פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



24
ועדת הכלכלה
28/07/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 755
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, ג' באב התשפ"ה (28 ביולי 2025), שעה 11:30



סדר היום:
 << נושא >> מתווה פיצוי לישראלים שנאלצו להישאר בחו"ל במבצע "עם כלביא" << נושא >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
דוד ביטן – היו"ר
שלי טל מירון
יבגני סובה
אלון שוסטר


חברי הכנסת:
ולדימיר בליאק
אפרת רייטן מרום
שמחה רוטמן
נאור שירי


מוזמנים: 
	דניאל שוורץ
	–
	רפרנט תחבורה באג"ת, משרד האוצר

	אור ליביס
	–
	משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

	שמואל זכאי
	–
	מנהל הרשות, רשות התעופה האזרחית

	רננה שחר
	–
	עו"ד, רשות התעופה האזרחית

	שירלי חמדה קציר
	–
	עו"ד, "בריטיש איירווייז" ועוד, חברות תעופה זרות

	שי יוסף
	–
	עו"ד, "בריטיש איירווייז" ועוד, חברות תעופה זרות

	אמיר ורון
	–
	עו"ד, "בריטיש איירווייז" ועוד, חברות תעופה זרות

	קובי זוסמן
	–
	מנהל, יאט"א

	ירון לוינסון
	–
	מנכ"ל רשות ההסתדרות לצרכנות, ההסתדרות החדשה

	אורי סירקיס
	–
	מנכ״ל חברת "ישראייר", חברות תעופה ישראליות

	אלון סולר
	–
	סמנכ"ל כספים חברת "ארקיע", חברות תעופה ישראליות

	רז נזרי
	–
	שדלן מייצג את "ארקיע", חברות תעופה ישראליות

	גונן אוסישקין
	–
	מנכ"ל "אייר חיפה", חברות תעופה ישראליות

	כפיר אלמסי
	–
	יו"ר ועד "הוט", הסתדרות לאומית

	שלומי זפרני
	–
	סמנכ"ל מסחר, חברת "אל על"

	עידן דיין
	–
	יועץ משפטי רגולציה, חברת "אל על"

	מיכל גרסטלר
	–
	ראש מערך דוברות וקשרי ממשל, חברת "אל על"

	שרון ברנסטון
	–
	יועצת משפטית , חברת "אל על"

	ערן בן שושן
	–
	מייצג לקוחות שנפגעו

	אלעד עטיה
	–
	מייצג לקוחות שנפגעו

	יעל גויסקי
	–
	התאחדות משרדי הנסיעות

	בתיה זקס
	–
	מטה האזרחי לשמיים פתוחים

	ריטה פרייס
	–
	המטה האזרחי לשמיים פתוחים


ייעוץ משפטי: 
נעמה דניאל

מנהלת הוועדה:
ד"ר עידית חנוכה

רישום פרלמנטרי:
רויטל יפרח


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

 << נושא >> מתווה פיצוי לישראלים שנאלצו להישאר בחו"ל במבצע "עם כלביא" << נושא >>   


 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

 צוהריים טובים. אני פותח את הישיבה בנושא: מתווה פיצוי לישראלים שנאלצו להישאר בחו"ל במבצע "עם כלביא". המשך דיון.

רק אתמול הייתה ישיבת שרים – שר האוצר ושר התחבורה – על העניין הזה עם נציגי האוצר והם ביקשו נתונים והנחיות. לכן גם העסק הזה לא התקדם בשבוע האחרון. אבל מי מכם רוצה לדווח לוועדה?

 << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >>   

 אני רפרנט תחבורה באגף התקציבים. אז כמו שהיו"ר אמר, אתמול היה דיון שרים. ואחרי שבדיון הקודם הבטחנו שנחזור ונעשה את ההעמקה מבחינה של עוד חלופות, השרים ביקשו גם אחרי טיוב של הנתונים, הנתונים שקיבלנו היו – והמשכנו לאסוף נתונים מהחברות, נתונים מסחריים וגם קיבלנו אותם. יש. קיבלנו את הנתונים - - - קיבלנו את ה - - - והחברות מסרו את הנתונים והצענו את  הדברים הראשוניים לשרים. השרים ביקשו קודם כל להבין מה המשמעויות של הדברים מבחינה תקציבית, מבחינת השלכות רוחב וכן הם ביקשו שנציע חלופות, ואנחנו נודיע לשרים בהמשך לבחון האם לקחת מתווה ואיזה מתווה שווה לעשות. כאשר הנציגים ידעו פרטים כנראה בהמשך השבועות הקרובים.

 << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >>   

אז באתם רק להגיד לנו שתשבו עם השרים ותחשבו?

 << דובר_המשך >> דניאל שוורץ: << דובר_המשך >>   

ישבנו כבר עם השרים.

 << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

אז מה המתווה?

 << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >>   

השרים ביקשו ש - - -

 << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >>   

אז באתם בלי בשורה. באתם להגיד שישבתם עם השרים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא, זה שהשרים ישבו ומדברים על פיצוי – כבר התקדמנו. השאלה היא איזה פיצוי ומה סכום הפיצוי, ולזה הבנתי שאתם צריכים עוד קצת זמן?

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

כמה זמן? יש לוח זמנים לאירוע כזה? כי אנחנו כמה זמן מאז סיום המבצע? חודש פלוס, נכון? אנשים בסוף נפגעו. אני גם חושב שלשרים הייתה הבנה שאנשים נפגעו כבר לפני חודש, אז יפה שישבתם אתמול אבל בסוף יש פה אזרחים, עשרות-אלפי אזרחים. המתווה פשוט, לא צריך פה להסתבך. צריך להבין את היקף האירוע, המדינה צריכה לקחת אחריות. גם אמרתי שאם המדינה חושבת שהיא צריכה להתחלק עם מישהו, אז זה צריך להיות בשיח הפנימי שלכם ולצאת לדרך אחרת אנחנו נגלוש עכשיו לחגי תשרי ונגיע לנובמבר, דצמבר, ינואר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא, אנחנו לא נגלוש.

 << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

ככל שאנחנו מתרחקים מהאירוע - - 

 << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >>   

זה ירד מסדר היום.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

- - זה סוג של טקטיקה.

 << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >>   

אני רוצה גם להוסיף על זה שקודם כל, צריך לקחת את האזרחים שנפגעו, אין שאלה בכלל אבל גם חברות התעופה עומדות בסטנד-ביי ורוצות להבין מה קורה כי גם עליהם יש השלכות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

ב-11 בחודש יש לנו פה דיון פגרה. עד אז, תבואו מסוכמים אחרי שישבתם עם החברות וסיימתם את העניין, בסדר? זה כמעט 14 יום. תקדישו לזה זמן, משרד התחבורה וגם משרד האוצר.

מה שאני לא מבין – ועדת כספים - -

 << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

הם העבירו הרי מתווה לוועדה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא, אחת מהבעיות שהייתה זה שאנשים ששהו בחו"ל כביכול בניגוד למה שקרה בארץ, שבארץ אנשים לא הלכו לעבודה וקיבלו חל"ת או משהו כזה אבל אלה שהיו בחו"ל בעצם לא היו בארץ ולכן לא באו לעבודה מכוח זה שהם כביכול היו בחופש. לזה לא התייחסתם במתווה למרות שביקשנו, בתקנות ובאישור שאושר. זאת אומרת, הם נפגעו פעמיים האנשים שהיו שם – גם בהוצאות שהיו צריכים לממן וגם בעובדה שימי עבודה היו על חשבונם. לא נתתם התייחסות למתווה.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

קודם כל, לא נתתם או כן נתתם – אני הצבעתי נגד לפרוטוקול.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא משנה, אתה מבחינתי עכשיו בוועדת הכספים. הנושא הזה עלה לדיון?

 << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

אני חושב שיש לזה פתרון אבל נדבר על זה בוועדה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אתה רוצה עכשיו לדבר?

 << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

לא.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

למה?

 << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

כי אני לא בטוח, אני צריך לוודא את זה. לדעתי יש לזה פיתרון אבל אני רוצה לוודא את זה מול הוועדה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז זה דבר שצריך לקחת אותו בחשבון.

 << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

נכון. אבל זה לא קשור לפיצוי להוצאות לינה ומחיה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא, זה לא קשור, זה עוד נזק שנגרם לאנשים.

 << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

נכון. אני מסכים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

משרד התחבורה, רוצה להגיד משהו?

