ישראלים שבעימותים עם אריתראים נעצרו כי אריתראית בכתה למשטרה. אבל מה שיותר הגיוני שיקרה, שהמשטרה תגיע, לא תעשה שום דבר, ולמחרת יאיימו עליה או יפגעו בה. אנשים חיים בפחד.

אני חושבת שאף אחד פה לא מבין, גם לא האנשים האלה פה שמגינים עליהם, שומרים עליהם ודואגים להם לרווחה, לא מבינים מה זה לחיות יחד איתם באותם בניינים, לנסוע איתם באותם אוטובוסים, לקנות איתם באותן חנויות, להסתובב איתם ברחובות, להיות בגינה הציבורית. אתם הייתם בבוקר, בצוהריים, בגינה שהייתם. אם היית מגיעה לשם ב-18:00-17:00, היית מחפשת בזכוכית מגדלת ילד ישראלי. ואם היית מוצאת, הוא היה מאוד מאוד בפינה. כי כשהם מגיעים לגינה, אומרים להם: זה לא הבית שלכם, זה לא המקום שלכם, זו גינה שלנו, זה גן של אפריקאים, אין לכם מה לחפש פה, אין לכם מה לעשות פה, ויש כל הזמן עימותים.

בואו נדבר קצת על פשיעה. ה-SSQ, בואו נגיד את זה ככה, אנחנו ידענו שזה מה שיקרה, וזאת שאלה שאני רוצה לשאול ולשמוע אחר כך, יש פה מהרווחה של תל אביב. הרי אני מדברת על הנוער ועל הילדים האלה כבר עשר שנים, וגם כשהם היו קטנים אנחנו אמרנו, חבר'ה, הילדים האלה יהיו אסון. אנחנו רואים מה קורה בעולם, אנחנו רואים מה קורה בצרפת, בהולנד, בגרמניה. מסתננים שקיבלו מעמד, אזרחים, לא חסרי מעמד שיגידו לי סיפורים, אם תיתנו להם מעמד, הם יתנהגו יפה. אזרחים. אנחנו רואים את המהומות, אנחנו רואים את הדקירות, אנחנו רואים את האלימות, אנחנו רואים את האלימות המינית. לא אוהבים לדבר על זה, אבל היום באירופה אישה לבנה היא בסיכון מאוד מאוד גבוה לאונס, וגם פה.

 ואנחנו דיברנו על זה, ואנחנו הזהרנו, ואנחנו צעקנו, ואמרנו, חבר'ה, יהיה פה אסון, יהיה פה אסון, יהיה פה אסון. התגובה הייתה מאוד נחמדה. קראו לנו גזענים, והשתיקו אותנו והמשטרה רדפה אותנו. מצטערת. היום קצת פחות, אבל פעם. ואני לא מבינה, הם לא ידעו שזה יקרה? מחלקת הרווחה לא ידעה שזה יקרה כשהם פינקו אותם, כשהם הביאו להם מארזי מזון בזמן שאימהות חד-הוריות יהודיות לא קיבלו. הם לא ידעו שזה יקרה? כשהם נתנו להם עוד ועוד סייעות ועוד יותר חינוך מיוחד.

אני רוצה לדעת פעם אחת, שמישהו ייתן לי נתונים, כמה ילדים חסרי מעמד נמצאים במערך החינוך המיוחד בתל אביב. אתם תופתעו מאוד כשתשמעו את זה. שהם מקבלים הסעות מהבית, הם מקבלים הסעות מהבית. הילדים שלנו הולכים לתחנת אוטובוס, מותקפים על ידי נרקומנים, שחלקם, לא כולם, אבל חלקם הם מסתננים. הילדים שלהם נוסעים בהסעות, חינוך מיוחד, סייעות, הסעות. ואחר כך באים ואומרים: היי, צריך לתת להם גם אחר הצוהריים משהו, אסור שהילדים יסתובבו לבד ברחובות, הם יהפכו להיות פושעים, נכון? אני מודיעה לכם, הילדים פושעים אחרי מה שנותנים להם.

ואנחנו יודעים שחלק מהילדים של ה-SSQ, חלקם, רובם, כולם, קיבלו חינוך, קיבלו מעונות מסובסדים, קיבלו חינוך חינם מגיל שלוש, קיבלו מועדוניות אחר הצוהריים, קיבלו כל מיני מדריכי נוער, ועדיין הם לא פה, כי האבות שלהם ברחו, כי רובם במשפחות חד-הוריות, כי אין שם טיפה אחת של סמכות הורית, כי המשטרה לא יכולה עליהם כי הם ילדים, כי הם קטינים. כי כשילד זורק על האבנים ואני מזמינה למשטרה, מה שאני כבר לא עושה, יגידו לי תלכי מפה, אין לנו מה לעשות איתם.

זה נוצר, זה כבר התפתח והתפתח והתפתח והגיע ל-SSQ, אבל אני דיברתי על ה-SSQ כשאתם עוד לא ידעתם את השם הזה, ואף אחד לא הקשיב. ואני רוצה להגיד עוד משהו, וזה עצוב נורא. על ה-SSQ התחילו לדבר אתם יודעים מתי? כשהם יצאו מגבולות דרום תל אביב. כל זמן שהם היו בתקווה, בשפירא, בקריית שלום, אף אחד לא שמע עליהם. ביום שהם תקפו את ילדי השמנת של לב תל אביב, כל הארץ הזדעקה, פתאום כתבות בתקשורת, פתאום דיונים בכנסת.

תתביישו לכם כולכם. אני אומרת את זה במפורש: שיתביישו כולם. כי כשהילדים שלנו הותקפו, לי יש מכרה, הם אפילו גרים בגבול רמת גן שם, על יד הפארק הלאומי, הילד שלה הותקף על ידי חבורה, עוד כשלא קראו להם SSQ, לפני שנתיים-שלוש, נשדד, קיבל מכות רצח, הידרדר לגמרי. הילד הזה היום פלילי, הילד הזה היום נמצא במעצר בית משום שהוא הידרדר, הוא התחיל לקחת סמים, הוא נשבר. אף אחד לא דאג לו, מחלקת הרווחה לא דאגה לו, הכנסת לא דאגה לו, מדינת ישראל לא דאגה לו. הוא קורבן, ויש כאלה עשרות אם לא מאות קורבנות שאף אחד לא דואג להם.

כי לילד שלהם הם ידאגו, לאריתראי שתקף ייתנו רווחה, ייתנו טיפול, יעשו בשבילו דיונים, ידאגו לו. לקורבנות לא דואגים, אף פעם לא דואגים. כאילו שזה מותר, יאללה, סבבה, דמנו הפקר, מותר לעשות לנו מה שרוצים, מותר להשתלט לנו על הגינות, מותר להשתלט לנו על בתי הספר. אתמול קיבלתי שיחה מאוד קשה מאימא לילד בבית ספר, אני לא רוצה להזכיר שמות, היא אומרת: העירייה מספקת תקציבים לטיפוח ילדים בבית הספר, כל התקציבים, כולם, בלי יוצא מהכלל, הולכים רק לילדים חסרי מעמד. הילדה שלה שצריכה עזרה לא מקבלת. וככה זה הולך לכל אורך הדרך, וזה מה שתשמעו מכל תושבי דרום תל אביב. אנחנו לא מקבלים, הם מקבלים הכול, אין לנו מקום במרחב הציבורי, אנחנו לא יכולים ללכת לבריכה, אנחנו לא יכולים ללכת לגינה הציבורית, אנחנו לא יכולים. אנחנו מיעוט נרדף, מדוכא, ותחת איומים וטרור 24/7.

ומשפט אחרון. שאלתם אותי בסיור מה אני רוצה באמת. אנחנו רוצים דבר נורא פשוט, באמת נורא פשוט. ואלה השכונות כולן, לא רק דרום תל אביב. אלה אנחנו, זו פרדס כץ, זו נתניה, זו פתח תקווה. אנחנו רוצים לצאת מהבית בכל שעה של היום ולהרגיש שאנחנו נמצאים במדינת ישראל. אנחנו רוצים שבשבת, אנשים שהולכים לבית כנסת לא ילכו צמוד לקיר ויורידו את הראש מפחד כי כנופיות של בני נוער מסתובבות להן ברחובות, אוקיי? זה מה שאנחנו רוצים בסופו של דבר. זהו, תודה.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

עוד מישהו מתל אביב רוצה?

 << אורח >> גד אבי דפנה: << אורח >>  

כן, אני גם, אני גם מדרום תל אביב. גד דפנה, בן זוגי פעיל איתם בקבוצה. בעלי היה גר עשר שנים בדרום תל אביב, עד לפני שנתיים גרתי איתו ביחד. יש לנו כלבים בחצר, הנערים כל הזמן היו מפריעים לכלבים. ככל שהיו מעירים להם או משהו כזה, הם עוד יותר הופכים אותך לקורבן, לכן הפסקתי. 

הייתי הולך לגינות הכלבים, ילדים באים, מציקים, גם לי, גם לכלבים. הייתי נוסע ברכב, מגיע נגיד בשעה 22:00-23:00 הביתה, מחנה את הרכב כשיש את הכנופיות של הילדים שעוברים ברחוב. העמדתי פנים שאין אף אחד באוטו, לא רציתי שיתנכלו אליי. זה לא משהו שהוא מופרך, כי זה קרה לנשים, גברים שהותקפו גם על ידי נערים. גם נכנסו אלינו לחצר כמה פעמים ללא רשות כשחזרנו הביתה.

 << אורח >> שפי פז: << אורח >>  

אנשים לא יכולים לראות על מה אני מדברת? מה קרה? אין פה שום הסתה, שום דבר.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

אני לא קיבלתי אישור.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

שפי, את יכולה בבקשה לשבת? תמשיך.

 << אורח >> שפי פז: << אורח >>  

כותרות של התקשורת. מה קרה?

 << אורח >> גד אבי דפנה: << אורח >>  

כמה פעמים מצאנו את הילדים בתוך החצר שלנו, ולכן ברחנו מהשכונה, עברנו לשכונה אחרת, וכמו ששפי אמרה, היום אני פתאום מרגיש שאני יכול להסתובב. היום אני מרגיש שאני יכול פתאום להסתובב מחוץ לבית בכל שעות היממה. 

לעומת זאת, כשרציתי לצאת, קבעתי עם חבר ברוטשילד, זו הליכה של רבע שעה-20 דקות היה מהבית שלי בשכונת שפירא, אמרתי שאני אלך את זה ברגל. התחלתי ללכת והבנתי את הטעות שעשיתי. כשמסתובבים ליד חמארות, שיכורים שמסתובבים, נרקומנים, חוסר ביטחון מוחלט. כשרציתי לקנות בדיקות קורונה, את הולכת לקנות בתחנה המרכזית, גם שם הכול מאורות של סמים ושל זנות ושל פשיעה. אני לא יכולתי לצאת מהבית יותר בשעות האלה. שוב, גם במשך היום מדי פעם זה היה מלחיץ, כי שוב, כנופיות של ילדים. הם גם לא מקשיבים, לא להורים שלהם, לא לשום דבר.

