פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



76
ועדת החינוך, התרבות והספורט
23/06/2025


מושב שלישי

פרוטוקול מס' 444
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, כ"ז בסיון התשפ"ה (23 ביוני 2025), שעה 09:07


סדר היום:
 << נושא >> הצעת תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (גידול תרנגולות מטילות והחזקתן בלולים לצרכים חקלאיים) (תיקון), התשפ"ה–2025 << נושא >>   

נכחו:
חברי הוועדה: 
יוסף טייב – היו"ר
גלית דיסטל אטבריאן
יסמין פרידמן

חברי הכנסת:
ששון ששי גואטה
אלון שוסטר

מוזמנים: 
שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר
סגן שר החקלאות וביטחון המזון משה אבוטבול
	דני סיידה
	–
	חכ"ל 

	יובל ליפקין
	–
	ראש מינהל ביטחון המזון, משרד החקלאות וביטחון המזון

	טל גלבוע
	–
	יועצת ראש הממשלה לזכויות בעלי חיים 

	בתיה גטהון
	–
	לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה



משתתפים באמצעים מקוונים: 
	ד"ר סיגל בלומנפלד
	–
	מנהלת מחוז צפון, משרד להגנת הסביבה

	אבינועם ביר
	–
	ייעוץ וחקיקה (משפט ציבורי-מינהלי), משרד המשפטים

	סיגל ירדני צורן
	–
	עו"ד, משרד החקלאות וביטחון המזון

	מוטי אלקבץ
	–
	מזכ"ל, ארגון מגדלי העופות

	שמעון ביטון 
	–
	יו"ר ועדת מכסות, תנועת המושבים

	איריס מגן
	–
	ראש תחום מדיניות, אנימלס

	גיל מור קידר
	–
	עו״ד, מנהל קשרי ממשל, אנימלס

	רוני בן דוד
	–
	עו״ד, תנו לחיות לחיות

	יוסי וולפסון
	–
	עו"ד, חבר פורום עורכי דין להגנה על בעלי החיים

	מכבית מאייר
	–
	נציגת משפחות החטופים



ייעוץ משפטי: 
תמי סלע

מנהלת הוועדה:
אתי דנן

רישום פרלמנטרי:
ויקטור ינין

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

 << נושא >> הצעת תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (גידול תרנגולות מטילות והחזקתן בלולים לצרכים חקלאיים) (תיקון), התשפ"ה–2025 << נושא >>   

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ועדת החינוך, התרבות והספורט, כ"ז בסיון התשפ"ה, 23 ביוני 2025, בנושא הצעת תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (גידול תרנגולות מטילות והחזקתן בלולים לצרכים חקלאיים) (תיקון), התשפ"ה–2025. אני מקווה שהדיון יהיה כמה שיותר ענייני והצבעות בסופו. אני רק אחדד, שבמקרה של אזעקה, מי שנוכח בחדר מתבקש לרדת לקומה אחת, במדרגות הקרובות פה מאחורי החדר, לכיוון ועדת המדע וועדת העלייה והקליטה. 

מאז תחילתו של מבצע "עם כלביא" לא התכנסנו. אני חושב שבפתיחת הדברים קודם כול אנחנו צריכים להודות ולהלל גם על היוזמה וגם על הצלחת המבצע, לפחות בהתחלתו. אנחנו מודים גם לראש הממשלה, לשרים, לקבינט, וסיעתא דשמיא מאוד גדולה. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

ולטראמפ.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

שנייה, אני מגיע. ואחרון אחרון חביב – לכוחות הביטחון ביבשה, באוויר ובים, אלה שמוכרים לנו ואלה שאינם מוכרים לנו, אם זה המוסד, השב"כ, כל מי שהיה באמת מעורב במבצע הזה; ולנשיא ארצות הברית טראמפ על ההצטרפות ועל המכה בפטיש, כדי להסיר מאזרחי מדינת ישראל. 

 << קריאה >> סגן שר החקלאות וביטחון המזון משה אבוטבול: << קריאה >>   

"פטיש חצות".

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

"פטיש חצות", כן. מכה בפטיש כדי להסיר את האיום. אנחנו מקווים שמכאן והלאה לעם ישראל לא יהיה רצון ולא סיבה לצאת למלחמה. אנחנו לא עם ששואף למלחמות, אלא שואפים לשלום. אנחנו מקווים שאחרי הכוח אנחנו נגיע לעידן של שלום משגשג אמיתי, עם כלל שכנינו כמובן, עם כל מי שירצה. מי שלא ירצה, האופציות האחרות תמיד נמצאות על השולחן. בשיח שהיה לי עם חברי הפרלמנט הצרפתי מקבוצת הידידות בשבוע שעבר ביום חמישי בערב אמרו בצורה חד משמעית, למרות כל מה שאנחנו שומעים מממשלת צרפת ומהנשיא: לישראל לא רק הזכות, אלא גם החובה להגן על עצמה ועל העולם החופשי. 

זה היה בפתיחת הדברים. אנחנו מאחלים שבקרוב מאוד, מעבר לשלושה חטופים שחזרו – לצערנו לא לחיק משפחתם, אלא לקבורת ישראל – שאנחנו נזכה לראות כבר בימים הקרובים חטופים שיחזרו לא רק לקבר ישראל, אלא גם כאלו שיחזרו לחיק משפחתם, ושנוכל לסיים את הפרק הזה, עד כמה שיהיה ניתן לסיים כמובן. השיקום שלהם ייקח עוד הרבה זמן. אבל לפחות אנחנו, חובתנו כמדינה, בוודאי ככנסת, של הציבור, היא להחזיר את כולם הביתה. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

אמן.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אנחנו מתכנסים לאור אישור תקנות שהיו לפני שנה וחצי, כמעט שנתיים, פה בוועדה. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

התקנות הראשונות – לפני שלוש וחצי שנים. הארכה הנוספת הייתה לפני שנתיים, ועכשיו אתם רוצים להאריך בעוד שנתיים.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

נכון, נכון.

 << קריאה >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << קריאה >>   

בעוד עשר.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

בעוד עשר – בחלומות שלך.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

כבר אז אני אמרתי לשר שאני חושב שהארכה שהבאנו לא תספיק, והיא תחזיר אותנו לשולחן הוועדה לאישור. אני רואה שלא טעיתי. אני רואה את התקנות שמונחות פה, ואני רוצה שאנחנו נדון לעומקם של דברים. אבל הפעם אני באמת מבקש, שמה שאנחנו נאשר, נדע שזה מצב שאנחנו יכולים לעמוד בו, שהחקלאים יכולים לעמוד בו, שמדינת ישראל יכולה לתת את הדחיפה ואת כל מה שצריך כדי שהחקלאים יוכלו לעבור ללולים גדולים יותר וחדשניים יותר. 

אבל לא ייתכן שאנחנו נמצא את עצמנו בעוד שנה וחצי עוד פעם לעוד סבב, עם כל הרגשות של הארגונים והמשרד ועם כל ההתמודדות הזאת. מי שרוצה לראות את המייל שלי מוזמן – הצפה, קמפיין מסיבי, לדעתי מעל 5,000 מיילים, אחד אחרי השני. פשוט השביתו את המייל בעקבות כך. אני פתחתי מייל חדש לפניות הציבור כי פשוט לא היה אפשר לעבוד, ואני לא כזה שחוסם, אז החלטתי להקים מייל נוסף.

<< קריאה >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << קריאה >>   

זה חלק מהטכניקה של יסמין. היא כבר עשתה לי את זה פעם.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

לא משנה, אני לא נכנס עכשיו לטכניקות.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

אני המצאתי את הטכניקה. אבל אני רוצה להגיד לך ש-9 מיליון תרנגולות לא יכולות לשלוח מייל.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

בסוף לצערי יש גם מאות ואלפי חקלאים שניזוקים פה. השר יפרט מה עומד מאחורי ההחלטה לתת הארכה שוב. נושא של צער בעלי חיים הוא חובה, חובה קודם כול מוסרית שלנו כבני אדם, בוודאי שלנו כוועדה ושלי כמי שעומד בראשה. לפני הכול הוא גם חובה הלכתית ותורנית. אנחנו לא צריכים שמישהו יבוא ילמד אותנו מה זה צער בעלי חיים, יש לנו חובה מהתורה לסיפור של צער בעלי חיים. 

יחד עם זאת יש לנו על השולחן גם את הצער של אנשים שהולכים על שניים, של החקלאים החשובים והאהובים שלנו ששמרו במשך שנים על גבולות מדינת ישראל, כאלה שכבר בגיל מבוגר מאוד, בגיל השלישי, שמתפרנסים מהדברים האלה. יש את הנושא של ביטחון התזונתי הלאומי. דברים באמת רבי משקל עומדים פה על הפרק.

אנחנו צריכים לעשות שקלול של כל הדברים ביחד וכאנשים בוגרים לקחת את ההחלטות הנכונות, כדי שמצד אחד כמה שפחות לפגוע בבעלי חיים ומצד שני גם לתת את המענה ההולם לחקלאים ולמדינת ישראל ולצרכים שלה. 

השר דיכטר, בבקשה.

 << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >>   

בוקר טוב. ראשית, באמת תודה ויישר כוח על זה שהוועדה הזו מתכנסת. היו הרבה סיבות לא לכנס את הוועדה. הייתה סיבה אחת לכנס – וזה ביטחון המזון. הישיבות האלה תמיד מתחילות מדברים שנושאות משפחות החטופים, והיום - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אז ברשותך, אני פשוט פספסתי. נמצא בזום, אם זה בסדר מבחינתך.

 << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >>   

כן, כן.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

תעלו את מכבית. פספסתי.

 << דובר >> מכבית מאייר: << דובר >>   

שלום לכל מי שנוכח באולם. תודה לך השר דיכטר. אני בדרך כלל פוקדת באופן פיזי את משכן הכנסת, נכנסת לכל הוועדות. לנוכח המצב אנחנו לא יכולים להגיע, ואני מודה שאפשרתם לי לדבר גם בזום. אני באמת אשמח להקשבה לדברים שרשמתי. 

אני אחות של טליה ברמן ודודתם של גלי וזיוי, צעירים שציינו 27 בשבי חמאס. חטופים בחיים – זה הטייטל שלהם. בראשית הדברים אני מבקשת להשתתף בצערן של משפחות רבות שהצטרפו למעגל השכול האין-סופי, אזרחים, אזרחיות, חיילים, להשתתף בצערן, אבל בסגירת המעגל עבור החטופים והחטופות שהושבו במבצעים הרואיים של החיילים הכל כך גיבורים שלנו. אני מאחלת החלמה מהירה לכל הפצועים בגוף ובנפש ומחזקת את כל הלוחמים והלוחמות, כוחות הביטחון וההצלה. 

אני רוצה רק להזכיר שהספירה שלנו היא 626 ימים "חרבות ברזל", אנחנו עוד שם, ולא רק 12 יום "עם כלביא". גלי וזיוי נחטפו באכזריות, בשבת אחת הם נעלמו, והנורא הוא שאנחנו יודעים היכן הם ובידיים של מי הם נמצאים. גלי וזיוי גרו בשכונת "דור צעיר", שכונה תוססת ושמחה שהפכה למחנה השמדה. את הדירה של זיוי הציתו עליו, גלי יצא בגבורה להגן בגופו על אמילי, וביחד שלושתם נחטפו ברכבה של אמילי. הם הגיעו לאדמת עזה הארורה ושם הפרידו ביניהם בפעם הראשונה בחיים שלהם. המפלצות דאגו להפריד ביניהם, ממידע שיש לנו עד היום הם לא ביחד. 

טליה אחותי, הלנה המטפלת הרומניה, ודורון נכה סיעודי 100% אביהם של גלי וזיוי, חולצו על ידי חיילים גיבורים באותה שבת בלילה. בתוך הכאוס הזה לא היה פתרון לנכים ברמת נכות כל כך מורכבת והם הושארו לבדם במושב הודיה. ביחד עם חברי כיתת הכוננות שלי בקיבוץ בית גוברין חילצנו אותם משם, והם איתנו בחוף מבטחים עד היום. ביום ה-11 קיבלנו עדכון שגלי וזיוי בחיים והם חטופים. זעקנו לשמיים ומיד עברנו למוד של פעולה. הקמנו חמ"ל משפחתי, משם אנחנו פועלים עד היום. כל החיים שלנו מוקדשים להם. כל פעולה יום יומית מלווה בבקשת סליחה. אני יודעת שהם מחזיקים מעמד כי יש להם את ה-DNA של ההורים. 

בימים האלו אנחנו נמצאים במציאות מדומה. מלחמה הרואית, הכרחית, על קיומה וביטחונה של מדינת ישראל ואזרחיה. אבל להצלחות אבות רבים והכישלון נותר יתום. כולם מתבסמים, ובצדק, בהישגים, לוקחים את הקרדיט. אנחנו כל יום נחשפים לדובר צה"ל, להצהרות של ראש הממשלה, של הרמטכ"ל, להצהרות אין-סופיות על הלגיטימיות וההישגים. אני מקשיבה לזה – וקולם נעלם בתוך הזעקה של גלי וזיוי בשיחות טלפון האחרונות עם אחותי: "אימא, מה קורה פה? איפה הצבא?". אני מחכה לשמוע מילה, משפט, אות. 

אני שואלת אתכם, גם את מי שנמצא כרגע בוועדה, השר דיכטר: מה ייחשב ניצחון מוחלט בעזה? מה יחשב ניצחון מוחלט באיראן? את גלי וזיוי שנמצאים 40 מטר מתחת לאדמה, במקומות ממולכדים, תחת איום ממשי בכל רגע, על ידי המפלצות שמחזיקות אותם ומאיימות עליהם, והן נקמניות יותר, אי אפשר יהיה לחלץ במבצע הרואי. לא הייתי רוצה שאף חייל יסכן אותם ואת עצמו בניסיונות חילוץ. 

אנחנו מבקשים, דורשים ומתחננים לסיים את הלחימה, דווקא מתוך עוצמה וכוח. הצבא שלנו עם היכולות הבלתי נגמרות. מתוך הכוח הזה לסיים את הלחימה בעזה, להציל את 50 הנשמות שנותרו שם, מי בחיים, ומי חללים שיובאו לקבורה. הניצחון המוחלט הוא ניצחון הרוח, ניצחון המוסר, הניצחון היהודי והערכי. הפקרתם של 50 אזרחים, אזרחיות וחיילים היא סכנה לביטחונם של אזרחי המדינה, ולא תהיה סליחה ומחילה אם יחזרו 53 ארונות. גלי וזיוי בחיים. אנחנו רוצים שהם יחזרו בחיים. 

אני רוצה להראות לכם תמונת ניצחון אחת ויחידה: אחותי טליה הגיבורה חובקת את שני הבנים שלה. זאת תמונת הניצחון, ולשם צריך לשאוף. גלי וזיוי רוצים לחיות. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

תודה רבה.

השר דיכטר, בבקשה.

 << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >>   

האמת היא שקשה לעבור מהנושא הזה לסוגיה שהדיון הזה התכנס לעסוק בה. אני יכול רק לומר לך מכבית, לומר לכולנו, למי שצופה בנו, למי שכאן, שהנכונות לקחת סיכונים כדי להביא את החטופים הביתה היא נכונות מטורפת. השיקול בכל תכנון של מבצע להביא חטוף חי הוא קודם כול ולפני הכול – איך מביאים אותו חי. הנכונות לקחת סיכון לגבי הלוחמים הוא כמובן מרכיב חשוב, אבל הוא בא אחרי המרכיב של איך מבטיחים את החזרת החטוף חי. השבוע ראינו שהחזירו את שלושת החטופים באמת במבצע מורכב, רגיש, מסוכן. לצערנו, מלכתחילה ידעו שהולכים להביא שלושה חללים. 

רמת הסיכון שלוקחים טייסים שטסים לאיראן הלוך וחזור בעשרה ימים האחרונים היא מאוד משמעותית. אם היינו יודעים שמטוס F-35, F-16, F-15 יכול להביא חטוף מעזה, אין לי ספק שהיו מוציאים מבצע כזה. אנחנו בזירה אחרת, במציאות אחרת, אבל באותה מלחמה בעזה, באותה מלחמה בלבנון, באותה מלחמה באיראן. הניצחון הוא בשלושת החזיתות, כולל החזרה של כל החטופים הביתה. 

מכבית, חיבוק גדול מכאן, ואני באמת מקווה שנוכל לראות אותך כאן בכנסת, אותך ואת המשפחות שוב, מקווה שאחרי שהחטופים יחזרו כבר, אבל אם לא, אז גם כשהכנסת תיפתח בחזרה לעבודה שוטפת. 

מכאן ברשותך, אדוני היושב-ראש, לנושא שלנו. אולי לפני זה רק אומר לך מזל טוב, בכל אופן חיתנת את הבן, גם בנסיבות המורכבות האלה; לסגן השר שבשבוע אחד נולדו לו שני נכדים כשהוא בכלל תקוע בחו"ל בשליחות המשרד. אנחנו חיים מלחמה ועצב ושמחה. זה תמהיל חיינו. 

המפגש הזה של הוועדה נועד לעסוק בסוגיה של ביטחון המזון. נמצא איתנו כאן ראש מינהל ביטחון המזון במשרד החקלאות מר יובל ליפקין. אני אבקש מיובל להציג את הנתונים, את תמונת המצב, כדי להבין למה בכלל ביקשנו את הכינוס הזה. אתה צודק בדברים שאמרת בהתחלה, אנחנו לא שמענו להמלצתך, אני מודה. הייתה המלצה של איש ששמע את הנתונים והסתכל על זה מבחוץ בצורה הכי אובייקטיבית, והמליץ לנו המלצה שאנחנו חשבנו שהיא מוגזמת בזמן. לא היו לנגד עינינו כל הנתונים הנדרשים. מאז עברו הרבה מאוד דברים כאן. קחו רק את עשרת הימים האחרונים ששינו דרמטית הרבה מאוד סוגיות אצלנו, אפילו במה שתכף יתואר כאן, שיפוץ הלולים. צריך להבין, יכולת הבינוי של לולים, רפתות ודברים אחרים בעולם החקלאות, שהייתה יחסית גדולה יותר, התכווצה מאוד. בנסיבות שקרו עד המלחמה מול איראן ובנסיבות שאנחנו חווים בעשרת הימים האחרונים, עם היקף פגיעה חסר תקדים בשכונות מגורים, בבתים, באתרים, אנחנו רואים תזוזה של כאלה שעסקו בשיפוץ לולים, רפתות ודברים אחרים בחקלאות, לעבר שיפוץ מבנים. אלה סוגיות עסקיות, אני כמובן לא מתערב בזה. אבל צריך גם את זה לקחת בחשבון.

אני אבקש מיובל להציג לנו את התמונה הכוללת לפני שניכנס להצעה עצמה. 

 << אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>   

(הקרנת מצגת)

תודה רבה השר, תודה אדוני היושב-ראש. אנחנו נציג קודם כול את העובדות. המצגת היא מצגת קצרה. אני לא מציג את הבעיה. אני מציג איך אנחנו מתקדמים מהנקודה הזו. ענף הביצים בישראל מתנהל כשוק מתוכנן. הייצור המקומי הוא ייצור של כמעט 100% מהצריכה, כמו משק החלב בישראל, ואנחנו מנהלים אותו בצורה מאוד ברורה כל השנה. אנחנו מייבאים בחגים. הישראלים אוהבים מאוד לאכול ביצים בפסח, בראש השנה. הייבוא הממוצע השנתי בשנה הוא כ-150 מיליון ביצים, מתוך ייצור מקומי של סך הכול של הצריכה 2.4 מיליארד ביצים. 

אנחנו מדברים בשנה האחרונה על כניסה של כ-170,000 מטילות, של עשרה לולים חדשים, כמובן במסגרת של עדכון התקנות. דיברתי מקודם עם טל גלבוע על כך שבניית לול חדש לא יתבצע במסגרות הישנות, אלא לפי התקנות החדשות. גם היום, תמיכה בכ-40 לולים מתוך מינהלת ההשקעות של המשרד, מינהלת שמשקיעה את המשאבים אצל הלולנים, אנחנו באים ואומרים שאם התקנות יחולו היום רק על היישובים המפונים - - -

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

אתה יכול רק לחדד? ראיתי לאחרונה פרסום על עוד תקציב או שחרור של תקציב קיים למינהלת ההשקעות לטובת הרפורמה.

<< אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>   

השבוע. אני אגע בזה בהמשך המצגת. השבוע יצאנו עם תמיכה חדשה בדיוק בסוגיה הזו. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

רק שאלה. תמכתם ב-40 לולים מתוך כמה בקשות? כמה בקשות הוגשו?

<< אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>   

בואו נסיים את המצגת. אני אשמח לענות על כל שאלה שתעלה. 

(הקרנת מצגת)

אנחנו אומרים שבמידה שאנחנו נחיל את אותן תקנות רק על היישובים המפונים, אנחנו נראה חוסרים מאוד משמעותיים, ומי שיהיה בשולחן הזה ויקבל את ההחלטה ייתן על זה את הדעת. 

אנחנו מדברים על ייבוא מוגבל. היום יש מחיר גבוה בשוק. הייבוא היום מתבצע בעיקר מפולין, מאוקראינה. 

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

מחיר גבוה לא בארץ? 

<< אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>   

בחו"ל. אני מדבר על ייבוא. 

(הקרנת מצגת)

יש לנו שפעת עופות באירופה, ההיצע יורד, מדינות מתכנסות לתוך עצמן, המחיר עולה. כלכלה פשוטה. מזון רגיש, חיי מדף קצרים, עיכובים בהובלות. אנחנו בתקופה מאוד מאתגרת במדינת ישראל, לא בשבוע האחרון, אלא בשנה וחצי-שנתיים האחרונות. אנחנו מסתמכים על ייצור וייבוא של מוצר בסיסי בזמן מלחמה ואין לנו שום יכולת לגשר על הפער. שכל מי שנמצא פה או בזום יבין: אין יכולת כזו, אם התקנות יחולו מחר בבוקר או בעוד חודש, יהיה פה חוסר מאוד משמעותי ולא יהיה ניתן לגשר על הפער. 

אנחנו רואים את מפת ארץ ישראל, בעצם את החצי, את הדרום אנחנו לא רואים מכיוון שמדובר שם במשהו כמו שלושה-ארבעה משקי הטלה קטנים. התמקדנו בעיקר בצפון ובמרכז. רואים בצורה מאוד ברורה את המיפוי – אגב, זה מה-GIS של משרד החקלאות וביטחון המזון – של לולי הטלה בישראל, איפה הם ממוקמים. מהמיפוי ניתן לראות בצורה מאוד ברורה וחד משמעית איפה רוב לולי ההטלה נמצאים. אנחנו באיזשהו מיפוי מעבר לזה, אנחנו מתקדמים ורואים כמה מתוך הלולים שלנו הם לולים ללא כלובים, כמה הם משפחתיים וכמה הם לולים ב-350 סמ"ר. אלה המספרים. ניתן לראות שרוב הלולים בישראל, מעל 50%, הם במספרים הנמוכים. 

משנת 2023 אושרו השקעות בלולים לכ-500, מעל חצי מיליארד מטילות, כ-85 מלש"ח שהצענו, כ-40 לולים כמו שאמרנו. מדובר בכ-250 מגדלים. נכון, אנחנו יכולים לעשות יותר, אפשר לבנות יותר. אבל בסוף אותו חקלאי הוא שיקבע אם הוא יעשה את זה היום או מחר ואם יש לו את היכולת הכלכלית לעשות את המהלך הזה. 

ייצור הביצים כיום. אנחנו מדברים על כ-8.5 מיליון מטילות שמייצרות כ-2.4 מיליארד ביצים בשנה. הדבר הזה מגיע משני מקומות מרכזיים, כלומר הייצור המקומי מגיע מתוך 8.5 המיליון: 5 מיליון – מדובר על כ-350 סמ"ר, שזה כמעט 60%, כמו שאמרתי קודם; והחלק הקטן יותר מראה 3.5 מיליון מטילות ב-750. מתוך ה-750 הסמ"ר הזה, זאת אומרת בתוך ה-3.5 מיליון, כ-1.5 מיליון ביצים זה לולים ללא כלובים. אלה הנתונים. 

אם אנחנו לא נאריך את התקנות, איפה אנחנו נהיה מחר? אחד – אנחנו מעריכים שתהיה ירידה בין 20% ל-50% בייצור הביצים. ירידה כזו משמעותה חוסרים מאוד משמעותיים. ראינו מה קורה במלחמה. אגב, מתחילת חרבות ברזל ועד היום, כולל האירוע באיראן שקורה עכשיו, המדפים מלאים. אף אחד לא מגיע לסופר או למכולת הביתית ונתקל במדפים ריקים. אם יש חוסרים מקומיים, אנחנו פותחים מכסות, ואגב, הרבה מכסות. אנחנו פותחים 20 ו-30 מיליון ביצים כל חודש, כל הזמן פותחים מכסות כדי לתת את המענה, בגלל הלולים שנפגעו. אנחנו לא פוחדים מייבוא ואנחנו לא רוצים מדפים ריקים. הנחיית השר דיכטר מתחילת הכניסה שלו לתפקיד: אין מדפים ריקים, בין אם זה ייצור מקומי ובין אם זה ייבוא. כמובן, אנחנו מעדיפים ייצור מקומי, אבל אם אין ברירה אנחנו נייבא; שתיים – מחסור משמעותי בביצים במשק; שלוש – כמובן, אובדן פרנסה של הרבה מאוד מגדלים. 

אני משמש כראש מינהל ביטחון המזון בחצי שנה האחרונה. אותי מעניין ביטחון המזון של ישראל, ביטחון המזון של תושבי ישראל, לתת מענה ושהמדפים יהיו מלאים. כמובן, צער בעלי חיים זו סוגיה חשובה, חשובה למשרד. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

איפה האגף של רווחת בעלי חיים שהיה אמור להיות בדיון כאן?

<< אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>   

יסמין, תנו לי לסיים את המצגת בבקשה. 

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

צריך לדבר על זה.

<< אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>   

אפשר לדבר על זה. התבצעו פה אין ספור דיונים לפני הישיבה הזו. היועצת המשפטית של הוועדה קיימה דיונים, כולם היו חלק וכולם הגיבו. 

(הקרנת מצגת)

הפגיעה בביטחון המזון תייצר, כמו שאמרתי קודם, ראיתם, בין 20% ל-50% פגיעה. מדובר בכמיליארד ביצים לשוק המקומי. אין שום סיכוי לייבא משום מקום בעולם את המספרים האלה. אנחנו לא יודעים לייבא את המספרים האלה, כי אין יכולת לייבא. אגב, לפני מספר חודשים אנחנו יצאנו בתמיכה ליבואנים מכיוון שהמחירים היו מאוד יקרים ולא רצינו שהאזרח ישלם על זה מכיסו, ונתנו מענה על הפער בייבוא הביצים. 

מגבלות בקצב בניית הלולים. מועצת הלול נמצאת כאן, והיא הגישה לנו כבר, עוד בתקנות הקודמות שאני הצגתי אותן לפני כשנה וחצי. חבר הכנסת טייב, אתה זוכר את זה. דיברנו על כושר ייצור הלולים הישראלי. גם אם נחליט שאנחנו עכשיו בונים בשנת 2026 שני לולים ל-2 מיליון מטילות, כנראה שלא נצליח. כושר בניית הלולים עומד על מיליון מטילות בשנה. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

מי קבע? 

<< אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>   

מועצת הלול. אם יש מישהו אחר שיודע לתת מספרים אחרים, בבקשה. 

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

למה? מועצת הלול אמרה – זה אומר שזה נכון?

<< אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>   

לא, אנחנו בדקנו את זה ביחד איתם. אבל שוב, עברה יותר משנה וחצי. 

(הקרנת מצגת)

פגיעה כזו תייצר לנו ירידה משמעותית וחוסר יכולת לבנות את הפער המתבקש. השקף האחרון מדבר על הפתרון, מה אנחנו רוצים. אנחנו מדברים על הכנסה. אם אנחנו נלך לפי התקנות הקיימות, חודש מהיום, בסוף יולי ניתן להכניס. אנחנו רואים מה קורה אצל הלולנים, את היכולת שלהם עכשיו לעמוד באיזושהי – לא דיסאינפורמציה, אבל חוסר יציבות, שבה הם אומרים: אני צריך לאכלס היום, בחודש הקרוב, להביא פרגיות, ומאיפה נביא? גם פה יש מורכבות. 

כדי לגשר על הפער של השנה וחצי ולא לפספס את ה-30 ביולי אנחנו מציעים לדחות את זה בשנתיים, במקום יולי 2025 ל-2027. הפתרון הזה ימנע מחסור בביצים, יאפשר לנו זמן נוסף לבנות לולים ויצמצם את הפגיעה במגדלים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

יובל, לפני שאתה ממשיך. אתם חושבים שבתאריך הזה תוכלו לעמוד? 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

זה ארבע שנים מהיום, כן?

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

איך ארבע שנים?

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

מהיום.

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

למה?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

לא. 30.7.27.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

אתה ב-25'.


<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

אבל הם מפסיקים אותי שנתיים לפני - - -

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

ניתן להחזיק עד 29'. זה ארבע שנים. מה אתה מתווכח? 

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

לא, לא.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

כתוב.

 << אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>   

תשאלו אותי שאלות. אבל תנו לי לענות.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

יובל, אני אמרתי את זה בתחילת הדיון, אני לא רוצה שאנחנו נמצא את עצמנו עוד שנה עם אותו שר או שר אחר שיבוא ויגיד לי: תשמע, עם כל הכבוד, אנחנו עוד פעם לא עומדים בזה. אני מודיע חגיגית, זאת תהיה הארכה האחרונה. תגידו עכשיו אם אתם באמת יכולים לעמוד בו. אם התאריך 30.7 מבחינתכם לא הגיוני, בואו נשנה אותו עכשיו.

 << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >>   

ברשותך, אני הייתי רוצה להתייחס לזה, אלא אם סגן השר רוצה להוסיף משהו.

 << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >>   

כן, משהו קצר.

<< דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >>   

רק לומר לאנשים, לפרוטוקול. מרגע שחבר הכנסת משה אבוטבול התמנה להיות סגן שר, הוא הופקד כמשימה ייעודית במשרד להיות אחראי על נושא צער בעלי חיים, בין יתר התפקידים האחרים שלו. הוא נושא הדגל בתחום הזה ממש, זו אחריות מיניסטריאלית שנמצאת על גבו, הוא הכתובת. אני חושב שמי שנמצא כאן ועוסק בתחום הזה מכיר היטב את התפקיד שלו, את התפקוד שלו ואת ההיענות שלו בנושא הזה.

<< דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >>   

קודם כול תודה רבה לשר על הברכות ועל ההובלה במשרד של כל הנושאים, ובפרט ביטחון המזון וגם הנושא הזה של צער בעלי חיים. תודה גם על המכתב שהוא שיגר, שבזכותו גם כן ברוך ה' שוחררנו מהגולה הדוויה יחד עם המשלחת שלנו שהייתה במשחטות לבדוק שם בתי מטבחיים, כל מיני בעיות שנקשרות גם לשפעת העופות שקיימת בהונגריה, באירופה. הלכנו לראות את זה מקרוב, ואנחנו באמת חרדים, כי כל הדברים האלה ישפיעו על מחסור בבשר בחגים ובכל פעם שאנחנו נתקעים וגם בשוטף. 

ההובלה של השר את הנושא של ביטחון המזון, שמונה לזה יובל, משלימה את כל תפיסת העולם שלנו – שאנחנו לא רוצים להזדקק לשום גורם, לשום מדינה, לשום דבר. אתם רואים היום שאנחנו נמצאים במצב של חירום לאומי, שאין יוצא ואין בא, לא רק בני אדם, גם בייבוא יש המון בעיות, הרבה קשיים. אנחנו לא רוצים שכל פעם יעשו לנו טובה בטורקיה או בירדן, או שאם מחר לא תבוא להם בטוב התקיפה שלנו באיראן אז הם יעצרו לנו כל מיני דברים. אנחנו לא יכולים להיות נתונים לחסדי אחרים. לכן אני רוצה שבנושא הזה תהיה באמת גם פתיחות בלב. 

אני רוצה גם להודות ליו"ר הוועדה שבאמת פועל רבות בכל הנושא הזה, עין בעין, והוא באמת מתחשב גם כן בחקלאים העיקרים. החקלאים סובלים. אני וצוות לשכתי ירדנו בזמנו יחד כדי לעשות קבלת קהל, לשכה נודדת, גם במלונות שהם היו בהם, שמענו את הקשיים ולמה הם מתקשים לחזור לשגרה. השר בעצמו אשתקד, בשושן פורים, עזב את הבית, את המשפחה, ירד איתנו. עם כל הצוות המקצועי ירדנו לכל מיני יישובים בצפון כדי לראות את הלולים, לראות את הקשיים. 

אנחנו לא באים לפה ושומעים בגלל שטוב לנו. המלחמה, גם בדרום, החזית החדשה היום שיש לנו מול הרבה מדינות, זה לא רק נגד איראן, נגד כל התפיסה הזאת, תמצא אותנו חלילה עם חסכים ועם חוסרים. לכן מאוד חשוב, חברים יקרים, בואו נתעלה מעל כל הדברים האלה. נכון, אני ממונה על רווחתם, השר מינה אותי יחד עם עוד כל מיני תפקידים נכבדים בתוך המשרד. אבל אני לא רק ממונה על צער בעלי החיים של אלה שהולכים על ארבע. יש לנו גם כן עניין לעזור לצער בעלי חיים של אלה שהולכים על שתיים. גם החקלאים הם בעלי חיים, גם הם בעלי משפחות, גם להם צריך לדאוג. 

אני אמרתי, אין יותר רחמנית מהתורה הקדושה בכל הנושא של צער בעלי חיים, כולל השחיטה. מחקר? לא צריכים את המחקרים החדשים. הרמ"ק, רבי משה קורדובירו, כתב לפני 400 שנה בספר "תומר דבורה" משפט מאוד מדהים – שצריכים להיזהר בצער בעלי חיים, בפרט ברגע של השחיטה בסכין, בדוקה וחדה, שיהיה הכי פחות צער לעוף. היום אפילו בקנדה, שהיו שם משפטים ודברים והשר פעל בנושא הזה, מתחילים להבין שאנחנו גם צריכים להתחשב במוטיבים היהודיים ולא להתנתק לגמרי. לכן אני באמת מאוד מודה לכולם, ומבקש מכולם: אנא, להתחשב בעניין הזה של החקלאים, להבין את הנושא הזה. 

הבקשות הן לא רק שלי. אדוני השר, הרב הראשי להונגריה שלמה כובש גם היה אצלנו במשרד ופנה בנושא של השפעת וכל הדברים האלה. הוא גם דיבר על הייצור המקומי שלהם. כל העסק פה נתקע. צריכים לפתוח ראש, להגדיל ראש, להבין שיש בעיות אובייקטיביות שלא קשורות בשוטף המתנהל. שפעת עופות, מלחמה, דברים מהסוג הזה – לא יצרנו את זה. אבל אתם, בעזרת ה', כחברי הוועדה, יו"ר הוועדה, השר, כל הצוות המקצועי של המשרד שחלקם נמצאים בזום וחלקם של המשרדים שמאוד התנצלו שלא באו כי הם מתעסקים גם בדברים כבדים. הם הודיעו שהם לא באים. אבל הם נמצאים בזום, מקבלים את כל התוצאות של הפרוטוקול. 

כולנו חייבים לעמוד אחרי המשרד, לתת את ההארכה הזאת לחקלאים. אני מבטיח לכם דבר אחד: אף אחד לא נהנה מזה. תודה. 

 << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >>   

אני רוצה הערה, רק להשלים לדברים שאתה אמרת, אדוני היושב-ראש. אנחנו בחנו כמה זמן יידרש כדי לבנות את הלולים במתכונת המבוקשת, וכשחיברנו את כל הנתונים אנחנו מבינים שזה סיפור של ארבע-חמש שנים. בכל הדיונים והשיחות של הצוותים המקצועיים, כולל עם משרד המשפטים, היינו בדילמה מה התקנות הנכונות שצריך להביא לוועדה. היה חשוב לנו מאוד לפוגג את אי הוודאות לגבי המגדלים, כי המגדלים נמצאים היום ממש בהדי הזמן שיש להם לקבל החלטה לאכלס או לא לאכלס.

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

סליחה, אדוני השר, מה משרד המשפטים קשור? משרד המשפטים צריך לבדוק שהנוסח נכון, לא? הוא גם מתעסק ברווחת העוף, לכמה שנים העוף יכול?

<< דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >>   

משרד המשפטים מתעסק בכל.

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

לא, באמת, אני רוצה לשאול שאלה, אני לא הבנתי. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

זה הייעוץ המשפטי של המשרד.


<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

לא, זה משרד המשפטים. זה לא הייעוץ המשפטי של המשרד.

<< דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >>   

חבר הכנסת גואטה, הצוותים המקצועיים, אלה שפה ואלה שבזום, ישבו איתם בהכנות לתקנות, והייתה דילמה: האם להגיע לכאן לוועדה עם המלצה לתיקון התקנות להאריך בארבע-חמש שנים או פחות? מאחר שהיה ברור לנו לחלוטין שמגדלים לא יאכלסו לולים אם לא תהיה להם מידה של ודאות לשנתיים-שלוש קדימה, לכן הלכנו על המינימום של שנתיים. האם זה מספיק? לא. האם זה מספיק לדיון? אני מקווה שכן. אני אומר את זה מפני שאתה בפעם הקודמת הארת את עינינו, הערת אותנו. אנחנו היינו יותר אופטימיים. לא ידענו אז שתהיה מלחמת חרבות ברזל ולא מלחמת איראן. 

אני אומר שוב, תרחיש הכי אופטימי שהיה לנו עד לפני עשרה ימים משתנה. אני משאיר את זה לידי הוועדה. אנחנו לא יכולנו להגיע לוועדה עם עמדה שהיא כל כך שנויה במחלוקת, שהמגדלים לא ידעו לאן אנחנו לוקחים אותם. צריך להבין, המגדלים ממש בימים האלה, בדקות האלה, יושבים וממתינים כוססי ציפורניים לדעת אם יש להם יכולת לאכלס או אין להם יכולת לאכלס. 

אני רוצה להרחיב את מה שאמר מר ליפקין. אם אין להם יכולת לאכלס, צריך להתחיל לייבא כמויות גדולות יותר. אנחנו רק השבוע הגדלנו את מכסת הביצים ב-10 מיליון. צריך להבין, בים האוניות ממתינות. כל מי שמסתכל בנמל אילת או בנמל אשדוד רואה את התמונה – אוניות עוגנות בלב ים, כי אסור להן לעגון בנמל. אנחנו משתדלים לתעדף את המכולות שמביאות ביצים בתיעדוף גבוה יותר. מה לעשות שהחיים זה לא רק ביצים. ואם אונייה שמביאה את הביצים האלה נתקעת בלב ים עוד יום ועוד יום? צריך לזכור, עשרה ימים זה הפער לרעת ביצים מיובאות ביחס לביצים מיוצרות. זאת אומרת שחיי המדף מתארכים ובסוף אתה מוכר לצרכן ביצים עם תפוגה קצרה יותר. 

אתה כל הזמן שואל את עצמך: רגע, ומה יקרה אם חס וחלילה נמל ייסגר? מה קורה אם צריך לתעדף אונייה אחרת? זו לא אונייה אחת של ביצים ואונייה אחת של תפוחי אדמה. המכולה של הביצים נמצאת בסלט שלם עם סחורות אחרות. על מכולת ביצים אתה לא יכול לתעדף אונייה שמביאה 1,000 מכולות אחרות. אני אומר את זה כי בפרקטיקה זה היבט אחד. ההיבט השני, אמרתי בהתחלה ואני רוצה להדגיש אותו, אנחנו מזהים היום בעיות קשות מאוד אצל מגדלים שרוצים לשפץ את הלולים. אין יכולת היום להשיג את אנשי הביצוע כפי שהיה בעבר. 

לגבי המפונים בכלל, בתכנון, שטחים שיועדו, היום לאור המלחמה כמובן יצטרכו לעבור שינוי. הם לא יוכלו לבנות שם את הלולים, יצטרכו לבנות במקומות אחרים. זה מחייב תכנון מחדש. לכן אני אומר לוועדה, באמת, הבאנו היום את הזמן המינימלי כדי לצאת לדרך. אם הוועדה תחליט אחרת אנחנו כמובן נכבד מאוד את ההחלטה של הוועדה. אבל צריך להבין, פחות משנתיים – לא יהיה אכלוס לולים, ומה שהציג כאן מר ליפקין יקרה, המחסור הזה יקרה. אנחנו מסתכנים בסכנה שאין שום סיבה לקחת על עצמנו. עם זה אנחנו מעבירים את הכדור אליכם.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

אני רוצה לשאול שאלות, אם אפשר.

 << אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>   

חבר הכנסת טייב, אני אשמח לחדד דבר שנשאל כאן, מה הקשר למשרד המשפטים. כמו שאמר השר דיכטר, אנחנו קיימנו הרבה מאוד דיונים עם משרד המשפטים, עם הרבה מאוד נציגים, חלקם לא יושבים כאן, לגבי התקנות. התקנות הונחו.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

הם בזום.

<< אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>   

הם בזום, בהחלט, הם לא כאן איתנו פיזית. הטיוטה הראשונה הייתה לחמש שנים והייתה התנגדות מאוד גדולה. 

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

למה אבל? מעניין אותי. אני מתחיל להיגנב מזה. משרד המשפטים צריך לבדוק נוסח. מה משרד המשפטים קשור?

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

כי עברו תקנות, ואתה מבקש שבע שנים אחר כך להחיל אותן. למה?

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

היוצת המשפטית למדה וטרינריה, רווחת העוף? מה היא למדה?

<< אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

מה זה קשור? זה קשור לאישור המשפטי של תקנות שאושרו ולא מתקדמות.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

עברו תקנות – ואתה רוצה להחיל אותן אחרי שבע שנים.

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

די עם הסיפורים. אל תבלבלו לי את המוח. מה היא מבינה בכלל?

<< אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

יאללה, מה אתה צועק? מספיק עם הצעקות האלה.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

חברים, חבר הכנסת גואטה, מספיק.

<< אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

אני יודעת לצעוק יותר חזק. מספיק. 

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

תצעקי. אני רוצה לדעת למה.

<< אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

אושרו תקנות והן לא מתקדמות, בגלל זה משרד המשפטים בתמונה.

 << אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>   

כאשר מקדמים תקנות משרד המשפטים צריך לאשר את הנוסח שלהן. משרד המשפטים לא אישר. לכן, כפי שאמר השר דיכטר, אנחנו התפשרנו כדי להביא אותן היום לוועדה. 

לשאלתך, אנחנו מדברים כרגע על כ-5 מיליון מטילות שהם כלובים 350 סמ"ר, לפי התוכנית. עוד מעט אחרים ידברו, אנשי המקצוע שבונים או שמתנהלים מול אלה שבונים ייתנו את המענה. אם אפשר לבנות יותר ממיליון מטילות בשנה, מעולה, אפשר לצמצם את הפערים. אם לא, אנחנו צריכים, בתיאוריה, מה שביקשנו, חמש שנים לפי 5 מיליון מטילות. 

חבר הכנסת טייב, אני מאמין שאם אנחנו ניתן היום מענה, וכפי שאמר השר דיכטר, החקלאים צופים בנו ורוצים - - -

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

- - -

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

שב, שב בשקט.

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

תגיד לי, מה זה, מאפיה?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

חברים, רגע. ששון, אני לא מבין, אנחנו פה חמישה חברי הכנסת, ואנחנו לא מצליחים לנהל דיון? כל הארגונים בזום. עם כל הכבוד. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

אנחנו רוצות לשאול שאלות. לא שאלתי כלום.

 << אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>   

אני סיימתי, חבר הכנסת טייב. 

לשאלתך, חברת הכנסת יסמין פרידמן - - -

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

עוד לא שאלתי כלום.

<< אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>   

שאלת קודם לגבי הייעוץ המשפטי. 

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

ממש לא.

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

זה ששון.

<< אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>   

אמרת שזה הייעוץ המשפטי של המשרד ולא הייעוץ המשפטי של משרד המשפטים. לא, זה משרד המשפטים, זה לא אנחנו. 

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

עוד יותר טוב. אני יכולה לשאול שאלות?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

ניתן לתמי לתת לנו סקירה, וכמובן, אתם יכולים לשאול כל שאלה. אני גם רוצה לשמוע את הארגונים. בבקשה תמי.

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

קצת רקע לגבי התקנות שבפנינו. קודם כול אנחנו מדברים על תיקון לתקנות שהתקנו פה ביולי 2022. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

אחרי 12 שנים.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

שנייה, אני אתייחס לזה. התקנות מדברות על תנאי ההחזקה וגידול של תרנגולות, שקובעות יעד של לולים ללא כלובים. לפי התקנות מיולי 2022 לולים חדשים מוקמים ללא כלובים, עם תקופות מעבר לגבי גידול בלולים קיימים, שלקחו בחשבון גם הסתמכות, גם התארגנות, גם שיקולים נוספים. במרץ 24' עשינו תיקון שהאריך את התקופה רק לעניין לולי הסוללה, הלולים הקטנים ביותר, של 350 סמ"ר. 

אני אזכיר שאנחנו בתהליך מתגלגל כבר הרבה מאוד שנים, החלטות ממשלה שהתחילו ב-2007, שדווקא הרקע להן פחות היה רווחת בעלי החיים ויותר שיקולים אחרים – של בריאות הציבור, של התייעלות השוק הזה, הוצאת הלולים מהיישובים ולולים יותר גדולים שייהנו מיתרון של גודל וגם סטנדרטים בין-לאומיים בהקשר הזה. 

מעבר לביטחון המזון וכמובן פרנסת המגדלים וכל השיקולים, גם הנסיבות המיוחדות שאנחנו נמצאים בהן כרגע והיינו בהן גם בשנה שעברה, חשוב גם לשמוע על ההשפעה שלהן על בריאות הציבור. הייתה סכנה של מחלות בגלל הצפיפות בלולים האלה שהיא יותר גדולה ועוד כל מיני שיקולים, בין היתר גם רווחת בעלי החיים. אבל דווקא ברפורמות שהתחילו ב-2007, 2014, היו החלטות ממשלה רבות בנושא הזה, שהתקשו מאוד לממש אותן וליישם אותן. עד שהגיעו לתקנות ב-2022 שהיה פה איזשהו הסכם. 

שמענו גם טענות שהופעל לחץ. אנחנו נשמע את כל הטענות והאינטרסים. אבל הגיעו פה לאיזשהו הסכם שלקח בחשבון שיקולים רבים בהקשר הזה וגם את החשיבות להתקדם מהלולים של ה-350, ודווקא לפי הנתונים ראינו שיש גם התקדמות. אלה נתונים שיהיה חשוב לשמוע, מה קרה מ-2022 וגם מ-2024, לצד זה שברור היה מהמצגת שהרבה מהלולים, בטח אלה של ה-350, הם בצפון הארץ. יש גם לא מעט לולים במרכז הארץ, ויש ציפייה של התארגנות לאור התקנות שמשרד החקלאות בכל זאת הביא לפני שנה לפה, עם לוחות זמנים ותקציבים שדובר עליהם. 

דובר גם על הקלה בבירוקרטיה. יושב-ראש הוועדה בסוף הדיון הקודם מאוד ביקש, והוצגה פה רשימה של נהלים ועמידה בהרבה מאוד עניינים בירוקרטיים כמעט בלתי אפשרית. ביקשת שיעשו תהליך של הקלות. גם על זה חשוב לשמוע. 

כרגע ספציפית מדובר על דחייה של שנתיים. לפי התקנות הקיימות ניתן להכניס תרנגולות ללולים לצפיפות של 350 סמ"ר עד סוף יולי 2025 ולהחזיק אותם עד סוף מרץ 2027. מבקשים להאריך את זה בדיוק בשנתיים.

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

אני חייב לתקן את היועצת המשפטית. בנושא בריאות הציבור, אני אספר לך שבחיים לא הייתה לנו שום בעיה עם בריאות הציבור בעופות. ואם הייתה שפעת העופות - - -

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

תגיד, אתה רציני? הושמדו מאות אלפים של עופות.

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

אז תקשיבי, זה בחווה שעומדת בתנאי הרפורמה, במרגליות הושמדו.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

זה לא מה שמנהל השירותים הווטרינריים אמר פה. מעניין מאוד.

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

חווה שעומדת בתנאי הרפורמה, היא הושמדה. אז זה חרטה, בריאות הציבור.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

למה? חווה אחת הושמדה? מה אתה מקשקש? זה לא אחת. תפסיק כבר לעוות את זה.

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

הביאו אותנו להסכם עם סכין על הצוואר.

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

מנכ"ל משרד החקלאות, שלמה, שהיה של אורי אריאל, לא פעם אחת ישב פה, והוציא כתבות על זה שהביצים – איך הוא כינה אותם? ביצי זבל. 

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

גברת, הביצים של - - - יותר טובות, ואנחנו היחידים שלא סובלים - - -

<< אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

זה בריאות הציבור. זה בריאות הציבור. זה לא רווחת בעלי חיים. וזה מנכ"ל משרד החקלאות. 

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

אני רוצה לדבר ברצף, שלא יפריעו לי. 

<< אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

וואו, מזל שאין לנו נורווגים, אה?

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

יא אללה, ראית? זה בזכות הפוליטיקה אבל.

<< אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

רק הפוליטיקה. רק הפוליטיקה. 

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

ורצון הציבור גם.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

טל, ששון, מספיק.

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

תגידי, את מייצגת את משרד רה"מ בנושא הזה? ראש הממשלה חושב שזה לא נכון?

<< אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

כן, אני מייצגת את משרד רה"מ, ראש הממשלה. חצוף.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

טל, מספיק. טל, אני מבקש. אני אוציא אותך.

<< אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

מה זה לשאול אותי אם אני מייצגת את משרד רה"מ? מה כתוב פה? מה התפקיד שלי?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

טל, לא מקובל עליי שיקראו לחבר הכנסת "חצוף". לא משנה מאיפה הוא מגיע, מאיזה צד של המפה. אני מבקש, עם כל הכבוד.

<< אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

אין בעיה, עוד מעט יהיו בחירות כפרה, אני אחראית על קמפיין השטח.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

טל, אני קורא אותך לסדר.

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

אני מבטיח לך שאני יותר חזק מכל אלה שתביאי. הינה, שמעי - - - כל חה"כ שאני יודע שאת תומכת בו – אני מוחק אותו בפריימריז. יש לי פי עשר יותר כוח ממך.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

ששון, ששון, די, מספיק. מספיק.

<< אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

בסדר, בסדר.

 << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >>   

די עם הפוליטיקה, נו, באמת.

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

הם חושבים שיש להם כוח - - -

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

ששון מספיק. 

<< אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

מי זה "הם"? 

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

אני נשבע לך – כל חה"כ שאת תומכת בו, אני מוחק אותו. שיהיו גברים, שיבואו.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

ששון, ששון מספיק. 

<< אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

תסתכל על אבי דיכטר. אני תומכת באבי דיכטר.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

ששון, אני מבקש שהדיון יהיה ענייני, בלי השתלחויות. 