 << אורח >> שמואל זכאי: << אורח >>   

אני מנהל רשות התעופה האזרחית. אנחנו עובדים ביחד מול משרד האוצר. אני אגיד ככה רק לנתונים, זה בטוח יעניין אתכם כי סיימנו את התחקיר של אירוע "עם כלביא" בתעופה האזרחית. בסך הכל, במהלך 12 הימים של המבצע חזרו לארץ 90,000 נוסעים שהיו בחו"ל.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

כמה?

 << דובר_המשך >> שמואל זכאי: << דובר_המשך >>   

90,000 נוסעים. 35,000 נוסעים חזרו דרך עקבה וטאבה. 

 << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >>   

מדהים. הרוב.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

כמו שדיברנו אז בוועדה, בניגוד למל"ל שאמר להם אל תעברו.

 << דובר_המשך >> שמואל זכאי: << דובר_המשך >>   

25,000 נוסעים חזרו דרך נתב"ג, 5,000 נוסעים חזרו דרך חיפה וכל השאר חזרו בדרך הים. זאת אומרת, אם אנחנו לוקחים הנחת עבודה, כמו שדניאל נציג האוצר אמר וזו רק הנחת עבודה, אנחנו מדייקים עכשיו את המספרים מול רשות האוכלוסין. אבל אם ניקח כהנחת עבודה ששהו בחו"ל 150,000 ישראלים, שהסגירה של המרחב האווירי גרמה להם לקשיים לחזור לארץ, זאת אומרת שיש מתוך ה-150,000 נוסעים האלה 60,000 נוסעים שלא הצליחו לחזור במהלך 12 הימים של המבצע. וכמו שאמרת - -
 << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >>   

רגע, 60,000 בתוך ה-12 ימים?

 << דובר_המשך >> שמואל זכאי: << דובר_המשך >>   

כן. בתוך ה-12 ימים, אני מזכיר: חמישה ימים ראשונים, השמיים היו סגורים - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז כמה אתה אומר שחזרו דרך החברות הישראליות?

 << דובר_המשך >> שמואל זכאי: << דובר_המשך >>   

25,000 נוסעים שחזרו לנתב"ג ולחיפה, חזרו רק עם החברות הישראליות משום שאפשרו במהלך ההפעלה של המתווה – אני מזכיר שבהתחלה המטוסים יצאו ריקים וחזרו מלאים. אחרי יומיים, אפשרנו - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אבל החברות החזירו גם אחרי ה-12 יום והמשיכו להחזיר.

 << דובר_המשך >> שמואל זכאי: << דובר_המשך >>   

נכון. המשיכו להחזיר וגם הצטרפו חברות זרות כמו "פליי דובאי", שחזרה לטוס מיד אחר-כך. צריך להגיד שלעקבה ולטאבה טסו רק חברות זרות ולא חברות ישראליות כי הירדנים והמצרים לא הסכימו שחברות ישראליות ינחתו בשטח שלהם.

כמו שאמרת, כמובן ברור מאליו שצריך ללכת פה לאיזה פתרון של פשרה, אני מצטט את מה שאמרת.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

כן.

 << אורח >> שמואל זכאי: << אורח >>   

וברור מאליו שבפשרה הזאת, וזה גם מה שעלה אתמול בהתייעצות של השרים, ברור שלפשרה הזאת יש שלושה חלקים, מרכיבים: מדינה שסגרה את המרחב האווירי בגלל רמת הסיכון. חברות התעופה והנוסעים. כל השאלה כאן, ועל זה עיקר השיח, מתוך הבנה שאנחנו מבינים שחובת החזר הכרטיס או הכרטיס החלופי – זה החוק, זה לא לדיון. הפיצוי הוא גם החוק, כשהחוק קובע במפורש שכוח עליון פוטר את החברות מפיצוי, זה ברור מאליו - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אבל זה חל על התושבים. רגע, אבל אז זה עובר לאזרחים. מה זה פוטר?

 << דובר_המשך >> שמואל זכאי: << דובר_המשך >>   

נכון. והדבר השלישי, שכולנו מבינים שהוא עיקר הדיון והוא גם עיקר השיח בינינו לבין משרד האוצר זה מה שקרוי בלשון החוק והסעיף של הוצאות לינה, הסעדה ותקשורת. שלושת המרכיבים האלה, שגם הם מאוד מפורטים בחוק. עיקר השיח המקצועי בינינו לבין האוצר נסוב עכשיו סביב הסעיף הזה, איך לחלק - -

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

על זה הדיון.

 << דובר_המשך >> שמואל זכאי: << דובר_המשך >>   

זה הדיון.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

גם כרטיסי הטיסה בעייתיים.

 << דובר_המשך >> שמואל זכאי: << דובר_המשך >>   

אני מצפה, ואמרתי את זה גם בדיון הקודם ואמרתי את זה גם לחברות התעופה – אני בטוח ברכות לאבירי איכות השלטון – אני בטוח שכולנו מצפים מכל אזרח במדינת ישראל, בטח מחברה, לנהוג על-פי החוק. והחוק במקרה הזה הוא לא לדיון. חברת תעופה חייבת על-פי החוק להחזיר החזר מלא לנוסע או לתת לו כרטיס חלופי. זה לא לפרשנות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אבל אתה יודע שעל-פי החוק יש סמכות לשרה לחתום על צו שפוטר אותם מחלק מהדברים האלה.

 << דובר_המשך >> שמואל זכאי: << דובר_המשך >>   

לא, על זה לא.

 << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >>   

רק על הכרטיס. אבל מה החוק אומר במידה והם החזירו את הכסף אבל אז פי שלוש עלה הכרטיס?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא, הכרטיס הם נותנים לו אבל מה שקרה פה זה שהיו צריכים שני כרטיסים – כרטיס אחד ללרנקה או אתונה, ומלרנקה או אתונה לישראל. אז כרטיס אחד חל על הנוסעים. זה לא מדויק מה שאתה אומר, לזה אני מתכוון. מה זה כרטיס חלופי?

 << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >>   

אני רוצה להוסיף משפט אחד ואז תמשיך את הנקודה, וזו באמת נקודה חשובה: חברות התעופה בהרבה מקרים החזירו את הכסף אבל אז הלקוח שילם כרטיס פי שלוש במחיר גם כי לחברת התעופה היו העלויות שלה אבל גם על זה צריך לתת את הדעת.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אבל זה לא קרה ב"אל על".

 << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

לא, לא אמרתי מי. אמרתי שזה קרה במקרים של חברות תעופה, שגם להן עלויות, אני מבינה, אבל אנחנו צריכים גם על זה לתת את הדעת.

 << דובר >> קריאה: << דובר >>   

זה כן קרה ב"אל על".

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בגלל שפה נסעו בכיוון אחד, זו הסיבה.

 << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >>   

אני מבינה, אבל בסוף הלקוח שילם את המחיר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מה שאתה מציג לנו פה זה לא מדויק כי זו כל השאלה, כמה המדינה תכניס יד לכיס? ופה אתם צריכים לשבת במשא ומתן ואתם לא עושים את זה אבל עכשיו הזמן לעשות את זה. אתם אוספים את החומר, תאספו את הנתונים ואחר-כך תשבו איתם. החברות הישראליות זה דבר אחד, החברות הזרות – אתם מבינים שפה אתם צריכים כמו החברות הישראליות, גם לקחת חלק בעניין הזה. יש הבנה בעניין הזה?

 << אורח >> שירלי חמדה קציר: << אורח >>   

אנחנו דיברנו עם דניאל ועם רותם, ביקשו מאתנו להעביר נתונים של חברות תעופה זרות שמכרו כרטיסי טיסה לישראל או מישראל. תחמנו את זה לפרק זמן מצומצם, בין ה-13 ביוני עד ה-24 ביוני. הופתענו לגלות שחברות התעופה הזרות, ויש לנו כרגע רק נתונים חלקיים וחסרה לנו "פליי דובאי", שהיא בוודאי מרכיב משמעותי ואגב, אנחנו לא מייצגים אותם אבל פנינו אליהם וביקשנו לקבל מידע. נכון לאתמול הגענו בלי "פליי דובאי" ובלי "איתיחאד", שעדיין אוספים את המידע מלקוחות שלנו ובלי "וויז", שגם צריכים וזה משמעותי, לאזור של 50,000 נוסעים של החברות הזרות, שזה כבר לא בבחינת הזנב שמכשכש בכלב. יש פה הבטחה שמדינת ישראל נתנה, וכבוד היושב-ראש היה בראש העניין כשביקשת מאיתנו ללכת ולקרוא לחברות התעופה הזרות וביחד עשינו מאמץ לתקן את החוק, חלק מהתיקון של החוק היה שאם יקרה מצב קטסטרופלי, השרה תפעיל את הצו. אנחנו במצב הקטסטרופלי גם מבחינת הנוסעים וגם מבחינת התעופה. אדוני, אנחנו מייצגים חברות תעופה זרות שהיום נתבעות בשורה ארוכה של תביעות ייצוגיות ועשרות תביעות קטנות שמגיעות, שאנחנו פשוט לא יודעים איך להתנהל. אנחנו מחכים לראות איך יתגבש המתווה באוצר.