היום אנחנו כמעט שנתיים גרים במקום אחר, ואני מרגיש שיש אנשים שנידונו לחיות שם. לדוגמה, שכנה שהייתה צמודה אלינו, זוג מבוגרים בוכרים, אין להם לאן ללכת, אין להם לאן לעבור עכשיו בגיל הזה. הייתה לנו חברה, גברת בת שבע משכונת התקווה, כשהיא הייתה רוצה להוציא כסף היא הייתה מתקשרת אליי או לבן הזוג שלי שנבוא ונעזור לה להוציא כסף מהבנק כי היא מפחדת. זו מציאות בלתי אפשרית. ושוב, מילא אני, שאני יכול לברוח, ברחתי מהשכונה, אבל אנשים אחרים לא יכולים, ואני חושב שחייבים, חייבים לטפל בזה.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

תודה. פנחס, בבקשה.

 << אורח >> איליה גרנטובסקי: << אורח >>  

רגע, אני גם תושב דרום תל אביב, אני גם רוצה לדבר. קוראים לי איליה, אני גם תושב דרום תל אביב, גרתי בנווה שאנן. אני רוצה לספר קצת את סיפור הרקע עד לפני ארבע שנים כשברחתי, ואני זה שמבקש מקלט נראה לי. נכון, שפי?

 << אורח >> שפי פז: << אורח >>  

לגמרי.

 << אורח >> איליה גרנטובסקי: << אורח >>  

גרתי בנווה שאנן ארבע שנים, סביב איפה שעשינו את הסיור לפני יומיים, בדיוק ברחוב ביסוד המעלה. ויש הרבה מה להגיד, אבל אני אדבר בעיקר על האלימות, על נושא האלימות, ואני אמשיך את מה שגד אמר. אני מכיר את בן הזוג שלו. וגם אני עזבתי את השכונה אחרי ארבע שנים בגלל אלימות וסיכון חיי אדם של התושבים היהודים, נקרא לזה ככה, האזרחים.

כל נווה שאנן, כפי שראיתם רק בסיור, חלקיק, אלפית מזה, מלאה בחמארות, לא החמארה היפה שהמשטרה הכניסה אתכם אליה, שדיגמו אותה יפה מאוד. יש חמארות עם הימורים, עם אלכוהול, זנות ומה לא? וסחר בסמים, וסחר באופניים. ראיתי שנכנסתם שם לאיזושהי חנות קטנה של אופניים שגם הייתה מאוד מסודרת, זה ממש לא כמו שזה נראה למשל בימי שישי-שבת, כשזה הופך להיות שוק אופניים, שחוסמים שם את כל הרחובות, את כל הצומת של רחוב יסוד המעלה ובני ברק. המשטרה לא עשתה עם זה שום דבר במשך שנים. ברגע שאזרח, תושב ניסה להתערב בזה, הוא קיבל איומים, אני אישית קיבלתי איומים על ידי המסתננים, נשחט אותך, נרצח אותך, וכולי וכולי, כי אני הייתי מאוד פעיל, אני עם שפי. וניסינו למגר את החמארות שם.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

דיווחת כשאיימו עליך? דיווחת למשטרה?

 << אורח >> איליה גרנטובסקי: << אורח >>  

בוודאי, יש לי עד היום כ-100 תלונות שנסגרו מסיבות של חוסר עניין לציבור, או החשוד לא נמצא, הוא לא נמצא.

 << אורח >> שפי פז: << אורח >>  

אני רוצה להגיד משהו. עליי איימו בשחיטה לעיני שוטר. השוטר אמר תלכי להגיש תלונה במשטרה. עזבי, נו, באמת. כל התיקים, למעט שני מקרים של תקיפה ממש פיזית לעיני שוטרים, שלא הייתה ברירה, כל התלונות שלנו על האיומים נסגרו.

 << אורח >> איליה גרנטובסקי: << אורח >>  

אני רוצה להמשיך. זה היה באמת בקצרה, אני לא ארחיב את הדיבור, אבל אלה הנקודות. בנוסף, יש לי עוד נקודה, שאני גם אשמח לקבל תשובה מעיריית תל אביב. יש לנו פה נציגה, מנהלת אגף הרווחה.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

הם יתייחסו בהמשך.

 << אורח >> איליה גרנטובסקי: << אורח >>  

לא לזה, אני ממשיך עוד נקודה. יש לי עוד שתי נקודות. בהמשך לנוער, הנוער והילדים, אני אישית ברחתי מהשכונה, עזבתי לשכונה עם אופי דתי, מסורתי, מרגיש בטוח, שזו הזייה, בלב תל אביב אתה לא מרגיש בטוח בגלל המסתננים. 

ואני רוצה שעיריית תל אביב, גם שיהיה פה בדיון, שהיה להם למשל בנווה שאנן מתנ"ס של עיריית תל אביב באזור של נרקומנים. לילדי המסתננים לא היה נוח, ההורים שלהם התלוננו, לא נעים להם להסתובב סביב המסתננים הנרקומנים והנרקומנים הלא-מסתננים והיהודים והלא יהודים, כל מה שהולך שם בתחנה המרכזית. איפה בחרו לבנות ולשים יתד למתנ"ס חדש ומחודש על חשבון משלם המיסים והארנונה שעלה כמה מיליונים טובים? צמוד לאולפנה בשכונת שפירא, במקרה מול הבניין ששפי גרה בו, מתנ"ס חדש דנדש בלב שכונה מסורתית יהודית עם אופי מסורתי, ויש שם מתנ"ס לילדי מסתננים בלבד שעיריית תל אביב מקימה. כאילו לא מספיק.

למה לא מעבירים אותם לאזור הירקון? זאת השאלה שלי. למה צריך להמשיך להשריש את זה בדרום תל אביב? בניתם מתנ"ס חדש, אוקיי, בחירה של עיריית תל אביב, יש עוד מקומות, יש קצת צפונה הרבה בניינים פנויים שאפשר להשכיר, לשכור.

לא רק זה, יש פה גם נציגה של עמותת א.ס.ף שנתמכת על ידי הקרן החדשה לישראל וכל מיני עוכרי ישראל, חשוב לציין, תסתכלו בדוחות שלהם מי תורם להם, והם גם יושבים באותו הרחוב במקרה, צמוד שני בלוקים מהמתנ"ס החדש של עיריית תל אביב, וגם הם מפעילים מועדון נוער, במקרה מועדון נוער שחטפתי שם מכות רצח, שכמעט רצחו אותי ואת שפי שם פעם אחת כשהם היו במקום אחר, בנווה שאנן, כשצילמנו שם את כל מה שהולך שמה. עכשיו הכול מרוכז בלב שכונה מסורתית יהודית. אותו הנוער שיוצא משליטה מהמועדוניות האלה יושב שם. ועכשיו אישה מבוגרת, כמו שפי לצורך העניין, שהיא גם אגב מאוימת על ידי המסתננים, על ידי הנוער המסתנן, לא יכולה לצאת, להסתובב ברחוב שלה בחוץ בלילה. זהו.

ושאלה אחרונה, אני סתם רוצה לדעת, כי אני כבר עשר שנים פעיל במאבק ואני עד עכשיו לא הבנתי, שזה יהיה לפרוטוקול, כי מפה מתחילה לגיטימציה. איך מסתננים זרים נכנסים לכנסת ישראל, לוועדות, מי מזמין אותם ונותנים זכות דיבור? זה הרי מתחיל מזה, זאת כנסת ישראל. הממשלה, מישהו פה נותן לזה אישור ולגיטימציה. נשמח לדעת למה זה קורה.

 << אורח >> שפי פז: << אורח >>  

כן, אנחנו רוצים לדעת מי מזמין אותם.

 << אורח >> איליה גרנטובסקי: << אורח >>  

אני, הוזמנתי על ידי יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה. על ידי מי הציבור הזה מוזמן ולמה? מדוע? יש להם ויזות של, לא יודע, אילו אשרות יש להם? 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

אוקיי, תודה. פנחס, בבקשה. לא הגיע? שחר מנדיל?

 << אורח >> שפי פז: << אורח >>  

למה יש להם זכות דיבור? שחר אני מבינה; למה לו יש זכות דיבור?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

את לא מנהלת פה.

 << אורח >> קיברום טוולדה גברמריאם: << אורח >>  

למה הוא משקר? יש לו זכות לשקר? אתה שקרן. אתה מסתובב, אין לך מה לעשות, אין לך עבודה. אתה משקר.

 << אורח >> שפי פז: << אורח >>  

קום, קום משם. למה הוא יושב כמו חבר כנסת?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

אבל תראי איך היא מדברת. מה זה? את המנהלת של הישיבה, לא היא?

 << אורח >> שפי פז: << אורח >>  

למה הוא יושב מקדימה? למה הם נכנסים? ולמה יש להם זכות דיבור? אני אשאל את זה בלי הפסקה.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

אני רוצה לשמור על שיח מכבד. תני לי לא להוציא אף אחד מהנוכחים. הם שמעו, הם הקשיבו, תני להם לדבר כבר.

 << אורח >> שפי פז: << אורח >>  

יפה, הם הקשיבו.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

אני לא יושבת ראש הכנסת. החליטו שהם ייכנסו לדיון, אני לא קובעת.

 << אורח >> שפי פז: << אורח >>  

למה הוא שמה?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

כי לא היה מקום.

 << אורח >> שולה קשת: << אורח >>  

אבל מה הבעיה שהוא ישב כאן? הוא בן אדם בשר ודם.

 << אורח >> שפי פז: << אורח >>  

גם הם יושבים מאחורה. מה קורה? למה הוא יושב שם?

 << אורח >> שולה קשת: << אורח >>  

יש לו הגנה במדינת ישראל.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

כשיושבים באולם כזה, אם אין מקום, הם יכולים לשבת פה.

 << אורח >> שפי פז: << אורח >>  

איזו הגנה? למה הוא יושב שם?

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

תדברי רק כשאני אתן לך רשות דיבור, בסדר?

 << אורח >> שפי פז: << אורח >>  

הנה, לימור הגיעה. לימור, תקימי את המסתנן משם ותשבי במקומו.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

ברוכה הבאה.

 << אורח >> קיברום טוולדה גברמריאם: << אורח >>  

שמי קיברום טוולדה.

 << אורח >> שפי פז: << אורח >>  

לא מעניין.

 << אורח >> קיברום טוולדה גברמריאם: << אורח >>  

מנהל קשרי קהילה מהמוקד לפליטים ולמהגרים.

 << אורח >> שפי פז: << אורח >>  

הפליטים והמהגרים. אין למסתננים?

 << אורח >> קיברום טוולדה גברמריאם: << אורח >>  

ראשית, אני רוצה להודות לגברתי היושבת ראש של הוועדה על הדיון החשוב הזה. אני אתחיל מזה שאין פה, נראה לי, עד כמה שאני חושב, שיש אדם סביר שהוא לא מגנה אלימות ופשע. המשטרה יכולה להעיד שנציגי הקהילה ומנהיגי הקהילה בקשר מתמיד עם המשטרה על מנת לפתור את הבעיות.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

הנה, עוד בעיה.

 << אורח >> קיברום טוולדה גברמריאם: << אורח >>  

כשדיברו על נוער, אני אספר לכם שלפני שבועיים-שלושה, נדמה לי, נער אריתראי בן 18 בשם ה', שחקן כדורגל מוכשר שגר - - -

 << אורח >> שפי פז: << אורח >>  

נו, למה הוא לא משחק כדורגל בשביל אריתריאה?

