פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת



53
ועדת הכספים
16/08/2022

הכנסת העשרים-וארבע



הכנסת


מושב שני


פרוטוקול מס' 323
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, י"ט באב התשפ"ב (16 באוגוסט 2022), שעה 14:05


סדר היום:
 << נושא >> הצעת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה) התשפ"ב–2022 << נושא >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
אלכס קושניר – היו"ר
ינון אזולאי
מישל בוסקילה
משה גפני
נירה שפק

חברי הכנסת:
מופיד מרעי
אורית סטרוק

מוזמנים: 
	מירי סביון
	–
	משנה למנהל רשות המסים

	אמיר דהן
	–
	מנהל מחלקת פיצויים, רשות המסים

	אלישיב ממן
	–
	יועץ לסמנכ"לית תכנון וכלכלה, רשות המסים

	לילי אור
	–
	עוזרת ראשית מחלקה משפטית, רשות המסים

	גאולה צמח
	–
	עו"ד, משרד הכלכלה והתעשייה

	ליהי קושניר גנוסר
	–
	רפרנטית מסים ותשלומים, משרד המשפטים

	צביקה כהן
	–
	סמנכ"ל, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

	אלונה שמיר
	–
	מנהלת קשרי כנסת-ממשלה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

	תמר מירסקי
	–
	מנהלת תחום בכירה חקיקה ורגולציה, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים בישראל

	הגר יהב
	–
	מנכ"לית, נשיאות המגזר העסקי

	מי-טל פרי
	–
	מנהלת קשרי ממשל, התאחדות התעשיינים בישראל

	דנה אופיר
	–
	מנהלת מרחב דרום התאחדות התעשיינים בישראל

	ורד ויוי ויץ
	–
	מנהלת תחום חקיקה, ההסתדרות החדשה

	אלכס מילר
	–
	ההסתדרות החדשה

	יעל דניאלי
	–
	מנכ"ל, התאחדות בתי המלון

	תומר מור
	–
	מנכ"ל, מסעדנים חזקים ביחד




ייעוץ משפטי: 
שלומית ארליך
תמר בנתורה

מנהל הוועדה:
טמיר כהן

רישום פרלמנטרי:
הילה לוי

<< נושא >> הצעת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה) התשפ"ב–2022 << נושא >>


 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

חברים, אנחנו מתחילים את הדיון בנושא פיצויים בעקבות מבצע עלות השחר. זה בעצם סוג של דיון שלישי, כי היה דיון ראשון ביום חמישי, ולאחר מכן היה דיון נוסף אתמול. הועלו דרישות רבות, אני חייב לומר, לרשות המסים מצד חברי הכנסת, ואני שמח גם להגיד שהרוב המוחלט של הדרישות התקבל על ידי רשות המסים. יש לנו כמה פערים טכניים, שקשורים לרשימות יישובים, ואנחנו מחכים לתשובה ממשרד הביטחון, על מנת שנוכל להכניס אותם אחר כך לתקנות. לכן, יכול להיות שנדון עכשיו בכול – בעקרונות, בתקנות עצמן – אבל את הרשימה של היישובים נקבל בהמשך היום. לכן נעבור להעברות תקציביות ובסוף נצביע על התקנות. נתקדם ונראה. 

אני חייב לציין שנירה שפק נמצאת ארבעה ימים בנוהל קרב, בעצם מיום חמישי. נלחמת על כל אות ופסיק. זה בכלל לא מובן מאליו, נירה. באמת. כל הכבוד. יישובים מ-0 עד 7 קילומטרים קיבלו פה מענה משמעותי מאוד, וגם יישובים מ-7 קילומטרים ועד 40 קילומטרים, כולל עסקים שנגרם להם נזק מכך, שחומרי גלם התקלקלו להם ונזרקו לפח. גם לזה מצאנו פתרון, ועוד מעט תשמעו על כך. 

לפני שנתחיל, נירה, בבקשה. 

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>   

היה דיון בוועדת משנה למוכנות העורף במקביל. אחד הדברים המדהימים שקרו במבצע הזה, מעבר לניהול שלו, הוא שראינו ממשלה שלמה מנוהלת, ואת מנכ"לית משרד ראש הממשלה מכנסת בכל יום את ועדת המנכ"לים, כדי לתת פתרונות אד הוק. זה היה מחמם את הלב, ורשמתי בכל מקום שכתושבת עוטף עזה, תמיד שאלנו: מישהו שומע אותי, סימן שאלה, והפעם כתבתי: מישהו שומע אותי, סימן קריאה. סוף סוף לא סופרים את זה רק מהטילים, ומבינים שחסימה בכביש משבשת חיים של תושבים, של עסקים ושל חקלאים. זה נראה מובן מאליו, אבל כבר התייאשנו. התרגלנו לכך שמה שמובן מאליו, לא מובן מאליו. 

תוך כדי המבצע נאמר שה-2 לחודש הוא התאריך שרלוונטי ליישובים שנפגעו ולשטחים. אני תמיד אזכיר את החקלאים, את התעשייה ואת השירותים. זה היה מענה טוב. נלחמנו על עוד כמה דברים, ואני פועלת באמת מכמה כובעים. אני לא יכולה לנתק את זה, שאני תושבת עוטף עזה, אני יודעת מה קורה ואני מגדלת את הילדים והנכדים שלי שם. 

אחד הדברים שהכי פחדתי מהם הוא היום שאחרי. תמיד מחזקים את תושבי העוטף, ואומרים להם: תהיו חזקים, תייצרו אורך נשימה. כשהייתי מפקדת הגזרה של העורף האזרחי במשך כמה שנים כאלוף משנה באוגדת עזה, ותמיד אמרו לי: תאפשרי אורך נשימה לצבא לסיים את ייעודו. וכל הזמן שאלתי: ומה עם האזרחים? מה עם החוסן הקהילתי? מה עם אורך הנשימה? מה עם העסקים? איך מחזירים את כולנו? 

בדיון הקודם ישבו כאן שני אנשי עסקים, ואפשר להסכים או לא להסכים איתם על מה שהם אמרו, אבל דבר אחד היה מאוד מהותי. הם אמרו שבמקביל לזה שהם אמורים לתפעל את העסקים שלהם, לעבוד על ההזמנות שלהם ולראות מה קורה עם העובדים שלהם, יש להם גם משפחה והם צריכים לראות שהיא לא מתפרקת. כל מי שהזכרתי בשרשרת הזאת עובר משהו, וכולנו פוסט טראומתיים. 

אלכס, אנחנו עובדים כאן היום על היום שאחרי, כדי להראות לתושבים ולעסקים שהמבצע הזה לא נגמר עד שנחזיר את כולם למסלול. ולא סתם נחזיר למסלול, אלא אנחנו מאפשרים להם המראה, ולהמשיך לפתח את זה, כי זה החוזק של מדינת ישראל. 

העלינו הרבה דברים ועבדנו עליהם כמה ימים. זה נוהל קרב תוך כדי ניהול קרב. ראינו את רשות המסים בפיצויים הישירים, והמבחן שלנו יהיה במענה לפיצויים העקיפים אם נבין את הלכי הרוח, ונדע לגזור. משרד החקלאות, הארגונים החקלאיים וכל מי שדיבר איתי – אני מחזיקה קלסר שלם, ואני מקווה שלא שכחתי אף סקטור ואף בן אדם. מה היה מחמם את הלב? שהכול ביחד, ולא באו ואמרו איך לא. יצאתי עם תחושה שבאתי לדיון שאומר איך כן. 

אלכס, קודם כול תודה. לפעמים אנחנו שוכחים להגיד תודה, וגם חטפתי קצת. אנשים אמרו לי להגיד תודה, אז אני אומרת תודה. אני מאמינה שמה שנוציא כאן יהיה, כי אנחנו רואים את האנשים שרוצים שישמעו אותם ויראו אותם. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

מופיד, איפה אתה גר?

 << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >>   

בחורפיש.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אז אתה יוצא מן הכלל, ואני שמח שאתה פה. שים לב – אשקלון, כפר עזה, אשקלון, אשדוד. 

 << דובר_המשך >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר_המשך >>   

ואני בנחל עוז, אבל בכובע השני שלי. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

כשתדבר, תשים את הכובע השני. ינון, בבקשה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

כולם עשו מאמץ, וגם בוועדת ההסכמות כשביקשת בעניין הזה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

לגמרי, לחלוטין. 

 << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >>   

יש לי תהייה בנושא ועדת ההסכמות. אמרת שאם תהיה הפסקה, נעבור לפניות תקציביות. לשמחתך, כנראה בפניות התקציביות אני לא אהיה, וזה כנראה יסתיים ברבע שעה. יש נוהל של ועדת הסכמות, ודיברתי הבוקר עם יואב קיש. הוא אמר לי שלא כל ההעברות אושרו, כלומר הם לא אישרו את הכול בוועדת ההסכמות. חלק מהפניות הגיעו בלי ועדת הסכמות, אז איך הן הגיעו?

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

לא, לא נכון. אין.

 << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >>   

יש. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אם יש ברשימה העברות שוועדת ההסכמות לא אישרה לי, אני לא מעלה אותן. אנחנו פועלים לפי ניירות, נכון?

 << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >>   

הכול אושר? באמת חשוב לי לשמוע, כי אני לא אהיה בדיון. 




היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אני אומר לך שאני לא מעלה. מה שלא בוועדת ההסכמות, לא עולה. זה גם לא תקף. סליחה, יש אישור יושב-ראש. 

 << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >>   

באמת תודה רבה. תוך כדי המבצע הרמתי טלפון לקיש וליריב לוין. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אני קיבלתי מהיושב-ראש. 

 << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >>   

הרי גם הסמכות של היושב-ראש היא במקרים מיוחדים. אני אשאל את הלשכה המשפטית שוב מה זה מקרים מיוחדים. בפעם שעברה אמרתם שלא ערבו אתכם. אני שואל האם הפעם כן ערבו אתכם במקרים המיוחדים האלה, כי לא יכול להיות שבכל פעם אנחנו חוזרים לאותו מקום. אפשר לבטל את ועדת ההסכמות, אלא אם כן נבין שערבו אתכם. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

המקרים הייחודיים אמורים להיות באמת מקרים ייחודיים, יוצאי דופן. ככל הידוע לי, זה לא הובא אלינו לפני אישור מוחלט - - -


 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

בשביל מה אתה צריך ועדת הסכמות? ההצעה שלי היא שבפעם הבאה תלך ישר ליושב-ראש. אתה יודע שגם לי יש משהו מונח, הגשת אותו לוועדת ההסכמות ולא קיבלנו. תגיש את זה ישר ליושב-ראש, בשביל מה אנחנו צריכים את ועדת ההסכמות? חבל, זה סתם גוזל לנו זמן. בוא נעבור ישר ליושב-ראש, הרי גם ככה הוא עושה מה שהוא רוצה. הוא מנצל את הרגעים האחרונים שלו, וזה בסדר, אבל זאת לא צורה ולא התנהגות לזלזל בנו. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

ינון, אני אענה לך ואני אציג לך את החוויה שלי. אני מרגיש שוועדת ההסכמות זה סוג של חור שחור, שאליו אתה שולח בקשות, ואתה פשוט לא מקבל שום תשובה. לא כן ולא לא. מתי זה כן מתחיל לקבל? כשמפעילים לחץ אדיר. כשאני מדבר איתך, כשאני מדבר עם שלמה קרעי. רק אז דברים מתחילים לזוז. 

אתה יודע, פריימריז בליכוד הם לא סיבה לתקוע את העבודה של ועדת ההסכמות. כשיש דברים שהם במחלוקת, אני יכול להבין. אבל כשיש דברים שצריכים להיות מטופלים כי הממשלה הזאת צריכה לתפקד, כי בסוף הממשלה הזאת משרתת אזרחים, אז לפעמים היושב-ראש מקבל את ההחלטות שלו. 

 << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >>   

אין בעיה, ואני לא בא אליך בתלונה. אתה הגשת כמו שצריך. כשאתה מגיש ואומר שיש ועדת הסכמות, ויושב-ראש הכנסת הלך נגד הנהלים של ועדת ההסכמות, כלומר הוא אפילו לא התייעץ, אם הוא עושה דבר כזה, חבל לנו על ועדת ההסכמות. אפשר לבטל אותה ואפשר לגשת אליו. פעם הוא היה פה חבר אופוזיציה. אתה יודע מה הוא היה עושה? אני הייתי בתקופה הזאת. אתה יודע מה הוא היה עושה? הינה, הרב גפני בדיוק נכנס. תשאל אותו מה הוא היה עושה על כל דבר כדי שיעבור. לא עניין אותו שום דבר. הוא אמר: אני לא נותן, יש פגרה, לא נותן שום דבר כמעט. זאת לא צורה. הוא פועל בשיקול דעת לעצמו. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

לא. הוא פועל על פי החלטה של ועדת הכנסת. 





<< דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >>   

ועדת הכנסת משיקולים מיוחדים. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

מישל, בבקשה. 

 << דובר >> מישל בוסקילה (תקווה חדשה): << דובר >>   

חברים, אדוני היושב-ראש, כאשקלוני, כמו שאמרת, אנחנו חווים בכל פעם מחדש סבבים. גם העוטף וגם אנחנו. אני חושב שאפשר להגיד מילה טובה על ניהול המבצע, שנעשה כמו שצריך. להגיד תודה גם לשר הביטחון על קור הרוח שלו, ועל ההובלה שלו את המבצע. 

אני חוזר שבועיים אחורה לכובע הקודם שלי, כמשנה לראש עיריית אשקלון וממונה מסחר ותעשייה בעיר אשקלון. אני יודע כמה קשה לעסקים בעיר שלנו, ואני יודע גם כמה אתה נרתם לעשות ולדאוג לפיצוי עבורם. הרעיון לקחת את כל עוטף עזה ולהרחיב את הגזרה ל-40 קילומטר – אני חושב שזה רעיון מצוין. אני מאמין שרשות המסים יהיה להם מה להגיד לגבי התקציב, אבל אנחנו כנבחרי ציבור צריכים לדאוג לתושבים ולראות איך אנחנו מפצים אותם בכל פעם. בסבב הבא אני מקווה שהדברים יהיו קצת מוסדרים יותר, ולא בהוראת שעה. תודה, אדוני היושב-ראש. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

תודה רבה. מופיד, בבקשה. 

 << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >>   

קודם כול, את המצב הזה אני מכיר דרך הרגליים, כך שאני מכיר את הבעיות שלהם. בכל פעם שיש אירוע אנחנו מתייצבים, גם בכובע שלי כראש רשות. אני גם שייך ליישוב קו עימות בצפון, וכל תקנה תתפוס גם לאירועים כאלה בצפון. 

לנירה אני רוצה להגיד ברכות על העשייה שלך. אני עקבתי – לא הייתי בדיונים – ועודכנתי. וגם לך, אדוני היושב-ראש, מגיע לכם שאפו על העשייה. כל מה שעבדתם עד היום, בטוח נאשר. 

יש לי שאלה אחת, נירה, לגבי הנזקים של החקלאים כתוצאה מפיצוץ. 

 << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >>   

זה נמצא במשא ומתן, ותכף נציג. 

 << דובר_המשך >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר_המשך >>   

הייתי אצל החקלאים ממש יום אחרי זה. 

 << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >>   

עברנו חלקה-חלקה, ויש כאן אנשים שיודעים. 

 << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >>   

וזה יופיע. 

 << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >>   

כן. 



 << יור >> 

היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

חבר הכנסת גפני, בבקשה. 

 << דובר >> משה גפני (דגל התורה): << דובר >>   

אני רוצה לשבח אותך, אדוני היושב-ראש, על זה שבפרק זמן קצר מגיעות התקנות. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

זה לא רק אותי, זה גם אותם. 

 << דובר_המשך >> משה גפני (דגל התורה): << דובר_המשך >>   

בפעמים קודמות לקח זמן עד שהתארגנו עם העניין הזה. זה לא מוריד ממה שאמרתי קודם, שאני חושב ששר האוצר צריך ללכת הביתה כי הוא לא מתאים לתפקיד. באמת חשוב שמביאים את הנושא הזה עכשיו. 

לפי דעתי, הוועדה צריכה לעשות שינויים. אני קורא לך, אני פונה אליך. אין לי כתובת אחרת. שר אוצר אין לי; יש לי יושב-ראש ועדת כספים. אני פונה אליך. פעם הייתי מדבר איתו. היום לא. הוא חושב בטח שאני במזבלה, שם עם המריצה. אבל לא, אני פה. כמו שאמרתי בהתחלה, אני חושב שאתה עושה נכון שאתה מביא את זה. אני אומר גם לאנשים שעוסקים בעניין הזה במשרדים. זה דבר חשוב. אני חושב שצריך להגדיל את הסכום. זה שונה ממה שהיה בפעמים הקודמות, ובכל אופן השכר הממוצע עלה. הדברים עלו וצריך להתאים את זה לעניין. 

לא שמעתי מה אמר קודם ינון, אבל אני חושב שזה לא בסדר שמגיעים עם העברות, ששייכות דווקא למשרדים של יש עתיד. יש עוד העברות, למה ההעברות האחרות לא מגיעות? מה הקריטריון שעל פיו מביאים העברה בתקופה כזאת בעייתית, ומה הקריטריון שלא מביאים אחרות? אני לא חסיד של המשרדים האלה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

באופן כללי אתה לא חסיד, עד כמה שאני יודע. 

 << דובר_המשך >> משה גפני (דגל התורה): << דובר_המשך >>   

לכן קל לי להגיד את זה. אני חושב שזה דבר לא נכון, זה דבר שהוא אפליה. יש משרד שיש לו דחיפות והיושב-ראש נותן לו העדפה. הוא אומר לך: תביא את זה. זה בסדר, תסביר מה הדחיפות. אם הדחיפות היא מכיוון שזה התקציב השוטף של המשרד, אז יש עוד העברות של עוד משרדים. למה הן לא מגיעות? למה אותן משאירים? עוד מעט הכנסת יוצאת להדממה ולא יהיה שום דבר, שום פעולה שאפשר יהיה לעשות. שוב, אני לא מדבר ספציפית על משהו. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אותה טענה תפנה ליריב לוין, למה הוא לא מאשר את ההעברות האלה. 

 << דובר_המשך >> משה גפני (דגל התורה): << דובר_המשך >>   

זה לא ועדת הסכמות, זה היושב-ראש. 

 << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >>   

הוא אמר שחלק הוא אישר וחלק הוא לא אישר. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

למה לא אישר?

 << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >>   

הוא לא צריך להוכיח דברים מיוחדים. כשאתה מאשר בפגרה אתה צריך נסיבות מיוחדות, והוא אישר בשביל הנסיבות המיוחדות. כמו שאמרנו, יש פה גם לחיילים, יש כל מיני דברים שצריך לעורף וכל מה שצריך לאשר, מאשרים. אבל יש דברים שהם לא דחופים, והוא אישר אותם. אגב, אני לא מתלונן עליך, אני מתלונן על הרב גפני. הרי אתה הרמת פה את מיקי לוי; אתה נתת לו ביטוי. הוא היה עושה את המוות ולא נותן. ועכשיו הוא פשוט עושה בדיוק ההפך, אז הוא לא תלמיד טוב שלך. 

 << דובר >> משה גפני (דגל התורה): << דובר >>   

אני לא מדבר על מיקי לוי כמיקי לוי. הוא היה חבר ועדה יוצא מן הכלל, והוא עשה את העבודה. אחד הדברים שהקפדתי עליו, הוא שלא תהיה אפליה. על כל פנים, שלא יתפסו אותי באפליה – למה המשרד הזה כן והמשרד הזה לא? למשרד הזה יש קריטריון, האם הקריטריון הזה נכון גם לגבי המשרד השני? אם זה לא נכון לגבי הראשון, אל תביא אותו; אם זה נכון לגבי השני, תביא גם את השני. 

אני לא רוצה את העבודה הזאת. אני רוצה שיהיו בחירות מהר ותלכו הביתה. זה מה שאני רוצה, אבל צריך שנהיה מדינה ממלכתית. שמעתי שיש עכשיו מפלגה, שקוראת לעצמה המחנה הממלכתי. יש מפלגה כזאת. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

שמעתי גם אני. 

 << קריאה >> מישל בוסקילה (תקווה חדשה): << קריאה >>   

תתחילו להתרגל לרעיון. 

 << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >>   

זה לא השם הסופי. בינתיים היו כבר שלושה שמות, ואנחנו מחכים לשם הסופי. 

 << קריאה >> מישל בוסקילה (תקווה חדשה): << קריאה >>   

תתחילו להתרגל לרעיון, חברים. תתחילו להתרגל לרעיון. 

 << קריאה >> משה גפני (דגל התורה): << קריאה >>   

אנחנו בבניין הזה התרגלנו להכול. 

 << קריאה >> מישל בוסקילה (תקווה חדשה): << קריאה >>   

אתם בפרומו. 

 << דובר_המשך >> משה גפני (דגל התורה): << דובר_המשך >>   

אני שואל אותך, אם אתה שייך למחנה הממלכתי, למה מביאים את משרד א' ולא מביאים את משרד ב'? אם זה ממלכתי, זה צריך להיות ממלכתי. אם לא, זה לא מחנה. 

 << קריאה >> מישל בוסקילה (תקווה חדשה): << קריאה >>   

תפנה ליריב לוין, הוא ייתן לך את התשובה. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

גפני, אני חושב שהבהרת את הנקודה בצורה מאוד מאוד ברורה. לפני שאנחנו עוברים לתקנות, ואם כבר נגעת בנושא החקלאות, הרי הוא מחוץ לתקנות. זה בעצם הסכם שנחתם בין משרד החקלאות לקרן הפיצויים. כאן זה המקום לברך גם את משרד החקלאות ושר החקלאות על הפעולה המהירה בנושא הזה, וגם את רשות המסים, כמובן. אני מבקש שתציגו את ההסכם. 

 << דובר_המשך >> משה גפני (דגל התורה): << דובר_המשך >>   

אני מצרף את ברכתי למה שבירכת גם את משרד החקלאות. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אני חושב שהיום אתה צריך להצטרף לכל הברכות שלי. 

 << דובר_המשך >> משה גפני (דגל התורה): << דובר_המשך >>   

בסדר, רק אל תכניס לי משהו שאני לא - - -

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

בסדר. זה לא ישפיע עליך בפריימריז גם ככה. כן, בבקשה. 

 << אורח >> צביקה כהן: << אורח >>   

שלום לכולם, אני סמנכ"ל השקעות ומימון במשרד החקלאות. הגענו יחד עם החקלאים ויחד עם מס רכוש להבנות, וגם חתמנו עליהן. במסלול האדום יהיו מספר מסלולים קצת יותר ירקרקים, שבהם החקלאים יוכלו להגיש תביעה גם במסלול שכר חקלאות, שהיה בשומר החומות – מסלול שמאוד הצליח, וגם במסלול גידולים, בעיקר לגידולים שהיו כלואים בין 0 ל-4, מערבית לכביש 232 ודרומית לכביש 34. אלה גידולים שלא יכלו לגשת אליהם, היה להם נזק והגדרנו אותו. כל חקלאי נוסף שלא מסתדר עם המסלולים האלה ב-0 עד 7, יכול, כמובן, לתבוע באדום. 

 << קריאה >> מופיד מרעי (כחול לבן): << קריאה >>   

אני מבין שזה על פי שמאות. 

 << דובר_המשך >> צביקה כהן: << דובר_המשך >>   

לא. המסלולים שפתחנו הם מסלולים ירקרקים בתוך האדום, ולא צריך בהם שמאות. 

 << קריאה >> משה גפני (דגל התורה): << קריאה >>   

אתם והחקלאים מרוצים?

 << דובר_המשך >> צביקה כהן: << דובר_המשך >>   

כן, כן. 

 << קריאה >> מופיד מרעי (כחול לבן): << קריאה >>   

יש לי שטח של בוטנים, ובגלל קסאם כזה או אחר הוא נהיה צהוב, ואני איבדתי את היבול שלי. 

 << דובר_המשך >> צביקה כהן: << דובר_המשך >>   

לא, אני אסביר. אם זה בגלל נזק ישיר ותובע באדום, הכול בסדר וזה פשוט. אבל אם זה שטח של בוטנים, ומכיוון שלא הספיקו להשקות ולדשן ונגרם לו נזק, מצאנו יחד עם החקלאים איזשהו פורמט ירוק, שבו נוכל לתת להם פיצוי מהיר יותר, ולא להמתין לעוד שלושה-ארבעה-חמישה חודשים, כשנראה מהו הנזק ונריב עליו. זה היה הרעיון. יש נזקים שקשה מאוד להגדיר אותם. נזק שאתה יכול להגדיר, ילכו איתו באדום. למשל, אדם לא קטף מלפפונים, הוא ילך באדום כי מס רכוש בא, ראה את השיח, ספר והכול פשוט. אבל אם לא דישנת או לא השקית שלושה-ארבעה-חמישה ימים, קשה מאוד להגדיר אותו. ישבנו עם מס רכוש ועם החקלאים ואנשי מקצוע, והגדרנו פורמטים ממוצעים. 




מופיד מרעי (כחול לבן): << קריאה >>   

כשאתה אומר מהיר, תוך כמה זמן? יש כאלה שטוענים, שעדיין לא קיבלו פיצוי על הנזקים שלהם משומר החומות. 

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

בחקלאות במסלול הירוק, מתוך כלל התיקים 3% נמצאים בטיפול בסך הכול. המסלול הירוק רץ הכי מהר בשומר החומות. יכול להיות שיש מקרים, כאשר מדובר על מסלולים אדומים. מי שמגדל בוטנים יכול להחליט שהוא רוצה ללכת למשהו מהיר – תוך שבוע-שבועיים מיום שהוא מגיש את התביעה, הוא מקבל. אם זה שכר עבודה או אובדן תפוקות, זה דבר מאוד מהיר. בשומר החומות עשינו את זה גם במסלולים האדומים, זה רץ ולא הייתה על זה שום תלונה. מי שהגיש פגיעה במסלול האדום, וזאת תביעה מורכבת, זה יכול לקחת זמן. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

הקדשנו לזה דיון שלם אתמול. 

רשות המסים, אני מבקש שתציגו את השינויים שאתם מכניסים לתקנות בעקבות הבקשות שלנו, ואז נתקדם.

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

הייתה בקשה לגבי חומרי גלם שהתקלקלו בעסקים, כדוגמת מסעדות, אולמות שמחה, בתי אוכל, בתי מלון. מדובר בבתי עסק מהענפים האלה, עסקים שבדרך כלל פועלים בימי שישי אחרי הצוהריים, בערב ובסוף השבוע, ונגרם להם נזק כתוצאה מהמצב הביטחוני מכיוון שהיה צריך לסגור את העסק ביום שישי אחרי הצוהריים, בהתאם להנחיות פיקוד העורף. לדוגמה, מסעדה שהתכוננה לקראת הגשת ארוחת הערב, חתכה סלטים, ירקות וכולי. העסקים האלה יהיו זכאים לפיצוי נוסף עבור חומרי הגלם שהתקלקלו. כדי לא להיכנס לחישובים מסובכים והגשת תביעות מורכבת, הפיצוי הנוסף הזה יהיה נורמטיבי, ויחושב באחוז מסוים מהפיצוי עבור כל השכר שהם יקבלו באירוע. המטרה היא שיהיה חישוב נורמטיבי, שהוא איזשהו אומדן כללי מאוד. 

 << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >>   

איך אתם קושרים את זה?

 << דובר_המשך >> מירי סביון: << דובר_המשך >>   

בדרך כלל, ככל שיש יותר עובדים, מן הסתם ציפו לנפח פעילות יותר גדול. מכיוון שמדובר באירוע מאוד קצר, וכדי לא להיכנס לחישובים מורכבים, זה נראה כמו הערכה סבירה. אנחנו מציעים שהפיצוי יהיה בשיעור של 10% מהפיצוי ששולם עבור כל השכר באירוע, לפי הכללים שקבענו. 

לגבי היישובים, יש רשימת יישובים 0 עד 7, שהיא מוכרת. הרשימה של יישובים ב-0 עד 40 גם ידועה, אבל היו יישובים, שלגביהם קבענו תקופה יותר ארוכה לפיצויים, מה-2 עד ה-9 באוגוסט. 

 << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >>   

ביקשנו וסמכנו על זה, שלא ביום שבו נכנסה לתוקפה הפסקת האש ב-23:30, נגמר המבצע. הארכתם ב-24 שעות, וביקשתי עוד 24 שעות מה-8 באוגוסט, וזה אושר. 

 << דובר_המשך >> מירי סביון: << דובר_המשך >>   

אני אתייחס לשתי הנקודות. הערה אחת שקיבלנו הייתה לגבי רשימת היישובים, כי אנחנו דיברנו על שני יישובים, ואמרתם בדיון שישנם עוד. אנחנו מדברים על יישובים שהיו להם מגבלות תנועה, ובעצם היו נצורים כך שאי אפשר היה לצאת או להיכנס אליהם, החל מ-2 באוגוסט. חלק מהיישובים האלה קיבלו הנחיה או המלצה להתפנות מהיישוב, ויצאו החוצה. בהקשר הזה היו לוועדה שתי בקשות: הראשונה, להרחיב את רשימת היישובים. סוכם שנעשה את זה בתיאום עם צה"ל ופיקוד העורף. כרגע לא הצלחנו לקבל רשימה כזאת של יישובים, והנושא נמצא עדיין בבירורים. 
	לגבי היום הנוסף, כלומר שתקופת הפיצוי לא תסתיים ב-8 באוגוסט אלא ב-9 באוגוסט, לגבי אותם מקרים שבהם משפחות שלמות התפנו. גם אם המבצע הסתיים ב-8 באוגוסט, הם היו צריכים עוד יום כדי לחזור. לגבי אותם יישובים שייקבע שהם היו סגורים לפני כן, הפיצוי ישולם גם עבור ה-9 באוגוסט, כלומר יום נוסף ליישובים ספציפיים. זאת רשימה מצומצמת של יישובים, שהיו בהם מגבלות והתושבים התפנו. 

	עלה הנושא של גני ילדים. אם עובדים של הגן נעדרו, בין אם זה מכיוון שאי אפשר היה להגיע ליישוב שבו ממוקם גן הילדים, או מכיוון שהגננות הן אימהות לילדים צעירים, במקרים האלה הם זכאים לפיצוי על השכר במתכונת שנקבעה בתקנות. 

 << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >>   

לגבי גני הילדים, היו שלוש אופציות: הראשונה, גננות שהיו ביישובים שלא יכלו לצאת מהם, אם זה עקב חסימת כבישים וכולי. השנייה, הורים שיש להם ילדים קטנים או אנשים מבוגרים שסועדים אותם בקהילה, או אנשים מוגבלים, שלא עוזבים אותם ולא יוצאים לעבודה. השלישית, הורים שחוששים לצאת למקום העבודה. אנחנו מכסים את כל הסנצריו שדיברנו עליו, נכון?

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

לגבי היישובים שהכבישים אליהם נסגרו מה-2 באוגוסט עד ה-2 באוגוסט, אין רלוונטיות אם אדם פחד הוא זכאי לקבל שכר. גם אם בן הזוג שלו עבד או לא, שני בני הזוג זכאים לקבל שכר. לא מעניין אותו אם יש להם ילדים. לגבי גני ילדים ככלל בכל ה-40 קילומטרים, הייתה הנחיה לסגור את גני הילדים. לגבי העובדים, גם אם אין להם ילדים, מקום העסק היה סגור והם זכאים לקבל שכר. 

 << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >>   

פיקוד העורף הורה היכן ייסגרו מוסדות לימוד ולזה אנחנו נצמדים. זה לא מדויק כי היה חופש גדול, והילד לא נמצא בגן הילדים. הילד בחופש, אבל ההורה ממשיך לעבוד. הוא ימשיך לקבל את הפיצוי שלו, גם אם הוא עובד בתל אביב?

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

הוא נעדר מהעבודה כתוצאה מזה שהוא נאלץ לשמור על הילד, כי המוסד היה סגור?

 << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >>   

לא. המוסד ממילא סגור. 

 << דובר_המשך >> מירי סביון: << דובר_המשך >>   

אם המוסד סגור ואם מדובר בשישי-שבת, אין רלוונטיות. 

 << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >>   

לא בשישי-שבת. ביום ראשון, שזה יום עבודה, הוא נעדר מהעבודה שלו בתל אביב בשל המצב הביטחוני. הוא היה צריך להישאר עם הילד שלו. 

 << דובר_המשך >> מירי סביון: << דובר_המשך >>   

לגבי מי שנמצא מ-7 עד 40 קילומטר, זה רק במקרה שנעדר מעבודה כתוצאה מכך שהיה צריך לשמור על הילד, מאחר שהמוסד החינוכי היה סגור. 

 << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >>   

את מדברת רק על גני ילדים. אנחנו נמצאים עכשיו בחופש הגדול, והוא נשאר בשביל לשמור על הילד שלו, אחרת היה הולך לעבודה כמו בכל יום. למה הוא לא זכאי? הוא נשאר בבית לשמור על הילד בגלל המצב הביטחוני. אחרת היה סומך על הילד שלו או מביא בייביסיטר. זה שיש גני ילדים או לא, זה לא מעניין. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

מה ההתייחסות שלכם? אני שומע רק את ינון, אני לא שומע אתכם. 

 << דובר_המשך >> מירי סביון: << דובר_המשך >>   

מבחינתנו, הסיבה שהעובד נעדר היא רק כתוצאה מכך שהמוסד החינוכי שבו הילד היה צריך, היה סגור. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

ינון צודק, אין גני ילדים. 

 << דובר_המשך >> מירי סביון: << דובר_המשך >>   

יש קייטנות. 

 << קריאה >> משה גפני (דגל התורה): << קריאה >>   

ביום שגרתי רגיל, הוא משאיר את הילדים בבית ונוסע לעבודה בתל אביב. אבל כשיש מצב חירום כזה, הוא נשאר לשמור על הילדים. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

השאלה היא איך הוא יכול לקבל פיצוי. הרי העסק שלו מחוץ ל-40 הקילומטרים. אם העסק בטווח של 40 קילומטר, אין בעיה, נכון?

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

נכון. גם אם העסק מחוץ ל-40 קילומטרים, והוא עומד בהנחיות של פיקוד העורף – נניח שהילד בקייטנה או בגן ילדים פרטי. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

לא, זה ברור. 

 << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >>   

במקרה השני, יש לזכור שגם במבצעים קודמים, גם אם היה לי ילד בן 16 והיה אירוע שומר החומות, צוק איתן או עמוד ענן, והחלטתי להישאר לשמור עליו בבית, לא הייתי זכאי לשכר. 

 << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >>   

אני מדבר איתך על ילד בכיתה א'. הרי גם גני הילדים הם רק מלידה עד גיל שלוש, מעונות היום. ילד בן ארבע או שלוש וחצי, אתה לא משאיר אותו לבד. ביום רגיל אתה סומך על בייביסיטר שתשמור עליו. אבל באותו יום, גם הבייביסיטר פחדה לבוא ונשארה בבית. וגם ההורים פחדו להשאיר את הילדים שלה. כלומר, אנחנו נמצאים באירוע שבו ההורים נשארו בבית בגלל המצב הביטחוני, ולא משנה איפה הם עובדים. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

השאלה היא מי יגיש את התביעה. 



 << אורח >> הגר יהב: << אורח >>   

אני מנשיאות המגזר העסקי. הצפנו את הבעיה הזאת בנייר העמדה ששלחנו לכם. העובדה שאנחנו נמצאים בחופש הגדול, והדרך של המדינה במסלולים הרלוונטיים הפעם, הם מסלול השכר, אתם רוצים שעובד שלא הגיע לעבודה בגלל המבצע הצבאי, יקבל שכר בסוף חודש אוגוסט על ידי המעסיק שלו, ואתם תשפו את המעסיק. אם אתם מכניסים את הסייג של הוראות פיקוד העורף בזמן חופש גדול, אתם בעצם שומטים את כל המסלול. פשוט ביטלתם אותו. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

נכון, תוציאו את זה. 

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

אנחנו נבחן את זה, ונחזיר תשובה בהמשך. 

 << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >>   

זה צוואר הבקבוק של הוראות פיקוד העורף. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

חברים, שמעתם את רשות המסים? הם יבחנו את זה, ולקראת סוף הדיון ייתנו תשובה. 

 << אורח >> ורד ויוי ויץ: << אורח >>   

אני מההסתדרות החדשה. העלינו את הנקודה הזאת גם בנייר ששלחנו. במבצעים קודמים, בתקנות לא היו שום מגבלות בכלל – לא עניין הסגירה ולא עניין ההשגחה. הזכות לפיצויים חלה על כולם. בדקתי את התקנות מ-2006, מ-2007 וכן הלאה. אנחנו מצטרפים לעמדה הזאת, ואנחנו סבורים שהתנאי הזה צריך להתקיים. תודה. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

יש עוד הערות לנקודה הזאת? כן, בבקשה. 