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

רק ענייני. בלי השתלחויות. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אני מודיע, מי שיפריע עכשיו, לא משנה מי, לאחד מנציגי המשרדים בזמן שהוא מדבר, אני פשוט אוציא החוצה. ואין הרבה אנשים. חבל. 

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

אין בעיה. אני אסביר לך מה קורה. אנחנו כל פעם רוצים לצאת, ובאמת, המשרד עושה את המקסימום. יש ועדות ומחלקים תמיכות. כמו שהם אמרו פה, המשרד באמת עובד יפה. אבל נוצר מצב שאז הארכנו. זה מצב שאף אחד לא תכנן. יש מלחמה. היה מאוד קשה. מקודם יסמין חברה שלי אומרת לי על המרכז. הם במרכז בבעיה יותר גדולה מאצלי בצפון. 

שכולם יידעו – אני אישית לא נמצא בניגוד עניינים. העופות שלי כבר בלול תואם תנאי הרפורמה. זה לא מועיל לי בשום דבר מה שקורה פה. אני בא לפה רק בשביל הציבור, באמת בשביל האנשים שצריכים אותי. אז שלא יחשבו שיש לי איזה ניגוד עניינים. אין לי שום ניגוד עניינים. לא אני ולא אבא שלי ולא הדודים שלי נמצאים בזה. אנחנו כולנו בלולי רפורמה. יכולים לבוא לבדוק ושיקליטו גם את מה שאני אומר. אין לי שום אינטרס. 

במרכז יש להם בעיות עוד יותר קשות משלנו. אנחנו מתמודדים איתן. הינה, יושבים פה שניים, רשויות התכנון לא מקדמות להם. יש בעיות עם השירותים הווטרינריים. אצלי בצפון למה יותר קל? כי יש לי אזורי גידול. במרכז יש להם בעיה הרבה יותר קשה. הינה, במטה יהודה טיפלנו, נתנו עכשיו וניסינו לעזור לגבעת יערים, וגם באשתאול, לעזור להם להתקדם. המרכז לא פחות בעיה מהצפון. 

אנחנו מבחינתנו לא חוזרים בנו מהרפורמה. אנחנו עושים את המקסימום כדי להגיע ולצאת. חתמנו על הסכם. לא אהבנו את ההסכם, לא רצינו. יעקב אוחנה רוצה להמשיך לגדל בלול שלו 2,000 עופות שלו, לשבת על הדלי כל חצי שעה ולאסוף עוד שתי שורות ולטפל במשק המשפחתי. אבל מה לעשות, חתמנו על הסכם. אנחנו גברים, עומדים אחרי ההסכם, ולמרות שאנחנו לא מתים על הרעיון אנחנו רוצים לצאת. 

אבל מה לעשות שיש בעיות. עכשיו הייתה מלחמה. כמו שהשר אמר פה עכשיו, יש אזורי גידול ששמו לנו אותם בחזית, בקו גבול, ואומרים: עכשיו אתם לא יכולים לבנות שם. למה? במלחמה האחרונה השביתו לנו שתי חוות בטילי נ"ט, זה גרם לחוסרים של ביצים. הוא נתן עוד רשת ביטחון ליבואנים להביא סחורה שלא יחסר על המדפים. עכשיו אומרים לי: אתה לא יכול לבנות שם, אתה צריך לעבור לאזור גידול אחר. אזור גידול אחר – זה היתרים. 

הינה, אני רואה שהגנת הסביבה באו לפה. אתה חושב שהגנת הסביבה עושים לי חיים קלים? הם לא נותנים לבנות. מה הם אומרים? הם אומרים: אתה רוצה שאני אתן לך אישור לבנייה, תביא לי פתרון לזבל. טוב, אני רוצה פתרון לזבל. תנו לי פתרון לזבל. אין להם פתרון לתת לי לזבל. בואו נעשה אתרי קומפוסט של פסולת חקלאית, משהו כזה – גם בזה מתקשים, עד שאני חותם עם מישהו ברמת הגולן או באזור בית שמש. בקיצור, כל משרד ממשלתי איפשהו יש לו את העניין שלו. 

אדוני היושב-ראש, הינה, השר והסגן שר פה, אנחנו רוצים להתקדם. אני חושב שאנחנו מראים התקדמות. אני חושב שענף שעושה הכי הרבה כאבי ראש בתוך משרד החקלאות הוא ענף הלול. הוא גם היה רוצה שכבר נצא לרפורמה. אבל מה לעשות, יש דברים שלא תלויים בנו. לא תלוי בזה שבמרגליות ירו טילי נ"ט ורוצים להביא אזור גידול לאחור, ובאביבים ובשתולה. בואו תראו את הנזקים. הם באים, מדברים: בואו תבנו. אי אפשר לבנות שם. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

באים, מדברים? לא דיברנו בכלל. אולי אני אגיד לך שזה בדיוק ההפך?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

יסמין, אני אתן לכל אחד לדבר. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אני רוצה לשאול, כמי שמגיע מעסקי הביצים.

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

כן, יש לי ביצים.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

האם התאריך שמופיע פה בתקנות, 30.7.27, לאכלוס - - - 

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

הוא לא מספיק.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

הוא לא מספיק? מה התאריך שאתם חושבים שאתם יכולים לעמוד בו? 

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

אני אגיד לך למה הוא לא מספיק. אפשר להראות את השקף שהראית מקודם? עד איזה תאריך אמרת שם?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

30.7.27 זה האכלוס ו-30.9.29 זה החזקה.

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

תחשוב שכבר שנה ומשהו לפני זה הוא לא נותן לי לאכלס. הם עוצרים לי את האכלוסים. זה לא באמת התאריך הזה.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

לא. האכלוס יהיה 30.7. ההחזקה תהיה 30.9.29.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

ההחזקה עד 29' הוא אומר. עוד ארבע שנים.

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

יש לך ארבע שנים להחזקה.

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

לא, זה שנתיים. 

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

להחזקה – זה עוד ארבע שנים.

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

אבל את לא מבינה מה הוא עושה לו. הוא אומר לי: מעוד שנתיים אתה כבר לא יכול לאכלס את הארבע. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

אתה יכול עד יולי. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אתה מכניס עכשיו להקה חדשה. תוכל להכניס לפני ה-30.9 עוד להקה ותוכל להחזיק אותה עד ה-30.9.29. 

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

אבל אתה יודע מה קורה? אנחנו עכשיו עם להקה, ואת הלהקה אני מחזיק עוד חצי שנה ואחרי זה עוד חצי שנה אני מתחיל לאכלס. אני צריך להקדים את השיווק שלה. אתה צריך להבין, זה עסק שהוא מתוכנן. 

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

- - - 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

יסמין, הנקודות הטכניות האלה הן חשובות בשביל לדעת באמת. סתם נצביע ונלך?

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

אני מסכימה איתך, רק קשה לי שמדברים על זה כאילו זה פלסטיקים. זה לא פלסטיקים, זה נשמות. מה לעשות, זה סבל.

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

עופות חופש יותר סובלות. למה? אם הן עם וירוס קשה להן מאוד לדלג למים ולאוכל, והן מתות מהחולשה והן סובלות מרעב. 

 << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >>   

מחקרים חדשים אומרים את מה שאתה אומר.

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

אדוני היושב-ראש, אנחנו מחוקקים, הביאו תקנות, והינה השר פה. אני חושב שאנחנו צריכים לקבל החלטה בוועדה על חמש שנים כדי לעזור לכל הארץ. חמש שנים, אל תעשה הארכה ליותר.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

חמש שנים להחזקה?

<< דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >>   

להגדיל בעוד שנה מהמוצע פה.

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

לא, יותר משנה.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

הוא מדבר על עשר שנים, כמו שהוא רצה מההתחלה. לא יקרה.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אתה מדבר על חמש שנים להחזקה?

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

חמש שנים לאכלוס.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

לא יקרה. זה לדחות את זה בעשר שנים.

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

זה שבע.

<< דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >>   

זה לא עשר שנים. זה שבע.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

מהרגע שהתקנות תוקננו זה עשר שנים.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

יסמין, הוא אמר. לא אמרתי שאני מסכים איתו. אני רוצה לנתח נקי, אין לי עסקי לול, למרות שאבא שלי גר במושב, קנה בית, בלי מכסות. יש לו הרבה עצי זית, אבל אין לו מכסות.

בבקשה, שוסטר.

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

בקצרה, כי יש לנו עוד ועדות. ראשית אני רוצה לנצל את ההזדמנות שהשר נמצא פה, בהקשר לדברים של הפתיחה. יש עת מלחמה ועת שלום. אנחנו מבצעים פעולה חיונית באופן יוצא מגדר הרגיל באיראן, וכך ראוי. את החטופים אנחנו לא נביא בפעולה צבאית. אנחנו נביא כאשר נעצור את הלחימה, נבין את המשמעויות, נשלם את המחירים. אני חי בעוטף עזה. אתה חי באשקלון. את זה אנחנו צריכים לעשות. טוב מאוד שנעשה את זה כאשר האיום האיראני יקטן. אבל אנחנו צריכים להבין שהצעד המלחמתי הזה צריך לייצר אחרי 19-18 חודשים. זאת הנקודה הראשונה, ובזה נביא מזור לעצמנו, ננוח, ניקח אוויר ונתכונן למערכות ארוכות שצפויות לנו. 

באשר לנושא שאנחנו מדברים, אני חושב שחובתנו לאזן בין הווקטורים. אנחנו מסכימים, ואמר את זה כאן חברי ששון. הם לא נסוגים מההסכם. ההסכם שנמצא בתהליך יישום הוא לולים חדשים, ואנחנו עוברים. ייתכן שרצינו לעשות את זה יותר מהר. היו עיכובים, שכולנו מכירים, אילוצים שלא כדרך הטבע או כי נכפו עלינו באלימות חיצונית, ואנחנו ממשיכים. אני מזהה התקדמות. אני מזהה נחישות. אני מזהה שהמערכות השונות לוחצות את חברינו המתיישבים באשר הם כדי להתקדם. 

אבל אנחנו גם צריכים לדאוג לסוגיה של זמינות המזון שלנו. לא יכול להיות שננהג באיוולות ונכבול את עצמנו בתאריכים שהם אינם קדושים. אנחנו צריכים להתקדם. עדיפה ההתקדמות על המושלמות, ובהקשר הזה אני חושב שאחת משתיים: או שמקבלים את ההצעה של ששון ומאריכים עוד קצת, או שאנחנו צריכים לדעת שלצד ההתחייבות של אנשי המקצוע לקדם את הרפורמה, ייתכן מאוד ששנתיים הארכה לא יספיקו. 

אני מאוד בעד שתקבל לפחות את התקנות האלו, ואם אפשר קצת יותר, ונתחייב ונשמע דברים מפורשים, לפרוטוקול, של מחויבות להשלים את הרפורמה עד תומה.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

אחרי 20 שנים באמת ישלימו רפורמה. מדהים.

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

רק משהו קטן שלא ציינתי. לא בוויכוח. גם בנושא של בניית לולים, כמו במשבר - - -

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

אני אזכה לדבר פה? או שרק גברים מדברים פה? 

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

כן, כן, עכשיו, עכשיו.

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

זה לא עניין של גברים. יש פה עוד כמה אנשים.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

יסמין, את הבאה בתור.

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

כמו במשבר שיש בענף הבנייה. באמת אין עובדים לבנות, גם הציוד לא מגיע. אין לנו עובדים.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

הדברים נאמרו על ידי השר. 

חברת הכנסת פרידמן, בבקשה.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

אני רוצה קודם כול לשאול שאלות. אני רוצה להבין אם יש עליהן תשובות. אחד, מהרגע שהתקנות עברו כמה בקשות הוגשו בכלל, לפני המלחמה, לפני הכול? כמה בקשות הוגשו וכמה אושרו על ידי המשרד?

 << אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>   

היה שקף כזה, יסמין.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

ראיתי את השקף. אבל היה רשום שתמכתם ב-40.

<< אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>   

אני קורא מהשקף שהצגתי לפני רבע שעה. משנת 2023 אושרו השקעות בלולים לכ-550,000 מטילות. מדובר בהקמה של 40 לולים חדשים, 250 מגדלים. אלה המספרים.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

זו לא השאלה. השאלה שלי הייתה כמה בקשות בכלל. זאת אומרת, האם היו 250 בקשות ואתם אישרתם את כולם או שהיו בקשות אבל לא יכולתם לאשר את כולם? זו השאלה שלי. 250 מגדלים שלחו בקשה? 

<< אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>   

אין דבר כזה. כל חקלאי שמעניין לשדרג – אנחנו שם. מינהלת ההשקעות שלנו ועומד בראש יוסי שטיינברג יודעת לתת מענה. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

יש תקציב?

 << אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>   

שאלו גם קודם. בשבוע שעבר יצא נוהל חדש, שוב, באותה מסגרת, לתת מענה לכל מי שמעוניין לשדרג את הלול שלו. נכון, במלחמת חרבות ברזל היו לולים שנפגעו. הם עדיין לא שוקמו בכלל. הם גם לא שודרגו ולא שופצו למצב הקודם. 

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

כן, אני מעודכנת.

<< אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>   

וגם לא שודרגו, מכיוון שלאותם חקלאים אין את היכולת הכספית לשדרג.

 << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >>   

את מעודכנת האם מזרזים להם את הבקשות?

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

מעודכנת, מעודכנת.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אבל יובל, לשאלתה: כמה בקשות הוגשו בסך הכול? 250 מגדלים הם הסך הכול בקשות הוגשו והם אושרו?

<< אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>   

נכון, סך הכול אושרו 41-40 לולים, אפשר לדייק את המספרים, ששודרגו לאותם 750 סמ"ר.

 << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >>   

אני רוצה רגע הערה, שתעזור גם לחברת הכנסת יסמין לקבל תשובה לשאלתה. אנחנו בתמיכה נותנים ללול 40% מהעלות. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

אני יודעת. 


<< דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >>   

תוריד את מס ערך מוסף, הוא בעצם מגיע ל-30% ומשהו. כשהתחילה מלחמת חרבות ברזל והוקמה המינהלת לשיקום הצפון, שהיום היא בראשות השר אלקין, ביקשנו, עוד בתקופת צ'ייני, להגדיל את התמיכה ל-90%. אי אפשר 100%. אמרנו שנלך ל-90%, כדי לתת בוסט למגדלים להיכנס להשקעה. המגדלים אמרו: אנחנו לא יודעים להביא 65% מהכיס, במציאות שנוצרה אין לנו אפשרות כזו. אמרנו: בואו נגדיל ל-90%, שזה גם כן, עם מס ערך מוסף זה יביא ל-80% ומשהו. אמרנו שאולי נצליח להביא לכך שהוא ישלם קרוב ל-20% ועם 80% המדינה תעזור. 

לצערי, בגלל ההתפתחות הכלכלית, חיתוכי הפלאט והסטות תקציבים לנושא הביטחוני והשיקום בהיבטים האחרים, לא רק החקלאי, עד עכשיו לא הצלחנו להעביר את ההחלטה. היא חלק מהחלטות הממשלה שנמצאות על המדוכה. 

ולכן, השאלה שלך היא לא רק שאלה של כמה מגדלים מגישים. בסוף, כשהוא בא וצריך לעשות את השיקול שלו כמה הוא צריך להשקיע, 65% או 25%, זה הבדל תהומי מבחינתו ללכת או לא ללכת. 

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

ברור לי. אני פשוט רציתי לקבל את הנתונים, כי לא היה לנו, לא ידענו אפילו כמה.

<< דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >>   

אני משתף אתכם בדילמות, כי הדילמות לא הולכות להיות יותר קלות. המלחמה באיראן עוד לא גזרה את העלויות. אנחנו עוד נגיע לזה. 

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

אנחנו יודעים. 

<< דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >>   

השיקום בתוך ישראל שהיה מרוכז בעוטף עזה ובצפון, הוא כרגע הולך להתרחב לצערי, כמו שכולנו רואים ומבינים, ויהיו פה חיתוכי תקציב לא פשוטים. ולכן, האם אני יכול לומר שאני אופטימי לגבי זה שנוכל לתמוך בלולים, בבעלי הלולים, לשפץ את זה בלוחות זמנים קצרים? אני לא אופטימי. 

ולכן הסוגיה הזו היא לא סוגיה תאורטית במעבדה. היא סוגיה בחיים שמתפתחת לפי התרחישים. אני חושב שחברי הכנסת שיושבים בוועדה והיושב-ראש בראשה חייבים לתת את הדעת על זה. אנחנו לא רוצים להשלות אף אחד, לא את עצמנו, לא אתכם, לא את הגופים. בסופו של דבר המגדלים הם אלה שקובעים יוצאים או לא יוצאים, אלה שהגישו בקשה, כל אחד עושה את הערכת המצב שלו. 

אנחנו עכשיו נמצאים ממש כפסיעה מהגדלת המכסות למגדלים. הגדלנו ב-6%: 3% למגדלים קיימים ו-3% למגדלים חדשים, בכל רחבי הארץ, כולל ביהודה ושומרון. ממש נמצא אוטוטו בנוהל שיוצא. אנחנו רוצים לפרוס את הלולים על יותר שטחים מכפי שיש לנו היום, כי כפי שהציג כאן מר ליפקין, הגוש בצפון מייצר למעלה מ-70% מהביצים במדינת ישראל.

 << אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>   

אני רוצה לחדד את התשובה. אני בטוח שיש מגדלים שהגישו בקשות ולא עמדו בתנאים, כלומר לא עמדו בתנאי הנוהל ולא אושר להם. אבל כל מי שעמד בתנאים, וזה חידוד חשוב, כמובן קיבל ושידרג את הלול.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

לא הבנתי את הפער בין 250 מגדלים ל-40 לולים.



<< אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>   

לפי המספרים שאני מכיר בשנה האחרונה שודרגו עשרה לולים, שזה כ-170,000 מטילות. אם אני מסתכל אחורה מהחלת התקנות ב-2023, אנחנו מדברים על 40 לולים ו-250,000 מטילות.

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

550,000. 250 בקשות, 550,000 מטילות, 40 לולים.

<< אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>   

נכון, נכון, המספר הוא 40 לולים. 

<< אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

יש מכסות משותפות.

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

האם זה הכול שדרוג או גם לולים חדשים? 

<< אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>   

שדרוג זה אומר לול חדש. אין דבר כזה לשפץ ולקבל ממינהלת ההשקעות של המשרד 40% או 50%. מדובר ב-50%, אבל כשמורידים את המע"מ מדובר בקצת יותר מ-40%. לדייק את המספרים. כל לול שנבנה במסגרת התקנות החדשות, זה לא מתקנים גג ומרחיבים את הלול. הכול חדש.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

עכשיו לגבי הצפון. צודקים לחלוטין, בטח ובטח יישובים שפונו, בטח ובטח יישובים של 0 עד 9, 0 עד 15. כל היישובים שנפגעו צריכים לקבל את השנתיים האלה, אין פה בכלל ספק, אני אפילו לא מתווכחת. אבל לגבי היישובים שלא נמצאים בקווי העימות, שלא נפגעו, שלא פונו, ובטח ובטח יישובים שבמרכז שאמרת שיש שם בעיות אחרות לגמרי, בוא תזמן דיון, בוא תנסה. אני לא שמעתי אותך בשנתיים האחרונות מנסה לזמן דיון, שננסה לפתור שם. אני אעזור לך לנסות לפתור בירוקרטיות, את כל הפערים. 

אני מוכנה לעזור בכל דבר. אבל אי אפשר לבוא ולהגיד: יש שם בעיות תכנון, שיש שם בעיות בירוקרטיה, אז תדחו להם בעוד שנתיים. זה לא עובד ככה.

 << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >>   

יש בעיות גם במרכז, הוא הדגיש. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

אבל על זה היא מדברת. 

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

על זה אני מדברת. אני לא שמעתי שהוזמן פה איזשהו דיון או שניסו לפתור את זה באיזושהי דרך שאני ידעתי עליה. אני מוכנה לעזור, לזמן דיון, לעשות כל מה שאפשר כדי לפתור את זה. 

<< דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >>   

אדרבה.

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

- - -

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

לא, אבל אי אפשר שכל פעם נבוא לבקש דחייה של שנתיים כי יש בעיות אחרות בכלל. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

רגע, יסמין, אבל זה ברור שעכשיו בזמן המלחמה, גם בחרבות ברזל ועכשיו גם במלחמה עם איראן, ייבוא של חומרי גלם שאנחנו צריכים בשביל לבנות את הלולים, בסוף דה פקטו אנחנו גם שם במחסור. זאת אומרת זה לא משנה אם זה צפון או מרכז.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

בחרבות ברזל, בתחילה, במרכז? איזה מחסור היה בחומרי בניין?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

זה מה שנאמר עכשיו על ידי השר.

 << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >>   

היו גם מילואימניקים שהם מפעילי לולים. הינה, נמצא פה יהודי דני סיידה שמכיר את הבעיה.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

לא, אני מדבר על קבלנים.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

בסדר, אבל זה נכון לכל ענף. זה נכון לכל התקנות. זה נכון להכול, כולם סבלו אותו דבר. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

נכון, אני מסכים, זה בקשר להכול.זה גם בענף הבנייה וזה גם בענף המלונאות וגם בענף המסעדנות.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

נכון, כולם סבלו. לאף אחד לא מאריכים תקנות כל פעם.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אבל כרגע אני לא עוסק בתקנות למלונות ולא למסעדות ולא לענף הבנייה. יסמין, העלית נקודה חשובה ואני נוטה להסכים איתה. מה קשור צפון? יש לך בעיה בצפון, תאריך לצפון, תחלק את התקנות. אבל דה פקטו, השר הסביר פה שיש בעיה גם בנושא של הבנייה, של כוח אדם, גם של ייבוא של חומרי גלם לבנייה וגם של הבנייה עצמה. 

<< דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >>   

אדריכלים.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

דה פקטו יוצא שלא בטוח - - -

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

כל האוטומציה.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

אני לא מכירה את זה. טל, את מכירה את זה?

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

לא.

<< דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >>   

יסמין, אפילו אדריכלים במילואים.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

אני רוצה להגיד לכם שאני לא מכירה את זה. אני לא ראיתי שום נתון על זה. 

<< דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >>   

בואי נשב.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

מה לעשות, אני אישה של נתונים, של טבלאות, של מספרים, באה מוכנה. לא מכירה את זה. אני אשמח לקבל נתונים.

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

אגב, בפעם קודמת הנקודה הזאת באמת לא עלתה. - - -

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

כן, זה בכלל לא עלה. לא יודעת מאיפה הוצאתם את זה.

<< אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

יש איזה עניין שהכול על המלחמה. אבל צריך להסתמך על נתונים, אם כן הגיעו חומרי בנייה.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

כן.

<< אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

הוא מדבר על המשרד להגנת הסביבה. אני היית בדיונים של המשרד להגנת הסביבה עם משרד החקלאות, שיזמנו את זה. המשרד להגנת הסביבה נתן פוש למפגעי ריח, לסגור, בטוח, כופתאות, לא כופתאות, להכול. אבל אם זה קורה בסגור ואף אחד לא יודע מזה? 

<< דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >>   

טל, בכוח אדם יש מחסור. הרבה אנשים, אפילו אדריכלים – מילואימניקים. הם יכולים לבוא להתקדם?

<< אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

תראו איפה זה קורה.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

בדרום אין צורך באדריכלים.

<< דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >>   

למה? את יודעת מה הנתונים מצה"ל? את יודעת מה הנתונים, באמת, יסמין?

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

לא. אני יודעת מה נתונים של אדריכלים בבאר שבע. זה מה שאני יודעת.

<< דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >>   

את אומנם מבאר שבע. אבל לא כל הדרום זה באר שבע.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

יסמין, את העליתי נקודה, את מבקשת נתונים.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

אני עוברת לנקודה הבאה.

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

היא באה מוכנה – ארבעה דפים.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

הנקודה הבאה. אתם מציגים את זה כאילו זה שחור או לבן. אם אי אפשר זה, אז זה זה. אבל גם את הכלובים של ה-350 – להזכירכם, זה פחות מהדף – אפשר לרווח. אפשר לרווח, פשוט לשים שם פחות תרנגולות. גם מי שמחזיק את הכלובים הנוראיים האלה, עם הסבל הבלתי יתואר הזה, פשוט לרווח. למה אתם מציגים את זה כשחור או לבן כל הזמן? 

אפשר לתת תקנות ביניים שב-350 מרווחים ומחזיקים פחות תרנגולות.

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

על זה התקנה, שאם אנחנו נחזיק פחות, אז נגדל פחות, ואז יהיה חוסר בביצים. על מה אנחנו עכשיו פה?

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

יש לך דוח RIA שמראה שאם תגדלו טיפה פחות מה יהיה ההפסד, כמה מחסור. כי הביקורת על הדוח RIA החלקי הזה היא לא משהו.

 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה ונתחדשה) << הפסקה >>   

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

מחדשים את הדיון. מתפללים שהכול בסדר איפה שהיו נפילות. יסמין, בבקשה, זה המשך השאלות.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

רק תזכורת שהנקודה השנייה הייתה על הסיפור של הצפון, שמובן. אני חושבת שלמרכז צריך לתת איזושהי תקופה בגלל המלחמה, לתת להם תקופה של שבעה חודשים להגיש בקשות ולנסות לפתור את האתגרים של המרכז. לא ייתכן שיהיו את אותן הקלות ליישובים מפונים, ליישובים שהיו באזורי לחימה או נפגעו, ולמרכז או לאזורים אחרים זה יהיה אותו דבר. 

