פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 18 ועדת הכספים 29/07/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 700 מישיבת ועדת הכספים יום שלישי, ד' באב התשפ"ה (29 ביולי 2025), שעה 13:30 סדר היום: << נושא >> הצעת מחיקת חוב לחברת שביט שרותי ניהול למשרד הביטחון בע"מ בהתאם לסעיף 10 לחוק החברות הממשלתיות התשל"ה-1975 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: חנוך דב מילביצקי – מ"מ היו"ר משה גפני נעמה לזימי אורית פרקש הכהן נאור שירי חברי הכנסת: אורי מקלב מוזמנים: אלמוג אמיגה – אגף החשכ"ל, משרד האוצר טל שטראוס קאופמן – ע' ליועצת המשפטית לחברות, משרד הביטחון מורג מקייטן – סגן בכיר למשפט מסחרי, משרד הביטחון ערבה אלמליח – רכזת תיירות וסביבה, רשות החברות הממשלתיות יוסף אבי יאיר אנגל (ג'וחא) – משפחות החטופים יזהר ליפשיץ – משפחות החטופים מיכל מירן – משפחות החטופים ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: יפעת קדם רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת מחיקת חוב לחברת שביט שרותי ניהול למשרד הביטחון בע"מ בהתאם לסעיף 10 לחוק החברות הממשלתיות התשל"ה-1975 << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> צוהריים טובים. אנחנו ממשיכים את סדר היום. אנחנו נדון עכשיו בהצעת מחיקת חוב לחברת שביט שירותי ניהול למשרד הביטחון בע"מ בהתאם לסעיף 10 לחוק החברות הממשלתיות. אני מזכיר שוב, כל נושא המינוי שלי, אם וככל שיאושר בוועדת הכנסת, יבוא לפה וכל מי שירצה יוכל לדבר בנושא הזה. כרגע אנחנו מדברים אך ורק על הנושאים שעל סדר היום. אני מבין שיש פה משפחות. ג'וחא, בקשה. << אורח >> יוסף אבי יאיר אנגל (ג'וחא): << אורח >> חברי הכנסת, אתם ודאי מרגישים טוב וללא חרטות בפגרה הרביעית מאז יום השואה של ה-7.10. אגלה לכם ש-49 החטופים והחטופה שעדיין בגיהינום ומשפחותיהם שנאבקות מכאב, געגוע וחרדה חשים רע כבר 662 ימים, תחושת בגידה וכעס של התנהלות האחראים על המחדל האיום והנורא שקורה כאן יום יום. כל האמירות והאזהרות של המומחים בתחום שבויים ונעדרים מה-8.10 להחזיר את כל החטופים תמורת האסירים עברו לכם ליד האוזן מבלי שעצרתם לרגע לנסות ולברר אולי הם אכן צודקים והדרך שבה מוביל המפקיר המנצל את המצב לברוח ממשפטו אינה הדרך הנכונה. האמירות הקשות של שרים כמו השר קיש אמש על כך שכנראה לא נוכל להשיב את החטופים בעסקה נועצות עוד מסמר גדול בלב המשפחות. מה קורה למנהיגי העם בישראל? מה הוא יודע שהמפקיר וחבריו בקבינט לא יודעים? לפרוס שולחן עם תופינים ולחגוג על הריסות הבתים שנפגעו מטיל איראני בחולון היה אמש הדבר החשוב לשר הביטחון, במקום להשקיע את מרבית זמנו במציאת פתרון להחזיר את כל החטופים והחטופה. מה קורה לנו? כמה פעמים במשך 22 החודשים האחרונים שמענו אמירות מפי המפקיר וחבריו לממשלה כי אוטוטו החמאס מושמד וכי אנחנו כפסע מניצחון מוחלט? כמה פעמים כמעט ניצחנו במלחמת 662 הימים נגד הארגון הקיקיוני שעושה מאיתנו צחוק ומושך אחריו את כל העולם, כולל את הטובים שבידידינו נגדנו. לצערי, נראה שהחמאס מנצח בגדול. ככל שעוברים הימים הכישלון שלנו בכל ההיבטים גדול יותר על חשבון החטופים והחיילים שנופלים או נפגעים פיזית ונפשית. 662 ימים של מלחמה שמשנה כליל את פניה של החברה הישראלית, יוצרת קטבים שקשה יהיה לגשר עליהם היום וכשהסיוט יסתיים מתי שהוא בעתיד. בשבועות האחרונים החרדים פרשו מהממשלה כי הנושא החשוב ביותר בזמן הזה לא קיבל מענה כפי שהם רוצים בדמותו של חוק ההשתמטות. כמה פעמים אמרתם, חברי הכנסת מהמפלגות החרדיות, שאתם בעד החזרת החטופים כי זו מצווה ראשונה במעלה ולא נקפתם אצבע ולא עשיתם כלום כדי שזה יקרה? איזה פער נפער בין יותר מ-80% מהעם שדורש עסקה כוללת כדי שכל החטופים והחטופה יחזרו, לבין המנהיגים שמקבלים החלטות שלרוב לא ברור לאן רוצים להגיע. כמה פעמים ובאילו ועדות עלה בחודשים האחרונים נושא החטופים והחטופה במאמץ למצוא דרך להחזרתם למשפחות, מי לשיקום ומי לקבורה מכובדת, כדי להתחיל לרפא את תחלואי החברה שלנו? ביום ראשון נציין את תשעה באב, יום חורבן שני בתי המקדש. הראשון על ידי הבבלים, לאחר פירוקה של הממלכה היהודית העצמאית, בגלל ריב אחים. השני על ידי הרומאים, לאחר שהתפרקה ממלכת החשמונאים, בגלל ריב אחים. שתי הממלכות התפרקו לאחר כ-77 שנות עצמאות. האם אנחנו עומדים ערב תשעה באב באותו מצב? תודה. << אורח >> יזהר ליפשיץ: << אורח >> כן, תשעה באב. אני חושב שכולנו פה צריכים לשאול הרבה שאלות. אני הייתי בארבע ועדות. אני מוכרח להגיד שברגע זה יש מו"מ, ברגע זה דנים האם נפסיק את הלחימה וננשום בלי 20 הרוגים בחודש, ברגע זה יש בעיות חברתיות שהביאו לכל כך הרבה התאבדויות כי אנשים נכנסו לסוג של דיכאון כתוצאה מהעומס של שנה ותשע. את הקיבוץ שלי עוד לא