ואני אומרת – למה לא לתת את הצו בינתיים? קודם כל נרגיע את המערכת ואחר-כך יפתרו את העניינים. ואז נגיע למצב שיש יותר ודאות, יש יותר הבנה. יש גם מסר שמדינת ישראל צריכה להעביר לחברות הזרות. 50,000 נוסעים, לדעתי זה ייגמר ביותר מ-70,000, 80,000 נוסעים שחברות התעופה הזרות היו אמורות להטיס. 

ואדוני גם צדק לגבי ההערה שלו – זה לא רק הנושא של הלינה והתחבורה והתקשורת. גם הנושא של הכרטיס טיסה החלופי הוא משמעותי כי אם אנחנו לא יכולנו לתת טיסה חלופית כי סגרו את השמיים, אז החזרנו את הכסף. אז עכשיו זה אומר שאנחנו ב"דלת האחורית" נצטרך לשלם את הפער במחיר? לא יעלה על הדעת. אנחנו צריכים ודאות, חברות התעופה הזרות, כפי שאנחנו רואים שכבודו קרא לנו – התייצבנו לדגל, עשינו את מה שביקשת מאיתנו. אנחנו מצפים שהיום המדינה – קודם כל תוציאו את הצו ואחר-כך נדבר על מתווה. למה אי אפשר להרגיע את כל הלחץ והפאניקה ולתת את מה שהתחייבנו? הרי זה סמכות שניתנה לשרה מכוח הצו, מכוח דיונים שקיימנו פה לא באופן ערטילאי.

אני רוצה לציין משהו מעניין – הבוקר, בדרך לכאן, אני הסתכלתי מי חתמה על הצו שניתן בימי הקורונה, בשנת 2020 – הגברת מירי רגב, הלא היא שרת התחבורה שלנו, חתמה על הצו בזמנו שהגביל את משך הלינות לשני לילות בעלות של 100 דולר לאדם. השרה שלנו בעצמה, שרת התחבורה דהיום, חתמה על הצו הזה אז, בעת הקורונה. אני לא רואה שום סיבה למה זה לא יקרה היום, כשהמצב הרבה יותר חמור וחריג? זה כבר היה, אנחנו לא מבקשים להמציא את הגלגל, כבר יש פה תקדים. יש סמכות, תנו את הסמכות, תוציאו את הצו, חברות התעופה ינשמו. נדע גם להביא יותר טראפיק היום ולהחזיר יותר חברות תעופה זרות, ואחר-כך נפתור גם את הבעיות של - - -

 << אורח >> בתיה זקס: << אורח >>   

החוק הזה הוא בכלל - - -

 << דובר_המשך >> שירלי חמדה קציר: << דובר_המשך >>   

לא סיימתי לדבר. דבר אחרון – חברות תעופה זרות הן לא נטע זר. הן מעסיקות פה עובדים, הן משלמות פה מיסים. יש להן פה אופרציה, משלמות את האגרות של שדה התעופה והן מורידות את המחירים לצרכנים, לנו. גם ברמה הכלכלית וגם ברמה הדיפלומטית מדינית חשוב לקחת אחריות על מה שאנחנו ביקשנו מהן. ביקשנו? קיבלנו, צריך לדבר עכשיו. עם כל הכבוד לאוצר ותחבורה, חבר'ה, תוציאו את הצו ואחר-כך נפתור את הדרך.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מה לגבי החברות הישראליות, הפיצוי לחברות עצמן? רת"א, ביקשתם מהם לעזור. בניגוד לחברות הזרות שהמשיכו לטוס בכל העולם, החברות הישראליות שמו את המטוסים שלהן ולא זזו.

 << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >>   

וצוותים והיה להם - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מה לגבי העניין הזה? האם אתם מתכוונים לשבת איתם גם על העניין הזה או שאתם מתכוונים להטיל עליהם את כל הבעיה?

 << אורח >> רננה שחר: << אורח >>   

סליחה אדוני, אני רק רוצה להסביר. אני היועצת המשפטית של רשות התעופה האזרחית. ראשית, בתקופת הקורונה היה חוק הוראת שעה שבאמת הגביל – חקיקה ראשית, שלוש קריאות, הגביל את ההלנה לשני לילות - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

על-פי המדיניות שאתם התוויתם.

 << דובר_המשך >> רננה שחר: << דובר_המשך >>   

כמובן. הצווים שנחתמו היו להאריך את התקופה הקובעת ולא יצא צו כפי שעכשיו. דבר שני - -

 << אורח >> שירלי חמדה קציר: << אורח >>   

אדרבה, אז מה שאני אומרת - - -

 << אורח >> רננה שחר: << אורח >>   

הדבר השני הוא שהשרה מהתחלה אומרת למה מחכים עם המתווה, למה לא מוציאים את הצו? משום שרוצים לתת לנוסעים יותר מאשר מה שחלקן של חברות התעופה, רוצים לעשות עסקת חבילה. ולכן מעכבים עם חתימת הצו או לא מתקדמים עם זה משום שאם יחתמו על צו שמגביל את ההלנה, אז מאיפה הנוסעים יקבלו עוד כסף? זה לא ברור. לכן קודם כל יהיה מתווה, יסוכם מה המדינה נותנת ואז ייחתם הצו. זאת עמדתו של משרד התחבורה.

 << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >>   

זה ברור. מה שלא ברור לי זה האם מה שהמדינה נותנת כולל גם פיצוי לחברות התעופה, לא רק לאזרחים? גם חברות התעופה ספגו עלויות גדולות.

 << דובר_המשך >> רננה שחר: << דובר_המשך >>   

את זה חברות התעופה יודעות, זה בינם לבין האוצר. זה קורה מול משרד האוצר.

 << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >>   

פשוט דיברתם על עסקת חבילה. מבחינתי עסקת חבילה כוללת הכל. אשמח לשמוע את האוצר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

רק רגע. אתמול הייתה ישיבה עם השרים? מה הכוונה? אתם מתכוונים להשאיר את החברות באוויר?

 << אורח >> שמואל זכאי: << אורח >>   

אתה רוצה תשובה ישירה? 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

כן, אני רוצה תשובה ישירה.

 << אורח >> שמואל זכאי: << אורח >>   

אנחנו ממוקדים בדבר אחד, וזאת הסיבה שהשרה לא חותמת על הצו. הדבר הכי קל לשרה זה לחתום על הצו לכאורה. צריך להבין שהחתימה על הצו היא מיטיבה מאוד עם חברות התעופה אבל היא פוגעת  מאוד בנוסעים, גם לדעת שרת התחבורה וגם לדעת שר הכלכלה. אם השרה חותמת על הצו, נגמר האירוע.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה ברור.

 << אורח >> בתיה זקס: << אורח >>   

זה לא נגמר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

האירוע רק מתחיל.

 << דובר_המשך >> שמואל זכאי: << דובר_המשך >>   

נגמר האירוע בהיבט הזה של מעבר לזה, זה כבר תיקון חקיקה וזה אירוע שייקח הרבה מאוד זמן. לכן אני ממליץ לקבל - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מה ייקח המון זמן?

 << דובר_המשך >> שמואל זכאי: << דובר_המשך >>   

תיקון חקיקה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה הוראות שעה מיוחדות, זה לא נכון. הוכחנו בכנסת שדברים כאלה עושים מהר מאוד.

 << דובר_המשך >> שמואל זכאי: << דובר_המשך >>   

לכן אני ממליץ לקבל את מה שביקשתם, שאנחנו נביא עסקה - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

תביאו, אבל אתם צריכים לשבת.


 << אורח >> שמואל זכאי: << אורח >>   

נביא תוך שבועיים.

 << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >>   

אבל לא הבנתי את התשובה על חברות התעופה. הם הולכים מסביב ולא אומרים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הם מתכוונים שאנחנו נשב עם החברות ונראה. זה מה שהם מתכוונים.