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

שפי, אני נועלת את הישיבה. את זה את רוצה? בבקשה, אני אנעל אותה. תני לו לדבר, הוא לא הפריע לך.

 << אורח >> איליה גרנטובסקי: << אורח >>  

אבל הוא לא מפה.

 << אורח >> שפי פז: << אורח >>  

אבל הוא מפריע לי כל החיים, מה זאת אומרת הוא לא הפריע לי? הוא מפריע לי 24/7.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

זה לא קשור. תני לו לדבר ואחר כך אנחנו נשמע את האחרים.

 << אורח >> שפי פז: << אורח >>  

מה אכפת לי? שישחק כדורגל אצלו בבית.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

בבקשה. אם לא, אני נועלת את הישיבה. אין טעם לדיון אם את מפריעה.

 << אורח >> קיברום טוולדה גברמריאם: << אורח >>  

אני אמשיך. אותו נוער שדיברתי עליו פנה אלינו, הוא שחקן כדורגל מוכשר שיש מועדון ברמת גן שמעוניין לקלוט אותו, אך הילד הזה, הוא לא יכול להמשיך לשחק כדורגל כי הוא נחשב לשחק חוץ בגלל שאין לו מעמד. הילד הזה שפנה אלינו לקבלת קהל אמר: אם תוכלו לעזור לי לפתור את הבעיה הזאת אתם תצילו לי את החיים. כשאני אומר את זה, הילדים האלה שקודם דיברו עליהם, SSQ וכולי, הילדים האלה, לפני שהם מגיעים למצב של פשע - - -

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

מצוין, שיפתרו לו את זה במדינה אחרת. אפשר לפתור את זה, לא פה, שאנחנו מתמודדים עם –, מדינה אחרת, שתציל להם את החיים.

 << אורח >> קיברום טוולדה גברמריאם: << אורח >>  

הילדים האלה, לפני שהם מגיעים, הם דופקים במלא דלתות לגיטימיות כביכול שלא נפתחת להם אף דלת. יש דלת אחת שמקבלת אותם. את זה גם אני לא מצדיק, אבל יש דלת אחת שמחבקת אותם ומקבלת אותם, מראה להם שהם מקובלים שם, זו דלת של פשע ושל עבריינים, וזה מעל הכוחות שלנו. 

לסיום, אני אשמח להקריא ציטוט מקבוצת וואטסאפ של תושבי דרום תל אביב, ציטוט של שפי פז: "הפתרון היחידי הוא לאמלל אותם כאן, שרק יבקשו לצאת".

 << אורח >> איליה גרנטובסקי: << אורח >>  

נכון.

 << אורח >> שפי פז: << אורח >>  

ברור.

 << אורח >> קיברום טוולדה גברמריאם: << אורח >>  

"ופה גם לנו יש תפקיד", זה הציטוט שלה, "אל תקנו אצלם, אל תתחברו איתם, תצלמו אותם בכל הזדמנות, תראו להם שהם לא רצויים במילה ובמבט".

 << אורח >> איליה גרנטובסקי: << אורח >>  

ברור.

 << אורח >> שפי פז: << אורח >>  

לגמרי, עומדת מאחורי כל מילה שאמרתי.

 << אורח >> קיברום טוולדה גברמריאם: << אורח >>  

תודה.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

אני נותנת לדוברת הבאה, שולה קשת.

 << אורח >> שולה קשת: << אורח >>  

ילידת שכונת נווה שאנן בדרום תל אביב, מתגוררת בשכונה. אני חושבת שאני ילידת שכונת נווה שאנן היחידה מתושבי דרום העיר שנמצאים פה. אני יושבת ראש ועד שכונת נווה שאנן, חברת מועצת עיריית תל אביב-יפו ומנכ"לית עמותה שנקראת אחותי למען נשים בישראל. נעים מאוד. במסגרת כל הכובעים שלי, אנחנו מאוד מאוד פעילות גם בדרום העיר, כולל נווה שאנן, שכונת הארגזים, שפירא, במגוון רחב של בעיות שלנו כתושבות ותושבי דרום העיר, בעיות איומות. הבעיות האיומות הן לא מבקשי המקלט.

 << אורח >> שפי פז: << אורח >>  

- - -

 << אורח >> שולה קשת: << אורח >>  

אני מבקשת לא להפריע לי בבקשה.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

אחרי שהיא תסיים את תוכלי לקבל רשות דיבור, אבל היא לא הפריעה לך.

 << אורח >> שולה קשת: << אורח >>  

הבעיה היא ממש לא מבקשי המקלט, שרובם, כמו כל קהילה, אנשים מאוד נחמדים, נותנים לקהילה, הרבה פעמים גם עוזרים, מסייעים לקשישות ולקשישים. אחד הדברים שקורים אצלנו בשכונה, ובפעם הבאה שיש סיור, אני אשמח להצטרף, אני רוצה לספר לכם מהחוויה שלי. למשל בדרום תל אביב, למשל בנווה שאנן, היכן שאני גרה, נהוג לייצר טריטוריות של סחר בסמים, לא קשור למבקשי המקלט. יש שם סוחרי סמים ממגוון הקהילות, כולל סוחרי סמים עם תעודת זהות ישראלית.

 << אורח >> שפי פז: << אורח >>  

הבדואים. ומי הבלדרים שלהם?

 << אורח >> שולה קשת: << אורח >>  

ואני יכולה לומר שגם פנו אליי תושבים שסוחרי סמים ישראלים נכנסו אליהם באמצע הלילה לבנייני המגורים, שולפים סכינים, מאיימים עליהם שלא להתקשר למשטרה. אני הלכתי להתלונן, להגיש תלונה במשטרה וחקרו אותי, ולמוחרת, יום-יומיים אחרי זה התלונה נעלמה.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

נשמע את ההתייחסות של המשטרה.

 << אורח >> שולה קשת: << אורח >>  

בוודאי. כלומר, יש אקס-טריטוריות, כשהמשטרה, גם המשטרה העירונית וגם המשטרה, ואני לא אומרת את זה באופן גורף, כי יש באמת שוטרים מצוינים, אני מדברת על מדיניות שאליה כפופים השוטרים. אני כחברת מועצה, אגב, השתתפתי בוועדת ביטחון בדיוק בנושאים האלה בעירייה ואני באתי ואמרתי, צריכה להיות החלטה גורפת, אין סחר בסמים בתוך שכונות מגורים, זה אסור.

תחשבו מה זה גורם גם לילדים, לא רק לילדים שהם מבקשי המקלט, גם לילדים הישראלים. זאת אומרת, הם ליד גני הילדים של כולם, של ישראלים מבקשי מקלט וכולי, הם ליד בתי הספר. אני יכולה להגיד לכם מניסיון אישי, חברה טובה שלי שבאמת פעילה חברתית גם בשכונה וכולי, יש לנו מרכז גם בשכונת נווה שאנן, אנחנו אגב מחלקות שם מזון לכולם, לישראלים, יש שם יחסי שכנות מצוינים.

 << אורח >> שפי פז: << אורח >>  

בין הנרקומנים?

 << אורח >> שולה קשת: << אורח >>  

והיא נרקומנית, כי הסמים נגישים. מה גורם לבנות ובני נוער להפוך לאלימים וכולי? קודם כול, הם רואים, דבר ראשון, את ההתנהלות. פה מותר הכול, זו אקס-טריטוריה, הממסד מאפשר את זה.

 << אורח >> שפי פז: << אורח >>  

בזה היא צודקת.

 << אורח >> שולה קשת: << אורח >>  

זה דבר ראשון. דבר שני, אין מספיק מענה מצד העירייה. בעירייה יודעים, הם מנסים לתת מענה עם כל מיני דברים, אבל לילדים האלה כרגע ספציפית, מבקשי המקלט, אין מענה. זאת אומרת, אין להם אופק עתידי. זה כמו שעכשיו שמענו.

 << אורח >> שפי פז: << אורח >>  

יש להם, בבית שלהם.

 << אורח >> שולה קשת: << אורח >>  

רק רגע. מה ששמענו עכשיו, נער מצטיין, הוא לא מתקבל לקבוצת כדורגל.

 << אורח >> שפי פז: << אורח >>  

יש אחלה נבחרת כדורגל באריתריאה, אחלה.

 << אורח >> שולה קשת: << אורח >>  

הוא לא יכול להתקבל. כרגע הוא במדינת ישראל תחת הגנה קבוצתית. ואגב, אני יהודייה שומרת מצוות, ובתנ"ך כתוב: "לא תגרש עבד אל אדוניו". יש מצווה, מצוות הפליט.

 << אורח >> שפי פז: << אורח >>  

סליחה, הם עבדים?

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

יש גם הלכה שאומרת שעניי עירך קודמים.

 << אורח >> שולה קשת: << אורח >>  

זה לא סותר.

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

עניי ביתך קודמים. ואם הדבר הזה פוגע באזרחי מדינת ישראל, באזרחים מבני עמך, את צריכה להסתכל על זה וזה קודם, יש דין קדימויות. ואם אנחנו נרחם על כאלו ולא נרחם על בני עמנו, יש לנו בעיה קשה.

 << אורח >> שולה קשת: << אורח >>  

אני מכירה היטב את עניי עירך קודמים. אני רוצה לבוא ולומר שיש פה היום בדרום תל אביב קהילות מגוונות, לא מסוכסכות, לא כמו שפי, שמגיל צעיר, כשהילדים קטנים בגני ילדים, הולכת ומצלמת אותם, מקללים אותם בגינה, משפילים את ההורים שלהם.

 << אורח >> שפי פז: << אורח >>  

זו לא אני. אגב, זו לא אני. כולם שולחים לי, החברים שלך שולחים לי תמונות.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

אני עוברת לדובר הבא.

 << אורח >> שולה קשת: << אורח >>  

לא, אני רוצה לסיים את דבריי. תראי כמה הם דיברו.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

אבל יש עוד דוברים, תני להתייחס.

 << אורח >> שולה קשת: << אורח >>  

נכון. שתי דקות, רק לסכם את מה שאני רוצה לומר.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

בבקשה, בקצרה.

 << אורח >> שולה קשת: << אורח >>  

תודה רבה. אני רוצה להגיד את זה ככה. מדובר בהזנחה ממסדית, ויש גם קבוצה מדרום תל אביב, שפי ודומיה, שהמטרה שלהם היא לגרש אותם ממדינת ישראל בכל מחיר ולהשפיל אותם, והמצב הזה צריך להיפסק. אני למשל מודל של תושבת דרום תל אביב שבאה ואומרת, אנחנו רוצים כולנו לחיות בשלום, לכבד אחד את השני. עבריינות ואלימות, לא בבית ספרנו, לא משנה מאיזה צבע זה.

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

אבל זה שם, גברתי, זה שם.

 << אורח >> שולה קשת: << אורח >>  

זה שם, אבל לא מהיום ולא רק הם.

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

זה שם בהיקפים מאוד גדולים, זה שם באופן שזה מאיים על האזרחים שלנו, על התושבים של דרום תל אביב.

 << אורח >> שולה קשת: << אורח >>  

אבל איך ממגרים את התופעה? נגיד עכשיו את לוקחת, שולחת את כולם במטוס לאריתריאה, את חושבת ש - - - ?

