פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



19
הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל
04/08/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 109 
מישיבת הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל
יום שני, י' באב התשפ"ה (04 באוגוסט 2025), שעה 9:00



סדר היום:
 << נושא >> 1. היערכות משק האנרגיה בעת מצב לחימה - ישיבת מעקב בהשתתפות שר האנרגיה והתשתיות << נושא >>   
 << נושא >> 2. סטטוס קידום חיבור הגז הטבעי ביהודה ושומרון - בהשתתפות שר האנרגיה והתשתיות << נושא >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
ניסים ואטורי – היו"ר
יסמין פרידמן


חברי הכנסת:
יוראי להב הרצנו


מוזמנים: 
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן
	ירון צוויק
	–
	ראש אגף בכיר חירום ביטחון מידע וסייבר, משרד האנרגיה

	טלי אלבז
	–
	סמנכלית פרויקטים, משרד האנרגיה

	ענבל דה פז
	–
	ממונה אזרחי כלכלי אשכול איו"ש, משרד הביטחון

	יובל שימחי
	–
	ע' ליועמ"ש וחקיקה איו"ש, משרד הביטחון

	סעיד קאסם
	–
	קמ"ט אנרגיה, משרד הביטחון

	טל ויינברג
	–
	עו"ד יעוץ וחקיקה כלכלי, משרד המשפטים

	סילבי רון
	–
	משנה לסמנכ"ל מסחר, לקוחות ורגולציה, נתיבי הגז הטבעי לישראל

	מופיד גאנם
	–
	סמנכ"ל בטחון וחירום, חברת החשמל

	דנה גרוסמן
	–
	קשרי ממשל, חברת החשמל

	מאיר שפיגלר
	–
	מנכ"ל, חברת החשמל

	יהודה גן אל
	–
	יו"ר ועד ארצי, חברת החשמל

	דורון ארבלי
	–
	יו"ר דירקטוריון, חברת החשמל

	יוסי אלעזרה
	–
	מנהל אגף בכיר אסדרה, רשות הגז הטבעי

	שלום ערבה
	–
	מנהל תחום בכיר, רשות הגז הטבעי

	אמיר שביט
	–
	יור הרשות, רשות החשמל

	חנן סונטג
	–
	יושב ראש ועד, בתי זיקוק חיפה

	דורון ניסן
	–
	יושב ראש מועצה, בתי זיקוק חיפה

	דורון גזית
	–
	חבר ועד כרמל אולפינים, בתי זיקוק חיפה

	מאיר ששה
	–
	יו"ר ועד כרמל אולפינים, בתי זיקוק חיפה

	סמי וקנין
	–
	יושב ראש ועד, בתי זיקוק חיפה

	שלמה קרסנר
	–
	מ"מ מנכ"ל נתיבי גז

	ערן כהן
	–
	סמנכ"ל מסחר, לקוחות ורגולציה, נתיבי הגז הטבעי לישראל

	סילבי רון
	–
	מ. סמנכ"ל לקוחות מזחר רגולציה, נתיבי הגז הטבעי לישראל

	זאב ווה צוק רם
	–
	ראש אגף חירום וביטחון, חברת נגה

	אלעד רייך
	–
	ראש מנהלת אזורי תעשיה, מועצה אזורית מטה בנימין

	אמיר פוסטר
	–
	מנכ"ל, איגוד הגז הטבעי

	מורן ארז
	–
	General Counsel, Israel, אנרג'יאן ישראל לימיטד

	אורי זלינגר
	–
	כלכלן, התאחדות התעשיינים

	ברק ורקר
	–
	רכז פעילות, עמותת ירוק עכשיו

	יוסי אריה
	–
	מנכ"ל, המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה

	קרן גול
	–
	סמנכ"לית רגולציה, המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה

	רפאל אלבז
	–
	סמנכ"ל הנדסה

	חנה כהן
	
	

	יובל הר לב
	–
	שדלן, מייצג את חברת החשמל, גלעד יחסי ממשל ולובינג





ייעוץ משפטי: 
עופרי נודל

מנהלת הוועדה:
נטלי שלף

רישום פרלמנטרי:
הדס ליפמן


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


<< נושא >> 1. היערכות משק האנרגיה בעת מצב לחימה - ישיבת מעקב בהשתתפות שר האנרגיה והתשתיות << נושא >>
<< נושא >> 2. סטטוס קידום חיבור הגז הטבעי ביהודה ושומרון - בהשתתפות שר האנרגיה והתשתיות << נושא >>


 << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>   

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל. הרבה מהמקרים אנו מעברים ביקורת, לוחצים אתכם לכל מיני דברים. היום זימנתי אתכם לאחר המלחמה, ומהניסיון שלי גם בוועדת החוץ והביטחון, גם השר שלט על כל הדברים הללו – אנו יודעים מה היה הצפי לאירועים קשים שיהיו במדינה. אגב, עשיתי אתמול סיבוב עם הילדים שלי בישוב, וראינו את ההתארגנות של חברת חשמל במלחמה. עדיין ניכרים הדברים בשטח. הראיתי להם גנרטור גדול, אמרתי: איזו מדינה אנחנו שהצלחנו באמת לבוא ולעמוד על הרגליים למרות האיומים הקשים מאוד. אנחנו יודעים בדיוק, מי שהיה בסוד העניינים יודע אילו איומים היו על מדינת ישראל.

אני רוצה לצין לשבח, השר ייתן את התסקיר תכף. אני רוצה להודות לחברת חשמל דרך יושבי-ראש ועדי העובדים, תודיעו לכל העובדים שלכם שאנו פה בכנסת ישראל מודים לכם ומוקירים את העבודה שעשיתם במלחמה. תחת אש, היו לנו כמעט אפס בעיות. לא ברור מאליו. כאחד שישב בוועדה וגם בוועדת משנה. ישבנו על התרחישים – הם היו איומים ונוראיים. לזכותכם ייאמר שהציבור לא חווה את הדברים הללו, בזכות העובדים שלכם. מבקש להודיע לכם בשמי ובשם הוועדה. השר תכף יגיד דברו. גם מבחינת חברת חשמל, יהודה גן אל, יושב-ראש ועד העובדים הארצי - סליחה אם אני מפספס מישהו מהוועדים שנמצא פה – הרבה חבר'ה נמצאים פה, ישיבה מאוד מכובדת. דורון ניסן, יושב-ראש ועד בתי זיקוק חיפה, מאיר ששה, יושב-ראש ועד כרמל אולפינים – לא רוצה לפספס מישהו. באמת כל מי שעסק במלאכה, תעבירו את זה דרככם לעובדים. אנו מוקירים את זה מאוד. יודעים מה קורה כשיש בעיה וראינו את התרחישים. התרחישים היו איומים ונוראיים. בזכות העבודה שלכם, בזכות חיילי צה"ל שהגנו על הגבולות. בזכות העבודה גם באיראן, שזה חשוב מאוד. כל העבודה שעשיתם אתם וחיילי צה"ל הבאתם את מדינת ישראל, אזרחי ישראל למצב המקסימלי הטוב. עם זאת שהיו נופלים – שאנו שולחים תנחומים למשפחות מכאן, החלמה לפצועים – נדאג גם בוועדה הקרובה, בתקציב שיגיע אמרתי – נטפל בפגועי צה"ל. לא נשכח את האנשים שנלחמו. מי שנפגע - נדאג לשקמו. נתרום גם מהוועדה את חלקנו לשיקום של חיילים שנפצעו, שיקום חיילים וגיוס לצה"ל כמובן. 

אני מזמין את השר בכבוד רב, ואני רוצה לפרגן לך על העבודה שעשית. חלשת על כל המערכת הזאת. אנשים נפלאים יש לך במערכת והעבודה שלך ראויה לציון בעיקר בדבר הזה. חשוב שנאמר מילים טובות כי אנו ועדה שמפקחת בדרך כלל על האנרגיה, משרדי הממשלה. במקרה הזה אני רוצה לומר דברים טובים, בעיקר על העבודה שעשיתם. לא ברור מאליו בכלל. יש לזכור את זה. 

אתן לפני כן למשפחות חטופים. חנה כהן, דודה של ענבר היימן. שמענו אותך הרבה כאן. זה תמיד כואב מחדש. בבקשה.

 << דובר >> חנה כהן: << דובר >>   

שלום לשר אלי כהן, שלום לכולם. זאת ענבר היימן, בת 27. הגיעה למסיבת הנובה בשביל להתנדב. לא בשביל לרקוד. היא באה להתנדב כי זו הייתה ענבר שלנו. כל חייה - נתינה. כשנשמעו האזעקות, ענבר נסה על נפשה משך שלוש שעות. שלוש שעות שלא היה אף אחד להציל אותה בשטח. שלוש שעות של הפקרות מצד מדינת ישראל. ענבר נתפסה על ידי תושבים עזתיים חפים מפשע שהקיפו אותה. שבט שלם. ונרצחה באכזריות ונחטפה כשהיא פצועה קשה לעזה. ענבר ילדה יפהפייה וטובת לב. 

אנחנו כבר שנתיים, כמעט שנתיים בתוך הסיפור. סיפור האימה הזה שאין לו סוף. הוא לא נגמר. אנחנו למחרת הרצח של ענבר והחטיפה קיבלנו סרטון מזעזע שמראה איך לוקחים את ענבר ידיים רגליים לתוך עזה, כשראשה שמוט לאחור, והידיים של הנבלות מטפטפות את הדם שלה. הורים שעוברים דבר כזה, השמים נופלים. השמים נופלים. שנתיים אחרי ולא קיבלנו את ענבר שלנו בחזרה. אנחנו לא יודעים איפה היא. אנחנו לא יודעים אם היא מתחת לאדמה או שבתוך איזה קיר אבל זה מעניין משהו כאן? השר אלי כהן, אודה לך אם תקשיב לדברים שלי כי באתי במיוחד לדבר מולך. אני אחכה שתתפנה, אין לי בעיה.

 << דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >>   

אני איתך, בבקשה.