 << אורח >> יעל דניאלי: << אורח >>   

אני מנכ"לית התאחדות המלונות. אצלנו עובדים גרים מחוץ לטווח 40 הקילומטרים, והמלון נמצא בתוך הטווח. בימים אלה של המתקפות, העובדים לא הגיעו כי הייתה סכנת נפשות להיכנס לשם. צריך להסתכל גם על המצב ההפוך, שבו עובד גר בחוץ. 

 << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >>   

אמרנו את זה. הם אמרו שהוא בפנים. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

העסק בפנים ואין בעיה. מסלול שכר עובד ב-0 עד 40 ביום הלחימה.

 << דובר_המשך >> יעל דניאלי: << דובר_המשך >>   

אני מדברת על 0 עד 40. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

מלון באשקלון ביום ראשון, מה קורה איתו?



 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

העסק היה סגור כתוצאה מהגבלה על התקהלות?


 << אורח >> 
יעל דניאלי: << דובר_המשך >>   

לא, לא. אני רוצה להתייחס לסיפור של הפיצוי החריג. אתם הגדרתם שם עסק שנסגר. אף אחד מהמלונות לא נסגר. המלונות עבדו בתפוסה נמוכה, אבל כולם נשארו פתוחים. אם אתם מגדירים את הפיצוי הזה בגין חומרי גלם שנזרקו רק אם העסק היה סגור, אנחנו לא עומדים בזה. חבל, משום שזאת היכולת שלנו לקבל איכשהו מעט פיצוי. אני רוצה להגיד במאמר מוסגר, שהנזק שיש למלונות הוא לא רק בשלושת ימי הלחימה, הוא גם הרבה מעבר לזה, כי הזמנות בוטלו שבועות קדימה. אנחנו לא מדברים על זה, כי אין מסלול כזה הפעם. אבל לפחות את המינימום שאתם מוכנים לתת, אני מניחה שהוא יהיה רלוונטי. 

 << קריאה >> משה גפני (דגל התורה): << קריאה >>   

למה צריך מגבלות בתקנות האלה, כשמדובר על תקופה קצרה? 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

לא, מנסים להסיר את המגבלות. 

 << קריאה >> משה גפני (דגל התורה): << קריאה >>   

על זה אני מדבר. 

 << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >>   

גפני, בתור אחת שבאמת נלחמת בזה, צריך תמיד לזכור שני דברים. אתה היית יושב-ראש ועדת כספים, ואתה יודע שבסוף צריך לקבוע את הגבול, ואנחנו עושים את זה בשכל. הדבר השני הוא התקדים. 

 << קריאה >> משה גפני (דגל התורה): << קריאה >>   

מה שינון העלה, זה צודק. 

 << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >>   

ברור. 

 << קריאה >> משה גפני (דגל התורה): << קריאה >>   

על זה אני מדבר. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

בהמשך למה שאמרה מירי, בנושא המסעדות או המלונות. זה לא תמיד נכון, כי אם באותו זמן לא הגיעו מספיק עובדים לבית המלון, או שהוא לא סגר, או מסעדה שסגרה, לא תמיד מספר העובדים תואם לכמות המזון שמוציאים. יש מסעדות משפחתיות שבהן הבעל והאישה עובדים, ותראי את הכמות של האוכל שהם מכינים. אני לא חושב שנכון לכפוף את זה לזה. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

ינון, זאת הייתה הצעה שלי, ואני אגיד לך מה ההיגיון. אני חושב שאנחנו צריכים להעלות את גובה הפיצוי. 

 << אורח >> יעל דניאלי: << אורח >>   

ולהסיר את הדרישה שהעסק היה סגור כי הוא לא היה סגור. 




היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

רגע, שנייה. קודם כול, להעלות את גובה הפיצוי. הרעיון היה למצוא איזשהו מנגנון פשוט, כדי לא להכניס אותם למסלול אדום. אם תכניס אותם למסלול האדום, הם יקבלו את הכסף בעוד - - -

 << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >>   

כמה הם נותנים?

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

הם דיברו על 10% ואני דורש 15%. נירה דורשת 20%.

 << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >>   

אני דורש 30%. 

הרב גפני דיבר על כך שהשכר הממוצע במשק עלה. העלו את זה באחד הארגונים, אולי ההסתדרות. זה דבר נכון, וראוי לעשות אותו. 

 << קריאה >> משה גפני (דגל התורה): << קריאה >>   

אי-אפשר להשאיר את זה באותו סכום. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

הסכום הזה נקבע רק לפני שנה. 

 << קריאה >> משה גפני (דגל התורה): << קריאה >>   

אבל אז גובה השכר היה נמוך יותר. 

 << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >>   

השכר הממוצע. אז היו יותר מובטלים. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

נציגת ההסתדרות, מה קרה לשכר הממוצע?

 << אורח >> ורד ויוי ויץ: << אורח >>   

עלה ב-10.8%. בדקתי את זה עם אגף כלכלה אצלנו. 

 << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >>   

לכן אני אומר שזה צריך להיות יחסי. כמובן, גם לגבי טווח התאריכים, יש כאלה שביטלו גם שבועות קדימה. אגב, מעון היום של הבן שלי נמצא מתחת לבית שלי, אבל יומיים אחרי המבצע נגמרה שנת הלימודים שלו. זה יכול לקרות גם בעסק, במלון ובכל מקום, ולכן, צריך לתת את הדעת על זה. כפי שאמרנו בהתחלה, זה מבצע קצר ומצומצם, לא של 30 יום או של 40 יום. בתוכו היו ט' באב, שישי ושבת. הכסף לא גדול, ולא שאני מזלזל בכסף, חלילה. דין פרוטה כדין מאה, אבל צריך לפצות כמה שאפשר, עם כמה שפחות ביורוקרטיה. אם נצא מנקודת ההנחה הזאת, אני מאמין שאפשר להגיע לזה. 

אני מתנצל, אני צריך לצאת וזה לא מתוך זלזול, חס ושלום. אני בעד מה שאפשר לעשות, ואדוני היושב-ראש, אתה יודע שהייתי נשאר פה. אני מתנצל. 




<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

תודה, ינון. 

כן, תומר, בבקשה. 

 << אורח >> תומר מור: << אורח >>   

אני ממסעדנים חזקים ביחד. דבר ראשון, אני רוצה להגיד תודה רבה על כל הפעילות שאתם עושים עכשיו. הדבר הזה בהחלט בא לידי ביטוי גם בדרג הפוליטי וגם בדרג המקצועי. חייבים להחמיא לכם, אתם מתקתקים את זה, עושים את זה בצורה טובה, קשובים לנו ושאפו. כל הכבוד, ככה צריך להיות. לצערנו, זאת הפכה להיות שגרת מבצעים. 

 << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >>   

שגרע.

 << דובר_המשך >> תומר מור: << דובר_המשך >>   

צריך לייצר נוהל אוטומטי כשדברים קורים בלי להתכנס. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

דיברנו על זה. 

 << דובר_המשך >> תומר מור: << דובר_המשך >>   

לגבי המודל שדיברתם עליו. אנחנו מסכימים למודל פשוט, שייתן מענה טוב. כאשר קושרים בין שעות העבודה של כוח האדם לבין חומרי הגלם, מבחינתנו זה מודל בעייתי כאשר הוא 10%. זה צריך להגיע לפחות ל-50%, ואני אסביר. מסעדה קטנה עם 10 עובדים, שעובדים 16 שעות במודל קיים, על פי 50 שקל לשעה – זה מה שהפיצוי נותן לפי 430 – מביא ל-800 שקל חומרי גלם. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אבל אתה שוכח רק דבר אחד, תומר. העובדים שלך לא עבדו שלושה ימים, וחומר הגלם התקלקל לך רק ביום שישי. 

 << דובר_המשך >> תומר מור: << דובר_המשך >>   

לא, אני אסביר. חומרי הגלם מגיעים ביום חמישי, וביום שישי אין קבלת סחורה. צריך לזכור שבימים שלפני כן היה עוצר, כך שסחורה שהגיעה ביום שלישי, וביום שישי לא ידעו לאן זה הולך. 

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

סליחה שאני עוצר אותך. עסקים ב-0 עד 7 יכולים לתבוע בצורה פרטנית. 

 << אורח >> תומר מור: << אורח >>   

אני מסכים. אני מדבר על עסקים שהם בין 7 ל-40 קילומטר. עסקים שקיבלו סחורה ביום חמישי לקראת סוף השבוע, הגיעו למצב שבו בשישי, שבת וראשון החומרים התקלקלו ולא היו פעילים. קחו בחשבון שבראשון-שני ובזמן שהגיע לאחר מכן, בפועל יוצא שסחורה של סוף שבוע מהווה 25% מנפח הפעילות של כל עסק ברמה שבועית. זה בא לומר, שאם אתה מסתכל על כמות הנפח של הסחורה, זאת כמות הסחורה הגדולה ביותר שיש לעסקים. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

תומר, לא כל הסחורה מתקלקלת. 

 << דובר_המשך >> תומר מור: << דובר_המשך >>   

הסחורה היבשה לא, אבל הבשר, הגבינות, חומרי הגלם – מתקלקלים. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

גם בשר במקרר לא מתקלקל.

 << דובר_המשך >> תומר מור: << דובר_המשך >>   

תקנות משרד הבריאות אומרות שאתה לא יכול להחזיק בשר מעבר ל-72 שעות בתוך המקרר. הדבר הזה אסור. 72 שעות זה סוף שבוע. הגיע יום ראשון, וצריך לזרוק. אתה רוצה שנאכיל בשר פיגולים? אסור. חס וחלילה. לכן, באופן כן ואמיתי, מסעדות שעובדות לפי התקנות, לא יוכלו לשמור את חומרי הגלם מעבר לסוף השבוע. 

אם אתה מסתכל על הפיצוי בפועל, המודל של השכר יכול להיות רלוונטי אם אתם קופצים ומטפסים לא ל-10% או ל-15%. זה צריך לעלות לכיוון 50% או 40%, אבל זה חייב להיות ערך גבוה. במסעדה קטנה – 800 שקל פיצוי; במסעדה בינונית עם 30 עובדים – 2,400 שקל פיצוי לחומרי גלם; למסעדה גדולה עם 60 עובדים – 4,800 שקל פיצוי. זה לא מגלם את  משלוח הבשר שהם קיבלו אפילו ביום חמישי. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

מסעדה קטנה עם 10 עובדים, כפול 430 שקלים, כפול 3 ימים שווה 12,900 שקלים. 10% מתוך זה – 1,200 שקל ולא 800 שקלים. בוא נדייק במספרים. 

 << דובר_המשך >> תומר מור: << דובר_המשך >>   

נכון, אבל זה עדיין ברף מאוד מאוד נמוך, שלא מגלם בפועל. אם אנחנו הולכים על מודל קל, שלא יסבך את המסעדנים, צריך ללכת על מודל שהוא ריאלי. 10% או 15% זה לא ריאלי. גם 20% זה לא ריאלי. 30% מתחילים להיות ריאליים. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

תומר, הבנתי. אתה לא צריך לעבור עכשיו מ-15 עד 50. אני מבין. 

 << אורח >> יעל דניאלי: << אורח >>   

על אחת כמה וכמה אצלנו, כשההיקפים הרבה יותר גדולים, כמובן. 

 << קריאה >> משה גפני (דגל התורה): << קריאה >>   

למה אתה מדבר על 430 שקל? למה לא מה שהיה לפני שנה, עם הצמדה לעליית השכר? השכר עלה ב-10%, וצריך להעלות. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

עוד מעט נדבר על זה. 

 << קריאה >> משה גפני (דגל התורה): << קריאה >>   

למה אתה דוחה את זה כך?

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

כי אני לא בטוח שזה נכון. 



 << קריאה >> 
<< יור >> משה גפני (דגל התורה): << קריאה >>   

השכר עלה. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אני רוצה להבין על בסיס מה נעשה העדכון האחרון. את זה אני לא יודע, כי לא הייתי פה. אפשר לדעת?

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

השכר הראשוני ב-2019 היה 370 שקלים. עשינו את החישובים עם ארגון הגג של התאחדות התעשיינים, להב וכל הארגונים העסקיים. ישבנו איתם לפי השכר הממוצע, וזה היה 370. כשהגענו לשומר החומות ב-2021 עשינו עדכון, וזה יצא 412 שקלים. עיגלנו את זה כאן בוועדה ל-430 שקלים, וזה היה העדכון האחרון. אני לא יודע מאז אם קיימת או לא קיימת עלייה בשכר, וזאת הייתה דרך העדכונים. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אתה עיגלת את זה ל-430?

 << קריאה >> משה גפני (דגל התורה): << קריאה >>   

באופן קבוע, כשהיו מגיעים דברים כאלה – אני חושב שגם אצלך, אבל גם אצלי – היו מעדכנים את השכר. זה דבר שהוא חלק מהעניין, אחרת הם מפסידים. זה בתנאי שזה נכון, ואם זה לא נכון, לא צריך.

 << אורח >> תומר מור: << אורח >>   

נקודה נוספת וחשובה היא נושא המשלוחים. כמות הסחורה במשלוחים שיש היום במסעדות, מאוד גדולה. יש ניתוק פיזי בין עובדים של משלוחים, שאין קשר בינם לבין המסעדה עצמה, ובפועל מבצעים את השילוחים. כלומר, כמות הסחורה היא מעבר למה שמוכרים בתוך המסעדה עצמה, היא גם בשילוחים והיא הרבה יותר גבוהה. 70% מכלל המסעדות בישראל, פוסט קורונה, מבצעות משלוחים. גם בדרום בטווח של 40 קילומטר, משלוחים הם חלק משמעותי. בא לומר, שכמות חומרי הגלם הרבה יותר גבוהה ממה שיש בפועל בהושבה. 

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

אדוני, בנושא הזה אני חייב לציין, צריך לזכור שהיה ט' באב. יש חוק במדינה שמשעה 7 בערב, כל המסעדות בארץ, כולן, היו סגורות. אין אחת שהייתה פתוחה ביום שבת. במוצאי שבת נסגרו כל המסעדות בשעה 7 בערב. גם אם הוא נערך וקנה, הוא לא קנה למוצאי שבת, כי הוא ידע שזה לא סוף שבוע רגיל. ביום ראשון, ט' באב, רוב המסעדות עובדות בהיקפים הרבה יותר נמוכים. יכול להיות שהטענה נכונה אולי לתקופות ארוכות, אבל צריך לזכור מתי קרה האירוע הזה. 

 << אורח >> תומר מור: << אורח >>   

דווקא ב-ט' באב, כשהמסעדות סגורות, המשלוחים עדיין פועלים. חשוב לציין את זה. לכן, יש פה תיקון. 

 << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >>   

אמיר, חשוב לי שלא תעשה את החישובים לפי אותו שבוע ולפי יום, נכון? אתה תיקח את השכר ולא תגזור קופון על הימים האלה.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

אנחנו לוקחים את כל השכר שהוא זכאי לו בשלושת הימים – שישי, שבת וראשון, וגם בשני, כי ההנחיות היו גם ביום שני – ומכפילים 10% בכל הסכום שיצא. זה לא מתייחס רק ליום שישי, שבו נעדרו עובדים ב-2,000 שקלים, למשל. זה מתייחס לכל האירוע, ועליו זה מוכפל. בעצם, זה נותן תוספת. 

 << אורח >> יעל דניאלי: << אורח >>   

אבל אין תנאי סף? לא צריך להוכיח שהוא זרק סלט או שהוא היה סגור?

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

לא, לא. 

 << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >>   

אנחנו מקלים. מבחינתי, לאור מה שאמיר עבר, זה ייתן לי מענה ל-20%. אני מצטרפת אליך ל-15%. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

יש שלושה פערים חדשים: הראשון, הוא בנושא סגירת מוסדות חינוך. יש הרבה מאוד היגיון במה שנאמר פה על ידי ינון, שמוסדות החינוך סגורים, וההורים נשארו בבית עם הילדים. 

 << קריאה >> משה גפני (דגל התורה): << קריאה >>   

בימים רגילים הם לא היו נשארים. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

הנושא השני הוא העובדים שגרים מעבר ל-40 קילומטר, אבל עובדים בטווח של 40 קילומטר. זה רלוונטי בעיקר למלונות, כי עסקים רגילים היו סגורים. הדבר השלישי, אני מבקש שתבדקו בכמה עלה השכר הממוצע, כדי שנראה האם העלייה בשכר הממוצע משמעותית, ונצטרך לעדכן את הסכום. 

 << קריאה >> משה גפני (דגל התורה): << קריאה >>   

לא היה דיון על פיצויים מהסוג הזה, שבו לא שאלנו מה קרה לשכר מאז הפיצוי האחרון. האם הוא עלה או לא? לפי מה שאומרים האנשים, אלה שעוסקים בעניין הזה, הם אומרים שעלה. נציגת ההסתדרות מדברת על 10.8%, וזה נראה לי קצת גבוה, אבל בסדר. ודאי שהשכר עלה. 

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

אמרנו שנבדוק ונחזור אליכם. 

 << קריאה >> משה גפני (דגל התורה): << קריאה >>   

מאיפה לקחת את הנתון של 10.8%?

 << קריאה >> מירי סביון: << קריאה >>   

שאלתי את סמנכ"ל כלכלה אצלנו, ועכשיו ביקשתי ממנו לבדוק את זה שוב. 

 << אורח >> דנה אופיר: << אורח >>   

אני מנהלת מרחב דרום בהתאחדות התעשיינים. תודה רבה, כבוד היושב-ראש. לפי הנתונים של אגף הכלכלה אצלנו, השכר עלה ממאי 2021 ב-5%. לכן, אנחנו מבקשים להתחשב בזה. 

 << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >>   

לפי הלמ"ס זה 4.2% ממאי למאי, אבל אנחנו נבדוק. 

 << קריאה >> משה גפני (דגל התורה): << קריאה >>   

הכוונה ל-5%.
 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

רואים שלא למדת ליבה, גפני. 

 << קריאה >> משה גפני (דגל התורה): << קריאה >>   

אבל למדתי שכל ישר. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

יש לנו את שלושת הפערים האלה. אני מציע שנתחיל להקריא את התקנות, ונתקן את מה שכבר סיכמנו עליו. אני יודע שיש לכם הערות לגופן של התקנות, וכשנגיע לסעיף הרלוונטי, נדבר עליהן. 

 << קריאה >> משה גפני (דגל התורה): << קריאה >>   

אני יכול ללכת? מה שאמרת עכשיו זה על דעתי. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אם זה על דעתך, אני רגוע. במקורות כתוב שעלינו להשתדל, נכון? משתדלים. מאז שאני בכיסא הזה, התחזקתי קצת. אתם רוצים הפסקה? אנחנו נצא להפסקה של 20 דקות, ונחזור עם תשובות. 