 << אורח >> שפי פז: << אורח >>  

כן, כן, כן.

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

אנחנו הבאנו אותם לכאן כדי לסייע להם, הם צריכים להיות בעמדה של הכרת הטוב מאוד, ובמקום זה אנחנו מקבלים פשיעה בהיקפים בלתי נתפסים ואיום על אזרחים ותושבי דרום תל אביב.

 << אורח >> שולה קשת: << אורח >>  

אבל זה לא מהם רק. סליחה, לא בבית ספרנו זה להכחיש את העובדה שהעבריינות והסמים, זה לא בא מהם, הרוב זה מהישראלים.

 << אורח >> שפי פז: << אורח >>  

גם גוררים ישראלים אחריהם. לא נכון.

 << אורח >> שולה קשת: << אורח >>  

ומוקד הפשיעה הראשי הוא התחנה המרכזית.

 << אורח >> שפי פז: << אורח >>  

לא נכון.

 << אורח >> שולה קשת: << אורח >>  

כשאת באה ואת מדברת אליהם את לא עוזרת לנו, את רק מזיקה לנו.

 << אורח >> שפי פז: << אורח >>  

היא עוזרת לנו מאוד. את לא עוזרת לנו.

 << אורח >> שולה קשת: << אורח >>  

מה את אומרת? תפסיקי לרדוף אנשים בשכונות באלימות.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

שולה, תני לחברת הכנסת לימור.

 << אורח >> שולה קשת: << אורח >>  

לא, את צריכה לראות אותה, זה משהו מזעזע, והיא מדברת עליהם.

 << אורח >> שפי פז: << אורח >>  

איימו עליי.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

אני נועלת את הדיון.

 << אורח >> שולה קשת: << אורח >>  

כי אתם גם כן הולכים ומקללים. אני לא מצדיקה את זה.

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

מאיפה את יודעת? את היית שם?

 << אורח >> שפי פז: << אורח >>  

את משקרת.

 << אורח >> שולה קשת: << אורח >>  

כן, אני רואה.

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

אני פגשתי הרבה מאוד מהתושבים שלא עושים שום דבר, לא מזיקים.

 << אורח >> שולה קשת: << אורח >>  

בואי תיפגשי עם עוד תושבים.

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

כן, אני הסתובבתי שם לא בסיור שניקו שם את העיר.

 << אורח >> שפי פז: << אורח >>  

הסתובבה לבד.

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

הייתי שם בסיור שאף אחד לא ידע שאנחנו מגיעים וראיתי איך זה מתנהל, ויש שם בעיות מאוד קשות שאת לא יכולה להתעלם מהן.

 << אורח >> שולה קשת: << אורח >>  

אני לא מתעלמת משום בעיה, אבל את מתעלמת מהעובדה שיש פה מספר גורמים. את מתמקדת רק בהם כי את רוצה לייהד את מדינת ישראל.

 << אורח >> שפי פז: << אורח >>  

ברור.

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

זו מדינה יהודית.

 << אורח >> איליה גרנטובסקי: << אורח >>  

אנחנו במדינה יהודית.

 << אורח >> שפי פז: << אורח >>  

בוודאי, זו מדינה יהודית, מה קורה לך?

 << אורח >> שולה קשת: << אורח >>  

לא, במדינה יהודית יש גם "הגֵר הגָר בתוכך", - -

 << אורח >> איליה גרנטובסקי: << אורח >>  

ברישיון, לא מסתנן.

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

הגר שלא מאיים על התושבים.

 << אורח >> שולה קשת: << אורח >>  

- - ולא טיפוסים כמוך, גזענים ופשיסטים.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

אני מוציאה אותך. אני קוראת לך לסדר, קריאה ראשונה.

 << אורח >> איליה גרנטובסקי: << אורח >>  

הילדים שלי היו בעזה, לא שלהם.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

תמשיכי, לימור.

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

אני רוצה לומר, כמו שאמרתי לפני כן, כשאנחנו רואים שמהגרים שהבאנו אותם מכוח, באמת החסד היהודי, והדאגה שלנו, והאור לגויים, באמת הבאנו אותם לפה, ומה שאנחנו רואים, שיש פה ניצול ציני של החסד והטוב היהודי הזה שמדברים עליו, ניצול ציני פשוט של הדבר הזה. ואנחנו רואים תופעות של פשיעה, של כאלה שדרך אגב הבאנו אותם בתקופה האחרונה כדי שהם יתנו מענה לאותן סוגיות שקשורות לחוסר בכוח אדם בעבודה, בחקלאות, בבנייה, והם מנצלים את זה, ועכשיו אנחנו רואים עלייה של מאות אחוזים בבקשות מקלט.

ומישהו פשוט מבין, יש פה פראיירים, יש פה מדינה של פראיירים, והפראייריות הזאת מתבטאת בזה שאנחנו פעם אחר פעם מוכנים לשלם את המחיר של טובת אזרחינו, ביטחון אזרחינו, החוסן של אזרחי מדינת ישראל על חשבון כאלה שהם פשוט טרמפיסטים שמנצלים את טיפשותנו ואת תמימות ליבנו ואת החסד הטבוע ביהודים שבנו. ולכן אני אומר באופן ברור - - -

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

חסד?

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

את לא מפריעה לי, גברת. אני אומר באופן ברור, כל ניסיון לייצר איזושהי הנצחה או תימרוץ לנוכחות שלהם פה הוא ניסיון שפשוט מייצר פה נזק בלתי נתפס, וככל שאנחנו לא נקלוט את זה בזמן ונדע להוביל את התיקונים האלה, שכן, כל אלה שהם תומכי משטר שיושבים פה והם חושבים עכשיו שהם יגידו שהם לא תומכי משטר, חבר'ה, אנחנו נוציא את התמונות שלכם מההפגנות של התמיכה מול האלה שהם לא תומכים, אנחנו נוציא את התמונות שלכם ואנחנו נבדוק, וכל אחד מהם, זה חוק שלנו, שלי ושל חברת הכנסת מלינובסקי, אתם לא תהיו פה, לא תהיו פה, נגמר האירוע הזה שאתם עובדים עלינו.

 << אורח >> שולה קשת: << אורח >>  

הם יהיו כאן. מתנגדי משטר ישארו כאן.

 << אורח >> איליה גרנטובסקי: << אורח >>  

שולה, תעברי לאריתריאה. ביי.

 << אורח >> שפי פז: << אורח >>  

כן, למה לא תעברי יחד איתם?

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

זו הפעם האחרונה. אם לא, את יוצאת החוצה.

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

נגמר האירוע הזה שיש מי שמנצל את תמימותנו ואת החסד שטבוע בעם היהודי, נגמר האירוע הזה. אנחנו את כל הנזקים האלה, הבלתי נתפסים האלה, שאנחנו רואים פעם אחר פעם איך אותם גורמים פרוגרסיביים מחלחלים ומחדירים לתוך מדינת ישראל, שמהרסים אותה מבפנים, מפוררים אותנו מבפנים, זה לא יהיה, לא במשמרת שלנו. 

ואני רוצה לומר עוד משהו. אנחנו פוגשים אותם, אנחנו ראינו שבאמת עלתה סוגיה, ביום ראשון בשבוע שעבר היינו. אירוע רודף אירוע. היינו בסיור באמת בדרום תל אביב.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

ביום ראשון, בתחילת השבוע.

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

אירוע שהתכוננו לקראתו. אני אומרת, צריך לראות בלייב את האירועים, את המציאות שמה, את המציאות שהתושבים מתמודדים איתה שם. אבל באמת העלו נקודה שבעיניי היא נקודה קריטית וחשובה, שבאמת חוסר יכולת לאכוף על אותם מהגרים, על אותם מסתננים, על אותם כאלו ואחרים שנמצאים שם, כי אין יכולת לזהות אותם. זאת אומרת, אנחנו נוודא שהמספר הזה שיהיה שם, הוא יהיה רק מספר זיהוי לטובת האכיפה ולא לשום דבר אחר.

ואני באמת רוצה לחזק את אותם תושבים, תושבי מדינת ישראל שמתמודדים עם התופעות הקשות האלה, ואנחנו נהיה שם איתכם וניתן לכם את כל הגב לכל המהלכים שבאמת יובילו לתיקון הנדרש בסוגיות האלה. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

תודה רבה.

 << אורח >> שפי פז: << אורח >>  

תודה, לימור.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

נעבור לרשות האוכלוסין וההגירה.

 << אורח >> שפי פז: << אורח >>  

רק רציתי להגיד מילה אחת. שולה קשת, רק שיהיה ברור פה, שולה קשת עמדה על הבמות.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

לא נתתי לך את רשות הדיבור, אני מצטערת. אני רוצה לעבור למשרד החוץ והמשפטים, בבקשה. אני רוצה שתפרט את העמדה שלכם בעניין בקשת רשות האוכלוסין וההגירה להכריז על 12 מדינות כמדינות מקור בטוחות והחלת יישום הליך סדר דין מהיר בבקשות מקלט של אזרחים מהמדינות שרשות האוכלוסין ציינה במכתבה.

 << אורח >> רפאל ראובן: << אורח >>  

תודה רבה. אני רפאל ראובן מאגף היועץ המשפטי במשרד החוץ. כן, אני יכול להגיד שקיבלנו את הפנייה של רשות האוכלוסין בבקשה לבדוק 12 מדינות כמדינות מקור בטוחות לצורך טיפול בבקשות מקלט בסדר דין מהיר. כל המשרד מגויס וגורמי המקצוע עובדים באיסוף המידע הנדרש לגיבוש חוות הדעת. זה דורש הרבה - - -

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

אתה יכול לתחום בזמן? מתי זה יהיה?

 << אורח >> רפאל ראובן: << אורח >>  

אני לא יכול להתחייב בזמן, אבל אני יכול להגיד שכבר נעשתה בדיקה עמוקה ואספנו מידע באמצעות נציגויות דיפלומטיות של ישראל ברחבי העולם, גם במדינות הרלוונטיות כשיש, או בנציגויות דיפלומטיות במדינות אחרות שגם מתמודדות עם בקשות מקלט מאותן מדינות כדי שגורמי המקצוע שלהם יעזרו לנו לאסוף מידע על המצב באותן מדינות, ויש לנו טיוטות.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

עשיתם בדיקה על כל 12 המדינות?

 << אורח >> רפאל ראובן: << אורח >>  

בשלבים שונים, אבל כן אנחנו עובדים על כל 12 המדינות. יש כאלה יותר מתקדמות.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

מה המדינות?

 << אורח >> רפאל ראובן: << אורח >>  

אני לא יודע אם זה מידע שאני יכול לפרסם.

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

ועדה חסויה.

 << אורח >> רפאל ראובן: << אורח >>  

אפשר גם לבדוק מול רשות האוכלוסין שפנו.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

אם אתה לא יכול להגיד לנו את התשובה, אתה רוצה שנפנה לשר, כמה זמן זה ייקח? אולי נשתף גם את השר בסוגיה. השר יודע מהסוגיה החשובה?

 << אורח >> רפאל ראובן: << אורח >>  

כן, הגורמים הבכירים במשרד מודעים ואנחנו עובדים מול האגפים המדיניים גם לגבש.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

אולי נכניס את השר שלך לעניינים.