התחילו לבנות. הייתי עכשיו בוועדה שדיברה על איך נבנה את איו"ש, על איך יחילו משילות ישראלית באיו"ש ובעזה. רגע, עוד לא בניתם בית אחד בניר עוז. בואו תתרכזו קודם בעניי עירך, באלה שסבלו. לפני תשעה באב התחושה היא, ואני לא כמו ג'וחא שמומחה לבית ראשון ושני ב-77 השנים שלו, שהמרקם החברתי שלנו מתפרק פה קצת, שאנחנו שוכחים את העיקר. המשכן הזה צריך להראות דוגמה לסיפור. הייתי עכשיו בוועדה שהיו בה צרחות. קשה להסביר את הנושאים, אבל חטופים זה הלב הפועם של מדינת ישראל שלא מקבל את הגודל שלו. עם ישראל כולו חטוף. אני רואה משפחות שלמות שלא קשורות ישירות לאירוע ה-7 באוקטובר, שלא היו בקיבוצים, שאין להן חטופים, ונמצאות בדיכאון. יש פה תופעה שאנחנו כנראה נשלם עליה הרבה בהמשך, כשהיא רק תלך ותגבר. רמזו על התאבדויות של אנשים שחוזרים. זה בגלל שאין מוצא. יש כאילו נתק בין הבית הזה לבין מה שקורה בעם כרגע. תשעה באב שמח לכולנו, אבל בואו נשמור על השלישי. << אורח >> מיכל מירן: << אורח >> אני גיסתו של עמרי מירן שנחטף לעיניהן של אחותי לישי והאחייניות שלי רוני ועלמה. הגעתי עכשיו מוועדה קודמת. זו הוועדה השלישית. הרבה פעמים שואלים אותנו אזרחים ואזרחיות למה אנחנו פה הרי גם ככה לא שומעים אותנו, גם ככה לא מקשיבים, וגם אם הם מקשיבים, אומרים לנו תודה רבה וזה ממשיך הלאה. אני יכולה להגיד שבוועדה הראשונה היה לי מאוד קשה, כבר לא הייתי אני בהרבה מובנים. אני חושבת שכולנו לא אנחנו, כל העם הזה לא הוא כבר. בוועדה השנייה, כמו שיזהר התייחס פה עכשיו, לא הבנתי איך יכול להיות שבבית העם הזה אתם זה אנחנו. אני רחוקה ממך שנות אור, אני רחוקה ממה שהבית הזה מייצג שנות אור. עמרי, הגיס שלי, רחוק שנות אור. רוני שלו הייתה בת שנתיים וחודשיים כשהוא נחטף אל מול עיניה. היא נלקחה מידיו אחרי שבמשך שעות ארוכות היא הייתה בת ערובה וישבה עליו. רוני שלו מציירת לו ציורים, כששם היא עמוד האור שלו שמראה לו את הדרך הביתה. הילדה הזאת המדהימה שהייתה בת שנתיים וחודשיים תהיה השבוע בת ארבע. לפני שבועיים הייתי פה והתחננתי - אל תתנו לילדה המדהימה הזאת והחכמה הזאת לבקש משאלה מנר על עוגת יום הולדת עם חד קרן שאבא יחזור מעזה. אתה יודע, חבר הכנסת מילביצקי, זה כנראה הולך לקרות. כשהממשל הזה רוצה משהו הוא משיג אותו, אנחנו רואים את זה במעשה, אנחנו רואים את זה במעשים. כנראה שלא רוצים להחזיר את עמרי לרוני שלו, לעמוד האור שלו. עלמה, שהייתה בת חצי שנה והייתה על לישי, עכשיו בת שנתיים וארבעה חודשים. היא מבקשת לראות את אבא. היא מכירה אותו מפוסטר, היא לא באמת יודעת מה זה אבא או מי זה אבא. אני די בטוחה שיש לה תחושה בגוף. הילדה בת החצי שנה נושאת בגופה את הטראומה של היותה בת ערובה, ואני לא אפרט איך אנחנו יודעים את זה, זה לא המקום. היום הוא היום ה-662 מאז שעומרי נחטף אל מול שתי הקטנטנות האלו, שתי המתוקות האלו שאנחנו קוראים להן עמוד של אור וקרן שמש. הן מצילות אותנו. גם הבן שלי, שקוראים לו יהל, שזה להפיץ אור, מציל אותנו. אנחנו באמת מאמינים שאפשר שיהיה פה טוב, אבל כרגע מאוד מאוד חשוך כאן, מאוד מאוד חשוך. אנחנו בכלל לא העניין, עמרי ועוד 49 חטופים וחטופה שנמקים ונרקבים בשאול, במנהרות האופל 40 מטר מתחת לאדמה הם העניין. אני באמת לא מצליחה להבין את הלופ הזה. אנחנו בלופ. לפני שבוע הייתי פה. אני אומרת כל פעם את אותם דברים רק בצורה קצת אחרת. אני חוזרת על עצמי שוב ושוב. מה הערך של זה בכלל? אני עדיין פה, כי זה המעשה שאני יכולה לעשות. לכם יש יותר כוח, אתם מחזיקים במושכות. המעשים שאתם עושים לא מחזירים אותם הביתה 662 ימים. מה זה אומר? שאתם לא רוצים? תעזור לי לצאת מהלופ הזה. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> האירוע הזה לא מנוהל מפה. מי שמנהל אותו זה ראש הממשלה, שר הביטחון וקבוצה מאוד מצומצמת של אנשים מסביב. הם היחידים שמבינים ויודעים מה קורה, כל השאר לא. הם מקבלים עדכונים באופן שטף על מה בדיוק המצב, על איך מתקדמים או לא מתקדמים. זה מתנהל בצמצום שבצמצום. אני לא חושב שיש מישהו שלא רוצה, אני חושב שיש מחלוקת על הדרך ועל איך נכון לעשות את זה. האירוע הזה הוא לא אירוע שמטופל מפה באיזו שהיא צורה. זה מתנהל על ידי ראש הממשלה, שר הביטחון ומספר מצומצם של אנשים שהם היחידים שחשופים למידע הרלוונטי. << אורח >> מיכל מירן: << אורח >> ואתה סומך עליהם? << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> כן. << אורח >> מיכל מירן: << אורח >> 662 ימים זה לא קורה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נכון, אבל אני לא חושב שמישהו מהם לא רוצה, או מישהו מהם רוצה פחות. << אורח >> יוסף אבי יאיר אנגל (ג'וחא): << אורח >> ברור לגמרי שכן. למה אתה אומר ככה? ביבי לא רוצה. אמרנו את זה בשבוע הראשון ואנחנו אומרים את זה היום