הדבר השלישי שדיברתי עליו זה השחור ולבן. כמעט 60% מהכלובים זה הכלובים הכי קשים, של ה-350, שיש סבל שם. אני אפילו לא רוצה לחזור לזה. אבל זה סבל בלתי יתואר. למה אנחנו צריכים שחור או לבן? למה אי אפשר להחליט שב-350, עד המעבר, נרווח קצת את הכלובים. זאת המטרה, וזה משהו שהייתי רוצה. 

שאלה אחרונה. אני רוצה להבין בדיוק מה הייתה העמדה של משרד המשפטים, אם אפשר לשמוע את זה לפרוטוקול. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

תכף אנחנו נעלה את משרד המשפטים. הם בזום, הם שותפים לדיון. 

חבר הכנסת לשעבר דני סיידה, בבקשה.

 << דובר >> דני סיידה: << דובר >>   

הבקשה היא מאוד מתבקשת ומאוד הגיונית בעיתוי הזה, בזמן הזה. אני חושב שהמלחמה לא מדלגת על מקומות אחרים בארץ, כרגע היא גם במרכז הארץ. כל הדבר הזה צריך לקבל ארכה ותוקף בלי להבדיל מקומות בארץ, כי זה הולך ומשתנה. אתמול אנחנו היינו בעין הסערה, היום מרכז הארץ בעין הסערה. כל הענף עצמו הוא ענף אחד, כמכלול. הנושא הזה של דחייה הוא מתבקש. 

אני התחלתי בתהליך, קיבלתי אישור לבנות את הלול הרפורמה החדש שלי, של הקבוצה שלי, וכמעט שנה זה מתעכב. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

מאיפה אתה?

<< דובר >> דני סיידה: << דובר >>   

אני מספסופה. זה כמעט שנה מתעכב רק בגלל הטנקים, אוגדה שלמה חנתה במתחם שהכינו, שהמשרד הכין, והכול נהרס. יש כל מיני עיכובים, מכל מיני צורות. כמו שאנחנו רואים, החזקים ביותר, אנשים עם ההון העצמי הצליחו להתקדם דווקא בעניין של הלולים ובעניין של חוות הגידול. אבל החלשים ביותר הם עדיין אלה שתקועים, ואם ימשיכו להיות חלשים צריך לבדוק איך עוזרים להם גם בזמן ואיך עוזרים להם גם במימון. כבוד השר מוביל כדי להגדיל ל-75%. זה דבר מתבקש. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

90.

<< דובר >> דני סיידה: << דובר >>   

אדרבה, דווקא לאלה שנשארו מאחור והם אלה מעוטי היכולת.

 << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >>   

יישר כוח.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

תודה רבה.

טל גלבוע, בבקשה.

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

תודה רבה. למרות שעולה לי בבריאות, אני רוצה להגן על ששי. בקדנציה הקודמת שלי, במפלגת יש עתיד, רם בן ברק אמר לחברת הכנסת מיקי חיימוביץ' שהיא לא יכולה לדון במשלוחים החיים כי יש לה ניגוד עניינים. לצורך העניין, גם אם ששי היה עם לולים ישנים, זכותו לשבת פה בתור נציג ציבור ולייצג את הלולנים במקרה הזה. זכותו. אז כל הדיבורים האלה על ניגוד עניינים – לא מקובל. גם אז עמדתי לצד מיקי חיימוביץ'. יושרה זה יושרה. 

עכשיו לעמדת משרד ראש הממשלה. אם אנחנו נשב עכשיו על התקנות ונאריך אותן – תכף אנחנו נראה לאן הדבר הזה הולך – ובסופו של דבר אנחנו נצטרך להסתמך על ייבוא ולא על הלולנים הישראלים, אנחנו מתנגדים. אין דבר כזה שלולן בחו"ל ירוויח לפני לולן ישראלי, זה אמור להיות ברור לכולם, חד משמעית. יחד עם זאת, אני רוצה להתחבר לעורכת הדין תמי סלע. אנחנו ב-2025. ב-2007, כשהתחילו לדבר על התקנות, ובבחירות של 2017 כשהבטיחו 350 מיליון שקל ללולנים, לא היה דיבור על רווחת בעלי חיים. הדיבור היה על בריאות הציבור, איזה ביצים יוצאות מהלולים הקטנים. אני מסכימה איתך, אלה אנשים הכי מעוטי יכולת, ואני גם מברכת את השר על 90% מימון, צריך לעזור לאנשים האלה להתקדם. 

אנחנו לא נגד הלולנים. אנחנו רק אומרים שצריך למצוא את האיזון הנכון, אבל לא רק בין ארגוני זכויות בעלי חיים מי שאכפת לו מרווחת בעלי חיים, לבין החקלאים. גם בריאות הציבור חלק בלתי נפרד מהאירוע הזה. אני לדוח מקנט, מי שמפצה את הלולנים. הם עושים את זה בחתך לפי סוג לול, מי קיבל הכי הרבה פיצויים. אני רוצה להגיד לכם שמי שקיבל הכי הרבה פיצויים זה היה בעניין בריאות הציבור, לא שום דבר אחר. יש אולי מקרה אחד שאני הייתי אחראית עליו, עשיתי איזה תיעוד בלול בשרון, שהשמידו את הלול בגלל רווחת בעלי חיים. לרוב זה לא הסיפור, לא משמידים אותם בגלל זה. אני מתחברת מאוד לנושא הדיפרנציאליות. 

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

רק שאלה. אמרת שהשמידו את העופות בגלל בריאות הציבור ויש דוח מקנט? 

<< אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

אנחנו נקבל את הדוח. ישבתי שם עם המנכ"ל.

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

אין בעיה. הינה, את ישבת עם תורג'מן, והינה אני מוכן להתחייב פה, ותבדוק, אני לא סתם אומר: הפיצויים שקנט נתנה הוא פי שתיים או פי שלוש ללולים העומדים בתנאי רפורמה מאשר ללולים שלא עומדים ברפורמה. 

<< אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

מה זה עומדים בתנאי הרפורמה? כמה לולים ללא כלובים יש לך בישראל? 

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

לולים העומדים בתנאי רפורמה זה הלולים המודרניים - - -

<< אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

הלולים המודרניים זה 750.

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

בהם היו הכי הרבה בעיות. 

<< אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

סליחה, הרפורמה לא מדברת על כלובים של 750.

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

את אמרת שקנט מפצה - - -

<< אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

הרפורמה מדברת על לולים ללא כלובים לעומת לולים עם כלובים. עד לפני עשרה ימים לא הייתה מתקפת איראן על ישראל. זאת אומרת, שעד לפני עשרה ימים, כשבמרץ יצאו הערות הציבור על הארכת התקנות, אף אחד לא ידע שישראל עומדת לתקוף, ועדיין אף אחד לא בא לפה ואמר מה ההבדל בין הלולים במרכז לבין הלולים בצפון. אין פה ויכוח, אין בן אדם אחד שיתווכח על נושא הלולים בצפון ושצריך הארכה. 

ועם כל הכבוד, אני גם אמרתי לכם את זה בפעם הקודמת, בתקופת הלחימה העצימה עם צפון אני כל שישי הייתי בצפון, במרגליות, בדלתון, באביבים, בכל המקומות האלה. אני מתנדבת עם חיילי צה"ל. היינו נכנסים בכל מיני חורים, הכול היה עם טילי נ"ט. הייתי גם בלולים במרגליות שנפגעו מנ"ט, נכון. אבל כל לול חדש שנבנה היום, בין אם הוא נפגע מטיל ובין אם הוא צריך להיות מועתק בגלל שאי אפשר להעמיד אותם באותם מקומות, שיהיו חד משמעית לולים ללא כלובים. אל תיתנו בכלל את האופציה או את הפתח שעוד פעם ייבנה לול עם כלוב במדינת ישראל. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

זה מחויב לפי התקנות ואף אחד לא ביקש לשנות.

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

לא ביקשנו לשנות את זה.

<< אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

סבבה, פה צריך לוודא.

 << אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>   

אגב, לבקשתך, טל, אמרתי את זה בפתח הדברים, לול חדש שמוקם, מוקם לפי מה שנקרא תקנות. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

לול חופש. 

<< אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

אותו הדבר, כמו שמנכ"ל משרד החקלאות התקשר אליי יום אחד ואמר לי: תקשיבי, צריך עזרה עם המשרד להגנת הסביבה, יש לנו פה מלא בעיות עם המשרד להגנת הסביבה, עם מפגעי ריח שפתאום הכניסו. זימנו דיון, היינו אצל המנכ"ל, עשינו מלא דברים. יש לכם עניינים עם הלולים במרכז? אנחנו כולנו שלכם, רק תבקשו, רק תדברו על זה. אל תבואו עכשיו כי יש איראן. 

אני רוצה להגיד לכם משהו על המלחמה. מקודם ראיתי את מכבית, דודה של גלי וזיוי. בחיים שלי לא דיברתי על גיא, בחיים לא השתמשתי בגיא. אני עובדת כל הזמן מאז 7 באוקטובר. כשמכבית מדברת על כמה ימים האחיינים שלה נמצאים בשבי. אני לא זוכרת ימים, יש לי יום אחד מאז 7 באוקטובר, אני חיה את 7 באוקטובר. אתם כל היום מדברים על המלחמה. אני יודעת מה זה המלחמה. המשפחה שלי גמורה. אנחנו גמורים, אין לנו יום ואין לנו לילה. אני יודעת מה זה 7 באוקטובר. תפסיקו להשתמש בזה. תראו איך אתם מקדמים את הנושא, לא איך אתם כל הזמן לוקחים אותנו אחורה. 

משנת 2007 מנסים להתקין פה תקנות, וכן, זה גם רווחת בעלי חיים. אם כל אחד מאיתנו היה יושב שעה בלול כזה, בלי לעשות האנשה לתרנגולות, כי לא צריך להיות חקלאי, צריך להיות תרנגולת. כשאתם מדברים על צער בעלי חיים מדאורייתא, אלוקים לא ברא עופות עם כנפיים כדי שיוכלו את הכנפיים. הוא ברא את העוף כדי שהיא תוכל לעוף, ותרנגולת בלול בכלובים לא יכולה לפרוס כנף. אלוקים לא התכוון שאת כל האפרוחים הזכרים יטחנו בבלנדרים. אני בטוחה שאלוקים לא התכוון שיחתכו לכל התרנגולות את המקור בברזל מלובן 800 מעלות. זה צער בעלי חיים. אלוקים לא יתכוון שקנט ירעיבו את התרנגולת עשרה ימים בכלוב במשך שנה ויצמיאו אותה, לעשות לה הנשרה כפויה. 

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

זה לא קורה כבר. זה לא קורה.

<< אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

ויותר מזה, לא תכנן שיעשו לה אור, מניפולציה. סליחה שאני אומרת את זה, אני קראתי את הספר של אלי שרעבי בשעתיים, רציתי לדעת מה גיא עובר, את הנפש של בן אדם שנמצא שבוי. זה דחף אותי רק לבעלי חיים בתעשיית החי, נשבעת לכם. אני מצטערת שאני אומרת את זה.

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

אבל מה שאת אומרת לא קשור להטלה.

<< אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

כשאני מדברת על צער בעלי חיים, מה שעושים לתרנגולות, אני מעל עשור מתעדת משקים. אני אמרתי את זה מהיום הראשון, אם אני חס וחלילה הייתי צריכה להיוולד, לא משנה מה, האסון הכי גדול הוא להיוולד תרנגולת במשק הטלה. זה חוסר יכולת תזוזה במשך כל ימי חייה. אתם יושבים פה שנתיים, עשר, חמש. אתם מבינים מה זה שעה, שעה שהיא לא יכולה לזוז, היא לא יכולה לפרוס כנף, עומדת על ברזלים, שוכבת על ברזל, לא יכולה להסתובב? 

אתם צריכים לחשוב על זה. אנחנו לא נגד החקלאים, אפילו לא לרגע. אבל כן, צריך להשמיע את הקול הזה, גם את הקול הזה. אם יש לכם עניינים במרכז, הם לא צריכים לקבל כמו הצפון. הם צריכים להגיד למה, ואנחנו נפתור את הבעיות האלה, אפשר לפתור אותן. 

אני רוצה לדעת מאיפה המידע שניתן לבנות לולים רק למיליון תרנגולות. אני רוצה לברך את משרד החקלאות. רואים שעושים עבודה. יש התקדמות לכיוון הזה. היא פשוט לא מספיק מהירה. כל הכספים שנתנו – בסוף אנחנו רוצים ביחד להניע את התהליך הזה. אין אופציה אחרת. 

אני רוצה להגיד עוד דבר, אכלוס בעוד ארבע שנים. למה עצוב לי מה שששי אומר? כי כל הדברים שקורים פה בוועדה זה כאילו תסריט שנתנו לי אותו מראש. אלה יגידו שנתיים, הוא יגיד חמש, הם יגידו ארבע, אנחנו נגיע באמצע. כאילו מישהו כבר קבע מה יהיה. אני מבקשת שזה לא יהיה ככה. אני מבקשת שאנחנו נשב ונדון דיון אמיתי, מקצועי, ענייני, בכמה אנחנו יכולים להקטין את הזמן. לא לפגוע באף אחד. גם ככה הפגיעה היא מאוד קשה. 

דבר אחרון, ואפרופו אי הוודאות של המגדלים. המגדלים הרבה שנים ראו אותי בתור אויבת מאוד גדולה, כשהדבר היחיד שאמרתי: תוכנית עבודה אמיתית, מסודרת – לא משנה, אני לא אנקוף בשמות: "אל תמיתו, חכו, עוד אל תעשו המתות" – שיהיה להם אופק אמיתי לאן הם הולכים. מדינת ישראל היא לא מדינה טבעונית, אנשים צורכים ביצים, אנחנו מבינים את העניין הזה. אתם צריכים לדאוג בתור משרד החקלאות שיהיו מספיק ביצים במדינת ישראל וחלילה לא להעביר את זה לייבוא. ייבוא אמור להיות בשני פיקים: ראש השנה ופסח. זהו. אף לולן בחו"ל לא שווה יותר מלולן ישראלי. אבל תביאו תוכנית, כי כרגע אין תוכנית ואין אופק למגדלים גם עכשיו. אתם תגידו שנתיים, אתם תגידו ארבע שנים באכלוס, ואין תוכנית. איך אתם מיישמים את התוכנית הזו של השנתיים? מה תגידו עוד שנתיים? הנמל נפגע? ברצינות, תביאו תוכנית אמיתית שתראה איך בתוך שנתיים מעבירים את כל הדבר הזה לתקנות החדשות. אין את זה. אנחנו לא רואים את זה בשום דיון. 

אני רוצה לסכם בתודה רבה לעורף הישראלי על כל מה שאנחנו עוברים עכשיו. מדינת ישראל כולה במלחמה. אנחנו כולנו בתוך האירוע הזה. יש לומר הרבה תודות, ותודה גם לכם על זה שהדיון הזה מתקיים. אני רק מבקשת שהוא לא יהיה דיון סגור מראש. שהוא יהיה ברור, ענייני, ולהקשיב לכל הטענות.

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

רק משהו שרציתי לציין על הנושא של בריאות העוף. אני בתור ילד הייתי אוסף ביצים. אני הייתי אוסף את השורה למטה, וסבא שלי ששי גואטה, שאני על שמו, היה אוסף את השורה למעלה. לפעמים לביצים אין קליפה, הן מטילות את הביצה בלי קליפה. הייתי אומר לסבא שלי: תראה את הביצה בלי קליפה. בלולים האלה, אני מדבר איתך על לפני 30 שנה, סבא שלי היה פותח את הביצה ושותה אותה חיה. אני מאחל לכל אחד להיות בריא כמו סבא שלי. גם בגיל 90 ומשהו, כשהוא היה לוחץ לך את היד, הוא היה מעקם ברזל. אז שלא ידברו איתי על בריאות.

<< אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

חברה של הבת שלי עכשיו הייתה מאושפזת בגלל סלמונלה. לא מבינה למה זה קשור. חברה של הבת שלי הייתה מאושפזת עכשיו בבית חולים בגלל סלמונלה. 

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

הביצים שלנו בריאות. ואנחנו היינו שם. היינו שם - - - גידלנו את הביצים והכול טוב.

<< אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

אני לא מצליחה להבין. סבא שלך וחברה של הבת שלי – לא רלוונטי. לא רלוונטי. מה שסבא שלך אכל זה לא מה שהציבור הישראלי אוכל.

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

אני אומר לך: שבע שנים לאכלוס.

<< אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

מחלות בלי סוף.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

ששי, אבל אתה לא יכול להתכחש שהייתה פה שפעת עופות, סלמונלה.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

חברים, תודה.

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

- - -

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

ועדיין, הצפיפות הזאת היא בעייתית לבריאות. די, אי אפשר להתכחש.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

המשרד להגנת הסביבה, עורכת הדין בתיה, בבקשה. אני רוצה לשאול אתכם ברמת הבירוקרטיה. מה המשרד להגנת הסביבה דורש, שמבחינתנו, לפי מה שאני שומע, תוקע בצורה כזו או אחרת את ההתקדמות של הבקשות ואת כל מה שצריך? 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

זה לא הם.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אני שואל. זה נאמר על ידי טל ואני נותן להם את זכות התגובה.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

שגם יגידו את דעתם.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

בבקשה. 

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

מה הם קשורים?

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

מה אתה אומר? 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

קשורים להגנת הסביבה. סביבה. הקמת הלולים זה הגנת הסביבה.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

הגנת החי והסביבה.

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

ששון, אתה לא בזכות דיבור. יסמין גם לא בזכות דיבור. 

 << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >>   

ששון, הלשלשת, הלשלשת.

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

אה, לשלשת.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

קוראים לו: משרד הגנת החי והסביבה.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

כן, בבקשה. 


 << אורח >> בתיה גטהון: << אורח >>   

קודם כול, העמדה של המשרד להגנת הסביבה בנושא של רווחת בעלי חיים מאוד ידועה. אנחנו מאוד עקביים בעמדה שלנו. יחד עם זאת, עם המצב הביטחוני, וכמובן שצריך לעזור לחקלאים, צריך לעשות איזשהם איזונים בשביל לעזור לחקלאים. 

אבל אני חייבת להגיד, כשבוחנים את הארכת הוראת המעבר לא לוקחים בחשבון את ההשלכות הסביבתיות החמורות שקורות בגלל אי יישום של הרפורמה. מבחינת המשרד להגנת הסביבה יש המון מפגעים: מפגעי זבובים, מפגעי ריח, שפכים, יש זיהום קרקע, זיהום מים. כל הדברים האלה לא נלקחו בחשבון במסגרת הדיון על הארכה בדיון הקודם. עכשיו מגיעה בקשה חדשה כשכל הנושאים האלה – שהם חשובים והם גם אינטרס ציבורי – לא נלקחו בחשבון, לא נבחנו. מבחינתנו, בגלל המצב, אנחנו סבורים שזה צריך להיות. 

אם נותנים ארכה, אם הוועדה רואה לנכון לאשר את הוראת המעבר, היא צריכה להיות שנה, לא יותר.

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

אני דיברתי עם השרה שלך אתמול. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

שנייה, ששון. מה הפתרון? מה ייתן לי שנה?

<< אורח >> בתיה גטהון: << אורח >>   

ברשותך, אני אמשיך. להאריך, לתת שנה עד שנתיים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

כמה זמן לוקח לבנות לול, מישהו יודע? 

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

שנה וחצי-שנתיים. כל מה שהיא אמרה פה הוא לא נכון לגבי איכות הסביבה. את בטוחה שזה לגבי הלולים?

<< אורח >> בתיה גטהון: << אורח >>   

כן. 

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

באמת? לא הבנתי מה הדברים שאת אומרת קשורים אליי.

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

זבל עופות שמושלך בחוץ.

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

אני לא משליך בחוץ. אני עובד לפי איכות הסביבה. אני נותן את זה לאתרי קומפוסט, בואי תראי. אתה לא יכול לגדל בלי זה. 

<< אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

אתה יודע איך התחילה השיחה שלי עם אורן, עם המנכ"ל? הייתי בצימר – אני שוב לא אנקוב בשמו – שהכול שם לולים וכל הזבל היה בחוץ.

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

הלולים היו שם לפני הצימרים. אנחנו מושב חקלאי. והזבל לא בחוץ.

<< אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

שאלת על איכות הסביבה.

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

ואם יש זבל בחוץ – אין בעיה, שייתנו להם קנס. מי שפושע, מי שעבריין – שיקבל כנס. את צודקת.

<< אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

אני רוצה לחדד את זה. לגבי הלולים החדשים, לפי הרפורמה, יש תקנות של המשרד להגנת הסביבה שמדברות על מפגעי ריח. על זה היה בזמנו הדיון אצל אורן, אצל מנכ"ל המשרד. מפגעי ריח, שאמרו, חלק – ושוב, זה עניין שהוא בצדק. יש כאלה שאומרים: הלול לא יכול להיבנות בצורה מסוימת. ביקשנו ממשרד החקלאות שמייצג את הלולנים ומהמשרד להגנת הסביבה להגיע לפתרון. 

נמצאו פתרונות. יש את המתקן בדלתון שצריך להיות מוכן לכל הזבל של העופות. שאלה מצוינת: מתי? איך רוצים לצאת לרפורמה בלי הדבר הזה? זה עניין של המשרד להגנת הסביבה. אם שואלים מה הקשר, זה חלק מהקשר.

 << אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>   

אני רוצה רק לדייק, מדובר פה באמת בתקנות של רווחת מטילות. אני גם דיברתי קודם עם המשרד להגנת הסביבה. התחום הזה מצוי בסמכות – וכתבתי לכם את המכתב הזה גם ביום ראשון – של המשרד שלנו בלבד. המשרד להגנת הסביבה לא מושפע מהתיקון הזה. כן, יש דברים שהם נגזרות, כפי שציין חבר הכנסת גואטה. אבל התחום הזה מצוי באחריות משרד החקלאות וביטחון המזון. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

יובל, אבל זה לא משנה. משרדים אחרים תמיד נמצאים בכל הדיונים ומביעים את דעתם. 

<< אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>   

בגלל שמגדירים את הדברים, חשוב להבין את גדרות האחריות.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

לא, זה לא קשור.

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

אם לול לא יכול להיבנות בגלל תקנות של המשרד להגנת הסביבה, זה קשור רק למשרד החקלאות?

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

אבל אנחנו מדברים פה על רווחת העוף.

<< אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

סבבה, אנחנו רוצים להתקדם יחד ברפורמה? 

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

אין בעיה.

<< אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

אז אנחנו צריכים גם את המשרד להגנת הסביבה.

 << אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>   

אנחנו בדיון על רווחת תרנגולות מטילות. באחריות משרד החקלאות וביטחון המזון. על כך אין חולק.



<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

אבל זה לא משנה, יובל. המשרדים מגיעים לדיון ומביעים את דעתם. אני חושבת גם שהמשרד היה צריך לתת לנו דף עמדה.

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

יובל, הם תמיד היו שותפים בתהליך ובדיונים.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

הוא לא אמר שאיכות הסביבה לא יכולים להביע את דעתם. הוא רק אמר שהסמכות נמצאת בידי - - -

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

- - -

 << אורח >> בתיה גטהון: << אורח >>   

אנחנו לא חולקים על זה שהסמכות להתקנת התקנות מצויה תחת שר החקלאות וביטחון המזון. יחד עם זאת, כאשר מקדמים נושא ויש השלכה ישירה על נושאים שמצויים באחריות של משרד אחר, נכון לעשות שיח לפני שמגיעים לדיון בוועדה בשביל שההחלטה תתקבל בצורה מאוזנת, בצורה שקולה, כשלוקחים את כל ההיבטים. במקרה הזה לא לקחו השלכות סביבתיות, והן קשות.

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

אתם מדברים על איכות הסביבה. למה איכות הסביבה לא מאשרים לנו לבנות מתקנים בלול לטיפול בזבל? יש רשת חוות לולים, נכון? יוצא הזבל. אם הם באמת דואגים לאיכות הסביבה, שיאשרו לנו מתקנים מקומיים. למה אתם לא מאשרים מתקנים כמו בכל אירופה? בכל אירופה יש את זה. הם לא מאשרים.

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

אבל זה לא נכון שהם לא מאשרים.

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

לא מאשרים. 

<< אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

איך קוראים לה? יעל אורן? היא הייתה בדיון. זה לא נכון שלא מאשרים. 

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

הלו, גברת, אני רואה שאין היתרים. אין היתר אחד.

<< אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

אז תבוא, דבר איתנו. תזמן דיון.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

תזמן דיון.


<< אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

דבר איתנו.

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

אין בעיה. גם עכשיו, במקרה זה היה, דיברתי עם מנכ"ל משרד החקלאות, הוא אמר אותו דבר.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

ששון, בוא ניתן לבתיה.

 << אורח >> בתיה גטהון: << אורח >>   

טרם גיבוש הרפורמה ואישורה בתקנות היו החלטות ממשלה שהמשרד שלנו היה שותף. במסגרת החלטות הממשלה והדיונים המשותפים לשני המשרדים משרד החקלאות התחייב להקים מתקני קצה לטיפול בפסולת – מה שלא קרה, ואני מבינה למה אתה מדבר על הנושא. אבל זה משהו שלא המשרד שלנו היה אמור לעשות. 

אם יש איזשהו מקרה קונקרטי אני אשמח לברר. 

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

משרד החקלאות נותן אישור לפסולת? החקלאות לא נותן.

<< אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

מתקני קצה היו צריכים לקום.

<< אורח >> בתיה גטהון: << אורח >>   

לא. כשגיבשו את הרפורמה, בשיח המשותף הוסכם שמתקני הקצה יוקמו על ידי משרד החקלאות. 

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

לא רוצה שיקומו. אל תיתני לי כסף. תני לי אישור. 

<< אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

אבל מתקני הקצה לא הוקמו.