 << דובר >> רז נזרי: << דובר >>   

אני ממשרד שמרון, אני מייצג כאן את חברת "ארקיע". אני רוצה להתייחס לדברים שנאמרו על-ידי מנהל רת"א לגבי החוק כמו בוודאי החוק. בוודאי שחברות התעופה ישמרו חוק ושומרות חוק, אבל בוא נזכור שהחוק, "חוק טיבי" מה שנקרא, חוקק ב-2012. מאז היו תיקונים. היו פעמיים תיקונים משמעותיים ב-2020 בסיפור של הקורונה וב-2024 בסיפור של "חרבות ברזל". התיקונים האלה, ואני חוזר קצת על מה שאמרתי בפעם הקודמת כי זה נאמר בקונטקסט אחר: החוק נועד לימי שגרה, ולא אני אומר את זה, המדינה אמרה את זה. המדינה אמרה את זה כשהיא הגיעה לכאן, לכנסת. בדברי ההסבר הסבירו מדוע צריך לעשות תיקונים בקורונה, מדוע צריך לעשות תיקונים ב"חרבות ברזל". היא אמרה, ואני מצטט מתוך הדברים שהמדינה אמרה:

ב"חברות ברזל" היא אמרה ש"הנסיבות היו חריגות שלא בשליטת חברות התעופה. החוק חוקק על בסיס ההנחה כי בשגרה חברת תעופה יכולה תוך פרק זמן סביר למצוא לנוסע טיסה חלופית". לכן כל הרעיון של שמוליק, שחברות תעופה לא יזלזלו בנוסעים בצדק ולא יעשו שינויים כאלה ואחרים יטרטרו את האנשים ואחרי זה אנשים יפסידו... זה בצדק, החוק הוא בסדר גמור. אפילו חוק-יסוד אמר - - - זה בסדר גמור, זה נועד לתכלית ראויה ולשמור על זכויות הנוסעים. אבל הוא לחלוטין לחלוטין לא רלוונטי לסיטואציה הזאת ושוב, לא אני אומר את זה כמייצג את "ארקיע" או בשם חברות תעופה אחרות, שכולן פה באותו צד למעשה אלא המדינה אמרה את זה פעמיים בתוך דברי ההסבר כשהיא הגיעה לכנסת. המדינה אמרה שזה לא רלוונטי בכלל.

אני רוצה להגיד זה "קל וחומר". למה זה "קל וחומר"? כי אני מזכיר שבקורונה היו טיסות. היו תקופות, היו הגבלות, היו צמצומים אבל היו טיסות. ב"חרבות ברזל" גם היו טיסות. שוב, המגבלות היו אחרות. האירוע הראשון והייחודי מאז קום המדינה שבכלל לא היו טיסות והן נסגרו, באבחה אחת נסגרו השמיים, זה היה באירוע הזה. אני מזכיר שנסגרו השמיים למועד לא ידוע. הרי אף אחד לא ידע ב-13 ביוני בלילה שאחרי 12 יום טראמפ יציין ב-24:00 בלילה שב-07:00 בבוקר מפסיקים. ולכן כל המערכת פעלה בצור אחרת לחלוטין.

זה בא ואומר שאנחנו באירוע שלדעתי זה קל וחומר, בן בנו ונכדו ונין נינו של קל וחומר, זו סיטואציה שצריכה להצטייר פה. ולכן כשאני שומע, אין לי טענות למשרד התחבורה, למנהל רת"א ובסוף האוצר צריך להיכנס. וחברי, נציג משרד האוצר – אני כבר פעם שלישית בדיון הזה וחוזרים אותם סיפורים. עכשיו לפחות ישבו עם השרים אתמול וכנראה שצריך להגיד משהו ליושב-ראש אחרי פעמיים שלא היה שום דבר. זה לא רק אינטרס של הנוסעים ושל החברות, זה אינטרס של המדינה. בסוף הכספים יתגלגלו לידי המדינה. תביעות מתגלגלות. חברות התעופה יגישו הודעות צד ג' לגבי המדינה ברגע שהתביעות הייצוגיות - - -

לכן זה לדחות ולדחות את הקץ, זה לא יעזור. בסופו של דבר המדינה תצטרך להכניס יד לכיס, ובצדק. ואף אחד פה לא מזלזל בקופת המדינה, ואני ודאי לא מזלזל בכך אבל כשיש אירוע מהסוג הזה, כמו שאמרתי, שהוא קל וחומר אירועים קודמים שבהם המדינה התייחסה אחרת בקורונה וב"חרבות ברזל", ודאי צריכים להבין את זה.

ואם כל מה שאנחנו שומעים פה, אדוני היושב-ראש, ואוזן לא מוסיקאלית שומעת בצורה מאוד ברורה – כל מה שנאמר בצורה לא מחייבת זה שישבו ויראו מה לעשות, מתוך השבעה יומיים, חלק על החברות, חלק על המדינה וכולי. אז בסדר, זה יפה מאוד וצריך לדאוג לאינטרסים של הנוסעים אבל כמו שאתם שאלתם, היושב-ראש שאל וחברי כנסת נוספים, יש פה אירוע נוסף. יש פה אירוע של חברות התעופה, שהסמנכ"ל יוכל להסביר. חברות התעופה באו והתבקשו על-ידי המדינה בשקט, ב"שושו", בצדק,  בגלל האירוע שנועד לשמור על המדינה, אפרופו המלחמה עם איראן, להוציא את כל המטוסים בין לילה, לשלם אגרות לשדות תעופה אחרים למועד לא ידוע, להלין צוותים בשדות אחרים וכולי. בוטלו טיסות, בוטלו הכנסות לשבועיים, שלושה – אנחנו לא מבקשים צדקה, מבקשים את מה שמגיע. ולכן באירוע כזה, כמו כל אירוע אחר שהמדינה מפצה אותו על נזקים שנגרמו לעסקים, פה זה עסק מסוג אחר. באירוע כזה, אם זה לא יהיה בהליך של הסכמה מול המדינה, בסוף זה יגיע אולי לערכאות אחרות. ולכן שוב, אני משווע גם כמי שמייצג כרגע בכובע פרטי את חברת התעופה אבל גם כעובד שעבר לשעבר לא מעט שנים, שאיך שהוא המדינה לא תברח מהנושא. זה לא יעזור. אני מכיר את הדינמיקה הזאת, זה לא יעזור. בסופו של דבר, האוצר יצטרך לשלם פיצויים לא רק לנוסעים אלא גם לחברות התעופה.

ולכן יפה שעה אחת קודם במקום לדחות ולדחות ולהגיע למסקנה הזאת. ואם לא, אני מזכיר שאדוני היושב-ראש אמר את זה גם בפעם הקודמת, יש לכנסת כלים. הממשלה, יש לה אילוצים כאלה ואחרים, היא פועלת בלוחות הזמנים שלה, עסוקה בהרבה דברים. גם הוראות השעה הקודמות – המחוקק זה הכנסת ולא הממשלה. וכדי לתקן את החקיקה, הכנסת יכולה להוביל. נכון שצריך קואליציה וכולי, אבל יש את המנופים האלה. לכן אני חושב שלא צריך להגיע לזה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא, רגע. בלי קשר, אנחנו נמצאים בפגרה, ובפגרה אנחנו לא יכולים לקדם הצעות חוק פרטיות. זה צריך לבוא מהממשלה.


 << אורח >> אלון סולר: << אורח >>   

ברשותך, אני סמנכ"ל "ארקיע", אני רוצה להוסיף על מה שעורך דין רז נזרי אמר. בישיבה הקודמת כשישבנו פה, שיבחתם את חברות התעופה הישראליות, היה מי שקרא לנו אפילו "חיל האוויר האזרחי", ואנחנו גאים שיכולנו לעשות את זה, לחלץ ולפעול כאן לטובת המדינה ואזרחי המדינה. ואני חושב שעדיין השיח, ואפילו השיח שנמשך כאן כרגע ונאמר שייטיב איתנו לצמצם את חובת הפיצויים שאנחנו נשלם ליומיים שהייה, מעבר לזה שאף אחד לא דיבר איתנו ואף אחד לא מוכן לדבר איתנו על פיצויים בניגוד למה שקרה בקורונה אגב, כי בקורונה פיצו אותנו. כל מדינה בעולם פיצתה את חברות התעופה שלה, כאן לא פיצו אותנו.

אני רוצה רק להזכיר מה קרה פה בקצרה מאוד. ברמה הכלכלית, אני סמנכ"ל הכספים של החברה, וכל דבר כזה זה נזק כלכלי משמעותי. מדינת ישראל באה אלינו ואמרה: תטיסו את כל המטוסים שלכם ריקים, תחנו אותם בחו"ל ריקים. זה עלויות של מיליונים. אמרו לכל הצוותים, טייסים, דיילים, מכונאים, שכולם ישהו במלונות בחו"ל שיחכו לרגע קריאה.