 << דובר >> חנה כהן: << דובר >>   

תודה רבה. זה קרה במשמרת שלכם. ענבר נחטפה ונרצחה במשמרת שלכם. מדינת ישראל הגישה את ענבר על מגש הזהב לחמאס כי על ענבר אף אחד לא שמר שלוש שעות. היא ראתה את המוות מול העיניים, והשר אלי כהן, אחי היה אצלך. וגם אני. אבל אומר לך מה קרה מאז. קרו הרבה דברים. יצאו כל הנשים מעזה. גם חיות וגם כאלה שאינן בין החיים. ומי נשארה בעזה אחרונה ויחידה? ענבר. ענבר נשארה האישה היחידה שטמונה באדמת עזה. ואני שואלת אותך, השר אלי כהן, מה נשאר מהילדה היפה הזו? אחרי שנתיים. ראיתם כולכם את הבחורים הרזים? אז אני שואלת, מה נשאר מענבר? מה נשאר לנו לקבור? תגיד לי אתה. אתם גם הפקרתם את הילדה שלנו. אתם גם לא מחזירים אותה אחרי שנתיים. אתם שללתם מהוריה את הזכות להיפרד ממנה כי אנו לא יודעים מה יהיה בתוך הארון הזה. אנחנו לא חוגגים שום מאורע מלוח השנה. לא ימי הולדת, לא כלום, כי אנחנו קבורים פה, וענבר קבורה בעזה, אבל אתמול כן ציינתי - את תשעה באב כי זה יום חורבן הבית האישי שלי. זה יום חורבן הבית שלי. תשעה באב. הבית שלי נשרף. הבית שלי לא מתפקד. ההורים של ענבר חולים. אימה חולה מאוד. היא לא יכולה לקום מהמיטה. אחיה, אני מסתכל על אחיה, על אביה גוסס – בעיניים אני רואה את הגסיסה הנפשית. הרסתם לנו את הביתה. למה השארתם את ענבר לבד, אני יכולה להביו? למה לא החזרתם את ענבר בעסקת הנשים? מכרתם לנו סיפור. עשיתם עסקת סלקציה. הוצאתם 33 חטופים שנראים יותר טוב מאח שלי, והשארתם את המסכנים מאחור. איך עשיתם את עסקת הסלקציה? תסבירו לי. איך ענבר נשארה מאחור, אישה אחת, בחורה צעירה שהוריה מחכים רק לקבור אותה? איך אשקם את משפחתי בלי ענבר? איך? זה לא מעניין אתכם. זה לא מעניין פה אף אחד, כי אתם ממשיכים בשלכם. אתם חוגגים חגים. לכם יש שבתות, אבל את הילדה שלנו הפקרתם ב-7.10. הפקרתם בעסקת הנשים, וענבר מופקרת גם היום, שנתיים אחרי. 

זה מעניין אתכם? השר אלי כהן, אני שואלת אותך. מה זז מהפגישה שהיינו אצלך אני ואחי? מה עשית בשביל ענבר? עשית כלום. והא ראיה לכך – שענבר נשארה לבד. לבד היא נשארה קבורה מתחת לאדמה. הורים צריכים להתחנן לקבל את ילדתם לקבור? לאן הגענו פה במדינה הזו? אנחנו צריכים להתחנן לקבור את הילדה? את הילדה שאתם הפקרתם. מה עוד נשאר לי לעשות, תגיד לי? עוד כמה שנים אקבל את הילדה? עוד כמה?  את העצמות שלה? מה כבר יהיה בתוך הארון, אני שואלת? ככל שיעבור הזמן לא יישאר לנו מה לקבור. זה מעניין אתכם? זה אכפת לכם? הילדים שלכם בבית. הילדים שלכם מוגנים. הילדה שלנו בעזה מתת לאדמה. זה מעניין אותך, השר אלי כהן?

 << דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >>   

את יודעת את התשובה.

 << דובר >> חנה כהן: << דובר >>   

לא יודעת את התשובה כי אחרי שבאתי לדבר איתך השארת אותה לבד. איזו תשובה נתת לי? שאתה עושה הכול? כדי להחזיר את הילדה? כמה זמן עבר מאז שהייתי אצלך? תענה לי אתה, כמה זמן? שחטו לנו את הילדה במשמרת שלכם. שחטו לנו אותה, ואתם גם לא נותנים לנו לקבור אותה. 

אני חייבת להגיד לך שאין לכם לב. אין לכם נשמה. אין לכם. כי אם זו הייתה הילדה שלך חלילה, השר אלי כהן, או שלך ואטורי, היא הייתה חוזרת עוד באותו יום, אבל ענבר לא מעניינת אתכם. היא לא מעניינת אתכם. אתם גומרים לי על המשפחה. אתה מבין את זה? אתם הורגים את ההורים של ענבר. למה אני פה היום? כי ההורים שלה לא יכולים לבוא. כי ההורים שלה חדלו לתפקד. כי הם חולים. אבל אני אמשיך להילחם להחזיר את הילדה הזאת הביתה ואני יודעת שאתה שומע מאוזן וזה יוצא מאוזן. איך אני יודעת את זה? כי עברה חצי שנה כמעט מאז שהיינו אצלך. מה עשית כדי להחזיר את ענבר? שוחררו כל הנשים. גם כאלה שהן לא בין החיים, ואת הצעירה ביותר השארתם בעזה. אני צריכה לבוא לפה להתחנן לקבל את הילדה שלנו לקבורה? את הילדה שאתם הפקרתם. אני צריכה לבוא לפה להתחנן? אוי לאוזניים ששומעות דבר כזה. מה נסגר בממשלה הזאת תגיד לי אתה. לא ירחק היום שאנשים יתאבדו בגללכם. לאן אתם רוצים להוביל אותנו? זה הילדה שלנו. זה לא רכב שגנבו לי מהחניה והכניסו לעזה ופירקו אותה שם. זאת הילדה שלנו שנמצאת מתחת לאדמה. השר אלי כהן, זה מעניין אותך? אני באמת שואלת. כי אם היה מעניין אותך היית עושה משהו. היינו אצלך כמה חודשים לפני והבטחת לאחי ולי שתדבר שענבר תחזור. זה לא קרה. אחרים חזרו. כל הנשים חזרו אבל ענבר נשארה שם.

וכן, לא אפריע לשגרת היום שלך. תמשיך אותה כרגיל. כי אצלכם העניינים מתנהלים כרגיל. לא מעניין אתכם בכלל. לא מזיז לכם בכלל. הפקרתם וברחתם. זה מה שעשיתם. והשארתם אותנו לדמם. את המשפחה שלי לדמם למוות. המשפחה שלי מתה כבר. לא חיה. מתה עם דופק. זה מעניין אתכם? מעניין אתכם? אבל אני לא ארפה ואבוא לפה כל הזמן. 

 << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>   

תודה רבה.

 << דובר_המשך >> חנה כהן: << דובר_המשך >>   

על מה תודה רבה?

 << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>   

תודה רבה על הדברים שאת מחברת ואנחנו תמיד קשובים.

 << דובר_המשך >> חנה כהן: << דובר_המשך >>   

בבקשה.

 << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>   

בכל מקום שאנחנו נמצאים, בכל ישיבה. לא הכול אפשר לפרט. גם השר פעל ונמשיך לפעול ולא נעצור.

 << דובר_המשך >> חנה כהן: << דובר_המשך >>   

בגלל זה הילדה שנתיים בעזה מתפוררת. בגלל שפעלתם.

 << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>   

נמשיך ולא נעצור כדי להשיב את כולם.

 << דובר_המשך >> חנה כהן: << דובר_המשך >>   

מתי אתה מתכוון להשיב את כולם? תענה לי.  זה אזרחי מדינת ישראל שהופקרו. לא חיילים. מתי אתה מתכוון להחזיר לי את הילדה הביתה אחרי שגרמתם לרצח שלה? מתי היא חוזרת הביתה לקבורה? תגיד לי אתה. הורים שמחכים לקבור את ילדתם. ואתה אומר לי תודה רבה. חבר הכנסת ואטורי, מה אתה היית עושה אם זו הייתה חלילה הבת שלך? האם גם אז היית נותן לה להתפורר מתחת לאדמה שנתיים? מה היית עושה אם היית רואה את אשתך קמלה, גמורה? מה היית עושה? אבל כשמדובר בנו אז אפשר להוביל אותנו כצאן לטבח. מותר. מה עשיתם שנתיים להחזיר את ענבר? אין לכם תשובה. כי לא עשיתם כלום. כלום לא עשיתם. שחררתם 33 חטופים בעסקת סלקציה. מי אמר לכם שהם דווקא אלה שהיו צריכים לצאת? תראה מה השארתם מאחור. הוצאתם את כל הנשים. השארתם את ענבר. השר אלי כהן, אני לא אפריע לך בשגרת יומך. יודעת שאני לא בדיוק מעניינת אתכם. גם לא ענבר. זה לא בדיוק מעניין. אתן לכם להמשיך בוועדה שלכם כי היום שלנו לא ממשיך, אתה יודע. אנחנו קבורים פה. קבורים. תמשיכו. אבל אל תגיד לי תודה רבה בבקשה כי לא באתי לפה לעשות הרצאה. אני מדברת מדם ליבי. 

 << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>   

דברים כואבים, ואני חושב שגם עצם זה שאנחנו שולחים חיילים למלחמה, נופלים חיילים גם כדי להשיב את החטופים, זה מחיר מאוד כבד. כל דבר שאנו עושים אנו מבינים את הכאב, חייבים להמשיך הלאה ולנסות להוציא את החטופים כל רגע וכל דקה.

הנושאים היום לדיון: סטטוס קידום חיבור הגז הטבעי ביהודה ושומרון – בהשתתפות שר האנרגיה והתשתיות, היערכות משק האנרגיה בעת מצב לחימה - ישיבת מעקב בהשתתפות השר. בבקשה, אדוני השר.

 << דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >>   

בוקר טוב לכולם. בהחלט צריך קצת זמן לעכל את הדברים ששמענו שללא ספק חנה דודתה של ענבר מדברת מדם ליבה. המשפחות האלה חיות בסיוט. היא אגב ביקשה לפגוש איתי היום לאחר הישיבה. כמובן אפגש איתה. אני כמובן נוהג לא להגיב למשפחות ולא משנה מה הן יגידו. צריך לשמוע אותן ולכבד אותן אבל בכל זאת, כיוון שחשוב שהדברים ייאמרו, אנו מחויבים להחזרת כל החטופים. זאת מדינת ישראל. אלו ערכיה. החזרנו עד היום 206 מתוך 256 ואנחנו מחויבים, ומי שמכיר את מדינת ישראל ואת ערכיה, עד שנחזיר את ה-50 האחרונים מבין אחינו ואחיותינו, והיינו מוכנים ורצינו לקדם מתווה עסקה תוך תשלום מחירים כבדים מאוד - אבל אנחנו עדיין נחושים לעשות זאת.