 << קריאה >> משה גפני (דגל התורה): << קריאה >>   

עם תשובות חיוביות. עם תשובות שליליות אל תחזרו. 

 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 14:57 ונתחדשה בשעה 16:04.) << הפסקה >>   

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

חברים, אני רוצה לחדש את הדיון. היה פה משא ומתן עם רשות המסים, ואני רוצה להגיד לכם תודה, קודם כול, על ההיענות ועל הגמישות, ועל ההחלטות המהירות. הועלו כמה נושאים תוך כדי הדיון, והיה חשוב לנו להתייחס אליהם. אני אקריא את השינויים שאנחנו מתכננים להכניס. אם אני לא מדייק, תרגישו חופשי לתקן אותי, רשות המסים. 

אני אתחיל עם עדכון השכר. בדקנו והייתה עלייה בשכר הממוצע של כ-5%. 

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

4.2% ממאי עד מאי. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

זה מביא אותנו לקצת יותר מ-450 שקלים. היות והנתון האחרון של המדד שיש לנו הוא בתחילת חודש יוני על חודש מאי, אנחנו מניחים שהייתה עלייה נוספת. לכן, כוועדה, אנחנו מחליטים לעגל את זה כלפי מעלה ל-460 שקלים פיצוי במסלול השכר. 

דבר נוסף, לגבי חומרי גלם שהתקלקלו בטווח של עד 40 קילומטר. הוועדה מבקשת להעלות את גובה הפיצוי ל-20%. מעבר לזה, אנחנו מחכים לקבל רשימת יישובים מצה"ל/משרד הביטחון. אלה יישובים שנמצאים מערבית לכביש 232, והיו תחת הגבלות תנועה. הפיצוי שיינתן להם יהיה מה-2 באוגוסט עד ה-9 באוגוסט. זה שלושה ימים לפני תחילת הלחימה, עם תחילת המגבלות, ו-48 אחרי סיום המבצע. 

מעבר לזה, בטווח של מ-0 עד 7 קילומטרים, שני בני הזוג שנעדרו מהעבודה יקבלו פיצוי שכר בתקופה של הלחימה, מה-5 באוגוסט עד 8 באוגוסט. בטווח של 7 עד 40 קילומטר, בגלל שאנחנו נמצאים בחופש הגדול, רשות המסים הסכימה לבוא לקראתנו והפיצוי יינתן להורה אחד שנעדר מהעבודה, ויש לו ילדים מתחת לגיל 14, שלומד דרך קבע ביישוב שנמצא בטווח בין 0 ל-40 קילומטר, והיה אמור להיסגר אם היה פתוח. 

דבר נוסף הוא אותו הסכם, שצריך לברך עליו בין משרד החקלאות לקרן מס רכוש. 

נתחיל עכשיו עם הקראת התקנות, ואני יודע שיש עוד כל מיני הערות לנוסח עצמו. במקביל, אנחנו מחכים לתשובה מפיקוד העורף. 

 << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >>   

אני על זה. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

נירה מעמידה אותם במסדר, וברגע שהם יהיו מוכנים למסדר, ייתנו לה את הנתונים. גם אם נסיים את ההקראה ולא נקבל את הרשימה, נעבור לסעיף הבא בסדר-היום, ונחזור לזה. 

 << אורח >> יעל דניאלי: << אורח >>   

אין פיצוי לעובד שמגיע מבחוץ?

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

לא. אמיר, אתם רוצים להסביר למה?

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

קודם כול, מעולם זה לא ניתן, גם במבצעים היותר גדולים והיותר אגרסיביים, כמו שומר החומות, עמוד ענן וצוק איתן. בעצם יש כאן הנחיות של פיקוד העורף, ואם נשבור אותן ונגיד שזה בגלל שעובד פחד להגיע, כל ההנחיות של פיקוד העורף לא רלוונטיות יותר. או אז הפיצוי יינתן לא לפי ההנחיות. ההנחיות של פיקוד העורף הורו לפתוח את העסקים, ולגבי ילדים, הנחו לסגור את בתי הספר. אנחנו מכירים שבתי הספר היו כאילו פתוחים, כי זאת התקופה. 

 << אורח >> יעל דניאלי: << אורח >>   

אבל גם הנחו להיות במרחק של 30 שניות מממ"ד. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אני רוצה להבהיר. אם העסק היה סגור על פי הנחיות פיקוד העורף, מגיע לו. 

 << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >>   

גם אם הוא גר בחיפה. 

 << אורח >> יעל דניאלי: << אורח >>   

לא, זה לא מעניין. אצלנו אף עסק לא היה סגור. 

 << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >>   

אי-אפשר לתת פיצוי על מה שלא סגרו. 

 << דובר_המשך >> יעל דניאלי: << דובר_המשך >>   

ההחלטה היא לתת פיצוי רק בגין שכר, ואנחנו רוצים לפצות עסק, שהעובדים שלו לא הגיעו לעבודה. אתם מגדירים את זה בצורה נורא צרה, אז לא עשינו כלום. אותו עסק לא יקבל אפילו על חומרי גלם. 


 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

הנקודה ברורה, היא לא התקבלה. מתחילים בהקראה, בבקשה. 

 << אורח >> לילי אור: << אורח >>   

תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף)(הוראת שעה), התשפ"ב-2022
	
	
	בתוקף סמכותי לפי סעיפים 35, 36(א) ו-65 לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961 [footnoteRef:1](להלן- החוק), ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: [1: ] 


	
	
	

	הוראת שעה
	1. 
	לעניין נזק עקיף באזור המיוחד שאירע בתקופה שמיום ה' באב התשפ"ב (2 באוגוסט 2022) עד יום י"ב באב התשפ"ב (9 באוגוסט 2022) (להלן - התקופה המזכה),  יראו כאילו בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), התשל"ג-1973 (להלן- התקנות העיקריות)-



בנוסח שהועבר ועלה לאתר הוועדה היה רשום ה-8 באוגוסט. אנחנו משנים ל-9 באוגוסט, בהתאם לסיכומים שהוצגו. 

 << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >>   

רק נבהיר, שההתייחסות היא לכלל התקופה, אבל מה-2 באוגוסט עד 4 באוגוסט וה-9 באוגוסט, מתייחסים ליישובים שלגביהם חלו ההגבלות. תכף נראה מי אותם יישובים. 

 << אורח >> לילי אור: << אורח >>   

	
	1. בתקנה 1 -



 << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >>   

בכל תקנות מס רכוש, הוראות השעה שמגיעות, בדרך כלל אזור מיוחד מוגדר כאזור שמסומן במפה, שמצורפת להכרזה על מצב מיוחד וכוללת אזורים שמפורטים בתוספת להכרזה. כאן ההגדרה הייתה כללית, אבל הכוונה הייתה להתייחס לאותם יישובים, שהוגדרו בהנחיות של פיקוד דרום. לכן, ביקשתי גם פה שתצרפו את רשימת היישובים, כדי שיהיה ברור באיזה יישובים מדובר. 

 << קריאה >> אמיר דהן: << קריאה >>   

	אנחנו נפרסם את ההנחיות של פיקוד העורף. יש הנחיות של פיקוד העורף, שמפורסמות בכל יום, עם רשימת יישובים ב-40 קילומטר ולגביהם היו הגבלות. רשום שם ביתרת הארץ אין הגבלות. בעצם אנחנו כפופים להנחיות פיקוד העורף. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

צריך להבהיר, שאם יש יישוב שהתפספס מהרשימה, חס וחלילה, אבל הוא נמצא בטווח של 40 קילומטר, הוא כן זכאי. 

 << קריאה >> אמיר דהן: << קריאה >>   

בגלל זה הכנסנו 40 קילומטר. 


 << אורח >> לילי אור: << אורח >>   

	
	""אזור מיוחד"- לעניין נזק עקיף בשל הוראה על סגירת מוסד חינוך ברשות מקומית בתקופה המזכה או בשל הוראה על סגירת מקומות עבודה שאינם חיוניים בתקופה המזכה או בשל איסור על התקהלות בתקופה המזכה- אזור במרחק של בין 0 ל-40 קילומטרים מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה;



 << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >>   

אני רואה ששיניתם, והוספתם: בתקופה המזכה. 

 << קריאה >> תומר מור: << קריאה >>   

התקופה המזכה היא כל התקופה, כולל 48 שעות לאחר מכן?

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

למה נתקענו?

 << דובר_המשך >> לילי אור: << דובר_המשך >>   

אני מחליפה נוסח, כי שלומית רוצה את כל השינויים.

 << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >>   

שיהיה ברור מה נכנס. 

 << דובר_המשך >> לילי אור: << דובר_המשך >>   

	
	"הוראה על סגירת מוסד חינוך" – הוראה של פיקוד העורף על סגירת מוסד חינוך ברשות מקומית באזור מיוחד, שניתנה בתקופת המזכה;



 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

איך אנחנו מוודאים שמה שדיברנו עליו מ-7 עד 40 קילומטר קורה? 

 << דובר_המשך >> לילי אור: << דובר_המשך >>   

זה יהיה בהמשך, בתוך הסעיף עצמו. 

	
	"חוק מס ערך מוסף"- חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975;


	"יום היעדרות בשל המצב הביטחוני" – יום שבו לא עבד עובד בעבודתו אצל ניזוק, למעט יום שבו נעדר בשל מחלה, תאונה, חופשה שנתית, מילואים, או בשבת ובחג וביום שישי – למעט מי שעובד באופן רגיל בימים אלה , ובלבד שהתקיים בו אחד מאלה:

אנחנו נראה שינוי של הפניה לתוספת במקום פירוט בתוך הסעיף. אני מייד אקריא. 

 << אורח >> ורד ויוי ויץ: << אורח >>   

רציתי לשאול. בדרך כלל, גם בשומר החומות, בפריט הראשון של הגדרת יום היעדרות נכללו כל השטחים מ-0 עד 7, ללא תנאים נוספים. האם זה מה שיהיה כאן גם עכשיו?



 << אורח >>  << אורח >>
אמיר דהן: << אורח >>  
 
זה התיקון. 

 << אורח >> ורד ויוי ויץ: << אורח >>   

זה מה שיהיה?

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

כן. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

התשובה היא כן או לא?

 << קריאה >> אמיר דהן: << קריאה >>   

כן. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

יופי. התשובה היא כן. 

 << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >>   

התוספת של מ-0 עד 7 קילומטר מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה, בצוק איתן ובשומר החומות זה הופיע בנוסח כבר ברישא, ואתם מבקשים להכניס את זה עכשיו בתנאים שהתקיימו. תסבירי למה זה יורד מהרישא. 

 << אורח >> לילי אור: << אורח >>   

חשבנו שהניסוח היה פחות חד וקל לקריאה, ולכן פירטנו את זה לכמה סעיפים. הכול יופיע. 

 << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >>   

והמהות אותה מהות. 

 << אורח >> ורד ויוי ויץ: << אורח >>   

המהות אמורה להיות, שב-0 עד 7 אין את התנאים הנוספים. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

זה בדיוק מה שקרה. 

 << אורח >> לילי אור: << אורח >>   

בתאריכים מסוימים זה נכון, ותראי את זה בעוד רגע. 

 << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >>   

גם פה, בנוסח שמונח בפניכם, כתוב שהעובד מתגורר בכרם שלום או בנחל עוז. שני היישובים האלה הם יישובים שנוספו כתוצאה מהוראות פיקוד דרום על סגירת התנועה מחוץ ליישובים האלה. ניסחנו את זה בצורה של קריטריון, כך שלא יופיעו היישובים. הם יופיעו בתוספת, אבל זה יהיה על פי קריטריון, ויהיה ברור שהכוונה ליישובים כמו שהתקבלו מפיקוד דרום. 



 


<< אורח >> לילי אור: << אורח >>   

		(1)	העובד מתגורר ביישוב שנאסרה הכניסה אליו או היציאה ממנו במהלך התקופה המזכה, בהתאם להוראת פיקוד הדרום המנוי בתוספת השנייה. 
		(2)	העובד מתגורר באזור שבין 0 ל-7 קילומטרים מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה, והוא נעדר מעבודתו בתקופה שמיום ח' באב התשפ"ב, 5 באוגוסט 2022, עד יום י"א באב התשפ"ב, 9 באוגוסט 2022. 

 << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >>   

זה 0 עד 7 קילומטרים. 

 << קריאה >> אמיר דהן: << קריאה >>   

זה היה לא מובן בפעם הקודמת. 

 << דובר_המשך >> לילי אור: << דובר_המשך >>   

		(3)	העובד נעדר מעבודתו עקב הוראה על סגירת מוסד החינוך שבו העובד מועסק, או בשל איסור על התקהלות. 

 << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >>   

יש שינוי בהוראה על סגירת מוסד חינוך?

 << דובר_המשך >> לילי אור: << דובר_המשך >>   

אנחנו נכניס את זה אחר כך ונכתוב: במוסד שבו לומד הילד. כאן כתוב: המוסד שבו עובד העובד. 

 << אורח >> ורד ויוי ויץ: << אורח >>   

לגבי הפריט הזה, למה לא נכללת בו הוראה לסגירת מקומות עבודה שאינם חיוניים? אני אסביר למה אני מתכוונת. במסגרת ההנחיות של פיקוד העורף, שניתנו במהלך תקופת המבצע, בחלק מן האזורים בין 0 ל-40, ניתנה הוראה שאפשר לקיים פעילות עבודה, אם ניתן להגיע למקום מוגן בהתאם לדרישות של פיקוד העורף. יש הרבה מקומות עבודה בהם עובדים בחוץ, למשל בתשתיות, בבנייה, ואין אפשרות להגיע לאזור מוגן. המקומות האלה אמורים להיות סגורים. למה הם לא נכללים פה?

 << קריאה >> אמיר דהן: << קריאה >>   

הפתרון שניתן כאן הוא בהתקהלויות עד 10 אנשים שעומדים בחוץ. 

 << דובר_המשך >> ורד ויוי ויץ: << דובר_המשך >>   

זה לא בהכרח מספק. זה צריך להיות כאן. 

 << קריאה >> אמיר דהן: << קריאה >>   

זה לא היה באף מבצע. 

 << דובר_המשך >> ורד ויוי ויץ: << דובר_המשך >>   

בדקנו בחדר המצב שלנו, ואמרו לנו לגבי שומר החומות, למשל, שהיו הרבה מאוד פניות של עובדים כאלה. בדקתי את זה אחרי השיחה שלנו בבוקר, אמיר. 

 << קריאה >> אמיר דהן: << קריאה >>   

אנחנו לא קיבלנו פניות כאלה. בכל התקנות זה תמיד היה כך, ורק היכן שהייתה הנחיה ספציפית לסגור, כמו בתי ספר או התקהלויות או חוף ים, במקרים האלה התייחסנו אליהם. 
<< דובר_המשך >> ורד ויוי ויץ: << דובר_המשך >>   

זה לא מספק כי יש עובדים כאלה, שלא יכולים להגיע למקום ממוגן. יש הנחיות של פיקוד העורף, ואני חושבת שבכל מקום בו לא ניתן היה לקיים בו עבודה, המעסיק זכאי לפיצוי והעובד זכאי לשכר. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אני לא מבין מה הפער. 


 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

יש הנחיות מאוד ברורות וחד משמעיות, כמו הנחיות לגבי איסור התקהלות או מגבלה על התקהלות. יש הנחיות שפחות מוגדרות, כמו למשל, היכולת להגיע למרחב מוגן תוך פרק זמן מסוים. במקרים כאלה, משך ההגעה לאזור ממוגן מאוד תלוי במהירות שבה אדם מתנייד. זה קריטריון שאין אפשרות לבדוק אותו, למדוד אותו. לכן, בוודאי באירוע מהסוג הזה, גם בעבר אפשרנו את הפיצוי הזה לאותם מקומות שבהם באמת יכולנו לראות שאי אפשר היה להפעיל את העסק. לגבי עסקים אחרים, לא הרחבנו את הנושא הזה ונתנו פיצוי עבור ילדים שהיה צריך להישאר איתם בבית. 

 << אורח >> ורד ויוי ויץ: << אורח >>   

סליחה, זה לא קשור לילדים. בשביל מה ניתנו ההנחיות האלה, אם ככה?

 << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >>   

מה שהם אומרים זה דבר שאני בהחלט מכירה. צה"ל הטיל את האחריות על המעסיק. אמרו לו: לא משנה אם אתה חקלאי, אם אתה עסק - -

 << אורח >> ורד ויוי ויץ: << אורח >>   

מנופאי. 

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>   

- - אסור לכם לפתוח או להביא עובד, אם הוא לא בטווח 15 או 30 שניות – תלוי במיקום – להגעה למרחב מוגן. היינו בחלק מהמפעלים שסגרו קווי ייצור, כי אחד הקווים לא מגיע ומקו הייצור הקרוב הוא כן מגיע. אם אני בעל מפעל ונתתם לי הנחיה – אם יקרה משהו, יבדקו אם בעל העסק הרשה בדק שמקו הייצור הפנימי אפשר להגיע למרחב מוגן. אנחנו מכירים את הפריסה של הממ"דים שם, ובטח אמיר מכיר אותה. אנחנו יודעים שלא כולם מגיעים. גם בשטח שמים פעמונית, שזה הממ"ד לחקלאות. לא ישימו פעמונית על כל חלקת אדמה, ואם העיבוד שם ולא פה, והחקלאי לא מצליח להגיע תוך 15 שניות? ולדימיר ואני הלכנו לראות את זה בשטח, מה עושים?

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

ב-0 עד 7 קילומטרים אין בעיה. 

 << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >>   

גם מעבר. בגלל זה דיברתי על 30 קילומטר. אני מתרגמת את השאלה. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

השאלה היא האם אפשר להגיע להגדרה שמחזיקה מים. 

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

כמו שאמרתי, צריך גם להתייחס להיקף של האירוע הזה. מה שעשינו בתקנות ומה שעשינו גם באירועים קודמים, שהיו ברובם יותר ארוכים ויותר מורכבים מהאירוע הזה, זה בסך הכול נתן מענה לעיקר עיקרם של הדברים. ישנן סיטואציות שבהן אנחנו לא יכולים לבדוק, או להבהיר את הקריטריונים בוודאות. אנחנו לא יכולים לדעת מה הרכב העובדים ומה המיקום המדויק של המרחבים המוגנים. 

 << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >>   

מירי, יש לי פתרון. הרי כל מחוז בפיקוד העורף מחויב גם לאורך השנה לעשות ביקורות, ולתת אישורים מי עובד ומי לא. גם הרשויות מנהלות את זה מולו. נניח מכלול חקלאות מול מכלול תעשייה של הרשות. אם אותו עסק מצליח להביא מכתב מפיקוד העורף, שאומר שהוא אכן סגר - - -

 << קריאה >> אמיר דהן: << קריאה >>   

פיקוד העורף מתייחס ל-0 עד 7 קילומטרים ולא ל-7 עד 40 קילומטרים. 

 << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >>   

למה? בגלל זה דיברתי על מחוזות של פיקוד העורף. 

 << קריאה >> אמיר דהן: << קריאה >>   

אני מכיר את זה, וזה לא לגבי 7 עד 40. זה ממש פרסונלי. אני אולי יכול להגיע למרחב מוגן ב-30 שניות, וזה מאוד פרסונלי. אני מבין את הבעיה ולא נתנו לזה פתרון במקרים קודמים. היה יום עבודה אחד. 

 << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >>   

אתה שוב תגיד יום עבודה אחד, ואני אגיד שוב שאני מתייחסת למפעל שעובד 24/7.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

חברים, אנחנו צריכים להפעיל איזשהו שיקול דעת. היות ויש לנו רצון להוציא את התקנות האלה מהר ככל שניתן, אני מבין שהאירוע הזה לא יכול להיפתר פה בדיון. לכן, אני מבקש מכם לקחת את זה בחשבון בפעמים הבאות. אני מקווה שזה לא יהיה, אבל אתם חייבים להתייחס לזה. בפעם הבאה נדרוש את זה מהתחלה, כדי שתהיה הגדרה מסודרת וברורה לאירוע הזה. בבקשה. 

 << אורח >> לילי אור: << אורח >>   

(4) העובד הוא אדם עם מוגבלות כהגדרתו בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998, או שהוא הורה של אדם כאמור, שנעדר מעבודתו לצורך השגחה עליו (בפסקה זו – ההורה), ובלבד שמתקיימים כל אלה:

 << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >>   

גם פה עשיתם תיקונים ביחס למה שהיה בפעמים הקודמות. אז נכתב: ובלבד שמתקיימים לגבי האדם עם המוגבלות שני אלה. אני רואה שבהמשך יש שינוי. הוא ניסוחי בלבד?

 << דובר_המשך >> לילי אור: << דובר_המשך >>   

ניסוחי בלבד. 

 << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >>   

מבחינת מהות אין שינוי?

 << דובר_המשך >> לילי אור: << דובר_המשך >>   

אין שינוי מהותי. הנסחות של משרד המשפטים ביקשו לעשות שינוי מבני. 

	
	1. מוגבלותו או מוגבלות ילדו שעליו הוא משגיח, לפי העניין, ידועה למעסיק, או שהוא המציא למעסיק אישור או תיעוד רפואי המעיד על מוגבלותו או על מוגבלות ילדו כאמור;

 << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >>   

הוספתם את המילים: שעליו הוא משגיח. זה לא היה במקור גם במבצעים קודמים בסעיף קטן (א). זה כן הופיע בסעיף קטן (ב), שמדובר בילדו שעליו הוא משגיח. 

 << דובר_המשך >> לילי אור: << דובר_המשך >>   


	
	1. הוא אינו יכול להגיע למקום העבודה או לשהות בו, משום שמוגבלותו, או מוגבלות ילדו שעליו הוא משגיח, לפי העניין, מונעת ממנו לפעול לפי הנחיות פיקוד העורף.

היה כתוב: במקום העבודה. אנחנו מסירים את המילים, כי אנחנו חושבים שאין בהן צורך.

           בתקופה שלגביה נתבע הפיצוי;



	(5) הוא נעדר מעבודתו לצורך השגחה על ילדו, הנמצא עמו, עקב הוראה על סגירת מוסדות חינוך במקום מגוריו, אשר חלה לגבי המוסד בו הילד לומד דרך קבע המצוי באזור המיוחד.

 << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >>   

 מה חלה לגבי המוסד?

 << דובר_המשך >> לילי אור: << דובר_המשך >>   

ההוראה. 

 << קריאה >> אמיר דהן: << קריאה >>   

הייתה הוראה על סגירת מוסדות חינוך. 

 << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >>   

למרות שהיה סגור, הם הוציאו הוראה על סגירה בין 0 ל-40 קילומטר. מהטעות שלהם יצא טוב. 

 << קריאה >> אמיר דהן: << קריאה >>   

אני אקריא: גם בעוטף וגם עד 40 קילומטר – אין לקיים פעילויות חינוכיות. מבחינתנו זאת הייתה הנחיה. 

 << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >>   

אז למה צריך את התוספת הזאת? כתוב: עקב הוראה על סגירת מוסדות חינוך במקום מגוריו. 

 << דובר_המשך >> לילי אור: << דובר_המשך >>   

ביקשו קודם להבהיר, שזה חל גם במקרה שבו הילד טכנית לא היה במוסד הרגיל שלו. לדוגמה, ילד שמצוי בקייטנה, והקייטנה נסגרה בגלל ההוראה הזאת. 

 << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >>   

נכון. אבל אם את אומרת: אשר חלה לגבי המוסד בו הילד לומד דרך קבע, זה יוצא לא ברור. הוא נעדר מעבודתו לצורך השגחה על ילדו הנמצא עימו, עקב הוראה על סגירת מוסדות חינוך במקום מגוריו, אשר חלה לגבי המוסד בו הילד לומד דרך קבע. ההוראה על סגירת מוסדות החינוך לא חלה לגבי המוסד בו הילד לומד דרך קבע. 



לילי אור: << דובר_המשך >>    

למה?

 << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >>   

	למה כן?

 << דובר_המשך >> לילי אור: << דובר_המשך >>   

זאת הייתה הבקשה קודם. 

 << קריאה >> אמיר דהן: << קריאה >>   

צריך לרשום: שבו לומד או שוהה הילד דרך קבע. 

<< קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >>   

ההוראה לא חלה בדרך קבע. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

מה הנוסח בסוף?

 << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >>   

הרעיון הוא לא להגיד שההוראה על סגירת המוסד חלה לגבי המוסד. את זה אנחנו יודעים. הרעיון הוא להגיד שבין אם המוסד היה פעיל או לא, הוא נכנס לפה. תקריאי את מה שניסחתם. 

 << אורח >> לילי אור: << אורח >>   

הוא נעדר מעבודתו לצורך השגחה על ילדו הנמצא עימו, עקב הוראה על סגירת מוסדות חינוך במקום מגוריו או מצוי באזור מיוחד, אף אם המוסד לא היה פעיל בתקופה המזכה, או עקב הוראה על סגירת מוסד חינוך שבו לומד או שוהה הילד, ובלבד שמוסד החינוך מצוי באזור מיוחד, אף אם המוסד לא היה פעיל בתקופה המזכה. 

 << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >>   

אי-אפשר לרשום שיינתן פיצוי שכר לאחד ההורים, כפי שדיברנו, ללא קשר פתיחה או סגירה של המוסד בו לומד הילד?

 << אורח >> לילי אור: << אורח >>   

במהות זה אותו הדבר. 

 << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >>   

אבל זה יותר ברור ויותר נגיש. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

תני ליועצים המשפטיים להחליט. 

 << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >>   

אנחנו בעצם אומרים, שאם נעדרת מהעבודה לצורך השגחה על הילד שלך, ולא משנה אם המוסד סגור או פתוח, אם המוסד בתוך 40 קילומטר, אתה זכאי. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

קדימה, ממשיכים. 

 << דובר_המשך >> לילי אור: << דובר_המשך >>   

והכול בלבד שאין במקום העבודה של העובד או של בן זוגו מסגרת נאותה להשגחה על הילד, ומתקיים אחד מאלה:

(א) הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של העובד, או שהעובד הוא הורה עצמאי של הילד; 

(ב) בן זוגו של העובד הוא עובד או עובד עצמאי, ולא נעדר מעבודתו, מעסקו או מעיסוקו במשלח ידו לצורך השגחה על הילד. ואם בן הזוג אינו עובד או עובד עצמאי, נבצר ממנו להשגיח על הילד;

הוראות פסקה זו יחולו גם לגבי עובד שהוא אומן, ואולם היעדרות של עובד כאמור תיחשב כיום היעדרות רק אם לא ניתן פיצוי לפי פסקה זו בעד אותו יום בשל יום היעדרות של הורה או של הילד, לפי העניין, לצורך השגחה על אותו ילד; לעניין זה – 

"אומן" – הורה במשפחה שאושרה בידי מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לכך לשמש כמשפחת אומנה;

"הורה עצמאי", "ילד", "מוסד חינוך" – כהגדרתם בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו-2006;

"מוסד ציבורי זכאי" – מוסד ציבורי כהגדרתו בסעיף 92ב לפקודה, שמתקיימים בו שני אלה: 

 << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >>   

לאורך השנים היה כתוב בפסקה (1) שליש הכנסתו בשנת המס לא הייתה מתמיכה, ובפסקה (2) היה כתוב עיקר הכנסתו. אני מבינה שהתיקון הוא בעקבות מה שעשינו בחוק האומיקרון.

 << אורח >> לילי אור: << אורח >>   

1. עיקר הכנסתו בשנת המס 2020, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, לא הייתה מתמיכה לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985, מתמיכה מאת רשות מקומית או מתרומות (להלן – תמיכות ותרומות);
1. עיקר הכנסתו בשנת המס 2020 כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, שלא מתמיכות ותרומות הייתה ממכירת שירותים או מוצרים באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה;

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

למה 2020 ולא 2021?

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

אין עדיין דוחות. 

 << דובר_המשך >> לילי אור: << דובר_המשך >>   

אני מוסיפה הגדרה שהושמטה בטעות והופיעה בפעמים קודמות.

קבלן כוח אדם, כהגדרתו בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ג–1996.

היה שינוי במיקום של ההגדרות. 



 << קריאה >> 

שלומית ארליך: << קריאה >>  
 
בתזכיר שהפצתם היה כתוב למעט מעסיק בפועל, שהוא יחיד. 

 << דובר_המשך >> לילי אור: << דובר_המשך >>   

נכון. העירו לנו ממשרד הכלכלה שאין צורך בהחרגה הזאת, בגלל שאין פה החרגה של מעסיק בפועל. אין פה שימוש במונח מעסיק בפועל. 

"שווי של נזק עקיף" – אם הנזק נגרם כתוצאה מנזק מלחמה, בשל תשלום שכר עבודה –

 << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >>   

אין פה את מה שקיים בדרך כלל, מחמת אי אפשרות לנצל נכסים כתוצאה מחמת הפסקת פעילות כתוצאה ממלחמה. זה בגלל שאנחנו נמצאים רק במסלול שכר, והתוספת הזאת מתייחסת למחזורים?

 << דובר_המשך >> לילי אור: << דובר_המשך >>   

כן. 

1. לגבי ניזוק שאינו ניזוק המפורט בפסקאות (2) עד (4) – בהתאם להערות של יושב-ראש הוועדה אנחנו משנים ל-460 שקלים חדשים – (להלן – שווי הנזק) לכל יום עבודה ששילם המעסיק בעד יום היעדרות של העובד בשל המצב הביטחוני; ולגבי יחיד שהכנסתו היא רק מעסק או ממשלח יד, כאמור בסעיף 2(1) לפקודה (להלן – עובד עצמאי) – שווי הנזק בעד כל יום היעדרות של העובד העצמאי בשל המצב הביטחוני;
1. לגבי ניזוק שהוא קיבוץ – שווי הנזק מוכפל בסך כל ימי ההיעדרות בשל המצב הביטחוני ששולמו לעובד שאינו חבר קיבוץ, בתוספת שווי הנזק מוכפל בסך כל ימי ההיעדרות בשל המצב הביטחוני של חברי קיבוץ העובדים בתעשייה, במסחר, בשירותים, בחקלאות או בתיירות בקיבוץ, ולמעט חברי הקיבוץ העוסקים במתן שירותים לחברי הקיבוץ עצמם. 

 << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >>   

למה?

 << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >>   

זה כמו משק בית. כמו שאני מכבס לעצמי את הבגדים, אני לא מקבל על עצמי ששמרתי בבית. 

 << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >>   

למה? אתה מקבל שכר. בקיבוץ, כשאני נותנת שירות גם אני מקבלת שכר. החצרן וכולי, כולם מקבלים שכר. אני לא מבינה את ההפרדה הזאת. 

 << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >>   

החצרן שנמצא בחקלאות או בתיירות או במסחר, זכאי לקבל. 

 << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >>   

ותפעול? הוא מקבל משכורת. 

 << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >>   

אם הוא מקבל משכורת, זה משהו אחר. זה היה קיים עוד בעבר. 



 << קריאה >> 

נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >>   

אני אגיד לך מה מטריד אותי, שאם הסעיף הזה קיים, יהיה בלגאן. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

זאת לא פעם ראשונה. זה קיים כל הזמן. 

 << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >>   

מעולם לא הייתה עם זה בעיה. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

מדובר רק על אלה שלא מקבלים שכר. חבר קיבוץ שלא מקבל שכר.

 << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >>   

אז אין לו מה לתבוע. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אם הוא עובד בחקלאות והוא לא מקבל שכר, כי הוא חבר קיבוץ?

 << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >>   

אין דבר כזה. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

עכשיו אין דבר כזה. 

 << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >>   

לא, תמיד לא היה דבר כזה. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אולי יש קיבוץ אחד, שבו זה קיים. 

 << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >>   

גם בבארי או בעלומים, שהם קיבוצים כמו פעם, ולא הקיבוץ המתחדש, הוא מקבל תקציב. התקציב הזה הוא שווה ערך עבודה. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

נירה, גם פקודת המס שלך היא פקודה מהמנדט הבריטי. צריך לתקן הרבה דברים. כל עוד זה לא פוגע מהותית, עזבי. 

 << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >>   

אמיר, אתה יודע על מה אני מדברת. הרי כולם מקבלים תקציב. 

 << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >>   

הסעיף זה תמיד היה והוא קיים. זה קיים גם בקיבוצים בדרום, ואני אראה לך את זה אחרי כן. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

את לא רוצה להשמיט את זה בלי לבדוק, אז תשאירי. 

 << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >>   

אני סומכת גם על אמיר, שאם תהיה בעיה, הוא יתקן. 

 << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >>   

זה היה קיים בכל המבצעים, וזה לא משהו שהכנסנו עכשיו. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

נמשיך לסעיף הבא. 

 << אורח >> לילי אור: << אורח >>   

1. לגבי ניזוק שהוא קבלן כוח אדם – שווי הנזק לכל יום עבודה ששילם בעד יום היעדרות של העובד בשל המצב הביטחוני. 
1. לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – השיעור המתקבל מחלוקת סכום הכנסתו בשנת המס 2020, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה שלא מתמיכות או תרומות, בסכום הכנסתו האמורה, כולל תמיכות ותרומות, מוכפל בשווי הנזק ששילם בעד יום היעדרות של העובד בשל המצב הביטחוני;

 << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >>   

תסבירו את הסעיף. 

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

תמיכות ותרומות, גם באירועים כאלה קצרים, ממשיכות להתקיים. חלק מהשכר של העובד משולם מתמיכות ותרומות, שלא נפגעו, וחלק ממתן שירותים. אנחנו נותנים רק  את החלק שנפגע ממתן השירותים, כי התמיכות והתרומות המשיכו להתקיים. 

 << אורח >> לילי אור: << אורח >>   

סעיף (5) הוא סעיף חדש בהתאם להסכמות שהושגו. 

1. לגבי ניזוק שהוא בית אוכל, אולם שמחות, גן אירועים, מוסד תרבות ופנאי, בית מלון, פנסיון, בית מרגוע, בית הארחה או אתר תיירות אשר פועל באופן רגיל בימי שישי, ואשר היה לו נזק כאמור בפסקה (1) עקב יום היעדרות בשל המצב הביטחוני ביום ח' באב התשפ"ב, 5 באוגוסט 2022, נזק כאמור בפסקה (1) וכן תוספת בעד חומרי גלם שהתקלקלו. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

רגע, מה עם עובד בימי שישי, שבת וראשון?

 << דובר_המשך >> לילי אור: << דובר_המשך >>   

העבודה ביום שישי היא רק תנאי סף כדי להיכנס לפיצוי הזה. 

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

אם אתה לא עובד ביום שישי, אין לך חומרי גלם שהתקלקלו. 



 << יור >> 

היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

איך אני מבין שזה לא רק על יום שישי?

 << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >>   

בהמשך רשום הפיצוי. 

 << אורח >> לילי אור: << אורח >>   

לעובד המועסק במשרה חלקית, יהיה הנזק החלק היחסי משווי הנזק שיחסו לכלל שווי הנזק הוא כיחס מספר שעות העבודה הרגילות ביום של אותו עובד, וסך כל שעות העבודה במשרה מלאה;

לא עבד העובד או העובד העצמאי האמור בחלק מיום עבודה, יהיה הנזק החלק היחסי משווי הנזק, או משווי הנזק לעובד העצמאי, לפי העניין, שיחסו לכלל שווי הנזק הוא כיחס מספר השעות שבהן לא עבד העובד כאמור, לסך כל שעות העבודה הרגילות ביום של אותו עובד, ובלבד שמספר השעות שבהן לא עבד העובד או העובד העצמאי, לפי העניין, גבוה משעה אחת;

אנחנו נוסיף כאן הגדרה לתוספת בעד חומרי גלם שהתקלקלו – המונח שהפנינו אליו קודם. תוספת של 20% על שווי של נזק עקיף בעד ימי היעדרות. 

 << קריאה >> תומר מור: << קריאה >>   

אני רוצה רגע לגעת - - -

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

לא, לא. אתה לא יכול לגעת. אנחנו בהקראה. 

 << קריאה >> תומר מור: << קריאה >>   

20% האלה סופיים? אין דרך לשפר אותם?

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

לא.

 << דובר_המשך >> לילי אור: << דובר_המשך >>   

תוספת של 20 אחוז על שווי של נזק עקיף בעד ימי היעדרות בשל המצב הביטחוני. 

1. בהגדרה "ניזוק", בסופה נאמר "ולעניין ההגדרה שווי נזק עקיף", למעט מי שעסקו אינו מצוי באזור המיוחד, ולרבות מי שעסקו אינו מצוי באזור המיוחד, ובלבד שהתקיים בעובדו שנעדר התנאי האמור בפסקה (1) (4) או (5) בהגדרה "יום היעדרות בשל המצב הביטחוני" והוא מתגורר באזור המיוחד;

יהיו כאן תוספות בעקבות השינויים של הוועדה - והעובד מתגורר באזור המיוחד, או שהוא מתגורר באזור שבין 0 ל-7 קילומטרים מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה והוא נעדר מעבודתו בתקופה שמיום ח' באב התשפ"ב, 5 באוגוסט 2022, עד יום י"א באב התשפ"ב, 8 באוגוסט 2022. 

 << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >>   

את צריכה להקריא יותר לאט. זה לא נמצא בפני חברי הוועדה, ואנחנו רושמים תוך כדי הקראה. 



 << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >>   

למה 8 באוגוסט? 9 באוגוסט.

 << דובר_המשך >> לילי אור: << דובר_המשך >>   

כי זה רק למי שמתגורר ב-0 עד 7.

 << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >>   

בתוך 0 עד 7 יש 0 עד 4, ולהם כבר הארכנו בין ה-2 באוגוסט ל-8 באוגוסט. או שתשנו את הנוסח, או שלא תיקחו יום אחורה. 

 << דובר_המשך >> לילי אור: << דובר_המשך >>   

אני אסביר מבחינה משפטית. הפנינו גם לפסקה (1), וזאת הפסקה שמתייחסת לעובד שגר ביישובים מהם לא הייתה אפשרות כניסה ויציאה. בכל התקופה זה לגבי פסקה (1).

 << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >>   

אתם יכולים לחזור איתי אחורה, ונחזור להתחלה. אני דיברתי על הגבלות תנועה. היו שלושה יישובים שהיו נצורים, כלומר אי-אפשר היה להיכנס ולצאת. הרי למה הכניסו אותם? בגלל חסימות בכבישים בכל כביש 232. ליישובים האלה, שהייתה הגבלה בתנועה - - -

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

הם בפנים. 

 << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >>   

לא. היא הקריאה משהו שסותר את זה. 

 << דובר_המשך >> לילי אור: << דובר_המשך >>   

כשאני מתקנת את ההגדרה של ניזוק, אני אומרת שהוא יכול להיות גם מחוץ לאזור המיוחד בכל התקופה הזאת, לגבי פסקה (1). בפסקה (1) אני מתייחסת לעובד המתגורר ביישוב שנאסרה הכניסה אליו או היציאה ממנו. שם לא הגבלתי בטווח תאריכים. 

 << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >>   

אנחנו חוזרים אחורה. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >   

לא. 

 << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >>   

אמיר, תסביר לי בשפה שלי. 

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

מי שעסקו אינו מצוי באזור המיוחד, ובלבד שהתקיים בעובדו שנעדר התנאי האמור בפסקה (1). 

 << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >>   

אנחנו מחכים לשמות היישובים. 

 << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >>   

נכון. לאלה אין תנאי של ימים. ליתרת העסקים מ-0 עד 7 קילומטר – את יכולה להגיד שאלה אותם עסקים, אבל אלה לא אותם עסקים. 

 << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >>   

למעט האזור המיוחד. 

 << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >>   

נכון. אצלם ההגדרה היא מה-5 באוגוסט עד ה-8 באוגוסט. 

 << אורח >> ורד ויוי ויץ: << אורח >>   

אני רוצה להבין למה פסקה (3) לא נכללת כאן – שנתקיים בעובדו הנעדר האמור בפסקאות (1) או (4) או (5). למה אם העובד נעדר מעבודתו עקב הוראה על סגירת מוסד החינוך שבו העובד מועסק, או בשל איסור על התקהלות זה לא נכלל פה?

נ<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

נראה לי ששינו את המספור. 

 << דובר_המשך >> ורד ויוי ויץ: << דובר_המשך >>   

לא. גם קודם זה לא היה. 

 << אורח >> לילי אור: << אורח >>   

אני מוסיפה את זה. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

טוב שיש הסתדרות בוועדה. 

 << קריאה >> ורד ויוי וייץ: << קריאה >>   

לחלוטין, אדוני. תודה. טוב שיש גם אותך, אדוני. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

שמתם לב שהוסיפו פה פסקה?


<< קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >>   

תקריאי את הפסקאות.

 << דובר_המשך >> לילי אור: << דובר_המשך >>   

בהגדרה "ניזוק", בסופה נאמר "ולעניין ההגדרה שווי נזק עקיף", למעט מי שעסקו אינו מצוי באזור המיוחד, ולרבות מי שעסקו אינו מצוי באזור המיוחד, ובלבד שהתקיים בעובדו שנעדר התנאי האמור בפסקה (1), (3), (4) או (5) בהגדרה "יום היעדרות בשל המצב הביטחוני" והוא מתגורר באזור המיוחד;

 << קריאה >> ורד ויוי וייץ: << קריאה >>   

מה זה פסקה (2), שלא נכללת פה?

 << דובר_המשך >> לילי אור: << דובר_המשך >>   

זאת הפסקה שהקראנו קודם, על מי שמתגורר ב-0 עד 7 קילומטרים. 


 << קריאה >> 
ורד ויוי וייץ: << קריאה >>   

ואין צורך כי הוא  ממילא בפנים, נכון?

 << דובר_המשך >> לילי אור: << דובר_המשך >>   

הוספנו אותו בסוף. הקראתי את זה קודם כדי שהם יוכלו לכתוב. שם יש הגבלת תאריכים, ולכן ציינתי במפורש גם כאן את התקופה. 

 << קריאה >> ורד ויוי וייץ: << קריאה >>   

אז זה נמצא פה עם הגבלות התאריכים?

 << דובר_המשך >> לילי אור: << דובר_המשך >>   

כן. 

יש כאן תיקון נוסף, שנכנס רק מסיבות מבניות בתקנה ואין שינוי במהות. 

בתקנה (2), בתקנת משנה (א), במקום "בתוספת" נאמר "בתוספת השלישית".

אנחנו מוסיפים פה תוספות חדשות. 

1. בתקנה 4 אחרי "החלטה אחרת" נאמר "לעניין זה, "מס" – סכום אשר רואים אותו כחוב מס לפי חוק קיזוז מסים, התש"ם–1980";

 << קריאה >> אמיר דהן: << קריאה >>   

אני אעיר, שהוספנו את פסקה (3) אבל זה לא רלוונטי, כי זה לא יכול להתקיים אף פעם. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

למה הוספתם?

 << קריאה >> אמיר דהן: << קריאה >>   

זאת טעות, ולא צריך להוסיף. מדובר על ניזוק חוץ, ועל ניזוק חוץ לא היו הנחיות מעבר ל-40 קילומטר. זה לא רלוונטי ולא צריך להכניס את זה. זאת טעות. קראתי את זה עכשיו שוב, וזה לא אמור להיכנס. אנחנו מדברים רק על ניזוק חוץ. ניזוק חוץ – חייב להתקיים שהעובדים גרים ב-40 קילומטר. אין רלוונטיות לגבי העסק מעבר ל-40 קילומטר. אנחנו לא מסתכלים יותר על העסק. בפסקה (3) העובד נעדר מעבודתו עקב הוראה על סגירת מוסד החינוך שבו הוא עובד. כלומר, אם הוא מחוץ ל-40 קילומטר, זה לא רלוונטי. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

זה כולל גם את איסור ההתקהלות. 

 << דובר_המשך >> לילי אור: << דובר_המשך >>   

אבל איסור ההתקהלות היה באותו הטווח. זה מה שאמיר אומר. 

 << קריאה >> אמיר דהן: << קריאה >>   

כל התקנות מתייחסות ל-40 קילומטר ולא ל-80 קילומטר, ולכן זה לא צריך להיכנס. 

 << אורח >> יעל דניאלי: << אורח >>   

אם מקום העבודה נמצא בתל אביב, אבל העובד נמצא באשקלון?

 << קריאה >> אמיר דהן: << קריאה >>   

זה כבר לא רלוונטי. 

 << דובר_המשך >> לילי אור: << דובר_המשך >>   

פסקה (3) מתייחסת לסיטואציה שבה מקום העבודה עצמו היה סגור בגלל הנחיות של פיקוד העורף. 

 << דובר_המשך >> יעל דניאלי: << דובר_המשך >>   

זה לא משהו שקרה מחוץ ל-40 קילומטר. 

 << אורח >> לילי אור: << אורח >>   

נכון. לכן, זה לא יכול להתקיים ואין צורך בתיקון. 

אנחנו חוזרים לנוסח שמונח בפני הוועדה (1), (4) או (5), כפי שהוקרא קודם. 

1. בתקנה 5 –
1. במקום תקנת משנה (ב) נאמר:
"(ב) תביעה לפיצויים תוגש למנהל באופן מקוון החל מיום י"ט באלול התשפ"ב (15 בספטמבר 2022); המנהל רשאי לדחות את מועד התחילה להגשת תביעה כאמור אם מתקיימות סיבות שבשלהן לא ניתן להגיש את התביעה בטופס מקוון החל מאותו מועד; הודעה בדבר מועד התחילה החדש תפורסם מראש ברשומות ובאתר האינטרנט של רשות המסים.

(ב1) ניזוק רשאי להגיש למנהל תביעה לפיצויים בתוך 90 ימים מהמועד בתקנת משנה (ב).";
1. בתקנת משנה (ג), במקום "(א) ו-(ב)" יבוא "(א) ו-(ב1)";

1. בתקנה 8 –
1. אחרי תקנת משנה (ב) נאמר:
"(ב1) לא הודיע המנהל לניזוק על החלטתו לפי תקנת משנה (א) בתוך 45 ימים מיום הגשת התביעה במלואה וכדין - - -

 << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >>   

למה הוספתם את המילים "במלואה וכדין"?

 << קריאה >> אמיר דהן: << קריאה >>   

כפי שהוצג אתמול, תביעת שכר מוגשת על ידי המעסיק, ואז יש הצהרות של העובדים. אם הוא יגיש את התביעה ב-15.9, אבל ההצהרות של העובדים לא יתקבלו שלושה חודשים, התביעה לא מלאה ואנחנו לא יכולים לבדוק. אי-אפשר לתת מקדמה על תביעה לא מלאה. בעבר, כשזה היה ידני, בדקנו שכל ההצהרות בפנים. היום התביעה לא מלאה עד שהעובדים מגישים את ההצהרות. זאת התביעה קדימה. 

 << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >>   

לא הסברתם קודם את תקנה 5 – התביעה לפיצויים. 




 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

כרגע אנחנו יכולים להתחייב על הקדמת הפתיחה של המערכת ב-8 בספטמבר. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אתם משנים את זה ל-8 בספטמבר. 

<< דובר_המשך >> מירי סביון: << דובר_המשך >>   

	כן. אפשר לשנות ל-8 בספטמבר, ואם נצליח קודם, נעשה את זה. 

 << קריאה >> אמיר דהן: << קריאה >>   

אנחנו משתדלים שזה יהיה קודם. אם זה יקרה, נפתח את המערכת. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

בסדר, תמשיכו. 

 << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >>   

מה זה אומר? בעצם צריך להגיש את התביעה עד ה-8 בספטמבר?

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

המשמעות היא שאפשר יהיה להגיש את התביעות החל מה-8 בספטמבר, ובהמשך נשלם אותן. זה אומר שאנשים יוכלו להגיש את התביעות מהמועד שאמרנו שבו המערכת תיפתח לטובת הציבור. 

 << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >>   

תסבירו את (ב1).

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

מיום שתיפתח המערכת, לכל עסק יש 90 ימים להגיש את התביעה. שלושה חודשים. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

למה?

 << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >>   

ככה זה גם בתקנות העיקריות. 

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

לאורך כל התקופות תחמנו בזמן את התקופה שבה אפשר להגיש תביעות, כדי שהתביעות יוגשו במועד סמוך למועד שבו קרה הנזק. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אנחנו מדברים רק על מסלול שכר, נכון?

 << קריאה >> אמיר דהן: << קריאה >>   

גם במסלול האדום. יש שמירת דינים לפי התקנות העיקריות. בתקנות העיקריות רשום בדיוק אותו הדבר, שהתביעה תוגש תוך שלושה חודשים. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אם לא כל העובדים נתנו הצהרה תוך תשעים יום?




 << קריאה >> אמיר דהן: << קריאה >>   

זה לא אומר. הוא הגיש את התביעה בזמן, אבל היא לא הוגשה במלואה. אני אומר בכוונה כאן בדיון, שאנחנו נרשום בהוראת הביצוע שניתן תקופה מסוימת אחרי שהוא הגיש את התביעה, ואם לא יהיו הצהרות – מה שיש, מה שקיים, מי שהצהיר, נשלם לפי זה. אחרת התביעות האלה יישארו פתוחות הרבה זמן. 

 << אורח >> לילי אור: << אורח >>   

1. בתקנה 8 –
1. אחרי תקנת משנה (ב) נאמר:
"(ב1) לא הודיע המנהל לניזוק על החלטתו לפי תקנת משנה (א) בתוך 45 ימים מיום הגשת התביעה במלואה וכדין, ישלם לניזוק במועד האמור מקדמה של 50% מסכום הפיצויים המגיע לניזוק להנחת דעתו של המנהל. 

 << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >>   

למה "המגיע לניזוק להנחת דעתו של המנהל"?

 << קריאה >> אמיר דהן: << קריאה >>   

במקום לרשום 460, הוא ירשום שהשכר הוא 1,000 שקלים. אנחנו לא מסוגלים לתת מקדמה לשכר שיותר גבוה ממה שיש בחקיקה. המקדמה יכולה לעלות על מה שמגיע. 

 << דובר_המשך >> לילי אור: << דובר_המשך >>   

במניין התקופה לא יובא בחשבון פרק זמן שבו הניזוק לא מסר למנהל פרטים, הבהרות וידיעות שהמנהל דרש למסור לו. 

 << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >>   

לילי, את לא מסבירה, את רק קוראת. תסבירי מה כתוב פה. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

זה ברור. אם הוא לא הגיש, פרק הזמן של 45 ימים לא תופס. 

תסבירי, לילי. 

 << קריאה >> אמיר דהן: << קריאה >>   

במניין הימים של המקדמה, אם נדרוש מסמכים נוספים והוא לא יגיש אותם – לדוגמה, התביעה תוגש, יהיו כל הצהרות העובדים ויהיה לנו חשד שהשכר לא שולם. נפנה אליו ונבקש תלושי שכר, והוא לא יציג לנו אותם – הזמן הזה לא ייספר, כי לא ניתן מקדמה אם אנחנו חושדים שהוא לא שילם שכר. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

בסדר, הלאה. 

 << דובר_המשך >> לילי אור: << דובר_המשך >>   

(ב2) דחה המנהל את התביעה או דחה את אופן החישוב של הפיצוי על ידי הניזוק, ינמק המנהל את החלטתו בכתב".	
(ב)במקום תקנת משנה (ד) נאמר:
"(ד) לסכום הפיצויים המשולמים לפי תקנת משנה (ג) ייווספו הפרשי הצמדה וריבית החל מיום הגשת התביעה לפיצויים עד יום התשלום. 
1. בתקנה 9 לתקנות העיקריות, אחרי תקנת משנה (ג) נאמר:
""(ג1) על אף האמור בתקנת משנה (ג), שולמה לניזוק מקדמה כאמור בתקנה 8(ב1) ולאחר מכן החליט המנהל בדבר זכותו של הניזוק לפיצויים והמקדמה עולה על הסכום שהחליט עליו המנהל, יוחזר סכום היתר בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לניזוק דרישת המנהל להחזר בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על סכום היתר מיום ששולם סכום היתר עד יום ההחזר".

 << קריאה >> אמיר דהן: << קריאה >>   

אני אתן דוגמה באיזה מקרה זה יכול לקרות. אם שילמנו לעשרה עובדים על כל התקופה, ואחרי זה אחד העובדים מתקשר ואומר: לא שולם לי השכר. לא בדקנו, כי לא בכל תיק אנחנו בודקים את תלושי השכר לפי הניכויים של אותו עובד. במקרה כזה, אם נחליט שהוא לא שילם או הוא לא זכאי, או שהעובד עזב קודם לכן, נדרוש את הכסף בחזרה. 

 << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >>   

זה לא היה בשומר החומות. למה אתם מבקשים להוסיף את זה כאן?

 << קריאה >> אמיר דהן: << קריאה >>   

בשומר החומות נפלה טעות. אם תסתכלו בכל התקנות מצוק איתן, עופרת יצוקה וכולי, בכל התקנות זה היה. בשומר החומות, ככל הנראה מהירות הדברים, הסעיף הזה הושמט בטעות. 

 << אורח >> לילי אור: << אורח >>   

מכאן אנחנו עוברים למלל שלא מצוי בפניכם, ואני אקריא לאט. 

1. בתוספת – 
1. במקום הכותרת "נאמר תוספת שלישית".

אנחנו נכניס תוספות חדשות לפני התוספת הקיימת, ויש שינוי במספור. 

1. בפרט 2, במקום "משווי הנזק" נאמר "משווי של נזק עקיף". 

זה תיקון שאנחנו תמיד מציינים, והוא עבר כאן מיקום. 

 << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >>   

תסבירי מה התיקון. אתם משנים את הכותרת לתוספת שלישית, כי מכניסים תוספת נוספת שקובעת את רשימת היישובים, ותכף נדבר עליהם. 

 << דובר_המשך >> לילי אור: << דובר_המשך >>   

בפרט 2, באופן קבוע רשום לגבי נזק עקיף 100% משווי הנזק. כאן משרד המשפטים מבקשים לתקן את זה, כך שזה משווי של נזק עקיף. זאת ההגדרה שמצויה בתקנות עצמן – שווי של נזק עקיף. הם מתאימים את זה גם בתוספת. 

 << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >>   

זאת אומרת, התאמה טכנית ובלי משמעות מהותית. 

 << דובר_המשך >> לילי אור: << דובר_המשך >>   

התאמה טכנית. 



 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

במקום שווי הנזק, שווי של נזק?

 << קריאה >>  << קריאה >>   
אמיר דהן: << קריאה >>   

כי ככה זה מנוסח בתקנות העיקריות שלנו. רשום שכל פיצוי שיהיה נזק ממשי, זה יהיה 100% מהנזק. הרי בסוף המחוקק יכול להחליט שהאירוע גדול, והוא מפצה רק על 50% מהנזק. התאימו את ההגדרה כפי שהיא רשומה בתקנות העיקריות. 

1. לפני התוספת השלישית נאמר:

כאן נכניס את התוספות שהפנינו אליהן קודם, במהלך ההקראה. 

תוספת ראשונה, תקנה 1, הגדרת אזור מיוחד. 

יש פה רשימה ארוכה של יישובים, שמייד אקריא. 

 << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >>   

אלה אמורים להיות היישובים במרחק של בין 0 ל-40 קילומטרים מגדר המערכת?