חשוב להגיד שהמטוסים האלה הם מטוסים ברישום ישראלי, שבסיטואציה כזאת שהשמיים סגורים זה משקולות על הקרקע. לא יכולים לחלץ לא לעקבה, לא יכולים לטוס לאירופה, לא יכולים לטוס לשום מקום אחר. החברות הזרות, ששוב, כבודן חשוב וחשוב שיחזרו אלינו, הן יכולות לחזור ולעשות את פעולתן, יכולות לחזור לפעילות האירופית שלהן, לטוס לעקבה ואנחנו לא יכולים. הפסדנו פה סכומי עתק. ואחרי השיח הזה, אף אחד לא מדבר איתנו על החזר, שיפוי או כל דבר שקשור לזה. עוד באים ומדברים כאן על כמה אנחנו צריכים להשתתף בנזק שאכן קיים ואכן ניזוקי הלקוחות שלנו, האזרחים של המדינה – שגם את זה אנחנו צריכים לספוג. ואנחנו בינתיים, עד ה-11 באוגוסט שאתה אומר, יום יום מקבלים תביעות. יום יום ניצבים בפני בית משפט ומוציאים הוצאות שאחר-כך הם מגלגלים חזרה אליכם.

אנחנו מאוד מבקשים שתעשו כאן מעשה, ומעשה מהיר כי אנחנו גאים להיות חברות ישראליות. אנחנו רוצים לגדול ורוצים להמשיך ולהתחסן ולחסן את אותו חיל אוויר ישראלי אזרחי שאנחנו מפעילים.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

צריך רק לומר שגם אנשי המילואים מקבלים ממדינת ישראל על ימי המילואים שלהם. אם כבר עושים את ההקבלה ואת האלגוריה הזאת.

 << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >>   

אין ספק שצריך להיות פה פתרון שכולל גם את חברות התעופה וגם את הנוסעים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בבקשה, מנכ"ל "ישראייר".

 << אורח >> אורי סירקיס: << אורח >>   

אני לא אחזור על כל מה שנאמר פה, אני רק רוצה לגעת בשתי נקודות שהעלינו בעבר ואנחנו מבקשים להעלות אותן פה. קודם כל, האוצר לא מדבר איתנו. מדברים שיש פה דיון – אין פה שום דיון. האירוע השני – אנחנו חברה בורסאית, גם "אל על" היא חברה בורסאית ואנחנו מתקרבים לדוחות הרבעון השני, ואנחנו נדרשים לתת שם גילוי לנושא הזה של התביעות. יש לנו 1,000 תביעות כרגע. כל יום שעובר, מה שקורה זה שהמערכת המשפטית נסתמת. אנשים מגישים תביעות ואנחנו אומרים: לא, אנחנו ממתינים לדיון בכנסת. זה גם עולה כסף וגם סותם את המערכת המשפטית. בשביל מה? למה למרוח את זה? דיברנו על זה שתהיה החלטה לפני שבועיים, עכשיו זה נדחה בעוד שבועיים. עוד שבועיים אנחנו כבר מתקרבים לדוחות.

אז אם יועיל יושב-ראש הוועדה לתת אפילו איזה שהם גבולות גזרה מבחינתו כדי שאנחנו נוכל לטפל בזה. אני לא מבין דבר אחד: מר זכאי התקשר אלי אישית בשעה 02:00 בלילה ב-12 לחודש, חמש שעות אחר-כך כל המטוסים שלנו לא היו פה. אני לא מבין למה כשפונים אלינו, אנחנו תוך חמש שעות מבצעים את העבודה וכשאנחנו מבקשים סעד, גוררים אותנו חודשים באף סתם. למה? מה הבעיה להגיד: חבר'ה, אתם תתנו לילה אחד, ההוא ייתן שני לילות. איזה החלטות הרות גורל יש פה? כמה זמן אנחנו צריכים להמתין לדבר הזה?

 << אורח >> שמואל זכאי: << אורח >>   

רק בשביל הפרוטוקול, התקשרתי ב-02:00 והוא ענה לי ב-07:00. דבר שני, גם את זה צריך להכניס: אנחנו הוצאנו מפה את המטוסים הישראליים כדי לשמור על הרכוש של חברות התעופה. אם המטוסים הישראליים היו נשארים כאן, היו עכשיו חברות תעופה בלי מטוסים.

 << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >>   

בסדר, זה התפקיד שלכם. אתם לא עשיתם משהו... עם כל הכבוד, זה תפקידכם.

 << דובר_המשך >> שמואל זכאי: << דובר_המשך >>   

חברות התעופה היו באירוע כלכלי אחר, חלקן כנראה גם לא היו קיימות עכשיו. המדינה נקטה פה באחריות.

 << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >>   

בסדר, זה תפקידכם. תפקידנו כמדינה לדאוג להם, מה זאת אומרת? זה נכס אסטרטגי שלנו כמדינה.

 << דובר >> קריאות: << דובר >>   

- - -

 << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >>   

זה היה "ווין ווין".

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

זה כמו שאנשי פיקוד העורף יפעילו את הצופרים.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

אפשר, אדוני היושב-ראש?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

כן.

 << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >>   

ההחלטה הייתה כמובן החלטה אחראית, אי אפשר לקחת את זה מכם, זה חשוב גם לבוא ולומר את זה, אני בטוחה שגם חברות התעופה מבינות.

 << דובר >> קריאה: << דובר >>   

אמרנו את זה.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

בוודאי. אם אתם חלילה חשים או שעלה פה הרושם, אז צריך להבהיר את הדברים בצורה מאוד ברורה. אני לא חושבת שזאת הנקודה. הנקודה היא כמובן מה עכשיו מבחינת הנזק הכלכלי? 

 << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >>   

זה כבר היה צריך להיות, עכשיו זה מאוחר. היה צריך להיות.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

אפשר לחשוב גם עכשיו, שום דבר לא מאוחר. כל עוד מדובר על כסף ולא חיי אדם – אפשר לסדר הכל. צריך לקחת הכל בפרופורציה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בכל המתווים שהיו במלחמה וגם בקורונה, אנשים ספגו משהו. זה לא היה הכל על חשבון המדינה. גם פה ברור שצריכה להיות איזו שהיא פשרה ואנחנו צריכים לדבר עליה. לשבת עם האנשים ולדבר. אבל לגבי החברות – גם איתן אתם צריכים לשבת. אין מצב שתגידו: אנחנו לא יכולים לפצות את החברות כי הן חברות גדולות, מחזור גדול וכולי. זה לא המקרה, זה לא כמו בקורונה ודברים כאלה, שקבענו שמעל 400 מיליון שקל מחזור לא יהיה פיצוי. זה לא המצב, זה מצב שונה לגמרי במקרה הזה. צריכים גם את זה לבדוק ולראות מה קורה עם זה אבל צריך להזדרז. הסברנו בישיבה הקודמת, עם כל הכבוד לשרים שמצאו זמן רק לפני יום לשבת ואני לא בא אליכם בטענות כי אתם צריכים לקבל הנחיות אבל בגדול, גם אתם, הפקידות הבכירה, גם היא ממליצה. גם לדברים שאתם אומרים יש חשיבות. ואתם יודעים שבמקרה הזה אתם צריכים ללכת לקראת ולפצות.

אני מסכים עם זה שהשרה לא יכולה לעשות צו היום כי הצו יפטור את החברות בחלק מהדברים ויחייב את הנוסעים, ואנחנו לא רוצים להגיע למצב הזה בלי הסדר פשרה. אז צו לא יהיה כרגע עד שלא יגמרו את העניין, זה ברור לגמרי ואף אחד לא מתכוון אחרת.

עלמסי, רצית להגיד משהו? בבקשה.

 << אורח >> כפיר אלמסי: << אורח >>   

אני יו"ר ועד העובדים של חברת "הוט". לא באתי לדבר בשם העובדים, באתי לדבר בשם האזרחים השקופים, האזרחים הפשוטים. אני גם אספר את מה שהיה לנו למי שרוצה לדעת, בלי קשר. היינו בחו"ל, תקועים מעל 300 איש מספר ימים - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

העובדים של "הוט".

