פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 2 ועדת העבודה והרווחה 27/06/2022 מושב שני פרוטוקול מס' 153 מישיבת ועדת העבודה והרווחה יום שני, כ"ח בסיון התשפ"ב (27 ביוני 2022), שעה 11:00 סדר היום: << נושא >> הצעת תקנות הביטוח הלאומי(תגמולים למשרתים במילואים)(תיקון), התשפ"ב 2022 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אפרת רייטן מרום – היו"ר מופיד מרעי מוזמנים: מאיר שפיגלר – מנכ"ל המוסד לביטוח הלאומי חנן פורטמן – עו"ד, המוסד לביטוח לאומי אוריאל כזום – סמנכ"ל גמלאות, המוסד לביטוח לאומי שלומי מור – סגן בכיר ליועץ המשפטי, המוסד לביטוח לאומי שיבי פרומן – ראש מטה שר הרווחה תת אלוף אמיר ודמני – ראש חטיבת תכנון ומינהל כוח אדם, משרד הביטחון - צה"ל מוזמנים באמצעים מקוונים: שוקי מניביצקי – רואה חשבון, להב, לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל ייעוץ משפטי: אילת וולברג מנהלת הוועדה: אורית ארז רישום פרלמנטרי: הילה מליחי << נושא >> הצעת תקנות הביטוח הלאומי (תגמולים למשרתים במילואים)(תיקון), התשפ"ב-2022 << נושא >> << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> בוקר טוב, 28 ביוני 2022, כ"ט בסיון התשפ"ב, השעה 11:05, אנחנו פותחים דיון בהצעת תקנות הביטוח הלאומי (תגמולים למשרתים במילואים)(תיקון), התשפ"ב-2022. תיכף אני רוצה לשמוע את הביטוח הלאומי ונציגים שיסבירו לנו את מהות התיקון. התחלתי להגיד לך קודם, חבר הכנסת מופיד מרעי, חבר הוועדה, לפני שהכנסת מתפזרת – אולי יש לנו עוד כמה דיונים, אבל בכל זאת חשוב לי להגיד לך שהיה לי לעונג שהיית חבר בוועדה ועשינו ביחד דברים כל כך חשובים ונהדרים בשנה הזו בשיתוף פעולה. תמיד ידעתי שיש לי כזה פרטנר טוב – גם בחשיבה, גם בניתוח של הדברים, בלב, במהות. כל כך הרבה דברים עשינו, זה היה תענוג, אז רציתי לך תודה רבה באופן אישי. << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >> זה הדדי. עשית את זה בצורה – איך אתמול אמרתי לך? איש שאין לו אינטליגנציה רגשית לא יכול לשבת בכיסא הזה. ואת כזאת, הובלנו תהליכים, אני שמח מאוד שהיה לי חלק גדול בתהליכים, בתקנות. אני מקווה שנמשיך בעתיד גם לשרת וגם להיות הנציגים שהשכבות שצריכות אותנו – אנחנו נהיה במקום הנכון בשבילן. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> תודה רבה. אני בטוחה שאנחנו נעשה עוד – אתה יודע מה? אני אבדוק היום, אני אבקש שהוועדה תבדוק, כמה חוקים ותקנות חוקקנו במהלך מושב החורף והקיץ, כי לדעתי הפגזנו, אם לדבר בעגה הצה"לית. << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >> זה חשוב מאוד. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> עשינו כל כך הרבה דברים ששווה – אני גם אפיץ את זה בקרב כל חברי הוועדה, שיהיה במה להתגאות. שלום רבותיי, גברתי, גבירותיי, שלום שלומי, המוסד לביטוח לאומי. אתה יכול להציג לנו את התקנות? << דובר >> שלומי מור: << דובר >> כן. בוקר טוב, שלומי מור, המוסד לביטוח לאומי. אנחנו מאוד מאוד שמחים שבדקה ה-99 אנחנו מצליחים להביא את התיקון הזה בפניכם. זה תיקון חסר מזל כי התיקון הזה היה אמור לעבור כבר לפני שלוש שנים ובגלל הכנסות הקודמות שהתפזרו גם אז לא הצלחנו להעביר אותו, אז אנחנו מאוד מאוד שמחים על הרגע הזה. התיקון הזה בא לעשות משהו מאוד פשוט ומאוד הגיוני – התגמול שמקבל חייל מילואים מבוסס על השכר שלו בשלושת החודשים לפני שירות המילואים, שזה בסיס חישוב הגיוני מאוד שאנחנו עושים אותו בביטוח הלאומי לכל מיני גמלאות. אבל התגלו בפנינו סיטואציות שבהן העלייה בשכרו של החייל לא באמת באה לידי ביטוי בגלל שהעלייה בשכרו הייתה בחודש השירות לדוגמה, או בחודש אחד לפני חודש השירות. מה יוצא? שהשכר האמיתי שלו באותו חודש מילואים הוא יותר גבוה מהשכר הממוצע שאני מחשב לו, ולכן יש פגיעה, או התגמול הממוצע שאני מחשב נמוך מהשכר האמיתי שלו בחודש השירות. את הדבר הזה באנו לפתור. מה שהתקנות האלה אומרות - - - << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> זה לעשות הלימה בין שכרו האמיתי לשכר שהוא מקבל במילואים. היה שם רווח שלא היה מותאם. מצוין. << דובר >> שלומי מור: << דובר >> נכון מאוד. והעלייה הזאת מותנית במספר תנאים כדי שהיא תהיה עלייה אמיתית. דבר ראשון, שבאמת יש עלייה. העלייה כרגע בתקנות שהוצגו לכם היא 25%, אבל אני שמח שבהסכמה עם חברינו בצה"ל ובמשרד הביטחון אנחנו - - - << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> אני אגיד על זה משהו אחר כך. << דובר >> שלומי מור: << דובר >> בסדר, אנחנו עוד נדבר על הסכום, אבל העלייה צריכה להיות בפיקס של לפחות 25%, היא צריכה להיות למשך שלושה חודשים לפחות על מנת שזו לא תהיה עלייה זמנית, והיא צריכה להיות לעומת שכרו ברבע השנה שקדם לעלייה. זאת אומרת, בן אדם ששירת במילואים – אנחנו בודקים אם העלייה שלו היא בחודש אפריל והוא שירת בחודש אפריל, אז הנתונים שלנו בביטוח הלאומי ייבדקו כך שהעלייה היא גם באפריל, מאי ויוני. אם זה אכן מתקיים - - - << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> ולא חד פעמי, לא משחקים לכאורה – אנחנו מאמינים בכולם, אבל בכל זאת. << דובר >> שלומי מור: << דובר >> נכון. אם זה חד פעמי, זו לא עלייה שהיא קבועה. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> אז מסתכלים על שלושה חודשים קדימה? << דובר >> שלומי מור: << דובר >> שלושה חודשים קדימה כדי לוודא שאכן העלייה משמעותית. למען הסר ספק, התיקון הזה מטיב גם עם שכירים שהשכר שלהם הוא חודשי, אבל גם עם עצמאיים. איך עם עצמאיים? הרי ההכנסה של עצמאי היא שנתית. מה שעשינו, אמרנו את הדבר הבא: אם התחלת לשרת בתחילת השנה, אני אבדוק שהעלייה שלך, אותה עלייה של 25%, היא לעומת השכר הממוצע שלך בשנה הקודמת. ואם אתה משרת במהלך השנה, אני אבדוק שהעלייה שלך היא לעומת התגמול המינימלי. היום החוק קובע שאם אין לך שכר, אתה מקבל מינימום של 204 שקלים ליום, שזה בערך 6,130 שקלים לחודש. אם מישהו הפך להיות עצמאי באמצע השנה ולפני כן הוא לא היה עצמאי, אני אוודא שהעלייה שלו היא לעומת אותו תגמול מינימלי בחוק כדי שגם העצמאי הזה, לו יש לו עלייה משמעותית, יקבל את העלייה הזאת. אני אציין עוד דבר כי נשאלנו, היום עצמאיים, מעבר למה שיש בחוק, מקבלים תוספת של עוד 25% מכוח הסכם נפרד שבא לתגמל עצמאיים. למען הסר ספק, כל מה שניתן פה או מה שניתן בהסכם זה און-טופ מה שהם מקבלים, זה יתווסף לזה, וכמובן שזה לא ייגרע ממה שהם מקבלים מכוח ההסכם. אני עוד אומר שבחלוף אותו פרק זמן של שלושה חודשי עלייה אנחנו נצטרך לבדוק את הנתונים. החייל בדרך כלל יצטרך להגיש בקשה, אלא אם כן - - - << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> כלומר, הוא יקבל את השכר לפי מה שמעודכן במערכת ואחר כך תהיה השלמה? << דובר_המשך >> שלומי מור: << דובר_המשך >> נכון מאוד. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> הוא יצטרך להגיש בקשה? << דובר >> שלומי מור: << דובר >> כן. קודם כל, כמובן, כל מה שהוא מקבל על פי הדין היום לא ייפגע והוא יקבל את זה שוטף, רגיל ואז בתום תקופה של שלושה חודשים תיעשה בדיקה, ואם הוא זכאי להפרש, הוא יקבל את אותו הפרש. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> זו בדיקה יזומה או בקשה של המשרת? << דובר >> שלומי מור: << דובר >> זו בקשה של המשרת. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> של משרת המילואים, הוא צריך להגיש את הבקשה, תיכף תסבירו לנו איך. ברשותך, אני עוברת למנכ"ל הביטוח הלאומי. בבקשה, ידידי, שפיגלר. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> ברשותך, כבוד יושבת-ראש הוועדה. קודם כל, אני אפתח בכך שהסוגיה הזו נמצאת כבר שנים על גבי שנים על שולחן הביטוח הלאומי. השר ביקש ללכת עוד יותר לקראת המילואימניקים ולהעמיד את הרף שממנו ואילך משלמים להם את הסכום הגבוה שהם מקבלים ערב יציאתם למילואים על 10%. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> 10%. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> שנייה. אחר כך היינו בדין ודברים בישיבה רבת משתתפים במשרד הביטחון והיו דעות לכאן ולכאן, בסוף מדובר גם בתג תקציבי, וסוכם על 20%, לא 25% ואנחנו הולכים על זה - - << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> אוקיי, זה התיקון. << דובר_המשך >> מאיר שפיגלר: << דובר_המשך >> - - כי הדבר הזה מבטא יותר מכל את האופן שבו החברה מתייחסת למשרתי המילואים בה. זה נכון, זה מוצדק ועד היום זה היה מעוות. לכן אנחנו מכוונים לשם. אמיר ודמני נמצא כאן אתנו. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> תגידו, למה זה לא בהלימה מלאה? << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> משום העובדה שבסוף יש לזה תג מחיר – ככל שאתה יורד עם רף המינימום שמעליו אה מזכה את הסכום הגבוה יותר צריך כמובן למצוא מקור תקציבי. כרגע הגענו עם משרד הביטחון ל-20% - - - << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> אז השאלה היא רק מקור תקציבי. << דובר_המשך >> מאיר שפיגלר: << דובר_המשך >> אני אמרתי, השר והביטוח הלאומי ללא עוררין חשבו שזה צריך להיות נמוך יותר, אמרנו את הדברים האלה גם בדיון שנערך במשרד הביטחון. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> הרציונל בסוף הוא - - - << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> תג מחיר. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> לא, אני אומרת שהרציונל בסוף הוא שאדם משרת במילואים, מרוויח 100 שקל, למשל – אני מקווה שלא – בחודש, אז הוא אמור לקבל את הנגזרת של זה במילואים, נכון? מה זה משנה 10%, 20%? הרי אם עלה לו השכר, הרציונל הוא פשוט. << דובר_המשך >> מאיר שפיגלר: << דובר_המשך >> אז אני אומר עוד פעם, משום העובדה שקודם כל, עד היום זה בכלל לא היה. מעבר לזה, כעת אנחנו שמים ערך מסוים שמעליו הוא יקבל את הסכום שהוא זכאי לקבל בדין עם התנאים שאמר כרגע - - - << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> אני מבינה, אבל, שוב, השאלה – וזו שאלה, אני מבינה שאם בסוף תגידו לי אוצרי, אוצרי, אבל בכל זאת, מבחינת הרציונל, אם אנחנו עושים תיקון, אז שיהיה מושלם. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> הרציונל נכון. אבל אני רוצה לומר – עוד שנייה אחת. << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >> יש עוד הטבות שלא נלקחות בחשבון. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> שנייה, אני רוצה לומר עוד דבר. אם כבר, אז כבר, את מדברת על רציונל, אני אספר לך סיפור שהוציא אותי מדעתי. את יודעת למשל שאנחנו, קרי ביטוח לאומי, מעבירים עבור המילואימניק למעסיק שלו את הברוטו. כל ההפרשים מעבר לברוטו, את יודעת מי נושא בהם? המעסיק – גם היום, גם בעבר וגם בעתיד. אם כבר, אז כבר, מדברים על משהו שאמור לתת ביטוי מלא לזה שבן אדם לא נמצא בעבודה ואמורים לממן לאותו מעסיק את העלות עבור זה שהוא נעדר מהעבודה. אם כבר, אז כבר מדברים. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> כאילו שכולם משתתפים, גם המעסיק משתתף לכאורה במאמץ הלאומי. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> כאן כפו על המעסיק. << דובר >> שלומי מור: << דובר >> אני אוסיף בקצרה, שאלת לגבי ההלימה המלאה. קחי בחשבון שיכול להיות מישהו שדווקא בחודש המילואים הכנסתו ירדה. אז אי אפשר לעשות הלימה מלאה, והרבה פעמים היא יורדת כי אם הוא שכיר והוא לא עובד שבוע או שבועיים או חודש, אז יש בעיה. חייבים ללכת על ממוצע, זה עושה יותר שוויון - - - << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> לא, למה? אבל זה מה שקיים עד היום. היום, גם אם לא הייתם עכשיו מתקנים - - - << דובר >> שלומי מור: << דובר >> שאלת למה אין הלימה מלאה לזכאות בחודש - - - << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> אני אומרת, היום אם מתקנים - - - << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> עזוב, היא צודקת, הרי אתה עושה את זה בדיעבד. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> השאלה היא שאלה של שכל ישר. היום המצב הוא שגם אם יורד למישהו השכר, עדיין הוא מקבל אותו דבר, נכון? זה מה שאתה אומר. << דובר >> שלומי מור: << דובר >> היום אני הולך לפי הממוצע המקומי. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> לכן אני אומרת, הממוצע. עכשיו אתם אומרים את הממוצע אני משאיר כמו שהוא, אבל אם למישהו עולה השכר, אני מתחשב בזה, הוא יוכיח שלושה חודשים שבאמת עלה לו השכר, הוא צריך להוכיח שההעלאה שלו היא ב-20% אחרי המשא ומתן והפשרה שהגעתם אליה – השר רצה 10%, בקיצור, הגעתם לזה. בסוף הרי הדבר הנכון היה שאם עלה למישהו השכר, הנגזרת של השכר, מה זה קשור 20%? מה זה קשור 5%? << דובר >> שלומי מור: << דובר >> שוב, הממוצע הוא - - - << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> זה השכל הישר, עכשיו באים השיקולים האחרים – שיקולי אוצר, שיקולי עלות, לא יודעת מה, אבל זה מה שצריך להיות, כולנו יודעים את זה. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> שלומי, היא צודקת. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> היא צודקת, אומר המנכ"ל. << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >> אלה שהשכר שלהם יורד, זה זניח לעומת אלה שהשכר שלהם עולה. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> כן, ברור. זה כבר ממילא נלקח בחשבון היום בחישוב, זה לא שאנחנו משנים פה. שלום, רבותיי, אני מבינה שהגעתם ממשרד הביטחון, תת אלוף אמיר ודמני. << דובר >> אמיר ודמני: << דובר >> ברשותך, יושבת-ראש הוועדה, אני רוצה קודם כל להודות לך על הכינוס בעיתוי המהיר הזה. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> אני מתנצלת שזה היה צריך להיות אתמול ודחינו את זה להיום. << דובר >> אמיר ודמני: << דובר >> בסדר גמור. הדיון הזה הוא חלק מתהליך שהיה פה גם בשבוע שעבר, ותהליך הרבה יותר רחב שהיה חלק מעבודה שלמה של חיזוק של מערך המילואים בשבוע שעבר, בשבוע ההוקרה למערך המילואים. אני רק אגיד שאנחנו מדברים על נבחרת משרתת, מבחינת הנתונים, אנחנו מדברים על 120,000 משרתי מילואים פעילים, שזה 1% מסך האוכלוסייה בטווח הגילאים 45-22, דיברנו על זה בשבוע שעבר. הם ראויים להוקרה גדולה, ולכן יש שורה של פעולות – ופה אני מתחבר למה ששאלת – שיש להן תג מחיר משמעותי מאוד, גם בהיבטי התגמולים, אנחנו מדברים על כמעט 400 מיליון שקל תגמולים ללא קשר לימ"מ – גם במסגרת תגמול נוסף וגם במסגרת תגמול מיוחד, אנחנו מדברים על שורה נוספת של הטבות. אנחנו והביטוח הלאומי הגענו למספר הסכמות. הרעיון המסדר הוא שאנחנו עוסקים פה בעיקר באוכלוסייה הצעירה, משרתי המילואים הצעירים. יש שתי החלטות חשובות מאוד – אחת, שאנחנו לא יכולים להעביר אותה בתקנה, והיא מצריכה שינוי של חוק המילואים, ואנחנו כבר מכינים את תזכיר החוק, אנחנו נביא את זה מתי שזה יהיה אפשרי, וזה העלאת ערך התגמול של יום המילואים מ-204 שקלים המינימלי ל-244 באופן שלא יפחת משכר המינימום. הנושא הזה יהיה במסגרת תיקון חקיקה שאנחנו כבר מתואמים עם הביטוח הלאומי, עם מנכ"ל הביטוח הלאומי – זו הזדמנות להביע הערכה על שיתוף הפעולה של הביטוח הלאומי בכל מה שאני מדבר עכשיו. זה נושא אחד. הנושא השני הוא הנושא שבא בפנינו היום, והוא משפרי השכר. אנחנו סיכמנו את המדרגה, והתחלנו בכלל במדרגה של 30%, אחר כך ירדנו למדרגה של 25% וסיכמנו מדרגה של 20%, שהיא מדרגה שיש לה עלויות של למעלה מארבעה מיליון שקלים, היא מתחברת ליתר העלויות שאנחנו עושים פה. צריך גם להגיד שצריך פה איזשהו שינוי שהוא שינוי משמעותי ולא שינויים שהם מינויים, לכן החלטנו ללכת על 20%. הדבר הזה יביא לכך שמי שהעלה את שכרו ערב המילואים יזכה לתגמול ביחס לשכרו הגבוה ולא ביחס לממוצע. אנחנו חושבים שזה מבטא פה איזשהו איזון שכרגע נותן מענה יחד עם הפעולות האחרות. לכן אני מבקש לאשר את זה כפי שזה מוצג עכשיו, 20%, התיקון שהוצג פה, ולהגיד שזה חלק מסדרה ארוכה של פעולות ועוד פעולות נוספות שאנחנו מתכננים, גם מה שדיבר המנכ"ל על הנושא של המענה למעביד. אלו דברים אחרים שאנחנו נביא, אני מקווה, בפני הוועדה בהמשך או בפני הכנסת, לפי מה שיסוכם. אני שוב וחוזר ומודה על שיתוף הפעולה, ואני מבקש שנאשר את זה לפי ההצעה הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> תודה רבה לך, תת אלוף אמיר ודמני. יש פה עוד גופים – משרד האוצר, משפטים, מישהו שנרשם לדיבור ורוצה להגיב, או שאתם מוותרים? מוותרים. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> אז רק רגע, אז אם ויתרו, מטבע הדברים, הביטוח הלאומי רוצה להודות מקרב לב על שיתוף הפעולה עם משרד הביטחון בראשות תת אלוף אמיר ודמני. היו לנו לא מעט ישיבות, חלקן היו מן העבר היותר הרחוק, חלקן היו זה לא מכבר. בדברים שנמצאים תחת סמכות ויכולת קבלת החלטות של הביטוח הלאומי, אנחנו עושים דברים, שוב, בתיאום עם משרד הביטחון, כשלנגד עינינו ניצב משרת המילואים – לתקן עוולות, לדאוג לכך שהחברה, במעשים ולא בדיבורים, תדאג למלוא הצרכים שלו. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מרעי. << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >> קודם כל, אני רוצה לברך את כולם, את כל מי שעבד, עמל, עסק עד שהגענו לשלב הזה. אני אדבר בשני כובעים – לא כחבר כנסת, כמפקד יחידה שיש לו חיילי מילואים, כאיש מילואים. עד לפני שבוע הייתי איש מילואים בשירות פעיל, עכשיו הכניסו אותי – אמרתי להם: עכשיו אתם עושים הטבות, אחרי שהכניסו אותי להקפאה? כי חבר כנסת לא יכול לעשות שירות מילואים. בכל מקרה, דיברנו על אנשי המילואים בעבר. אני חושב שחשוב מאוד שאיש מילואים שמגיע לשירות שלו בצבא יגיע עם ראש מורם, לא ראש למטה כי הוא עסוק במה יש לו בבית, איזו עבודה יש לו, זרקו אותו מהעבודה, לא זרקו אותו מהעבודה. אין ספור פעמים יצא לנו ללכת ולדבר עם מעסיקים שניסו לפגוע בעבודה של אנשי המילואים. היו כאלה, גברתי היושבת-ראש – היום זה כבר פחות – שלא קיבלו חיילים. לא קיבלו לעבודה חיילי מילואים. אמרו להם: אתם משרתים במילואים? לא, שבו בצד. זו פגיעה מורלית, במיוחד אצל בני העדה הדרוזית, אגב, כשאתה מגיע למפעל, מקבלים את זה שלא עושה צבא, הוא לא משרת בצבא, וזה שעושה מילואים לא יכול להתקבל למפעל. ולמי הם פונים? הם פונים אלינו כמפקדים בצבא, פונים אלינו כנציגי ציבור, פונים אלינו כראשי רשויות, וגם עכשיו, כחברי כנסת. אני שמח מאוד מאוד שעם מר שפיגלר, כל האנשים שעוסקים – ביטוח לאומי, משרד הביטחון, בני גנץ, ששם את הדברים בסדר העדיפות. אני מכיר את הבעיות שדיבר עליהן ודמני ואנשי המילואים. עוד חבילה שמסייעת – מסייעת גם ליחידה כחבילה יחידתית, כחבילה אישית, והטבות יש גם למפקדים שדואגים לחיילי המילואים שלהם גם באזרחות, לא משאירים אותם מאחור, לא משאירים אותם מובטלים. אז אני חושב שכל צעד שאנחנו עושים לטובת אנשי המילואים הוא צעד מבורך, זה מוסיף עוצמה לצה"ל. עוצמתו של צה"ל מוסיפה חוסן לביטחון המדינה, והחוסן של ביטחון המדינה הוא חלק מחוסנה הלאומי של המדינה. תודה. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> תודה רבה לך. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> עוד דבר קטן אחד, בשורה – לא ירחק היום, אנחנו מכוונים לכך, שהמילואימניקים לא יצטרכו בכלל לפנות לביטוח הלאומי, בגלל הסיפור של טופס 100 וטופס 100 ייעודי. אנחנו בהחלט פועלים במסגרת המדיניות שאנשים יקבלו את מה שמגיע להם בדין מבלי שהם בכלל אפילו מודעים לכך, שהדבר הזה ייעשה באמצעות מערכות המידע המחושבות של הביטוח הלאומי. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> הן כבר קיימות? << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> אנחנו כרגע נמצאים בשלבים מאוד מתקדמים של סיום הנושאים שנוגעים לטופס 100 וטופס 100 ייעוד, ואנחנו נוכל בצורה יזומה לבצע את זה אוטומטית לחלוטין. בשלב הראשון הם יצטרכו לפנות אלינו, אבל לאחר מכן זה יהיה אוטומטית לחלוטין, איש לא יצטרך ללכת ולעשות מעשה. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> עד מתי אתה נשאר בתפקיד כדי לעשות את זה? << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> שאלה הבאה. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> אנחנו מתפזרים. אי אפשר להפקיר מכל הצדדים גם את הביטוח הלאומי וגם את הכנסת עכשיו, זו בעיה. אפרופו הנקודה הזו, שעלתה כל כך הרבה פעמים במהלך הדיונים שלנו בנושאים אחרים, כשדיברנו על אזרחים ותיקים, על אוטומציה, על נשים בגיל הפרישה וכל כך הרבה דברים, העניין של האוטומציה הוא כלי בסיסי וחשוב. המדינה כבר מחליטה להקצות תקציבים, עלויות, כל הריבים פה במשך שנים שלמות, ובסוף כשכבר יש את זה, האזרחים לפעמים לא יודעים או מתקשים לקבל את הכסף שלהם. בכל פעם מחדש אנחנו נגיד את זה כאן בדיונים שכלל שאפשר לעשות את התיקונים האלה – והנה, עכשיו פה בעניין המילואים, יאללה, לדחוף קדימה, זה באמת חשוב מאוד מאוד. זום – שוקי, רואה חשבון מלהב, בבקשה. << דובר >> שוקי מניביצקי: << דובר >> נעים מאוד. אנחנו מייצגים את העצמאיים. קראתי את הצעת החוק, אז לגבי השכירים זה ברור. לגבי עצמאיים – לא כל כך הבנתי כעצמאי בתוך הגדרה אם הוא קיבל פחות אחרי שהוא מגיש את הדוח או שהוא מקבל בחזרה את הפיצוי, ומה אם הוא יבקש יותר, אז הוא יצטרך להחזיר. לא כל כך ברור. ואתם אומרים: לפי הכנסתו. הכנסתו היא הכנסה פחות הוצאות, זה רווח, זה ביטוח לאומי, ולכן זה מסובך - - - << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> אוקיי, אז ננסה לתת הבהרות. בבקשה, הביטוח הלאומי. << דובר >> אוריאל כזום: << דובר >> אוריאל כזום, סמנכ"ל קצבאות. בגדול, אני אגיד שגם רועי כהן חבר במועצה של המילואים שאישרה את זה בעבר, וגם הבאנו את הנושא של העצמאיים לידי ביטוי. בגדול, עצמאי שיצא לתקופת מילואים וחלק מההכנסות נכנסות בשנה הקודמת, אנחנו נבחר את השנה הגבוהה ביניהן. כלומר, עצמאי שיצא בינואר, פברואר או מרץ, אם באותה שנה ההכנסות עלו, אנחנו נבחר את ההכנסות הגבוהות יותר, וכן עצמאי שהתחיל לעבוד באמצע השנה. כלומר, עצמאי שהתחיל לעבוד במאי ויצא במאי או ביוני למילואים, אנחנו