אחרי 662 ימים. אתם אחריו כאילו שזה לא עניין שלכם. אתם נבחרי העם. 662 ימים 50 משפחות עדיין מדוכאות וזה כאילו לא העניין שלכם. איזה דבר זה? << אורח >> מיכל מירן: << אורח >> אני חושבת שזה גם עניין של כל העם. חיילי מילואים מתאבדים, חיילים נופלים. בניגוד לדבריה של חברת הכנסת לימור סון הר מלך, הם לא מתעלים, הם נופלים, הם מתים, והמשפחות שלהן נופלות לתהום. זה כל כך הרבה אנשים, כל כך הרבה מעגלים של חברים, של חברות, של אנשים שאכפת להם, שכואב להם, שעושים מעשה בדרכים שלהם. בבית העם הזה אתם מאפשרים לקבוצה קטנה ומצומצמת לטפל בנושא הליבה של מדינת ישראל שעליה היא תקום או תיפול, וכרגע היא נופלת. הם לא מצליחים 662 ימים להחזיר 50 חטופים וחטופה. יש פה שתי ילדות ששואלות כל יום מתי אבא שלהן יחזור מעזה. כל יום הן שואלות והן באי ודאות קיצונית. אם אתה ואני לא יכולים לחיות באי ודאות קיצונית כל כך הרבה זמן, איך ילדים וילדות? יש ילדים וילדות שהאבות שלהם בשבי - חלקם בחיים, חלקם לא. יש פה משפחות שלמות שעל היקירים שלהן, על האהובים שלהן הן לא יודעות כלום. איך יכול להיות שאנחנו ממשיכים? איך יכול להיות שאנחנו מאפשרים לקבוצה כל כך קטנה לנהל את זה 662 יום בלי לשאול שאלות? אתה חבר כנסת, אתה נבחר ציבור. האם אתה שואל שאלות? מתי אתה שואל את השאלות האלו? האם זה מעניין אותך לשאול את השאלות האלו? איפה זה בא לידי ביטוי? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש ועדת חוץ וביטחון ששם שואלים את השאלות. << אורח >> מיכל מירן: << אורח >> אתה נמצא שם? אתה פעיל שם? איזו שאלה אתה שואל שם? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא יכול לדבר על מה שמדובר בדיונים מסווגים של ועדת חוץ וביטחון. << אורח >> מיכל מירן: << אורח >> מה המעשה שאתה עושה כדי להחזיר אותם? נאמר פה שיש קבוצה קטנה של אנשים שאחראים על זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נכון. שוב, הוויכוח הוא על הדרך, על איזה מחיר נכון לשלם וכו'. אני בין האנשים שסומכים על ההנהגה הנוכחית, על הדרך שהיא פועלת. << אורח >> יוסף אבי יאיר אנגל (ג'וחא): << אורח >> עד מתי? << אורח >> אופק: << אורח >> אתמול בקבינט המצומצם דיברו על שטחים ברצועה. האויבים שלנו מעדיפים שטחים על חיילים. מתי הפכנו להיות האויבים של עצמנו? << אורח >> מיכל מירן: << אורח >> זה נראה שאני על סף ייאוש, אבל זה רק לרגע. עבור עמרי, עבור כל החטופים והחטופה, עבור הילדים והילדות שלנו, עבור העם שלנו שכרגע סובל, ועבור הניסיון איך שהוא שיהיה פה טוב אני אמשיך להגיע לפה, אני אמשיך להשמיע את הקול, גם אם לפעמים אני אגיד דברים נוקבים. אני לא יודעת איך להמשיך, אבל אני אמצא את הדרך להמשיך ולהשמיע את הקול שלהם, את הקול של עמרי ושל כולם ממנהרות החמאס, 40 מטר. היה לנו כל כך חם השבוע, נכון? תחשבו עליהם. הם באמת נמצאים שם בייסורי גיהינום, והקטע הוא שאנחנו אומרים את זה שוב ושוב ושוב. מעבר לייסורי הגיהינום, השובים שלהם שומעים את כולנו, כולל את חברי וחברות הכנסת שיוצאים בכל מיני הצהרות. אתה אומר שמדובר בקבוצה מצומצמת שיודעת מה קורה שם, אבל יש אנשים שמרשים לעצמם לצאת בהצהרות, מרשים לעצמם לקבוע את המדיניות בשטח. אם המעשה של המדיניות קובע דברים בשטח ברגעים אלה שאנחנו יושבים פה, כנראה שהם יודעים דבר או שניים. זה באמת הופך את המדינה הזאת למדינה שאי אפשר לחיות בה, שאי אפשר לנשום בה. אנחנו פשוט נותנים להם למות שם. אני באמת לא מצליחה להבין באיזה עולם שיש בו אנושיות זה קורה. אתה יודע מה, אולי זו האנושיות העכשווית, אולי זה מה שנהייה מאיתנו. תודה << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:55 ונתחדשה בשעה 14:00.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו ממשיכים בישיבה הנוגעת למחיקת חוב לחברת שביט שירותי ניהול למשרד הביטחון בע"מ בהתאם לסעיף 10 לחוק החברות הממשלתיות. אני אגיד לכל אלה שלא היו פה קודם - אני מנהל את הישיבה הזאת מכוח בקשה והסמכה של יושב ראש הוועדה אופיר כץ. ככל שוועדת הכנסת תחליט למנות אותי, זה יגיע לפה וכולם יוכלו להתבטא בנושא הזה כאוות נפשם. מכיוון שהזמנו לפה אנשים בשעות ואנחנו לא רוצים שיחכו סתם, אנחנו כרגע בנושא של חברת שביט. אורית, בקשה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה, אדוני היושב ראש. אנחנו מגיעים מדיון מאוד טעון של צרחות בוועדת הכנסת, דיון שקשה להיות בו ונוגע בראש וראשונה אליך. אני באמת מאחלת לך את כל ההצלחה בכל האתגרים שיש לך, לרבות באתגר של החקירה, אבל יש דיון בוועדת הכנסת שנוגע לעניין שלך שאתה לא נמצא בו. מה אתה אומר על זה? האם אתה לא חושב שנכון לחכות לכל הפחות לאחר ההצבעה? האם אתה לא חושב שנכון להקפיא? אנחנו ביחסים אישיים מכבדים. אני רוצה לשמוע אותך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא אתייחס למינוי שלי עכשיו. בדיון על המינוי אני אתייחס. כפי שאמרתי קודם, אני מנהל את הדיון כמו כל חבר כנסת של ועדת הכספים שמוסמך לנהל מכוח הסמכה של יושב ראש הוועדה אופיר כץ. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה לא לקחו חבר ועדה אחר? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אין שום בעיה חוקית שאני אנהל את זה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני לא חושב שיש בעיה חוקית. גם אם היה חבר ועדה אחר מנהל היה בזה טעם לפגם. למה לקיים דיון בו זמנית? אף אחד לא אמר שזה לא חוקי, אין טענה כזאת, אבל יש common sense שאמור לייצר איזו שהיא הבנה. אם אתה עושה הצבעות, למה זה צריך להיות בו זמנית? יש טעם בנוכחות שלנו בוועדת הכנסת, כי זה לא דיון על הצעת חוק פרטית שאתה עושה את השיקול שלך לאן ללכת ולאן להיכנס. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הנוכחות שלנו נדרשת בוועדת הכנסת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אין לי בעיה שאתה מנהל את הדיון. כל אחד יכול לנהל את הדיון. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אין לך בעיה שהוא מנהל את הדיון? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני חושב שהיה טעם לפגם בעצם קיום הדיון. למי אני אפנה? לשלומית, לשגית? אולי אני אפנה לאימא שלי, אלי היא תעזור לי באירוע הזה כי מכם לא תבוא לי הישועה. אם יש חברים בוועדה שצריכים ורוצים להיות בדיון אחר, אפשר לחכות חצי שעה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה לא לחכות חצי שעה. אנחנו קבענו את סדר היום - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אופיר היה נותן לנו לדבר ראשונים. איך שסיימנו באנו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עכשיו אנחנו ב-14:00. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יכולנו לסיים את זה בחצי שעה, ב-20 דקות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אפשר היה לעשות את זה. לא הגיעה אלי שום בקשה מצידך או מצד - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא ידעתי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו לא ידענו. שיערנו שלא יהיה דיון לפני שיצביעו עליך. הופתענו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה יודע איך ידעתי? מדפנה ליאל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> טוב שיש דפנה ליאל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> טוב שיש דפנה ליאל. אולי ממנה אני צריך להתעדכן. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה אתה לא משתתף שם בדיון? זה נוגע אליך ברמה האישית. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אני לא הולך לדבר, למרות שתנסי 10 פעמים - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זו שאלה לגיטימית, חנוך. למה אתה לא שם? << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> הכל לגיטימי. כשהנושא של המינוי שלי, אם ועדת הכנסת תחליט למנות, יבוא לפה, תוכלו לדבר. אני לא מתכוון לדבר על זה שש ושבע פעמים בדיונים שונים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני לא רוצה לדבר על המינוי, אתה צודק בהקשר הזה. אני רוצה לדבר על ועדת הכנסת. היינו בוועדת הכנסת, כיוון שעל סדר היום היה מינוי יושב ראש ועדת הכספים. הייתי שם בכובע שלי כמרכז האופוזיציה בוועדת הכספים. בדיון היו ארבעה-חמישה חברי ועדת הכספים, כי דובר על מינוי של יושב ראש ועדת הכספים. בחלק מהדיון גם הייתה היועצת המשפטית. ברור שלפי התקנון יכולתם לפתוח את הוועדה, לנהל ולהצביע, אבל מבחינת המהות אני חושב שמן הראוי היה לדחות את הוועדה. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> דיברת שם? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כן, דיברתי. ברגע שסיימתי לדבר באתי לכאן. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני לא הספקתי לדבר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חשוב לך להיות בנושא הזה של שביט? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לפעמים צריך להגדיל את הראש, לא ללכת עם הראש בקיר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא קיבלתי שום בקשה. אם היית פונה אלי - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> חשבתי שהוועדה תיפתח בסיום ועדת הכנסת, זאת הייתה ההבנה שלי. פתאום אמרו לי שהתחיל הדיון. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> מה אתה מבקש כרגע? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני חושב שמן הראוי להמשיך את הוועדה בסיום הדיון על מינוי יושב ראש ועדת הכספים בוועדת הכנסת. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> כל הדיון? אני צופה שיש שם הרבה אנשים שרוצים לדבר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני לא בטוח. לדעתי זה לקראת הסוף. לפחות לא לעשות הצבעות עד ההצבעה בוועדת הכנסת. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אתה רוצה שנדחה ל-14:45? מקובל עליך? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בסיום הדיון וההצבעה בוועדת הכנסת. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> כדי לא לעכב את כל האנשים שהגיעו בנושא של שביט ואת ראשי המועצות והרשויות שהגיעו לנושא של ההסעות, האם אנחנו יכולים לקבוע שגם אם זה לא מסתיים שם נתחיל את הדיון פה בשעה 14:45? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר, נתכנס שוב ב-14:45. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 14:15 ונתחדשה בשעה 14:45.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שלום, אנחנו ממשיכים עם הצעת מחיקת חוב לחברת שביט שירותי ניהול למשרד הביטחון בע"מ בהתאם לסעיף 10 לחוק החברות הממשלתיות. << אורח >> מורג מקייטן: << אורח >> התקבלה החלטת ממשלה ביולי 2015 להקים את החברה הזאת למטרות מאוד מוגדרות. בפברואר 2016 היא נרשמה ברשם החברות, בנובמבר 2016 היא התחילה לפעול. בכל שנת 2016 היה הליך מינוי של מנכ"ל החברה, יועץ משפטי ונושאי משרה נוספים. במהלך 2017 התנהל מו"מ - אני הובלתי אותו מטעם משרד הביטחון יחד עם הכלכלן הראשי - על חתימה של הסכם מסגרת לרכישת שירותים עם חברת שביט, כשהסכם המסגרת דיבר על איך מסדירים את היחסים בינינו לבין שביט, איך משרד הביטחון מוציא הזמנות שנתיות כדי לרכוש את השירותים שהוחלט עליהם בהחלטת הממשלה. הסכם המסגרת נחתם ברבעון הראשון של 2018. בנובמבר 2017 נפתח סכסוך עובדים בין ועד עובדי משרד הביטחון לבין ההנהלה על רקע ההקמה של חברת שביט. הטענה של ארגון העובדים הייתה שהעברה של תכולות העבודה ממשרד הביטחון לחברה ממשלתית הוא אירוע שמצדיק פתיחה של סכסוך עבודה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> את זה לא הצגתם בדיון הקודם. התקיים דיון בוועדת כספים בחודש מאי, במהלכו חברי הכנסת רצו להבין מה קרה עם החברה, למה הוחלט לסגור אותה, האם היא התחילה בפעילות. << אורח >> מורג מקייטן: << אורח >> אני חזרתי למשרד רק לפני שבוע. כמי שליווה את הקמת החברה מ-2015 והיה שותף לכינון ההסכם איתה ולבקשה לפירוק שלה חשבתי שנכון להגיע לפה ולהציג את הדברים. המו"מ המשיך עם החברה, הוא לא נפסק ברגע שנפתח סכסוך העבודה. הסכם המסגרת נחתם בתחילת 2018. החברה התחילה לעבוד, לצבור עלויות, לגייס עובדים, כשמשרד הביטחון מעת לעת הזרים לה כסף. הכסף הוזרם בצורה של הלוואה המירה להון מניות, כי הרציונל היה שנתקזז עם ההזמנות שהמשרד מוציא לרכש שירותים. מכיוון שזה לא הבשיל כי ביוני-יולי 2018 נחתם הסכם בין משרד הביטחון לבין הוועד לפיו הפעילות של השירותים יפסיקו להירכש, פנינו באמצע 2018 וביקשנו שהיא תעמיד תכנית לסגירת החברה, לצמצום הפעילות. את כל התכולות הפסקנו לרכוש ממנה באמצע 2018, למעט תכולה אחת של עובדי אפ"י, שזה ניהול מאגר היצואנים, כשלזה ניתן להם עוד שישה חודשים, עד תחילת 2019. הם היו צריכים לתת לנו תכנית לאיך הם סוגרים את כלל הפעילות בתחילת 2019. מאמצע 2019 אין בחברה הזאת פעילות, השירותים הופסקו. ב-2019 רצינו לבחון אפשרות לפרק את החברה, רק שאז נקלענו לתקופת בחירות שאי אפשר היה להעלות את זה לוועדת כספים. משנת 2019 עד 2024 עוד התעסקנו עם זה, כל פעם זה עלה. מכיוון שכל הדירקטורים התפטרו כי לא הייתה פעילות בחברה, לא היו מורשי חתימה שיחתמו על דוחות רלוונטיים כדי לקדם את הליך הפירוק - הקורונה הייתה במקביל, אחר כך המלחמה - והיינו צריכים לשלם עיצומים וקנסות בגלל שהחברה לא מגישה דוחות, היה צורך להסדיר את פירוק החברה. מכיוון שאין טעם להשאיר ישות משפטית כזאת שאין בה נושאי משרה, אין משרדים ואין כלום, היה צריך להגיע לפה כדי לעשות מחיקה של החוב על מנת שהחברה תוכל להגיש הצהרת כושר פירעון ולהגיע לבקשה לפירוק. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בדיון הקודם נשאלו כמה שאלות על ידי חברי הכנסת, בין היתר איזה התקשרויות היו לחברה, מה סוג השירותים שניתנו על ידה, כמה כסף הוקצה למשכורות, מי מקיים היום פעילות, האם זו פעילות שנשארה בתוך משרד הביטחון, וגם שאלות לגבי דוח מבקר המדינה, הזיקה שלו להקמתה חברה ואיך זה משליך אם בכלל כשהחברה תיסגר. << אורח >> מורג מקייטן: << אורח >> העברנו לוועדה את כל המסמכים. נחתם הסכם מסגרת שלפיו החברה הייתה אמורה להפעיל מוקד לרישום יצואנים, לנהל את מאגר הספקים במנה"ר, לסייע למשרד הביטחון בעניין התמלוגים, לבצע מערך בדיקות התאמות ביטחוניות עבור משרד הביטחון. מרגע שהייתה החלטה לא לרכוש את התכולות האלו מהחברה הן חזרו וכיום מבוצעות על ידי עובדי משרד הביטחון, עובדים אורגניים של משרד הביטחון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל יש לחברה חוב למשרד הביטחון של ארבעה מיליון שקלים. << אורח >> מורג מקייטן: << אורח >> יש לחברה חוב, כי משרד הביטחון כשהחברה הוקמה העמיד לה משרדים, קנה לה מחשבים. חלק מהכסף גם הועמד בצורה של תקציב, כהלוואה המירה להון מניות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה 10 מיליון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ההלוואה זה 10.5 מיליון. << אורח >> מורג מקייטן: << אורח >> נכון, והתמורה שהועמדה בשווה כסף, לא בכסף. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא הבנתי. מה זה? << אורח >> מורג מקייטן: << אורח >> המשרד נתן לחברה להשתמש במשרדים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ואז זה נרשם כחוב. << אורח >> מורג מקייטן: << אורח >> נכון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה עדיין כסף שיצא על ידי משרד הביטחון. << אורח >> מורג מקייטן: << אורח >> נכון, זה כסף שיצא על ידי משרד הביטחון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה זה מגיע למצב שלא מחזירים את ההלוואה, בין אם זה ברכש או במשרדים? << אורח >> מורג מקייטן: << אורח >> כי המשרד החליט להפסיק לרכוש מהחברה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל זה קרה ב-2019. << אורח >> מורג מקייטן: << אורח >> נכון. אם החברה הייתה ממשיכה לפעול והמשרד היה מוציא הזמנות מסודרות, זה היה מתקזז עם ההזמנות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה באתם לפה אחרי שש שנים? << אורח >> מורג מקייטן: << אורח >> ב-2019 רצינו להגיע לוועדת כספים ולפרק את החברה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ומה קרה? << אורח >> מורג מקייטן: << אורח >> בגלל שהייתה תקופת בחירות זה כל פעם נדחה, אמרו לנו שאי אפשר להעלות את זה. אחר כך הייתה קורונה והייתה מלחמה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל בקורונה עדיין התנהלו. << אורח >> מורג מקייטן: << אורח >> נכון, אבל החברה הפסיקה לעבוד. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מי קיבל את ההחלטה שהחברה מפסיקה לעבוד? << אורח >> מורג מקייטן: << אורח >> היה הסכם - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מנכ"ל משרד הביטחון ב-2019. << אורח >> מורג מקייטן: << אורח >> נכון. היה הסכם בין ועד העובדים לבין ההנהלה כי נפתח סכסוך עבודה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מי מילא את הוואקום שנוצר? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> משרד הביטחון עצמו. << אורח >> מורג מקייטן: << אורח >> השירותים האלה נעשו קודם על ידי משרד הביטחון. במקום להוציא אותם במיקור חוץ לחברה הם חזרו למשרד הביטחון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה לא הסכמנו לאשר את זה בפעם הקודמת? כי זה אירוע קצת מוזר. הקימו חברה שצברה חובות ואז מישהו החליט להפסיק את פעילות החברה. עכשיו צריך למחוק 15 מיליון שקלים, שזה כסף ציבורי, כסף של הציבור. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זו לא החברה הראשונה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה אירוע מוזר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אירוע של חברה שמגדירים אותה כחברה בתהליך לקראת סגירה לא קשור לבחירות מבחינת המניעה להגיע לוועדת כספים ולאשר מחיקת חובות וסגירה. גם הקורונה לא רלוונטית. שש שנים זה כמעט עשור. למה באים רק עכשיו? מה תעשו עם ה-175,000 שקלים שכביכול מותירים בקופה? מוחקים חוב ולא נוגעים ב-175,000 השקלים? משרד הביטחון לא במצב טוב, נכון? אנחנו בוועדת הכספים כל היום עוסקים בבור עלויות המלחמה. משרד הביטחון קיבל הוראה מהאוצר להפסיק כסף בגין התקשרויות עם התעשיות הביטחוניות אבל בפק הוא מוחק חוב של 14.3 מיליון שקלים. איזה חלופות נבחנו חוץ ממחיקת החוב? זה אומר שאנחנו מגלגלים עוד חוב על משרד הביטחון בימים שהוא בבעיה תקציבית. << אורח >> מורג מקייטן: << אורח >> התקציב הזה כבר הוקצה לחברה. התקציב הזה ניתן ב-2017 כשנחתם עם החברה הסכם הלוואה וגם קודם בשווה כסף שניתן לה בשכירת משרדים ורכש שנרכש עבורה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה אומר שמשרד הביטחון לא מפסיד בפועל כלום? << אורח >> מורג מקייטן: << אורח >> משרד הביטחון כבר נתן את הכסף הזה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא משנה, מחיקת חובות זה אומר שזה כסף שהוא לא יראה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אורית, זה חברה שהיא 100% משרד הביטחון. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא בדיוק. הקימו חברה ממשלתית שהפכה להפסדית. ההחלטה המקורית להקים אותה לא הוכיחה את עצמה, אבל למה שש שנים? האם לא נבחנו חלופות להקטין את החוב, את המחיקה? << אורח >> מורג מקייטן: << אורח >> אם יכולנו לגבות את הכסף הזה מהחברה, היינו גובים אותו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ולדימיר, יכולה להיות חלופה במקרה כזה? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אפשר להתייחס בצורה אחרת לכספי ציבור. עכשיו אנחנו מול שוקת שבורה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני יכולה לתת לך רעיון. דיברנו בדיונים קודמים על דיבידנדים של חברות ממשלתיות במאות מיליוני שקלים. למה לא מוציאים מהדיבידנדים של חברה ממשלתית אחרת ומכסים את החוב הזה? עכשיו זה מתגלגל לבור של משרד הביטחון שגם ככה אין לו כסף. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה אמנם סכום לא גבוה, אבל זה מעיד על קלות דעת ביחס לכספי ציבור. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> האם נשקלו חלופות אחרות במקום להגיד "יאללה, בוא נגדיל עוד קצת את הבור למשרד הביטחון"? אני לא מתרשמת מההסברים על שש שנים. בחירות זה לא רלוונטי, זה תהליך שגרתי לחלוטין. שלומית, תסכימי איתי שיכלו להגיע לפה גם בתקופת בחירות וגם אחרי בחירות. זה אירוע מקצועי לחלוטין, אין פה עניין של בחירות. << אורח >> מורג מקייטן: << אורח >> ברגע שהוחלט להפסיק את הסכם המסגרת עם החברה, החברה התבקשה לצמצם עלויות ולהיערך לקראת הפסקת הפעילות שלה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה קרה ב-2019, לפני שש שנים. איך צמצמתם? פיטרתם את כל העובדים? << אורח >> מורג מקייטן: << אורח >> ב-2019 הם הפסיקו לפעול. המנכ"ל התפטר ב-2019, המשרדים הוחזרו למשרד הביטחון, רכבי הליסינג הוחזרו. ההוצאות של החברה הסתיימו ב-2019 ולא היו הוצאות נגררות, למעט אולי דברים שהם באמת זניחים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז למה לא באתם? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני אגיד לך שנייה את הבעיה שלנו. כולנו מבינים שאנחנו עכשיו בדיוני סרק, נכון? חברה פרטית בחיים לא הייתה מעיזה להגיע לוועדת הכספים ולומר: תשמעו, ב-2019 היה חוסר הבנה, הפסקנו את הפעילות, תנו לנו 15 מיליון שקל על משרדים או על כאלה דברים, אבל במגזר הציבורי מה זה משנה מי משלם, נכון? שש שנים לא הגיעו בתירוץ שהיו בחירות, שהייתה קורונה. הייתה ממשלה בקורונה שתפקדה והוציאה פה ערימות של כספים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה עשיתם שש שנים? אתה יכול לדמיין לעצמך גוף עסקי שהשקיע כסף במיזם שנכשל - זה בסדר שניסיתם, זה בסדר שרציתם - ונותן לדבר הזה להתגלגל שש שנים? זה לא הגיוני בשום צורה. << אורח >> מורג מקייטן: << אורח >> החברה, כמו שאמרתי, הפסיקה לפעול - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זו לא תשובה. לא סגרתם את האירוע. << אורח >> מורג מקייטן: << אורח >> אני מסכים איתך לחלוטין שהאירוע לא נסגר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מדוע? בחירות וגם קורונה זה לא נימוק. מדוע לא הגעתם שש שנים לוועדת כספים? << אורח >> מורג מקייטן: << אורח >> כשרצינו לפנות ב-2019 אמרו לנו שזה לא הזמן, שזה לא בסדר העדיפויות, שנמתין. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מי אמר לכם? << אורח >> מורג מקייטן: << אורח >> אני יכול להסתכל. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> האם שר הביטחון אמר את זה? << אורח >> מורג מקייטן: << אורח >> כשפנינו, והתייעצנו עם רשות החברות הממשלתיות, אמרו לנו: תחכו עם זה, זה כרגע לא בראש סדר העדיפויות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז שהם ישלמו. תעשה חיוב אישי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שילכו לחברות ממשלתיות עם דיבידנדים לא מחולקים של מאות מיליונים ויכסו את זה. << אורח >> מורג מקייטן: << אורח >> הדיבידנדים לא מגיעים למשרד הביטחון בכל מקרה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גם זה לא דחוף, גם זה לא בסדר העדיפויות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה כסף שאמור להיכנס לקופת המדינה. תעשו חיוב אישי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ב-2019 הפסיקה הפעילות? << אורח >> מורג מקייטן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> צבירת העלויות גם נפסקה מ-2019? << אורח >> מורג מקייטן: << אורח >> הופסקה ב-2019. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זאת אומרת, מ-2019 החברה הזאת לא מדממת יותר. << אורח >> מורג מקייטן: << אורח >> אין בה פעילות, אין בה נושאי משרה, אין בה כלום. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> וגם החיוב בשווה כסף של משרדים לא קיים יותר? << אורח >> מורג מקייטן: << אורח >> את המשרדים לקחנו, את המחשבים הצלנו מה שאפשר היה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זאת אומרת, החברה קיימת מ-2019 על הנייר, אין לה יותר פעילות כספית מ-2019. << אורח >> מורג מקייטן: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבריי, מה אתם מציעים לעשות? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בחשבון הבנק יש 175,000 שקלים. מה אתם מתכוונים לעשות עם הכסף הזה? למה הוא לא מקוזז מהחוב? מה תעשו עם הכסף הזה? למי הוא ילך? לפחות תגידו שהוא יורד מהחוב. << אורח >> ערבה אלמליח: << אורח >> כרגע אנחנו מקדמים הליך מינוי של דירקטור לחברה. ברגע שזה יאושר בוועדת הכספים ואפשר יהיה למחוק את החוב, הדירקטור יוכל לחתום על תצהיר כושר פירעון, לקדם את הפירוק של החברה ולשלם - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> עכשיו אתם ממנים דירקטור שיחתום על שחרור 175,000 השקלים? לאן ילך הכסף? << אורח >> ערבה אלמליח: << אורח >> אני מדברת על תצהיר כושר פירעון. ברגע שלחברה אין חובות והיא בעלת כושר פירעון, אפשר להתחיל תהליך של פירוק מרצון. ה-175,000 שקלים ילכו בחלקם לתשלום לרואה חשבון, להנהלת חשבונות כדי לחתום על דוחות כספיים, והיתרה - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> החברה הזאת היא חברה בבעלות 100% של משרד הביטחון? << אורח >> ערבה אלמליח: << אורח >> כן, ממשלתית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> למה צריך לשלם בנוסף לרואה חשבון? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה הרבה כסף ה-175,000. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אי אפשר את הדבר הזה לעשות על בסיס עלויות קיימות? << אורח >> ערבה אלמליח: << אורח >> לא אמרתי שכל ה-175,000 שקלים. מתוך הסכום זה ישולם כמה שזה יעלה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה תעשו עם מה שיישאר? << אורח >> מורג מקייטן: << אורח >> זה יקוזז מהחוב. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא כתוב בנייר של מנהל רשות החברות. הוא אומר שיש בחשבון 175,000 ורוצים מחיקה של כל החוב. מה אם יישאר כסף בחשבון? למי הוא ילך? << אורח >> מורג מקייטן: << אורח >> היתרה תקוזז מהחוב. << אורח >> אלמוג אמיגה: << אורח >> בחשב הכללי מתנהלת ועדה בנוגע לפשרות ומחיקות והנושא הזה עלה לוועדה. נתקלנו בהתגלגלות הזאת והמלצנו לחשב הכללי לאשר את החוב. גם האוצר העיר על כשלים מסוימים באופן ההתנהלות. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הדבר הפשוט ביותר שהיה צריך לעשות ב-2019 זה לבוא ולהגיד את מה שאתם אומרים עכשיו. אנחנו מתייחסים למשרד הביטחון ביראת כבוד ולפעמים זה נזק. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה מציע אדוני לעשות? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לאשר את זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אורית, אתם מתנגדים לאשר את המחיקה? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו נבקש התייעצות סיעתית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חמש דקות התייעצות סיעתית. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 15:03 ונתחדשה בשעה 15:10.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו נעבור להצבעה. גברתי היועצת המשפטית, את יכולה להקריא את ההחלטה? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הצעת מחיקת חוב לחברת שביט שירותי ניהול למשרד הביטחון בהתאם לסעיף 10 לחוק החברות הממשלתיות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי בעד המחיקה, ירים את ידו? מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שישה בעד, חמישה נגד, אין נמנעים. ההצעה עברה. רביזיה ב-15:42. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 15:12 ונתחדשה בשעה 15:42.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו נעבור לרביזיה על הצעת מחיקת חוב לחברת שביט שירותי ניהול למשרד הביטחון בע"מ בהתאם לסעיף 10 לחוק החברות הממשלתיות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הגשנו את הרביזיה כי אנחנו מוחים נגד קלות הדעת ביחס לכספי ציבור. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה מושך את הרביזיה חזרה? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי בעד הרביזיה, מי נגד? הצבעה הרביזיה לא התקבלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שמונה נגד, שישה בעד. הרביזיה נפלה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:43. << סיום >>