 << קריאה >> אמיר דהן: << קריאה >>   

נכון. הם מופיעים בהנחיה של פיקוד העורף, שפורסמה בכל יום במדיניות ההתגוננות. בדף האחרון מופיעים מספר יישובים, ואלה היישובים שמופיעים שם, לפי ההנחיה שלהם. הכנסנו גם 40 קילומטר מכיוון שפיקוד העורף נותן רשימת יישובים, ואם יש אזור תעשייה שהוא בתוך מועצה אזורית, הוא לא נכנס ברשימת היישובים. 

 << אורח >> יעל דניאלי: << אורח >>   

זה כמו הרשימה שהייתה בתוספת לתקנות שומר החומות?

 << קריאה >> אמיר דהן: << קריאה >>   

אנחנו מתבססים ממש על ההנחיה שהייתה. 

 << דובר_המשך >> יעל דניאלי: << דובר_המשך >>   

אני אגיד לך מה הבעיה, בדיוק מה ששאלתי. זה מחולק לארבע קטיגוריות, אבל קשה לי להבין איזה ערים נכללות פה. עוטף עזה, מערב לכיש, מערב הנגב, מרכז הנגב, לכיש, אשקלון ואשדוד. איך אני יודעת באיזה קטגוריות הם? הם כותבים או "עוטף עזה" או "חלק מאזור לכיש".

 << קריאה >> אמיר דהן: << קריאה >>   

באזור לכיש הם רושמים את היישובים. 

 << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >>   

יש הבדל בין המצגת הזאת, שצריכה להיות הסברתית, לבין המסמך. צה"ל מוציא מסמך, והראיתי עכשיו דוגמאות. כשהייתי מפקדת הגזרה, הוצאתי את המסמך, ואז כתוב: הנחיות על פי יישובים. רושמים את רשימת היישובים, אזורי תעשייה וכולי, ולהלן ההנחיות לגביהם. פה אתה לא רואה את זה, כי יש לך רק את המצגת הכללית הזאת, את הריבועים. 

 << קריאה >> אמיר דהן: << קריאה >>   

לא נכון. בהנחיות ההתגוננות רשום: לכיש, מערב הנגב, מרכז הנגב, ובסוף יש את רשימת היישובים. 

 << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >>   

את זה היא מחפשת; אני לא ראיתי את זה. 

 << אורח >> הגר יהב: << אורח >>   

מבחינתנו, כל מה שנותן את מסלול השכר זה בעצם בהלימה להנחיות פיקוד העורף. 

 << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >>   

זה גלוי, זה בלמ"סי. אתה יכול להראות לה. 

 << קריאה >> אמיר דהן: << קריאה >>   

הנחיות ההתגוננות מופיעות באתר שלהם. 


 << אורח >> לילי אור: << אורח >>   

שלומית העירה שלא הקראנו במלואה את ההגדרה של אזור מיוחד, ואני אחזור ואקריא. שם מצויה ההפניה לתוספת הזאת. 

אזור מיוחד לעניין נזק עקיף בשל הוראה על סגירת מוסד חינוך ברשות מקומית בתקופה המזכה, או בשל הוראה על סגירת מקומות עבודה שאינם חיוניים בתקופה המזכה, או בשל איסור על התקהלות בתקופה המזכה – לאזור במרחק של בין 0 ל-40 קילומטרים מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה, או ביישוב מהיישובים המפורטים בתוספת הראשונה, הכלולים בנספח ה' למדיניות התגוננות לאוכלוסייה של פיקוד העורף, מיום ח' באב התשפ"ב, 5 באוגוסט 2022, שפורסם מכוח חוק התגוננות אזרחית, התש"י–1951, המופיעה באתר רשות המסים. 

 << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >>   

אנחנו אומרים שבכל מקרה זה 0 עד 40,ואנחנו פורטים את רשימת היישובים, כפי שהיא מופיעה בהוראות של פיקוד דרום. 

 << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >>   

בהנחיות ההתגוננות. 

 << קריאה >> אמיר דהן: << קריאה >>   

כאן זה כבר פיקוד העורף. 

 << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >>   

אותה רשימה תפורסם גם באתר רשות המסים, כדי שאפשר יהיה לראות אותה. עכשיו את מקריאה את הרשימה, כמו שהיא תופיע בתוספת?

 << דובר_המשך >> לילי אור: << דובר_המשך >>   

כן. הוספתי את שדרות. 

שדרות, אבשלום, אוהד, בארי, בני נצרים, דקל, חולית, יבול, ישע, יתד, כיסופים, כרם שלום, מבטחים, מגן, נווה, ניר יצחק, ניר עוז, נירים, סופה, עין הבשור, עין השלושה, עמי עוז, פרי גן, צוחר, רעים, שדה אברהם, שדה ניצן, שלומית, תלמי אליהו, תלמי יוסף.

גברעם, זיקים, יד מרדכי, כרמיה, נתיב העשרה, זמרת. קריית גת, קריית מלאכי, אביגדור, אורות, אחווה, אמונים, באר טוביה, ביצרון, בית עזרא, גבעתי, חצב, חצור, ינון, כנות, כפר אחים, כפר ורבורג, נווה מבטח, ניר בנים, עזר, עזריקם, ערוגות, שדה עוזיה, שתולים, תימורים, תלמי יחיאל. 

בית אלעזרי, בניה, גבעת ברנר, קדרון, גן הדרום, כפר אביב, כפר מרדכי, מישר, משגב דב, עשרת.

אבן שמואל, איתן, אלומה, זבדיאל, זרחיה, מרכז שפירא, משואות יצחק, נועם, עוזה, עין צורים, קוממיות, רווחה, שלווה, שפיר, 

אופקים, נתיבות. 

אורים, גבולות. 

צאלים, ברוש, תאשור, תדהר. 

אשבול, בטחה, גילת, מבועים, מסלול, ניר משה, ניר עקיבא, פדויים, פטיש, פעמי תש"ז, קלחים, רנן, שבי דרום. 

כפר מימון, סעד, עלומים, שובה, שוקדה, תושיה, תקומה. 

אור הנר, איבים, ארז, גבים, יכיני, כפר עזה, מפלסים, נחל עוז, ניר עז.

אשקלון, באר גנים, בית שקמה, ברכיה, בת הדר, גאיה, הודיה, חלץ, כוכב מיכאל, כפר סילבר, מבקיעים, משען, ניצן א', ניצן ב', ניצנים, ניר ישראל, תלמי יפה.

אשדוד, בני עי"ש, שדמה. 

כפר הנגיד, פלמחים, בית גמליאל, בן זכאי, בני דרום, ניר גלים, צופיה, קבוצת יבנה. 

בית חלקיה, בני ראם, גני טל, חפץ חיים, יד בנימין, אלעזי גת, ברדון, כפר הרי"ף, נגבה, נחלה, סגולה, רבדים, שדה יואב. 

אחוזם, זוהר, יד נתן, לכיש, מנוחה, נהורה, נוגה, ניר חן, עוצם, שדה דויד, שדה משה, שדה צבי, תלמי ביל"ו, תפרח. 

בית הגדי, גבעולים, זרוע, יושיביה, מעגלים, מלילות, שיבולים, שרשרת. 

ברור חיל, דורות, רוחמה, באר שבע, חורה, להבים, לקיה, מיתר, נאות חובב, עומר, רהט, שגב שלום, תל שבע, אום בטין אל סייד, תראבין א-צאנה. 

בית קמה, גבעות בר, דביר, חצרים, להב, כרמים, משמר הנגב, נבטים, שובל, גדרה, גן יבנה, שחר, תלמים, אשכולות, סנסנה. 

 << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >>   

חסרים לי שלושה. קודם כול שדרות. 

 << דובר_המשך >> לילי אור: << דובר_המשך >>   

אמרתי. 

 << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >>   

לא שמעתי את היישוב איבים. 

 << דובר_המשך >> לילי אור: << דובר_המשך >>   

היה. 



 << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >>   

חוות שקמים?

 << קריאה >> אמיר דהן: << קריאה >>   

אם הוא לא ברשימה בטווח של ה-40 קילומטרים - - -

 << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >>   

תמיד מוסיפים אותו, אז תוסיף אותו. הוא ב-0 עד 7 קילומטרים. 

 << דובר_המשך >> לילי אור: << דובר_המשך >>   

הוא לא מצוי ברשימה של פיקוד העורף. 

 << קריאה >> אמיר דהן: << קריאה >>   

אנחנו לא יכולים להוסיף מעבר לרשימה. 

 << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >>   

עשיתי השוואה לעומת מה שהיה בשומר החומות, ואז הייתה חלוקה לפי 0 עד 7, 7 עד 20 ו-20 עד 40. לפי מה שאני רואה, חסר אזור התעשייה הדרומי אשקלון.

 << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >>   

היא לא הקריאה אזורי תעשייה. חוות השקמים הופיעה. 

 << קריאה >> אמיר דהן: << קריאה >>   

הגדרנו בכוונה את אזור התעשייה הדרומי ב-0 עד 7, כי שני הרחובות הראשונים שלו הם ב-0 עד 7 קילומטרים, והיתרה לא. הגדרנו אותם כדי שהם יהיו זכאים לאדום, וזה התחיל כבר בצוק איתן. 

 << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >>   

ומה עכשיו?

 << קריאה >> אמיר דהן: << קריאה >>   

עכשיו הם ב-0 עד 7, וזה בכלל משהו אחר. פה יש 40 יישובים יותר משומר החומות.

 << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >>   

אבל חוות שקמים כתובה כאן. 

 << קריאה >> אמיר דהן: << קריאה >>   

אנחנו מתבססים על הרשימה הזאת ואנחנו לא יכולים להוסיף מעבר לרשימה, יש שתי אפשרויות: תנאי אחד הוא רשימת יישובים; תנאי שני הוא 0 עד 40. חוות שקמים נמצאת בתוך 0 עד 40. למה רשמנו גם רשימת יישובים? תראי שאין כאן אזור תעשייה מועצה אזורית ספירים. למה? פיקוד העורף נותן הנחיות ליישובים; הוא לא נותן הנחיה לאזורי תעשייה. בגלל זה אנחנו מכסים שני חלופות: יישובים ו-40 קילומטר. 

 << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >>   

התכוונתי לשאול על אזור התעשייה והמסחר של חוף אשקלון, שצמוד לאזור התעשייה של אשקלון, נכלל פה. 

 << קריאה >> אמיר דהן: << קריאה >>   

כן. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

גם חוף ניצנים. 

 << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >>   

מפעלי מעון. 

 << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >>   

זה 0 עד 4.

 << קריאה >> אמיר דהן: << קריאה >>   

הם לא מכניסים את זה אצלם, ואנחנו מתמקדים ברשימה. 

 << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >>   

היא בודקת. היא צודקת. 

 << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >>   

חוות יזרעם. 

 << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >>   

היא ב-0 עד 7.

 << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >>   

טל אור, תדהר.

 << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >>   

תדהר מופיע. 

 << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >>   

אבו טראש, אבו אבדון, אל אסאד, אליאב, אמציה, אסאד, אשל הנשיא, באר מלכה. 

 << קריאה >> אמיר דהן: << קריאה >>   

אשל הנשיא בוודאות פחות מ-40 קילומטר. 

 << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >>   

בית גוברין, בית רבנן, בני דקלים, ברורים, גבעת ישעיהו, גלאון, גפן, הוזייל, זכריה, חצור, אשדוד, יבנה, יסודות, כמהין, כפר זוהרים, כפר מנחם, כרם יבנה, כרמי תטיף, כרמית, לוזית, מזכרת בתיה, מחנה יפה, מחנה מרים, מחנה תל נוף, מסמיה, מפעלי אבשלום, נגוהות. 

הייתה טעות, לדעתי, כי כתבתם מיתר מאות חובב, והכוונה לרמת חובב. 



 << קריאה >> אמיר דהן: << קריאה >>   

נכון. 

 << אורח >> לילי אור: << אורח >>   

את צודקת שהייתה טעות בכתיב, ותיקנתי אותה. 


 << קריאה >> 
שלומית ארליך: << קריאה >>   

נווה הרצוג, נחושה, נטע, ניצן, ניצנה, ניצני סיני, נצר חזני, עגור, צפרירים, מפעלי כנות, מפעלי צומת מלאכי, עד הלום, קריית עקרון, שדות מיכה, שומריה, שקף, שריגים, תירוש ותעשיון ראם. 

אלה היישובים שהופיעו.

 << קריאה >> אמיר דהן: << קריאה >>   

גם בפעם הקודמת וגם הפעם אנחנו מתבססים על הרשימה. בגלל זה אנחנו מוסיפים אפשרות נוספת של 40 קילומטר. 

 << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >>   

מכיוון שאמיר חייב לגזור את זה מההנחיה שיצאה מחוק הג"א, שמוציא אותה פיקוד העורף, והוא הסמכות המשפטית, הוא מוסיף גם את ה-40 קילומטר. כך זה מכסה את הטווחים ומבחינתי זה בסדר. 

 << דובר_המשך >> לילי אור: << דובר_המשך >>   

1. סייג לתחולה.

זה סעיף שאנחנו תמיד מוסיפים בסוף התקנות. 

תקנות אלה לא יחולו על ניזוק שהוא אחד מאלה –

1. המדינה;
1. גוף מתוקצב או תאגיד בריאות, כהגדרתם בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985;
1. חברה ממשלתית כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–1975;
1. קופת חולים;
1. מוסד ציבורי כהגדרתו בסעיף 19(2)(ב) לפקודה, למעט אם הוא מוסד ציבורי זכאי;
1. הוא דיווח לרשות המסים בישראל על סגירת עסקו לפני תחילת התקופה המזכה;
1. עסקו לא היה פעיל לפני תחילת התקופה המזכה; לעניין זה, יראו ניזוק כמי שעסקו לא היה פעיל, אם לא הגיש לרשות המסים בישראל שניים מתוך שלושת הדוחות האחרונים שהיה חייב בהגשתם לפי חוק מס ערך מוסף, בבשל התקופה שלפני תחילת התקופה המזכה, אלא אם כן הוכיח הניזוק, להנחת דעתו של המנהל, שעסקו היה פעיל. 

 << קריאה >> אמיר דהן: << קריאה >>   

זה אומר שאם עסק צריך לדווח למע"מ, ושלושה חודשים לפני תקופת הזכאות הוא לא דיווח, ככלל הוא מוחרג. אם הוא יוכיח לנו שהוא היה פעיל והוא רק לא הגיש דוחות, הוא כן יהיה זכאי לקבל פיצויים. 

 << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >>   

זאת אומרת, הוא לא נענש. 

 << קריאה >> אמיר דהן: << קריאה >>   

נתנו שם אפשרות לשכנע את המנהל. המטרה היא לא לשלם לעסקים שסגרו לפני המבצע. 

 << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >>   

זה ברור, אבל מצד שני, אם אני לא מסודרת, לא מגיע לי עונש. 

 << קריאה >> אמיר דהן: << קריאה >>   

השארנו את שיקול הדעת, והוא יצטרך לשכנע. 

 << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >>   

לא כדאי לקחת רואה חשבון או עורך דין שלוקח 20%, כי זה לא שווה. אפשר למלא את זה, והפקידים יודעים לנהל את זה בלי לקחת מעשר ממישהו. 

 << קריאה >> תומר מור: << קריאה >>   

זאת סוגיה מאוד חשובה, כי המון פעמים נלקח מעשה מפיצויים, גם אם הם לא גבוהים. יש בעיה כשיש פער טכני ופער של ידיעה איך להגיש. לכן, ביקשנו להנגיש את המערכת כל שזה יהיה יותר פשוט ואוטומטי. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

זה הוצג בדיון הקודם, והמערכת מאוד מאוד פשוטה. מאוד פשוטה. ארבעה כפתורים. 

 << דובר_המשך >> לילי אור: << דובר_המשך >>   

1. הוא לא שילם את שכר העבודה היומי לעובדו בעד יום היעדרות בשל המצב הביטחוני; לעניין זה "יום היעדרות בשל המצב הביטחוני" – כהגדרתו בתקנה 1 לתקנות העיקריות כנוסחה של ההגדרה האמורה בתקנה 1(1)(א) לתקנות אלה; "שכר העבודה היומי" – כהגדרתו בתקנות העיקריות כנוסחן ערב התקנת תקנות אלה.

 << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >>   

עשיתם איזשהו שינוי?

 << דובר_המשך >> לילי אור: << דובר_המשך >>   

כן, היה פה פיצול. בעבר, הגדרנו גם את שכר העבודה היומי כמו בהוראת השעה, אבל בהוראת השעה הזאת אין הגדרה לשכר העבודה היומי. לכן, אנחנו מפנים את שכר העבודה היומי לתקנות העיקריות. 

 << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >>   

אני רוצה לדעת אם מה שביקשתי נכנס. אם יש מעבידים שלא שילמו, ואם הם ישלמו ויראו תלוש, כמו שאמרנו קודם, יקבל את הסכום. 

 << קריאה >> אמיר דהן: << קריאה >>   

את זה אנחנו נרשום בתוך הוראת הביצוע. 

 << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >>   

כן, בתוך הוראת הביצוע, אבל חשוב לי שזה ייאמר כאן. תודה. 

 << קריאה >> ורד ויוי וייץ: << קריאה >>   

אני רוצה להעיר משהו. בהגדרה של שכר עבודה יומי נכללת גם הגדרה של מה שנקרא השכר המרבי. בתקנות העיקריות שאליהן מפנה התקנה הזאת, השכר המרבי מוגדר כפעמיים וחצי השכר הממוצע במשק, בחלוקה ל-25. בכל התקנות מאז 2006, החלוקה היא ל-22, משום שתקנות 73 חוקקו לפני שקוצר שבוע העבודה ב-1995. אנחנו מבקשים שגם השנה זה יהיה בחלוקה ל-22 ולא בחלוקה ל-25. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

השאלה היא האם אפשר לתקן את זה בתקנות האלה. אלה תקנות אחרות. 


 << קריאה >> 
ורד ויוי וייץ: << קריאה >>   

אני לא יודעת. בתקנות הקודמות, למשל ב-2006 ו-2007, הייתה הוראה ספציפית שתיקנה את התקנות העיקריות, ואמרה שבמקום 25 יבוא 22. 