 << דובר_המשך >> כפיר אלמסי: << דובר_המשך >>   

העובדים של "הוט". נזק כלכלי של מיליוני שקלים אבל אני שם את זה בצד. באתי לדבר על האנשים הפשוטים, האזרחים אני מתכוון כי בסוף כולם אזרחים, ואנחנו רוצים לדעת שהמדינה עושה דברים ובאמת דואגת לאזרחים שלה ולא משאירה את האזרחים באוויר. בסוף, כמו שיו"ר הוועדה אמר, אני לא יודע אם אנשים מבינים את המשמעות של הנזק של האזרח בסוף, וגם משיחות ארוכות שהיו לי עם חברות התעופה – אנחנו טסנו עם חברת "ישראייר", ובאמת אני רוצה לשבח את השירות ואת מה שהם עשו, החזירו אותנו מהר ונתנו לנו שירות מהיר - -

 << אורח >> אלעד עטיה: << אורח >>   

כי הם גוף חזק. ברור. כמו שהחזירו את "כללית" ואת "מכבי".

<< אורח >> כפיר אלמסי: << אורח >>   

בואו נתקדם.

 << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >>   

יש מקרים ויש מקרים. הכל טוב.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

עורכי הדין, לאט לאט.

 << אורח >> אורי סירקיס: << אורח >>   

- - - זה משק לשעת חירום, קיבלנו פנייה ממשרד התחבורה, למה העורך דין זורק פה ואתה מאפשר לו את זה? זה לא יאומן.

 << דובר_המשך >> כפיר אלמסי: << דובר_המשך >>   

חבר'ה עזבו, מישהו מבקש לזרוק פה שטויות, זה בסדר. 

 << אורח >> אלעד עטיה: << אורח >>   

נכון, זה לא שטויות.

 << אורח >> כפיר אלמסי: << אורח >>   

אם אתה לא יודע את העובדות... אתה יודע, עובדות מדברים כשיש עובדות שמכירים. אתה לא יודע מה אני - -

 << אורח >> אלעד עטיה: << אורח >>   

אני גם הייתי בחו"ל, תקוע בדיוק כמוך.

 << אורח >> כפיר אלמסי: << אורח >>   

הכל בסדר. בוא נתקדם. אני באתי להציג את הדברים הפשוטים, לא באתי לייצג שום חברה. האזרח הפשוט, כמו שיושב-ראש הוועדה ציין, שילם על טיסות כי בסוף אף אחד לא בא לאתונה לנופש ולא בא ללרנקה לנופש. באו איקס אנשים, כל האנשים היו צריכים לבוא מהעולם, להגיע למקומות מסוימים. כל האנשים האלה היו צריכים לקנות כרטיסים חלופיים. זה לא חברות התעופה הישראליות חייבו, זה דווקא החברות הזרות חייבו במחירים מופקעים, יקרים, וזה בסדר גמור, כל אחד והביזנס שלו. בסוף הבן אדם הזה היה צריך לקנות לילות בבתי מלון, להגיע למקומות, להוציא עשרות-אלפי שקלים. אני לא יודע אם אתם מבינים את הסכומים - -

 << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >>   

מבינים, מבינים. היו לנו מאות פניות ציבור, אנחנו יודעים.

 << דובר_המשך >> כפיר אלמסי: << דובר_המשך >>   

כל אזרח פשוט זה עשרות אלפי שקלים. זה ימי חופש שלא טופלו. כל יום חופש בממוצע במשק זה מעל 600 שקל. לעשות חשבון של שבעה, שמונה, עשרה ימים של אנשים. לעשות חשבון של לינה – אין מלון פחות מ-150, 200 דולר ללילה בחו"ל, זה 2,000 דולר - -

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אגב, זה בדיוק מה שאמרתי לך - -

 << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >>   

נכון, אנחנו אמרנו את זה בדיונים הקודמים. ניתנו פה דוגמאות של עשרות אלפי שקלים של משפחות, אנחנו יודעים.

 << דובר_המשך >> כפיר אלמסי: << דובר_המשך >>   

כל אזרח פה נפגע במעל 20,000, 25,000 שקל לאדם.

 << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >>   

אנחנו יודעים.

 << דובר_המשך >> כפיר אלמסי: << דובר_המשך >>   

ולא לקחתי את אלה שהלכו למלונות אקסטרים, יקרים, התפנקו. בסוף זה האזרח הפשוט. וכן, אני אומר פה שטוב מאוד שהשרה כרגע עומדת עם היד על השלטר ועושה את זה כדי שבסוף האזרחים כן יקבלו את הפיצוי.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

עם איזה יד על השלטר היא עומדת?

 << דובר_המשך >> כפיר אלמסי: << דובר_המשך >>   

גם חברות התעופה, אני אומר את זה פה, כן צריכות לקבל פיצוי. כן צריכות לקבל את השיפוי שלהן. לא יכול להיות דבר כזה שהמדינה באבחה, שמכה אחת סוגרת את השמיים. אני ישבתי בדיון עם האוצר, לא הייתי בוועדה אבל ישבתי בדיון לגבי הימים האלה. לעובדי המדינה ייצרו מתווה מסודר מאוד, כמו שצריך. כל מי שהיה 80%, נתנו לו כמו שצריך ימי חופש בחו"ל, שיפו אותם ולכל השאר לא, לא חל"ת ולא שום דבר. לא פיצויים, לא טיסות - -

 << אורח >> אלעד עטיה: << אורח >>   

לא, יש מעסיקים שלא מוכנים לשלם.

 << אורח >> כפיר אלמסי: << אורח >>   

בסוף אומרים שרוצים לתת 150 דולר, לחמישה, שישה ימים זה 700, 800 דולר וזה אפילו לא מכסה את הטיסות של האנשים, שתבינו את המשמעות של זה. וכן המדינה צריכה להכניס את היד לכיס שלה והיא כן צריכה לתת והיא כן צריכה לפחות ולדאוג לאזרחים כי זו החובה של המדינה. זה מה שהיא צריכה לעשות.

 << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >>   

בשביל זה אנחנו פה.

 << דובר_המשך >> כפיר אלמסי: << דובר_המשך >>   

ואירוע כזה שסגרו את השמיים, כמו שאמרו "ארקיע" ואני גם אמרתי את זה לאוצר – אני בן 45, אני לא זוכר שהיה דבר כזה. אני חושב שאני אמות וזה לא יקרה עוד פעם, המדינה לא תסגור את השמיים. לא סוגרים שמיים כל יום. זה אירוע חד-פעמי, צריך להתייחס אליו כחד-פעמי וצריך לסגור את האירוע הזה, גם לטובת האנשים הפשוטים, השקופים, האזרחים, גם לטובת חברות התעופה וכן, שהמדינה תוציא קצת כסף, לא יקרה שום דבר.

ואם היו מוציאים פה היום דוחות – הנה, אני אגיד לכם עוד משהו, בסדר? אם היו מוציאים דוחות היום ש-50,000 איש היו תקועים ביהודה ושומרון, אני מבטיח לכם שכל הדיון הזה לא היה מתקיים. אני סיימתי. האוצר כבר מזמן היה מקדם את הכל.

 << דובר >> קריאות: << דובר >>   

מדויק.

 << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >>   

עשינו כבר כמה דיונים שאמרנו בדיוק את זה.

 << דובר >> יעל גויסקי: << דובר >>   

אני עורכת דין מהתאחדות משרדי הנסיעות. אני רוצה להעלות כאן עוד סוגיה ואלה סוכני הנסיעות שעבדו 24/7. הרבה פעמים אנחנו שוכחים אותם. אמנם היה מתווה פיצוי לעסקים בוועדת הכספים. משרדי הנסיעות והסוכנים עבדו, לא כולם יכולים להיכנס תחת המתווה. קל וחומר החברות הגדולות, אלה מעל 400 מיליון. נוצר איזה שהוא מצב שאחרי המלחמה של ה-12 ימים, שהתאחדות משרדי הנסיעות מבקשת לכלול גם אותה באיזו שהיא מסגרת של פיצוי ייחודי לאותה תקופה.

 << אורח >> בתיה זקס: << אורח >>   

זה לא קשור לדיון.

 << דובר_המשך >> יעל גויסקי: << דובר_המשך >>   

זה הכל ביחד כי הם שוב, ההתאחדות בעד פיצוי לצרכנים חד וחלק, הם הלקוחות שלנו. כמובן יחד עם סיוע ופיצוי לחברות התעופה, ולמצוא איזו שהיא רזולוציה, אין ספק. אבל גם פה, אין פונקציה בתוך השרשרת הזאת, שלא שמים לב לכמה הם זקוקים לפיצוי כן הם היו הכתובת.