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

אני לא מדבר על הכסף של הרפורמה. תני לי רק את האישור, אני אחליט.

 << אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>   

לפי מה שנאמר לי על ידי המנכ"ל, והיו אצלו דיונים עם המשרד להגנת הסביבה – לא מאשר. לא מאשר את אותם מתקנים, כבר שנים. אני יודע שמנכ"ל המשרד פנה מספר פעמים ולא קיבל אפילו אישור אחד. זה מה שאני מכיר.

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

ברור. יש חווה אחת, במרגליות - - -



 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

ששון, שנייה, אני רוצה להיות פרקטי. בתיה, את יכולה לבדוק למה אנחנו לא מקבלים אישורים מהמשרד לאיכות הסביבה? תודה. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

אפשר לשמוע גם את משרד המשפטים?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

ניתן מיד.

נעבור למי שנמצא בזום. רוני בן דוד, תנו לחיות לחיות, בבקשה.

 << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >>   

תודה אדוני היושב-ראש. אני רוצה להתייחס למה שנאמר בתחילת הדברים שלך, לגבי הצורך להגיע שוב פעם לוועדה. אנחנו לא חושבים שזה דבר רע בהכרח. המטרה, כמו שאנחנו רואים אותה, היא לתת את התקופה המינימלית שיכולה לעזור גם לחקלאים. ואז, בהתאם לנתונים, בהתאם לצורך, המשרד צריך גם לתת דין וחשבון על מה הוא עשה בכל הזמן הזה שנתנו לו את הארכה. אי אפשר כל פעם לבוא ולהגיד: לא הספקנו, אז אנחנו צריכים עוד. למה לא הספקתם? מה אפשר לעשות כדי שתספיקו? אלה גם דברים שצריך לדבר עליהם בדיון הזה, ולא רק כל מיני הערות באוויר או התייחסות למקרים פרטניים כאלה ואחרים שאי אפשר לשלוף תשובה מהמותן ביחס אליהם. תודה.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אמנון קרן, קליניקה לצדק סביבתי? גיל מור קידר, אנימלס, בבקשה. 

 << אורח >> גיל מור קידר: << אורח >>   

שלום וברכה. אני מבקש בשלב זה להעביר את הדיבור לאיריס מגן.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

טוב, תעלו את איריס מגן, מנהלת תחום מדיניות בעמותת אנימלס, בבקשה.

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

עם כל העמותות – בסוף לא נגיע לחקלאים.

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

נגיע לחקלאים. לא נלך בלי לשמוע את החקלאים.

 << אורח >> איריס מגן: << אורח >>   

תודה. אני שמעתי את כל מה שנאמר עד עכשיו, באמת הנושא פה בדיון הוא מאוד חשוב. ספק אם אפשר לנהל דיון אמיתי ככה בזום, אבל אנחנו באמת משתדלים. כמו שנאמר, אני רוצה שנזכור שאנחנו פה בדיון מדברים גם על התרנגולות. לתרנגולת קשה בכל סוג של לול, גם בלול ללא כלובים וגם בלול חופש עם חצר. זאת התעשייה. התפקיד של הוועדה והאחריות שלה לכל הפחות להבטיח לה את המינימום שבמינימום. זאת האחריות של הוועדה. 

והינה, אנחנו עכשיו פה בדיון לא דנים איך לשפר את התנאים של התרנגולת, אלא דנים בהצעה להאריך את הסבל שלה, להאריך בעוד שנתיים את התקופה שהתרנגולת מוחזקת בצפיפות חריגה של 350 סנטימטר רבוע. 350 סנטימטר רבוע, כמו שכבר נאמר, אנחנו אומרים כדי להמחיש, זה קצת פחות מ-A4. אנחנו הרי מגזימים. זה הרבה פחות מ-A4. התנאים האלה הם תנאים מאוד קשים. אני לא חושבת שאני צריכה להסביר כמה זה נורא. 

בשנה שעברה השירותים הווטרינריים לא הגיעו לדיון, אבל נתנו חוות דעת בכתב. הם אמרו שזה אכזרי, והם כבר אז התנגדו להארכה. אני בטוחה שאם היום היו מזמינים אותם לדיון, הם היו מתנגדים שוב להארכה הזאת. ההבדל בין 350 ל-750-600 הוא מאוד משמעותי לתרנגולת. זה נותן לה קצת יותר מקום לזוז. בתנאים כאלה קשים שהיא מוחזקת בכלוב כל שינוי כזה הוא מאוד משמעותי, ובגלל זה אנחנו מתנגדים להארכה.

אני רוצה לחדד. אנחנו הרי לא מדברים על הסגירה עכשיו של כל לולי הסוללה. אין סיבה שלולי 350 לא יתחילו לפעול בצפיפות של 750-600, צפיפות שהיום היא המינימום הסטנדרטי כבר בכמעט 40 מדינות בעולם. אנחנו לגמרי מכירים את המציאות. ואנחנו ממש לא מתעלמים מהמלחמה. להפך, ליבנו עם כל מי שנפגע במלחמה. אנחנו בעד תמיכה, בעד סיוע, בעד עזרה. לא רק זה, במפורש העמדה של אנימלס היא שאנחנו לא מתנגדים להארכה שתינתן ללולים ביישובים מפונים. אנחנו בעד שתינתן הארכה נקודתית לכלל הלולים שנמצאים ביישובים מפונים. ללולים שנמצאים מחוץ לאזור שלושה קילומטר, אפשר לתת להם, למי שאכן סבל ויש לו נסיבות מצדיקות, יכול לקבל את האפשרות להארכה, לפי ההחרגה שכבר היום קיימת בתקנה 27. אם יש לו הצדקה, הוא יקבל הארכה. זה לגמרי חלק מהעניין. 

הבעיה שאנחנו עכשיו לא מדברים על משהו נקודתי. מה שעכשיו הוועדה מדברת עליו הוא משהו גורף – שנתיים או יותר מזה, תקופה לא סבירה שאני שומעת פה, בכל הארץ. בלי הבחנה בין צפון לדרום, גם המרכז, גם השרון. אין לזה הצדקה. זה אך ורק ניצול, אפילו ניצול ציני, של הנסיבות של המלחמה, כדי להאריך עוד ועוד, כדי להמשיך את גרירת הרגליים. זה הדבר שאנחנו מתנגדים לו. 

אנחנו מצפים ממשרד החקלאות, וזה משהו שכבר התרענו עליו בעבר, שבמקום שתהיה עוד הארכה ועוד הארכה ועוד הארכה, את המאמצים צריך להשקיע עכשיו לא בהארכה, אלא להשקיע ביישום לפי לוחות הזמנים המקוריים שנקבעו בתקנות. זה מה שצריך לעשות. תקנה 27 היא הוראת שעה זמנית, היא לשלוש שנים. הייתה כבר הארכה אחת, ועכשיו עוד הארכה. אי אפשר להמשיך עם הגלגל הזה. 

על ה-RIA אנחנו הגשנו עמדה מפורטת בכתב. סימנו את כל הכשלים שמצאנו ב- ,RIAאני לא אחזור עליהם עכשיו. על ה-RIA אני רוצה להגיד רק דבר אחד. 25% – זה המשקל שניתן לצער בעלי חיים ב-RIA של תקנות צער בעלי חיים. אני חושבת שזה אומר את הכול. אי אפשר עכשיו להשתמש במלחמה מול איראן, שרק התחילה, וכולנו מקווים שהיא תסתיים מאוד מהר, בשביל לבסס הארכה עוד מעבר לשנתיים שהתבקשו, ובוודאי ובוודאי מעבר לזה. 

אנחנו שוב אומרים, באיזון שהוועדה נותנת בין הצרכים השונים אי אפשר להתעלם מהתרנגולות. התקנות נתנו 15 שנים לכליאה של תרנגולות בלולי כלובים. זה המון זמן. תרנגולת שכלואה בכלוב, כבר נאמר פה, היא לא יכולה להתעופף, היא בקושי יכולה לפרוס כנפיים. הכלוב הוא צר ואכזר. היא צריכה לעמוד כל החיים הקצרים שלה על רשת. זאת אכזריות והתעללות, זה מנוגד לחוק צער בעלי חיים. 

לכן הוועדה, שהתקנות האלה הן הישג מרשים שלה ושל המשרד, צריכה להמשיך איתן ולא למסמס אותן. שוב, אנחנו קוראים לכם לא לאשר את ההצעה הזאת. אנחנו מבקשים לאשר הארכה נקודתית לכלל הלולים ביישובים שפונו. מי שנמצא מחוץ לתחום של שלושה וחצי קילומטר, אם יש לו הצדקה, הוא יבקש לפי תקנה 27. אני בטוחה שהוא יקבל ארכה אם יש לו הצדקה. ככה זה צריך להיות. אנחנו מבקשים פשוט ליישם את התקנות לפי לוחות הזמנים שנקבעו. זה המינימום שבמינימום שצריך לעשות. תודה רבה.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

יש לחקלאי אפשרות לבקש הארכה באופן פרטני?

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

כן, לפי התקנות הקיימות אפשר לשלוש שנים, בנסיבות שמצדיקות, מסיבות מיוחדות.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

אנשים הגישו? מישהו יודע? 


 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

אנחנו לא קיבלנו נתון על זה. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

יובל, מישהו מהמגדלים הגיש באופן פרטני בקשה לדחייה? אני פעם ראשונה שומעת, אני אפילו לא הייתי מודעת לזה שחקלאי יכול להגיש באופן פרטי בקשה לדחייה אם יש לו בעיה מסוימת, עד שלוש שנים. 

 << אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>   

יש בתקנות ועדת חריגים.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

דיברנו על זה בדיון הקודם.

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

זה לא ועדת חריגים. זה החלטת מנכ"ל. 

<< אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>   

החלטת מנכ"ל לתת מענה לחריגים. אבל אנחנו לא רוצים שיהיה כלל ויהיה חריג. אנחנו רוצים לתת מענה שהוא מענה גורף. 

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

אבל אי אפשר לתת פה מענה גורף, בגלל כל הארץ. 

<< אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>   

לא ניתן לתת פה מענה נקודתי של המנכ"ל, שהמנכ"ל יישב כל יום על מקרים נקודתיים, כשהבעיה היא כלל ארצית בכל המשק. זו העמדה שלנו וכך אמרתי בהתחלה.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

זו לא בעיה כלל ארצית, אני חוזרת על זה, כי זה חשוב. גם בצפון לא כל היישובים פונו ולא כל היישובים נפגעו.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

מוטי אלקבץ, מזכיר ארגון מגדלי העופות, בבקשה.

 << אורח >> מוטי אלקבץ: << אורח >>   

בוקר טוב לחברי הוועדה, ליושב-ראש הוועדה, לשר החקלאות, לסגן השר, לצוות המשרד ולכל הנוכחים. אנחנו כרגע יצאנו כאן ממקלט, אני נמצא כאן עם שמעון ביטון מאביבים, ולא על זה אנחנו מבקשים את חסדי הוועדה. שמעתי בקשב רב את הטיעונים של טל ושל חברת הכנסת יסמין. אנחנו לא פחות רחמנים בני רחמנים. אבל יש כאן אילוצים שאנחנו חייבים להתייחס אליהם. 

אין ספק שגם השר יודע שהתקנה הזו שהוגשה ושמתייחסת לדחייה של שנתיים, אין בה כדי להוות תוכנית אמיתית לפתרון העניין. אתם אומרים ארבע שנים. זה לא ארבע שנים, כי מי שיחדש, מי שהלהקה שלו תהיה בגיל של שנה קרוב לסיום התוקף של ההערכה הזו, הוא בעצם סיים לגדל, הוא ייצא מהענף. חמש שנים זה לא שבע שנים, כי לא כולם מחדשים ביום האחרון. אם כולם יחדשו ביום האחרון, אנחנו מובילים לכשל שוק שבו אזרחי מדינת ישראל יפסיקו לקבל ביצים תוצרת מקומית ויזדקקו לביצים תוצרת חוץ שמגיעים מפולין, חלקם מלולי כלובים. 

תוכנית אמיתית צריכה להיות תוכנית שקודם כול מאשרת היום דחייה של חמש שנים ותקציב משמעותי לשדרוג הלולים. בטוחני, גם אם אני אומר את זה ויהיו כאלה שיגידו לא, שגם עוד עשר שנים, כשכולם יהיו במדינת ישראל בלולי לולי מעוף נטולי כלובים, אז ארגוני צער בעלי חיים, כפי שדיברה החברה הקודמת והציגה אותנו כמתאכזרים, הם ימצאו את כל הסיבות – והיא אמרה את זה, היא לא הסתירה את עמדתה – תמיד יתקפו את כל הענפים שמספקים מזון מן החי.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

מוטי, שאלה. מחר בבוקר אתה מתחיל תהליך של בקשה מול המשרד כדי לעבור ללולי חופש. תוך כמה זמן אתה יודע לעמוד בזה?

<< אורח >> מוטי אלקבץ: << אורח >>   

אני, כמו חברי דני סיידה, שנינו, הוא בלול אחד ואני בלול אחר, נמצאים בשלב שבו אושר לנו תקציב 2024, ועדיין אנחנו ממתינים לציוד שיגיע מחוץ לארץ, וממתינים עדיין לשיקום של אזור הגידול שנעשה בכספי משרד החקלאות והוחרב כולו על ידי הצבא. אין מה לעשות, במלחמת חרבות ברזל שהה כאן הצבא בכוחות גדולים ואי אפשר היה למנוע מהם להשתמש באזורי גידול. הם אזורים סלולים ומוכנים, והם השתמשו שם. אין מה לעשות.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

אין ויכוח על האזורים האלה.

<< אורח >> מוטי אלקבץ: << אורח >>   

רק לשקם את המקום ייקח חצי שנה. אני לא יודע מתי יגיע הציוד מאיטליה. אנחנו כבר לא מקבלים ציוד מטורקיה, טורקיה לא עובדת איתנו. פעם היינו קונים גם ציוד מטורקיה, מסין. אנחנו לא יודעים מה יהיה עם ההובלה הימית. שום דבר לא ידוע. אני תוקצבתי ב-2024 יחד עם דני ויחד עם מספר חברים אצלנו במושב. להגיד לך שעוד שנתיים בוודאות העופות שלי יהיו בלול נטול כלובים – אני לא אוכל לומר לך את זה. 

היום יצא קול קורא להערות הציבור בנוגע לתקציב 2025 – 80 מיליון שקל. האם יש בקול קורא כדי לתת מענה עד שישוחרר הכסף? חברים, בואו נהיה ריאליים. תוכנית אמיתית – זו דחייה של לפחות חמש שנים, אבל חמש שנים בפעולה משותפת גם עם משרדי איכות הסביבה, הם צריכים להקל. אני אספר לכם. לפני שבועיים היה אירוע - - -

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

אני לא מצליחה להבין. אז למה חתמתם על הרפורמה?

<< אורח >> מוטי אלקבץ: << אורח >>   

רגע. איכות הסביבה כאן מצטיירים ככאלה שתומכים ברפורמה והם מנסים לקדם. לפני שבועיים היינו באירוע שבו - - - בדרום - - - ולא הסכים לקבל עופות לפסדים, ובכך נעצר פינוי של לולים מהצפון, וממרכז הארץ מלולי פטם לא ניתן היה לפנות את העופות המתות. זה בגלל מיעוט של אתרים לטיפול בפסדים ובזבל עופות. 

חמש שנים – זה מהיום להתחיל לספור חמש שנים עד לסיום יולי 31'-32'. אני כרגע לא עם המחשבון. קשה מאוד לעשות חשבון כזה בלי מחשבון היום. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

זאת אומרת, שחמש שנים אתה מבקש, אכלוס של שלוש להקות? 



<< אורח >> מוטי אלקבץ: << אורח >>   

ובפעולה משותפת עם המשרד, כפי שהוא פועל היום. המשרד היום פועל באופן הכי מקצועי והכי תומך. שר החקלאות לא סתם הגיש בקשה לדחיית חמש שנים. ולא סתם אתה אמרת בדיון כשאז ניתנה לנו ארכה של שנתיים. אתה ביקשת עשר שנים, אתה היית ריאלי. גם השר יודע שהיית ריאלי, רק שהמחלקה המשפטית מנעה ממנו לעשות זאת. וגם היום אותו דבר. אנחנו נגיע עוד שנתיים, ונצטרך.

תנו לנו לפעול. אנחנו פועלים אמיתית כדי להביא את הנושא לסיום. אבל אם אתם רוצים להשאיר אזור שלם, אני, ומדינה שלמה שנסמכת על ייבוא, תקבלו החלטה לא להאריך. כבוד השר, אני אומר לך, ואתה יודע את זה, זה פלסטר. זה לא יותר מפלסטר. אנחנו רוצים לפעול אמיתית ומקצועית.

אני עובד מול משרד החקלאות הרבה שנים. זה המשרד המקצועי ביותר, ויסלח לי חבר הכנסת שוסטר שנמצא שם. זה המשרד המקצועי, הכי תומך, הכי מוביל. חמש שנים, יחד עם הצוות הזה, אנחנו בעזרת ה', נקדם את הענף, נוביל את מדינת ישראל לביטחון המזון, והפריפריה לא תוחלש. 

כל אישור של תוקף של פחות מחמש שנים יוביל להחלשה, לכך שלאנשים כאן לא יהיה ממה לקנות תרופות, לא יהיה להם ממה לשלם חשמל. ובטח שאי אפשר לאלץ בן אדם שאין לו מה לאכול להיכנס לרפורמה שעולה מיליונים. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

מוטי, שאלה טכנית לגבי הלולים של ה-350. האם אי אפשר בינתיים בתקופת המעבר לרווח קצת? פשוט לאכלס פחות תרנגולות וטיפה לרווח? מה המשמעות של זה? 

<< אורח >> מוטי אלקבץ: << אורח >>   

המשמעות של זה היא ש-1,400 מגדלים בצפון הארץ ובמרכז הארץ – אני לא חושב שצריכים לעשות דיפרנציאציה בין המרכז לצפון, כולם מגדלים – במקום לגדל 2,500 מטילות אני אגדל 1,250. זה לא כלכלי.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

לא, אתה מדבר על להכפיל ל-700. אבל אני שואלת אם אפשר איפשהו באמצע. כי אתה אומר חצי, אתה רוצה לרדת במטילות.

<< אורח >> מוטי אלקבץ: << אורח >>   

אני לא אוכל לגדל. אם 2.4 מיליארד זאת כמות הביצים המיוצרת, אנחנו נייצר, מתוך זה 60% נמצאים בלולים האלה, אז אנחנו מתוך ה-60% נייצר רק 30%. זאת אומרת שאנחנו נייצר סדר גודל של 1.5 מיליארד ביצים לאזרחי מדינת ישראל, ומיליארד ביצים תצטרכי לייבא מפולין, מהונגריה. ולך תפקחי שם על הלולים שלהם. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

לא, לא, אנחנו לא רוצים לדבר על ייבוא בכלל.

 << אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>   

אין אפשרות כזו. אין יכולת כזו. 

<< אורח >> מוטי אלקבץ: << אורח >>   

אם מחר בבוקר מעבירים אותי לריווח שבו אני מאכלס תרנגולת אחת במקום שלוש תרנגולות, זאת ירידה ב-60%; או לשני תרגולות, אז זו ירידה מארבע לשתיים, אז זו ירידה ב-50%, זה המינימום. אני לא מגדל. אני מפסיק לגדל.


 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

מוטי, אני רוצה להגיד לך משהו. אין לנו שום רצון שאנחנו ניקח את הייבוא ונביא אותו במקום גידול ישראלי. את זה צריך להוריד מהראש, אף אחד מכל היושבים פה לא מתכנן. אם העמדה המקצועית היא שריווח יוביל לזה שאנחנו נצטרך להעלות את הייבוא בעוד 50%-60%, לא מקובל. שום לולן בחו"ל לא ירוויח כסף לפני לולן ישראלי. זה אחד. אנחנו דואגים קודם כול לישראלים. הדבר השני הוא שלאף אחד פה אין דרישה ללולים ללא כלובים, אז זה לא רלוונטי.

<< אורח >> מוטי אלקבץ: << אורח >>   

אני התייחסתי לאמירות שלך. אנחנו מדברים על תוכנית אמיתית, תוכנית שתישמר את הייצור המקומי ותבטיח את המשך הקיום של החקלאים בצפון ובכלל ברחבי הארץ. תוכנית אמיתית מתחילה בכך שנאריך את התוקף בחמש שנים. זו הייתה כוונת השר. היא נמנעה ממנו לא בגלל שהוא לא האמין בזה. הוא מאמין בזה, והוא אמר את זה כאן. 

חמש שנים, בואו נפעל ביחד, אני אשמח מאוד שאת תירתמי יחד איתנו, יחד עם המשרד שפועל יחד איתנו יד ביד, ונקדם באמת את הרפורמה. ואם נצליח לפני כן, אז הצלחנו. 

<< אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

אני לשירותכם תמיד.

<< אורח >> מוטי אלקבץ: << אורח >>   

אם זה לא יידחה, אני אומר לך שזה רק יגביר את הלחץ שבו נמצאים החקלאים בצפון ובמרכז הארץ, בלולים. אנחנו נדחה בשנה-שנה וחצי. כי שנתיים זה לא ארבע שנים. זה שנה וחצי. אנחנו בחודשים האחרונים עדים לכך שחקלאים מחסלים להקות מוקדם יותר כדי לאכלס ולעמוד בתקנות שקבעו, שהחל מ-1 באוגוסט לא ניתן יהיה לאכלס לפי 350 סמ"ר. זה יוביל לכך שכל הענף איבד את התכנון שלו, את האיזון שלו, וחקלאים נשארים היום עם לולים ריקים, בלי פרנסה. טל, אני לא מאמין שאת רוצה את זה.

<< אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

לא. אבל אני תוהה בכל האירוע, איך לא אתם ולא משרד החקלאות מביא תוכנית איך מקדמים את הרפורמה. איך עושים עכשיו שנתיים? שלוש? שנה וחצי? איפה תוכנית עבודה? 

<< אורח >> מוטי אלקבץ: << אורח >>   

יש תוכנית. אנחנו חתומים עליה.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

כי חקלאים שאין להם כסף, לא יהיה להם כסף גם עוד ארבע שנים.

 << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >>   

אם אפשר, אני פשוט חייב לצאת, אז אני רוצה שתי הערות. אחת, מוטי הוא איש מפתח, אבל הוא לא אחראי על ביטחון המזון במדינת ישראל, גם לא בתחום אספקת הביצים. התחום הזה הוא באחריות משרד החקלאות, ומשרד החקלאות עושה את השקלא וטריא מה אפשר לקבל בארץ באיזון הזה בין רווחת העופות לבין בטיחות המזון לבין היכולת לייצר את הביצים מבחינת תשתיות, מבחינת מגדלים, מבחינת להקות. 

ההערה השנייה. לפני שנה אני ביקשתי להבין מה החומר המקצועי המדעי שעליו התבססה הרפורמה בזמנו, ולהפתעתי אף אחד לא הצליח לשים לי מחקר שאמר על בסיס מה הרפורמה נקבעה. הנחיתי את המכון הוולקני אצלנו, כגוף מדעי עצמאי, לבצע מחקר מה האופטימום בתחום גידול הביצים בארץ מבחינת לולים – הלול הקיים, הלול המשודרג הכוונה, לולי חופש. הם יצאו למחקר לשנתיים. אני מאמין שבפחות משנתיים תהיה לנו תשתית מחקרית להבין אם הרפורמה היא על בסיס קונסטרוקציה נכונה או חס וחלילה על בסיס קונסטרוקציה שגויה. 

אני אומר את זה ברקע, מפני שאמרה בצדק חברת הכנסת פרידמן: אני חברת הכנסת שמתבססת על נתונים. אני שר שמתבסס על נתונים. טל, אני שומע שגם את מתבססת על נתונים או רוצה להתבסס על נתונים. תוכנית רפורמה כפי שהייתה ב-2022 – לא רוצה כרגע להיכנס למחלוקת, הרי אנחנו עצרנו את הרפורמה בתחום הצמחי, כי הבנו שהיא אסון. היה ויכוח קשה מאוד עם האוצר. עצרנו אותה. את הרפורמה בתחום הלולים אנחנו רוצים לאושש עם מחקר ולא לעבוד רק על סמך העובדה שיש רפורמה שאף אחד לא בנה אותה על עוגנים מחקריים. אני אומר את זה לעצמנו כחומר רקע. אני לא יודע עד כמה אתם מכירים את זה. זו הייתה ההנחיה שלי למכון וולקן לפני שנה. הם יצאו נדמה לי לפני חצי שנה למחקר עצמאי, מדעי, אמפירי. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

מה הם חוקרים שם? 

<< דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >>   

הם חוקרים את האופטימום בגידול בלולים לגבי האיזון בין כמות, איכות, בטיחות הציבור, רווחת העופות, ואני לא יודע עוד איזה משתנים. הם קבעו את המחקר, אני לא המכתיב. אני הכתבתי להם לעשות מחקר כדי שאנחנו נדע שאת הרפורמה, שהיא רפורמה לדורות, אנחנו נבסס על משהו מחקרי ולא על משהו פחות מזה. 

אני לצערי אמור לצאת. אני משאיר פה גם את סגן השר וגם את ראש מינהל ביטחון המזון.

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

רק אם אפשר, לגבי מה שציינת, יש לי פה כל מיני דוחות גם של הממ"מ שהתייחסו לצוותים שהיו. היה צוות מקצועי של משרד החקלאות עוד מ-2009 שבדק את זה והמליץ על זה, והתייחס פה לכלל ההיבטים.

<< דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >>   

שלא תהיה טעות, צוות מקצועי הוא לא מחקר מדעי. צוות מקצועי הוא חשוב מאוד, אני לא מקל ראש בזה. מחקר מדעי הוא תשתית נדרשת, הכרחית, כדי לשים עוגנים גם של צוות מקצועי, גם של חברי הכנסת. גם הממ"מ מסתמך על מחקרים מדעיים, אמפיריים, עצמאיים. אני חושב שברפורמה בסדר גודל כזה מן הראוי היה. אני חשבתי לתומי שזה מה שנעשה. כשהסתבר לי שלא, הנחיתי את המכון הוולקני, כמכון עצמאי, מדעי, מוכר, מהמובילים בעולם, לצאתי מחקר כזה. 

אגב, חשבתי שיש מחקר כזה שנעשה במדינות אחרות. אמרו לי שלא, יש צוותי צוותים מקצועיים, שאני לא מקל ראש בהם. מחקר מדעי, כשמו כן הוא, הוא דבר נדרש, הוא לדורות. צוות מקצועי עושה את זה לדור אחד או פחות. 

 << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >>   

אני גם יכול להדגיש, שבעבר, לצערנו היו לחצים פסולים על חלק מהצוות המקצועי בכל מיני דברים שלאחר מכן נחשפו. את זה אני כן יודע. בתחומים אחרים. אז לכן צוות מקצועי זה מוח להשכרה, לא נעים להגיד.

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

בשנה שעברה, בהתייחסות מטעם אגף השירותים הווטרינריים ורווחת החי כתוב: "כיום הקונצנזוס בקהילה המדעית הבין-לאומית הוא, כבר למעלה מעשור, לאסור מוחלט את השימוש" - - -

<< דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >>   

את אומרת לי בין-לאומית. יש לי פה את המכון הוולקני שהוא כחול לבן, והוא יותר יורד לזה, אני יותר סומך עליו.


 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

אבל אני לא מצליחה להבין. המטרה של הרפורמה הייתה: אחד – בריאות הציבור, כי אנחנו יודעים שהצפיפות גורמת להתפשטות מהירה של שפעת העופות; ושתיים – רווחת בעלי החיים, כי כל העולם הולך לשם. אז אני לא מבינה מה יש לחקור. אנחנו יודעים שהצפיפות גורמת לזה, ואנחנו יודעים, מה לעשות, שאם תגדל בעל חיים במרחב מחייה קצת יותר גדול זה מן הסתם ייטיב איתו. 

אני לא מבינה את המחקר. לא מבינה מתי יהיה מחקר. לא מבינה איך זה קשור עכשיו.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

השר אמר שזה ייקח כנראה שנה וחצי-שנתיים.

<< דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >>   

אני רק רוצה להגיד לך, שגם במכון וולקני – אני לא יודע עד כמה את יודעת, מזמין אתכם לעשות סיור – פיתחו שם גם כן את האפרוחה. זה יפתור המון בעיות שצער בעלי חיים העלו אותן לגבי השמדת אפרוחים וכו' וכו' וכו'. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

גריסה.

<< דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >>   

אני מאוד מעריך את המכון הזה, יש לו תפקיד מאוד חשוב ויהיה לו תפקיד גם בנושא הזה שהוא התבקש עכשיו לחקור על ידי השר. אני בטוח שהוא יביא דברים וחומרים אמיתיים ומקצועיים, יותר מהבין-לאומיים.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

תעלו את משרד המשפטים בזום. יצחק מלאכי, רחל טרגין או אבינועם ביר. אחד משלושתם.

 << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >>   

קודם כול, יצחק מלאכי לא יכול להגיע, הוא יושב שבעה על אביו. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

תנחומנו. 

<< אורח >> אבינועם ביר: << אורח >>   

אני רוצה להתייחס לכמה נקודות שעלו. קודם כול לעניין המקום של משרד המשפטים פה. אנחנו מדברים על תיקון חקיקת משנה שנמצאת בסמכות השר ובאישור ועדה. אבל היא פועלת גם מכוח החוק הספציפי, חוק צער בעלי חיים, וגם חייבת להתייחס לדברי חקיקה ודינים אחרים, כמו שגם העירו מהמשרד להגנת הסביבה שהעירו על כמה נושאים שיכולים לגעת גם לעניינים שלהם. לכן, על המקום של משרד המשפטים נראה לי לא צריך להרחיב יותר מזה. 

בתוך זה, אחד הדברים שאנחנו עשינו, יובל דיבר על זה מעט, זה הדיונים הפנימיים שאנחנו עשינו. ניסינו להבין את השיקולים השונים והאיזונים שנעשו, כי כמו שאמרו חברי הכנסת, יש פה פגיעה מסוימת בתחומים אחרים, בין אם זה רווחת בעלי חיים, בין אם זה שירותים וטרינריים. אני מזכיר שהתקופה המקורית שהתבקשה הייתה חמש שנים. באותם דיונים גם אנחנו קיבלנו מידע וגם משרד החקלאות חידד את המידע שהיה ברשותו והנתונים שהוא לקח בחשבון, גם מעבר ל-RIA. 

העירו פה מקודם על התוכן של ה-RIA. מהבחינה הזו גם קיבלנו הרחבות והסברים נוספים, גם לנו, לתוך משרדי הממשלה פנימה חידדנו את אותו נושא. כמו שזה הגיע לוועדה, הגענו למסקנה של שנתיים הארכה. דיברה על זה גם רוני מתנו לחיות לחיות בצדק, האפשרות של להגיע לוועדה ולקבל איזשהו דוח מצב באמצע ופיקוח על הפעולה הממשלתית. זאת נקודה אחת, אבל היא לא רק. קודם כול יש לנו את הצורך לראות התקדמות, לראות פעולות. משרד החקלאות, כמו שהסביר, ביצע פעולות מסוימות. 

אני מזכיר שאנחנו היינו בוועדה פעם האחרונה לפני כשנה וחצי, הצפון עוד היה לפני הלחימה העצימה בלבנון. לא הייתה זאת אותה ודאות שקיימת היום. וכמו שאמר השר, גם היום הוודאות לא באמת קיימת. אבל צריך לזכור שהתושבים התחילו לחזור לצפון רק בחודש מרץ, הסתיימה המניעה הביטחונית, והם עודם שבים לביתם בקצב כזה או אחר. 

אני רוצה להתייחס לקציבה של שנתיים ולתוכנית שדובר עליה פה. מה שמשרד החקלאות הציג, וגם אמר מוטי קודם, זה שאם אנחנו ממשיכים באותו קצב של היום, אנחנו נגיע תוך חמש שנים לאותו שינוי מיוחל. הקציבה של שנתיים בהקשר הזה עושה שני דברים. אחד, האפשרות לעצור באמצע ולראות את המצב; ושתיים, היכולת לזרז את התהליך, לצמצם זמנים, בין אם זה עבודה מול משרדים אחרים בהוצאת היתרים או הסרת חסמים, בין אם זה פעולות נוספות שנעשות. דיברו קודם על הגדלת המכסות ב-6%. לא יודע אם תיקון סעיף 34 הוזכר פה מקודם או לא, אבל זאת גם אחת הפעולות. נעשות שלל פעולות. אנחנו בתקווה שלא נצטרך חמש שנים מלאות. 

זה לא המקום שלי כמשרד המשפטים להגיד שלא ניפגש פה בעוד שנתיים לבקש ארכה נוספת. אבל לבוא עכשיו מראש ולהגיד בואו ניקח חמש שנים ונמשיך בקצב הנוכחי נראית בעינינו פחות טובה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אבינועם, אוקיי, אולי לא חמש שנים. אבל לנסות לתת יציבות לאותם חקלאים. 

<< אורח >> אבינועם ביר: << אורח >>   

אני מתייחס לזה.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

כי השנתיים, אם אני מבין נכון מהנתונים – ואני לא מגדל ביצים ואני לא חקלאי – אם הם מחליפים עכשיו להקה, בעצם זו להקה אחת. לגבי אכלוס.

<< אורח >> אבינועם ביר: << אורח >>   

אני אתייחס לזה. קודם כול, בתוך השנתיים, גם אנחנו ממשיכים בקצב הקיים, תהיה התקדמות, כמו שראינו שהייתה התקדמות עכשיו במהלך המלחמה, בתקווה שהשנתיים הקרובות יהיו הרבה יותר שקטות ויוכלו להתקדם בקצב הרבה יותר מהיר. וכך, יכול להיות שבעוד שנתיים אנחנו ניפגש לבקשה נוספת, אבל אנחנו נבטיח שהפעילות וההתקדמות אכן נעשות. זה דבר אחד. דבר שני זה המאמצים המקבילים שיש, דיברתי על זה לפני רגע.

דבר נוסף שעלה פה בין השורות ויובל התייחס לזה ממש בקצרה, זה היכולת של המנכ"ל לתת חריגים. אם אנחנו נגיע בעוד שנתיים ליישום כמעט מלא, או שמצריך עוד היערכות מינימלית, משהו נקודתי שאפשר יהיה לפתור אותו על ידי מנכ"ל, אז אנחנו לא נצטרך את התקנות, אלא מנכ"ל משרד החקלאות יוכל לתת את אותו אישור פרטני שנדרש. ככל שאנחנו לא נתקדם בקצב ראוי, ואנחנו נדבר על מצב כמו היום, שלא מדובר באיזשהו היתר נקודתי, אז יהיה יותר קשה להגיד שזה המקום של המנכ"ל מכוח סעיף 27 לתקנות שיש לו שם יכולת לתת ארכה.

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

אבל עד היום המנכ"ל לא נתן ארכה אחת. הוא לא מתעסק עם זה.

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

לא ביקשו את זה ממנו.

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

הוא לא נתן כי אי אפשר. אתם צריכים להבין, גם החקלאי צריך יציבות. 

 << קריאה >> קריאות: << קריאה >>   

- - -

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

לא, אין יציבות. צריך חמש שנים. אכלוס זה שבע שנים בערך.

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

הם יכולים להכניס עד יולי 2027 אם אתה מאריך. זה שני מחזורים.

<< אורח >> אבינועם ביר: << אורח >>   

אין צורך היום לבקש ארכת מנכ"ל.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

אחד עכשיו יוכלו להכניס, ואחד עד יולי - - -


<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

אבל אתם לא מבינים את הבעיה בענף. 

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

זה שני מחזורי הטלה.

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

זה ענף שחי על תכנון. אנחנו תמיד צריכים לחיות לפי היצע וביקוש. מה שקרה, שאנשים השמידו את העופות שלהם מוקדם מדי, כי - - -

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

זה פשוט לא נכון. אני ראיתי הודעות של מוטי אלקבץ: אל תמיתו את העופות. אל תגיד סתם.

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

אני צעקתי שלא ימיתו את העופות. אמרתי להם: יהיו תקנות. לא נכון.

<< אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

אמרו ללולנים לא להמית את העופות.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

הצורך של מוטי אלקבץ לצאת בהודעות לחקלאים: "אל תמיתו" – זה בגלל שהיה תהליך. חלק מהחקלאים המיתו.

<< אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

אבל השמידו. 


<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

את יודעת כמה? בואי תבדקי את הנתונים. 

<< אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

מה אתה צורח? 

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

כי אתם לא מבינים. אתם משחקים לול עכשיו בקומה ארבע במשרד המשפטים ורוצים להגיד לי מה החקלאי המסכן הזה?

<< אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

אבינועם, אנחנו אוהבים אותך, אבינועם. 

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

- - - 

<< אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

אל תיעלב מששי, הוא אוהב לצעוק. אל תיעלב.

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

אני לא מדבר עליהם. 

<< אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

אנחנו אוהבים אותך, אבינועם, כל הכבוד.

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

אני רק אומר: אני רוצה חמש שנים תכנון, שזה רק עוד שבע שנים. 

<< אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

תפסיק לצעוק.

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

חמש שנים אכלוס, וזה מה שיהיה פה. לא יהיה פה יום אחד פחות. יום אחד פחות לא יהיה פה. ואם הם רוצים – שילכו לבג"ץ. הוא, ממשרד המשפטים, שילך לבג"ץ.

<< אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

תהיה רגוע. מה זה הדיבור הזה?

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

ששי, אתה חושב שאתה מאפיה? תירגע.

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

תלכו לבג"ץ.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

איפה אתה חושב שאתה נמצא?

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

משרד המשפטים בקומה ארבע – אתה יודע מה זה להיות בגליל? החקלאי, איך הוא מאכלס? מתי? במשרד המשפטים למדתם לגדל עופות?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

ששון, אני מבין שאתה מדבר מעומק ליבך כי אתה מכיר את הסוגיה. אבל אני רוצה לתת לאבינועם לסיים את דבריו. 

<< אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

תפקידה של הכנסת לדאוג לעבודת הממשלה.

 << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >>   

ששון, אתה צודק בכל מה שאמרת, רק הצליל גבוה מדי.

 << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >>   

אני אגיד כמה דברים, מעבר להערות האישיות. קודם כול הסוגיה של היתר מנכ"ל, כמו שאמרנו, היא לא רלוונטית כרגע. ועדיין – היא קיימת. היכולת של חקלאים להכניס להקות חדשות קיימת עד סוף יולי עכשיו. אנחנו נותנים עוד הארכה אחת, כמו שאמרנו, ולמעשה הם יוכלו להמשיך להחזיק אותם למשך ארבע שנים. 

אני צריך להזכיר שהתקנות שהוגשו עכשיו, השנתיים, אלה התקנות שהציג משרד החקלאות. זאת לא אמירה של משרד המשפטים שכופה את עמדתה על הממשלה.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

לא, אבינועם, אני מתקן אותך פה, כי היה לי שיח עם השר לפני שלוש שבועות או ארבע שבועות. מבחינתו היה לתת אורך זמן יותר גדול, רק לטענתו אתם מנעתם ממנו.

<< אורח >> אבינועם ביר: << אורח >>   

לא, זה לא שמנענו. קיימנו שיח. לא אמרנו שיש מניעה משפטית. אנחנו ביקשנו לראות את התמונה הגדולה. 

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

חודשים הם לא נתנו לו להגיש את זה.

<< אורח >> אבינועם ביר: << אורח >>   

לא אמרנו, וגם אמרתי עכשיו בתחילת הדברים שלי, שזאת תהיה הארכה האחרונה. לא, אני לא אומר את זה. אני אומר שעכשיו לתת חמש שנים בגלל הנחה שזה משך הזמן שייקח לשינוי כל הלולים בקצב הקיים, זו אמירה שלא מסתדרת עם המציאות. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

והאמירה שאני בא לתת ביטחון ויציבות לחקלאי, ובמקום 27' שיהיה 28', שאת הלהקה השנייה הוא יוכל להכניס בבטחה בלי לחץ של להשמיד עכשיו את הלהקה הקיימת, וכן להכניס, ויהיו עופות, ולא יהיו עופות, ולהיכנס עוד פעם לבלבלה וללחץ שאנחנו נמצאים פה? בוא ננהל את השיח הזה בצורה אחראית, לתת להם יציבות. זה לא משנה את הנתונים, כי בסוף אף אחד לא ילך להרוג את הלהקה השנייה שלו יותר מוקדם בשביל להכניס את השלישית, זה לא כלכלי. זה נותן איזושהי יציבות לחקלאי. 

אומנם יכול להיות שששון לא יאהב את זה ואלקבץ לא יאהב את זה. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

גם אני לא אוהבת את זה.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

וגם את לא אוהבת את זה. אבל בסוף זה מחזיר את החקלאים ומחזיר את המשרד לשולחן הוועדה. לא יודע אם אני אהיה פה או מישהו אחר יהיה פה. אני כבר אמרתי שאם תהיה הכנסת הבאה ואנחנו נהיה בקואליציה, אני אדרוש עוד פעם את ועדת החינוך, למרות שאני לא מבין למה זה נמצא בוועדת החינוך.

 << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >>   

יוסי, ואם ילחצו על שר?

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

לא.

<< דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >>   

עוד לא?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אני הודעתי כבר שאני אוהב את הוועדה. 

<< דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >>   

אבל אתה ראוי לזה.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

זה לא משנה את הנתון. אבל זה נותן יציבות לחקלאי. במידה שאנחנו נבקש מהמשרד לתקן את התאריך – ובסוף אני לא קובע פה את התקנות, אני אצטרך לקבל הסכמה של המשרד להעביר את זה ל-30.7.28 – זה בעצם לא נותן להקה נוספת. זה משאיר אותנו על שתי להקות אכלוס. אבל נותן יציבות לחקלאי, שגם אם הוא יכול למשוך את הלהקה שלו בעוד חצי שנה, אז הוא לא ירוץ להרוג את הלהקה הקיימת.

 << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >>   

התשובה לזה מחולקת לשתיים. ב-2022 כשהתקנות המקוריות תוקנו ולא היה את מצב החירום בצפון, נאמר שנדרשות שלוש שנים. זה דבר ראשון. דבר שני, המלחמה התחילה באוקטובר 23', הגענו לוועדה, אם אני זוכר נכון, במרץ או אפריל 24', ושם ביקשו שנה וחצי. אמרנו: בסדר גמור. משרד המשפטים לא נגע בתאריך האכלוס בכלל שם, אני יודע, כי אני אישית עשיתי את זה. 

כשאנחנו מגיעים להארכה שלישית של אותן תקנות, להגיד ששתי הארכות האחרונות היו שגויות זאת אמירה שהיא מאוד בעייתית. אומנם הייתה מלחמה שהפסיקה את העבודה בין 2022 ל-2023, ומלחמה שהמשיכה בין 2023 ל-2025, ועדיין, להגיד שלא נעשה כלום, זה לא נכון. משרד החקלאות הראה שהוא פעל בעניין. ולכן האמירה שעכשיו נדרשות חמש שנים אחרי שבמקור חשבנו שנדרשות רק שלוש שנים זאת אמירה שקשה לקבל. 

אלה שאלות ששאלנו את משרד החקלאות במהלך השיח בין המשרדים, בין משרד החקלאות, משרד המשפטים, הייעוץ המשפטי של ועדת החינוך, וגם הערות הציבור, לרבות המשרד להגנת הסביבה. הגיע משרד החקלאות ואמר ששנתיים זה נראה סביר בעיניו. שוב, אני לא יכול להתחייב ואין לי שום כוונה להגיד שזאת ההארכה האחרונה. אבל כן להגיד עכשיו שיש לנו שנתיים לבחון את הנושא, במקרה הצורך לעשות אחד משניים: לחזור לוועדה, לדווח על ההתקדמות ולראות האם יש צורך בזמן נוסף - - -

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

בוא נעשה עוד שנה מעקב.

 << קריאה >> קריאות: << קריאה >>   

- - -

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

מי ביקש שנתיים הוא אומר? משרד החקלאות ביקש שנתיים?

 << קריאה >> קריאות: << קריאה >>   

כן. הסכימו.

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

הסכימו. הגיש חמש. הוא תפר אותו שם ארבעה חודשים. ואז באנו לאבי דיכטר, אמרנו לאבי שאם אנחנו לא מביאים את התקנות בזריז – אין ביצים, חקלאים מתים, לא יהיה אוכל. עכשיו מה? אלה תפסו את משרד החקלאות, עיקמו אותם, עד שהם שחררו.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

אוכל יהיה. ביצים לא יהיו.

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>   

- - -

 << אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>   

בתור נציג המשרד, קודם כול אני חייב לומר שאבינועם הוא - - -

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

הוא מקסים.

 << אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>   

כן, הוא אובייקטיבי והוא מדייק בדברים שלו. למרות הדברים האלה שאמרתי עכשיו, משרד החקלאות, כשהגיש את התקנות, ביקש חמש שנים. בשיח בין משרד החקלאות למשרד המשפטים, המשפטי בעיקר, הגענו לפשרה כדי להביא את זה לכאן לשולחן. מדובר באמת בבעיה רוחבית. כלומר, בתיאוריה מנכ"ל המשרד יכול לקבל 1,000 בקשות ביום או 1,000 בקשות בכלל ולאשר אותן בקשה-בקשה. לא לכבוד האירוע הזה בלבד מינו את מנכ"ל משרד החקלאות וביטחון המזון. מנכ"ל המשרד לא צריך להתעסק בדבר הזה. הוא יכול, בתיאוריה, לעשות זאת. זה בתוך התקנות הקיימות, לא צריכים לשנות כלום. 

אבל מכיוון שמדובר בבעיה רוחבית – ואני חוזר על זה בפעם העשירית היום פה בישיבה – צריך לטפל בזה. העובדות הן שאנחנו הגשנו לחמש שנים. אבינועם הוא אובייקטיבי, הוא מדייק בדברים שלו. הגענו להסכמה לשנתיים.

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

למה הגעת להסכמה?

<< אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>   

הדברים ברורים. הדברים ברורים. 

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

למה? כי הם לא נתנו לך להגיש את התקנות, תגידו אמיתי. לי אמרתם את זה.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

יובל, אני מציע, כדי לתת יציבות לחקלאים – זה לא משנה, זה לא נותן להם אפשרות ללהקה נוספת, זאת אומרת אנחנו משאירים שתי להקות, אכלוס – במקום שיעשו את זה ב-30.7.27 ושם לא יידעו מה לעשות, האם להרוג את הלהקה הקיימת כדי להכניס עכשיו זריז להקה נוספת, כי בדיוק פרק זמן לא מסתדר, כי הוא לא יודע מה יהיה, כי יש מלחמה, כי הלול שלו לא זה, כי משרד לאיכות הסביבה ומשרד הפנים ותכנון ורשות מקומית לא נותן לי את זה. 

זה לא משנה את האכלוס. זה רק נותן איזושהי יציבות לחקלאי. האם מבחינתכם במשרד אתם מוכנים שאנחנו נעלה להצבעה 30.7.28 במקום 27'?

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

- - -

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

למה לכולם אותו הדבר? למה לכולם אותו הדבר?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

ששון, אני אגיד לך למה, כי אני מנסה להיות גם אובייקטיבי ואני שומע את מה שאבינועם אומר. לא יקרה כלום אם זה יחזור לשולחן הוועדה ואנחנו נראה בעוד שנה וחצי. אם באמת לא תהיה התקדמות, נבקש ממשרד החקלאות לבוא, בזמן נתון, ולא לחכות ל-30.6 בשביל לבוא ולאשר ועוד פעם להכניס את החקלאים לסחרחורת ואת כל הארגונים ואת כל הבלגן שהיה פה בחודשיים האחרונים. אני כן שומע את מה שאבינועם אומר.

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

אבינועם מבין במשפטים. אבינועם אחלה, בתפקיד שלו, מבין, אדם מבריק אם הוא התקבל למשרד המשפטים. אבל הוא לא מבין בנושא של רווחת העוף. מה לו ולזה?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אבל ששון, אני נותן יציבות לחקלאים. אני נותן יציבות לחקלאים.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

משרד החקלאות לא מבין כלום בנושא רווחת בעלי החיים וקובע.

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

אין בעיה. יוסי, אני הולך איתך. רק שתדעו, שאם החקלאים לא מגיעים - - - 


 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

חכה. תאיים. אני רוצה לשמוע איום. אם אין איום, אני לא רוצה לשמוע.

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

אני אאיים עליכם. 

<< אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

יאללה, תאיים. לא היו לנו היום מספיק איומים.

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

אני ב-28' בעזרת ה' אהיה שר החקלאות. 

<< אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

בעזרת ה'.

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

ואם אני אביא את התקנות, אני אביא אותן לעשר שנים. 

<< אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

בסדר. 

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

עכשיו כולם תעבדו כדי שלחקלאים תהיה פרנסה. אני הולך איתך על השלוש. 

<< אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

הוא יהיה שר החקלאות.

 << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >>   

רגע, רגע, מה עם דיכטר? שר הביטחון? 

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

דיכטר יהיה שר הביטחון. ואני אהיה שר החקלאות, בעזרת ה'.

<< אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

יש מקום כזה שנקרא ללי. זה לה לה לנד. זה בסדר, זה בסדר ככה. אין שום בעיה עם בללי.

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

- - -

<< אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

די כבר, אתה מתנהג גועל נפש. 


<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

אני אומר לכם, עשר שנים אני אעשה.

<< אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

טוב, בסדר, כי אתה תהיה שר החקלאות.

<< דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >>   

ששון, ששון, שאלת מערכת: אתה הולך להשאיר את הסגן, ששון?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

יובל, אני מציע שנעשה הפסקה חמש דקות. תעשה בדיקה עם השר לגבי השנה הנוספת, לתת את היציבות הזאת לחקלאים. אני יודע שאני אחטוף מכל הכיוונים, גם הפוליטית, גם של העבודה. משרד החקלאות, אני לא בטוח שגם אתם אוכלים את הדבר הזה. גם יסמין וגם ששון. אבל בסוף, באמת, אני נטול אינטרסים פה. יש לי מצד אחד את המחויבות שלי מול רווחת העופות ויש לי גם את החקלאים. אני שם את זה על השולחן. כשיש לי בבלנס מצד אחד בעלי חיים שהולכים על שתיים ובעלי חיים שהולכים על ארבע, אני רוצה לעשות את האיזון. אני נוטה לעזור יותר למי שהולך על שתיים.

 << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >>   

אדוני היושב-ראש, אני חייב רגע להגיד, כי טל דיברה על זה מקודם והזכירה את הקדוש ברוך הוא מספר פעמים. אני רוצה להגיד לך, הקדוש ברוך הוא לא מסכים לצער עופות. אבל מאידך, הוא גם אומר: "ורדו בדגת הים". כלומר, בעלי חיים נועדו קודם כול לשרת את האדם וחווה, את ההולכים על שתיים. 

<< אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

סגן השר, אני מעריכה אותך. אני פעם בשבוע בשיעור תודה. "ורדו בדגת הים" – זה לא לגרוס אפרוחים, להוריד מקור לתרנגולת, לתת לה לעמוד על רצפה מברזל, ולחשמל אותה אחרי שנתיים.

<< דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >>   

טל, לכן אני עונה לך, אפשרי לקיים את זה לצד זה. 

<< אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

סגן השר, אם היה כאן סנהדרין לא היו פה לולים, תאמין לי. אבל אין לנו סנהדרין, זו הבעיה שלנו. 

<< דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >>   

תקשיבי, תקשיבי, אנחנו חייבים ליצור את המינימום, מינימום של צער בעלי חיים - - 

<< אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

אז זה לא מינימום.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

אבל זה לא מה שקורה.

<< דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >>   

- - ומאידך לחשוב גם על האנשים.


<< אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

אני חושבת גם על אנשים. בגלל זה אתם צריכים להראות שאתם רציניים.

<< דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >>   

אנחנו רציניים, את רואה.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

תן לי דוגמה אחת שעשיתם למען רווחת בעלי החיים. אחת. אחת.

<< דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >>   

תשאלי את אלה שבזום, שכן משבחים.

<< אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

חבר הכנסת טייב, יש משהו שהוא חשוב מאוד. לא משנה כמה תהיה הארכה. חשוב שמפה אתה תצא באמירה שחייבת לצאת תוכנית בשיתוף הלולנים, בשיתוף משרדי הממשלה.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אני רציתי להגיד את זה לפני ההצבעה. אני אגיד את זה עכשיו, העלית לי להנחתה.

<< אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

ועוד דבר אחד, אחרון. יש פה עניין. בזמן הזה, כמו שכולם מקבלים טלפונים, גם אני מקבלת. יש פה באמת בעיה עם המשרד להגנת הסביבה. הם טוענים שלא משתפים אותם בשום דבר. אבל בשורה התחתונה אין אישור לשום מתקן של מפגעי ריח, קומפוסט וכו'. גם זה חייב להיפתר כבר. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אני חושב שמיד כשיתאפשר פה בעבודת הכנסת אנחנו צריכים לעשות דיון משותף של ועדת הכלכלה, ועדת החינוך וועדת הפנים על כל הסיפור הזה. שלוש ועדות פרלמנטריות שיעקבו אחרי הנושא הזה, יראו את ההתקדמות. אם יש בעיה מסוימת במשרד לאיכות הסביבה, במשרד החקלאות, במשרד הפנים, בתכנון ובנייה, ברשויות, בוא נעשה איזשהו שולחן עגול, שיח אמיתי. איפה שיש בעיות, אנחנו נפנה אל השרים, נערב את סגן השר - -

<< דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >>   

בשמחה.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

- - ונקדם את הסיפור הזה. 

<< דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >>   

אבל עוד מילה, ליסמין. יסמין, מקודם שאלת אותי, אז אני מחזיר לך באותה מטבע. תראי לי דבר אחד שאת עשית כשאת היית בתוך קואליציה ממשלתית בנושא של צער בעלי חיים. לא ראיתי. עקבתי, בדקתי. אני אשמח אם תאירי את עיננו. 

<< אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

יש לנו פי 20 יותר הישגים. אבל זאת לא הנקודה.

<< דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >>   

לא, אני לא מכיר את זה. 

<< אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

יש לי טבלאות מוכנות.

<< דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >>   

אדרבה, תראי טבלאות. בינתיים לא ראינו כלום שיסמין קידמה. אני מדבר על יסמין. אל תדברי איתי עכשיו לגביי או לגבי דברים ויוזמות פרטיות.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

אני הייתי חברת הכנסת חדשה. 

<< דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >>   

חדשה. אבל בסדר, גם אנחנו חדשים בקואליציה. 

 << קריאה >> קריאות: << קריאה >>   

- - -

<< דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >>   

גם אנחנו די חדשים. אנחנו חדשים ועוזרים במה שאפשרי.

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>   

- - -

<< דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >>   

יסמין, אבל לא רק חתולים יש לנו ביקום, יש מעבר לחתולים. כל הכבוד שאת מגדלת אותם ארבעה דורות, וזה דבר חיובי, אבל יש עוד כמה חיות.

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

סגן השר, יש לנו פי 20 יותר הישגים, וזה לא רלוונטי. 

<< דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >>   

מצוין.

 << אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>   

לומר על משרד החקלאות וביטחון המזון שהוא לא עוסק ברווחה ולא מבין ברווחה ולא מטפל ברווחה? אני מקווה שאמרת את זה בציניות. 

<< דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >>   

בוודאי, בוודאי שבציניות.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

בבקשה, אתה מוזמן לתת לי דוגמאות שאני לא מכירה.

<< אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>   

מיליון דוגמאות. מיליון דוגמאות.

<< דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >>   

לפני פחות מעשרה ימים טל הייתה בדיון אצלי במשרד, עם קדר של אנשים, על נושא של צער בעלי החיים. כדאי שתדעי, יסמין. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

נכון.

<< דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >>   

לצאת בקמפיין שאת תפגשי את זה באוטובוסים. 

<< אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

נכון.

<< דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >>   

אז אל תדברי סתם. כדאי שתלמדי קצת את הדברים לפני.

<< אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

צודק סגן השר.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

מה? לא שמעתי.

<< דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >>   

לא שמעת? תשאלי אותה, שהיא הייתה שם.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

חברים, אי אפשר להתנהל ככה. בתיה, בבקשה. 

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

אבל אתה עצרת אותי באמצע כשדיברתי. אני ניסיתי להגיד.

<< דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >>   

לא. את סיימת, לא? כל פעם אצלך זה באמצע. התרגיל הזה יפה – כל פעם באמצע.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

יסמין, שנייה. ניתן לבתיה לסכם ואני אתן לך. כן, בבקשה בתיה. 

<< דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >>   

היא דיברה הכי הרבה, בלי עין הרע.

 << אורח >> בתיה גטהון: << אורח >>   

אני רק רוצה להגיד שלאור המצב צריך לקבוע מינימום של זמן. אנחנו רוצים שהוועדה תעקוב אחרי זה. אנחנו רוצים שהוועדה תחייב את משרד החקלאות בדיווח כל שלושה חודשים, שישה חודשים, כדי לעקוב אחרי יישום, כי אחרת זה ממש לרוקן מתוכן את כל התכלית. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אני מסכים. אני מסכים. 

<< אורח >> בתיה גטהון: << אורח >>   

ואני מבקשת, אם אתם יכולים לאפשר לגורמי המקצוע מהמשרד שלנו לדבר, כי עלו שאלות.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אז תעבירי לי את השמות. אנחנו נצא להפסקה בינתיים. כשאנחנו חוזרים, ניתן גם לשמעון ביטון.

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

וגם יש עו"ד יוסי וולפסון.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

הוא רשום לי. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

לפני שאתה יוצא להפסקה, אם אפשר להכניס להצעה שלך שני דברים. אחד, לעשות כל חצי שנה דיון ולראות איך מתקדמים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

התקבל. 

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

שתיים, אני חושבת שבכל זאת, אם אתה מעלה את זה לשלוש שנים, למרות שבאנו לדיון פה על שנתיים - - -

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

אני לא מסכים לשלוש. אני רוצה לחמש.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

מי אתה? שר החקלאות בא לפה עם שנתיים.

 << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >>   

אבל הוא רוצה להיות שר החקלאות הוא אומר. 

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

בסדר, כשיהיה שר החקלאות שיעשה מה שהוא רוצה. 


<< אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

נשמה, הוא בליכוד. אתה חושב שככה נהיים אצלנו שרי החקלאות?

<< דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >>   

אני לא יודע. אני לא מכיר. אצלנו – מועצת חכמי התורה.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

אבל שר החקלאות בא לפה עם שנתיים. אתם ביקשתם להעלות לשלוש שנים. אם אפשר, בבקשה, לא הגיוני שזה יהיה גורף לכל הארץ. 

<< אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

מסכימה.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

זה לא הגיוני. חבר'ה, לא כל הארץ סובלת מאותם אתגרים. האתגרים של הצפון – גם לא כל הצפון. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אבל שמענו שהם לא מצליחים להביא חומרי גלם לבנייה.

<< אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

זה אתגרים אחרים לחלוטין. הוא מדבר על ועדות התכנון.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

אני מבינה. אבל הם גרו שם.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אבל זה חומרי גלם שמגיעים מסין, מטורקיה או מאיטליה. זה לא משנה איפה הלול שלי נמצא.

<< אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

איך אתה יודע? איך אתה יודע כמה ניסו להביא את זה באמת?

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

אנחנו לא יודעים את זה באמת.

 << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >>   

בעלי מקצוע.

<< אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

איך אתה יודע כמה ניסו להביא, כמה לא הצליחו? איך אתה יודע? הוא מדבר על ועדים.

<< דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >>   

קוראים את  הפניות. יש פניות.

<< אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

אם הוא מדבר על ועדות התכנון - - -

<< דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >>   

טל, אבל יש פניות. בפניות גם מצוין מה הבעיות. מצוינים גם בעלי מקצוע שנמצאים במילואים.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

זה לא מבוסס על כלום, באמת. אם זה המצב, אז בואו תראו לי. אבל זה לא מבוסס על כלום.

<< אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

אם זה המצב אני זורמת איתם. 

<< דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >>   

אז תזרמי. 

<< אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

לא, אני לא זורמת מראש. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

חברים, יצאנו להפסקה. 

 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:31 ונתחדשה בשעה 12:42.) << הפסקה >>   

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

חזרנו. יוסי וולפסון, בבקשה, חבר פורום עורכי הדין להגנת בעלי חיים.

 << אורח >> יוסי וולפסון: << אורח >>   

אני אצמצם את הדברים שלי לשתי נקודות. הנקודה הראשונה היא שהתופת שעוברת תרנגולת בתעשיית הביצים זה לא רק דבר אינטואיטיבי, ואני חושב שטל תיארה את זה בצורה מאוד מדויקת. יש לזה בסיס מדעי מאוד מקיף. היקפי המחקר שנעשו במגוון שיטות, בשטח, במכוני מחקר, בשיטות הורמונליות, התנהגותיות, תצפיתיות, מעבדתיות, זה היקפי מחקר שאני בקלות יכול לומר שהם יותר גדולים מכל היקפי המחקר של מכון וולקני בכמה שנים בכל התחומים. כך שהתקנות האלה מבוססות על בסיס מדעי מאוד מוצק. 

החזקה של תרנגולות ב-350 סמ"ר זה דבר שאגף הגנת בעלי חיים במשרד החקלאות, שהיה נוכח לאורך כל ההליכים בתקנות האלה - - - מאוד מהדהדת. הם ציינו – ושוב, זה מבוסס מחקר, זה לא שום דבר חדש – שב-350 סנטימטרים רבועים אין לתרנגולת אפילו אפשרות לנוח על רצפת הכלוב בתנוחה טבעית. כל הזמן יש הידחקות של התרנגולות אחת על השנייה, אחת לתוך השנייה. זה משהו שבכל היותר מ-15 שנים התעסקו בתקנות האלה והיה ויכוח מה יהיה תנאי המינימום. בסופו של דבר, בסוף תקופות המעבר, לא היה ויכוח שהדבר הזה הוא מחוץ לתחום הנסבל. ולכן גם הכניסו את הוראת המעבר הזאת, שלא אומרת שבלולים האלה נעשה בנייה חדשה, נכפה עליהם בנייה חדשה, אלא אנחנו בתוך הכלובים החשופים, עם רצפת הרשת האלכסונית, האיומים האלה, אנחנו טיפה נרווח, מ-350 ל-600 עד 750 סמ"ר. 

האמירה שהלולים ייסגרו עם כניסת ההוראה הזאת לתוקף – אני לא מבין את זה. הוראת המעבר הזאת מבוססת ונובעת מהסכם בין משרד החקלאות לבין הלולנים. אם לא היו חושבים שאפשר לרווח בלולים הקיימים, לא היו מכניסים את הוראת המעבר הזאת. זאת הנקודה הראשונה שלי, הסבל של התרנגולות שכמעט לא נכח בדיון. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אני חושב שיסמין וטל הביאו את זה על השולחן והארגונים הביאו את זה, ועוד איך.

<< אורח >> יוסי וולפסון: << אורח >>   

אוקיי, אז אני מביא את זה שוב. ב-RIA זה קיבל 25% כמו שהוזכר כאן.

הנקודה השנייה, ופה אני לובש את גלימת עורך הדין שלי, זה העניין של הארכה הגורפת, בלי הבחנות – בלי הבחנות פרסונליות או גיאוגרפיות או כל הבחנה שהיא. בעיקר הבחנות גיאוגרפיות רלוונטיות פה. האופי הגורף של הארכה מטיל צל מאוד כבד על כל הדבר הזה, מנוגד לכל מושכלות היסוד שחינכו אותי כמשפטן. קודם כול, כשאני מביא תקנות אני צריך לבסס אותן בנתונים. הזכרתי כבר את החומר המדעי המאוד מקיף. 

לגבי לולנים שהם לא מהצפון, לולנים במרכז, לא הובאו ב-RIA ולא בחומר שהובא לוועדה שום נתונים לגבי מה עיכב אותם במהלכים שנדרשים. כמו שאמרתי כבר, לא צריך פה לבנות לול חדש, צריך לרווח את הלול הקיים. וגם אם יהיו נתונים, ויש נתונים, ברור לכולנו שהאילוצים והקשיים שעומדים בפני לולן ביישוב שפונה אחרי 7 באוקטובר הם לא אותם אילוצים וקשיים שעומדים בפני לולן במרכז הארץ. שוב, אחד הדברים שלומדים בשנה א' במשפטים - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

כן, יוסי, אבל נכנס שם עוד נתון, שאתה מתעלם ממנו – המלחמה מול איראן. מה לעשות שהשמיים סגורים.

<< אורח >> יוסי וולפסון: << אורח >>   

עדיין האילוצים הם שונים. לימדו אותי בשנה א' במשפטים שלהתייחס בצורה שווה לאנשים שונים שהם במצבים שונים זה לא פחות גרוע מלהתייחס בצורה שונה לאנשים שווים. האילוצים הם שונים והפתרונות צריכים להיות שונים. אם עושים הארכה גורפת לאנשים שנמצאים בגבול הצפון ובפריפריה הצפונית, זה לא אומר שצריך לעשות הארכה גורפת לאותו משך זמן למי שנמצא במרכז. יכול להיות שהוא צריך ללכת דרך הארכת מנכ"ל או לקבל הארכה אחרת. ההתייחסות הגורפת הזאת היא בעייתית מבחינה משפטית מהותית והיא בעייתית גם מבחינת המידתיות. 

למה היה חשוב להזכיר את הסבל של התרנגולות? כי כשאנחנו מדברים על התקנות האלה שיוצרות איזושהי החרגה ומאפשרות להחזיק תרנגולות בתנאים שאנחנו מסכימים וכולם מסכימים שהם מחרידים, ההחרגה הזאת צריכה להיות ממוקדת, צרה, ייעודית, מוכוונת למי שצריך ולנסיבות המינימליות שצריך. זה לא רק משך הזמן, אלא גם המקום. צריך לצמצם את זה בצורה מבוססת עובדות, שוויונית במובן של שוויון מהותי, של עזרה דומה לאנשים במצבים דומים ועזרה שונה לאנשים במצבים שונים, גם כדי לשמר את העיקרון המשפטי שתקנות צריכות להיות מבוססות על עובדות ושוויוניות, וגם כדי שאותו סבל שהוועדה מוכנה לאשר היום להחזיק תרנגולות בתנאים שהן לא יכולות אפילו לשבת בו זמנית, שההחרגה הזאת שהוועדה דנה בה באמת תהיה רק לאותם מקרים מינימליים שמאפשרים ומצדיקים לדעת הוועדה את ההחרגה. אז אני חושב שהסיפור הזה של הגורפות הוא בלב העניין. תודה.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

תודה רבה. 

שמעון ביטון, בבקשה. 

 << דובר >> שמעון ביטון: << דובר >>   

צוהריים טובים ליושב-ראש הוועדה, לכל חברי הכנסת, לשר. אני שמח מאוד על הדיון הארוך והמעמיק בימים הקשים האלה לכל עם ישראל. אני מדבר ממושב אביבים. ברוב המקרים דיברו על רווחת בעלי החיים. חלקם שכחו את רווחת החקלאים. רק לסבר את האוזן לכל חברי הוועדה ולכל הנוכחים גם בזום, במושב אביבים, במהלך שנה וחצי של חרבות ברזל, החקלאים גם במושב אביבים, גם במרגליות, בזרעית, בשתולה, בכל הגבול הצפוני של מדינת ישראל, לא פסחו לרגע על הלולים, המשיכו תחת מטח של טילים לספק ביצים לכל עם ישראל. לראיה, לא היה חסר במהלך כל המלחמה, וגם עד היום לא חסרו ביצים לאזרחי מדינת ישראל. זה לא בגלל שנסמכו על הייבוא. זה בגלל שהחקלאים במשימה שנקראת אספקת המזון. זו המשימה שלנו, החקלאים בכלל מדינת ישראל ובגבול הצפוני של מדינת ישראל, אנחנו אמורים לספק ביצים. עמדנו במשימה הזאת בגבורה. גם כשניתנה לנו האפשרות לסגור את הלולים, לא לקחת את הסיכון ולהיפצע מטילים ולקבל איזושהי רנטה, אף חקלאי לא בחר באלטרנטיבה הזאת, למעט מי שהלול שלו נפגע בפגיעה ישירה. 

לכל החסידים בצער בעלי חיים, אני יכול להגיד לכם בוודאות ואני יכול לשלוח סרטון לוועדה, שכשלול נשרף באביבים והבית נשרף רצנו לכבות את הלול לפני הבית ולפני בית הקירור, לפני הסככות. דאגנו קודם כול לבעלי חיים, וזו חובתנו. אז לא צריך להטיף לנו מה המשמעות של צער בעלי חיים. אנחנו מוכנים לעמוד בכל התנאים שנדרשנו, הן לרווחת בעלי החיים והן לבריאות המזון. 

המטרה שלנו היא לספק ביצה בריאה, איכותית, ובטח עם תנאי מחיה לעופות. אבל לכל הדבר הזה חייב להיות תהליך. אי אפשר להגביל אותנו בזמנים. גם יושב-ראש הוועדה בוועדה הקודמת שלו ראה לנכון והתריע בפני השר שהשנתיים שנדרשים לא יספיקו. ראה את זה, וזה היה נכון, בלי לדעת שאנחנו נכנסים למלחמה בכלל. לא נעמוד ביעד הזה. חברים יקרים, אם חפצי חיים אנחנו, וכמו שאומרת טל, האספקה הסדירה של המזון תהיה בידי חקלאי מדינת ישראל, אנחנו חייבים ללכת יד ביד. לתת לנו את הזמן הנדרש על מנת לעמוד בתאריכי היעד. 

אני רק אגיד לכם בקצרה. שאל היושב-ראש: כמה זמן לוקח לבנות לול במדינת ישראל? אני יכול להגיד לכם באחריות מלאה שלבנות אולם אירועים הרבה יותר פשוט מלבנות לול היום. אנחנו נדרשים לכל הוועדות שרק ניתן להגיע אליהן. לכל הדרישות של הוועדות אנחנו נדרשים בהקמה של לול. מיותר לציין שכל נושא הבירוקרטיה לא שייך לנו. אנחנו לא אמונים על ועדות התכנון והבנייה. אני בכלל לא מעלה כרגע את הסוגיה שנקראת הגנת הסביבה. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

הוא צודק.

<< דובר >> שמעון ביטון: << דובר >>   

היום דיברתי גם עם טל והסברתי לה. קרוב לעשר חוות חדשות תוקצבו בקול קורא של 2024 לבנייה של לולים חדשים נטולי כלובים. יושבים היום ומחכים להיתרי בנייה, והחסם היחיד שעומד היום בוועדות לא לתת להם היתרי בנייה נקרא המשרד להגנת הסביבה, בגלל שאין פתרון קצה לזבל של העופות. 

אני אומר לכם בצורה חד משמעית, גם באביבים, גם בצמודי הגדר, בגלל המלחמה עשו חישוב מסלול מחדש. בגבול הצפון נפגעו המון חוות. ראינו לנכון, בגלל המלחמה מול לבנון, שהם מאוימים בנ"ט ישיר, בכינון ישיר. החוות האלה עדיין לא נבנו. יש עליהן היתרי בנייה. יש עליהם שינוי ייעוד לקרקע. ביחד עם משרד הביטחון מחשבים מה שנקרא מסלול מחדש, אם נכון היום להשקיע בכל חווה כזאת, בכל אזור גידול כזה. מדובר בהשקעה של 30 מיליון שקלים. נכון לעכשיו עדיין נבחן, גם במשרד הביטחון, גם בפיקוד העורף, גם במינהל מקרקעי ישראל, איך מפשטים שינוי ייעוד לאזורים אחרים על מנת לתכנן ולבנות את החוות האלה. אז גם אי אפשר כרגע להשתלח בנו שאנחנו לא מתקדמים. 

אני אומר ליושב-ראש הוועדה, אני אומר לשר דיכטר, אני אומר לכם ממושב אביבים. שנתיים – לא נעמוד ביעד הזה. אל תביאו אותנו בעוד שנתיים לדיון שעוד פעם נצטרך להתחנן על נפשנו. תנו את הזמן הסביר. אני חושב שנכון לקיים ועדה, שתהיה מורחבת ותיתן תשובות או פתרונות או תיכנס לפתור את הבעיות בכל ועדות התכנון למיניהן, בכל משרדי הממשלה שעומדים כחסמים. אף משרד לא מסתכל ימינה או שמאלה. כל משרד מסתכל על חלקת אלוהים שלו בלבד וזורק את זה לוועדות ולחקלאים. 

אני לא גר במרכז. אבל אני מטפל בחקלאים במרכז. הבעיות שלהם לא פחות משלנו. הוועדות המקומיות לא מאשרות להם אזורי גידול, לא נותנות להם חלופות לאזורי גידול. אי אפשר להתעלם מהם. אנחנו יחידה אחת שנקראת שלוחת המטילות במדינת ישראל. צריכים לתת פתרון אחד ל-3,000 חקלאים במדינה הזאת על מנת לספק את המזון הבריא והטרי שנקרא ביצים לבנות מתוצרת ישראל. אל תסתכלו על הביצים מהייבוא, לא תמיד יש לכם את המידע המדויק מאיזה לול הם יצאו, למרות שיגידו לכם: כן, בדקנו וראינו. חברים, זה לא נכון ולא מדויק. הביצה הישראלית היא במעקב מהרגע שהיא מוטלת ועד הרגע שהיא נמצאת על המדף. תנו לנו להמשיך לספק את המוצר הזה בצורה בריאה ואיכותית. תנו לחקלאים להמשיך להתקיים ולהתפרנס. 

אדוני יושב-ראש הוועדה, אדוני השר, באביבים אנחנו היום בשלב של אזורי גידול מאושרים. התקציבים שעומדים לרשותנו לא עומדים אפילו באחוז מסוים על מנת שייתנו לו להתקדם. אנחנו בחסמים קשים מאוד, בבירוקרטיה. אין לנו את הלולים האלה. אין לנו כיפת ברזל כלכלית. היישובים האלה מתמודדים היום. היישוב שלי מתמודד היום עם שיקום של שנה וחצי שנטשנו או שהורחקנו מהיישוב. 40 בתים הרוסים ביישוב. כל מבני הציבור הרוסים. זה דומה לקיבוצים השכנים שלנו. זה דומה לכל יישובי הצפון. להתעסק עכשיו באם תהיה לנו פרנסה או לא תהיה לנו פרנסה, זה פשוט יביא אותנו להחלטה שאם לא רוצים אותנו בגבולות האלה אז לא נהיה בגבולות האלה. 

אנחנו לא מוכנים לוותר אחרי 63 שנים על המקום הזה. אני אוהב את האביבים, אני לא מוותר. חיזבאללה לא הרחיק אותי מאביבים, לא הרחיק את החקלאים מגבול הצפוני של מדינת ישראל, כמו שהוא לא הרחיק את החקלאים מעוטף עזה ולא מהבקעה. הביטחון – אנחנו סומכים על צבא הגנה לישראל. ביטחון המזון – תשאירו בידיהם של חקלאי מדינת ישראל. אל תוותרו על זה. תנו לנו את הזמן, אל תגבילו אותנו בשנתיים או בשלוש. חמש שנים זה זמן סביר. הלוואי, אני אומר לכם – אולי קשה לגופים לשמוע את זה – שנעמוד ב-70%-80% מהיעד הזה. 

תבחנו ותיכנסו לראות שאכן החקלאים עושים את חלקם. תראו שמביאים את התקציבים שהובטח והוסכם עליהם בהסכם שנחתם ב-22', שלא קרה בזמנו של שר החקלאות לשעבר. יש גם דברים שהממשלה לא קידמה ולא התקדמנו. אבל אני כרגע לא מסתכל על אשמים. אני מסתכל קדימה. בעלי החיים חשובים לנו. המוצר שאנחנו מספקים חשוב לנו עוד יותר. והקיום שלנו ביישובים האלה חשוב לנו פי אלף ואלף. אל תיתנו לנו לוותר על המשקים. לא עשינו את זה בשום מלחמה. לא נעשה את זה במלחמה הזאת. 

העורף הוא קשה. הבירוקרטיה קשה עוד יותר. אין לנו את היכולת להתמודד. תהיו ערבים ושותפים ותנו את הזמן. חמש שנים. קבלו הסכמה על חמש שנים. ואני אומר לכם, הלוואי שנעמוד ביעד הזה, הלוואי שנעמוד במשימה הזאת לפני. להביא ציוד מחו"ל היום לוקח המון זמן. לקבל היום היתר בנייה לוקח שנתיים. לעשות שינוי ייעוד בתב"ע – ארבע שנים. זה מדינת ישראל, זה לא חקלאים. אתם יודעים לפשט את זה? תביאו את זה, אנחנו נעמוד ביעדים שלכם. אתם לא יודעים להביא את זה? אנחנו לא אשמים. אתם לא רוצים לבטל את הענף הזה? אז תנו את הזמן הנכון. 