נבחן את ההכנסה החדשה שלו כעצמאי ונשלם לו את הגמול למילואים בהנחה שעלה לפי הקריטריונים של 20% לפי ההכנסות החדשות. עצמאי שבחודש אחד עלה לו, אנחנו לא יכולים כי הכנסות של עצמאי הן הכנסות שנתיות. כלומר, בכל מקום שאנחנו יכולים להכניס את השכר של עצמאי, את הקפיצה, אנחנו מכניסים, כמו בכל דבר אחר. הכנסנו את העצמאיים בכל מקום שאפשר פה כדי שגם הם לא ייפגעו. כלומר, אם הם במעבר בין שנים, או עצמאי שהתחיל לעבוד – להערכתי רוב השכירים ייהנו מזה כשכירים שהתחילו לעבוד ולפני כן לא עבדו. זה פחות או יותר מכסה, להערכתי - - - << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> שוקי, זה עונה על השאלה שלך? הוא אתנו עוד בזום? << דובר >> שוקי מניביצקי: << דובר >> אני איתכם. הבנתי את מה שהוא אומר, אבל אני חוזר עוד פעם, הכנסה של עצמאי היא שנתית. לא מסתכלים בכל חודש אם היא עלתה או לא עלתה, הוא לא יכול לדעת כי רק בסוף השנה יודעים בדיוק את ההכנסה, הביטוח הלאומי מקבל את הנתונים ועושה חישובים. אז אם באותו מקרה ההכנסה עלתה, אז הוא יקבל יותר, ובהמשך השנה היא ירדה. אז כשהוא יגיע לדוח השנתי, כשהוא יגיש את הדוח גם לביטוח הלאומי, הוא יצטרך להחזיר. אמרתי קודם, הכנסה זה בניכוי הוצאות. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> ניתן שוב את ההסבר ספציפית לנקודה הזו. << דובר >> אוריאל כזום: << דובר >> שוקי, אני אגיד, ההכנסה של עצמאי בביטוח לאומי, כמו במס הכנסה, היא הכנסה שנתית. אי אפשר לבדוק הכנסה ריאלית של עצמאי, כמו בכל הגמלאות האחרות, ולכן גם אם עלתה וגם אם ירדה, אנחנו משלמים לפי ממוצע שנתי. אבל עצמאי שהתחיל לעבוד, פתח עסק כעצמאי, אנחנו ניקח לו את ההכנסות הגבוהות. עצמאי שעבר בין שנים, אם - - - << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> שוקי מודאג מזה שהוא יצטרך להחזיר כסף, זה העניין. << דובר >> אוריאל כזום: << דובר >> יש מקרים שעצמאי מקבל תגמול מילואים ובדיעבד – אנחנו יוצרים חוב כמו שכירים, אבל במקרה הזה לא יכול להיות. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> זה כלל שקיים. << דובר >> אוריאל כזום: << דובר >> אני אומר במקרה הזה התיקון הזה הוא רק מיטיב, ואנחנו יודעים – יש שומה בשנה חדשה שנכנסת - - - יותר גבוהה, אנחנו לוקחים אותה, ואם עצמאי פתח עסק סמוך למילואים או בחודש המילואים, אנחנו נתייחס להכנסות שלו. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> אוקיי. נראה לי שזה ברור. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> מתי תבדקו לגבי עצמאי את העלייה הזו בשכר? << דובר >> אוריאל כזום: << דובר >> כשאנחנו משלמים תגמולי מילואים – דרך אגב, עצמאיים מקבלים אוטומטית תגמולי מילואים, אפרופו תשלומי אוטומציה. עצמאי שיוצא למילואים, שבוע אחרי שהוא מסיים את המילואים, הוא מקבל את התגמולים לחשבון הבנק. אני מניח שאת כל הנושא של העצמאיים אנחנו נעשה אוטומטית, גם את הדבר הזה אנחנו נכניס מיד בעת התשלום על סמך מקדמות. כשיגיעו הפרשי שומה, אנחנו נעשה חישוב מחדש – אם נצטרך, ניצור חוב, אם נצטרך, נשלם תשלומי הפרש. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> אז התשובה לשאלתו היא כן, יכול להיות מצב שבו הוא יצטרך להחזיר את הכסף, כמו שקיים בדברים אחרים. << דובר >> אוריאל כזום: << דובר >> דווקא לעצמאי, שוקי, יש פה יותר בשורה כי עצמאיים לא יצטרכו לעשות שום דבר, הם יקבלו את הכול אוטומטית, גם את התוספת הזו וגם את ה-25%, כמו שקורה עד היום. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> בסדר גמור, תודה רבה. אני חושבת שבזה תמה רשימת הדוברים, אז אולי נקריא בבקשה את התקנות. בבקשה. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> "תקנות הביטוח הלאומי (תגמולים למשרתים במילואים) (תיקון), התשפ"ב–2022 – בתוקף סמכותי לפי סעיפים 273(ג), 275, 276(ד) ו-400 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, לאחר התייעצות עם מועצת המוסד לפי סעיף 12 לחוק ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: תיקון תקנה 6 1. בתקנה 6 לתקנות הביטוח הלאומי (תגמולים למשרתים במילואים), התשל"ח–1977, אחרי פסקה (3) יבוא: "(3א) התגמול משולם בהתאם להוראות תקנה 6א."" חנן, אתה רוצה להסביר למה התיקון הזה נצרך? התיקון לתקנה 6, הוספת פסקה (3א) – התגמול משול בהתאם להוראות תקנה 6א. << דובר >> חנן פורטמן: << דובר >> בתקנה 6 יש רשימה של מקרים שבהם התגמול משולם במישרין לעובד. אנחנו מוסיפים עוד את העניין הזה, שזה התיקון של 6א, של מי ששכרו עלה ב-20%. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> כפי שהסברתם קודם, התגמול הרגיל ישולם על ידי המעסיק ולאחר מכן ההפרש לפי התקנה הזו ישולם במישרין על ידי המוסד. << דובר >> חנן פורטמן: << דובר >> ההפרש ישולם במישרין, כן. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> "הוספת תקנה 6א 2. אחרי תקנה 6 לתקנות העיקריות יבוא: "חישוב תגמול למי שהייתה עלייה משמעותית בשכרו או בהכנסתו הממוצעת 6א. (א) עובד שבחודש שבו שירת במילואים או שבאחד מהחודשים לפחות במהלך תקופת רבע השנה הייתה עלייה משמעותית בשכרו, יחושב לו התגמול על פי העלייה המשמעותית בשכרו, ובלבד ששכרו עלה כאמור במשך שלושה חודשים רצופים לפחות מהמועד שבו עלה לראשונה; בתקנת משנה זו, "עלייה משמעותית בשכרו" – הכנסתו מעבודה, אילולא שירת במילואים, הייתה גבוהה בשיעור של 20%" – אני מתקנת. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> את זה אנחנו מתקנים. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> " - - לפחות לעומת הכנסתו מעבודה בכל אחד מהחודשים בתקופת רבע השנה שקדמו לחודש שבו עלתה הכנסתו מעבודה או לעומת התגמול המזערי כפול שלושים, לפי הגבוה". קודם שלומי יסביר את העניין מה זו עלייה משמעותית בשכר והוועדה - - - << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> ראינו, 20%. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 20%. חשוב לי לציין שבסעיף הקטן הזה, שמתייחס לגבי עובד שכיר נכנסת סיטואציה נוספת שבה עובד שכיר יתחיל לעבוד לראשונה, זאת אומרת, לא רק עלייה. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> זה לגבי שלושה חודשים עתידיים, זה מה שבאתי להעיר. זה לא רק לגבי העבר, זה גם לגבי מצב עתידי שבודקים את שלושת החודשים שהם לאחר התחלת המילואים. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> זה לגבי העלייה הרציפה בשכר. אבל גם עובד שהתחיל לעבוד לראשונה ייכנס לסעיף הקטן הזה. << דובר >> חנן פורטמן: << דובר >> אני אוסיף עוד משהו אחד – או שהוא התחיל לעבוד לראשונה, או שהשכר שלו נמוך מהתגמול המזערי החודשי, שזה 6,130 נכון להיום, ולכן אנחנו משלמים לפי 6,130. היה והשכר החדש שלו בחודש השירות עלה ב-20% יותר – אנחנו בודקים את זה ביחס לתגמול המזערי כי יכול והשכר שלו יהיה נמוך מהתגמול המזערי. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> סעיף קטן (ב) מתייחס לעובד עצמאי. עד עכשיו דיברנו על עובד שכיר, ועכשיו על עובד עצמאי. "(ב) עובד עצמאי ששירת במילואים ברבעון הראשון של שנת המס, והכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח יד, אילולא שירת במילואים, הייתה גבוהה בשיעור של 20% לפחות לעומת ההכנסה החודשית הממוצעת בשנת המס הקודמת או לעומת התגמול המזערי כפול שלושים, לפי הגבוה (בתקנת משנה זו – הכנסה ממוצעת חדשה), יחושב לו התגמול על פי הכנסתו הממוצעת החדשה". לגבי עצמאי, בשונה מהשכיר, לא בודקים שלושה חודשים של עלייה רצופה בגלל שהחישוב הוא שנתי. יש לכם עוד הערות? << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> לדעתי הסבירו את זה בהרחבה. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> "(ג) עובד עצמאי ששירת במילואים שלא ברבעון הראשון של שנת המס והחל להיות עובד עצמאי בחודש השירות או בתקופת רבע השנה, והכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח יד, אילולא שירת במילואים, הייתה גבוהה בשיעור של 20% לפחות לעומת התגמול המזערי כפול שלושים, יחושב לו התגמול על פי הכנסתו האמורה". תקנת המשנה הזו עוסקת בעובד עצמאי שהחל לעבוד לראשונה. זאת אומרת, לא שהייתה עלייה בשכר אלא שהחל לעבוד באמצע השנה לראשונה. אתם רוצים להסביר למה זה נצרך? << דובר >> חנן פורטמן: << דובר >> מכיוון שאין שנת מס קודמת לעובד עצמאי שלא התחיל ברבעון הראשון, אין לו את שנת המס הקודמת, אין לי מה להשוות לשנת המס הקודמת אלא רק לעניין של התגמול המזערי כי גם אין לו הכנסה חודשית ממוצעת אחרת באותה שנה. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> בסדר גמור. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> "(ד) מי שהיה אחד מהמנויים להלן בחודש שבו שירת במילואים או באחד מהחודשים לפחות במהלך תקופת רבע השנה, יראו אותו כמי שהכנסתו מעבודה או ממשלח ידו עלתה בשיעור של 20% כאמור בתקנות משנה (א), (ב) או (ג), לפי העניין, אם הייתה עלייה כאמור באחד ממקורות הכנסתו מעבודה או ממשלח יד לפחות: (1) מי שהיה גם עובד וגם עובד עצמאי; (2) מי שהיה עובד ביותר ממקום עבודה אחד; (3) מי שבחלק מהתקופות האמורות היה עובד ובחלק עובד עצמאי". לדוגמה, מי שהוא עובד וגם עובד עצמאי, מספיק שיש עלייה באחד ממקורות ההכנסה שלו כעובד שכיר או כעובד עצמאי, הוא כבר נכנס להסדר הזה. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> יראו את זה כעלייה שצריך להתחשב בה. בסדר. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> "(ה)(1) שיעור התגמול ליום שיחושב לעובד או לעובד עצמאי שהכנסתו מעבודה או ממשלח ידו עלתה כאמור בתקנה זו, יהיה שווה למכפלת סכום הכנסתו מעבודה או ממשלח ידו, לפי העניין, בחודש שבו שירת במילואים" – ופה אני מבקשת להוסיף: אילולא שירת במילואים – "בשלוש, כשהיא מחולקת בתשעים". התוספת אילולא שירת במילואים חשובה בגלל שמסתכלים על החודש הזה – הרי הוא לא הגיע לעבודה או לא עבד בגלל המילואים, אז אנחנו מסתכלים על החודש כמה הוא היה מכניס אילולא שירת במילואים. "(2) היה משרת המילואים אחד מאלה המנויים בתקנת משנה (ד), יחושב התגמול המגיע לו מכוח תקנה זו מכל מקורות הכנסתו מעבודה או ממשלח ידו, לפי העניין."" כלומר, מצרפים את כל מקורות ההכנסה ועל פיהם מחשבים את התגמול. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> מחשבים את התעריף במילואים. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> יש הערות לגבי התקנות האלה? << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> תחילה. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> "תחילה, תחולה ותשלומים ראשונים – 3.(א) תחילתן של תקנות אלה ב-1 בחודש שלאחר יום פרסומן (להלן – יום התחילה) והן יחולו לעניין תגמול בעד שירות מילואים שהחל ביום התחילה ואילך". כלומר, רק מי ששירת שירות מילואים שהחל לאחר - - - << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> לא הייתה לכם מחשבה להחיל את זה רטרואקטיבית? << דובר >> חנן פורטמן: << דובר >> זה מוחל רטרואקטיבית. זה מוחל. בסעיף קטן (3ב) כתוב: תשלומים ראשונים מכוח תקנות אלו ישולמו בתום שישה חודשים מיום התחילה. יום התחילה הוא יום הפרסום, ה-1 בחודש שלאחר יום הפרסום. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> שזה עכשיו נניח, ביולי. << דובר >> חנן פורטמן: << דובר >> כן, אבל אנחנו צריכים זמן היערכות. המוסד לביטוח לאומי צריך זמן היערכות, ולכן התשלומים הראשונים ישולמו רק בעוד חצי שנה לאחר שהמערכת תהיה מוכנה להכיל את כל התביעות. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> זה לא מה שהיא אמרה. היא שואלת למה אתה לא נותן – מה שאתה אומר, שזה יהיה בהתאם למה שכתוב, אבל זה לא יהיה רטרואקטיבית מהיום אחורה. << דובר >> חנן פורטמן: << דובר >> אחורה – לא. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> זה מה שאני שואלת. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> זה מה שהיא שאלה. << דובר >> חנן פורטמן: << דובר >> לא, לא. לא. חשבתי בעניין הזה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - לא יכול - - - << דובר >> חנן פורטמן: << דובר >> קודם כל, אפשר הכול, מה לא יכול? אפשר הכול. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> אני אגיד לכם, אני באתי לכאן מאוד מאוד נקייה ועניינית. אין לי את כל המהלכים שאתם עברתם, השיחות והעניינים. יותר מזה, בכל פעם שאני שומעת היערכות, אני אומרת: זה חדש? לא. אתם פתחתם ואמרתם: אנחנו עובדים על זה כבר שלוש שנים, זה היה צריך להיכנס לפני שלוש שנים, ואז כל העניין הזה של הבחירות והמצב הפוליטי, וזה כבר מוכן. אז מה ההיערכות קדימה? למה לא אחורנית? למה לא לסדר את העניין הזה כדי שיהיה כמו שצריך? << דובר >> שלומי מור: << דובר >> העלות, להבנתנו, היא שנתית. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> אנחנו בחודש יולי בעוד רגע. << דובר >> שלומי מור: << דובר >> אמיר, יש לך קושי שזה יהיה מה-1 בינואר של השנה הנוכחית, זאת אומרת מה-1 בינואר 2022? << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> אתם צבא הגנה לישראל, לא יכול להיות לכם קושי בכלל, על שום דבר. << דובר >> אמיר ודמני: << דובר >> לא, אין לנו קושי, רק שאנחנו לא - - - << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> אולי תבדקו? << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> אני אגיד לך מה זה אומר, זה פשוט מאוד. אם זה 4.1 מיליון שקל לשנה שלמה בממוצע, ואתה לוקח את זה חצי שנה לאחור, זה עוד 2.05 מיליון שקל. אם זה בתוך הגמישות שלך, תן ליושבת-ראש הוועדה קרדיטציה, מגיע לך. << דובר >> אמיר ודמני: << דובר >> אפשר יהיה. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> סגור. << דובר >> אמיר ודמני: << דובר >> אז תגידו ממתי זה עוד פעם. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> מה-1 בינואר 2022. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> אז תחילתן של תקנות אלה ב-1 בינואר 2022. כלומר, מי ששירת במילואים החל מה-1 ינואר 2022 כבר יקבל תגמול מוגדל לפי התקנות. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> גמרנו להקריא. קודם כל, זו בשורה חשובה. עכשיו אני מתחילה לבדוק איפה כל הבעיות, כי זה התפקיד שלי. אני אהיה אישית, כבת של אלוף משנה במילואים ואשתו של סגן אלוף במילואים, והבן שלי מתגייס עוד רגע, אני חיה – נולדתי לתוך המהות הצבאית ויש בי הערכה ענקית לכל הדברים שאתם עושים. אני חושבת שמה שאתם עושים כאן היום, מה שאנחנו עושים ומה שאתם עושים עם משרד הביטחון בשנה האחרונה הם צעדים אדירים קדימה. אני חושבת שזה באמת משפר – בכל פעם עוד צעד אחד קדימה, עקב לצד אגודל, גם ברפורמת הנכים, נפש אחת כמובן, שאנחנו עוקבים פה ועושים דברים מדהימים, והנה, עכשיו בעניין המילואים. אתה נתת את הנתונים של ה-1%, כשאתה מסתכל על הסיבות ועל המסובב ולמה אנחנו ככה, אני חושבת שאלה הדברים שגורמים למשרתים לזקוף עוד קצת את הראש וללכת – הרי כולם הולכים בלב מלא ובלב שלם ונותנים מעצמם עד הסוף, והנה, כאן יש את המקומות האלה שמתקנים גם את העוולות האלה. שאפו, אני מסירה בפניכם את הכובע. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> שאלת הבהרה לגבי התשלומים הראשונים. אם אנחנו אומרים שזה יהיה עבור שירות מילואים שהחל ב-1 בינואר 2022, מתי יהיו התשלומים הראשונים? << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> נאמר לכם, אנחנו צריכים להתארגן עם המערכות שלנו. אנחנו נעשה את זה כדי שזה יהיה מקור לגאווה ולחיקוי של יתר המערכות הממסדיות. כלומר, זה יהיה כמה שיותר מהר. אני מאמין שזה יהיה בטווח של חודשים בודדים. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> אתם כתבתם שישה. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> מאה אחוז. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> זה ריאלי, שישה? << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> אנחנו אמרנו משהו כדי לעשות את זה קצר יותר. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> שישה חודשים מהיום, לא מה-1 בינואר 2022. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> עכשיו הם מתחילים לארגן את המערכת. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> כבוד היושבת-ראש, זה יהיה קצר. אנחנו נעשה את זה כמה שיותר מהר. לקחנו ליתר ביטחון שישה חודשים. << דובר >> אמיר ודמני: << דובר >> אתה יכול להסביר את הפרקטיקה? מה-1 בינואר 2022, אבל ברמה של אנשי המילואים – אני רוצה להסביר להם. << דובר >> אוריאל כזום: << דובר >> הוא יקבל את זה - - - << דובר >> אמיר ודמני: << דובר >> איך? תסביר. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> אוריאל, אתה רוצה לומר איך זה יהיה מעשית? << דובר >> אוריאל כזום: << דובר >> מה שאנחנו מתכננים לעשות, קודם כל, להתאים את המערכת לזה. השלב השני שאנחנו נעשה, אנחנו ננסה לאתר מתוך המערכות שלנו למי יש קפיצה בשכר. אנחנו יודעים מי התחיל לעבוד. כל מי שאנחנו נאתר כפוטנציאל, אנחנו נפנה אליו כדי שיגיש. ננסה לעשות את זה אוטומטית, זה תלוי בעוד פיתוחים של טופס 100 ודברים שלא ניכנס אליהם פה. בגדול, ברגע שהמערכת שלנו מוכנה, אנחנו פונים לכל מי שבפוטנציאל, שאנחנו מזהים אותו, מתרגטים אותו אישית, פונים אליו ואומרים לו: לידיעתך, על פי הנתונים שלנו, אתה עשוי להיות זכאי, נא להגיש. בשלב הבא מפרסמים את זה לכולם במקביל. הרעיון הוא שאנחנו מנסים לאתר את מי שעשוי להיות זכאי ופונים אליו אישית, כמו שעשינו במענק מעבר בגיל 62 - - << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> נכון, בהעלאת גיל הפרישה. << דובר >> אוריאל כזום: << דובר >> - - פנינו במסרונים לכולם, לכל אישה שהייתה זכאית. מי שלא פנתה אלינו, פנינו אליה עם תזכורת, ואנחנו מתכננים בסוף השנה לעשות עוד בדיקה ולשלוח. כלומר, הרעיון הוא שמה שאפשר לעשות באופן אוטומטי – אוטומטי, מה שבדחיפה, בדחיפה, ויש כאלה שזה יהיה בפרסום הכללי. << דובר >> אמיר ודמני: << דובר >> אבל אתם תהיו מוכנים בסוף השנה. << דובר >> אוריאל כזום: << דובר >> בסוף השנה אנחנו נשתדל להיות מוכנים. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> אמיר, אנחנו נהיה מוכנים לפני כן, אני מכיר את הביטוח הלאומי. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> לא רוצים להתחייב, אבל הנה, נאמר כאן לפרוטוקול שהם יעשו את המאמצים שזה יהיה לפני שישה חודשים. << דובר >> אוריאל כזום: << דובר >> אני אגיד שזמן היערכות מספיק עוזר לנו לעשות את התהליכים יותר נכונים. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> נכון. כמה זמן לקח לכם עם גיל הפרישה? << דובר >> אוריאל כזום: << דובר >> גיל הפרישה, למרות שלא סיימנו את המערכת, התחלנו לשלם כי התחייבנו בכנסת, והיום אנחנו פועלים בשתי מערכות. אנחנו בודקים את זה בנפרד ומשלמים, ובמקביל בונים את המערכת. זה מחייב אותנו למשאבים כפולים, אבל כדי לעמוד בהתחייבות לציבור, אנחנו עושים את זה כבר מספר חודשים. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> אני אגיד שאנחנו מוצאים בדרך יצירתית את התוואי שמאפשר לביטוח הלאומי בסוף – גם אם המערכת לא נמצאת במצב של בשלות מוחלטת – לבצע את מה שאנחנו מתבקשים לטובת הציבור הרחב, זה בערך מה שאמר אוריאל כזום. << דובר >> שיבי פרומן: << דובר >> שפיגלר דילג מעל השאלה מה איתו, אבל אנחנו נשארים פה ואנחנו נדאג שזה יהיה ארבעה חודשים, שזה יהיה לפני סוף השנה. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> שיבי, ראש מטה שר הרווחה. הוא לא הציג את עצמו. << דובר >> שיבי פרומן: << דובר >> אני אגיד גם בשם השר, שלא יכול היה להגיע, שמבחינתו זו בשורה ענקית למשרתי המילואים. מחר בבוקר אלפי אנשים שאנחנו חייבים להם יקבלו את מה שמגיע להם. תיקנו תיקון גדול שהיה צריך להיעשות כבר מזמן. שר הרווחה, מאיר כהן, שחתום על התקנות האלה דחף את זה, ואת ההורדה, כמו שאת אמרת נכון. כמובן שיהיה פיין טיונינג, זו מהפכה, יהיו גם תיקונים ושיפורים שלה בהמשך הדרך. זה מרגש שזו כנראה תהיה התקנה האחרונה שמאיר כהן יהיה חתום עליה בכנסת הזאת. בילינו פה שעות כדי לדאוג יחד לחוליות הכי חלשות בשרשרת הישראלית שלנו, עכשיו אנחנו דואגים יחד לחוליות שמחזקות את השרשרת הישראלית שלנו, וזה אחלה אקורד סיום לעבודה המשותפת שלנו. תודה רבה. תודה לצה"ל. << דובר >> אמיר ודמני: << דובר >> יושבת-ראש הוועדה, בסוף יש פה תקציב של צה"ל ויש פה החלטה של הרמטכ"ל, סגן הרמטכ"ל, שר הביטחון. חשוב לי להדגיש את זה. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> ובשותפות מלאה כמובן. << דובר >> אמיר ודמני: << דובר >> כן, בשותפות מלאה. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> תודה רבה. אנחנו נסיים להקריא את הנוסח. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> אני אקריא רק את ההסכמות שהתקבלו פה: "3. (א) תחילתן של תקנות אלה ב-1 בחודש שלאחר יום פרסומן (להלן – יום התחילה) והן יחולו לעניין תגמול בעד שירות מילואים שהחל ביום 1 בינואר 2022" – כמובן שנוסיף תאריך עברי בהמשך – "ואילך. (ב) תשלומים ראשונים מכוח תקנות אלה ישולמו בתום ארבעה חודשים מיום התחילה". << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> מצוין. הצבעה. מי בעד? הצבעה בעד אישור התקנות – פה אחד התקנות אושרו פה אחד. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> פה אחד. אין לנו מתנגדים ואין לנו נמנעים. ברכות לכל העושים במלאכה. תודה רבה לכם. תודה לביטוח הלאומי. תודה רבה לך, המנכ"ל, מאיר שפיגלר, ישיב, וכמובן חבר הכנסת מרעי. << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >> אפרת, אני רוצה לחזק את שר העבודה והרווחה על העשייה שלו, את שר ביטחון, בני גנץ, שזה פרויקט אישי שלו. << דובר >> שיבי פרומן: << דובר >> חד משמעית. זו עבודה של שנים. אנחנו שמחים להיות חתומים על החותם של זה. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> תודה רבה, אנחנו נועלים את הדיון. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:00. << סיום >>