 << דובר >> ריטה פרייס: << דובר >>   

אני עורכת הדין ריטה פרייס. אדוני היושב-ראש, יש לי כאן 100 שאלונים. עשינו לאדוני עבודת שטח מ-100 נוסעים בסך הכל, מה שזה מייצג, ואני אשלח שאלון רנדומלי. אנחנו מדברים פה על מישהו שרכש ב-7,000 שקלים בגלל חוסר הוודאות של מה יהיה עם הטיסות. מדובאי ללרנקה עוד 7,300, זה רק הטיסות להגיע לאיזה שהוא יעד שממנו אפשר לחזור. ואם מדברים על הוצאות – משפחה עם שני ילדים שעברו מדובאי ללרנקה – 35,000 שקלים. זה נזק למשפחה עם שני ילדים. אדוני, יש לי פה את הטפסים ואני אתן אתם בשמחה כי זו עבודת שטח שלא האוצר יודע אותה ולא אף אחד שישב עם האזרחים. אמנם אתה באת ואמרת והצגת והנה, מהשטח, יש לי כאן כ-100 שאלונים כמעט, אשמח לתת אותם למי שמעוניין בזה כדי שיקרא בדיוק את הנזקים שאנחנו מדברים עליהם, שהם רחוקים מ-100 ו-150 דולר ליום.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

עוד מישהו רוצה לומר משהו?

 << אורח >> שלומי זפרני: << אורח >>   

כן. אני סמנכ"ל מסחר "אל על". כדי לא לחזור על הדברים שנאמרו גם בדיונים הקודמים וגם על-ידי הקולגות, אני מדגיש מה שאמר חברנו, מנכ"ל "ישראייר". "אל על" חברה ציבורית, אנחנו בימים הקרובים סוגרים את הדוחות הכספיים של רבעון שני בחוסר ודאות מוחלט כלפי חברות התעופה וכלפי האזרחים. בסוף ההימשכות האין סופית של הדיונים והשיח והמשא ומתן שלא מתקיים כרגע, כמו שנאמר, זה בלתי אפשרי. אנחנו צריכים מתווה ברור, מהיר. אנחנו צריכים הגדרה באמצעות צו או כל פתרון משפטי אחר ליעד בקירוב להגבלת כמות הימים לסכום מקסימאלי ולמתווה ההשתתפות של המדינה באירוע הזה. 

שאלה חברת הכנסת איך מתקיים הפיצוי ביחס לנזקים שנגרמו לנו? אני מזכיר שדיווחנו על נזק ישיר של 50 מיליון דולר באותם 12 ימים מדוברים – אותו נזק לא נכלל בשום מתווה פיצוי. אין שיח מול אף גורם ממשלתי ביחס אליו, והשיח התיאורטי שמתקיים הוא איך אנחנו מפצים את האזרחים. יש כאן פשוט התנהלות לא לוגית, גרירת רגליים ובסוף מי שנפגע זה האזרח וחברות התעופה. אנחנו צריכים לשים לנושא הזה סוף ולסגור את שלושת האלמנטים שצריכים פתרון.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

עוד מישהו?

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

מה אומר היור"? זה מה שמעניין. תשמע, זה אירוע חסר תקדים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני כבר דיברתי. עכשיו אנחנו שומעים את האנשים לקראת הישיבה הבאה על מנת שהם ישמעו לקראת הישיבה של ה-11 באוגוסט.

 << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >>   

כן, אבל אם הם לא יבואו עם מתווה ב-11 בחודש, אנחנו נביא חקיקה של הוועדה? מה אנחנו נעשה?

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אני חושב שב-11 בחודש אנחנו חייבים לקבל מתווה עם ימים וסכומים, ואתה תצטרך - -


 << דובר >> קריאות: << דובר >>   

- - - עבר מספיק זמן.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

נראה שבעצם הדברים החשובים נאמרו. אולי יש פה עוד דברים שלא נאמרו וצריך לשמוע אותם אבל בסך הכל, הדברים כל-כך ברורים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

חברי הכנסת, יש לנו עוד 10 דקות.

 << אורח >> רז נזרי: << אורח >>   

רק הצעה פרקטית: שלא נגיע ב-11 ויגידו שהיה דיון - - - אדוני היושב-ראש, אני מציע כי אנחנו רואים לצערי את ההתנהלות שחוזרת על עצמה בשידור חוזר בפעם השלישית, כדי שלא תהיה קריאה רביעית באותו שידור חוזר וב-11 יגידו שהיה דיון ב-10 שבוטל, אני מציע ליושב-ראש לבקש שהמדינה תעביר לך נייר תוך שבוע - - -מציע ליושב-ראש שהמדינה תוציא לך נייר תוך שבוע - -
 << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >>   

שנייה, שנייה. עם כל הכבוד, המדינה תעשה - -

 << אורח >> רז נזרי: << אורח >>   

אתה יודע שאני כבר לא  - - - מותר לי להציע. אני מציע.

 << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >>   

אבל זה לא - - - אני רק אגיד שגם מה שהמדינה בחוק טיבי לפני כן, היא אמרה שהיא מתייחסת למצב רגיל, שזה נכון. חוק טיבי התייחס למצב רגיל ויש בה סעיפים שמתייחסים למצב מיוחד. ומצב מיוחד - - - דברים מיוחדים, וזה בדיוק מה שמשרד התחבורה הציע, להפעיל את הסעיפים מחוק טיבי שמתייחסים למצב מיוחד. יכולים לומר שגם הסעיפים של מצב מיוחד לא מתייחסים למצב הנוכחי, זה באמת פרשנות שהיא - -

 << אורח >> רז נזרי: << אורח >>   

אנחנו כן אומרים כי המצב שונה.

 << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >>   

לא, זה לא יכול להיות - - -


 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

רבותי, הנושא הזה של התעופה הוא נושא של מצב מיוחד מאוד. זה לא נכון לבוא ולומר שזה מצב רגיל, זה לא מצב רגיל. הנוסעים שנפגעו זה מצב מיוחד מאוד.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

מה אתם מציעים?

 << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >>   

אמרתי בתחילת הישיבה שעשינו ישיבה אתמול, נעשה ישיבה נוספת - -

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

שמה אומרת? מה עשיתם אתמול?

 << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >>   

שבעוד שבועיים להבין גם את ההשלכות של זה, גם השלמת - -

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

את זה אתם לא יודעים מהתחלה? אני מכירה את השלכות הרוחב. אלה שתי המילים הראשונות שהאוצר יודע להגיד?

 << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >>   

יעשו השלמות נוספות ובעוד שבועיים, כמו שהיושב-ראש הציע - -

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

אבל למה? למה? למה צריך שבועיים?   

 << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >>   

- - - הבעיה של ההשלכות זה אומדנים כספיים - -

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

זה לא משהו שביום אחד אתם יכולים לעשות? זה מאוד מוזר לי.

 << אורח >> רז נזרי: << אורח >>   

אדוני היושב-ראש, אפשר שני משפטים? רק להגיב בקצרה לחברי דניאל: לגבי המצב המיוחד - -

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

זה נשמע כמו מריחת זמן.

 << אורח >> רז נזרי: << אורח >>   

שימו לב, אני מדבר משפטית. אני חוזר ואומר: נכון שההוראות המיוחדות עוסקות במצב מיוחד אבל בתוך דברי ההסבר אני קורא שוב מה שאתם אמרתם. המצב המיוחד שהגדרתם היה כשיש פגיעה משמעותית בהיצע של טיסות. מה זה בעברית פגיעה משמעותית בהיצע של טיסות? מתוך 100% טיסות ירדנו ל-30%, 40%, 50%, 60% - זאת פגיעה משמעותית. המצב הנוכחי זו לא פגיעה משמעותית ולכן זה שונה. לכן המצב הוא לא מצב מיוחד ולכן הסיטואציה הזאת חריגה לחלוטין. כשאני אומר "פגיעה משמעותית" זה הם אמרו, המדינה אמרה. במלחמה יש פגיעה משמעותית, פגיעה של 20%, 30% ופה יש פגיעה של 100%. לכן, דניאל - -

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

זה עניין של הגדרות, ממש.

 << אורח >> רז נזרי: << אורח >>   

לכן דניאל - - -

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

זה התפיסה הבסיסית. נכון.

 << אורח >> רז נזרי: << אורח >>   

פעם שנייה - -

 << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >>   

החוק האירופאי לא אומר כמוך.

 << אורח >> רז נזרי: << אורח >>   

אני חוזר על מה שאתם אומרים. פעם שנייה – מותר לנו, כחברות תעופה, ברור שלא המדינה, להציע. היושב-ראש יחליט. אני שוב חוזר על ההצעה הזאת כי הדינמיקה היא כזאת שאנחנו נהיה באותה סיטואציה ב-11, וכמו שהמנכ"ל - - -, הנזקים יאושרו לא רק לחברות, גם לאזרחים.