 << אורח >> רפאל ראובן: << אורח >>  

גם אנחנו באגף המשפטי וגם הגורמים המדיניים המרחביים של אותן מדינות, שנראה לי שאין בעיה להגיד שזה מדינות גם באפריקה, גם באירופה, גם באסיה.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

יש לכם חלק מהמדינות שכבר אתם יודעים?

 << אורח >> רפאל ראובן: << אורח >>  

כל עוד אין חוות דעת מאושרות אני לא יכול לתת שורה תחתונה. זה עדיין בעבודה, אבל יש כאלה יותר מתקדמות, ואנחנו מקווים להשלים לפחות את חלקן ממש בהקדם.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

האם משרד המשפטים יכול להגיב על מה שהוא אמר?

 << אורח >> שחר סומך: << אורח >>  

שלום, שחר סומך, משרד המשפטים. אין לי הרבה מה להוסיף מלבד זה שאנחנו כמשרד מן הסתם מחכים לתוצרים של העבודה המקצועית של משרד החוץ, ולפי התוצרים אנחנו נוכל לתת את ההמלצה שלנו, אילו מדינות אפשר להכריז עליהן כמדינה בטוחה, אילו מדינות יכולות להיות קבוצות אוכלוסייה מסוימות שאפשר להכיר בהן ככאלה שלא נשקפת להן סכנה.

 << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>  

משרד החוץ צריך להעביר אליכם את חוות הדעת שלו ואז אתם פועלים?

 << אורח >> שחר סומך: << אורח >>  

חוות הדעת המקצועית של משרד החוץ היא הבסיס, המצע שעליו אנחנו יכולים לגבש.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

אולי שלא תחכו לכל המדינות, אולי תתחילו לפרוס?

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

בדיוק.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

במקביל.

 << אורח >> רפאל ראובן: << אורח >>  

כן, ברור, אנחנו מתייחסים לזה כ-12 חוות דעת שונות, וכל אחת, ברגע שתהיה מוכנה, אנחנו נתקדם איתה.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

אבל בינתיים. ברגע שכל מדינה בפני עצמה, תתחילו לזרום.

 << אורח >> שפי פז: << אורח >>  

לא, אני מכירה אותם, הם כבר כל הזמן דנים.

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

יש לכם איזשהו לו"ז שאנחנו יכולים?

 << אורח >> רפאל ראובן: << אורח >>  

אני לא יכול - - - את הלו"ז.

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

כן, אבל תקשיב, אתה לא יכול לתת לנו תשובה כזאת, כי אז גם אם נעשה עכשיו דיון פיקוח ונבחן את הדברים, אנחנו נראה שאין לכם תשובות ותגידו אנחנו לא יכולים. זו לא תשובה. זאת אומרת, אם אתה רוצה, אתה יכול לומר, אני אבדוק את הדבר הזה, אתה צריך לחזור אלינו עם לו"ז.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

אנחנו נפנה לשר שלכם בעוד - - -

 << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>  

לא, היום אנחנו נפנה.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

כן, לשר שלו, אנחנו רוצים ליידע אותו.

 << אורח >> שפי פז: << אורח >>  

אבל זאת המדינה הכי פחות בטוחה בעולם, אני לא מבינה את הקטע הזה. שמישהו יסביר לי פעם אחת ולתמיד למה מדינת ישראל נחשבת ליותר בטוחה מאריתריאה, שיסבירו לי סוף-סוף, אוקיי? היו פה טילים, נפגעו כמה מסתננים, נחטפו, נרצחו. למה המדינה הזאת נתפסת בתפיסה המעוותת שלכם, של כל - - -

 << אורח >> שולה קשת: << אורח >>  

כי אריתריאה היא דיקטטורה ויש להם שם סכנת חיים.

 << אורח >> שפי פז: << אורח >>  

גם ישראל היא דיקטטורה.

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

אתם טוענים שאנחנו דיקטטורה.

 << אורח >> שפי פז: << אורח >>  

מה הקשר? בטוח או לא בטוח, מה אכפת לי?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

גם תל אביב היא דיקטטורה.

 << אורח >> שפי פז: << אורח >>  

גם חולדאי זה דיקטטורה.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

משטרת ישראל.

 << אורח >> איליה גרנטובסקי: << אורח >>  

שולה, אבל בשבילך גם ביבי זה דיקטטורה.

 << אורח >> שולה קשת: << אורח >>  

אל תגיד מה בשבילי.

 << אורח >> שפי פז: << אורח >>  

אז את אל תגידי מה בשבילנו. ישראל היא לא מדינה בטוחה.

 << אורח >> שולה קשת: << אורח >>  

שומעים, את מתנהגת בהתאם, בגזענות.

 << אורח >> אורי הלוי: << אורח >>  

חברת הכנסת, סליחה, גם פה מתפרצים ולא ניתן לשמוע את הדיון, לא ניתן לשמוע את האנשים. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

נכון.

 << אורח >> אורי הלוי: << אורח >>  

את פונה אליהם ויש פה רעש כל הזמן. אין סיבה להוציא צד אחד וצד שני לא.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

שפי, גם את, אני אוציא אותך.

 << אורח >> אורי הלוי: << אורח >>  

אם את מנהלת את הדיון, בבקשה שיתנהל דיון.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

את צריכה לקבל את רשות הדיבור. חכי, אני אתן לך. 

משטרת ישראל, בבקשה. תודה רבה על הסיור. אתה יכול להציג סטטוס עדכני על נתוני הפשיעה העדכניים בדרום תל אביב והאכיפה הנעשית היום? ומי שמדבר, מפריע לו – יוצא החוצה. שם לפרוטוקול.

 << אורח >> משה אביטל: << אורח >>  

משה אביטל, מפקד תחנת שרת. הדיון קצת סטה. הוועדה לא אמורה לדון רק בנווה שאנן, אבל פטור בלא כלום אי אפשר. ורק בשנה האחרונה, גברתי ראתה, נסגרו יותר מ-100 חמארות בגזרת נווה שאנן ושפירא. מי שמכחיש את זה פשוט משקר. 100 חמארות שנסגרו בצווים שיפוטיים, והיום כמות החמארות בגזרת נווה שאנן ושפירא ירדה לדו-ספרתי, וזה לא אומר שאנחנו מפסיקים לטפל בהן, ממשיכים. כל מי שינהל עסק ללא רישיון, יש בכוונתנו לפעול ולסגור אותו.

בגזרת נווה שאנן פעלו בתי בושת לעיני כול, ואנחנו סגרנו 18 בתי בושת בצווים שיפוטיים שכבר לא קיימים. רוב הנשים שעסקו בזנות עזבו את המקום, חלקן מכורות שאין לאן לחזור, נשים ערביות ונשים מכורות עברו לעסוק בזנות ברחוב, אנחנו יודעים את זה. זה לא רק לפתחה של משטרת ישראל, זו גם סוגיה שקשורה לרווחה. ותחנות הסמים, אנחנו מכירים אותן, הן לא נעלמו. ניתן לומר, אגב, בשנתיים האחרונות שיש עלייה של מאות אחוזים בכמות המעצרים והכנסה לכלא של סוחרי סמים. האם זה מספק? ממש לא. האם צריך להמשיך לעבוד? כנראה שכן. ניתן לבוא, אגב, לא רק בסיור מודרך, אפשר להגיע בכל שעות היממה ולראות את זה. אנחנו מטפלים בזה, זה ידוע. האם הענישה מספקת? כנראה שלא. לכן אלו סוגיות שאני מכיר אותן מקרוב.

לעניין עבירות האלימות במעורבות זרים, אנחנו ראינו אותן, כפי שהנתונים הוצגו בסיור, ישנה ירידה קלה בכמות העבירות שיש בהן מעורבות זרים, אבל עלייה בכמות עבירות האלימות. מצד שני, אנחנו בעלייה של כמעט 20% בכמות כתבי האישום כנגד מסתננים. אגב, יש עזיבה מאוד גדולה של מסתננים שהיו גרים בתל אביב וכבר לא גרים, אנחנו רואים את המגמה הזאת. לפחות 9,000 מסתננים מאריתריאה שעזבו את תל אביב, גם לקנדה וגם מחוץ לתל אביב. בסוגיה הזאת הייתי רוצה להגיד, דיברו מקודם על סוגיית התלונות, אם אין תלונה, משטרת ישראל לא יכולה לטפל, זו האסמכתה החוקית שלנו.

 << אורח >> שפי פז: << אורח >>  

אין הגנה אבל.

 << אורח >> משה אביטל: << אורח >>  

זה האישור שלנו לטפל בעבירות. חלק מהעבירות אנחנו לא מכירים, ואם אנחנו מכירים, אנחנו מטפלים. וראינו גם בנתונים שכמות כתבי האישום והאפקטיביות בטיפול בעבירות עלתה.

 << אורח >> שפי פז: << אורח >>  

הם מגיעים כבר לדיונים שלהם?

 << אורח >> משה אביטל: << אורח >>  

עלתה. האם זה מספק? כנראה שלא. סוגיית נוער הזרים היא מורכבת מאוד, היא לא חונה רק במשטרה, אבל בחודשיים האחרונים, וזה פורסם, בוצעו עשרות מעצרים כנגד נוער זרים. יש לא מעט ילדים קטינים, שמתחת לגיל האחריות הפלילית, שהרווחה היו מעורבים בהוצאתם מהבית כדי להתמודד עם התופעה הזאת. האם זה מספק? לא. האם אנחנו צריכים פה עוד שוטרים בשכונת שפירא כדי להפגין נוכחות ובולטות? כנראה שכן.

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

כן, זה חשוב.

 << אורח >> שפי פז: << אורח >>  

בקיצור, רק גירוש, זה הפתרון.

 << אורח >> משה אביטל: << אורח >>  

לעניין סוגיית הגירוש, אני יכול להגיד שמשטרת ישראל העבירה ארבעה מקרי בוחן שנמצאים כרגע ברשות ההגירה שעונים בכל התבחינים של החוק כפי שהוא עבר לפני כשבועיים, ואנחנו רוצים לראות את יישום הפרקטיקה של החוק הזה. אם זה יקרה, אני מאמין שייעשה פה שינוי מאוד משמעותי. עד כאן.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

יופי, תודה. אתה יכול לפרט על הפשיעה של המסתננים בעיר בני ברק והאכיפה של המשטרה במקום?

 << אורח >> מרדכי בלס: << אורח >>  

בלס מרדכי, ממלא מקום מפקד תחנת בני ברק. אצלנו החלק הארי של אוכלוסיית הזרים מתנקז לשכונת פרדס כץ. בניתוח של כלל האירועים בגזרת תחנת בני ברק אנחנו מדברים על תשעה אירועים, תשעה תיקים למעשה שנפתחים בשנת 2025.

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

לא תשעה אירועים, תשעה תיקים, זה משהו אחר. ההבחנה הזאת חשובה. זה אומר שיכול להיות שהיו יותר אירועים.

 << אורח >> מרדכי בלס: << אורח >>  

חד משמעית. סליחה. תשעה תיקים בעקבות אירועים שנפתחים אצלנו ב-2025. אני גם אגיד יותר מזה. כמו שאמר משה, כאשר אנחנו נחשפים לעבירה שמתבצעת, אנחנו מגיבים ולא נשארים אדישים לכך. חלק מהאירועים האלה הם אירועים שאנחנו יזמנו את התלונות באירועים.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

על אילו עבירות בבקשה? אתה יכול לציין?