 << קריאה >> אמיר דהן: << קריאה >>   

מ-2006 זה כבר לא קיים, כי ככל הנראה בלתי אפשרי לתקן. אני אסביר את הבעיה שנוצרה כאן. בעוד רגע נמשיך,  ויש מה שנקרא שמירת דינים. אם מישהו שמתגורר ב-0 עד 7 להגיש תביעה במסלול אדום, ולחשב את השכר לא לפי 460 שקלים אלא לפי כל עובד, מותר לו כי זאת החקיקה. החקיקה אומרת שזה לא יהיה יותר מפי 2.5 מהשכר הממוצע במשק. זה המקסימום שאנחנו מפצים, ושם יום עבודה יחולק ב-25 ימים. הוא יקבל ערך של יום עבודה נמוך יותר, ואם נשנה את זה למה שהיא מבקשת בתקנות האלה, כך שמי שילך לתקנות הוראת שעה זה יחולק ב-23 ימים, ייווצר הבדל בין מי שהולך למסלול אדום לבין מי שהולך למסלול ירוק. יש צדק במה שנאמר כאן, אבל צריך לתקן דרך קבע בתקנות העיקריות, ולא את התקנות האלה. 

 << קריאה >> ורד ויוי וייץ: << קריאה >>   

תעשו את זה בתקנות הקודמות. 

 << קריאה >> אמיר דהן: << קריאה >>   

אני כן מסכים למה שהיא אומרת. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

בתקנות הקודמות התייחסו לזה? בשומר החומות?

 << קריאה >> ורד ויוי וייץ: << קריאה >>   

כן, בכולן. 

 << קריאה >> אמיר דהן: << קריאה >>   

בשומר החומות לא, רק ב-2006 וב-2007.

 << קריאה >> ורד ויוי וייץ: << קריאה >>   

סליחה, למה לומר ככה? זה לא נכון. בשומר החומות הייתה הפניה לתקנות כפי שהיו קיימות ערב התקנת התקנות של 2021. מה שהיה קיים ערב התקנת התקנות, היה תקנות 2019. בתקנות 2019, הוראת השעה, זה היה בחלוקה ל-22 ימים. בכל התקנות שקדמו לזה, גם הייתה חלוקה ל-22. 

 << קריאה >> אמיר דהן: << קריאה >>   

את מדברת על כך ששינינו את התקנות העיקריות, שינינו את הסעיף. כאן זה היה לפי 123% ולא שכר קבוע. לא מחיר פיקס. זה שונה, ואני מסכים שצריך לעשות תיקון כזה, כי שבוע העבודה השתנה מ-1995, אני חושב. שבוע העבודה השתנה, ואנחנו מסכימים, אבל זה לא בתקנות האלה, ולא ניתן לעשות כך שיצא הבדל בין מי שיחליט להגיש את השכר שלו באדום, לבין מי שיגיש את השכר שלו בירוק. 



 << קריאה >> ורד ויוי וייץ: << קריאה >>   

אני לא מצליחה להבין למה. למה זה היה אפשרי בכל הפעמים הקודמות, והפעם לא. אני לא מצליחה להבין את זה. 

 << קריאה >> אמיר דהן: << קריאה >>   

הנושא הזה הוא לא לעניין התקנות כאן. זה יותר בשביל ההסכם הקיבוצי, ומה יצטרך לשלם המעסיק לאותו עובד. לתקנות שלנו, גם אם היינו משפטית יכולים לעשות את השינוי, זה לא יצור הבדל בפיצוי שהוא יקבל. הפיצוי הוא רק לגבי ההסכם הקיבוצי. בשנת 2019 עשיתם הסכם קיבוצי, והמעסיקים הסכימו לקבל 23 ימים ולא 25. אם היו פונים אלינו אז ואומרים שיש את הבעיה הזאת, היינו מביאים שינוי חקיקה לתקנות העיקריות, אבל לא ביום שאנחנו נמצאים, בדקה התשעים. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אז תביאו שינוי חקיקה לתקנות העיקריות. 

 << קריאה >> ורד ויוי וייץ: << קריאה >>   

לא היה צורך, כי זה היה 22. 

 << קריאה >> אמיר דהן: << קריאה >>   

לא. אתם הגעתם להסכמה בפרשנות שעשיתם. 

 << קריאה >> ורד ויוי וייץ: << קריאה >>   

תסתכל על התקנות. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

חברים. 

 << קריאה >> ורד ויוי וייץ: << קריאה >>   

מה מחליטים, אדוני היושב-ראש?

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

משאירים את זה כפי שזה. 

 << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >>   

אז הייתה הפניה לשכר העבודה היומי, כהגדרתו בפסקה 4 להגדרה שווי של נזק עקיף, כנוסחה ערב תחילתן של תקנות מס רכוש. 

 << דובר_המשך >> לילי אור: << דובר_המשך >>   

(ב)ההגדרה "שווי של נשק עקיף", כנוסחה בתקנה 1(1)(א) לתקנות אלה, לא תחול על ניזוק שלא הגיש לפקיד השומה דין וחשבון בטופס 102 בשל החודשים שלגביהם נתבע הפיצוי, הכול לפי תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה), התשנ"ג–1993.

 << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >>   

תסבירי. 



 << דובר_המשך >> לילי אור: << דובר_המשך >>   

אנחנו רוצים לראות שנוכה המס ושולם השכר לפני שנותנים את הפיצוי. 

שמירת דינים 3. 

אין באמור בתקנות אלה כדי לפגוע בזכאותו של ניזוק ביישוב או באזור שהוכרז יישוב ספר ערב תחילתן של תקנות אלה, והוא רשאי לבחור בין פיצוי לפי תקנות אלה לבין פיצוי לפי התקנות העיקריות כנוסחן ערב התקנת תקנות אלה. 

כמו שאמיר הסביר קודם, אנחנו מאפשרים למי שכבר זכאי, בלי קשר להוראת השעה, לקבל פיצוי, לבחור האם הוא מעוניין בפיצוי לפי מצב הקבע או בפיצוי לפי הוראת השעה. 

 << קריאה >> אמיר דהן: << קריאה >>   

זה לכל אחד שרוצה – גם החקלאים, גם המסעדנים. גם החקלאים יכולים להחליט שהם לא רוצים את המתווה. זאת האפשרות שאנחנו נותנים. 

 << אורח >> דנה אופיר: << אורח >>   

אי-אפשר להכניס לכאן את אזור התעשייה אשקלון הדרומי?

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אין צורך, כי אין פיצוי מחזורים. אין משמעות. 

איפה אנחנו עומדים עם ההגדרה של פיקוד העורף?

 << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >>   

לצערי, נציג משרד הביטחון לא כאן ולא שלח לנו את החומרים. 

 << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >>   

אין כאן נציג משרד הביטחון?

 << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >>   

יש תוכנית של רשות החירום הלאומית, הפעלת תוכנית מרחק בטוח אזרחית, או בשמו של המבצע משב רוח. החלטת משרד הביטחון – מאחר וקיים אתגר לקיים אורח חיים סביר ובטוח במצב חירום במרחב הלחימה הפעיל, ביישובים צמודי/סמוכי גדר בעוטף עזה, נדרש מענה להוצאת תושבים המעוניינים לעזוב את מרחב הלחימה. שר הביטחון החליט להפעיל תוכנית לפינוי אזרחי מרחק בטוח – משב רוח בשפה הזאת, ולשפות. בהמשך, קהל היעד לתוכנית הוא תושבים המתגוררים בבתיהם, ביישובים סמוכי הגדר בטווחים של 0 עד 4 בהתאם לתבחינים. 

קודם כול, יש כאן הנחיה שאומרת מי האוכלוסייה, מגדירה את ההגבלות, ובמקביל הצלחתי לדבר עם ראש רח"ל, ואני מקווה שהוא יבהיר. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

במכתב?

 << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >>   

כן, אני מקווה. העוזרת של יאיר לפיד, ראש הממשלה, כתבה לי שאפשר להגדיר במסמך, בתקנה, שהיישובים שיקבלו את הפיצוי הם כל היישובים שהוגבלו בתנועה, ביציאה ובכניסה, לאור פריסת המחסומים, ולא לפי הרשימה. כמו כן, רשות המסים ומשרד הביטחון יצרפו לוועדה את הרשימה עד מועד פרסום התקנות. 




 << קריאה >> 
שלומית ארליך: << קריאה >>   

יש לנו מסמך של מפקדת פיקוד דרום בנוגע לסגירת צירים והגבלת יציאה וכניסה מיישובים בגזרת עוטף עזה, ובו נכתב במפורש שנאסרה כניסה ויציאה מהיישובים כרם שלום ונחל עוז, לאור חשיפה לאיום לפי המועדים. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אני מציע לעצור את הדיון. אפשר לעשות את כל ההכנה, גם לעבור על הנוסח, לוודא שהוא בסדר, וגם סוף סוף לסיים עם הרשימה הזאת. במקביל, נתחיל את ההעברות התקציביות כדי שאנשים מאגף התקציבים והמשרדים הרלוונטיים יילכו הביתה סוף סוף. 

לפני כן, אלכס מילר, בבקשה. 

 << אורח >> אלכס מילר: << אורח >>   

תודה, אדוני היושב-ראש, ראשית, בשם יושב-ראש ההסתדרות אנחנו רוצים להודות לך, כמובן, על הדיון, ועל כך שהתקנות האלה הגיעו במהרה. כמו כן, לכל מי שלקח חלק בניסוח התקנות. האנשים שנמצאים באזורים האלה חייבים לקבל מענה מהיר ומקצועי, והכנסת באמת מתכנסת בפגרות, בבחירות ועם כל מה שעוברים פה הנוכחים. 

לצורך שני הנושאים שהעלינו בוועדה, בעניין האנשים שנמצאים באזורים האלה, אם יתקבלו בחדר המצב של ההסתדרות פניות פרטניות, נעביר אותן לרשות המסים. אם יהיו פניות, נשמח שאתם תסייעו לפתרון הסוגיה. אם יהיו פניות באחוזים כפי שהיה בעבר, נפעל כדי לשנות את התקנות בעתיד. 

בנוגע לסעיף שמדבר על 22 יום, אנחנו נגיש לכם נוסח כמו שאנחנו רואים את הדברים, ונבקש שתפעלו במהרה לשינוי התקנות הראשיות. מבחינתנו, הסוגיה הזאת מאוד חשובה, וכמובן, זה לא יעכב את התקנות הללו. אנחנו נשמור על הזכות לקדם את הסוגיה הזאת במהרה, ואל תחשבו שוויתרנו על זה. מבחינתנו זאת סוגיה מאוד מאוד חשובה. תודה. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אנחנו יודעים שההסתדרות לא מוותרת. 

 << קריאה >> ורד ויוי וייץ: << קריאה >>   

אדוני, אני רק רוצה להגיד תודה. היות וכנראה לא אשאר להמשך, אני רוצה להגיד תודה מיוחדת לך על העבודה המאומצת; לרשות המסים על יחס ראוי ועל עבודה מאוד מאומצת שאתם עושים. ישבתי כאן בשלושת הדיונים ושמעתי. לחברת הכנסת נירה שפק, עבודה מדהימה. בהצלחה לכולם. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

תודה רבה. נצא להפסקה מינהלתית של חמש דקות, ונעבור להעברות תקציביות. 

 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 17:25 ונתחדשה בשעה 19:22.) << הפסקה >>   

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אני מחדש את הישיבה. בשעתיים האלה, מאז שסיימנו את ההקראה, ניסינו להגיע ולהגדיר את הרשימה של היישובים, שהתנועה בהם או אליהם הוגבלה בין ה-2 ל-5 באוגוסט. נירה הפעילה את כל הצבא, פחות או יותר, ולצערי עוד לא קיבלנו את הרשימה הזאת מצה"ל. מה שחשוב לומר הוא שההגדרה שעליה אנחנו רוצים להתבסס, מי שמוסמך לתת אותה זה צה"ל. לכן, החלטנו ביחד להצביע על התקנות כפי שהן עכשיו, עם כל התיקונים שכבר הכנסנו, אבל לא נוותר ונדרוש מצה"ל לשלוח לנו את המסמך שמגדיר את היישובים שהתנועה אליהם הוגבלה בין 2 ל-5 באוגוסט, טרום תקופת הלחימה.

קודם כול, נגיש עכשיו רוויזיה משותפת, וברגע שהרשימה תגיע והכנסת תחזור מחופשה מרוכזת, נגיע לכאן שוב לדיון. נפתח את הרוויזיה ונעשה עוד כמה תיקונים טכניים שצריך לעשות בנוסח. אחר כך נצביע שוב על התקנות. יש משהו שאת רוצה להוסיף?

 << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >>   

לפי הנוסח, כפי שהוא אושר, העובד מתגורר ביישוב שנאסרה הכניסה אליו והיציאה ממנו במהלך התקופה המזכה, בהתאם להוראות פיקוד הדרום, והמנוי בתוספת השנייה. שני היישובים שמנויים בתוספת השנייה הם כרם שלום ונחל עוז. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

נירה, בבקשה. 


 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>   

קודם כול, אני מודה ושמחה שכל הדרישות שהיו לנו, ובאו באמת לשנות עיוותים ולהרחיב את המענה לאותם תושבים, יישובים, עסקים וחקלאים שנפגעו, התקיימו במאה אחוזים. אני רוצה להודות לרשות המסים ולך, אלכס, על העבודה המאומצת במשך ימים ולילות. הסעיף הכי מהותי בעיניי נשאר פתוח, וכמו שאמרה היועצת המשפטית של הוועדה, שלומית, המסמך שהגיע ממשרד הביטחון, שהוא המקור והסמכות שמתבסס על הצבא, אומר שאת כל העבודה הזאת עשינו רק בשביל שני יישובים: כרם שלום ונחל עוז. וזה לא יקרה. 

אני מחזיקה מסמכים אחרים שקיבלתי, אבל היועצים המשפטיים ונציגי רשות המסים הסבירו לי שאין להם יכולת להתבסס על המסמכים האלה, שיצאו ממשרד הביטחון, מרח"ל, מהחלטות ממשלה שהתקבלו, מסיכומים של ראש הממשלה, של שר הביטחון ושל מנכ"לית משרד ראש הממשלה. אני מכירה את המחסומים, ואנחנו מכירים את הדרכים כפי שהן מפורטות במסמך. מכיוון שבמסמך צה"ל, בסעיף 2, מפורטות החסימות שנעשו ומספרי הכבישים, והיישובים היחידים שמוגדרים הם שניים – אני מעירה שהיו שלושה – אין לי בררה אלא להגיש את הרוויזיה הזאת. 

אני דורשת ממשרד הביטחון להשלים את זה. אנחנו מחכים למסמך הזה כבר כמה ימים, ואין בררה כי בעוד חצי שעה יורד כאן השאלטר. אנחנו חייבים לא להשאיר את זה באוויר אלא להצביע, ולכן אני מבקשת ממשרד הביטחון שכל 24 היישובים והעיר שדרות שנמצאים בסמיכות למחסומים ונפגעו בשגרת חייהם, נאלצו לחכות שעות בכבישים – אותם יישובים שמוגדרים צמודי/סמוכי גדר ב-0 עד 4 קילומטרים – יוכנסו למסמך. אני מתכוונת לוודא את זה. תודה. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

הערת אגב מאוד חשובה, אני חושב שבדיון כזה, שמדבר על פיצויים בעקבות מבצע צבאי, היה ראוי שהנציגים גם של צה"ל וגם של משרד הביטחון יופיעו פה. 

 << דובר_המשך >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

הם זומנו ולא הגיעו. אתמול ביקשתי שהם יגיעו, והם לא הגיעו. וחבל שכך, נלמד מזה. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

יכולנו לפתור את זה היום, אם הם היו מגיעים. 

 << קריאה >> מישל בוסקילה (תקווה חדשה): << קריאה >>   

ברשותך, אלכס, אני באמת רוצה להודות לך כיושב-ראש ולחברי הוועדה, וכמובן לרשות המסים, שנרתמו וקיבלו את רוב הדרישות של חברי הוועדה לעוטף עזה עד 40 קילומטר. אני חושב שזה משהו שהיה מתבקש, וצריך להודות לכולם על התוצאה המדהימה הזאת. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

תודה. 

אני מעלה להצבעה את הצעת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), הוראת שעה, התשפ"ב–2022 – מבצע עלות השחר. מי בעד?
הצבעה
הצעת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), הוראת שעה, התשפ"ב–2022, אושרו. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

התקנות אושרו פה אחד. 

יחד עם חברת הכנסת שפק אנחנו מגישים רוויזיה. 

לסיום, אני רוצה להגיד כמה מילים. המבצע הזה שונה מאוד מהמבצעים הקודמים גם בתוצאות המבצעיות שלו, ההישגים והיעדים שהמבצע הזה השיג. וגם אחר כך בהתנהלות האזרחית שבוצעה כאן על ידי הממשלה – גם ראש הממשלה וגם שר האוצר אמרו בצורה מפורשת, שהפיצוי יגיע מהר ויגיע ללא ביורוקרטיה. בוועדת הכספים, בשיתוף פעולה מדהים עם רשות המסים, שהיו זמינים במהלך כל חצי השבוע שעבדנו על התקנות האלה, אנחנו מגיעים לתוצאה מאוד מאוד טובה. 

בנימה אישית, אני חייב להגיד לנירה שבלעדייך האירוע זה לא היה קורה כמו שהוא קרה, גם במהירות שלו, גם באפקטיביות שלו וגם ביעילות שלו. 

יש פה נוכח-נפקד, שר האוצר ליברמן, שהיה איתי בקשר במהלך כל התקופה הזאת. גם היום בערך אלף טלפונים על התקנות ועל הפיצויים. הוא הגדיר בצורה מפורשת שאנחנו נתייחס במתן פיצויים כבית הלל ולא כבית שמאי, וככה עשינו. גם הצלחנו להוריד את הביורוקרטיה, הצלחנו לפשט הרבה מאוד תהליכים גם במתווה לחקלאים, במסגרת ההסכם בין משרד החקלאות לקרן פיצויים, וגם בתוספת שאנחנו נותנים לעסקים שהיה להם חומר גלם שהתקלקל בעקבות פתיחת הלחימה. אני חושב שעשינו פה פריצת דרך מאוד משמעותית.

 << דובר_המשך >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

וגם להורים. זה לא מובן מאליו. זאת תקופה שאין בה לימודים, והורים היו צריכים לצאת לעבודה. אישרנו שביישובים שהם מ-0 עד 7 קילומטרים שני ההורים יקבלו, ומעבר לזה הורה אחד. זה תקדים וכל הכבוד. כל הזמן שאלנו בעוטף האם מישהו בכלל שומע אותנו, והיום אני אומרת שמישהו שומע אותנו. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

שומע. אני חושב שגם הוכחנו שסוף סוף דין עוטף ודין אשקלון כדין תל אביב. תודה רבה לכולם, ועשינו עבודה מצוינת. 

יש לנו עוד משהו קטן אבל מאוד חשוב, שאנחנו צריכים להשלים, ונעשה את זה מייד עם קבלת המסמך מצה"ל, וכשנחזור מהחופשה המרוכזת של הכנסת. 

תודה רבה, הישיבה נעולה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 19:30. << סיום >>