אני באמת מדבר מדם ליבי. הפרנסה הזאת היא היחידה שיש ל-70% מהחקלאים בצפון. אל תוותרו עליה. אנחנו לא מוותרים על הביטחון, ואנחנו לא מוותרים על החקלאות. גם אם אנחנו מפסידים כסף, אנחנו רוצים להישאר חקלאים, רק תעזרו לנו ותיתנו לנו את הכלים האלה. תקבלו הסכמה לחמש שנים, והלוואי שזה יסתיים בשלוש שנים. תמיד אפשר לחזור אחורה. למה לבוא בעוד שנתיים כשאנחנו יודעים שלא נעמוד בזה? אמר את זה יושב-ראש הוועדה. לא נעמוד ביעד הזה, אני אומר לכם. אני אומר לכם מהשטח, כאחד שמטפל בבירוקרטיה להמון יישובים, באביבים, בגלל המצב הביטחוני, אני צריך ארבע שנים קדימה רק כדי לעשות שינוי תב"ע. אם מישהו מחברי הוועדה יודע להגיד לי שאקבל שינוי תב"ע בשנה, אני מצדיע לו. לא יקרה. 

תודה רבה חברים, קבלו את ההחלטה לטובת עם ישראל, לטובת חקלאי מדינת ישראל. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

תודה שמעון.

בבקשה תמי. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

בהמשך להערות שעלו פה לגבי התשתית העובדתית שאנחנו נסמכים עליה, שהשר נסמך עליה בהחלטות והוועדה באישור שלה. אני אזכיר שבדברי ההסבר של התקנות הנימוק שניתן לבקשה להארכה הנוספת היה המצב הביטחוני בעקבות מלחמת חרבות ברזל שהביא לעיכוב משמעותי במאמצים לעמידה בתקנות. 

לגבי הצפון. אני חושבת שלא צריך להסביר את זה, מי שהיה מפונה בוודאי שלא היה יכול להתארגן, והעיכובים מאוד ברורים. לא קיבלנו נתונים מבחינת התשתית העובדתית שמסבירים, מעבר לאמירות כלליות שאפשר להתחבר אליהן. אבל הן לא נתון שמתייחס לכל הלולים במרכז, שאומנם הם פחות, אבל הם עדיין היקף משמעותי – למה שם היו כאלה עיכובים, מעבר לעיכובים כלליים שנכונים באופן כללי לתהליכים של בניית לולים שהיו גם נכונים כשהתקינו את התקנות מלכתחילה והיו צריכים לקחת אותם בחשבון. במובן הזה תוכנית עבודה היא חשובה כדי לראות איך מתמודדים עם הכשלים, בלי קשר למלחמה עכשיו ולכל מיני דברים ואי ודאויות שאנחנו חיים בהם פה. אבל לא הוצגו נתונים לגבי הלולים במרכז, מה סיבת העיכובים שבאמת מצדיקה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אבל דה פקטו אנחנו רואים גם באגף הבנייה בכלליות. רואים שיש מחסור.

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

אין בנייה. רק הצפון היה במלחמה? כל המדינה הייתה במלחמה. 

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

זה לא אותו מצב. אני חושבת שאנחנו קצת נצמדים לעשרה ימים האחרונים, שאנחנו מקווים שלא ישקפו תקופה ארוכה קדימה – שנכון שמשפיעים בצורה מאוד קשה גם על המרכז – ועל סמך זה עכשיו מתקנים גם את ההתייחסות לכל הארץ, שהיא לא הייתה זהה במהלך כל התקופה הזו כשקיבלנו את התקנות והדוח הוכן. אני חושבת שבעניין הזה צריך לקבל נתונים.


<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

אני חקלאי בצפון. חקלאי המרכז אנשים מסכנים. מדינה הייתה במלחמה, הכול היה תקוע, לא היה אפשר לייבא. עזוב את הבעיות בכלל, אצלם, של לבוא ולדעת ולהתקדם. אני לא חושב שצריך לעשות הבדל בין צפון למרכז, שלוחת ההטלה זה שלוחת ההטלה. צריך לתת החלטה גורפת לכל שלוחת ההטלה. בוא נקבל את ההחלטה לחמש שנים.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

אתם לא יכולים כל הזמן להגיד תעכבו הכול כי הייתה מלחמה, ואז להגיד לחקלאים שגרים במרכז אותו דבר.

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

אני מציע חמש שנים הארכה. 

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

ממש לא. 

 << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >>   

אדוני היושב-ראש, רק הערה על הדיפרנציאציה. זה נכון, ההצעה הזו הונחה עוד לפני המלחמה באיראן. המלחמה באיראן מאוד שינתה את התמונה. היקף הנזקים במרכז הוא דרמטי.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

אתם יודעים על לולים שנפגעו? 

<< דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >>   

תפיסת העולם שלנו היא פשוטה. הראה את זה קודם מר ליפקין, את הריכוז של המטילות בצפון, של למעלה מ-70%. אנחנו מאמינים שתקנות צריכות להיות פשוטות. אם תקנות לא תהיינה פשוטות, הן פשוט לא תהיינה. להתחיל עכשיו להגיד: ביישוב הזה, הלול השני מצד שמאל, בוא נעשה לו תקנה נפרדת? זה לא עובד ככה. אני לא חושב שנכון לעשות את זה. 


<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

גם לא יכול לעבוד. 

<< דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >>   

אני חושב שההחלטה צריכה להיות אחידה. אנחנו נותנים מכסות גם לרפתות, גם למטילות. אלה שני התחומים המתוכננים היחידים. ולכן אני לא חושב שנכון להיתפס ללול כזה או אחר. מטה יהודה – מה, נתחיל עכשיו לשקלל את זה עם הבעיות האחרות שהיו שם, עם השריפות שהיו שמה? אתה לא יכול לצאת מזה. אתה אומר, אנחנו הולכים על זה בכלל, עכשיו המלחמה באיראן. 

אני לא יודע לומר איך נראה היום מגדל במרכז שצריך להילחם על גוף הקמה, קבלן הקמה, שמתלבט בין לולים לבין בתים. בצפון אנחנו ראינו, בצפון נדדו – ואמרתי את זה קודם, זו אחת הבעיות שלנו, אני חושב שגם שמעון דיבר על זה – נדדו בעלי מקצוע מתחום הלולים לתחום הבתים, משיקולים עסקיים. אני לא רוצה להיכנס לנכון, לא נכון, צודק, לא צודק. אי אפשר להילחם בזה. 

תזכרו שחלק מהעובדים בתחום הזה היו פלסטינים. הם לא קיימים יותר במשחק. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

ברוך ה'. 

<< דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >>   

אז אנחנו מתחילים עכשיו לחפש חדשים.

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

על זה אנחנו לא מתווכחים. מזל.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

מזל.

 << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >>   

לכן אני מציע שההחלטה תהיה אחידה על כל הארץ. להתחיל לקחת 2% פה, להוציא החרגה - - 

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

זה חרטה.

 << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >>   

- - זה פשוט מסבך את העניין. 

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

ואי אפשר לעשות את זה גם. לא, זה לא. אין פה שום דבר, זה ענף אחד.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

תעלו את סיגל.

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

עוד פעם הגנת הסביבה?

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

עוד פעם.

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

אתם לא מבינים שאתם חלק מהבעיות? כל ההיתרים מתעכבים בגלל שאיכות הסביבה לא חותמת.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

בבקשה סיגל. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

זאת לא סיגל.

 << אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>   

היא ממשרד החקלאות. היא יכולה לדבר אם אתם רוצים.

 << אורח >> סיגל ירדני צורן: << אורח >>   

אני לא מהמשרד להגנת הסביבה. אני ממשרד החקלאות.

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

אז דברי, דברי את, עדיף. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

סיגל מהמשרד להגנת הסביבה.

<< אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>   

עד שסיגל תעלה, אני רק אחזק את הדברים שאמר השר. המלחמה השפיעה על כל יכולת ייבוא הציוד. המלחמה השפיעה על זמינות של קבלנים.

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

בוא תראה עכשיו איזה לחץ בנמלים. הגיעו גרעינים. - - - כולם מפעילים אותך, שתכניס את הגרעינים מפה, הגיע תירס, הגיעה חיטה.

<< אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>   

הזמינות של קבלנים להקים לולים. זה השפיע על הכול, בכל הארץ.

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

בליכוד באים אנשים מהעם, אנשים איכותיים - - -

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

אני לא מהעם? רק אתה מהעם?

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

אנשים שניצחו בקלפי.

<< אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

גלית לא מהעם, רק ששון, שמדבר ככה, כמו - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

	טל, מספיק.

<< אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

אבי דיכטר יותר שנים ממך בליכוד.

 << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >>   

חברי הליכוד – להפסיק את זה, באמת, אתם ממשלת שלטון. 

<< אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

ברוך ה'.

<< דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >>   

וטוב שכך.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

תעלו בינתיים את ד"ר צבי אבני בבקשה. סיגל בלומנפלד, בבקשה.

 << דובר >> ד"ר סיגל בלומנפלד: << דובר >>   

שלום. שמעתי פה הרבה הערות על המשרד להגנת הסביבה. אני יכולה להגיד לכם ש-15 שנים אני מנסה לקדם מתקנים לטיפול בפרש בעלי חיים. מה מדאיג אותי בכל השיח הזה? שהמשמעות של דחייה והארכה של התאריך של התקנות היא גם דחייה של הקמת מתקנים לטיפול בפרש הזה. ומה זה אותו פרש של לולים שכולנו מדברים עליו כל הזמן? הפרש הזה היום נזרק בשדות, מביא איתו זבובים שהורסים את כל הצימרים. אנחנו רוצים שאחרי שהמלחמה תיגמר עם ישראל יבוא לצפון. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

תחלקו קנסות. לא הבנתי.

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

נכון.

<< דובר >> ד"ר סיגל בלומנפלד: << דובר >>   

הכול יהיה מלא בזבובים. הפרש הזה יושב על הנחלים ומזהם אותם. 

מה אני מבקשת מכם, אחרי שאנחנו כל כך הרבה שנים מנסים לקדם מתקנים? יש מיקומים שכבר מאושרים. כשהתקנות האלה נדחות, שההקמה של מתקני הקצה לא תידחה גם, זאת אומרת שזה יעשה במקביל.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

לא הבנתי. איך זה משפיע?

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

אני יכול לענות לה?

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

לא, לא, ששון. לא. אני רוצה להבין.

 << אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>   

אבל אתם אלה שלא מאפשרים, גברתי. אני לא מצליח להבין את השיח הזה בכלל.

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

אני חקלאי. אם תביאי לי אישור להקים מתקן, אני ששון גואטה מתחייב שבחודשיים הקרובים אני מקים.

<< אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>   

המשרד להגנת הסביבה לא מאשר את המתקנים המקומיים. 

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

היא המשרד להגנת הסביבה. בואו נבין.

<< דובר >> ד"ר סיגל בלומנפלד: << דובר >>   

כן מאשרים, גם מתקנים מקומיים. אנחנו מאשרים. דרך אגב, ביקשתי בקשה מקרן הניקיון לממן את זה, ביחד עם משרד החקלאות והמשרד להגנת הסביבה, גם מתקנים מקומיים בחוות לולים וגם מתקן אזורי.

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

אבל אישרתם אחד.

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

אז מי מסנדל?

 << אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>   

אבל אתם לא מאשרים, גברתי. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אז איפה זה תקוע, סיגל? 

<< אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>   

מנכ"ל משרד החקלאות וביטחון המזון ביקש מספר פעמים מכם, ואתם פשוט לא מאשרים.

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

אני מתחייב לבנות, תגידו עליי. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

שנייה, ששון.

<< אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>   

אני לא מצליח להבין את השיח הזה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

חברים, אני אתחיל להוציא. 

סיגל, תעני לי על השאלה. מה תוקע את ההקמה?

 << דובר >> ד"ר סיגל בלומנפלד: << דובר >>   

שום דבר לא תוקע, חוץ מאשר הפעילות של מועצה אזורית מרום הגליל שמחזיקה כרגע במכרז שעליו שילמו ומימנו משרד החקלאות. צריך לקדם את המכרז הזה ואנחנו ניתן כסף להקמה, ביחד עם - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אז איך התקנות תוקעות את זה? לא הבנתי. איזה השלכות יש להארכת התקנות?

<< דובר >> ד"ר סיגל בלומנפלד: << דובר >>   

כי אם - - - עכשיו את התקנות, אנחנו דוחים גם את ההקמה של מתקן קצה.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

למה זה תלוי בזה?

<< דובר >> ד"ר סיגל בלומנפלד: << דובר >>   

משום שהרפורמה מדברת על מתקנים חדשים. הרפורמה הקציבה כסף ייעודי לאותו מתקן קצה. הכסף הזה לא הגיע יש מאין. הכסף הזה היה צבוע בתוך הרפורמה. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

חלק מהרפורמה.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אין בעיה. אז תקדמו, תתחילו להקים. במקביל יקימו את הלולים. 

 << קריאה >> קריאות: << קריאה >>   

- - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

שיקימו קודם כל את המאגרים האלה, ובמקביל יקימו את הלולים החדשים. 

<< דובר >> ד"ר סיגל בלומנפלד: << דובר >>   

אני יכולה להגיד לכם שאני ברמה האישית 15 שנים רצה בין משרד החקלאות לבין המשרדים לבין הלולנים כדי לקדם מתקן קצה. יש מתקן שיש לו כבר תוכנית מאושרת במרום הגליל. צריך לקדם אותה. צריך שמשרד החקלאות ייתן את החלק שלו, ואז אני אוכל לבוא לקרן הניקיון לתת את החלק של המשרד להגנת הסביבה ולהקים את זה.


 << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >>   

סיגל, אני קצת מכיר את הסיפור.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

זה הגיוני מה שהיא אומרת. 

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

לא, זה לא נכון.

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

זה לא נכון. אין אישורים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

טל, תני לשר להגיב.

 << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >>   

אדוני היושב-ראש, אני קצת מכיר את הסיפור מהצד של עמית סופר ראש המועצה. זה נושא שלכל אחד יש את האמת שלו. אני ממליץ מאוד, אם השרה להגנת הסביבה רוצה להוביל את זה, שתכנס אצלה דיון עם האנשים של הגנת הסביבה, עם עמית סופר, אנשים של משרד החקלאות – בתוך שלושה חודשים יהיה פתרון. 

<< אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

אמן. 

<< דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >>   

את תיזמי את זה מול השרה סילמן. אם היא לא תרצה להרים את זה, אני מתחייב לעשות את הדיון אצלנו במשרד החקלאות, נזמין את גלית, כוס קפה עליי, יהיו אנשי משרד החקלאות, ונתקדם. אני יודע שעמית סופר מאוד מעוניין לסיים את הסיפור, נדמה לי שזה בדלתון. אני מכיר את זה שנתיים. יש ערבסקות סביב הסיפור הזה. אני מסכים עם הבעיה. אני חשבתי שהפתרון אמור לבוא מהגנת הסביבה. לעשות דיון עם כל השחקנים, ואני משוכנע שיימצא פתרון. 

<< דובר >> ד"ר סיגל בלומנפלד: << דובר >>   

ניסינו לתאם ישיבה כזאת בשנתיים האחרונות ולא הצלחנו.

<< אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

אני הייתי בשתיים כאלה במשרד החקלאות, בראשות מנכ"ל משרד החקלאות. זה לא נכון. 

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

זה לא נכון, סיגל.

<< אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

אני רק רוצה לומר עוד דבר. מקודם יסמין אמרה: המשרד להגנת החי והסביבה. אנחנו נתקלים פה קצת באיזשהו ניגוד עניינים. אם אתם רוצים לקדם את רווחת בעלי חיים בתחום של המטילות, אתם לא יכולים לשים רגליים בתחום כל מפגעי ריח, מפגעי סביבה וכו'. 

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

היתרים גם.

<< אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

ההיתרים, ברור. זה מחזיר אותי, עושה לי פלשים לדיונים על המלכודות דבק. כן, אנחנו בעד, אנחנו בעד המטילות, אנחנו בעד העכברים, אנחנו נגד מלכודות דבק. אבל בסוף המשרד להגנת הסביבה לא רוצה לקח אחריות. צריכה להיות אחריות גם על המשרד הזה.

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

אני חייב להגיד על עוד משהו. סיגל, אני בגורן, אני חקלאי ויש לי לול גדול. אני משלם ארגזים של כסף, זה כבר לא כלכלי שאני אעלה את הזבל של הלול לרמת הגולן או שאקח אותו לאזור בית שאן. בואו תקדמו לי פתרון. 

<< אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

נכון.

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

אני מוכן לבנות בלי מענק. 

<< אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

צודק. 

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

עולה לי הרבה כסף. אתם לא זורמים. כל שטח שמביאים: זה לא בריא, המספר של המגרש לא טוב, קרוב לפה. צריך להתפשר, לדעת לבוא להתקדם בנושא. 
	
 << דובר >> ד"ר סיגל בלומנפלד: << דובר >>   

אנחנו נאפשר מתקנים מקומיים. אמרנו את זה וכתבנו במדיניות - - - 

<< אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

איפה זה? איפה זה? איפה האישורים?

<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

עכשיו אני מוכן. אני אישית רוצה.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

כמה מתקנים אישרתם בשנתיים האחרונות?

<< אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

הם התחייבו לתת תקציב. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

חברים, תעצרו שנייה. 

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

שתענה כמה מתקנים הם אישרו.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

סיגל, אני מבקש מהמשרד להגנת הסביבה, ממשרד החקלאות, תתכנסו בחודש הקרוב, תמצאו את הפתרון הזה. אם לא, אנחנו ניכנס פה דיון חירום על זה. המתקן הזה בדלתון צריך לקום. 

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

לוקח שלוש שנים להקים את המתקן - - -

<< אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

שיהיו מתקנים מקומיים. גם מתקנים מקומיים – צריך לעמוד על הנושא. לא רק הדלתון.

 << דובר >> ד"ר סיגל בלומנפלד: << דובר >>   

לשיקום הצפון – אנחנו הכנסנו סעיף שמדבר גם על מתקנים מקומיים וגם על מימון של המתקן בדלתון. אנחנו כל הזמן דוחפים את זה קדימה. 

<< אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

גם משרד החקלאות אמרו שיממנו.

<< דובר >> ד"ר סיגל בלומנפלד: << דובר >>   

אנחנו צריכים את משרד החקלאות שותף איתנו. אנחנו לא יכולים לעשות את זה לבד. 

 << אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>   

קודם כול אנחנו ניישם בדיוק את מה שאמר השר. כדי לתת תמיכה לחקלאים אנחנו צריכים לקבל אישור מהמשרד להגנת הסביבה, על מנת להקים את אותו מתקן פסולת. אם המשרד להגנת הסביבה לא ייקח את זה על עצמו, אנחנו נעשה את זה אצלנו בחודש-חודשיים הקרובים. 

<< אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

כל הכבוד. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

מה לגבי ההצעה שלי על התקנות?

<< אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>   

השר פה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

השר? אני הצעתי להאריך את זה, שבמקום ה-30.7.27 האכלוס יהיה עד ה-30.7.28. זה ייתן יציבות לחקלאים וייתן להם להכניס שתי להקות.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

לא כולם מאכלסים באותם תאריכים. זה לא בוודאות.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

לא, הפוך, את מחזקת את הדברים שלי. יש מי שמאכלס עכשיו – ואז יכניס בוודאות שתי להקות. יש מי שמאכלס עוד חצי שנה – עדיין יוכל להכניס את הלהקה השנייה, ואז ההחזקה תהיה עד ה-30.9.30. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

מרץ. 30.3.30. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

30.9.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

ההחזקה – זה עד סוף מרץ 2030.

 << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >>   

זה עד סוף מרץ?

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>   

- - -

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   


אנחנו ביקשנו להכניס דיווח חצי שנתי.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

ובנוסף לזה ביקשנו שיהיה דיווח לוועדה.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

חצי שנתי. איפה זה עומד? ואני ביקשתי בכל זאת להבדיל בין מקומות שיש אתגרי מלחמה לבין מקומות שאין בהם.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

בקשת דיווח היא עד ה-30.7.28, שזה סוף האכלוס. לאחר מכן אין סיבה לדיווח, כי אנחנו כבר בתוך המנגנון. אם אין אכלוס חדש - - -

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

- - - אבל אתה רוצה להגביל את זה. 

<< דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >>   

אני חייב להודות שבפעם הקודמת לא הקשבנו בקולך וטעינו. אבל אני לא רוצה לטעות פעם שנייה. 

 << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >>   

אנחנו מכפרים. 



<< דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >>   

ולכן אני אקבל את ההמלצה שלך. אנחנו נצטרך לראות איך אנחנו לוחצים את עצמנו בנושא הזה. בחצי שנה הראשונה, במציאות שלנו עכשיו, הסיכוי להביא דיווח רציני הוא קטן מאוד. אני מציע שהדיווח הראשון יהיה ביוני 2026 ואחרי זה כל חצי שנה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

בעוד שנה מהיום? 

<< דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >>   

כן, לקחת שנה. השנה הראשונה מחייבת אותנו התארגנות די רצינית. טכנית אפשר לבוא. אני חושב שלא יהיה הרבה מה לומר, פשוט חבל על זמנה של הוועדה, הוא יקר. מיוני 2026 לעשות כל חצי שנה זה בסדר. אפשר דיווח בכתב, אפשר דיווח בעל פה בוועדה. מה שתחליטו.

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

לעניין הדיווח אין פה באמת משהו חדש. תוכנית העבודה כבר אמורה להיות. יכול להיות שצריך קצת לשדרג. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

איפה היא?

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

אז החשיבות של התוכנית, דווקא כדי להגיע ליעד, אולי כן בתקופה הקרובה?

<< דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >>   

אני חושב שהוועדה חייבת להיות מחוברת למציאות כפי שאנחנו התחברנו למציאות. אנחנו מזהים מציאות אחרת, שונה מהותית מכפי שהיה רק לפני עשרה ימים. ברור לנו לחלוטין ששיקום הצפון, שיקום הדרום, ועכשיו גם שיקום המרכז, הוא גורם מתחרה מאוד משמעותי של כוח אדם גם בנושא של הלולים. אני לא יודע להגיד כרגע איך זה ייראה. לדעתי אף מגדל לא יודע באמת לומר איך זה ייראה. ייקח זמן מסיום המלחמה בחזיתות, התעשתות, תכנון. דיברו פה על הזמנת סחורות. חבר'ה, זה עידן שההתנעה לוקחת זמן. 

אני לא רוצה להפיל את זה על הדיווח, ברור. אני רק אומר, לקחת את השנה הראשונה כיחידת זמן אחת ואחרי זה כל חצי שנה, מה שתחליטו, בוועדה או בדיווח בכתב.

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

אני רק אומרת שזה לא התנעה עכשיו, זה משהו שכבר התניעו אותו מזמן. זה רק עניין של מה תוכנית העבודה כדי לעמוד ביעדים האלה ומה קורה עם כל הלולים בתקופה. זה לא שכולם בהקפאה. יש התקדמות, יש לולים שמתקדמים שהבקשות שלהם מאושרות.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

השר, אני מבין מה אתה אומר. אבל אני חושב, גם כדי שיהיה משהו אחיד בתוך התקנות. בסוף אף אחד לא יעמוד עם פטיש על הראש אם לא תהיה התקדמות בחצי שנה האחרונה.

<< דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >>   

אין בעיה, אני לא רוצה להפיל את זה על זה.


 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

בוא נעשה דיווח כבר מהחצי שנה הראשונה. הוועדה לא נושכת. אנחנו בדרך כלל מנסים הפוך, לפקח וגם לעזור ולתת רעיונות.

 << אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>   

חבר הכנסת טייב, אנחנו נגיע לדווח ככל שיידרש. אני לא חושב שזה צריך להיות בתקנות מבחינתי. לדעתי זה לא רלוונטי. כל המשרד, מי מטעמו, אני אגיע לכאן ככל שיידרש לתת דיווחים, אחת לחודש, אחת לחצי שנה, אחת לשנה. אני לא חושב שצריכים להכניס את זה לתקנות, אלא אם זה מה שאתם כחה"כים רוצים לעשות.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אנחנו נכניס את זה. בסוף אני רוצה שגם אם לא כולם יוצאים מרוצים, שיהיו מרוצים לחצאים.

 << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >>   

אתה תאפשר או בדיווח או בכתב. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

זה בסדר, הוועדה גם יכולה לקרוא למשרד. זה בסמכות הוועדה.

 << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >>   

ברגע שיש חובת דיווח, זה לא חשוב. 

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

נכון.

<< דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >>   

היושב-ראש מחליט אם זה בכתב. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

הוועדה מקבלת בכתב בדרך כלל, ואז היא מחליטה אם לקיים דיון או לא.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אני רק אסכם, כי בסוף אתם צריכים להביא לפה את התקנות, ועל פי מה שנצביע פה אנחנו מבקשים שתשלחו את התקנות המתוקנות. אנחנו נצביע על העקרונות כמו שאנחנו אומרים עכשיו. האכלוס יהיה עד ה-30.7.2028, ההחזקה תהיה עד ה-30.3.2030, עם חובת דיווח כל חצי שנה.

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

לשלוש שנים.

<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

עד 2028.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
אושר.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

התקנות עברו. 

 << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >>   

יסמין, את מתנגדת למה שביקשת? 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >>   

היא לא ביקשה את זה.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

ניפגש בדיונים כדי לעשות טוב לעם ישראל.
	

 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:20. << סיום >>