 << אורח >> מרדכי בלס: << אורח >>  

אני מדבר על עבירות אלימות. החלק הארי של המבצעים בעבירות האלה הם גילאים מאוד מאוד נמוכים, גילאים צעירים. אנחנו מדברים על סדר גודל, התיק האחרון הוא תיק שהתנהל אצלנו עם חשודים שהגילים שלהם הם גילאי 13-12. עיקר העבירות שנפתחו הן בינם לבין עצמם, זאת אומרת, בתוך הקהילה עצמה של הזרים. אנחנו כן מודעים לעבירות שמתבצעות כלפי האוכלוסייה המקומית וגם זה מטופל.

נכון לכרגע אנחנו עם תיק אחד שנעשה כלפי זר אחר, ובתיק הזה למעשה הוגשה גם בקשה לתום הליכים, תיק מאוד מאוד חמור שטופל בגזרת התחנה. מעורבים מאוד בתוך קהילת פרדס כץ בכל מה שקשור גם לאוכלוסיית הזרים. דרך אגב, אנחנו מרגישים שיש עלייה בפניות, לאו דווקא בדיווחים על אירועים פליליים, אלא חוסר ביטחון שמורגש שם.

כפועל יוצא מזה, מה שעשינו נכון לעכשיו, יש לנו רפרנטים בתחנה שאחד מהם הוא מפקד השיטור העירוני של עיריית בני ברק, שהוא למעשה נמצא ונוכח בכל המפגשים, שמזמינים אותנו לפחות, אליהם בגזרת השכונה. כל ניטור של עבירה, אם זה במדיה ואם זה בעקבות מצלמות שמפוזרות בזירה הציבורית, אנחנו נותנים לזה מענה. יתרה מכך, הגדלנו את השעות ואת הנוכחות של משטרה בתוך שכונת בני ברק, וזה פועל יוצא אל מול הדרישה שעולה וגוברת לשירותי משטרה בגזרה הזו. 

זהו, האם יש עוד שאלות?

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

כן, האם זה רק בפרדס כץ או בעוד מקומות בבני ברק?

 << אורח >> מרדכי בלס: << אורח >>  

הרוב המוחלט בפרדס כץ. כל האירועים שנפתחו, דרך אגב, כל התיקים הם תיקים שהיו, אני מניח שלא כולם מכירים את האזור, אבל החלק הצפוני של העיר שנתח משמעותי ממנו הוא פרדס כץ.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

וחוץ מעבירות אלימות, יש עוד עבירות נוספות בבני ברק?

 << אורח >> מרדכי בלס: << אורח >>  

בבני ברק כן, יש עבירות נוספות. בהיבט של אוכלוסיית הזרים יש עבירות נוספות, אבל בסוף הביטוי הארי שם הוא אלימות. זאת אומרת, גם אם אני לצורך העניין אקח עכשיו את עבירת ההצתה או עבירת השוד, אלו אירועים שאנחנו עשויים לפגוש גם אל מול האוכלוסייה הזו, שאם אנחנו נקטלג אותם, בסוף זה מתקשר לתוך עבירות האלימות.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

תודה. את רוצה גם להגיד משהו? בבקשה, ואחר כך נעבור לרשות האוכלוסין וההגירה.

 << אורח >> אורי הלוי: << אורח >>  

אורי הלוי, מנהלת מחלקת הרווחה של מסילה שמטפלת בחסרי המעמד בעיר תל אביב-יפו, במקרה גם תושבת העיר ושכונת שפירא, גידלתי שם שלושה ילדים ומכירה את המצב מקרוב כתושבת וכמנהלת מחלקת הרווחה של האוכלוסייה הזו. אני אגיד שבהחלט המצב הוא מורכב ודורש התייחסות. אני חושבת שזה תוצר של היעדר מדיניות במשך 15 שנה.

זאת אוכלוסייה שנכנסה הנה שלא כחוק, ושוהה כחוק על ידי החלטה של משרד הפנים בוויזות שהייה שמאפשרות להם להיות פה, ועל פי אמנות בין-לאומיות גם לא ניתן בשלב זה לגרש. ובסוף אנחנו מתעסקים עם אוכלוסייה שנמצאת, וגם אם היום יצא צי של עובדי רשות האוכלוסין וההגירה ויעשו אכיפה והצגת תעודת 2(א)(5) או B1, הם זכאים להיות פה. 

אנחנו כרגע, במקום שלי כעיריית תל אביב, אני לא מנהלת את השאלה האם הם אמורים להיות פה או לא אמורים להיות פה, אני מתמודדת עם הנמצאים. וההתמודדות עם הנמצאים בהיעדר מדיניות וילדים שגדלים, ואנחנו יודעים כמדינת ישראל מה זה נוער בהגירה, אנחנו יודעים מה זה להיות ילדים ונוער להורים מהגרים, אנחנו מדינה של מהגרים בעצמנו.

 << אורח >> איליה גרנטובסקי: << אורח >>  

של יהודים.

 << אורח >> אורי הלוי: << אורח >>  

אני לא הפרעתי לכם, שפי, אני מבקשת לדבר בלי שתפריעי לי. תודה.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

תני לה לסיים את דבריה.

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

גם כשאנחנו חיים במדינות אחרות - - -

 << אורח >> אורי הלוי: << אורח >>  

גם כשאת דיברת - - -

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

בסדר, אני חברת כנסת, ומותר לי להעיר גם כשאת מדברת. זהו.

 << אורח >> אורי הלוי: << אורח >>  

אני מבינה, אבל אני רוצה לסיים – ואז תתייחסי אליי. אני מאוד אשמח. אני רוצה לסיים.

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

אל תנהלי פה את הדיון. את לא מחנכת אותנו ואל תנהלי פה את הדיון.

 << אורח >> אורי הלוי: << אורח >>  

אני חושבת שבהיעדר אופק לילדים ולנוער, היעדר מעמד, שנער מסיים, וילד נכנס בגיל שלוש על פי חוק חינוך חובה, ואנחנו חתומים על אמנת הילד, נכנס לחינוך ישראלי, גדל בחינוך ישראלי בעברית, לומד על חגי ישראל. מה שמערכת החינוך הישראלית נותנת לו. הוא שואף לסיים י"ב, לסיים את הלימודים בצורה מסודרת. תשאלו את הנוער הזה, הם אפילו מבקשים ורוצים להתגייס ולתרום למדינה.

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

חס וחלילה.

 << אורח >> אורי הלוי: << אורח >>  

רגע, אני אסיים את המשפט.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

לא, אבל הדיון פה לא על גיוס לצה"ל או לא או כן.

 << אורח >> אורי הלוי: << אורח >>  

לא, ממש לא. יו"ר הוועדה, אני מדברת על ילדים ונוער שאין להם עתיד, אוקיי? שאין להם עתיד, הם לא בחרו בזה, הם נולדו לתוך המציאות הזאת.

 << אורח >> איליה גרנטובסקי: << אורח >>  

- - - הם נולדו?

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

סליחה, אל תפריע לה, היא לא הפריעה לך.

בואי תסיימי את הדברים שלך, כי אנחנו רוצים לשמוע את רשות האוכלוסין וההגירה, גם את גורמי המקצוע.

 << אורח >> אורי הלוי: << אורח >>  

בהחלט. אנחנו בעיריית תל אביב מתמודדים עם מי שחי בעיר תל אביב, הם חיים בעיר תל אביב. אם אנחנו לא נותנים מענה, למה לא נותנים מענה? אם אנחנו נותנים מענה, למה אנחנו נותנים מענה? ואני חושבת שבסוף ילד הוא ילד הוא ילד, קטין הוא קטין. אנחנו נדרשים, מעבר לפלסטרים שאפשר לתת ברמת רשות, צריך להעביר את זה לרמה של מדיניות של משרד הפנים.

 << אורח >> שפי פז: << אורח >>  

למה הכול בדרום תל אביב?

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

תודה. ביקשת, ברהנה, פורום ארגוני הפליטים, בבקשה.

 << אורח >> ברהנה נגסי: << אורח >>  

תודה, גברתי היושבת ראש. שמי ברהנה נגסי, יושב ראש של עמותת תקווה חדשה למען מבקשי מקלט בארץ.

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

הם אותם אנשים, זה לא - - -

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

מה אותם אנשים? אבל אני חייבת לתת לכל מי ש - - -

 << אורח >> שפי פז: << אורח >>  

למה הוא ראש עמותה? למה יש לו עמותה בכלל?

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

היא והיא והיא.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

אוקיי, את רוצה שנעבור? אחר כך הם יסכמו, רשות האוכלוסין וההגירה.

 << אורח >> ברהנה נגסי: << אורח >>  

תודה, גברתי.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

בבקשה, אבל בקצרה, כי אני גולשת לדיון הבא.

 << אורח >> ברהנה נגסי: << אורח >>  

אני אגיד בקצרה. כמו חבריי כולם שהזכירו, אני מזכיר את הבחור תחלואיני, אתלט בגיר, צעיר בארץ.

 << אורח >> שפי פז: << אורח >>  

שוב האתלט?

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

סליחה, אני אוציא אותך. הוא לא הפריע לכם.

 << אורח >> ברהנה נגסי: << אורח >>  

גדל בארץ. הוא זכה בשבע ערים.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

תני לו לדבר, זה לא אומר שאנחנו מסכימים עם דבריו. תני לו לדבר, תני לו להתבטא.

 << אורח >> ברהנה נגסי: << אורח >>  

במרוץ שבע ערים, הוא רצה לייצג את המדינה בחו"ל, אבל הוא הלך לייצג את הפליטים באולימפיאדה שלוש פעמים. אלה צעירים שיכולים לתת, מצוינים, שאין להם מקום, שמדרדרים למציאות. אני כיושב ראש עמותה, משה יעיד פה, אנחנו כקהילה נגד אלימות, לא משנה באיזו צורה. אנחנו יום ולילה משתפים את המשטרה כדי לעצור את האלימות הזאת. האלימות הזאת לא בריאה, לא לקהילה, לא לאזרחים, לאף אחד. הרוב מהקהילה - - -

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

רגע, תגיד אם הוגשה תלונה.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

סליחה. כשאני אתן לך רשות דיבור אתה תדבר. תן לו לסיים ואחר כך תשאל, לפי הסדר.

 << אורח >> ברהנה נגסי: << אורח >>  

אם אני אמרתי פה, יש פה משטרה, משה יכול להעיד אם הגשתי או לא הגשתי.

 << אורח >> שפי פז: << אורח >>  

כן, הוא משת"פ, הם משת"פים.

 << אורח >> ברהנה נגסי: << אורח >>  

לא משת"פים אני מדבר - - -.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

תסיים את דבריך בבקשה, יש לנו דיון אחר.

 << אורח >> ברהנה נגסי: << אורח >>  

אנחנו נגד אלימות, אנחנו, רוב מהקהילה האריתראית שאני עובד איתה היא שומרי סף, שומרי חוק. כמובן שיש קבוצה, אלימות, לא משנה באיזו צורה, אנחנו צריכים, כל אלים, שהחוק יטפל בו.