לפני שנעבור לנושאים על סדר-היום ברשותכם עוד משפט, אם כבר עלה נושאים אחרים. אני חושב שאלו מתוכנו שמדברים על רצח עם, משקרים בגסות. הם מעוותים את המציאות ויורקים בפרצופם של חיילינו הגיבורים ומשרתים את תץעמולה השקרית של החמאס. צה"ל, שכולנו מכירים אותו, שירתנו בו, או ילדינו, נכדינו משרתים, הוא הצבא המוסרי בעולם. מדינת ישראל פועלת ומחויבת לפי הדין הבין לאומי.

באותה נשימה, אותם יפי נפש קוראים לנו להתפשר, להיכנס ולהשאיר את החמאס ברצועת עזה. מי שאומר את זה, רוצה שנקבל שקט מדומה, שנשלם עליו אחר כך במאות חטופים ונרצחים בהמשך. אנחנו מחויבים להחזיר את החטופים אך גם מחויבים שאותו ארגון רצחני ששם לעצמו למטרה להשמיד את מדינת ישראל, שאנו רואים את הפשעים שעושה אל מול אחינו ואחיותינו, ואין מישהו שליבו לא נשרף לראות את שני הסרטונים ב-48 האחרונים לא יישאר בעזה, נקודה.

ברשותכם במעבר חד מאוד, נעבור לנושאים שלהם התכנסנו. קודם כל, אני רוצה להודות לך יושב-ראש הוועדה על קיום שני הנושאים החשובים האלה במליאת הכנסת. שני הנושאים – אחד זה הנושא של חיבור התשתיות ביהודה ושומרון שזה מהלך מאוד חשוב ותכף נדבר על המשמעות שלו למשק האנרגיה והגז, והדבר הראשון שייאמר לזכותך, שרצית לכנס פה את הגורמים הרלוונטיים בכל הנושא של סיכום משק החשמל מתקופת חרבות ברזל ובמיוחד במהלך המערכה מול איראן של עם כלביא. אפשר להסתכל על כל המלחמה מחרבות ברזל ובמיוחד במבצע של עם כלביא בהחלט בסיפוק גדול מאוד.

משק האנרגיה הוא משק חיוני, קריטי. בלעדיו מדינת ישראל עוצרת מלכת. אני תמיד מציין שבמהלך התקופה האחרונה התרגלנו לשמוע על תרחיש שקרוי תרחיש עלטה, שבו לא יהיה חשמל ל-50% או 60% ממשקי הבית במדינת ישראל לתקופה של 48 שעות ואף 72 שעות ולמעלה מכך. אני אומר תמיד, למה 72 שעות? שכל אחד ינסה להיות 12 שעות בלי חשמל. שינסה להגיע הביתה שבו האינטרנט לא עובד, שלא יכול לשמוע חדשות, שהמקרר לא פועל, שהרכב החשמלי לא ייטען, שהשער לא ייפתח, שסליקת כרטיסי אשראי לא תעבוד, שגם אם יקנה גנרטור ספק אם האנטנה תוכל לעבוד והוא מקסימום יוכל לשחק בטלפון וכן הלאה.

היום אגב אפילו משק החשמל משפיע בעקיפין גם על המים כי 75% מהמים במדינת ישראל גם הם עצמם מותפלים.

אם דיברנו, במהלך המלחמה היו ארגונים במדינת ישראל שאשמח מאוד שבמסגרת תשקיף וגילוי נאות לדעת מי אתם ארגונים שבמירכאות מאוד אוהבים את מדינת ישראל כי אני רוצה להזכיר לכם שערב המתקפה בלבנון פורסמו על חשבון גורמים בישראל מודעות בעיתונים שאמרו – זה היה ערב מבצע הביפרים – תפתח במערכה מול לבנון – יהיה 2,500 הרוגים בישראל, ותהיה עלטה. גורמים ששילמו כסף לעיתונים בישראל ופרסמו זאת במודעה הכי יקרה. אתה יכול לפרסם לא בעמוד הראשון אלא מעליו. גם אם זה היה נכון לא מפרסמים כזה דבר. לשמחתנו זה לא היה נכון. לשמחתנו, ואני לא רוצה לקחת את הקרדיט לתקופתי אלא גם לאלה שקדמו לי – דאג לבנות משק אנרגיה חזק, יציב, וגם ביתר שאת שנערך לזה מאז 7.10. לא היה תרחיש לא עלטה, ואזרחי מדינת ישראל ראו שקיבלו הכול – גם חשמל, גם מים, גם דלק, גם גז במהלך כל תקופת המלחמה. זאת כאשר היו נפילות בבתי הזיקוק. זאת כאשר היו נפילות במתקני מתח. זאת כאשר היו פגיעה במתקני תשתית, גם במתקני מים. מי שיודע, שתי אסדות הודממו למרבית תקופת המלחמה ואף בחלק מהזמן שלוש האסדות הודממו בצורה מלאה. מי שמכיר את הפרטים, לא רק שבית הזיקוק הצפוני בחיפה לא עבד – גם בית הזיקוק באשדוד לא עבד כתוצאה מתיקוני אחזקה. למרות כל זאת ראינו את משק האנרגיה מתפקד ללא דופי. 

לצערנו שבעה עובדי משק האנרגיה - ארבעה עובדים של חברת חשמל ושלושה עובדים של בז"ן גם שילמו בחייהם בזמן שהיו במשמרת שבה פעלו ולא בכדי עובדי משק האנרגיה ועובדי חברת חשמל נקראים בנושא הזה לוחמי האור.

המערכה הזו הייתה מאוד משולבת, אני רוצה לציין במשרד האנרגיה את מנכ"ל המשרד יוסי דיין, את ירון מנהל אגף חירום, את טלי אלבז, את בת שבע ממינהל הדלק. אציין את החברות שנמצאות אתנו גם כאן – את יושב-ראש חברת חשמל, דורון ארבלי, מנכ"ל חברת חשמל, מאיר שפיגלר, את אמיר שביט, יושב-ראש רשות החשמל. אני רואה פה את הנציגים של נתג"ז, תש"ע ואחרים. אך מכאן בהחלט, וכאן עשה ראש הוועדה מחווה מאוד חשובה - כמובן נגה, נמצאים פה תת אלוף במיל' ווה – עשית אני חושב את הדבר הראוי ביותר שהזמנת את יושבי-ראש הוועדים כי מי שנתן ועבד שעות תוך סיכון, תוך לבוא ולעבוד במקום שמועדים לנפילת טילים, תוך עבודה סביב השעון, וזה פשוט היה מחמם את הלב.

מודה ליהודה גן אל, יושב-ראש נציגות העובדים של חברת חשמל. חושב שראינו את החשיבות של חברת חשמל כחברה ממשלתית, איכותית שפועלת ונמצאת. רוצה לציין את חברת בז"ן ואת כרמל אולפינים. את חנן זונטג, מאיר ששה, שנמצא אתנו פה, את ארז, את סמי, את דורון ניסן ודורון גזית, את משה. אומר גם לחנן וגם למאיר ששה, גם תעבירו בשם הוועדה את ההירתמות של עובדי בתי הזיקוק ועובדי כרמל אולפינים. יש לומר זאת בצורה ברורה: בלי חשמל ובלי דלק מדינת ישראל – כל מדינה - לא יכולה לתפקד. זה חשוב מאוד למערך החירום, חשוב מאוד למערך הצבאי וחשוב מאוד למערך האזרחי.

אגב בלי לפרט, פגיעה במערכים האלה פוגעת בחיי אדם. לא אפרט איך ולמה אך פוגעת בחיי אדם כשלא פועלת. שוב אודה לכם. הגעתם לכאן לירושלים בשעת בוקר מוקדמת, גם מהצפון. אציין גם את יושב-ראש הדירקטוריון של בז"ן קפלינסקי ואת המנכ"ל אסף. ביקרתי שם יחד אתכם בבוקר הנפילה, גם במוצ"ש וגם בראשון, יום אחר יום היו נפילות ולא פשוט להגיע לעבודה ולצערנו לקבור שלושה מהחברים.

גם רוצה לומר, אנו מתכוונים וארתום לנושא הזה את חברת חשמל, את דורון ואת מאיר, רוצה שנקים אנדרטה לשבעת האנשים שקיפחו חייהם, גם של ארבעה עובדים של חברת חשמל וגם שלושת העובדים של בז"ן. מן הראוי להנציח אותם באנדרטה מכובדת. כמובן שוב תודה ענקית לכל עובדי משק האנרגיה שהיה המערך השני בחשיבותו לאחר הביטחון והוכחתם דבר אחד: יש על מי לסמוך. תודה רבה. 

אגב המשק תפקד ללא דופי אך אנו לא נחים על זרי הדפנה. ירון מנהל מערך החירום, אנו מרכזים עבודה כי תפקדנו מצוין אך עדיין יש דברים שיש לתקן. אני רוצה לציין גם את מופיד מנהל מערך הביטחון בחברת חשמל. תת אלוף מופיד גאנים. צריכים פה לבוא ויחד עם ווה להכין את כל הדברים שנדע לתקן להמשך כדי שאלו שיחליפו אותנו ילמדו מהדברים שאנחנו ביצענו איך לעשות ואיך לתקן. אציין גם את קצא"א על כל הפעילות החשובה. ברשותך מילת הקדמה בנושא המרכזי שאליו התכנסנו וזה הנגשת הגז הטבעי ליהודה ושומרון.

חברים יקרים, מדינת ישראל התברכה במאגרי גז שמאוד חיוניים למגוון תחומים. קודם כל, ייצוא אנרגיה על בסיס הגז בהשוואה לסולר ופחם בעבר. מייצרים לנו אנרגיה ירוקה הרבה יותר והרבה פחות מזהמת. 

הדבר הבא, הנושא של הכנסות בעשרות מיליארדי שקלים עד עכשיו שהגיעו למדינת ישראל והגדילו למאות מיליארדי שקלים. זה ההזדמנות לומר לך יושב-ראש הוועדה יישר כוח על מה שהובלת בקרן העושר עם ההקצאה של 200 מיליון שקל לטובת פרויקטים חברתיים וכלכליים ואגב אחד הדברים המשמחים שעשינו בין היתר כתוצאה מכספי הוועדה, העברנו בממשלה החלטה לקירוי של מאות מגרשי ספורט, דבר שהוא טוב לבני הנוער, שנהפוך את הלימון ללימונדה. גם יהיה להם קירוי של  מגרשי ספורט מהצד האחד, וגם במקום לשים סתם קירוי שלא מניב הכנסת, נוכל לקבל הכנסת על אותו דבר. יש לנו כאן סגן ראש מועצת קרני שומרון יוסי גולדברג, זה יהיה בנושא הזה גם אצלכם, וקול קורא לשאלתך – שאלת אותי בנושא הזה - עוד חודשיים.

 << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>   

אציין את שיתוף הפעולה בינינו, אנחנו שמחים לעבוד עם שר האנרגיה שיודע מאיפה המקומות שצריך להשקיע ותמיד אנחנו עובדים בשיתוף פעולה - דבר שלא היה עד היום במסגרת הוועדה הזאת. שפיגלר, אעביר לך את ההקלטה של מה שאמרתי בהתחלה, כי אתה תמיד מגיע- -

 << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >>   

לגבי נושא הגז, דיברנו על התרומה הירוקה לסביבה, דיברנו על הכנסות המדינה, על יציבות מחירים, אבל המטרה של הישיבה הזו, לקדם תיקון של עיוות שהוא לא סביר, וזה העובדה שהגז הטבעי לא מגיע ליהודה ושומרון. למה החשיבות של זה – החשיבות של זה ממספר טעמים. אחת, כמות תחנות הכוח שיש כיום ביהודה ושומרון זה אפס. אנו מספקים חשמל בסדר גודל ל-2.5 מיילון איש ביהודה ושומרון. זה לא דבר פשוט להקים תחנת כוח במדינת ישראל. דבר מורכב. יש כאלה שרוצים, יש הרבה שלא רוצים. ביהודה ושומרון יש לנו הרבה שטחים פתוחים שנכון שגם שם יהיה. יש גם שם רצון בנושא.

הדבר השני, הנחת תשתיות הגז כמובן תשמש לטבת תחנות הכוח – ותשמש גם לטובת העסקים. חלק ניכר מהמפעלים התעשייתיים וזה אני אומר לכם כמי שכיהן כשר הכלכלה, נמצאים ביהודה שומרון. אם הייתם הולכים לפני 15 או 20 שנה הייתם רואים את עיקר המפעלים שנמצאים בפתח תקווה. היום כמעט לא תמצאו מפעל בפתח תקווה. כל המפעלים של צרכני אנרגיה ומפעלי התעשייה נדדו מזרחה לכיוון אזור התעשייה ברקן, לאזור התעשייה אריאל. יש פה סעיד, קמ"ט אנרגיה - תודה על העבודה ולכן אנו רוצים שהם יצרכו גז. לכן יהיה פה גם פחות זיהום אוויר, גם יותר שיווק של גז, גם יותר הכנסות למדינה, לכן הדבר הזה חשוב גם לטובת ייצור תחנות כוח וגם לטובת התעשייה. מי שיבקר באזור התעשייה מישור אדומים במעלה אדומים, אחד מאזורי התעשייה הגדולים והמשמעותיים ביותר במדינת ישראל עם חברות תעשייתיות משמעותיות ביותר, שאין בנושא הזה גז. אפרופו ביהודה ושמרון, יש לנו פה הנציגים של נתגז, משה גרזי, יושב-ראש מינהל הגז לא נמצא אתנו כי אביו נפטר אתמול – משתתף בצערו – יוסי, שלום - ולכן אנו הולכים לקדם את זה גם לטובת תשתיות הגז. לכן התחלנו לעשות עבודת מטה. הישיבה היום, שיזם אותה יושב-ראש הוועדה נועדה לפקח ולהבטיח שנקדם בתכנון תשתיות הגז, בפריסת תשתיות הגז, בהתקנת הצווים והתקנות שיאפשרו את היישום של המהלך הזה שבהחלט חשוב גם לסביבה, גם למשק האנרגיה וגם לכלכלה הישראלית. תודה.

לגבי הנושא של המצגת, מציע שנתייחס למספר דברים. אחת, נוכל לקבל עדכון ממי שאמור להניח את התקנות לגבי הנחת תשתיות, איפה זה עומד, מה לוחות הזמנים. לאחר מכן מציע שנשמע את נתגז שיגידו אילו קווים נמצאים בתכנון ואז נמשיך.

 << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>   

נמשיך מהדיון הקודם. בבקשה.

 << אורח >> סעיד קאסם: << אורח >>   

מבחינת הסטטוס אנו מדברים בשלושה מישורים. כל הנושא של סקר הביקוש, אנו מתמקדים גם בתעשייה, התעשייה העיקרית באיו"ש – אזורי התעשייה העיקריים, מישור אדומים, ברקן ואריאל ולהמשך יש לנו גם ביקוש עתידי, אזורי תעשייה נוספים שמתוכננים בשלבים כאלה ואחרים כמו כרכומייה ואחרים, היער האנגלי ועוד. זה חלק מסקר הביקוש שאנו די מתקדמים איתו, מקומות שאנו יודעים להצביע על כמויות ועל לוחות הזמנים. אנו מתקדמים בתכנון וזה הרובד השני שאיתו אנו מתקדמים. 

קידמנו תכנון בעיקר לשלושה קווי הולכה נכון להיום: הראשון, לברקן מישור אדומים, נמצאים בשלבים כאלה ואחרים. מאמין שגם נתגז יפרטו יותר לעומק לגבי השלבים. בהמשך גם מתקדמים לאזור התעשייה מישור אדומים וגם לכרכומייה. בנוסף כפי שהשר ציין והנחה אותנו להתקדם למקורות אנרגיה שזה תחנות כוח באיו"ש. אנו נערכים שאותה תשתית גם תשרת ותספק את שלוש תחנות הכוח לכל הפחות שיוקמו באיו"ש. כמובן דיבר השר על 2.5 תושבים שצריכים לקבל – אי אפשר להימנע מהצד האחר, הפלסטיני, שגם אותו יש לקחת בחשבון שגם איתם אנו מנהלים שיח בנושא הזה. 

מבחנת הרגולציה שזה הרובד השלישי, אשאיר את זה לענבל מיועמ"ש מערכת הביטחון והיא תוכל לעדכן. 

 << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>   

בישיבה הקודמת עמדנו מבחינת תכנון – סעיד עשה את זה טוב מאוד בסיור שלי ושל השר איתו.

 << אורח >> יוסי אלעזרה: << אורח >>   

אני מרשות הגז הטבעי. נחלק את ההתייחסות של הגז הטבעי לשתיים – את החלק האסדרתי ואת החלק התכנוני לחיבור אזורי התעשייה. 

לגבי האסדרה, מנובמבר 24' קיבלנו ממשרד הביטחון ייעוץ משפטי ייעודי לטובת קידום הגז הטבעי ביו"ש. כרגע אין שום חקיקה בגז טבעי ביו"ש, לכן הכול חדש ומורכב, אך מאז באופן אינטנסיבי – כפי שהוועדה יודעת –אנו מעדכנים אתכם – אנחנו באינטנסיביות בפגישות של פעם בשבוע על כל שאלה שעומדת ברשיונות שנדרשים להחיל ביו"ש. זה אומר שאנו מעריכים שעד סוף השנה נכין מסכים מוכנים- -

 << דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >>   

אתה מכין את זה או המינהל האזרחי?

 << אורח >> יוסי אלעזרה: << אורח >>   

רשות הגז הטבעי יחד עם היועץ המשפטי של משרד הביטחון.

 << דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >>   

למיטב ידיעתי לא אתם מכינים את זה. אין לכם הסמכות. אם אתם הייתם מכינים כמובן זה לא היה קורה. אני זוכר טוב מאוד שמשרד הביטחון מכין כי אם זה אצלי במשרד זה יהיה עוד חודש. לכן אם אתה רוצה לקחת את האחריות הזאת בשמחה רק תעמוד בה. אם אתה יודע לעמוד בה, בבקשה.

 << אורח >> ענבל דה פז: << אורח >>   

אנחנו הנחנו טיוטות של דברי החקיקה ושל הרשיונות על שולחן הדיונים כבר לפני מספר חודשים. אנו לא יכולים לקדמם לבד, כי יש צורך, כפי שאנו עובדים גם בתחומים אחרים – גם בתחום המים, גם בתחום החשמל, בתיאום של הדברים. לכן כשיוסי אומר שנפגשים פעם בשבוע זה לא אומר שעובדים על זה פעם בשבוע.
 
 << דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >>   

למיטב ידיעתי קלטתם בחור רק לפני ארבעה חודשים אז איך הנחתם את זה לפני מספר חודשים?

 << אורח >> ענבל דה פז: << אורח >>   

הבחור שיושב פה יובל נקלט בנובמבר 24'. זה תפקידו היחיד. לא נותן ייעוץ ולא עוסק בשום דבר אחר למעט הסוגיה הזו. הניח כבר טיוטות מתקדמות של כל דברי החקיקה והרשיונות שנדרשים. יש הרבה סוגיות שנדרשות להכרעה גם במשרד האנרגיה. אם יוסי ירצה – יש התייחסויות מקצועיות שרשות הגז צריכה לתת. הם נפגשים ליום דיונים ארוך אחת לשבוע, יום שלם, חוזרים, מעבדים את הדברים, עושים את התיקונים, מחליפים התכתבויות. יש עיסוק בעניין הזה שהו סדור שלא פוסק. הגענו למצב שבו להערכתנו המשותפת הטיוטות יונחו על השולחן. יש פה גם משרד המשפטים ויועמ"ש איו"ש שנדרשים להגיב אליהם - עד סוף השנה. זה דברים שלא קודמו משך שנים ארוכות.

 << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>   

אבל כמה זמן? שמונה חודשים מאז שנכנס לתפקיד? בישיבה הקודמת גם דיברנו על זה וויתרנו, אמרנו: יש מישהו בתפקיד – נתקדם.

 << דובר_המשך >> ענבל דה פז: << דובר_המשך >>   

שוב, התפקיד בוצע.

 << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>   

יש תפקיד, יש התכתבויות. איפה זה תקוע? אמרת שיש חוסר בחקיקה. איזו חקיקה?

 << אורח >> יוסי אלעזרה: << אורח >>   

השר צודק. החקיקה צריכה להיות מבוצעת על ידי משרד הביטחון. אנו רויצם להביא את הגז הטבעי. השר הנחה את רשת הגז לסייע למשרד הביטחון לעשות את החקיקה הזו. אנו מסייעים למשרד הביטחון להביא את החקיקה הזאת- -

<< דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >>   

אני יכול לדבר בשם רשות הגז הטבעי? מרגיש בנוח. כל תשובה שלא מתקבלת תוך 72 שעות – תעבירו לי.

 << דובר_המשך >> יוסי אלעזרה: << דובר_המשך >>   

זה לא קורה.

<< דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >>   

מצוין. אם משהו קורה מעל 72 שעות, תגידו לי - אקיים דיון אצלי. אין דבר כזה שתשובה לא נענית תוך 72 שעות ומקבלת התייחסות מבחינתנו. אבקש ממשרד הביטחון כפי שנאמר גם בדיונים בעבר לא לחכות עד סוף השנה כי זו כבר דחייה שלישית. היה הרבעון השלישי. מבקש שתעשו מאמץ שזה יהיה בתחילת חודש נובמבר, ושוב – יש מספיק זמן עד אז, מה גם שעד תחילת חודש נובמבר יהיה אפשר לחגוג שנה לכניסתו לתפקיד ואני באמת שומע דברים מאוד טובים מאז שנכנס ועל הפעילות. בואו נאיץ את זה כי זה מעכב הרבה מאוד דברים. אם משהו תקוע אצלנו אני מתחייב אישית להיות בישיבות, להתכנס אם אין תשובה תוך 72 שעות, לכן מבקש משרד הביטחון כיוון שזה נמצא אצלכם, אנא תנו לזה את העדיפות שתבוא לידי ביטוי בפרסום נוסח מוכן לחקיקה. אגב הוא צריך גם לכלול – כשאנחנו מדברים על נובמבר - התייחסות משרד המשפטים והגורמים הרלוונטיים כלומר לומר בדצמבר נגמור את העבודה הפנימית ואז נעשה סבב - המשמעות של זה, דחייה נוספת. נסו להתכנס ללוחות הזמנים שהתחייבתם אליהם בעבר.

 << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>   

לגבי חקיקה, אם יש בעיה תוכלו לעשות את זה בשיתוף פעולה אתנו שנגיש את זה פה, חברי הוועדה. איפה זה עומד? יש ניסוח, כיוון? בבקשה.

 << אורח >> סעיד קאסם: << אורח >>   

יש כבר טיוטת חקיקה של הרשומות, שהשלב הבא זה שיח מול כל הגורמים הרלוונטיים. יש לא מעט גורמים רלוונטיים. לא רק משרד המשפטים, לא רק יועמ"ש איו"ש ומשרד האנרגיה. יש לנו משרד האוצר. יש לנו עוד לא מעט גורמים שאנו פוגשים בדרך. אותם יש לרתום. אני מבקש פה מכל מי שיכול להשפיע ולרתום את המשרדים הללו למשימה החשובה הזו, זה נורא חשוב.

 << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>   

כדי להיות בתמונה אנחנו צריכים להתחיל הליך של חקיקה. אם אתה אומר שזה מתעכב או יש לכם סיכומים או נוסח ראשוני נוכל להגיש אותו בשיתוף פעולה עם הייעוץ המשפטי לכנסת. מה לגבי התכנון ?איפה זה עומד? היה תכנון ראשוני שהייתם אמורים לבצע?

 << דובר >> שלמה קרסנר: << דובר >>   

שלום, אני שלמה, ממלא מקום מנכ"ל נתיבי גז. לגבי הקווים שמקודמים על ידי החברה, כמובן לפי הנחיית משרד האנרגיה ורשות הגז, המקטע הראשון שקודם מצפון לדרום, המקטע הראשון שקודם הוא זה לחיבור אזור תעשייה ברקן ואזור תעשייה אריאל. זה מקטע באורך של כ-30 ק"מ. מתוכם 7 ק"מ בתחום הקו הירוק, ו-23 ק"מ מעבר לקו הירוק. המקטע הראשון אמור להתאשר ברבעון הראשון של השנה הבאה – הולך לעלות להפקדה בוועדה המחוזית מרכז בספטמבר שנה זו ולהתאשר ברבעון ראשון שנה הבאה. 23 ק"מ האחרים כבר נדונו באופן לא רשמי בוועדה העליונה. ברגע שנושא החקיקה יסתיים נוכל לעלות לדיונים רשמיים ולאשר את התוכנית. אני מניח שרבעון ראשון, שני שנה הבאה נוכל כבר לאשר תוכנית סטטוטורית. זה לגבי אזור התעשייה ברקן אריאל. 

מעבר לזה המקטע הנוסף – אני הולך לפי כרונולוגיה של תכנון שהתחלנו - המקטע הנוסף הוא חיבור אזור תעשייה מישור אדומים. אנו מתכננים קו שיוצא מתחנת הגז בית זית, נמצאת ממש בכניסה לירושלים, מקטע באורך של כ-40 ק"מ עד מישור אדומים. בדרך אנחנו עוברים באזור תעשייה עטרות באורך של כ-20 ק"מ מבית זית לעטרות. בעטרות גם מתוכננת לקום תחנת כוח של יזם פרטי כך שנוכל לחבר את תחנת הכוח בעטרות. משם 20 ק"מ לאזור תעשייה מישור אדומים, ובהמשך עוד 20 ק"מ לכיוון מועצה אזורית מגילות. המקטע הזה בבחינת חלופות.

 << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>   

מה עם מועצה אזורית בנימין ברנטיס?

 << דובר_המשך >> שלמה קרסנר: << דובר_המשך >>   

נגיע לשם עוד שנייה, זה המקטע השלישי. המקטע הזה כבר יש בחינת חלופת. אנחנו מאוד מתקדמים. כיוון שהמקטע הזה מזגזג בין הקו הירוק לבין מחוץ לקו הירוק- -

 << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>   

לדעתי זה המקטע הכי קצר.

 << דובר_המשך >> שלמה קרסנר: << דובר_המשך >>   

ברגע שהחקיקה תושלם נוכל לגשת פעם אחת לוועדה מחוזית ירושלים ופעם שנייה לוועדה העליונה ונוכל לקדם. מניח שתוך כשנה וחצי שנתיים נוכל לאשר תוכנית סטטוטורית גם במקטע הזה.

המקטע השלישי שמתוכנן זה קו שיוצא נכון להיום מאזור גבעת כוח על הקו המזרחי שלנו, של מערכת ההולכה, באורך של כ-25 ק"מ. בדרך אמור לחבר גם את אזור התעשייה רנטיס, גם את אזור תעשייה בית אריה, ובהמשך את מודיעין עילית. כנ"ל, כרגע אנו במצב של בחינת חלופות. גם פה הקו מזגזג בין הקו הירוק למחוצה לו. כשהחקיקה תושלם נוכל גם אותו להגיש לוועדות – ועדה מחוזית מרכז וועדה עליונה. זה ברמת מקטעים של קווים שאנו מתכננים. אנו מקווים שממש בשנים הקרובות נוכל לראות אישורים של תוכיות סטטוטוריות ובהתאם להנחיות רשות הגז נוכל להיכנס לתכנון מפורט ולהקמה.

 << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>   

שוב במשפט, איפה אנחנו נמצאים מבחינת חקיקה? אם זה מה שבעייתי אפשר לקדם אותו. גם לנו לוקח קצת זמן.

 << אורח >> ענבל דה פז: << אורח >>   

לא מדובר בחקיקה הישראלית ולכן אי אפשר לקדמה בוועדה – לאיו"ש - צווים, תקנות, רשיונות שצריך להוציא. באופן שהוא תואם עד כמה שניתן לחקיקה הישראלית, בין השאר בניסיון גם להפיק לקחים ואיפה שאפשר גם לעשות את הדברים קצת יותר טוב.

 << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>   

בכל מקרה זה חקיקה ישראלית. את יכולה לומר לפי החוק הירדני, הזה. אנחנו משתדלים שזה יהיה ישראלי.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

החוק הישראלי לא חל על השטחים האלה, מה לעשות? מדובר בצווים ולא בחוקים.

 << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>   

כל אחד ודעתו הוא.

 << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

זה לא עניין של דעה אלא של מציאות, אדוני יושב-ראש הוועדה. אני לא נגד. רק אומרת שזה לא חקיקה, זה צו.

 << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>   

אני משפטן ומבין את זה. יש דברים שצריכים לעשות כמו רישום מקרקעין וכו'. לא אכניס אתכם לזה. עשיתי פרויקטים על זה. צריך לקדם את זה. זה לא חוק. אם חוק, חוק ירדני הקיים. אם לא, משרד הביטחון צריך לפתור את הסוגיה הזאת. מתי זה יקרה?

 << אורח >> ענבל דה פז: << אורח >>   

אין לי אלא לחזור על אותם דברים. הצבנו יעד שדיבר על שנה וחצי. הצבנו את הידע הזה לשנה. אנו עובדים על זה נון סטופ יחד עם רשות הגז. יש גורמים נוספים שיצטרכו להידרש לזה. כל דבר שניתן לעשות כדי לקדם נעשה. אם נצליח לשים את הטיוטות על השולחן לפני סוף השנה ודאי נעשה זאת. אין לנו שום אינטרס לא לעסוק בזה.

 << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>   

ברור. הכול משפטים יפים. השאלה איפה הבעיה לשים את זה? 

 << דובר_המשך >> ענבל דה פז: << דובר_המשך >>   

יש טיוטות מתקדמות. עובדים עליהן כדי לקדם אותן, כדי שיהיו בשלות. כדי להחתים איפה שצריך את האלוף, איפה שצריך את ראש המינהל האזרחי, איפה שצריך רשיונות שסעיד יוציא. לא מדובר באירוע של העתק הדבק מהחקיקה הישראלית. גם לא מדובר בשני חוקים. מדובר בקובץ לא מבוטל של חקיקה ראשית, של חקיקה משנית ושל רשיונות. אנו במצב מאוד מתקדם שבו הטיוטות של כל הדברים האלה מגובשות ועדיין יש החלטות שצריך לקבל. עדיין יש דילמות שצריך להכריע בהן. חלקם צריכות להיות מוכרעות בתוך הבית על די ראש המינהלת או אולי אפילו השר הנוסף. חלקן יבואו למשרד המשפטים.

 << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>   

משרד המשפטים.

 << אורח >> טל ויינברג: << אורח >>   

שלום. כאמור עוד לא הובאו לעיוננו טיוטות. כשיובאו כמובן אנו לשירותם של משרד הביטחון ורשות הגז.

 << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>   

תוך כמה זמן יועברו בערך הטיוטות? תנו לנו חוט לאן אנו מתקדמים בוועדת ביקורת הבאה.

 << אורח >> ענבל דה פז: << אורח >>   

ההערכה שלנו מדברת על סוף השנה. אם נצליח להקדים את זה מה טוב אבל ההערכה הריאלית היא שזה יעבור עד סוף השנה.

 << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>   

תודה רבה. נקבע ישיבת מעקב בנושא הזה. מאוד חשב לנו. אני מבין את העניין של האזור. היו חוקים שניסיתי להעביר ונעביר, והכנסת גם הצביעה בעד ריבונות. מקווה שנלך לריבונות – זה יפתור לנו הרבה בעיות. אתן התייחסות ליו"ר ועד העובדים של חברת חשמל לגבי תחילת הדיון.

 << אורח >> יהודה גן אל: << אורח >>   

תודה רבה קודם כל המילים החמות. אדוני השר, הרוח הגבית שקיבלנו בתקופת המלחמה והשקט והיכולת לעשות את הדברים הם לא דברים ברורים מאליו. לא סביבה של לחץ, לא פאניקה. להפך. עוד כמה מילים ליושב-ראש הדירקטוריון ולמנכ"ל שלנו, חברת החשמל היא חברה בת 102, עברה לא מעט אירועים ואתגרים בחיים, גם מלחמות. אחד הדברים השונים שהיו במלחמה הזו, שבהיערכות שלה וכל הערכות המצב שקיבלנו מפיקוד העורף והתרחישים, הפעם תרגלנו את זה בצורה רטובה. כלומר לא עוד תרגילי שולחן בחדר ממוזג שמעלים כל מיני דברים מתודית אלא יציאה לשטח, שינוע של ציודים בשווי של מאות מיליונים שזזים ממקום למקום, מתחברים, מתהדקים ליחדות שמפסיקות לייצר באמת ויחידה אחרת שמתחילה לעבוד במקומה בתרחיש של משהו שנפגע. שמח שהדברים הללו לא נוסו בפועל, אלא דברים הרבה יותר קטנים. אבל יחד עם זאת היינו ערוכים לדברים באמת גדולים. 

מפה אני ממש עומד גאה בציבור הזה, שהרבה פעמים באנו לצאת להסביר לו כמה זה חשוב והבנו כמה ההסברים הללו מיותרים, כמה הם היו מגויסים, הדנ"א של עובדי חברת החשמל – ואני לא מדבר בשמם אבל אני בטוח של יתר חברות התשתיות. זה אהבת המדינה, זה פטריוטיזם, זה להיות ראשונים, להגיע, לעשות בלי לחשוב על רמות הסיכון והם היו גבוהות, וזה הוכח גם באירועים של הרוגים לצערנו וגם נפגעים. זה ללכת ולעמוד במקומות שאין סיכוי בזמן של אזעקה, של נחיתת טיל למצוא מחסה ובכל זאת לקפוץ על במות הרמה בגבהים של 40 ו-50 מטר והדברים עבדו טוב. אז תודה על ההערכה. 

בהחלט נמשיך לתת את המוצר הקיומי הזה, לדאוג שיהיה זמין לכולם כל הזמן בכל עת. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>   

תודה רבה. מנכ"ל חברת חשמל, מאיר שפיגלר, לגבי הפרגונים שנתתי לכם.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

המציאות מדברת בעד עצמה. לא היו צריכים גנרטורים, לא הייתה עלטה. עובדי החברה עשו מה שמוטל עליהם, וכפי שנאמר פה לפני כן גם על ידי השר, לציבור יש על מי לסמוך. לא שמעתי את תחילת דבריך, אבל אני מניח שכוונו בצורה נאותה למה שמגיע לחברת החשמל לגבי עובדיה.

 << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>   

תודה רבה. יושב-ראש רשות החשמל, אמיר שביט, בבקשה.

 << אורח >> אמיר שביט: << אורח >>   

תודה. אני מצטרף לכל מה שהשר אמר והסביר את הפעילות ארוכת השנים של היערכות המשק. המשק משנה פניו בצורה מאוד משמעותית גם במעבר לגז, בהיקפים הרבה יותר משמעותיים וגם במעבר לאנרגיה מתחדשת. כשמסתכלים על ההיערכות קדימה עלינו להסתכל גם על המורכבות שמכניסה אנרגיה מתחדשת לתוך המשק. היושב-ראש, לא יודע אם אתה מכיר אבל לפני כמה חודשים הייתה עלטה בספרד ובפורטוגל בהיקפים מאוד משמעותיים של סדר גודל של 20 עשות. הצוותים של נגה, של הרשות, של משרד האנרגיה כמובן מתחקרים ולומדים את המורכבות ואיך מתמודדים עם היקפים מאוד משמעותיים של כניסה של עולם של סולארי לרשת כדי להגן ולמנוע את כל התהליכים ואת כל הסיכונים שיש לרשת, ויש לא מעט סיכונים. הם קשורים גם למצבי חירום מלחמתיים אבל גם למצבים של לאן המשק הולך ויש להסתכל על כל הדברים הללו כמקשה אחת ואנחנו מתקדמים לשם, למשק הרבה יותר יציב אנרגטית, מבוזר יותר משמעותית. השר קידם את התוכנית של 100,000 גגות שהיא חלק מהביזור האנרגטי. במקביל קידמנו את יכולת הממיר ההיברידי שאנו קוראים לו שיכול לשרת גם את הבית הפנימי בעניין הזה כדי לראות שהמשק לא נשען רק על מה שעשה עד כה אלא להותיר לשנים קדימה משק הרבה יותר יציב ומבוזר כדי שיוכל לעמוד באתגרים חדשים ואתגריים יותר שיהיו לו בעתיד.

בתוך התהליך הזה שמנו לעצמנו יעד, להיות המדינה המאוגרת ביותר בעולם האגירה ואנו בדרך לשם, שתוך כמה שנים נתקדם בצורה מאוד משמעותית בעולם האגירה כדי שנהיה הרבה יותר מאוגרים ופחות מאותגרים בעניין הזה. יש הרבה תוכניות ליישום. אנחנו מנסים לקדם את כולן בבת אחת. לא תמיד קל במשק מורכב כזה אבל אנו נחושים לקדמו כדי שעוד כמה שנים יהיה לנו משק הרבה יותר יציב ממה שראינו כבר את היציבות שלו כשהייתה בתקופת המלחמה.

 << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>   

תודה רבה. יושב-ראש ועד בתי זיקוק, חנן סונטג, בבקשה.

 << אורח >> חנן סונטג: << אורח >>   

בוקר טוב. היינו פה לפני כחודש, ומתי שתזמינו אותנו נגיע ונגיד את הדברים. כפי שהשר אלי כהן הציג אותנו ואמר את הדברים כמו שאר החברים פה, קרה משהו מאז 7.10. אני לא מדבר על מה שהיה פה בתחילת הישיבה, שזה מזעזע ונקווה שייגמר כמה שיותר מהר, אך מבחינת בתי זיקוק, הציבור, אתם, מי שמחליט צריך להבין, שמדינת ישראל לא יכולה להמשיך עם הרעיונות שיש כרגע על סגירת בתי זיקוק. אני חושב שמי שייקח את ההחלטה הזו, ושוב – אנו מדברים עם חברי כנסת, עם אנשי מקצוע, ואני חושב שהרוב בדעה הזו שלפחות לבחון את הדברים שוב, ולהקים ועדה שתבחון את הדברים, האם מדינת ישראל יכולה להישאר בלי בתי זיקוק. 

הציבור לא אומר מבוהל אך מאוד מודאג, מה הולך להיות. מדברים כל שני וחמישי על סגירה, על דברים שמתקדמים, ואיפה העובדים? מבחינתנו זה הייטק, זה אקדמאים, מהנדסים, טכנאים, לא יודעים מה קורה עם עתידם. אם מדברים על עוד 5 שנים – קבלו החלטות. לא צריך מדינת ישראל שיהיו לה בתי זיקוק משלה. תסמכו על כל מיני מדינות שאולי ימכרו לנו בזמן מלחמה תזקיקים, יגיעו אוניות, נחכה לאוניה שתגיע ואז אולי נתקוף באיראן, ואתם רואים לבד מה קורה אצלנו, עם כל מה שחטפנו ועם כל ההרוגים ואנשים הגיעו מהבתים, איך שהטיל נחת אנשים, אמרו חברת חשמל – אנשים הגיעו מהבית בלי שיקראו להם כדי להיות ראשונים ולעזור ולהפעיל ולהקים. השר אלי היה אצלנו וראה את העובדים. אבל אי אפשר להמשיך לקיים את המפעל כפי שהוא כשיש לנו סכין על הצוואר. אנשים לא רוצים לעבוד. אנשים הולכים לחפש מקומות אחרים. יש לאנשים משכנתא. מה קורה? אתם צריכים להבין איפה אנו נמצאים מאז 7.10.

אנחנו בטוחים, שאם משהו ייקח החלטה כזו ויסגרו את בז"ן, המדינה תשלם מחיר כבר מאוד, ואם מחליטים שבכל זאת אנחנו צריכים את בז"ן, והדיבור לא על זיהום אוויר כפי שחלקכם יודע. מדובר על הגדלת מטרופולין חיפה. מדברים על זיהום אוויר של האוניות. אז במקום אוניה אחת שעד היום מביאה את חומר הגלם, יביאו 7 אוניות עם תזקיקים, תבינו לבד איפה הולך להיות זיהום האוויר שם. 

חייבים להתעשת ולתפוס את עצמנו בזמן ולראות לראות מה קורה עם העתיד של בז"ן כי המדינה תשלם מחיר כבד אם לא יהיה בז"ן, ואם אשדוד עכשיו בבעיות, תקלות, ואתם רואים לבד את המחסור שהולך להיות והלוואי שלא, והלוואי שנצליח לחזור והתחלנו להחזיר חלק מהתזקיקים לפעולה, הבעיה תהיה גדולה מאוד אם לא יתעשתו ולא יבינו איפה אנחנו נמצאים.

 << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>   

תודה רבה. בבקשה, דורון ניסן, יושב-ראש המועצה של בז"ן.