אני כן מציע שהכנסת תבקש אחרי שפעמיים שום דבר לא קרה, תבקשו שתוך כמה ימים, שבוע, שיהיה לכם עדכון.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

נכון. למה לא?

 << אורח >> רז נזרי: << אורח >>   

אני לא מצליח להבין. ועוד הלקח מהקורונה – אדוני היושב-ראש, עוד משפט אחד, לקח מהקורונה כשהייתי בתפקיד. כל החקיקה שאפשר לעשות אותה במשך חצי שנה, שמונה חודשים, אפשר לעשות אותה כשאין ברירה גם בלילה ו - - - ככה עשינו.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

ברור. יענו אם מחר הייתם צריכים להגיש הודעת עדכון לבג"ץ, הייתם נותנים. את כל מה שאתם רוצים עכשיו שבועיים, היית לוקח ואומר שאתה יכול לעשות את זה ב-24 שעות, במיוחד שעבר כבר יותר מחודש. אז באמת, השבועיים האלה, אני לא מצליחה להבין - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

רגע, רבותי.

 << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >>   

- - אני לא מצליחה להבין, אתם לא משכנעים אותנו. זה נשמע בדיוק – אני אגיד לך למה, כי זאת השיטה של האוצר – להתיש. להתיש עוד קצת את האזרחים ועוד קצת את החברות, ואז אנשים אומרים: יאללה, אין לנו כבר כוח, נעשה את זה לבד. זה הרי חלק מהשיטה של האוצר ותמיד זה היה ככה, זה לא משהו חדש. אתם מתישים את הח"כים, אתם מתישים את האזרחים. ואני חושבת שפה אנחנו צריכים להיות עם האצבע למרות שזה לא הדבר הכי חשוב עכשיו במדינת ישראל אבל זה באת סימפטום וצריך לשים לזה סוף. למה כל המריחות האלה?

 << דובר >> קריאה: << דובר >>   

זה כן חשוב.

 << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >>   

כשרוצים להעביר פה חקיקה להפיכה משפטית עושים את זה מהר. גם חוק השתמטות.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

או פשוט לעשות טקס פינוי-בינוי, כמו שהיה עכשיו בחולון.

 << דובר >> קריאות: << דובר >>   

- - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

רבותי, לאט לאט.


 << דובר >> קריאות: << דובר >>   

- - -
 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

רבותי, רבותי. חבר'ה יש ועדת כספים. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אני רוצה לפנות לאוצר, וזה באמת לא אישי. אני עוד ב-16 ביוני פניתי לשר האוצר וגם לשרת התחבורה והצעתי מתווה שמבוסס על דברים מסוימים, הצעתי מתווה מסגרת, וזה באמת לא מסובך. תאמין לי, עשינו דברים הרבה יותר מסובכים בהקשר הזה, זה לא אמור להיות מסובך. זה בסוף עניין של כסף, ויש לי תחושה ששר האוצר לא רוצה להוציא את הכסף וזה הסיפור – הוא לא רוצה לפצות ואנחנו כן רוצים לפצות ואנחנו נתעקש על זה. והטקטיקה הזאת ידועה – ככל שמתרחקים מהאירוע, זה מתחיל להיות יותר מסובך ומתמסמס. אני מקווה שאנחנו לא ניתן לזה להתמסמס. אנחנו נתעקש על זה כי זאת הייתה פעולה יזומה של המדינה ואנשים חייבים לקבל פיצוי.

 << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >>   

חד-משמעית, כל מילה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

עוד מישהו רוצה להגיד משהו?


 << אורח >> ערן בן שושן: << אורח >>   

אני עורך דין שמייצג אזרחים שנפגעו במסגרת המבצע. היו פה ויכוחים משפטיים, בפעם הקודמת גם היה דיון סוער. אני רק אגיד בהקשר הזה שלפלונית-אלמונית האזרחית בבית, לא מעניין אותה סעיף 9, הוראות מיוחדות, הוראות כאלה ואחרות. בסוף לאזרחים אין זמן. קורונה, "חרבות ברזל", מבצע "עם כלביא" – אין להם זמן. אין. תכף מגיעות לאנשים ההורדות ואין להם זמן. האזרחים קורסים. מישהו צריך לתת על זה את הדעת. לקחת עוד שבועיים ועוד שבועיים – להם אין. אז עם כל הכבוד לכל המכובדים, כולל האוצר שיושב בחדר, צריך לתת מענה ומיד.

בנימה הזאת אני אומר שוב, להבדיל אלף אלפי הבדלות, גם לחטופים שלנו אין זמן. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

רבותי, סיימנו? דיברת, לא?

 << אורח >> שירלי חמדה קציר: << אורח >>   

יש לי שאלה אליך: מה לגבי ההצעה של רז, שהאוצר - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני אתייחס. אז כמו שאמרתי קודם, אני לא עוזב את הנושא הזה, עובדה שזו כבר ישיבה שלישית או רביעית, נפתור את הבעיה בסוף. אני נותן לכם את הזמן הזה. הנושא הזה חשוב מאוד, אתם צריכים לאגם את המספרים, לראות מה העלויות התקציביות אבל אתם צריכים לנצל את הזמן ולשבת עם החברות ועם מי שצריך.

 << אורח >> בתיה זקס: << אורח >>   

ומה עם האזרחים?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

רגע, החברות יפצו את האזרחים, ככה זה הולך. רבותי, אנחנו לא בבית משפט. הגשתם בקשות לבית המשפט, תלכו לבית המשפט. אם אתם בכנסת, תנו לנו לטפל בזה.

 << דובר >> ריטה פרייס: << דובר >>   

אדוני, השאלה אם מישהו חושב גם לייצג את האזרחים?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

רגע. אני נותן לכם את הזמן לזה אבל יחד עם זה, בישיבה הבאה תגיעו סגורים עם עצמכם. לא יהיה לכם יותר זמן. תבואו מוכנים אחרי שכבר ישבתם. אם הגעתם להסכם – מצוין. הכי טוב מבחינתי שיהיה הסכם. אם אין הסכם, תגידו מה אתם מוכנים ואנחנו נקבל את ההחלטות שלנו. אמרתי שחקיקה כרגע זה בעייתי מבחינתנו לעשות ואתם יודעים את זה. אל תנצלו את זה כי במקום זה נקבל החלטה שתשמש נגדכם בבתי המשפט ותביעות צד ג'. אל תתנו לנו ללכת בעניין הזה.

חברים, רוצים להגיד עוד משהו? אבל צריכים גם לפצות את החברות, לא רק את האנשים.

 << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >>   

שיבואו עם מתווה נורמלי ב-11 לחודש.

 << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>   

רק בשולי הדברים, אם אפשר להעביר מסר: אם אתם צריכים זמן, תגידו לנו. אנחנו אנשים מבוגרים ואתם אנשים מבוגרים. אתם לא מנצלים את הזמן כמו שצריך, וזה כל-כך שקוף. באמת, רואים לכם, לא עובדים ככה. ועדת בית, הנהלת יישוב, מנהל בית ספר מול ועד ההורים לא היה מתנהל באורח כל-כך לא יעיל ולא שקוף ולא בגובה העניים.

סבתא שלי היקית הייתה אומרת במבטא יקי ארגנטינאי, היא הייתה מדברת ספרדית asi no se hacen – ככה לא מתנהגים. זה לא ראוי. אז זהו, בואו נתבגר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

חבר הכנסת בליאק, נתת להם הצעה לפתרון?

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

בוודאי. עם הסכומים, עם הכל.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

יש לך נייר על זה?

 << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

בטח.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אתה יכול להעביר לי?

 << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

בטח.

 << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >>   

כבר מזמן הוא הכין. הוא זריז, הוא חרוץ.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אנחנו נקיים ישיבה ב-11 באוגוסט. לקראת הישיבה נעשה ישיבה פנימית כדי לראות מה קורה, אם ההצעה באמת עלתה. לישיבה הפנימית ח"כים יכולים לבוא גם. ואני אומר לכם כבר מעכשיו שאם לא תסיימו את העניין, אני "אלביש" עליכם את אפרת רייטן, חבל לכם על הזמן.
 
 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>   

אתה יודע מה? אני מקווה שתגיעו לא מוכנים. כל אבירים פה גומרים אתכם.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

תודה רבה. הישיבה נעולה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:32. << סיום >>