 << אורח >> שפי פז: << אורח >>  

אין מקום בבתי סוהר.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

תודה. עכשיו רשות האוכלוסין. אתה יכול לפרט בבקשה את מספר בקשות המקלט העדכניות ומאילו מדינות?

 << אורח >> חיים אפרים: << אורח >>  

חיים אפרים, מנהל יחידת הטיפול במבקשי מקלט. כמו שראית, גברתי, העברנו את הנתונים לגבי מספר הבקשות הפתוחות עם תחילת הדיון. 

אני רק רוצה לציין פה שבאמת אנחנו עובדים היום תחת האצטלה של החלטת הממשלה 1752 שמביאה לפה עובדים זרים ממדינות שונות בעולם, ולצד היתרונות הגלומים בהבאה שלהם יש גם תופעות שליליות, ובחלק מהן זו נטישה של אותם מעסיקים ועבודה פרטית בענפים אחרים ולא בענפים שלשמם הם הובאו. אנחנו מדברים פה על מספרים בסדרי גודל מאוד גדולים. רק בחציון הראשון של השנה הוגשו קרוב ל-3,000 בקשות מקרב קהילת העובדים הזרים. אנחנו מנסים למצוא פתרונות על מנת לייעל את - - -

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

אנחנו מקווים שאתם דוחים את ה - - -

 << אורח >> חיים אפרים: << אורח >>  

הבקשות שאנחנו בוחנים, כמובן שבמרבית המקרים אנחנו דוחים.

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

יש הגחכה של מדינת ישראל.

 << אורח >> שפי פז: << אורח >>  

אתה רוצה לגרש אותם גם?

 << אורח >> שולה קשת: << אורח >>  

יש קריטריונים פה, מה זה - - -

 << אורח >> שפי פז: << אורח >>  

אין להם כוח אדם.

 << אורח >> חיים אפרים: << אורח >>  

יש לנו, כפי שציינתי, באמת מספר רב מאוד של בקשות שהוגשו לנו רק השנה. מנסים לייעל את התהליכים.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

כמה בקשות פתוחות יש?

 << אורח >> חיים אפרים: << אורח >>  

סדר גודל של 27,000.

 << אורח >> שפי פז: << אורח >>  

כל אחד יכול להגיש.

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

את מבינה?

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

וכמה זמן לוקח ההליך עד שמתקבלת החלטה?

 << אורח >> חיים אפרים: << אורח >>  

בקשות לדוגמה של עובדים זרים זה במיידי, ברגע שאנחנו מראיינים אנחנו דוחים ישר. אבל עוד פעם, המספרים הם לא פרופורציונליים, בטח לא לכמות המשאבים שיש לנו.

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

יש לי שאלה. ברגע שאתם דחיתם את הבקשה, מה המעמד שלו עכשיו?

 << אורח >> חיים אפרים: << אורח >>  

הוא הופך להיות לא חוקי בארץ.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

הוא לא חוקי.

 << אורח >> שפי פז: << אורח >>  

ברגע שנדחה, כמה זמן לוקח מאז שהוא נכנס, מגיש בקשה, ועד שהוא נדחה?

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

הוא אמר שמייד.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

לא, בעובדים הזרים, אבל לא העובדים הזרים.

 << אורח >> חיים אפרים: << אורח >>  

מרגע שאנחנו בוחנים את הבקשה - - -

 << אורח >> שפי פז: << אורח >>  

לא, מרגע שהוא נכנס והגיש ועד שאתה בוחן, כמה זמן?

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

העלינו את זה. 

 << אורח >> שפי פז: << אורח >>  

אני יודעת שאין לכם.

 << אורח >> חיים אפרים: << אורח >>  

אני חוזר ואומר, מרגע שאנחנו בוחנים את הבקשה – הבקשה מסורבת במיידי. שפי, תקשיבי. יש פער בין כמות הבקשות שמוגשות לבין כמות הבקשות שביכולתנו לטפל.

 << אורח >> שפי פז: << אורח >>  

בבקשה. מרגע שאדם מגיש בקשה ועד שאתה בוחן אותה, כמה זמן עובר? זו שאלה נורא פשוטה. שבוע? חודש? חודשיים?

 << אורח >> חיים אפרים: << אורח >>  

התשובה היא מאוד פשוטה, שמרגע שאנחנו בוחנים.

 << אורח >> שפי פז: << אורח >>  

אין לך תשובה.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

לפי אילו קריטריונים?

 << אורח >> שפי פז: << אורח >>  

שנה? שנתיים? שלוש? ארבע? כמה שנים?

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

אני אשאל משהו אחר. מתוך 27,000 שאמרת, כרגע הן תלויות ועומדות? זאת אומרת, זה לא שנדחו. כמה דחיתם?

 << אורח >> חיים אפרים: << אורח >>  

השנה, רק השנה דחינו קרוב ל-3,000 בקשות בחציון הראשון של השנה.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

על סמך מה? לפי אילו קריטריונים אתם בוחנים?

 << אורח >> חיים אפרים: << אורח >>  

אני לא אפרט לך עכשיו את כל הקריטריונים.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

סליחה, תבקשי ממני רשות דיבור.

 << אורח >> שפי פז: << אורח >>  

אולי לך הוא יענה.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

שאלה שנייה, דותן. תוכנית יציאה מרצון ויתרת התקציב שלה לשנת 2025.

 << אורח >> דותן סמית: << אורח >>  

שלום לכולם, שמי דותן סמית, אני מנהל אגף יציאה מרצון של רשות האוכלוסין וההגירה. ראשית, אני אתקן את חברת הכנסת הנכבדה. אנחנו לא הזמנו מסתננים אפריקאים למדינת ישראל כתופעה הגירתית, הם פשוט הסתננו למדינת ישראל.

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

לא, אני לא דיברתי עליהם, אני דיברתי על אותם עובדים זרים שהבאנו, אליהם התייחסתי.

 << אורח >> דותן סמית: << אורח >>  

אני יודע, רק רציתי להבהיר תופעות הגירתיות בין אלו שאנחנו מזמינים אותם לבין אלו שנכנסו.

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

לא, אני התכוונתי לזה, לחלוטין.

 << אורח >> דותן סמית: << אורח >>  

כמובן. יחידת היציאה מרצון מסייעת לשוהים שלא כחוק וכן לבעלי רישיון ס' 2(א)(5) לצאת מרצונם בצורה מכובדת והוגנת למדינותיהם או למדינות שמוכנות לקבל אותם. רק לסבר את האוזן, סייענו עד כה מאז שהוקמנו למעל 48,000 איש לעזוב את מדינת ישראל מרצון, רובם ממדינות אפריקה. כפועל יוצא מהפעילות שלנו, ההתמקדות העיקרית היא מסתננים אפריקאים, בעיקר מאריתריאה וסודן, כי אלו האוכלוסיות הגדולות, אך לא רק, גם יש מסתננים מארצות אפריקה האחרות לצורך העניין.

אני יכול לומר שהמדינות העיקריות שאנחנו מוציאים אליהן הן מדינות, בעיקר קנדה, אך גם למדינה שלישית אפריקאית שברצוני להבהיר שכל אחד שרוצה לעבור למדינה זו, ושם הוא יכול לקבל מעמד על מנת לחיות ולעבוד, יכול לעשות זאת. זאת אומרת, זו בחירה של כל מסתנן זר הרוצה לעשות את זה.

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

אתם מתעסקים רק עם מסתננים?

 << אורח >> דותן סמית: << אורח >>  

לא, כמו שאמרתי, אנחנו מסייעים לכל מי ששוהה שלא כחוק במדינת ישראל, למי שיש לו רישיון 2(א)(5), רובם המוחלט של המסתננים בעלי רישיון 2(א)(5). 

ברצוני לומר גם שאנחנו מסייעים רבות למשפחות עם ילדים קטנים, ילדים קטינים. בשנת 2024, רק לצורך העניין, לדוגמה, סייענו ל-1,034 ילדים אריתראים לצאת מישראל. אני יכול להגיד שבשנה הזאת אנחנו כמעט עומדים על 400 ילדים. סך הכול, אם אנחנו מסתכלים על כמות, עד היום יצאו מעל 5,000 ילדים, אם אנחנו מדברים מקהילת האריתראים, מישראל. ילדים הם כמובן קטינים, בני נוער וקטינים. אבל אנחנו יכולים לעשות זאת רק בזכות הגזר שאנחנו נותנים. אנחנו נותנים מענק כספי ליוצאים ואנחנו מממנים את הטיסות לחו"ל.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

לאן?

 << אורח >> דותן סמית: << אורח >>  

ואני יכול לומר, לצערי הרב, לדוגמה בשנת 2024 הוצאנו סך הכול מעל 3,800 איש ממדינת ישראל ברצון. שוב, כל האנשים מגיעים אלינו מרצונם, אנחנו לא כופים על אף אחד.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

אתה יודע להגיד תקציבית כמה?

 << אורח >> דותן סמית: << אורח >>  

אני יכול להגיד שהתקציב שלנו בשנה שעברה הוגדל בהחלטה ממשלתית, ואני יכול להגיד שהשנה התקציב שלנו גם מוצה עד תום. התקציב שלנו בערך, שהוא כולל - - -

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

כמה? משנת 2025 או 2024?

 << אורח >> דותן סמית: << אורח >>  

לא, שנת 2025 כבר מוצה עד תום בשנת 2024, גם הוא מוצה, והייתה החלטת ממשלה להוסיף תקציבית, להוסיף לנו תקציב על מנת שנוכל להמשיך בפעילות.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

בכמה מדובר?

 << אורח >> דותן סמית: << אורח >>  

את מדברת עכשיו על שנת 2024 או 2025?

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

לא, נעשה השוואה בין 2024 ל-2025.

 << אורח >> דותן סמית: << אורח >>  

ב-2024 מדובר ב-65 מיליון שקל. בשנת 2025 כבר סיימנו את התקציב שמוקצה לנו. התקציב שמוקצה לנו הוא לא 65 מיליון שקל, זה היה התקציב לאחר החלטת ממשלה שהוסיפה לנו על התקציב. התקציב שלנו הוא פחות מחצי מזה, כשהשנה כבר מיצינו את התקציב.

 << אורח >> שפי פז: << אורח >>  

בכמה אימהות חד-הוריות אפשר היה לטפל בדרום תל אביב בכסף שהם זורקים. אתם קולטים את זה, כמה זה עולה לנו כל הסיפור הזה?

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

סליחה, אני רוצה לשאול. כל הזמן אתה מתייחס לאריתריאה, ומה עם הסודנים?

 << אורח >> דותן סמית: << אורח >>  

אוכלוסיית הסודנים בישראל היא גם אוכלוסייה יחסית גדולה, הייתה אוכלוסייה גדולה, כשרבים ממנה - - -

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

דותן, אלה שהלכו, הם חזרו?

 << אורח >> דותן סמית: << אורח >>  

לא, מי שיוצא מרצון לא חוזר לישראל.

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

הם קיבלו את המענק? יש איזשהו משהו משפטי, מסמך משפטי שמחייב?

 << אורח >> דותן סמית: << אורח >>  

מי שיוצא מרצון מישראל לא יכול לחזור.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

אבל אנחנו שמענו שהיו כאלה שחזרו גם.