 << אורח >> דורון ניסן: << אורח >>   

בוקר טוב. אני יושב-ראש מועצת העובדים בבז"ן 37 שנה. אבי ז"ל היה כבאי בבתי זיקוק 40 שנה. כפי שחנן אמר, ב-7.10 קרה משהו במדינת ישראל. הנהלת בז"ן קיבלה החלטה אמיצה, ועם אוניות שבז"ן שכרו עצמאית, הביאו גלם למדינת ישראל והצילו את בתי זיקוק אשדוד בהחלטה אמיצה, הצילו מסגירה. בזכות עובדי בז"ן המסורים חברת חשמל המשיכה לקבל סולר. כידוע לכם האסדות נסגרו. חברת חשמל קיבלה סולר מבז"ן. הצבא, סולר לטנקים, בנזין למטוסים, קיבלו בזמן אמת מהעובדים, וכל משק האנרגיה המשיך לפעול. האם מדינת ישראל רוצה לוותר על רצף אנרגטי? הרי צריך לקבל החלטה והשר אלי כהן, אתה חבר של התעשייה. אתה אדם שבא לשטח. אתה מכיר את העובדים. יש החלטת ממשלה ממרס 22' לסגור את בז"ן עד 2030. אני מצפה מממשלת ישראל להיכנס ולקבל החלטה שהם דוחים או מבטלים את ההחלטה לסגור את המפעלים. תבינו, כשאתה צריך בנזין לכטב"מים – בז"ן יודע לייצר. אי אפשר למצוא את זה בעולם ולהתחיל לחפש בזמן אמת. בז"ן חיונית למשק האנרגיה. בלי בז"ן אין רצף אנרגטי למדינת ישראל. לא מדבר על הכלכלה, לא מדבר על העסקת עובדים. לא מדבר על פרנסה. כל מי ששומע, אם זה שר או ח"כ, אומר: לא נראה לי שהשרים שקיבלו החלטה לסגור את בז"ן ידעו על מה הם חותמים ולא ידעו מה ההשלכות אם בז"ן לא תתקיים.

מפה אני קורא לכם לבטל את ההחלטה, לדחות את ההחלטה ולתת עצמאות אנרגטית למדינת ישראל. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>   

תודה רבה. מאיר ששה, יושב-ראש ועד כרמל אולפינים.

 << אורח >> מאיר ששה: << אורח >>   

שלום, אני יחד עם חנן, דורון וסמי מגדות – זו קבוצת מפעלים במפרץ חיפה, אני בא ומחזק, קודם כל את שר האנרגיה על ביקור הבזק שלו יחד עם מנכ"ל חברת חשמל כבר ביום שקרה לנו האסון, שהחברים באו סך הכול לעבוד תחת צו חיוני. חברה אנרגטית שנותנת את האנרגיה למדינה. אני מודה לכל מי שבאו ונתנו. חברת חשמל שעוד עובדים איתנו, נותנים לנו כלים להחזיר את האנרגיה. עשינו זאת תוך 10 ימים בזכות כל אלו שתמכו ובזכות העובדים המצוינים בקבוצת בז"ן.

אני גם מצטרף לחברים ולקריאה - חבר'ה, הגיע הזמן לחשב מסלול מחדש. זה אומר – כנראה שמתחת לרדאר עשו תהליכים כאלה ואחרים וקיבלו החלטות שלא מתיישבות עם המציאות, וההחלטה לסגור את קבוצת בז"ן – לכרות את הענף שאנו יושבים עליו. זה האנרגיה שלנו, וללא קבוצת בז"ן ספק אם ישראל יכולה להתקיים. ראיתם את המצור. כולנו ראינו מה קרה במלחמה. אם לא קבוצת בז"ן, ספק אם היה בכלל דלק למדינה. אני מצטרף פה לחבריי ומקווה שמהוועדה הזאת תצא החלטה או קריאה – בואו נחשב מסלול מחדש. אי אפשר בלי קבוצת בז"ן. היא מחויבת המציאות ואנו יודעים שזה לא ייצא לפועל. ברור לי. לא יסגרו את קבוצת בז"ן, אבל עם עננה כזו להתנהל זה לא הוגן כלפינו וגם לא לכלכלה של מדינת ישראל. מבקש מחברי הכנסת והשר, מקווה שתצא מפה החלטה כזו והמלצה לעצור את התהליך ולחשב מסלול מחדש. תודה רבה על ההזדמנות.

 << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>   

תודה רבה לכם. מעבר לכטב"מים שאמרת, בלי דס"ל מטוס קרב לא מגיע עד סוריה גם, בכלל לא יכול להמריא. תודה לשר שתמיד מגיע ומשתתף בישיבות. תודה לכם.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

ביקשתי לשאול שאלות. סליחה אם אני מתפרצת לדלת פתוחה כי שוב הייתה תאונה בכביש 6, אז אני מאחרת, מתנצלת.

 << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>   

לכן יצאתי בלילה.

 << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

לקח לי שלוש ורבע שעות להגיע מבאר שבע. פשוט סיוט. האם לפרויקט הזה יש עלות מוערכת ולכמה שנים היא מתחלקת? והאם כל העלות הזו יוצאת רק ממשרד האנרגיה או מתחלק בין עוד משרדים – תשתיות או משהו כזה? והשאלה השנייה שלי, אני עדין סופר מודאגת מכך שאנרג'יאן מכרה את כל עתודות הגז שלה ואנחנו עם אותן בעלויות על שני מאגרי הגז ואיך אנחנו מונעים העלאת מחירים כי אין פה תחרות בכמה הם ימכרו לחברת החשמל את הגז? זה עדיין סופר מטריד אותי.

<< דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >>   

חברת הכנסת יסמין, השאלות מאוד במקום וענייניות. קודם כל, לנושא של חיבור גז ביהודה ושומרון, מדובר בדבר לא רק שעולה למדינה כסף, אלא יכניס לה כסף, כי ברגע שנתגז מתכננת ותקים לאחר שתאושר החקיקה, מה שיקרה – מי שמחזיקי מאגרי הגז ימכרו לצרכני קצה, אם זה לתחנות כוח או למפעלים וכתוצאה מכך תהיה יותר מכירה של גז, ואז נתגז מקבלת תמורה בגין המעבר בתשתיות שלה ומדינת ישראל מקבלת יותר תמלוגים וגם הכנסות ממיסים. ניקח למשל את המפעלים שיש במישור אדומים. ברגע שיעברו לגז, צריכת האנרגיה שלהם, העלות שלה תרד. כשהעלות יורדת הרווח שלהם גדל, ואז המס שהמדינה מקבלת הוא גדול יותר ובנוסף הם יכולים יתר להתחרות ברגע שאתה רווחי. זה לגבי השאלה הראשונה.

לגבי שאלה השנייה בעניין אנקרג'יאן – את צודקת. כשאני הגעתי למשרד, אנרג'יאן מכרה את כל עתודות הכז. לא היה לה כל כך הרבה עתודות גז אבל עובדתית היא מכרה. לכן אנו קובעים במסגרת המסקנות, הייצוא שלפיהן כל מי שמוצא גז לא יוכל למכור את הכול, אלא תמיד שיישאר נתח מסוים. אני לא אומר דבר שנעשה בעבר אלא אני מסתכל צופה בפני עתיד. הדבר העיקרי על מנת להגדיל את התחרות בגז היא לא להבריח מפה משקיעים. אומר בכנות. היו גורמים במשרד האוצר באופן פופוליסטי שרצו להבריח מפה את חברת שברון. זה אחת מענקיות האנרגיה הגדולות ביותר בעולם, אמריקאית שלשמחתנו עובדת במדינת ישראל. לא שיש כל יום חברה אחרת שרוצה להיכנס. לשמחתנו הצלחנו להכניס שתי חברות בין לאומיות במהלך השנה האחרונה – בריטיש פטרוליום וסוקאר אבל אני רוצה שמי שכאן שיישאר ושיבואו נוספים. לא להבריח את הקיימים. והדרך הטובה ביותר כדי להגדיל את התחרות במשק הגז - פשוט למצוא עוד מאגרים, ולהפסיק מדיניות שהייתה גם שרים קודמים, מניח שאת יודע למי הכוונה, שהייתה כוונה לעצור. לא – ככל שנמצא יותר גז, יהיו לנו יותר עתודות למשק הישראלי ויהיו יותר עתודות לייצוא, מה שמחזק בנושא הזה את מעמדנו המדיני.

בנוסף, נזכיר שעוד לפני שנכנסתי, קבעו שבשנת 29' או 30' יהיו מחויבות המחזיקות במאגרים השונים למכור כל אחת בנפרד. כלומר זו כבר תקנה שנקבעה ולכן בכל מאגר יש שתיים, שלוש או יותר שותפות והם יצטרכו למכור בנפרד.

בנוסף, מי שמבין בכלכלה, דואופול הוא לא בהכרח יותר טוב ממונופול. זה לא הפתרון. הפתרון להבטיח שהמחיר למשק הישראלי יהיה במחיר הוגן. החשיבות של מחיר החשמל – בהמשך גם מחיר המים – כל כך חיונית למשק כי אמרנו שכל דבר מייצרים מחשמל, והחשמל הוא מחולל אינפלציה. אם מחיר החשמל עולה, מחיר כל מוצר יעלה. לכן אמרנו לשברון, גם בחדרים סגורים וגם באופן פומבי, גם בכנסים וגם בשיחות גם בארץ וגם בחו"ל, אנחנו לא נפעיל את הכלים שיש בידינו כל עוד אתם תמכרו במחיר הוגן וסביר ולא תנצלו את כוחכם כפי שאת אומרת.

 << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

יש לנו כלים להילחם אם הם שוברים את זה?

<< דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >>   

אם הם ינצלו את הכוח שלהם אני אקבל את ההמלצה הדרקונית של האוצר. בינתיים אני לא תומך בעמדתם כי אני רוצה להגדיל את השוק. אני רוצה למצוא עוד מאגרים. אני רוצה שיבואו עוד חברות. אחד החוזים המהותיים ביותר שנמצא בימים אלו על סף חתימה, בהידיינות זה המחיר שיצרני הגז הישראליים ימכרו חברת החשמל.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

גם השותפות הזרות.

<< דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >>   

כן, במאגרים הישראליים, אם נקרא לזה כך. אנו עוקבים בין היתר כמבחן בוחן אחרי המקרה של חברת חשמל. מה שאני אומר לך אמרתי גם לחברה באופן ישיר. אם נראה שהם נוהגים בצורה חזירית, לא סבירה וכן הלאה – קיבלתי אינדיקציות מחברת חשמל לגבי המחירים. אמרו שזה סביר אבל בסוף היום צריכים להתייחס לחוזה רק כשהוא נחתם ורק כשהוא סופי. אני גם אומר זאת לא רק לגבי חברת חשמל אלא גם לגבי החברות האחרות. אם נרגיש שיש ניצול בכוח לרעה, נפעל אבל הדרך המרכזית היא אחת, מציאת עוד מאגרים, הגברת התחרות ויישום החקיקה.

 << דובר_המשך >> מאיר שפיגלר: << דובר_המשך >>   

אלה שזכו במכרז, שתי החברות שזכו לא התחילו עדיין.

<< דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >>   

לא. אגב הם זכו באותו רשיון. פשוט עשו שותפות בין בריטיש פטרוליו לבין סוקאר. הן לא התחילו. כשאתה מקבל רשיון ממדינת ישראל יש לך שלוש שנים שבהן אתה צריך לעשות קידוח אקספלורציה. יש חברות נוספות שצפויות לקבל את זה עכשיו, ואנחנו ברבעון הרביעי השנה נפרסם למכרז רשיונות נוספים. סוף שנה הזאת.

 << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>   

רפאל אלבז, בבקשה בקצרה. השר היה אמור לצאת בעשר ועדיין ממשיך כי נהנה אתנו.

 << אורח >> רפאל אלבז: << אורח >>   

שלום. אני סמנכ"ל חברת אקסטל, החברה הגדולה במישור אדומים, מאזורי תעשייה גדולים ביו"ש. קודם כל אני רוצה להודות לשר על המחויבות העמוקה שלו לניתוב צנרת הגז הטבעי ליו"ש והירידה לפרטים שלא מוכנת מאליה – גם ליו"ר הוועדה חבר הכנסת ואטורי שזימן את הדיון הזה לפני פגרת הקיץ של כהכנסת. לא מובן מאליו.

חשוב לי לומר, אל"ף, שהנושא הזה עבור אקסטל קיומי, לא פחות מכך. מתחרינו בארץ כבר מנותבים לצנרת גז טבעי. אנו צרכן תרמי משמעותי וגדול. מעבר להיבטים הכלכליים, המשמעות של ניתוב צנרת גז טבעי היא משמעויות לאומיות למדינת ישראל. גם מבחנת חוסנה, אנחנו מבינים מה קורה היום עם שוק האלומיניום, שיפוצים ומעבר לכך. שוק הבנייה וגם בשוק הביטחוני שאליו אנו מייצרים ומעבר לכך בכל מה שקשור לחבל הארץ הזה, יש לכך משמעויות נרחבות.

כדי להיות ענייני, הדיון הזה הוא דיון של טובת אקשן אייטמס ולעקוב אחריו. למיטב הבנתי וגם לנו יש ייעוץ משפטי שעוזר לנו להבין איך אנחנו מנתבים את הדרך שלנו לעבר הגז הטבעי, צוואר הבקבוק כרגע, כבוד השר, שאנו מבנים שנמצא לפתחנו, נמצא בעיקר ברשות הגז. למיטב הבנתנו, כדי שנתכנס לסוף שנה לחקיקה מלאה ולא להעברה להתייחסות למשרד המשפטים, ניתן תוך 30 ימים להגיע לטיוטה פנימית בין רשות הגז למשרד הביטחון. לאחר מכן להעביר למשרד המשפטים את ההתייחסות, ובהינתן שהשר יקבע דד ליין ברור לפני כן, להבנתנו הדבר יכול להיעשות. התכנון של נתגז הוא מעולה אבל בסוף הוא טורי לחקיקה וסטטוטורית לא ניתן יהיה להתקדם ללא הפתרון החקיקתי. נשמח לתת דד ליין לרשות הגז וזה יוכל להתכנס להבנתנו תוך 30 ימים. תודה רבה.

<< דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >>   

תודה רבה. קודם כל, ביקרתי אצלכם עוד כשהייתי שר הכלכלה במפעל. מפעל גדול, משמעותי. נמצא באזור אסטרטגי. דבר שני, משרד הביטחון, אם יהיה עיכוב ברשות הגז יותר משלושה ימים אני אטפל באופן אישי. בנוסף, אנו עובדים באופן מקבילי ולא באופן טורי. כלומר כיוון שאנו מבניים שזה צורך חיוני וחשוב, אני רוצה לומר יישר כוח לסעיד ולנתגז שפועלים על התכנון, כלומר כיוון שאנו בטוחים ב-99.9 שזה יקרה, אנו לא מחכים שהתקנות יעברו עוד חצי שנה אלא הליך התכנון למקומות האסטרטגיים, שזה מישור אדומים, אריאל וברקן, שזה רנטיס, כרכומייה, למקומות האסטרטגיים שבהם אנו בטוחים שלטובת תחנות כוח ולטובת תעשיות משמעותיות, אנחנו מקדמים את זה ולא מחכים. עובדים במקביל.

 << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>   

תודה רבה. יוראי, כבר סגרנו, ואתה הכנת קפה כאילו התחלת את היום שלך. אני על סף סגירת הישיבה. השר חייב לצאת. שאלה קצרה, בבקשה.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>   

פורסם ב-N12 שאגף התקציבים באוצר שלח לך המלצה לא להסב את התחנות הפחמיות לגז. מה עמדתך? ובנוסף, שאלה קצרה שנוגעת להיערכות האנרגיה במצב לחימה – כפי שאנו יודעים, מספר טילים במהלך הלחימה עם איראן פגעו במתחם בז"ן בחיפה. האם בחנת אפשרות של סגירת בז"ן כפי שהחלטת הממשלה קיבלה והממשלה הנוכחית תקצבה ב-600 מיליון שקלים, וייבוא תזקיקים מאשר המצב הנוכחי שבו מפעילים מחדש את בז"ן עם השלכות בריאותיות, ציבוריות, חברתיות קשות על תושבי מטרופולין חיפה שהופכים להיות מטרה של גורמים עוינים?

קריאה:

	אני עובד שם. אין בעיות בריאותיות. רק 40 שנה עובד שם.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>   

טוב לדעת שפעילות פטרוכימית לא פוגעת בבריאות של התושבים.

<< דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >>   

אתייחס לשתי הסוגיות שהעלית. נעדרת מתחילת הדיון אך אתייחס בתמצית. קודם כל, יוראי, הגעת עכשיו. אני חושב שמדינת ישראל ומשק האנרגיה צריכים להיות מלאכי הערכה לבז"ן, לעובדים שם שעבדו מסביב לשעון וסיכנו את חייהם. שלושה מהם גם נהרגו כדי שיהיה לנו – דסל למטוסים, סולר למשאיות של צה"ל וכדי שיהיה בנזין לעובדים החיוניים שמגיעים ממקום למקום. אני לא מייצג את המשרד להגנת הסביבה אך יודע שבתי הזיקוק עובדים לפי כל התקנות, הרגולציה האירופאיות ולמיטב ידיעתי אף מחמיר מכך.

 << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

הממשלה החליטה לפנות את המפעלים הפטרוכימיים. תקצבתם אותה ב-600 מיליון שקלים. אתה הולך לבחון את ההחלטה מחדש?

<< דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >>   

קודם כל, יש אבי שמחון שאמון על הנושא הזה. בכל מקרה כתוצאה מהמלחמה, נכון שנבחן את ההשלכות של המלחמה. יש צוות בראשות המנכ"ל שהוקם לנושא הזה.

 << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

לטובת מה? בחינה מחדש של פינוי בז"ן?

<< דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >>   

היינו במלחמה מול איראן, וכל המלחמה הזו כמו כל מדינה מסודרת, כמו כל ממשלה צריכה לבדוק את סוגית המלחמה על משק האנרגיה. זה בסיסי ומתחייב.

ברשותך אענה לשאלתך הראשונה לגבי הנושא של הפחמיות שקיבלנו. אני רואה את ההמלצות הפופוליסטיות של משרד האוצר ושל ראש אגף תקציבים שכבר מחפש את דרכו החוצה. אני רואה החלטות ומכתבים פופוליסטים שלו מפעם לפעם. שמח על זה שיש נציגי ציבור כמונו, שאכפת לנו מבריאות התושבים. אני אישרתי את ההחלטה כן להסב את תחנות הגז בפחם, גם כשזה עלה – ההערכה הראשונית הייתה 1.2, 1.3 מיליארד ₪. אישרנו זאת גם כשהאומדן המעודכן של העבודות הוא 1.6 או 1.7 מיליארד ₪ כי לנו יש מחויבות לתושבי חדרה, לבריאות תושבי אשקלון והסביבה ולכן אנו ממשיכים. אנו מתכוונים שברבעון הרביעי של 26' יהיה הרבעון האחרון שבו מדינת ישראל תעשה שימוש בפחם. לאחר מכן התחנות הפחמיות ישמשו רק לחירום כלומר אנו מתכוונים להמשיך לעבוד בגז. נשאיר אותם לחירום כי ראינו שיש מקרים שבהם אנו נאלצים להדמים את אסדות הגז, ולכן אני דוחה על הסף את המכתב שקיבלנו ממשרד האוצר. אנחנו מתכוונים להמשיך בתהליך, לסיים את ההסבות, ואני חושב שהתחייבנו בפני התושבים גם באזור מטרופולין חדרה, גם באזור מטרופולין אשקלון - מגיע להם סביבה ירוקה, מגיע להם סביבה שאינה מזהמת ואני אומר לאותו פקיד שהוציא את המכתב, מה היה אומר אם הוא היה גר שם? האם ההתייחסות שלו הייתה זהה?

 << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

מגיע גם לתושבי מטרופולין חיפה מה שמגיע לתושבי מטרופולין חדרה ואשקלון – סביבה בריאה ונקייה.

קריאה:

מאוד בריאה. תבדוק את הנתונים. אתה רק שולף.

<< דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

תמותה, סרטן.

קריאה:

תדברר עובדות. אתה לא מדבר עובדות.

 << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

רק עובדות. וזה לא מוריד בפסיק את ההערכה שיש לי כלפי העובדים המסורים. 

קריאה:

תעשה שיעורי בית.

 << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

לכן טוב עשה לפיד שפינה את המפעלים הפטרוכימיים וטוב הממשלה הנוכחית שתקצבה אותה בלמעלה- -

 << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>   

תודה רבה חברים. אם יהיה צורך, נעשה דיון נוסף בעניין הזה. 

 << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

אני בעד להסיר את הפעילות הפטרוכימית.

 << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>   

אני רוצה לברך את השר שהגעת לכאן. הוועדה בראשותי תמשיך לשתף פעולה עם שר האנרגיה בכל תחום אפשרי.

<< דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >>   

יוראי, להבא להגיע לדיונים בשעה תשע אם זה כל כך חשוב לך.

 << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

הייתי בוועדת חינוך בדיון שיזמתי, אדוני השר.

 << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>   

בדרך כלל אנו פועלים ומצליחים להגיע להישגים ונמשיך לעשות דברים טובים יחד למען אזרחי ישראל. 

<< דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >>   

ישר כוח ליו"ר הוועדה. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>   

תודה רבה לכולם. הישיבה נעולה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:40. << סיום >>