 << אורח >> דותן סמית: << אורח >>  

לא, אף אחד לא יכול לחזור.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

מאריתריאה הכוונה?

 << אורח >> דותן סמית: << אורח >>  

אני מדבר על כל מי שיוצא מרצון.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

מרצון, הוא לא יכול לחזור.

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

הם מחויבים לחתום על איזשהו מסמך משפטי? יש פה איזשהו עוגן?

 << אורח >> דותן סמית: << אורח >>  

הכול קיים, כמו שאמרתי. לגבי הסודנים, רבים מהסודנים, אני יכול להגיד לכם, אלפים יצאו מרצון כשהייתה החלטת הממשלה, חוק המסתננים, כשהוא רק חוקק, תיקון חוק המסתננים, בשנת 2012-2013, לא זוכר בדיוק, אבל היו כמה חודשים ספציפיים שיצאו אלפים במדינת ישראל כי הם פחדו.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

מתי זה היה?

 << אורח >> דותן סמית: << אורח >>  

אני מדבר על שנת 2013, ואז אלפים הגיעו אלינו בתקופה של כמה חודשים על מנת לצאת מישראל. אני מדבר על כמעט 4,000 איש שהגיעו אלינו במספר חודשים מאוד מועט. אבל לאחר תיקון החוק הזה, לאחר שנעצר - - -

 << אורח >> שפי פז: << אורח >>  

בג"ץ, בג"ץ, תגיד בג"ץ.

 << אורח >> דותן סמית: << אורח >>  

כשנעצר התיקון, כמות הסודנים שהגיעו ליציאה מרצון פחתה משמעותית, ואני יכול להגיד שלאחר שקיבלו מעמד במדינת ישראל, מעמד תושב ארעי, כמות המגיעים ליחידת היציאה מרצון פחתה, כמעט לא קיימת.

 << אורח >> שפי פז: << אורח >>  

למה שירצו לצאת? חיים טוב.

 << אורח >> דותן סמית: << אורח >>  

אני רוצה רק לומר לגבי התקציב, שגם לגבי 2025 אנחנו עובדים על הצעת מחליטים על מנת שיגיע - - -

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

לגבי להגדיל את התקציב?

 << אורח >> דותן סמית: << אורח >>  

כן.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

לא, אבל זה לא על 2026.

 << אורח >> דותן סמית: << אורח >>  

לא, אני מדבר על 2025.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

שוטף, כן.

 << אורח >> דותן סמית: << אורח >>  

כי אנחנו רואים ירידה ביציאה מרצון לאור זה שאנחנו לא מסוגלים לתת מענק יציאה מרצון.

 << אורח >> שפי פז: << אורח >>  

אבל אין כסף.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

הבנתי. יש עוד שאלה. אתה יכול לדבר על השלכות החוק שעבר לגירוש תומכי משטר מבחינת מנהל אכיפה?

 << אורח >> לירון גבאי: << אורח >>  

צוהריים טובים, עו"ד לירון גבאי, הלשכה המשפטית, רשות האוכלוסין וההגירה. כמו שכולם יודעים, לאחרונה עבר תיקון 41 לחוק הכניסה לישראל. התיקון הזה מעגן הליך לאחר חוות דעת וקביעה גם של שימוע, קביעה של השר לקבוע החרגה של אותו מסתנן שנמצא שהוא תומך שלטון. אני מדבר כרגע על רכיב אחד מהתיקון לחוק, היו עוד רכיבים גם לגבי פלילים. לאפשר החרגה שלו ממדיניות אי ההרחקה. בשלב זה שוהים כרגע אצלנו במשמורת ארבעה, כמו שמשה ציין.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

זה על מה שאביטל.

 << אורח >> לירון גבאי: << אורח >>  

אכן, זה מתחבר לדברים של משה. ארבעה מסתננים אריתראים שכרגע נעשית בחינה בעניינם. ייעשה הליך סדור לבחון, לגבש את חוות הדעת בהתאם לתבחינים ולהוראות החוק, וכשיהיה משהו נעדכן. אני כן יכול להגיד שאנחנו עמלים על זה והנושא הזה מונח על שולחנם של קובעי המדיניות ובאמת כולם פועלים ליישום ההוראות של החוק.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

תודה. כמה מבקשי מקלט ומסתננים גרים בבני ברק? אתה יכול להגיד?

 << אורח >> לירון גבאי: << אורח >>  

חיים?

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

מי מתייחס לשאלה? נעבור לשאלה הבאה בינתיים עד שתיתן לנו תשובה. האם אתה יכול לפרט על בקשתכם למשרד החוץ והמשפטים על הכרזה של 12 מדינות בטוחות?

 << אורח >> לירון גבאי: << אורח >>  

אני רק אשיב לשאלתך על מבקשי מקלט ומסתננים בבני ברק. מהנתונים שנגזרו אצלנו עולה שכרגע יש 1,446 מסתננים ומבקשי מקלט שמתגוררים כרגע בבני ברק. כמובן שהנתון הזה נסמך על ההצהרות שלהם, אנחנו לא מנהלים מרשם אוכלוסין לזרים, כך שצריך לקחת את הנתון הזה בהתאם. כלומר, להבין שזה לא מרשם מחייב ואנחנו נסמכים על ההצהרות שלהם על כל המשמעויות הנובעות מהדבר.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

תודה. ולגבי השאלה, לפרט על בקשתכם ממשרדי החוץ והמשפטים על הכרזה ל-12 מדינות בטוחות?

 << אורח >> חיים אפרים: << אורח >>  

רפאל התייחס לזה בראשית דבריו, שהנושא הזה מצוי אצלם בבחינה והם צריכים לתת על זה התייחסות בוועדה הבאה, שייתנו עדכון מה קורה עם הדבר הזה.

 << אורח >> שפי פז: << אורח >>  

בטח יכריזו גם על ישראל כמדינה בטוחה.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

משרד הרווחה נמצא פה? את יכולה להתייחס, מה אתם עושים, אילו פעילויות, במה נתקלתם?

 << אורח >> תמר להבי: << אורח >>  

צוהריים טובים, תמר להבי, מנהלת תחום במשרד הרווחה ומתכללת את הטיפול בחסרי מעמד. למשרד הרווחה לא מגיעה כלל האוכלוסייה, אלא רק אוכלוסייה הנזקקת לשירותי רווחה. הטיפול שלנו הוא בעיקר בהתאם לאמנות, במצבי סיכון וסכנה ובעיקר בקטינים.

 << אורח >> שפי פז: << אורח >>  

כמה הוצאו מהבית? יש לך נתונים?

 << אורח >> תמר להבי: << אורח >>  

חסרי מעמד? יש לי נתונים כלליים שזה כולל גם זרים שהם כן בני הרחקה, לא רק אריתראים וסודנים.

 << אורח >> שפי פז: << אורח >>  

לא משנה, סך הכול.

 << אורח >> תמר להבי: << אורח >>  

סך הכול הוצאו מהבית קצת פחות מ-300.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

תודה. יש עוד מישהו שרוצה להגיד משהו?

 << אורח >> גד אבי דפנה: << אורח >>  

נראה שמצאנו פתרון לאתלט, יש אפשרות להגר לקנדה ולקבל מעמד. מדינת ישראל - - -

 << אורח >> שפי פז: << אורח >>  

לא, אני חושבת שלאריתריאה יש יופי של נבחרת כדורגל, הוא יכול לחזור הביתה. 

אני רוצה להגיד משהו סופי, ממש משפט, אוקיי? הכסף. אני חושבת שאנחנו מתעלמים מזה, הם זרקו פה מספרים. האנשים האלה לאורך כל השנים, כל שנה, עולים למדינת ישראל כל כך הרבה כסף, שאם ייקחו את כל הכסף הזה וישקיעו אותו ברשות ההגירה, ביציאה מרצון, בפקחים, בכל מה שהם צריכים, כי הם סובלים ממחסור נוראי בתקציבים, את כל הכסף שהם משקיעים בבתי החולים, במיון, בטיפול בדקירות, אין בזמן האחרון יום בלי דקירות בדרום תל אביב, בשיקום שלהם, בניתוחים שלהם, באשפוז שלהם, בחינוך שלהם, בחינוך הרך, בחינוך היסודי, בעובדות הסוציאליות, בחינוך המיוחד, באמבולנסים, במשטרה, בבתי המשפט, בסנגוריה הציבורית וגם בבתי הסוהר. אנחנו צריכים את המקומות האלה לדברים אחרים.

אם ייקחו את כל הכסף הזה וישקיעו אותו ברשות ההגירה, הבעיה הזאת תוך שנתיים-שלוש נגמרת. כי האנשים האלה עולים לנו הון תועפות. וכל שקל, ואני אגיד את זה, כל שקל שמושקע בילדים האלה, שחקני כדורגל או SSQ, לא משנה, כל שקל שהולך בתל אביב על הילדים האלה זה שקל אחד פחות שמושקע בילדי דרום תל אביב, והם גם ילדים נזקקים ויש הרבה מאוד משפחות קשות ויש המון אימהות חד-הוריות, והם בקיפוח ובאפליה מתמדת מולם, וזה מה שאני שומעת בלי הפסקה. קחו את כל הכסף הזה שמשקיעים בהם, המיליארדים שכבר הושקעו ויושקעו בהם, ותשקיעו אותם במקומות הנכונים.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

תודה רבה. שולה.

 << אורח >> איליה גרנטובסקי: << אורח >>  

אפשר בבקשה גם התייחסות לשני דברים?

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

לא, אני נותנת לשולה ונועלת את הישיבה, אומרת את הסיכום.

 << אורח >> שולה קשת: << אורח >>  

קודם כול, כבוד יושבת ראש הוועדה, אני רוצה להודות לך, את הנחית את הוועדה הזאת לעילא ולעילא עם כל הרעש פה. נתת באמת כבוד, כיבדת את כולנו, לא משנה אם יש לך גם מחלוקת עם הדעה. אני רק רוצה לומר שבסופו של דבר, אני מדמיינת, אם שיח כזה נגיד ששומעים פה מהצד הזה, אם זה היה נגיד נאמר על יהודים באירופה - -

 << אורח >> שפי פז: << אורח >>  

די, די, די, די. את דיברת על זה שאנחנו רוצים לייהד את המדינה.

 << אורח >> שולה קשת: << אורח >>  

- - כולנו היינו צועקות אנטישמיות.

 << אורח >> שפי פז: << אורח >>  

כן, אנחנו יהודים, אנחנו רוצים לייהד את דרום תל אביב ולא אכפת לי מה תגידי.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

אני רוצה לסכם את הישיבה. 

א', הוועדה תקיים בהקדם ישיבה בנושא יצירת מספר זיהוי פיקטיבי לזרים. 

ב', הוועדה מבקשת ממשרד החוץ וממשרד המשפטים להעביר בדחיפות עד ליום 1 בספטמבר 2025 את עמדתם לגבי הכרזת 12 מדינות בטוחות כמדינות מקור בטוחות והחלת יישום הליך סדר דין מהיר בבקשות מקלט של אזרחים ממדינות אלה. 

ג', הוועדה תמשיך לטפל באלימות, בפשיעה ובאכיפה של המסתננים ומבקשי מקלט. 

תודה רבה. הדיון הבא ב-14:45.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:37. << סיום >>