פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 68 ועדת הכספים 24/05/2022 מושב שני פרוטוקול מס' 280 מישיבת ועדת הכספים יום שלישי, כ"ג באייר התשפ"ב (24 במאי 2022), שעה 13:00 סדר היום: << נושא >> שינויים בתקציב לשנת 2022 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר ינון אזולאי ולדימיר בליאק אימאן ח'טיב יאסין אחמד טיבי אופיר כץ נעמה לזימי יצחק פינדרוס יעל רון בן משה ג'ידא רינאוי-זועבי מיכל שיר סגמן נירה שפק חברי הכנסת: קרן ברק גבי לסקי אורית סטרוק בצלאל סמוטריץ' שלמה קרעי מוזמנים: רום בר-אב – רפרנט תעסוקה, אגף התקציבים, משרד האוצר מחמד ח'לאילה – רפרנט חינוך, אגף התקציבים, משרד האוצר עשהאל צור – רפרנט שיכון, אגף התקציבים, משרד האוצר דן נימני – רפרנט ביטחון, אגף תקציבים, משרד האוצר יואב הכט – רפרנט מקרו, אגף התקציבים, משרד האוצר יגאל גוטשל – רפרנט תכנון וסביבה, אגף התקציבים, משרד האוצר דניאל בלנגה – רפרנט קליטה וביטוח לאומי, אגף התקציבים, משרד האוצר נעם שרלו בריגה – רפרנט תקשורת ומדע, אגף התקציבים, משרד האוצר ידידיה גרינוולד – רפרנט פנים, אגף התקציבים, משרד האוצר אסף דוברוביצר – רפרנט רווחה, אגף התקציבים, משרד האוצר יוסי שבת – מנהל אגף בכיר מימון ותקציבים, משרד הבינוי והשיכון חנן פריצקי – סמנכ"ל תקציבים, מנהל אגף בכיר תקצוב וכלכלה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משה הומינר – ראש אגף תקציבים, המשרד לשוויון חברתי משה איצקוביץ – תקציבן, משרד המדע והטכנולוגיה רס"ן אור ברחק – רמ"ד הסדרים, אגף התקציבים, צה"ל, משרד הביטחון איתן כהן – מנהל אגף תקצוב ותשלומים, משרד הפנים אריק אוזן – מנהל תחום בכיר תקציב תמחיר ותוכניות, המשרד לקליטת העלייה מתניה שפירא – מועצת יש"ע ישראל מלאכי – מועצה אזורית מטה בנימין עומר רחמים אלעזר סלע – שדלן, מועצה אזורית מגידו ייעוץ משפטי: שלומית ארליך תמר בנתורה מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: אירית שלהבת << נושא >> שינויים בתקציב לשנת 2022 << נושא >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> צוהריים טובים. אנחנו מתחילים את הדיון בוועדה בהעברות תקציביות. סיימנו את הדיון הקודם דקה לפני ההצבעה על העברות תקציביות שמספרן 59–60. אני מבקש להעלות אותן להצבעה עכשיו. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה פניות תקציביות מספר 59–60 אושרו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הבקשה אושרה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> גם ההצבעה על הרביזיה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אם תוכל להסביר על מה הצבענו, כי חלק גדול מן האנשים שהצביעו, ואני בתוכם, לא מכירים את הפרטים. יודעים שזו העברה לחברה הערבית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסברנו את זה כל כך הרבה פעמים בדיון הקודם, היה דיון שנמשך שעה על הפנייה הזאת. אני לא רואה צורך לחזור ולדון בה שוב. אנחנו עוברים לפניות מספר 73–75: משרד הרווחה. << דובר >> אסף דוברוביצר: << דובר >> צוהריים טובים. אני רפרנט רווחה באגף התקציבים. הפנייה נועדה לתקצב סך של 165,065 אלפי ש"ח עבור השימושים שיפורטו להלן, בהתאם להחלטת ממשלה מספר 549 מיום 24 באוקטובר 2021, החלטת ממשלה מספר 550 מיום 24 באוקטובר 2021, החלטת ממשלה מספר 716 מיום 28 בנובמבר 2021, החלטת ממשלה מספר 717 מיום 28 בנובמבר 2021, וכן בהתאם להחלטת ממשלה מספר 289 מיום 1 באוגוסט 2021, החלטת ממשלה מספר 551 מיום 24 באוגוסט 2021, שעניינן יישום הסכמים קואליציוניים בשנים 2021 ואילך, וכן בהתאם להסכמים שהוקראו בוועדה במהלך הדיונים לאישור חוקי התקציב לשנים 2021 ו-2022. מכיוון שבעת קבלת החלטות הממשלה האמורות ובעת הצגת ההסכמים טרם הושלמו הבדיקות המקצועיות והמשפטיות הנחוצות לצורך הקצאת התקציבים הנדרשים על פי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מספר 1.180, התקציב טרם הוקצה בתוכניות הייעודיות עד להשלמתן. כעת, משהושלמו הבדיקות המקצועיות והמשפטיות הנחוצות, מוצע להעביר את הסכומים האמורים בהתאם להחלטות הממשלה האמורות וההסכמים האמורים לתוכניות הייעודיות. כמו כן, נועדה הפנייה לתקצב סך של 67,000 אלפי ש"ח בהרשאה להתחייב לבינוי מבני רווחה. מטרת השינוי התקציבי: תוכנית מספר 1: שירותים אישיים וחברתיים, טיפול חוץ ביתי, 231038 – סך של 2,500 אלפי ש״ח. תוכנית מספר 2: סיוע לבתי משפט ותקון, טיפול קהילתי, 231175 – סך של 12,000 אלפי ש״ח. תוכנית מספר 3: מוגבלויות, טיפול קהילתי, 230722 – סך של 21,500 אלפי ש״ח. תוכנית מספר 4: שירותים אישיים וחברתיים, טיפול קהילתי, 231039 – סך של 129,565 אלפי ש״ח. תוכנית מספר 5: מעונות ומפתנים, פיתוח ובינוי לחסות הנוער ולנוער בסיכון, 231205 – סך של 40,000 אלפי ש״ח בהרשאה להתחייב. תוכנית מספר 6: מוסדות ולשכות, 231203 – סך של 27,000 אלפי ש״ח בהרשאה להתחייב. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שאלות, בבקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני רוצה לשאול על חסות הנוער, תוכנית מספר 231205. בפעם האחרונה שהגעתם לוועדת הכספים עם בקשה להעברה, ב-13 באפריל, אמרתם שנעשה הליך לפתור את הבעיה החמורה של תחלופת המדריכים במסגרות של חסות הנוער. אני רוצה לדעת איפה זה עומד. האם פגשתם את נציגי המדריכים מן הוועד לשמוע איך בעיניהם אפשר לשמר מדריכים? חסות הנוער זה מוסדות הנוער בסיכון, למי שלא יודע. בינתיים אני מבינה שכבר הוכרז סכסוך עבודה על תנאי ההעסקה ועיצומים באחת מן העמותות. אני רוצה להבין גם מה קורה עם האוכל במעונות הממשלתיים בחסות הנוער, כי את האוכל אחראית לספק המדינה ולא המפעילים, כך שבזה אי אפשר להאשים אותם. ראיתי תמונות מאחד מן המעונות, בית הנער, אמנם בווטצאפ, תמונות לא מחמיאות – אוכל דל, לא מזין, בכמויות קטנות, שלא מספיק לכל הנערים והמדריכים, אוכל שפוך, צלחות מטונפות. אני רוצה להבין מה אתם עושים בנושא הזה היום ולא מחר. אני יודעת שנשלח מייל בנושא ב-1 במאי למנהל חסות הנוער החדש זיו גרשוני לגבי עמותת ענ"ב (עידוד נוער במצוקה). אשמח לדעת. תודה. ושאלה אחרונה: מרכזי הגנה, כספים קואליציוניים בסך 2 מיליון שקל – מה קורה איתם? דיברנו על כך גם אז. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> אני סמנכ"ל תקציבים במשרד הרווחה. בואו נתחיל מן הסוף. היום אנחנו מעבירים העברות תקציביות, ביניהן יש גם את ההעברה הספציפית שדיברת עליה בסך 2.5 מיליון ש"ח. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תודה רבה. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> לגבי חסות הנוער – ככלל אנחנו מתקצבים את כל שירותי הרווחה בהתאם לתקציבים שעוברים אלינו. יש לנו מודל שירותים. אנחנו מודעים לבעיית העסקת מדריכים. אנחנו מדברים היום הרבה מאוד על התמדה ותוספות בגין התמדה לגבי עובדים נוספים. היינו אמורים לעשות שולחנות עגולים גם עם המפעילים, גם עם עובדים וגם עם גורמים נוספים. הישיבה הייתה אמורה להיות בפסח והיא לא נגמרה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתם יודעים מה הדרישות. הסיפור פה זה הפרופסיה של המדריך, זה תקצוב המכרז שלהם, התחלופה. פשוט חשוב שזה ייאמר כאן. השבוע נפגשתי עם אנשי עמותה שנקראת ילדים בסיכוי, אתה בטח מכיר. שם שמעתי מהצעירים חסרי העורף המשפחתי של העמותות הללו כמה קשה להם כשמדריך מתחלף בכל חודשיים. לא תמיד יש להם בית, אין להם עורף משפחתי וכאשר המדריכים מתחלפים בכל חודשיים גם את מעט האמון שהם בונים הם מפרים. זה לא שולחן עגול, ואתה יודע את זה. זה שאלה של תנאים ושכר. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> אנחנו מודעים לחלוטין לבעיה של העסקת מדריכים. יש משבר בהעסקת עובדים כאלה, כפי שיש במקומות נוספים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בוודאי שיש משבר. זה שכר מינימום. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> דרך אגב, כל שקל תוספת הוא 50 מיליון שקל. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מגיע להם הכול. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> לא אמרתי שלא אבל בסופו של יום התקציב שלנו מוגבל. אנחנו עובדים על זה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> מקדמים החלטת ממשלה על תוספת. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יש את חסרי העורף המשפחתי ויש את המדריכים. הפרופסיה זה עדיין לא שם. הלוואי ויהיה. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> לגבי המדריכים – ככל שאני יודע כרגע אנחנו לא מקדמים החלטת ממשלה. במסגרת תקציב 2023 אנחנו רוצים להוסיף גם מענקי התמדה וגם מענקים נוספים, וגם הכשרה. זה חלק גדול ומשמעותי שיהיה מהתוכנית שלנו לקידום מדריכים ולקידום מטפלים. כרגע במציאות התקציבית שאנחנו נמצאים בה אנחנו מנסים לעשות את המקסימום כדי להשאיר אותם ולקדם אותם. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ומה עם האוכל העלוב שלא מספיק לנוער ולנערים? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> את סיפור האוכל, אני חייב להגיד, אני לא מכיר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נעביר לך. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> תעבירי פנייה אליי ואדאג שהתשובה תחזור אליך. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בסדר. תודה רבה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> עוד שאלות, חברים. בצלאל סמוטריץ', בבקשה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> קודם כול, אני רוצה לנצל את ההזדמנות, להודות ולברך את משרד הרווחה על עבודה חשובה במקומות כואבים. יצא לי בכמה הזדמנויות במעגלים קרובים להיחשף ללא מעט פעולות. בצד ההערות והביקורת והדברים שצריך לתקן, כפי שחברתי אמרה עכשיו, בסוף מדינת ישראל כמדינה, ואתם מובילים את זה כמשרד הרווחה, באמת עושה עבודת קודש יוצאת מן הכלל. לא הייתי מודע לרבים מן הדברים, אבל כשפוגשים אותם פתאום דרך כל מיני סיפורים אז צריך להוריד את הכובע. זאת נקודה ראשונה. יש לי שתי שאלות: אחת נוגעת לסכומים. משהו לא מסתדר לי במספרים. קודם כול להבין את המקורות של הפנייה. יש כאן 63 מיליון שקל מן הרזרבה הכללית, שמתוכם 46 מיליון שקל באים מסעיף 54: רשויות פיקוח. קודם כול להבין מה הוא הסעיף של רשויות פיקוח שאתם לוקחים ממנו את הכסף, מה אמורים היו לעשות בו ולמה הוא מיותר שם. ומאיפה מגיעה יתרת הסכום? יש כאן פנייה על 230 מיליון שקל בערך, אז 63 מיליון שקל מתוכם באים מן הרזרבה. מאיפה באה היתרה? << דובר >> אסף דוברוביצר: << דובר >> אסביר. הפנייה מחולקת לשלוש. הרשאה להתחייב בסך 67 מיליון ש"ח – זה מגיע מן האוויר, זה לא מגיע ממקור. הפנייה של המזומן מתחלקת: 102,250,000 זה תקציב קואליציוני, פנייה שתוקצבה בעתודה לכספים קואליציוניים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> כלומר 63 מיליון שקל זה מהרזרבה הכללית ו-102 מיליון שקל זה המזומן. << דובר >> אסף דוברוביצר: << דובר >> לא. 67 מיליון ש"ח זה הרשאה. אותם שמתי בצד. מתוך ה-165 מיליון ש"ח שנותרו, 63 מיליון ש"ח הם לתקצוב החלטות ממשלה, זה תוקצב במסגרת תקצוב החלטות הממשלה 549 ו-577. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> עכשיו המקור התקציבי הוא הרזרבה. << דובר >> אסף דוברוביצר: << דובר >> המקור התקציבי של התקציב הקואליציוני תוקצב בבסיס מחוץ לתקנות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> יש כאן 102 מיליון שקל – תקציב קואליציוני, ו-63 מיליון שקל שבאים מן הרזרבה, שמתוכם 46 מיליון שקל מגיעים מסעיף 54: רשויות פיקוח. מה הוא הסעיף הזה? מאיפה לקחתם את הכסף? מה הוא היה אמור לשמש מלכתחילה ולמה אפשר לקחת אותו משם? זה סכום לא קטן. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אני מאגף התקציבים במשרד האוצר. התקציב שהיה בסעיף 54 הוקצה שם עבור תוכנית החומש של החברה הערבית. הכספים מחולקים גם לפי החלטת ממשלה 550. החלטת ממשלה 550 התקבלה באוקטובר, כך שעד לאותו מועד לא ידענו איך להקצות את הכסף בין המשרדים השונים ועיקר הסכום הוקצה בסעיף 54. לכן זה לא גורע מאף רשות או מאף גורם ממשלתי אחר. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אתה אומר שהייתה הקצאה בתקציב, אחר כך החלטת הממשלה ייעדה את התקציבים בצורה מפורטת יותר, ונשאר סכום של 46 מיליון שקל, שאתה יכול לקחת אותו משם ולהעביר אותו עכשיו לרווחה בלי ששום דבר נפגע? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> לא, להיפך. הקצאת הסכומים למשרדים בהתאם להחלטת הממשלה 550 היא הפנייה שקורית עכשיו. בהקשר הזה יבוא משרד הרווחה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל איך היא קשורה לתוכנית החומש? אני לא רואה פה שום סעיף שנוגע למגזר הערבי. << דובר >> אסף דוברוביצר: << דובר >> ההקצאה של 63 מיליון ש"ח מחולקת באופן הבא: 38 מיליון ש"ח זה חלק מתוכנית החומש. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> איזה סעיף זה? << דובר >> אסף דוברוביצר: << דובר >> זה מופיע בתוכנית 231039, זאת תוכנית מספר 4 בפנייה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל יש פה 129 מיליון שקל. << דובר >> אסף דוברוביצר: << דובר >> נכון. ה-129 מיליון ש"ח, כפי שמפורט בדברי ההסבר, מחולק באופן הבא: יש פה תקציבים קואליציוניים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> הבנתי. סעיף 3, 38 מיליון שקל, בזה אתה עומד בתוכנית החומש. וזה מה שמגיע מסעיף 54. << דובר >> אסף דוברוביצר: << דובר >> נכון, אבל מגיעים מסעיף 54 עוד כמה אלמנטים, שזה החלטת הממשלה 549 בעניין אלימות במגזר הערבי והחלטות הממשלה 716 ו-717 בעניין המגזר הדרוזי, דרוזים מן הגולן ודרוזים מן הכרמל והגליל. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> בקיצור, אתה אומר בעצם ששמתם את כל הכסף בסעיף 54 ולאט-לאט אתם מעבירים אותו. << דובר >> אסף דוברוביצר: << דובר >> בהתאם להחלטות הממשלה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> בסדר. עכשיו שאלה קצת יותר רחבה שמופנית לחנן פריצקי. מה המענה שנותן היום משרד הרווחה לנוער חרדי נושר או נוער חרדי בסיכון? בתחושתי, ובעקבות קצת למידה שעשיתי בתקופה האחרונה, הוא די נופל בין הכיסאות. יש מסגרות של חסות הנוער לציבור כללי ויש לציבור דתי. הציבור החרדי נמצא קצת בשוליים של משרד החינוך, אגף שח"ר וכולי, וגם שם לא מקבל מענה. איפה משרד הרווחה מכיר בתופעה, יודע שהיא קיימת ומטפל בה? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> יש לנו שני גורמים מרכזיים שמטפלים בנוער חרדי נושר. דבר אחד הוא מסגרות חוץ-ביתיות, יש לנו כ-500 מכסות שנמצאות בסוג של פנימיות, סמי-ישיבות, שיש בהן גם עבודה סוציאלית. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> הן שלכם במסגרת חסות הנוער? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> אנחנו משלמים עליהן, אנחנו מגבים אותן, אנחנו מתקצבים אותן, אנחנו מפקחים עליהן בקטע החוץ-ביתי. זה כ-500 מכסות. מעבר לזה יש לנו כ-20 מיליון שקל לטיפול קהילתי, שם אנחנו בונים שירותים ייחודיים לנוער החרדי, דומים לשירותים שלנו אבל מבחינתנו אנחנו מייעדים אותם גם לנוער חרדי. בשנתיים האחרונות נכנסנו גם לעולם של בנות נושרות. אנחנו עושים שם עבודה גם בקהילה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מתוך 500 התקנים שדיברת עליהם, יש גם בנות או שזה רק בנים? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> לא, אין אף מסגרת חוץ-ביתית עבור בנות. בבנות אנחנו מטפלים בקהילה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אתם לא חושבים שצריך להקים? הרי אם יש נוער נושר בנים יש גם נוער נושר בנות. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> את הנערות החרדיות אנחנו בדרך כלל משלבים במסגרות קיימות. יש לנו מקומות לנוער קצה אבל כרגע מן הבחינה הזאת של נוח"מ, הנוער הנושר החרדי, ייעודי יש לנו אך ורק לבנים. הבנות משולבות במסגרות בקהילה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מה התקציב של נוח"מ אצלכם? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> אני מעריך שהוא בסדר גודל של 50 מיליון שקל בסך הכול, גם הקהילה וגם החוץ-ביתי. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אתה מכיר את הרשת של התיכונים הטכנולוגיים? יש שם 2,500 תלמידים ב-15–20 מסגרות. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> למיטב ידיעתי הם נמצאים במשרד הכלכלה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל זה כלכלה, לא רווחה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> הם לא במשרד הכלכלה. הם נמצאים היום במשרד החינוך, אגף א', אגף שח"ר, אבל הם בעצם נופלים בין הכיסאות. הם מקבלים כיתות מב"ר או כיתות אתגר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתה מדבר על היל"ה? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, היל"ה זה לציבור הכללי. היל"ה זה לא מוסדות, זה אקסטרני, חוץ-בית ספרי. זה הבעיה, שלציבור החרדי אין פתרון. לציבור הכללי וגם לציבור הדתי יש היום ספקטרום רחב של מענים, חלקם בית ספריים, חלקם כמו היל"ה או "מניפה" הם חוץ-בית ספריים. בסוף רוב הנערים מצליחים למצוא איפשהו מענה. לציבור החרדי – בגלל שאלות של מודעות והסתרה, אני לא רוצה להיכנס לזה עכשיו – אין רצף מספיק. הנה הדוגמה הפשוטה, אין בכלל מוסדות חסות הנוער לבנות חרדיות. יש 500 תקנים לבנים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> גם היום יש 100 ממתינים וממתינות, גם בציבור הגדול. זה חמור, סגרו בשלוש השנים האחרונות – אפרופו, לא הממשלה שלנו – כ-14 מוסדות חסות נוער. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> שלא לדבר גם על המצב בתוך החברה הערבית. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני לא עושה תחרות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה לא בסדר, זה הנוער שלנו. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> זה לא תחרות אבל צריך לשים את הדברים הללו על השולחן ולדעת שיש צורך גדול מאוד וצריך לתת מענה לצורך הזה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני מנצל את ההזדמנות להאיר כאן זרקור. רשת בתי הספר הללו, שנמצאת עקרונית במשרד החינוך, התקצוב היחיד שהיא מקבלת מעבר לסכום הרגיל שמקבל כל מוסד, יש קול קורא במשרד החינוך. אגב, אלכס, דיברתי על זה הבוקר עם אנשי אגף התקציבים והם יחזירו תשובה: עוד לא תוקצב השנה בכלל, יש שם תקנה על סך 30 מיליון שקלים שנועדה לאותם תיכונים טכנולוגיים. בסוף ההגדרה שלהם היא נוער נושר, הם עוברים דרך מסגרות הרווחה ברשויות המקומיות. היו שם בכל שנה 30 מיליון שקלים. בשנה זו זה עדיין לא מתוקצב. דיברתי על זה הבוקר עם נועה מאגף התקציבים והיא צריכה לבדוק ולהחזיר תשובה. אבל התחושה שלי שהיא שהם לא נמצאים במקום המתאים להם. בסוף זה נערים של רווחה. אני מציע שתיעשה בחינה. משרד החינוך למשל לא מתקצב את האלמנטים הפנימייתיים בכלל, הם לא נמצאים בעליית הנוער, הם לא נמצאים במת"ן כי הם נוער נושר ומת"ן זה לא נוער נושר, וחסות הנוער זה כאילו לציבור הדתי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יש פנימיות שהן כן תחת משרד החינוך. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני אומר לך שבציבור החרדי זה לא קיים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> בציבור החרדי – לבנות לא קיים בכלל. לגבי בנים גמרו עכשיו בייעוץ המשפטי את המכרז האחרון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חברים, זה דיון מקצועי מורכב. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני מסכם במשפט. אני רוצה לבקש ממך לבחון את סוגיית התקנה של התיכונים הטכנולוגיים הללו, שזה יתוקצב. ודבר שני, חנן, אני מבקש לנסות להתניע דיון מקצועי אצלכם, אולי ביחד עם אגף שח"ר, כדי לנסות לראות את הממשקים ביניכם. יש לי תחושה שהדבר הזה – ולמדתי אותו בחודש–חודשיים האחרונים לעומק – לא מקבל מספיק מענה וטיפול. זה שווה בחינה לקראת התקציב הבא. בסוף זה צורך אמיתי שקיים בשטח וצריך לטפל בו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה. ינון אזולאי, בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם אני אגע במה שבצלאל העלה. יש את 500 התקנים ויש את הסיפור של המכרז של אותן פנימיות שהוא עדיין תקוע. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לפני שבועיים זה הסתיים. ביום הזיכרון בשעה 4 כל המוסדות קיבלו הודעה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אוקיי, תודה רבה. אני גם רוצה לבדוק את העניין. אגב, יש את דוח מבקר המדינה, שאמר שילדים שבאים לפנימיות אתם מתקצבים אותם בין 64 ש"ח ל-119 ש"ח לחודש לילד עבור תגבור, וזה לא מספיק. השאלה האם כאשר ילד נמצא בפנימייה אתם באמת בודקים את הצרכים שלו. דוח מבקר המדינה קבע שזה לא בדיוק כך. אנחנו יודעים שהם לוקים בחסר בתקצוב, אנחנו מכירים את זה ויודעים שגם ההורדות לא תמיד מספיקות לילדים בפנימייה, שמתנתקים מן הבית וצריך לתגבר אותם, כי עם מגיעים עם חוסרים. אגב זה נכון לכל המגזרים ולאו דווקא לציבור החרדי. בציבור החרדי חסרה גם חלופת מעצר. דיברנו על כך מספר פעמים ועדיין אין מקום של חלופת מעצר לציבור החרדי, לא לבנים ולא לבנות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 500 התקנים הללו, אם זה חסות הנוער, הם יוכלו לתת מענה לציבור. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> יש מסגרות ייעודיות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בתוכנית הראשונה, תוכנית מספר 231038, לגבי מעון לנשים מוכות – אנחנו יודעים שיש מחסור במיטות במקלטים. יש איזו תוספת בתקציב הזה? אנחנו רואים שהשנה הוספתם יותר. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> אנחנו מוסיפים תקציב ניכר לתחום האלימות. אנחנו לא מרחיבים מקלטים. כעיקרון אנחנו חושבים שהטיפול הקהילתי – ואנחנו עושים הרבה מאוד בתחום הקהילתי בשנים האחרונות, עם הרחבה גדולה מאוד של השירותים – נותן מענה. יש פה ושם בעיות נקודתיות של מחסור במיטות במקלטים אבל ככלל אם אתה בודק את התפוסה במקלטים אז היא נושקת ל-100%, היא לא עוברת את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בכל המגזרים? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> כן. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> יש בעיה בהקשר הזה. הייתי בשבוע שעבר בסיור במקלטים של "בת מלך" בירושלים ועלתה שם סוגיה: המודל התקציבי שלכם עובד פר אישה. בציבור הדתי והחרדי אישה מגיעה לא עם ילד, שניים או שלושה ילדים אלא עם שישה או שבעה ילדים. צריך לתת להם שני חדרים. לאחרונה עשיתם בזה שינוי ונתתם חדר של עד שש נפשות ומעבר לזה, ועדיין מקלט שקולט אישה עם שישה ילדים לחצי שנה מתוקצב פר האישה. אישה שתגיע למקלט עם ילד אחד או שניים ואישה שתגיע למקלט עם שישה ילדים, המקלט מתוקצב באותו סכום מן המשרד, בלי התחשבות במספר הילדים. למה לא לייצר מפתח תקציבי אחר? אני לא נכנס כרגע לוויכוח על קהילה מול מקלט. ברור לי שיש מקרים שבהם אין מה לעשות, צריך מקלט. צריך להוציא את האישה, לאפשר לה להירגע לרגע, לנשום עמוק ולחזור לעצמה ולראות איך היא מסדרת את חייה. לא תמיד אפשר לטפל בתוך הקהילה. כשהיא כבר נמצאת בתוך מקלט, וזה עובר כמובן את האישורים שלכם – אישה שמגיעה למקלט זה אחרי כל הפרוצדורות של הרווחה, היא לא מגיעה, דופקת בדלת ונכנסת בעצמה – איזה היגיון יש לתקצב את המקלט פר אישה ולא פר מיטה, כשהאוכל והטיפול ומעונות הילדים מתווספים להוצאה? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> בחנו את זה על פני שנים וראינו שבממוצע מן הבחינה הזאת הדברים מסתדרים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> זו אמירה כללית מאוד. כללי זה נורא נחמד, אבל מקלטים ספציפיים שמטפלים בנשים דתיות וחרדיות נדרשים להוצאה הרבה יותר גדולה. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> במקרים נקודתיים, כאשר על פני זמן היה מספר ילדים גדול יותר, הכרנו באישה עם ארבעה, חמישה או שישה ילדים כשתי השמות. היו מקרים שבהם בדקנו את זה על פני זמן וניסינו לתת פתרונות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> למה לא לייצר מפתח פר מקלט? למה זה לא נכון? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> דבר אחד הוא סיפור של מעקב. הסיפור המרכזי הוא בעיקר האישה עם כל התא המשפחתי. אנחנו נותנים היום תעריף לאישה ושני ילדים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אישה עם שניים–שלושה ילדים זה ציבור מסוים מאוד. אם אתה הולך לציבור החרדי או הערבי--- << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני לא רוצה לפתוח עכשיו כל שאלה לדיון מקצועי על מה נכון ומה לא נכון. קחו בחשבון את ההערה של חבר הכנסת סמוטריץ' לקראת התקציב הבא. אני בטוח שאתם יודעים לבחון את זה. תבחנו, זה הכול. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> אנחנו בוחנים את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש לי שתי שאלות. לגבי תוכנית מס' 2, שמספרה 231175 – תקציב של 7 מיליון ש"ח למענים לטיפול בנוער וצעירים בסיכון. זה לכלל המגזרים? 7 מיליון ש"ח נראה לי סכום קטן מדי. << דובר >> אסף דוברוביצר: << דובר >> אגיד את החלוקה. יש פה 2 מיליון ש"ח לתקו"ן וסיוע לבתי מספר. התוספת התקציבית מיועדת ליחידות איתור בפריסה ארצית לנוער משוטט בסיכון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> השאלה אם זה לכלל המגזרים או למגזר מסוים. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> לכלל המגזרים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה זה מיועד? האם זה לאוכל? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> לא, זה לאיתור של נוער בסיכון, מבחינה ארצית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> השאלה השנייה, תקציב של 5 מיליון ש"ח עבור תוכנית לטיפול באסירים. זה רש"א? << דובר >> אסף דוברוביצר: << דובר >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עבור מה זה הולך אליהם? << דובר >> אסף דוברוביצר: << דובר >> רש"א עושה פיילוט חדש שנקרא "יוצאים לקהילה". עד היום רש"א מטפלת רק באסירים ברישיון. אסירים שיוצאים בשחרור מלא, שזה 50% מכלל האסירים, לא כל כך מקבלים מענה. תוכנית "יוצאים לקהילה" עושה פיילוט שמנסה לתת להם מענה במגזר הערבי. הפיילוט כולל רכז שמתכלל כמה תיקים, איזשהו סל גמיש: השמה בתעסוקה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה זה הולך רק למגזר הערבי? << דובר >> אסף דוברוביצר: << דובר >> זה חלק מהחלטת ממשלה 549 שעוסקת באלימות במגזר הערבי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ואין משהו למגזר החרדי? יש להם איזשהו מענה? << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אין אצלכם אלימות, ינון. << דובר >> אסף דוברוביצר: << דובר >> כיום אין מענה לכלל המגזרים שיוצאים לשחרור מלא. הפיילוט ינוסה בחברה הערבית ובעקבותיו, בהינתן הצלחה שלו, נבחן הרחבה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> חנן, רק להזכיר לך, יש את הסיפור של הנופשונים בתוכנית הבאה, נופשונים לילדים עם מוגבלויות. אמרנו שבדרך כלל הרשויות לוקחות את מה שנשאר והמשפחה בסופו של דבר לא מקבלת. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> אנחנו מתכוונים להשלים את זה. אנחנו "על זה". << דובר >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר >> יש לי שאלה נוספת: האם מתוקצב פה גם נושא ילדי אסירים? מאחר ורש"א מתחילה עכשיו לטפל גם במשפחות וגם בילדים, שעד היום היו מתחת לרדאר ולא זכו לטיפול, ומתחילים לקבל טיפול מרש"א. האם הם מתוקצבים? << דובר >> אסף דוברוביצר: << דובר >> בתוכנית הספציפית שמתוקצבת כרגע כחלק מהחלטת הממשלה 549 יש סל גמיש שניתן לאסיר באופן כללי להתמודדות עם כלל הצרכים, שזה כולל צרכים משפחתיים. זה המענה שניתן. << דובר >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר >> זה מחולק לפי קטגוריות? << דובר >> אסף דוברוביצר: << דובר >> סל גמיש הוא גמיש בהגדרה. זה לפי שיקול דעת של רכז שיקום. יכול להיות שייקבעו קריטריונים בהמשך. כרגע אני לא מכיר שיש קריטריונים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אמרתם שהכספים הקואליציוניים, 2 מיליון ש"ח שהבאתי למרכזי הגנה לטיפול בקטינים שנפגעו מינית או מאלימות, נכנסו בתוכנית מספר 231039. זה לא מופיע. אני רואה כאן שזה מיועד למרכזי הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית. תסבירו לי איפה התקנה של מרכזי ההגנה, מרכזי לין שמטפלים בילדים שנפגעו מינית. איפה זה נכנס? << דובר >> אסף דוברוביצר: << דובר >> התוכנית הזאת כוללת שלושה סוגים של מרכזים: מרכזי סיוע ראשוני לילדים, מרכזי טיפול ממושך לילדים ומרכזי הגנה למבוגרים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כלומר זה לא רק מרכזי הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית שאני מכירה אלא נכנסים לזה גם מרכזי הגנה לטיפול בילדים שנפגעו מינית. << דובר >> אסף דוברוביצר: << דובר >> כן. אני מציע גם לוודא עם אנשי המקצוע ממשרד הרווחה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אשמח בכל מקרה שתוודא את זה. אני לא רוצה לתקוע את הדבר הזה עכשיו כי אתה אומר שזה אמור להיות כלול בפנים. לפרוטוקול, אתה צריך להחזיר לי תשובה. << דובר >> אסף דוברוביצר: << דובר >> אני מציע שנדבר אחר כך. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, אתה צריך לחזור אליי עם תשובה על זה. אלה כספים קואליציוניים שצריכים לעבור. אני ממש מבקשת שתבדוק שהסיפור הזה סוף-סוף טופל. << דובר >> אסף דוברוביצר: << דובר >> אין בעיה, נוודא שזה הולך לכך. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אין בעיה, נעמה, תגישי רביזיה ואנחנו נצביע עליה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> טוב, אני מבקשת רביזיה. מקסימום נוריד אותה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אני מבקש התייעצות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה מוכן לעשות עסקה? רבע שעה לתפילת מנחה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז תורידו שלוש התייעצויות? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שתיים וחצי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו חוזרים בשעה 13:45 תמורת שלוש התייעצויות. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:30 ונתחדשה בשעה 13:45.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו חוזרים לדיון. למען ההגינות אנחנו נעבור לפנייה הבאה וכאשר המתפללים יחזרו אנחנו נעצור ונצביע על הפנייה שבה דנו. אנחנו עוברים לפנייה מספר 76-80: רשויות מקומיות. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> תן להם אפשרות לשאול שאלות על הפנייה הזאת, אם יש להם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הנה הם חזרו. אנחנו חוזרים להצבעה על פניות מספר 73–75 של משרד הרווחה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה פניות מספר 73–75 אושרו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הפנייה אושרה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> חבריי לאופוזיציה, אני מציע שלא נגיש רביזיה על הפנייה הזו. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> נעמה הגישה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא אגיש כי הוא הבטיח לי שהוא יבדוק. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז על הפנייה הזו אין רביזיה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה מסורת פה, שבפניות של משרד הרווחה אנחנו משתדלים לא להגיש רביזיות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא רק משתדלים אלא גם מצליחים. פנייה מספר 76–80: רשויות מקומיות. בבקשה, מי מציג? << דובר >> ידידיה גרינוולד: << דובר >> אני מאגף התקציבים במשרד האוצר. הבקשה דנה בסעיף תקציבי 18: רשויות מקומיות. הפנייה התקציבית נועדה לתקצב סך של 510,450 אלפי ש"ח והוצאה בסך של 173,687 אלפי ש"ח בהרשאה להתחייב ליישום החלטות ממשלה למיעוטים, יישום הסכמים קואליציוניים ותקצוב מענק הבירה, בהתאם לפירוט להלן: תוכנית 181102: מענקים אזוריים – תקצוב סך של 93,352 אלפי ש"ח בהוצאה ותקצוב סך של 500 אלפי ש"ח בהרשאה להתחייב. התקצוב מחולק לפי הפירוט הבא: תקצוב סך של 34,500 אלפי ש"ח בהוצאה עבור מענקים ביטחוניים לרשויות מקומיות באזור יהודה ושומרון בהתאם להחלטת ממשלה; תקצוב סך של 20,000 אלפי ש"ח בהוצאה עבור מענק ביטחוני למועצות אזוריות ביו"ש; תקצוב סך של 4,000 אלפי ש"ח בהוצאה עבור העברה לוועד מקומי חברון, שזה גם כן בהתאם להחלטות ממשלה קואליציוניות, אלה כספים קואליציוניים של מפלגת ימינה; תקצוב סך של 17,603 אלפי ש"ח בהוצאה עבור מענקים לטיפול בשמירה בשטחים פתוחים ביהודה ושומרון; תקצוב סך של 500 אלפי ש"ח בהוצאה ובהרשאה להתחייב עבור מענקי פיתוח לוועד מקומי חברון. תוכנית 181103: מענקים שוטפים לרשויות מקומיות – תקצוב סך של 444,598 אלפי ש"ח בהוצאה, ותקצוב של 476,000 ש"ח בהרשאה להתחייב, לפי הפירוט הבא: תקצוב סך של 200 מיליון בהוצאה עבור תגבור התקציב השוטף של הרשויות הערביות בהתאם להחלטת ממשלה מספר 550, שעניינה התוכנית הכלכלית לצמצום פערים בחברה הערבית; תקצוב סך של 100 מיליון ש"ח בהוצאה עבור תגבור התקצוב השוטף של הרשויות הדרוזיות בגליל ובכרמל בהתאם להחלטת ממשלה מספר 716; תקצוב סך של 16 מיליון ש"ח בהוצאה עבור תגבור התקצוב השוטף של הרשויות הדרוזיות ברמת הגולן בהתאם להחלטת ממשלה מספר 717. החלוקה בין ה-100 לבין ה-16 היא בהתאם לבג"ץ, כמה מגיע לדרוזים בגליל ובכרמל וכמה מגיע לדרוזים ברמת הגולן. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מה הרציונל לחלק את זה לשניים? << דובר >> ידידיה גרינוולד: << דובר >> הסיבה שיש את החלטות הממשלה היא בגלל שהיה בג"ץ בעבר שקבע שצריך לקבוע תקציב ייעודי עבור הדרוזים שבגולן, מתוך התקציבים שמיועדים לחברה הדרוזית, כלומר 16% מסך התקציבים שיועדו בהחלטת הממשלה לחברה הדרוזית יועברו לדרוזים בגולן. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> למה זה לא קורה בקריטריונים הפנימיים? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בצלאל, אני מבקש שנשמע שאלות אחר כך. << דובר >> ידידיה גרינוולד: << דובר >> תקצוב סך של 118,598 אלפי ש"ח בהוצאה עבור מענק הבירה לעיר ירושלים – זה השלמה למענק הבירה, כך שבסך הכול בשנת 2022 הוא יעמוד על 942 מיליון ש"ח; תקצוב סך של 5,000 אלפי ש"ח בהוצאה עבור מענקים ליישובים גדולים; ותקצוב סך של 5,000 אלפי ש"ח בהוצאה עבור הסדרת הטיפול בחופי רחצה בהתאם להחלטת ממשלה – זה גם תקציבים קואליציוניים של מפלגת ימינה, כאשר התקציב עבור ישובים גדולים נועד עבור ועדים מקומיים המונים מעל 5,000 איש. תוכנית 181104: מענקי פיתוח – תקצוב סך של 172,711 אלפי ש"ח בהרשאה עבור הקצאת תקציבי פיתוח לעיריית ירושלים. תוכנית 181105: איגוד ערים כינרת – תקצוב סך של 10,460 אלפי ש"ח בהוצאה לטובת השלמת התקצוב השוטף של איגוד ערים כינרת. התקצוב של איגוד ערים כינרת מאושר בהתאם לחוק על ידי שרת הפנים ושר האוצר ולכן כעת מתוקצבת ההשלמה התקציבית הנדרשת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש שאלות? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> בהמשך לדיון שהיה פה אתמול, 200 מיליון שקל שאתם מעבירים עכשיו לרשויות במגזר הערבי – עמד בוועדה לביטחון הפנים של הכנסת מנכ"ל משרד הפנים, יאיר הירש, שהתהדר בכך אחר כך באין-ספור במות וכינוסים, והוקם לשם כך צוות מכרזים, ששם את האצבע על סכנה גדולה מאוד של זליגת חלק גדול מן הכסף שמועבר לרשויות הערביות לארגוני פשיעה וטרור. בדוח הזה יש 14 או 16 המלצות איך להפעיל אחרת את הכסף כדי לוודא שהוא מגיע ליעדו ולא מגיע ליעדים אחרים. שוב, זו לא החלטה שלי, לא אני הצבעתי על החשש הגדול, לא אני גיבשתי את המענה. עשיתם את זה אתם, עשתה את זה ממשלת ישראל. נכון, המנגנונים האלה באופן טבעי לוקחים יותר זמן, יותר אטיים ויותר יסודיים. והפלא ופלא, פתאום יש משבר קואליציוני, קצת עם רע"מ ואחר כך עם חברת הכנסת זועבי, ואתם גורסים במגרסת פתיתים, אפילו לא במגרסת סרטים, את החשש, את המנגנונים שאתם קבעתם – אגב זה צוות בין-משרדי, מי שחתום על כתב המינוי שלו הוא יואב סגלוביץ', סגן השר לביטחון פנים שמרכז את הצוות למאבק בפשיעה בחברה הערבית – ואתם שמתהדרים במאבק בפשיעה בחברה הערבית שופכים עכשיו גלונים של בנזין אל תוך הפשיעה הזאת ומתקצבים אותה בהמון כסף. שוב, הדברים ידועים, לא אני אמרתי אותם. ישב פה יאיר הירש והסביר את הסיכונים הגדולים ונתן דוגמאות איך הם מתממשים והצביע על הגורמים האחראים להם, וגם הציב את הפתרון. הדוח הזה פורסם רק בחודש מאי 2022, בחודש הזה. עוד פעם, לא אני כתבתי אותו. אתם עכשיו מעבירים 200 מיליון שקל במזומן לרשויות הערביות כתוצאה מסחטנות פוליטית וכדי שהממשלה הזאת תשרוד ומתדלקים את הפשיעה ואת הטרור בחברה הערבית הישראלית, מסכנים את חיי אזרחי ישראל הערבים והיהודים כאחד. זאת בושה וחרפה. זה הדבר הכי לא מקצועי שיש בעולם. אתם דיברתם על מכרזים דרך חברות ממשלתיות ודרך השלטון המקומי. כל המערכת הזאת נגרסת לחלוטין. אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, תוך 48 שעות מרגע שהפנייה הזאת תאושר הכסף המזומן ינחת ברשויות המקומיות, כי אחרת חברת הכנסת זועבי לא תצביע עם הקואליציה, ואולי גם שותפתה למפלגת רע"מ. אנחנו חיים בעולם פוליטי ומבינים אילוצים פוליטיים אבל לקפוץ ראש לבריכה ריקה ולכרות את הענף שכולנו יושבים עליו כחברה ישראלית, זה פשע, זה חוסר אחריות, זאת איוולת. אילו אני הייתי מעלה איזשהו חשש – הממשלה מכירה את החשש הזה, מצביעה עליו, הקימה צוות שאמור לטפל בו, ואתם עכשיו מממנים טרור ומממנים פשיעה, והתוצאות וההשלכות יהיו אחר כך רעות מאוד לאזרחי ישראל, יהודים וערבים כאחד. אני קורא לכם רגע לפני האישור, תעצרו את הדבר הזה. אנחנו רוצים שהכסף יגיע, אין ויכוח על כך שצריך להשקיע איפה שצריך, אבל במנגנונים שיוודאו שהכסף מגיע ליעדו ולא למקום אחר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה. יש לכם מה להשיב? << דובר >> ידידיה גרינוולד: << דובר >> רק אחדד. הנושא שעלה בהמלצות של אותו דוח שחבר הכנסת סמוטריץ' מדבר עליו הוא רלוונטי לתקציבי פיתוח, תקציבים שיעברו דרך מכרזים. פה אנחנו מדברים על תקציב שוטף לרשויות מקומיות, שכל העולם של המכרזים הרבה פחות רלוונטי אליו. באמת נושא תקציבי פיתוח דרך משרד הפנים נמצא עדיין בדיונים שחבר הכנסת סמוטריץ' הזכיר, על איך לבצע אותם, האם דרך מכרזים. אבל הכסף פה הוא תקציב לשוטף. כל עולם המכרזים הוא הרבה פחות רלוונטי כאן. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> למה זה לא עבר עד עכשיו? אני רק אומר לך, עובדתית זה לא נכון, מכיוון שמנכ"ל משרד הפנים לא דיבר רק על תקציבי הפיתוח, הוא דיבר במפורש גם על התקציבים השוטפים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש פה נציג של משרד הפנים, בבקשה. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> צריך לחלק את ההחלטה לשתי קבוצות. קבוצה אחת זה תקציבי פיתוח וקבוצה שנייה זה תקציב שוטף. נושא תקציבי הפיתוח נמצא בבחינה של הצוות הבין-משרדי בדיוק על איך לתפעל אותו, והתקציבים אכן עוד לא יצאו כי יש עדיין דיון שמתקיים. פורסם הדוח ועוד לא החליטו מה לעשות בדיוק. לא על זה הדיון כעת. הדיון כאן הוא על התקציבים השוטפים. שאלת למה זה לא קרה עד עכשיו – בדצמבר 2015 התקבלה החלטת ממשלה מספר 922, שקבעה שבשנת 2016 יתוקצבו הרשויות הערביות ב-200 מיליון שקל לשוטף. בתקציב של 2016, על אף שהיה כתוב לשחרר אותו ב-2016 הוא השתחרר רק בדצמבר 2016. כאן החלטת הממשלה קבעה שבשנה הזו, כפי שהיה בשנה הקודמת, הרשויות הערביות יתוקצבו ב-200 מיליוני שקלים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אגב, מעבר לחלק היחסי שלהם בנוסחת מענק האיזון הכללית. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> נכון. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מה ההצדקה לזה? למה כל הרשויות מתוקצבות לפי מפתח של מענקי האיזון הכלליים – אגב הם כוללים מעמד סוציו-אקונומי וגביית ארנונה ומה שאתם לא רוצים – ועל פניו הרשויות הערביות הן חלק מן הדירוג הזה והן מקבלות את חלקן היחסי במענקי האיזון. איזו הצדקה יש לקחת את הרשויות הערביות ולתת להן עכשיו עוד 200 מיליון שקל מענק איזון עצמאי? אגב, שאלתי בדיון הקודם, אם אתה זוכר, בדיוני התקציב מה הקריטריונים שעל פיהם מחלקים. אז אמרו כאן אנשי משרד האוצר ומשרד הפנים שהם אותם קריטריונים של מענקי האיזון, כלומר הנוסחה שעל בסיסה מחולקים מענקי האיזון היא הנוסחה שעכשיו על בסיסה מחלקים את ה-200 מיליון שקל. אז אם זאת אותה נוסחה, שים את הכסף בתקנת מענקי האיזון ותחלק אותו לפי אותה נוסחה. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> שאלת שתי שאלות. שאלה ראשונה היא למה – יש פה איזו חוסר הגינות. החלטת הממשלה היא על תגבור לתקציב השוטף. כלומר החלטת הממשלה קבעה שמה שהרשויות המקומיות מקבלות במענק האיזון זה מה שהן מקבלות במענק האיזון, וכאן זה תגבור לתקציב השוטף. זו עבודה שאנחנו נעשה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אפשר להעביר החלטת ממשלה שהרשויות ביהודה ושומרון מקבלות תוספת תגבור? לא כפי שיש כאן עכשיו על בסיס הוצאות ספציפיות? אתם דורשים מהם להציג את ההוצאות ולהתחייב על טבלאות ולהגיש תצהירים של הגזברים, כי באמת יש שם הוצאות עודפות על ביטחון. לא, אלא סתם, אני מחליט עכשיו שאני רוצה לתקצב את הרשויות ביהודה ושומרון ולתת שם תוספת. עזוב, למה יהודה ושומרון? אני רוצה לתקצב תגבור לרשויות החרדיות בתקצוב שוטף. יש משפטן בעולם שייתן לי להעביר החלטת ממשלה כזאת? על פי דת, גזע, מין? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה בדיוק מה שהחלטת ממשלה יכולה לעשות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, היא לא יכולה. היא יכולה לעשות את זה רק כי אחרת הממשלה הזאת תיפול. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה עבר את כל הייעוץ המשפטי האפשרי בעולם. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> ברור. איך לא? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> רגע, הוא לא ענה על המנגנונים, שזה הכי דחוף. הוא רק אמר לי קטגורית: המנגנונים ידברו על הפיתוח ולא על השוטף. למה שהשוטף הזה לא יגיע אחר כך לידיים לא נכונות? הרי מה עושים עם התקציב השוטף? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בצלאל, לא שוב הרצאה. אתה רוצה תשובה. איתן כהן, תשובה קצרה, בבקשה. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> התקציב מיועד לתגבור התקציב השוטף של הרשות המקומית. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מה הרשות המקומית עושה איתו? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> אסביר. אנחנו עובדים ומבקרים את התקציב הזה. זאת אומרת אנחנו, אל מול השותפים שלנו באוצר ובמשרד לשוויון חברתי וביחד עם ראשי הרשויות, נבנה סל של שימושים רלוונטיים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> עוד לא בנית אותו? אתה מתקצב בלי שאתה יודע לאן זה הולך? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> ממש לא. ההעברה התקציבית מביאה את הכסף למשרד הפנים. אנחנו נעביר את הכסף לרשויות המקומיות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מתי תעביר אותו לרשויות המקומיות? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> אנחנו מקווים שברגע שנוכל. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אז אין לך סל. כאשר אתה מעביר לרשות המקומית – היא עושה עם זה מה שהיא רוצה. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> יש סל שכולל תגבור בעולמות של פינוי אשפה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מי הקבלן שזוכה בפינוי אשפה? הנה, זה אחד המקומות הכי מועדים לפשיעה ועבריינות – אגב בכל מדינת ישראל ולא רק בתחום הרשויות הערביות. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> זו בדיקה שאנחנו נבצע. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל זה הדוח הזה. הדוח הזה אומר שהמשטרה תבדוק את כל הקבלנים שניגשים למכרז ותגיד מי יכול לגשת ומי לא יכול לגשת. אז תפסיקו עם האבחנה המלאכותית בין תקציבי פיתוח לתקציבים שוטפים. בסוף התקציב השוטף מגיע לפיתוח. אפשר לעשות בו גינון וכיכרות ופינוי אשפה ומה שאתה לא רוצה. את כל זה עושים בסוף קבלנים. הקבלנים האלה או שהם שייכים לטרור או למשפחות פשע ואז חלק גדול מן הכסף זולג למקומות האלה. עוד פעם, לא אני אמרתי את זה, אתם אמרתי וכתבתם את זה בדוח הזה ובשלל הזדמנויות אחרות. או שזה נעשה בפרוצדורה הנורמלית הזאת, שאמורה לצמצם את הסיכון. אין מאה אחוז אבל לצמצם אותו. אתם עכשיו במודע ובעיניים פקוחות מעבירים כסף בלי מנגנוני פיקוח, כי אתה תעביר אותו מחר בבוקר, אחרי שהפנייה הזאת תעבור, לרשויות המקומיות והן יעשו אתו מה שהם רוצות, והכסף הזה יזלוג לטרור ולפשיעה, על הידיים שלך ושל היועץ המשפטי שחתום על החלטת הממשלה ושל אנשי אגף התקציבים ושל אנשי משרד הפנים ושל יאיר הירש שאמר שהוא לא רוצה שזה יהיה כך. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בצלאל, תודה. אחמד טיבי, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה. תוכנית הממשלה שהתקבלה באוקטובר בשנה שעברה כללה את סעיף 25, אותו סעיף שנדון כאן. הסעיף הזה מתייחס למכרזים וביצועם מחוץ לרשויות, או על ידי המשרד הממשלתי הנוגע בדבר או על ידי גוף אחר שייקבע על ידי המשרד הממשלתי. יש כאן פגיעה בוטה גם ברשות המקומית הערבית וגם בעסקים ובכלכלה המקומית. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אתה מעדיף שהכסף ימשיך לעבור למשפחות פשע? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני לא רוצה ויכוח. תנו לכל אחד לדבר. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> לא מקובל השיח הזה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני אענה. הטענה הזאת היא טענה לא נכונה. בסעיף הזה היא יוצרת שתי מערכות שלטון מקומי: אחת לערבים, שהמכרזים יטופלו לא על ידי הרשויות, ואחת ליהודים. כמובן גם הביטוי שהשתמש בו חבר הכנסת סמוטריץ', שהכסף לרשויות הערביות ישמש לטרור, הוא ביטוי נורא. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> הוא זולג בחלקו לפשיעה ולטרור. על זה אין מחלוקת. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> שמעתי אותך. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אל תהיה צבוע, הרי אתה כל הזמן צועק שהמדינה צריכה למגר את הפשיעה בחברה הערבית, ועכשיו אתה מפריע בזה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אתה מסכים שזה מגיע למשפחות פשע? << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, אני לא מסכים. אנחנו רוצים להיאבק בפשיעה, זו הדרישה שלנו, לא שלכם. אתם מנצלים אותה באופן ציני כאן. עכשיו אענה לך באותה מטבע, אבל יש לי עובדות. העברת הכספים למה שקרוי ועד חברון ורשויות מקומיות ביו"ש, כלומר להתנחלויות, היא תמיכה בהרג של פלסטינים ופשע בין-לאומי. מה דעתך? זה חוק בין-לאומי. מה שאתה יכול אני יכול טוב יותר. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אחמד, אשמח שאתה והחברים שלך בקואליציה תצביעו נגד. אשמח מאוד שחברת הכנסת זועבי וחברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין יצביעו נגד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בצלאל, לא הפריעו לך. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אגב, תמיד אגף התקציבים משלב העברה לרשויות הערביות באותו סעיף עם העברה להתנחלויות. זה המחשבה השטנית של אגף התקציבים כדי להקשות על שני האגפים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אחמד, אנחנו נצביע נגד. אני קורא גם לך ולחבריך בקואליציה, שאתה נותן לה רשת ביטחון עכשיו, להצביע נגד. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני לא יודע מה זה רשת ביטחון. נדמה לי שאתמול הליכוד ואתם נתתם אחלה רשת ביטחון לממשלה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אחמד, יש סימן שאלה בסוף דבריך? << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> הנשמה מפה לפה אתה נותן לה, לא רק רשת ביטחון. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני מדבר הרבה פחות מקודמי. זה גם הדרישה שהעברנו לסגן השר סגלוביץ' וגם לכל מי שנוגע בדבר, שאנחנו מתנגדים לשתי מערכות של שלטון מקומי. נכון, יש קשיים מול הפשע המאורגן בחברה הערבית. חברי הכנסת הערבים והציבור הערבי הם שדורשים להיאבק. אבל אי אפשר להיאבק על ידי נטרול הרשויות והשלטון המקומי הערבי והחלשתם והחלשת הכלכלה הערבית. פנו אליי ראשי רשויות ערבים שאומרים שהסעיף הזה כמעט משתק את הפעילות שלהם. נדמה לי שסעיף 25 הוא חסם שבגללו רבים מן הכספים והמכרזים לא עוברים לרשויות. תודה רבה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> יש לי שאלה. אבל אם הוא יגיע למשפחות פשע? << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> ממש לא. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חבר'ה, אם אתם רוצים להתווכח יש פה את החדר הסמוך בשביל זה. בבקשה חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> זה הקו שאני רוצה להמשיך בו, ד"ר אחמד טיבי. ראשית, מקומם לשמוע את השיח המתנהל מצד חברים בכנסת, שאומרים שהתקציבים המיועדים – זה הפך לטרנד, לומר שזה לתומכי טרור, כדי לממן טרוריסטים. אני מייחלת באמת ליום שנצליח לשבת סביב השולחן הזה ולדבר מקצועית ועניינית. אין ספק, אף אחד לא יכול להגיד משהו אחר לגבי הצרכים של החברה הערבית. הגיע הזמן להודות במציאות הקשה ולנסות להתחיל לתת פתרונות. דבר שני, הרשויות הערביות הן הכתובת הלגיטימית לנהל את הדברים בתוך הישובים הערביים ולא מישהו אחר. אנחנו לא יכולים להתעלם מן העובדה שיש השפעה של גורמי פשיעה בתוך החברה, עם כל מה שקורה במכרזים. אבל מצד שני, אנחנו דורשים באותה נימה וביד חזקה שהרשויות האחראיות על הטיפול בסוגיית הפשיעה והאלימות בתוך החברה הן שיטפלו בגורמי פשיעה, ולא יהיה פתרון על חשבון העצמאות והניהול והכלכלה של החברה הערבית והאנשים שנמצאים בתוך הישובים הערביים. די עם כל הסיפורים. התכנסנו כאן כדי לתת פתרונות. צריך להתאמץ להעביר את מה שצריך להעביר. אנחנו נמצאים בין הפטיש לסדן. מצד אחד אנחנו רוצים להעביר את מה שצריך כדי לתת מענה לצרכים, ומצד שני מה לעשות שיש דברים שקשורים האחד בשני וכאן אנחנו בולעים גם צפרדעים וגם סכינים. באנו לשרת את החברה שלנו ונמשיך לעשות את זה על הצד הכי טוב האפשרי שאנחנו יכולים לעשות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה אימאן. אורית סטרוק, בבקשה. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה. אני רוצה לשאול את איתן כהן ממשרד הפנים. יש פה את דוח הירש, מנכ"ל משרד הפנים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שהשרה שלו היא איילת שקד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> דיברנו על זה עכשיו חצי שעה. אנחנו לא חוזרים על הדוח הזה עוד פעם. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אני לא חוזרת. אני רוצה להתמקד בשורה אחת, ברשותך. הקשבתי למה שהוא אמר. הוא נציג משרד הפנים. מה שהוא אמר סותר את מה שכתוב בדוח הירש, המנכ"ל שלו. אני רוצה לשאול על כך, זה הכול. אני גם רוצה לציין במשפט שבדוח הירש נכתב במשפטים רבים בפתיח שלו, דוח סיכום עבודת צוות המכרזים בראשות יאיר הירש, מנכ"ל משרד הפנים, שמסביר באריכות את מה ששמעתי גם בוועדה לביטחון פנים. אני פחות מגיעה לוועדה שלך, אדוני היושב-ראש, אבל אני משתתפת קבועה בוועדה לביטחון פנים. שם הופיעו פעם אחר פעם גם יואב סגלוביץ' וגם יאיר הירש, שקיבל ממנו את כתב המינוי בשביל הדוח הזה, ושניהם הסבירו לנו בצורה שלא משתמעת לשני פנים שזאת עובדה מוכחת שכספים שמגיעים לרשויות הערביות מועברים באופן כמעט סיטוני לגורמי פשיעה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> ממש מוכחת... לא שווה אפילו להגיב. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אני אומרת מה כתוב בדוח הירש. יושבת-ראש הוועדה לביטחון פנים, חברתך, חברת הכנסת המצוינת באמת מירב בן ארי, אמרה שזה הדבר שהכי מדאיג אותה בכל האירוע, שאם הממשלה תעביר כספים בסדר גודל גדול לרשויות המקומיות זה הדבר שהכי מדאיג אותה בהיבטים של פשיעה. איתן כהן אמר שצריך להפריד בין תקציב שוטף לבין תקציב פיתוח. אני קוראת לך שורה מתוך פרק ההמלצות לטווח קצר בדוח הירש, וכך כתוב: "שימוש במנגנונים על-רשותיים לביצוע התקציב של חלק משמעותי מתקציבי החומש" – וכאן מופיעה ו"ו החיבור – "ותקציבי הפיתוח של משרד הפנים על מנת לשים חיץ בין ההליך המכרזי ובין גורמי הפשיעה ולצמצם את האיומים על ראשי הרשויות." לא אמשיך לקרוא כי הבטחתי לקצר בדבריי אבל יש עוד המשך ארוך למה שכתוב. ו"ו החיבור הזו אומרת – סליחה, במחילה, אני לא רוצה להאשים אותך באי אמירת אמת ושום דבר מן הסוג הזה אבל היא אומרת שלא צריך להפריד, שזה לא נכון, שגם התקציבים שהם לא תקציבי פיתוח צריך לעשות בהם את ההליך שמנטרל את האפשרות שהכסף של כולנו, הכסף של משלם המיסים הישראלי יזרום ישירות, לא לרשויות, כי בסוף האזרח בקצה לא מקבל את זה, כי מי שקיבל את זה הם גורמי פשיעה. על זה אני רוצה לשאול, אני מבקשת שיבדקו את עצמם בבקשה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> איתן כהן, תבהיר את עמדתך, בבקשה. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> החלטת הממשלה קבעה סך של כמיליארד ש"ח שיעבור דרך משרד הפנים. רובו המובהק, כ-700 מלש"ח, הולך לטובת פרויקטי פיתוח, פרויקטים של מכרזים, של תשתיות וכדומה. הדוח הזה דן בעיקר בנושא הזה. תקציבים שוטפים שצפויים לעבור, גם הם יעברו בחינה, גם לאור הדוח האמור. חשוב לציין שמשרד הפנים ככלל עובד בשיטה שבה פיתוח הוא עולם אחד ותקציבים שוטפים הוא עולם אחר. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> שמעת את ו"ו החיבור? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> כן. זה דבר שאני יכול לברר. אני יכול לברר מה הכוונה בדיוק. אני אברר את זה. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> בסוף הולכים להצביע פה על מאות מיליוני שקלים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה. יש עוד שאלות של חברי כנסת? חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. לגבי 200 מיליון שקל לא הצלחתי להבין. אני גם הייתי במשרדי ממשלה ואם היינו רוצים לעשות תוכניות לרשויות חלשות בפריפריה אז לא היינו יכולים, לא היינו מדלגים על רשויות ערביות ונותנים רק לרשויות יהודיות. אם היינו רוצים ללכת על בסיס דירוג למ"ס נמוך אז כל מי שבדירוג למ"ס 2–3 מקבל יותר סיוע. אף פעם לא הייתה ההבחנה הזאת אם נותנים לרשות ערבית או לרשות יהודית. למה פה יש הבחנה? יש רשויות חלשות בפריפריה שגם צריכות עזרה אז למה אנחנו מדלגים עליהן? למה שדימונה ונתיבות ובית שאן ומגדל העמק לא יקבלו את הסיוע הזה? למה אתם מדירים אותן? יש כאן סכום ענק. דבר שני: מה הקריטריונים? מה הם אמורים לעשות עם הכסף? והאם יש על זה פיקוח? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> נשאלו ארבע שאלות ואענה עליהן זו אחר זו. לשאלה הראשונה, אתה צודק, יש הרבה מאוד צרכים. יש החלטות ממשלה. החלטת ממשלה יש לגבי עוטף עזה, יש אזורי עדיפות לאומית, יש ליהודה ושומרון. כאן הייתה החלטת ממשלה 550. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אבל כשהחלטת על עוטף עזה, לדוגמה, יכולת להוציא מתוך העוטף איזו רשות? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> זה העניין, אני לא החלטתי על עוטף עזה. התקבלה החלטת ממשלה שהנחתה את משרד הפנים לשלם לעוטף עזה. זה מה שאני עושה, אני מקיים את החלטת הממשלה. לא אני, איתן כהן, אלא משרד הפנים מקיים את החלטת הממשלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רוצה לחדד את העניין הזה. אם אתה זוכר, פעם הייתי במשרד הפנים. אתה זוכר את החלטת הממשלה על אופקים? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> שלא עברה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> אני לא יודע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגיד לך. תשאל את יהודה זמרת היועץ המשפטי. היא לא עברה בגלל שזה היה ייעודי לאופקים, לכן היא לא עברה. תעשו סוציו 1–2, 1–3. זה הסיפור. עכשיו תופרים לנו פה החלטות ממשלה על דברים כאלה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ינון, זכותכם להגיד את מה שאתם אומרים אבל אני חושב שהכתובת היא לא איתן כהן. איתן לא מקבל החלטות ממשלה, ואגב עד כמה שאני יודע גם אף אחד פה לא מקבל החלטת ממשלה. פנו לממשלה. אם אתם חושבים שהחלטת הממשלה לא חוקית – פנו לבית המשפט. מה אתם רוצים מאיתן המסכן? << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> יש דברים שנותנים להם מענים לחברה הערבית. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אימאן, את עדיין מאחלת שיתוק לכוחות הביטחון? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אופיר, עזוב, עד עכשיו היה דיון נורמלי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש פה חוות דעת של היועץ המשפטי יהודה זמרת. אני מכיר את יהודה זמרת, באמת אדם משכמו ומעלה, יועץ משפטי שנמצא כבר שנים רבות שם. יהודה זמרת קם ומעליו בנו את משרד הפנים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אומרים שסרגל ישר כמו יהודה זמרת... << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הייתה פעם החלטת ממשלה על אופקים ולא הצליחו להעביר אותה. היה עניין אחר, על איגום משאבים, זה משהו אחר. למה? בגלל שזה היה ייעודי לאופקים. אם אתה קובע קריטריון של דירוג סוציו-אקונומי 1–3 – זה מובן. פה אתה רואה שזה לא 1–3. אם תעשה קריטריון של דירוג סוציו-אקונומי אז אני מסכים אתך. אם אתה קובע קריטריון של דירוג סוציו-אקונומי 1–3 נכנסות לך רשויות מקומיות חרדיות. וגם לזה, כשרצינו לעשות לרשות חרדית אחת כזו או אחרת לא הצלחנו. פעם היה סיפור של מענקי ביטחון ביהודה ושומרון, לפני 4–5 שנים, ובכל שנה זה חוזר על עצמו, ולא נותנים להם. אני מדבר אתך על כמה פרוטות של מיליונים, שלא מאשרים לתת כי זה הולך ספציפית לרשויות ביהודה ושומרון. אני שואל, ואת זה אנחנו שומעים כל הזמן, אז איך פתאום מצאת פה משהו שהוא - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תשאל את יהודה זמרת. למה אתה שואל את איתן כהן? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שיבוא לכאן. בבקשה תביא את היועצים המשפטיים לכאן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לאופיר כץ היו עוד שאלות שמופנות לאיתן כהן. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אני בטוח שיש רשויות חלשות כמו הרשויות האלה שהולכות לקבל ואותן הדירו. אנחנו נהיינו מקופחים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מסכים אתך שאיתן כהן לא קשור לעניין. איתן כהן הוא אדם מקצועי, שמעביר כפי שצריך. הלוואי וכולם היו תקציבנים כמוהו. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אם זה היה תלוי בו זה לא היה עובר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נראה לי שאיתן מתחיל ליהנות יותר מדי לבוא לוועדת הכספים. איתן, בבקשה, תענה לאופיר כץ. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> היו עוד שלוש שאלות. אענה בקצרה. שאלה שנייה הייתה לגבי הקריטריונים. הקריטריונים הם לפי נוסחת מענק האיזון. נוסחת מענק האיזון מחולקת לרשויות האלה. נניח שרשות מקומית מקבלת 1% בהשוואה אז היא תקבל גם 1% מן ה-200 מיליון שקל. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> בנוסחה הזאת יש עוד רשויות, נכון? כפי שהיא פועלת היום, בלי ההחלטה הזאת. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> ברור. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אז הוצאתן אותן, הן לא זכאיות. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> הן לא זכאיות על פי החלטת הממשלה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> כי הן רשויות של יהודים ולא של ערבים, אז לא נותנים כסף. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> שאלה שלישית שנשאלה היא לאן הולך הכסף. כפי שאמרתי, זה תגבור מענק השוטף, והרשויות יציגו מה הן רוצות. זה יעבור כמובן בדיקה של המחוז, של מטה משרד הפנים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> זה בתחום מסוים או מה שהם רוצים? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> תגבור התקציב השוטף. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מה זה אומר? במה הם משתמשים? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> כל הצרכים השוטפים של הרשות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> להעביר לטרור ולמשפחות פשע. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> כל הצרכים השוטפים של הרשות, כמו למשל גינון. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> זה כתוב. אופיר, תקרא את הדוח של יאיר הירש ותבין לאן הכסף הולך. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> צרכים כמו גינון, כמו פינוי אשפה. לתגבר את התקציבים השוטפים שמוציאים. זה גם יכול להיות חוגים ודברים נוספים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> איך אתם מפקחים על זה? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> זו הייתה השאלה הרביעית, האם אנחנו עושים בקרה. קודם כול, תהיה תוכנית מוסכמת ומובנת. התפקיד שלנו יהיה לוודא שאכן הכסף הלך לשם, ואנחנו נעשה את זה באופן שוטף, ביחד עם השותפים שלנו כדי לוודא בדיוק את זה. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אחרי שהכסף הלך פייפן? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חבר'ה סיכמנו שיש פה איש מקצוע שמוערך על ידי כולנו אז אני מבקש לא להקניט אותו. האדם עונה על שאלות, תנו לו לענות. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> צריך לציין שמדובר במשחק חוזר. לא מדובר בכסף שהולך, 200 מיליון שקל, ונעלם. אנחנו נוהגים לתת את הכסף הזה במנות ולא בבת אחת, כמנהג כלפי כלל הרשויות המקומיות, לא ספציפית לרשויות הערביות, וכך נעשה גם פה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> כמה רשויות ייהנו מה-200 מיליון שקל? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> 67 רשויות מקומיות ערביות, 4 רשויות מקומיות דרוזיות בגולן ועוד 14 או 15 רשויות מקומיות דרוזיות בגליל. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> זו השאלה הבאה שלי: הרשויות הדרוזיות שמקבלות את התקציב – כל הרשויות נכנסות לזה? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> כן, ואוסיף על כך גם את מרום גליל שמקבלת בגין שני ישובים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> במרום גליל איך אתה עושה את החלוקה? אתה נותן תקציב למרום גליל רק לשני ישובים שם? איך אתה מחלק את זה? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> אני נותן על פי אוכלוסייה של שני הישובים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כלומר אתה מסתכל על האוכלוסייה ולא על הישוב. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> על אוכלוסיית הישובים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כלומר אתה לוקח מתוך המועצות את שני הישובים שהם של דרוזים בגלל אותה החלטת ממשלה שנותנת דווקא לדרוזים. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> כן. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> למה משגב לא מקבלת על הישובים הערבים שלה? למה ערים מעורבות כמו עכו ורמלה לא מקבלות כסף? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> החלטת הממשלה לגבי הדרוזים קבעה - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא לגבי הדרוזים. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> היא קבעה את התקציב לשני הישובים הללו ואילו החלטת הממשלה מספר 550 לא קבעה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> יש כאן תוכניות והחלטות ברורות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אין דבר כזה החלטת ממשלה פר ישוב. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אין פה החלטה פר ישוב. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> עיר מעורבת, יש בה ערבים? << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> יש החלטה מיוחדת לגבי הערים המעורבות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אם לדעתכם הם צריכים לקבל תוספת תקציב - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בהחלטת הממשלה הוגדרו הקריטריונים. תקראו את החלטת הממשלה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל אני שואל עליה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> השאלה היא לא על החלטת הממשלה אלא זו העברה תקציבית. אופיר, יש לך עוד שאלות? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל אנחנו לא חותמת גומי של הממשלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בתוכנית 181103, התקצוב של 5 מיליון ש"ח, מענקים לישובים גדולים, עבור חופי הרחצה – על מה מדברים? אילו חופי רחצה? איפה? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> חופי הרחצה זה תקציב שוטף להסדרה וטיפול ועבודה שוטפת בחופי הרחצה. מדובר על חופי רחצה בים התיכון. זה לא כולל רשויות איתנות תקציבית. זה מחולק על פי קריטריונים של אורך חוף, חופים מוכרזים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם על פי מספר החופים בכל עיר? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> כן. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> איך הגדרתם רשות איתנה? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> רשות איתנה מוגדרת כרשות חזקה. עשינו את זה לפי רמת תלות במענק איזון, לפי מצב סוציו-אקונומי. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> כמה רשויות שיש להן חופים נכנסות לתוך זה? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> אני יכול לבדוק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לגבי חופי הרחצה, האם אנחנו לא יודעים מה השוטף שלהם? אז למה צריך להביא את זה בפנייה? למה זה לא בתקציב? << דובר >> ידידיה גרינוולד: << דובר >> זה תקציב קואליציוני של מפלגת ימינה. זה תוספת תקציבית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עוד מעט הם יצטרכו להיות הרבה בחוף, אתה צודק... תוכנית איגוד ערים כינרת, ה-10 מיליון האלה – בזה לא כלולים 4 מיליון השקלים שבכל שנה הם מבקשים? מה זה 10 מיליון השקלים האלה? זה מלבד ה-4 מיליון שקלים או שזה כלול בפנים? << דובר >> ידידיה גרינוולד: << דובר >> התקצוב של איגוד ערים כינרת מתוקצב בהתאם לנוסחה קבועה והוא בהתאם לחוק. ה-10 מיליון שקלים האלה ייתכן שכוללים גם את אותם 4 מיליון שקלים שהיו בשנים קודמות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ה-4 מיליון שקל בדרך כלל מגיעים בפנייה נפרדת. << דובר >> ידידיה גרינוולד: << דובר >> יכול להיות שאתה מדבר על תקציבי פיתוח. פה אנחנו מדברים על התקציב השוטף של האיגוד, התקציב השנתי של האיגוד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שהוא הולך לחופים, לא לחופים חדשים? << דובר >> ידידיה גרינוולד: << דובר >> הוא לא מדבר על פיתוח. זה לא פיתוח חופים אלא רק תקציב שוטף של החופים הקיימים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> בהמשך לזה, לאחרונה פורסם תחקיר לגבי סגירת הרבה מאוד חופים בכינרת על ידי גורמים פרטיים שמונעים כניסת אזרחים, בניגוד לחוק מפורש שקובע שכל החופים צריכים להיות פתוחים לכולם. זה הופיע לפני שבועיים באיזו תוכנית טלוויזיה. בדקו בסובב כינרת ומצאו שלא מעט חופים סגורים. מה אתם עושים בעניין הזה? מה עושה איגוד ערים כינרת בעניין הזה? החוף שייך לאזרחים, ואנשים לאור יום שמים גדרות וחוסמים את החופים. מה הבעיה להפיל גדר? יש צעדי אכיפה. << דובר >> ידידיה גרינוולד: << דובר >> מטרת הקמת האיגוד הייתה למנוע את המקרים האלה. אני לא מכיר את הסיפור הספציפי הזה של חסימת חופים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> יש פה איש מקצוע ממשרד הפנים שיכול לבדוק ולענות על זה? איתן כהן, אתה מן העולם התקציבי. השאלה אם יש פה מישהו מן העולם המעשי של משרד הפנים שיודע להסביר למה יש חופים שסגורים לציבור. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> יש לי על כך שתי הערות. הערה ראשונה היא שיש מנהל אגף חופים במשרד שאולי יכול לתת מענה יותר מקצועי ספציפי. צריך לציין שיש עכשיו דחיפה גדולה מאוד של המשרד להקים חופים חדשים ולתקצב רשויות שלאלתר יכולות להקים חופים חדשים וזה נותן מענה לשאלה שלך. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> זה לא נותן מענה לשאלה מה אתה עושה מול גורם פרטי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בצלאל, הוא לא יודע לענות לך. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אם אפשר לבקש תשובה דרך הוועדה מראש אגף החופים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מציע שתנסח את השאלה, ואתה יודע לנסח, ואנחנו נשלח אותה מטעם הוועדה לגורם הרלוונטי במשרד הפנים ונקבל תשובה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מצוין. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אמרת קודם שזה החלטה של המשרד אבל ידידיה גרינוולד אמר שזה כספים קואליציוניים. אפשר בבקשה לדעת איזה גורם קואליציוני שם כספים על נושא החופים? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הוא אמר: מפלגת ימינה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> גם ישובים גדולים? << דובר >> ידידיה גרינוולד: << דובר >> כן. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> עוד דבר, אדוני היושב-ראש, הייתי רוצה לשמוע את עמדת היועצת המשפטית על איך אפשר להצביע על העברת תקציבים כפי שאמר לנו איתן, שקודם נעביר אותם ואז נבדוק מה קרה איתם, אחרי שיש דוח ממשלתי כל כך מפורט שמסביר לנו מה באמת קורה איתם ושההמלצות שלו סותרות את ההעברה הזאת. איך אפשר לעשות דבר כזה מבחינה משפטית? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אני מתנצלת, פספסתי את ההתחלה. אם תוכלי לחזור שוב על השאלה. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אני חוזרת על השאלה. יש לנו כאן שתי בעיות שהייתי רוצה לשמוע לגביהן את עמדת הייעוץ המשפטי. השאלה הראשונה היא איך אפשר להעביר כספים בניגוד להמלצות של דוח ועדה ממשלתית? ולא סתם ועדה ממשלתית אלא ועדה ממשלתית שעל כתב המינוי שלה חתום יואב סגלוביץ' בתפקידו כפרויקטור הממשלתי למיגור הפשיעה בחברה הערבית, ושבכתב המינוי כתוב ש"יאיר הירש מתמנה לראש צוות שירכז את הפעילות לשינוי והתאמת המכרזים ברשויות המקומיות על מנת למנוע השתלטות גורמי פשיעה". << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אורית, לא תקריאי עכשיו את כל הטקסט מחדש. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> לא, סיימתי, זה קצר. זאת השאלה הראשונה. השאלה השנייה היא איך אפשר להעביר כספים, שכאשר אני שואלת את איתן כהן איך נדע מה קרה איתם הוא אומר שנדע מה קרה איתם אחרי שהעברנו אותם? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> עזבי, זה בכלל לא מה שהוא אמר. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> שאלתי אותו אם יבדקו אחרי שהכספים הלכו פייפן והוא די אמר שכן. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לעניין הראשון, אני לא יודעת מה נאמר בוועדה, אנחנו לא לוקחים חלק בהליכים הממשלתיים, אבל אם זו החלטת הממשלה - - - << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> את רוצה שאני אתן לך את הדוח? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה שמצורף בחומרים אנחנו כמובן רואים ובודקים. אבל החלטת הממשלה שהתקבלה, גם אם היא מנוגדת, הם עושים עבודה. אין לי עמדה משפטית בעניין הזה. זה לא נושא לבחינה משפטית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה. על העניין השני הוא ענה כבר ארבע פעמים. לא נענה ארבע פעמים על אותה שאלה. יש פה אנשים מספיק חכמים, עם הבנת הנשמע מצוינת. פניות מספר 76–80, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה פניות מס' 76–80 אושרו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הפניות אושרו. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> איפה חברת הכנסת זועבי? היא בעד חברון, בעד רשויות ביו"ש. נפלא. אחמד, תצביע בעד כסף להתיישבות ביהודה ושומרון. אימאן ח'טיב יאסין, תרימי גבוה את היד, שנראה שאת מעבירה תקציבים, מיליוני שקלים לרשויות ביו"ש. אני מגיש רביזיה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני רוצה להסביר את ההצבעה שלי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא. הפנייה התקבלה, הרביזיה הוגשה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> די כבר עם הצמדת ההתנחלויות לרשויות הערביות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו עוברים לפנייה הבאה שמספרה 81–82, של משרד המדע, התרבות והספורט. בבקשה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אחמד, ראשי ההתיישבות מודים לך ולחברותיך היקרות כאן. כה לחי. "עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה." << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> תעזוב. אתה תמיד עולה על דברים שאתה רוצה להעלות לכותרות. אני אומרת שאנחנו נשרת את החברה שלנו, נמשיך לעשות זאת בגאווה ובראש מורם. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> באת לאחל שיתוק למערכת הביטחון, לזה באת. תתביישי לך, אותם שוטרים - - - << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אל תדבר איתי בצורה כזאת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אופיר ואימאן, מספיק. אופיר ואימאן, אתם בקריאה ראשונה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אתה תתבייש לך. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אל תדברי כך על כוחות הביטחון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אופיר ואימאן, אתם בקריאה שנייה. די, מספיק. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני רק רוצה בצורה שקטה וקצרה מאוד - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא. האדם מציג את הפנייה. אורית, לא נתתי לך רשות דיבור. סליחה, גברתי. << דובר >> נעם שרלו בריגה: << דובר >> אני רפרנט תקשורת ומדע באגף התקציבים. הבקשה התקציבית נועדה לתקצב סך של 1,500 אלפי ש"ח בהוצאה וסך של 20,800 אלפי ש"ח בהרשאה להתחייב עבור יישום החלטות ממשלה. הפנייה מתייחסת לתוכנית 194001: פעילות משרד המדע, ונועדה לתקצב פעילויות מדע וחלל בקהילה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש שאלות? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> למה זה לא היה בתקציב? אני רואה שזה החלטות ממשלה מאוקטובר ונובמבר. זה מה שאתם מעבירים למשרד המדע, 1.5 מיליון שקל? << דובר >> נעם שרלו בריגה: << דובר >> צריך להגיד שהתקצוב פה הוא לפעילות הרשאתית. המזומן שייצא השנה הוא 1.5 מיליון ש"ח. יש פה תקצוב הרשאתי של 20.8 מיליון ש"ח. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> שהרשויות יוכלו להוציא קולות קוראים ולהתחייב לתשלום בשנה הבאה? << דובר >> נעם שרלו בריגה: << דובר >> המשרד יוציא קולות קוראים לתמיכה בפעילויות מדע שונות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> שייצאו בשנה הבאה. << דובר >> נעם שרלו בריגה: << דובר >> שחלק מהן פעילויות רב-שנתיות. בשביל לייצר פעילות יותר משמעותית ולא פרויקטים אד-הוק של שנה אחת יוצרים פה פעילויות רב-שנתיות באגף מדע וקהילה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אלה פעילויות שהיו או דברים חדשים? << דובר >> נעם שרלו בריגה: << דובר >> פעילויות קיימות שמרחיבים אותן בהתאם להחלטות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אפשר להסביר קצת איפה זה מבוצע? אתם כותבים פה: "עידוד השתתפות ילדים בפעילות מדע וטכנולוגיה", אתם מדברים על מרכזי מחקר ופיתוח אזורי בפריפריה. איפה זה? לאן זה הולך? מה יש בהחלטת הממשלה? זה למטרה ספציפית? << אורח >> משה איצקוביץ: << אורח >> צוהריים טובים, אני ממשרד המדע והטכנולוגיה. הפעילות היא הקמה של מרכזי מדעים שמקיימים פעילות בלתי פורמלית בתחומי המדעים ברשויות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל כתוב כאן "פריפריה". אתם יודעים כבר איפה או שזה קול קורא שעוד לא הוצאתם וכאשר תוציאו אז תראו מי זוכה? << אורח >> משה איצקוביץ: << אורח >> זאת פעילות שקיימת כרגע. התקציב הזה הוא תקציב נוסף. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> איפה היא קיימת? << אורח >> משה איצקוביץ: << אורח >> יש רשימה של רשויות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> זה תקציב לבינוי המרכזים? << דובר >> נעם שרלו בריגה: << דובר >> זה תקציב להקמה של מרכזים ותחזוק שלהם. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> כתבתם כאן "פריפריה". אני בעד, אני לא שואל את זה כי אני נגד. יש עכשיו תקנה חדשה שתעודד הקמת מרכזים כאלה בפריפריה? << אורח >> משה איצקוביץ: << אורח >> המילה "פריפריה" בתיאור התוכנית מתייחסת למרכזי המו"פ, שהפנייה כרגע לא מתקצבת אותם. זה פעילות אחרת של האגף. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> עוד לא הבנתי לאן זה הולך. הבנתי את המטרה. << אורח >> משה איצקוביץ: << אורח >> יש קול קורא שקיים כיום. זה תקציב תוספתי שמיועד לתקצוב של רשויות מן המגזר הערבי במסגרת החלטת הממשלה 550. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אז זה במגזר הערבי. לא אמרת את זה. << אורח >> משה איצקוביץ: << אורח >> רק התקציב הזה, הנוסף. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> הבנתי. אז התקציב הזה הוא קול קורא ייעודי שייצא למגזר הערבי. << אורח >> משה איצקוביץ: << אורח >> כן. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> למה המגזר הערבי לא נכנס לקול הקורא הרגיל של הרשויות היהודיות? << אורח >> משה איצקוביץ: << אורח >> הוא נכנס. הוא לא מוחרג. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> איזו הצדקה יש לתת קול קורא ייחודי למגזר הערבי? << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> כדי לסגור פערים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אילו פערים? בתוך הקול הקורא הרגיל - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בצלאל, אנחנו חוזרים לאותה שאלה שאתם שואלים כל הזמן לגבי החלטת ממשלה מספר 550. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל צריך לבחון את הרלוונטיות בכל סעיף. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש לכם טענות כנגד ההחלטה הזאת. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני רק רוצה להבין את ההצדקה. הרי בכל סעיף אתה רוצה להבין את ההצדקה. הרי יש קולות קוראים שנותנים עדיפות לפריפריה. אני מניח שהמפתח התקציבי אל מול השתתפות הרשות המקומית הוא נגזרת של מדד סוציו-אקונומי וכולי. מה ההצדקה להגיד עכשיו: אני שם 20 מיליון שקל בקול קורא ייעודי לרשויות הערביות? רואים שם כוכבים אחרים במצפה הכוכבים לעומת הרשויות היהודיות? << אורח >> משה איצקוביץ: << אורח >> התקציב התוספתי הזה יענה על ביקושים שקיימים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל יש ביקושים קיימים גם במגזר היהודי. יש קול קורא ומי שמגיש ועומד בקריטריונים מקבל. אני שואל אותך מה עמדתך המקצועית על זה. עזוב, יש החלטת ממשלה – בסדר. יש קול קורא שאמור לשקלל את כל המדדים של הרשות, כולל מדדים שרלוונטיים לרשויות הערביות: הדירוג הסוציו-אקונומי שלהן והמדד הפריפריאלי שלהן אל מול כמה אתה מתקצב וכמה מאצ'ינג אתה דורש מן הרשות, הכול נמצא בתוך הקריטריונים של הקול הקורא הרגיל. מה ההצדקה המקצועית שאתה מסוגל לומר היום לקול קורא ייעודי דווקא לישובים האלה, שלא קיים בישובים אחרים? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אפשר לקבל תשובה? << דובר >> נעם שרלו בריגה: << דובר >> אפשר להגיד שללא אילוץ תקציבי המשרד בוודאי היה שמח לחלק עוד קולות קוראים לעוד רשויות ולהגדיל את כל התוכניות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אין כפל תמיכות בכך שאותה רשות תיגש לשני המבחנים ותקבל משניהם? << דובר >> נעם שרלו בריגה: << דובר >> לא יהיה כאן כפל תמיכות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> זה רק רשויות שלא קיבלו? << דובר >> נעם שרלו בריגה: << דובר >> נכון. יש פה תוספת תקציבית להגדלת היקף התמיכה של הקולות הקוראים הקיימים באמצעות קול קורא ייעודי לרשויות ערביות ודרוזיות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> האם יש שם תנאי שאומר שרשות שניגשה וקיבלה בקול הקורא הרגיל לא תקבל עכשיו אלא זה רק לרשויות שלא קיבלו קודם? אחרת, זה כפל תמיכות – סעיף 3(א). נשפכו כאן הררי תילים של פרוטוקולים על הדבר הזה. << דובר >> נעם שרלו בריגה: << דובר >> אני לא יודע להגיד בוודאות אם קיים תנאי כזה אבל ראוי שיהיה קיים ואנחנו נוודא שלא יהיה פה כפל תמיכות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש לי רק הערה כללית לטענה שלכם לגבי החלטת הממשלה מספר 550. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> שגם ביבי עשה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא. יש החלטת ממשלה מספר 922: הרשות לפיתוח כלכלי למגזר המיעוטים, ובהחלטה הזאת יש הרבה מאוד סעיפים דומים להחלטת ממשלה מספר 550. לכן זה לא תקדים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני מניח ששאלנו את השאלות גם אז. מה זה קשור? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא שאלתם. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> בכל שנה מעבירים פה תקציב ובכל שנה אנחנו שואלים שאלות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אל תיראו מופתעים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל אז עודד פורר שאל. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הוא קיבל תשובות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו רוצים לדעת אם זה אותן תשובות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז אני אפנה אותך לעודד. ינון, יש לך שאלות? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מישהו ממשרד האוצר יכול להגיד לי כמה כסף יש ברשויות פיקוח? זה הזוי, זה כמו בור ללא תחתית. אני באמת שואל כמה כסף יש ברשויות פיקוח. רשויות פיקוח הן תחת משרד האוצר, נכון? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אני מאגף התקציבים. רשויות הפיקוח הן רשויות שונות, שלאו דווקא כפופות למשרד האוצר. אבל כפי שהסברתי גם לחבר הכנסת סמוטריץ' בתחילת הדיון, הוקצה לסעיף 54 התקציב שנועד עבור החלטות הממשלה העתידיות 550, 717 ו-716, שעוד לא הוחלטו, מכיוון שעוד לא ידענו איך הדברים יחולקו בין הסעיפים השונים. אילו ידענו כנראה היינו מחלקים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רק להבין, אתה אומר שרשויות הפיקוח הן לאו דווקא תחת משרד האוצר אלא תחת כמה משרדים. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> למשל רשות החשמל לא כפופה למשרד האוצר בשום מובן, היא רשות עצמאית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> גם רשות הגז. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תגיד לנו בהזדמנות כמה כסף יש שם ואחר כך נראה כמה נשאר. 20.8 מיליון שקל בהרשאה להתחייב, זה עבור מה? על אותם פרויקטים כמו ה-1.5 מיליון שקל שאתם מוסיפים עכשיו? זה גם לרשויות הערביות? << אורח >> משה איצקוביץ: << אורח >> 1.5 מיליון שקל זה מזומן בגין ה-20.8 מיליון שקל בהרשאה להתחייב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ה-20.8 מיליון שקל בהרשאה להתחייב, על מה זה הולך? זה הרי התחייבויות של שנה קודמת. << אורח >> משה איצקוביץ: << אורח >> לא, זה פעילות חדשה. << דובר >> נעם שרלו בריגה: << דובר >> זה בעצם מעביר תקצוב למשרד של הרשאה להתחייב בשביל שהוא יוכל להתחייב על כסף לשנה הבאה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עבור התוכניות הללו שכתבתם כאן בהמשך? << דובר >> נעם שרלו בריגה: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד פניות מספר 81–82? מי נגד? מי נמנע? הצבעה פניות מספר 81–82 אושרו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הפנייה עברה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני מגיש רביזיה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מצטרף לרביזיה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> פניות מספר 84–86 של משרד ראש הממשלה. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אני רפרנט תעסוקה באגף התקציבים במשרד האוצר. הפנייה נועדה לתקצב סך של 80,300 אלפי ש"ח בהוצאה, וסך של 29,760 אלפי ש"ח בהרשאה להתחייב, עבור פעילויות המשרד לשוויון חברתי בהתאם להחלטת ממשלה מספר 550 מיום 24 באוקטובר 2021, וכן ביצוע שינויים פנימיים במשרד לפיתוח הפריפריה הנגב והגליל בסך 500 אלפי ש"ח לצורך יישום הסכמים קואליציוניים בהתאם להחלטות הממשלה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> זה גם חלק מהחלטת הממשלה מספר 550? נניח שמעבירים לרשות בתוכנית מספר 3, 046332: תוכניות תרבות כמנוע צמיחה. אגב, זה עוד שאלה: לפני רגע העברנו כסף למשרד התרבות. למה אין פה כפל תמיכות בין המשרד לפיתוח הפריפריה הנגב והגליל ובין משרד התרבות? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה הסכם קואליציוני. מי עונה? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> בסעיף 04 נמצאים גם המשרד לשוויון חברתי וגם המשרד לפיתוח הפריפריה הנגב והגליל. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> למה זה ביחד? << דובר >> ידידיה גרינוולד: << דובר >> החלוקה בין סעיפים היא עניין של חשבות. יש משרדים שמשתמשים בחשבויות משותפות. הפנייה הזאת היא בעצם השלמה של אותה פנייה קואליציונית שהייתה פה לפני כן. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> של מי זה? החצי מיליון שקל זה של הסכם קואליציוני. << דובר >> ידידיה גרינוולד: << דובר >> זה של חברת הכנסת נעמה לזימי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה לתנועת תרבות בפריפריה. זה ליוזמת אמנות ותרבות שצומחת מן הקהילה ולא כזו שמייבאים אותה, עם בני נוער, עם צעירים, עם כל מי שמעוניין ליצור בנגינה, ביצירה. בנגב ובגליל ספציפית. סיירתי לפני כחודש בנהרייה, ראיתי את הפרויקט שהם עשו עם חדר המוזיקה. מדהים ממש. עם השכונה, עם הקהילה. כן ירבו. אני מאמינה בזה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> למה רק חצי מיליון שקל? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יש גם 1.5 מיליון שקל שהועברו לפני כן, של שנת 2022, וחצי מיליון שקל של 2022 זה רק הסוף של 2021 שלא עבר, שטיפלו בזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בתוכנית 5701, שוויון חברתי, אני רואה פעילות בבתי החולים. באילו בתי חולים? מי קובע איפה זה יהיה? התוכנית של "והדרת"? ערים? מה? מו? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> "יחידות סגולה." << אורח >> משה הומינר: << אורח >> אני ראש אגף התקציבים במשרד לשוויון חברתי. זו פעילות שפועלת היום וביחד עם התקציב הזה צפויה לפעול כמעט בכל בתי החולים הקיימים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה אתה אומר "כמעט"? << אורח >> משה הומינר: << אורח >> פרסמנו בעבר ולא כל בתי החולים ניגשו. בהתחלה אלה שניגשו קיבלו. אחרי כן פרסמנו שוב אפשרות לגשת. אלה שניגשו יתוקצבו עכשיו במסגרת התקציב שמיועד להיות פה. יש עוד מספר בתי חולים שעדיין לא ניגשו אבל מתוכנן בקרוב, כאשר יתאפשר בשנה הבאה, להכניס גם אותם לתוכנית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה התקציב של בתי החולים בסך הכול? << אורח >> משה הומינר: << אורח >> התקציב לבתי החולים ב"יחידות סגולה" הוא בסדר גודל של 5 מיליון שקל בשנה. זה פעילות למיצוי זכויות. כלומר אזרחים ותיקים שמתאשפזים בבית חולים, יש נציג בבית חולים שעובר ומסייע להם לדעת מה הזכויות שהם זכאים להן מבחינת שעות סיעוד, מבחינת כל מיני תשלומים כדי למצות את מה שמגיע להם מן המדינה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> בית החולים מעדכן? איך זה פועל? << אורח >> משה הומינר: << אורח >> יש נציג שמקבל את הסבסוד מן המשרד אבל עובד באמצעות בית החולים. כל פעם הוא מקבל רשימה של האזרחים הוותיקים שמאושפזים, ויש גם מתנדבים שפועלים במסגרת התוכנית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> פיזית הוא נמצא בבית החולים? << אורח >> משה הומינר: << אורח >> הוא נמצא שם פיזית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לפי מה שאתה אומר, בכל בית חולים יש נציג של מיצוי זכויות. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> זה התפקיד שלו או שזה בנוסף על תפקידים נוספים? << אורח >> משה הומינר: << אורח >> זה התפקיד שלו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש לך את הרשימה של אלה שקיימים כרגע? אשמח לקבל אותה, אפילו תוך כדי הישיבה או לאחריה, חשוב לדעת אם כולם נמצאים שם. לא משנה אם הוא בית חולים ציבורי או בית חולים ממשלתי או של קופות החולים. כולם. ראיתי גם את התוכנית "והדרת" בשיתוף של השירות הלאומי. את זה לא השירות הלאומי מתקצב? או שאתם מעבירים כסף לשירות הלאומי? << אורח >> משה הומינר: << אורח >> השירות הלאומי מסבסד פעילות, את רוב התשלום עבור אזרחים חרדים ומתנדבים מן החברה הערבית. כל שאר הפעילות של בנות ובנים מן האוכלוסייה הכללית מתוקצבת על ידי המשרד לשוויון חברתי. בנוסף אנחנו מפעילים גם גוף שנותן להם מעטפת, מתנדבים שנמצאים בפעילות צמודה מול אזרחים ותיקים ונתקלים בכל מיני מצבים קשים. אנחנו נותנים להם גוף שנותן להם מעטפת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה התוכנית של "והדרת"? << אורח >> משה הומינר: << אורח >> זה מתנדבים שמגיעים לבתים של אזרחים ותיקים, בין פעם לפעמיים בשבוע, יושבים איתם, מסייעים להם בכל מיני דברים שהם צריכים. "בא בטוב" זה תוכנית התנדבות של אזרחים ותיקים בכל מיני מסלולים. הם יכולים להתנדב בתחומים של חינוך, של מניעת אלימות – יש המון מסלולי התנדבות. פה המתנדבים הם האזרחים הוותיקים עצמם. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> כמה מתוך הסכום, ה-80 וה-30, מגיע לשורה האחרונה פה של שנת מעבר באוכלוסייה הלא יהודית? זה בא מתוך החלטה מספר 550. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> שנת מעבר – במזומן 2.8, וכל השאר הוא בהרשאה להתחייב בהמשך. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> כמה? יש פה 80 ו-29. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> מתוך ה-80,300 זה 2.8. מתוך ה-29 זה 21.7. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> כלומר קצת מן המזומן ורוב ההרשאה להתחייב. מה הרציונל לקחת אנשים שלא שירתו שירות כלשהו ודווקא אותם לצ'פר ולתת להם הכשרות, ובעצם להגיד לחברה הערבית: אל תלכו לשרת שירות לאומי? ההיגיון אומר הפוך, קח את מי ששירת שירות לאומי ותן לו אחר כך כלים להשתלב בהכשרה לימודית, השלמת בגרויות, פיננסיקה, כל מה שאתם עושים פה. אתם עושים שנת מעבר, שמגדירים אותה לאוכלוסייה מבני המיעוטים שלא שירתה שירות כלשהו. זה לא הפוך מן ההיגיון? קח את כל מי שמשרת ותן לו שנת מעבר. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> היום בשירות הלאומי משרתות בעיקר נשים ערביות. בשביל להגדיל את ההכשרה התעסוקתית--- << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> למה אתה קובע שזה רק למי שלא שירת? אם היית אומר שזה לכולם עוד ניחא. אני חושב שהדבר הנכון להגיד הוא שמי ששירת יקבל, כפי שמקבלים פיקדון, מקבלים "ממדים ללימודים", קח שנת מעבר. אבל מה אתה אומר עכשיו? בת שעשתה שירות לאומי בחברה הערבית לא תקבל שנת מעבר, היא תצטרך להשתלב בשוק התעסוקה לבד לחלוטין. אגב היא תעשה את זה בגיל מבוגר יותר. הקולגה שלה שלא שירת כבר בגיל 18 מתחיל להתכונן לחיים וללמוד וכולי. היא נתנה שנה או שנתיים שירות לאומי ועכשיו אתה זורק אותה לשחות לבד. אתה מגדיר ששנת מעבר זה רק למי שלא שירת? זה חלם ברמות מתקדמות מאוד. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> יש פה שתי מטרות. המטרה של התוכנית היא למנוע את האלימות בחברה הערבית ולהוציא אותם מן המעגל הזה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> זה כותרת מדהימה. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> דבר שני שצריך לזכור, גם ברשות לשירות לאומי כבר פועלת תוכנית לצעירים מן החברה הערבית שנותנת להם מענה של הכנה לעולם התעסוקה והאקדמיה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מה התקציב שיש בה? כלומר היא עושה את אותה פעילות של שנת מעבר דרך השירות הלאומי? << אורח >> משה הומינר: << אורח >> היא תוכנית מצומצמת יותר. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אתה מבין, אלכס? מי שעושה שירות לאומי מקבל תוכנית מצומצמת יותר להשתלבות בשוק התעסוקה, ומי שלא משרת אתה עכשיו נותן לו אקסטרה. זה בסדר, הכותרת של מאבק באלימות ובפשיעה – אפשר הכול להגיד, כל דבר קשור לאלימות. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אתה לא יכול להתמודד עם זה, זהו, זה מאבק באלימות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אתם מבינים שאתם פועלים בניגוד מוחלט לאינטרס של מדינת ישראל? כל הממשלות הגדירו יעד להגדיל את שיעור המשרתים בשירות לאומי ואזרחי. אף אחד לא מבקש שירות צבאי. עכשיו מה אתם אומרים? נתת שנה או שנתיים מן החיים שלך ושירת בשירות לאומי או אזרחי, אז ניתן לך קצת פיצוחים להכשיר אותך לשוק התעסוקה. אם השתמטת משירות ואתה לא מוכן להיות חלק ממדינת ישראל, נפתח עליך עכשיו את ארובות השמיים ונעזור לך להשתלב וללמוד. תשנו את הקריטריון פה, שלפחות הוא יחול על כולם. אני טוען שהוא צריך לחול רק על מי ששירת, אבל גם אם אתם לא רוצים להיות כמוני אז לפחות שזה יחול על כולם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הנקודה שלך ברורה מאוד. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מה התשובה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הוא לא יכול לענות לך תשובה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> הוא יכול. הוא צריך לענות תשובה. מה התשובה שלך, אלכס? << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להעלות נושא ומי שיושב כאן הרבה מכיר שאני מדברת על זה כל הזמן. יש כאן בסעיף ג' החלטת ממשלה מספר 566: עוטף עזה, מנובמבר 2020. ביקשתי כאן מספר פעמים לקבל התייחסות ספציפית מכל משרד ומשרד. אני מבקשת לקבל התייחסות למימוש. כל פעם מבקשים רק דחייה ולא יכול להיות שזה לא מוצג. אני מתעקשת על זה. ביקשתי גם מכבוד היושב-ראש לקיים דיון מעקב של הוועדה על מימוש החלטת ממשלה מספר 566. אני מבקשת לקיים את הדיון הזה ובמסגרתו נדבר, אבל במקביל שישלחו לנו את פירוט הביצוע של הסעיף הזה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי אחראי על זה? זה כל המשרדים. אנחנו נראה מי אחראים ואז נבקש מהם תשובה בכתב. בסדר? << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> יש התחייבות של שר האוצר במקביל. אני חייבת לציין לטובה שהוא קבע אדם ממשרדו שירכז את זה מכל המשרדים, מכל הרפרנטים. לא משתפים גם פה. אבל אני אומרת גם בוועדה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בואי נבין מי אחראי על מה ואז נבקש. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> כל המשרדים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אפשר לבקש את הכול. התייעצות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מה התשובה שלך ושל ולדימיר לשאלה ששאלתי? זה לא פוליטיקה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אגיד לך את התשובה שלי. אני לא מכיר מספיק את הפרטים ואני גם לא איש מקצוע. על פניו נראה שכנראה יש ערך משמעותי מאוד בקיום פעילויות כאלה כדי לחבר את הצעירים בחברה הערבית גם לשוק התעסוקה וגם למניעת אלימות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> למה רק למי שלא שירת? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני בטוח שיש תוכניות נוספות רבות לאלה שכן שירתו, אולי לא במסגרת הזאת. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> הוא אמר את האמת, שיש בשירות הלאומי תוכניות הרבה יותר מצומצמות. אז תגיד את האמת, אלכס. האמת היא שרע"מ דרשה לתת רק למי שלא משרת כדי שאנשים לא ישרתו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני בטוח שזאת לא הייתה הדרישה של מפלגת רע"מ. אנחנו יוצאים להפסקה ונחזור בשעה 14:54 כדי להצביע. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 14:49 ונתחדשה בשעה 14:54.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> פניות מספר 84–86, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה פניות מספר 84–86 אושרו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ינון אזולאי נמנע. הפניות אושרו. הפניות הבאות מספרן 51–52, משרד הביטחון. << אורח >> דן נימני: << אורח >> אני מאגף התקציבים במשרד האוצר. הבקשה דנה בסעיף תקציבי 16: הוצאות חירום אזרחיות. עיקרי הפנייה: הפנייה התקציבית נועדה לתקצב סך של 32,045 אלפי ש"ח בהוצאה עבור נאמני קורונה במסגרת מתווה כיתה ירוקה במערכת החינוך עבור חודשים אפריל–יוני, ושינויים פנימיים בסך של 15 אלפי ש"ח בהוצאה עבור מיגון הניוד ביהודה ושומרון. תוכנית מספר 1: מיגון – 161603 – שינוי בסך של 15,000 אלפי ש"ח בהוצאה עבור מיגון הניוד ביהודה ושומרון, בהתאם להחלטת ממשלה מספר 289 מיום 1 באוגוסט 2021, שעניינה יישום הסכמים קואליציוניים בשנים 2021 ואילך. מצורפת לשינוי הזה גם חוות דעת משפטית. תוכנית מספר 2: קורונה – פעילות פקע"ר – 161606 – תקצוב סך של 32,045 אלפי ש"ח בהוצאה עבור נאמני קורונה במסגרת מתווה כיתה ירוקה במערכת החינוך לחודשים אפריל–יוני בשנת 2022. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני רוצה לשאול על מערך הפעלת האזעקות ברחבי הארץ. יש תלונות חוזרות מתושבי מודיעין עילית ובית שמש כי מערך האזעקות אצלם חלקי בלבד וכי לא נשלחים סמסים להזהיר אותם במקרה והם לא שומעים את האזעקה. קודם כול, האם יש כוונה לתגבר את המערך הזה? והאם יש כוונה להקים מערכי אזעקה ברחבי הכפרים הלא מוכרים בנגב, שבמצב הדברים היום לא מודעים כלל לכך שיש נפילות באזורם? << אורח >> אור ברחק: << אורח >> צוהריים טובים. אני מאגף התקציבים במשרד הביטחון. אתחיל מן השאלה הראשונה לגבי מערך האזעקות במודיעין עילית ובית שמש. כחלק ממערך כולל של פיקוד העורף מערך ההתרעה הוא מערך שמתחדש. ספציפית לגבי מה שקורה במודיעין עילית ובבית שמש – אני מציין לעצמי לבדוק את זה. זו נקודה ספציפית ואני אבדוק. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תודה רבה. << אורח >> אור ברחק: << אורח >> וכנ"ל לגבי הנגב. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בנגב זו בעיה ידועה כבר שנים. תודה רבה לך. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> אתה יכול להסביר בבקשה מה הכוונה במיגון הניוד בגדה ומיגון תשתיות לאומיות חיוניות? אילו תשתיות חיוניות יש בשטחים? << אורח >> אור ברחק: << אורח >> הפנייה היא למיגון הניוד ביהודה ושומרון. אתן קצת רקע לתוכנית, שתכירו. התוכנית הזאת קובעת מיגון של תחבורה ציבורית והסעות לתלמידים ביהודה ושומרון, זה עיקר התוכנית, מיגון רכבים בהתאם לצירים, בהתאם לצורך מבצעי בשטח. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> אזרחי או צבאי? << אורח >> דן נימני: << אורח >> זה מיגון תשתיות בכל המדינה, לא רק ביהודה ושומרון. השינוי התקציבי כאן הוא לא לזה. השינוי התקציבי הוא למיגון הניוד ביהודה ושומרון. זה משהו אחר. התוכנית נוגעת גם וגם. השינוי פה מתייחס רק לתחבורה הציבורית. << אורח >> אור ברחק: << אורח >> בגלל זה התייחסתי אליה ספציפית. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> בטח פספסת אז אני אעדכן שיום-יום האזרחים שלנו שם שנוסעים חוטפים אבנים ובקבוקי תבערה ודברים מן הסוג הזה. אני מניח שכנראה שכחת את זה אבל זה קורה יום-יום שהם חוטפים אבנים ובקבוקי תבערה בגלל שהם יהודים שגרים שם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> עוד שאלות? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> תוכנית מספר 2: מפקדת אלון וקטיעת שרשראות הדבקה – נשמע כאילו זה היה לפני 20 שנים. אנחנו עדיין מתקצבים את זה? << אורח >> אור ברחק: << אורח >> זה עדיין פעיל בשטח. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מה עושים? << אורח >> אור ברחק: << אורח >> קודם כול אציין שזה חלק מתהליך שמתקיים כבר קרוב לשנתיים. יש גרעין שפועל במפקדת אלון, גרעין גמיש, כלומר הוא גרעין שהוא כמו אקורדיון: במצב שהתחלואה עולה הוא יודע מהר מאוד להתמודד ולהיכנס לפעולה. קודם כול, הקורונה עדיין לא נגמרה סופית. יש הערכות מצב שמתבצעות באופן תדיר לגבי הקיום של מפקדת אלון. באופן כללי מדובר על כל משימות הקורונה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> מפקדת אלון היא מפקדה שהיא ברובה במערך המילואים והיא לא תחת צווים. נכון? אני לא צריכה להילחץ שעכשיו מחזיקים אנשים בבית והם בקפצון? << אורח >> אור ברחק: << אורח >> לא ברמה כזאת. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני מבקשת לקבל עדכון לגבי מפקדת אלון, כמה מגויסים, כמה מגויסים תחת צו בבית, כמה עולה החזקת התשתיות שלה. זה לא רלוונטי עכשיו אבל זה חשוב לנו מאוד. תודה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> משרד הביטחון, בסדר? הבנתם את השאלה? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> נאמני קורונה – זה עדיין קיים? << אורח >> אור ברחק: << אורח >> נאמני קורונה עדיין קיים, כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היה פרסום שפוטרו נאמני קורונה עד 1 במאי. << אורח >> אור ברחק: << אורח >> אעשה סדר. יש למעשה שני אישורים בתוקף. האישור הראשון, בשורה התחתונה אושרה העסקתם של נאמני קורונה עד 30 ביוני. וכמובן, כפי שאמרתי בהתחלה, יש הערכות מצב שאנחנו עושים. << אורח >> דן נימני: << אורח >> יש נאמני קורונה של בתי ספר, שזה הרוב המכריע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> סתם כך: סיימתם לחלק את בדיקות האנטיגן בבתי הספר? אשתי עדיין מחכה מאז בשער של מעונות היום שיחלקו לה את זה. << אורח >> דן נימני: << אורח >> יש נאמני קורונה של בתי ספר, שהם בחודש אפריל, ויש נאמנים רשותיים, שזה עד סוף יוני. הנתח המרכזי הוא נאמני קורונה בבתי ספר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה הם? << אורח >> דן נימני: << אורח >> 2,778. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הם ממשיכים? << אורח >> דן נימני: << אורח >> נכון לעכשיו לא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז מתוך זה כמה נאמני קורונה ממשיכים? << אורח >> דן נימני: << אורח >> 257. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה כסף הולך אליהם? << אורח >> דן נימני: << אורח >> לאותם נאמני קורונה רשותיים – סדר גודל של 7 מיליון שקלים. אנחנו מדברים על 257 אנשים לשלושה חודשים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני בודק אפשרות לעבור להיות נאמן קורונה בתקופה הזאת. "מסעיף משרד החינוך" – מאיזה סעיף במשרד החינוך זה נלקח? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> זה נלקח מתוך הכספים שהוקצו במסגרת הייעודית של הקורונה עבור דיגיטציה בשנת 2020. למעשה הכסף הזה נותר ב-2021, נעשה בו עוד שימוש, אבל נותרה יתרה שמועברת כעת לרשות פרויקט "כיתה ירוקה" בסך 39 מיליון שקל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> "כיתה ירוקה" כן יש עדיין? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> "כיתה ירוקה" זה הפעילות של נאמני הקורונה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה כסף בסך הכול נשאר לכם בתקציב הזה של הקורונה? הרי אין כבר קופות קורונה, זה נבלע בפנים, כך אמרו לנו קודם. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> יש אבחנה מלאה והפרדה מדויקת מאוד בין תקציבי קורונה לבין תקציבים רגילים לכל אורך התקציב. אנחנו מעבירים גם דיווחים חודשיים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני חייב לעצור אותך פה ולהגיד לך שאמרתם לנו שאין קופסאות קורונה, הכול עבר לאותו מקום, הכול ביחד. אלכס, אני צודק או לא צודק בנושא של הקורונה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הייתה אמירה כזאת. נראה לי שאנחנו מתבלבלים בין שני נושאים. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> האמירה הזאת לא מדויקת. אני לא יודע באיזה הקשר היא נאמרה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה נשאר לך בקופסת הקורונה הזאת במשרד החינוך? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אנחנו מעבירים כעת 39 מיליון ש"ח. שאר הכסף שנמצא במשרד החינוך אמור לשמש את מטרות משרד החינוך בקשר לקורונה. יש שם פרויקטים שטרם הסתיימו, תשלומים שעוד לא בוצעו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה כסף נשאר? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אני לא יודע להגיד במדויק כמה נשאר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תעביר לנו את התשובה המדויקת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אחרי ההעברה הזאת כמה נשאר לנו? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אבדוק את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> התייעצות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש התייעצות. אנחנו חוזרים ב-15:09. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 15:04 ונתחדשה בשעה 15:09.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו מחדשים את הדיון. אנחנו מצביעים על פניות מספר 51–52. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה פניות מספר 51–52 אושרו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> גם הפניות הללו אושרו. אנחנו עוברים לפנייה הבאה, 9,000, פניות מספר 67–70, בבקשה. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אני מאגף התקציבים במשרד האוצר. הפנייה התקציבית נועדה לתקצוב סך של כ-500 מיליון ש"ח לצורך קליטת עלייה מאוקראינה, רוסיה ובלארוס. עיקר התקציב מיועד לפעילות קליטה ומעני דיור מידיים לעולים. עיקר התקציב, 409.184 מיליון ש"ח יגיע למשרד העלייה והקליטה. סך של 43.828 מיליון ש"ח יגיע למשרד החינוך עבור פעילות נלווית. סך של 32 מיליון ש"ח יגיע למשרד השיכון לצורך מעני דיור. סך של 10 מיליון ש"ח יגיע למשרד הבריאות עבור פעילות נלווית לקליטה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שאלות, בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אשאל אתכם שאלה קטנה. הבוקר פורסם בכאן 11 או בגלי צה"ל שהעולים מאוקראינה שהגיעו למלוניות קיבלו מכתבים לעזוב את המקום. כנראה נתנו להם כמעט באופן מידי. מדובר על אנשים מבוגרים וחולים, אימהות חד-הוריות. יש להם אמנם החזר שכירות, איזשהו סיוע בשכר דירה, אבל מכיוון שלאנשים אין כאן גב כלכלי ואין מי שיכול להיות ערב לכסף שלהם אז לא משכירים להם דירות. עכשיו נמצאות אולי מאות משפחות שאמורות לצאת לרחוב ואין מענה. אני חושב שפנייה כזאת אסור שתעבור לפני שיהיה מענה לדבר הזה. זה גם למשרד הבינוי והשיכון וגם למשרד העלייה והקליטה. כאשר משרד הבינוי והשיכון נותן סיוע בשכר דירה צריך במקרה כזה של העולים מאוקראינה לוודא, לא רק לתת להם כסף ושילכו להתמודד עם זה אלא אולי לעמוד מול בעל הדירה ולהבטיח שאתם נותנים להם את הכסף, שאתם ערבים להחזיר להם לשנה הקרובה, לא משנה, לכמה זמן שמגיע להם. למשרד העלייה והקליטה, שכרגע מטפל באנשים האלה – אסור לזרוק אותם לרחוב. אתה מכיר את הסיפור הזה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מכיר גם קצת יותר. ניתן לנציג משרד הקליטה להסביר. << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> אני מאגף תכנון ותקצוב במשרד העלייה והקליטה. לא שמעתי על הסיפור הזה. אני חייב לומר שהוא קצת מפתיע אותי כי אני לא יודע על הנחיה כזו. להיפך, אנחנו מטפלים בעולים שנמצאים במלונות בהרבה מאוד רגישות. יש צוות שמסייע להם, גם צוות במלונות, גם פרויקטורים שהוספנו מטעם הרשויות המקומיות, שמסייעים לעולים הן במציאת הדירה והן בתהליכים כדי לפתוח חשבון בנק, לקבל את הצ'קים, לחתום על החוזה. אם יש מקרים חריגים, כפי שחבר הכנסת ציין, של אנשים מבוגרים או עם צרכים מיוחדים אז הרגישות גדולה כפליים. אבדוק את המצב ואענה לכם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אריק, אתה מקבל פה מקום של כבוד בוועדה ופלא בעיניי שאתה עדיין לא מודע לדבר כזה. הסיפור התפוצץ הבוקר אבל הפניות היו עוד לפני כן. << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> אני יודע שההנחיה הייתה לא להוציא מכתבים כאלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם אתה קורא לו למשרד למשל – בסדר. אבל זורקים לו את זה ליד הדלת, הוא קם בבוקר ומגלה. מילא היית שם לו את העיתון כפי ששמים בבתי מלון וזה נותן הרגשה טובה. זורקים לו איזה מכתב, הוא חושב שהוא קיבל מעטפה שיש בה משהו, פותח ומגלה: כמה שיותר מהר אתה צריך לפנות את המקום, אין לך מקום פה. אני לא יודע ממה זה נובע. הרי הם מקבלים כסף. אולי הם רוצים בקיץ להרוויח יותר? אני לא יודע מה. אתם כמשרד העלייה והקליטה חייבים להשאיר אותם כל עוד לא מצאו מקום אחר. אין להם פה משפחה, אין להם כלום, הם השאירו מאחוריהם את הכול. << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> הזכאות הכללית היא לשהות של עד חודש בבית מלון. היו מקרים חריגים, במיוחד בתחילת המבצע, שלקח זמן עד שאנשים בכלל הסדירו את המעמד שלהם. כל מקרה לגופו, במידת הצורך הוארכה השהות. עד עכשיו אם יש מקרים חריגים – לצורך הדוגמה, ידוע לנו על אנשים שמחכים לשיפוץ של דירה או מחכים שדירה תתפנה או תרוהט, במיוחד אנשים קשישים שצריכים לעבור לדיור ציבורי – אנחנו מאפשרים להם להמשיך לשהות בבית המלון עד שהדירה שלהם תהיה מוכנה. יכול להיות שהייתה תקלה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני רוצה להסביר משהו. כל הרשויות, לא רק משרד הקליטה – משרד הקליטה, נתיב, משרד הפנים – נערכו פה באפס זמן לקליטת מספר גדול של אנשים. זה אולי הפעם הראשונה שצוותים של משרדים יוצאים לשטח ומקבלים את העולים בתוך המלונות. אגב, לא רק העולים שגרים בתוך המלונות אלא גם כאלה שגרים בקרבה ובאים כדי להסדיר את המעמד שלהם ולעשות את כל הפעולות. ניתן לעולים חודש ולאחר מכן הם מקבלים סיוע מוגדל בשכר דירה משמעותי מאוד. נכון שלפעמים יש מקרים חריגים. זה הזמן לקרוא בעיקר למשרד הקליטה להפעיל רגישות-יתר לאנשים שמתקשים. אני יודע מניסיון אישי שאתם עושים את זה, אני מכיר אתכם מספיק טוב. לגבי האירוע שפורסם בתקשורת – כדאי לכם לבדוק מה בדיוק קרה שם. משרד הקליטה לאורך שנים הוא ארגון לומד שיודע לבדוק את עצמו. אם יש איזו טעות אז פשוט תתקנו. בסדר? << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> בסדר גמור. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> בעניין הכסף לשיפוץ דירות – אנחנו יודעים שבתור הרגיל יש כ-4,000 ממתינים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> גבי, אני מצטער, זה לא קשור לפנייה. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> עוד משפט. אני לא נמצאת פה הרבה. יש כ-30,000 ממתינים במשרד הקליטה. קודם כול, טוב מאוד שלוקחים כסף לשיפוץ דירות. השאלה האם לא צריך יותר כסף כדי לתת מענה גם לעולים החדשים שמגיעים וגם לעולים החדשים שנמצאים פה וממתינים לדירה. אני לא רוצה להעמיד את האחד מול השני, אז איך אנחנו עושים את זה? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> דיברו פה על שיפוץ דירות. << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> שיפוץ דירות הוא לא באחריות משרד העלייה והקליטה. << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> אני אענה. אני מאגף התקציבים במשרד האוצר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בחור טוב, תדעי לך. << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> כפי שכתבנו בדברי ההסבר והבהרנו, השיפוץ של הדירות האלה לא פוגע בממתיני הדיור הציבורי. מדובר בדירות שחלקן היו מיועדות למכירה על ידי משרד השיכון ובצוק העתים עכשיו לצורך הדבר הזה החליטו לשפץ אותן. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> היו 30,000 ממתינים אז למה לא לתת להם? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יש לי שאלה אליך. הועבר תקציב לשיפוץ 900 דירות שלא היו במצב שניתן לגור בהן. האם התקציב קשור ל-900 הדירות הללו? כן או לא? << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> אני צריך שתחדדי את השאלה, אני לא בטוח שהבנתי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בתקציב האחרון הועבר כסף לשיפוץ 900 דירות שלא היו מתאימות למגורים. << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> עכשיו הבנתי. חברת הכנסת לזימי, התשובה היא לא. התקציבים לעולים מאוקראינה לא קשורים לזה. את מדברת על ה-196 מיליון שקל, זה דבר אחר. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> זה מה שרצינו לדעת ולא ענו לנו על המכתבים. מצוין. תודה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לגבי 900 הדירות שעליהן דיברו, בפעם שעברה העלינו את זה פה ואמרתם שהן הולכות לאותם עולים. << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> אסביר עוד פעם. התור לממתינים במשרד השיכון ובמשרד הקליטה – ואני שם בצד בתי גיל זהב, אני מדבר על דיור ציבורי קלאסי – מחולק בצורה כזאת: שני-שלישים למשרד השיכון ושליש למשרד הקליטה. זאת החלוקה בין המשרדים. בבתי גיל הזהב החלוקה היא חצי-חצי כי יש יותר עולים קשישים. הדירות ששופצו עכשיו לא באו על חשבון הממתינים הקיימים בתור, שלהם ניתנו ההגדלות המדוברות במסגרת העברה שנעשתה פה. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> זה תוספת. מצוין. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לגבי תוכנית השיכון, הקליטה הראשונית של העולים בנתב"ג, אומרים שהיום יש הרבה פחות ממה שהיה בהתחלה, וזה גם מובן. אתם יודעים האם מיציתם כבר? האם התקציב הזה שאתם מעבירים עכשיו הוא לא יותר מדי גדול? כתוב: תוכנית מספר 1201: דיור. זה לא קשור לדיור? << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> זה לא משרד השיכון. זה תוכנית בתוך הסעיף של משרד הקליטה. פשוט יש שם תקנה ייעודית לאוקראינה ולכל אירוע המלחמה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אריק, בבקשה תשובה. << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> עיקר הכסף כאן מיועד לשכירות בתי המלון, בתי המלון הזמניים ששכרנו עבורם, וגם מיועד לתשלום מענק ההסתגלות במהלך השנה. אנחנו מעריכים שנכון לעכשיו, נכון לנתוני העלייה הנוכחיים התקציבים האלה אמורים להספיק. ככל שההתפתחות בשטח תדרוש מאתנו תקציבים נוספים אנחנו, ביחד עם משרד האוצר, נחזור לוועדה. חלק הרבה יותר קטן מן התקציב הזה היה מיועד לקליטה ראשונית בנתב"ג, במיוחד בתקופת מגבלות הקורונה, שהיינו צריכים לממן את בדיקות הקורונה בשדה והסעות מנמל התעופה למלונות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לגבי קליטתם של העולים בבתי מלון, גם היום מי שמגיע הולך באותו עיקרון לחודש, יש את המלונות הסגורים רק לאותם עולים חדשים? << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> נכון להיום עולים מאוקראינה יכולים לבחור ללכת לבתי מלון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בתי מלון מעורבים או בתי מלון שסגרתם אותם? היה את מלון דן שסגרתם עבורכם. << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> את מלון דן פנורמה אנחנו מפסיקים להפעיל בסוף החודש הנוכחי לבקשת הבעלים. מעבר לזה היו לנו מספר חדרים בבתי מלון אחרים, פרושים ברחבי הארץ. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה גובה מענק ההסתגלות לעולים החדשים? << דובר >> דניאל בלנגה: << דובר >> עבור יחידים זה 2,300 שקל בחודש. עבור זוגות עם עד שני ילדים 2,900 שקל בחודש. עבור זוגות עם שלושה ילדים ויותר 3,400 שקל בחודש. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה סיוע נוסף בשכר דירה. נכון? << דובר >> דניאל בלנגה: << דובר >> נכון. קראנו לזה מענק הסתגלות אבל המטרה היא לסייע בשכר דירה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> התוכנית הבאה שמספרה 301204: חטיבת רשויות, ארגונים וקהילה – 50 הפרויקטורים שמלווים ברשויות המקומיות, מה התפקיד שלהם? << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> אנחנו במצב שגרתי תומכים ברשויות מקומיות להעסקת פרויקטורים, שמסייעים לעולים החדשים, לכלל העולים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> זה ב-50 רשויות או שיש רשות שיש בה כמה פרויקטורים? << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> יש רשויות שיש בהן כמה פרויקטורים. פה מדובר בתוספת ייעודית לקליטת העלייה הזאת שאנחנו נתנו, 50 פרויקטורים שתפקידם לסייע לעולים. הם באים לעזור להם עוד כשהם בבתי המלון. הם יכולים לסייע להם לחפש דירות, הם מסייעים להם בפתיחת חשבונות בנק, ברישום הילדים בגן ובכל התהליכים כדי לעודד אותם, כדי לסייע להם לצאת מבתי המלון ולהיקלט בקהילה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> בכמה רשויות יש את הקליטה של העולים? << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> כ-30 רשויות, ככל שידוע לי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אלה 30 רשויות שהם נמצאים בהן כרגע, שפיזרתם אותם שם, ששלחתם את העולים לשם? << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> כן. היו קריטריונים איך לחלק את התקציב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בתוכנית של עידוד עלייה יש תקצוב של 53,500 אלפי ש"ח. מה זה מענקי קרן הנמלטים לעולים? הרי קודם דיברנו על כך שהיה להם מענק הסתגלות. מה זה כאן? << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> זה קרן נמלטים. אפשר לקרוא לזה מענק אבל זה סיוע שאנחנו נותנים לעולים שבורחים מאזורי חירום ומצוקה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה לעולים שמגיעים עכשיו מרוסיה ומאוקראינה? << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> רק עולי אוקראינה מקבלים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה לא לעולי רוסיה? גם שם זה נקרא היום אזור מצוקה. << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> כי ברוסיה אין לחימה, כי אנשים עדיין לא ברחו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל בפועל אנחנו יודעים שעולים מרוסיה שמגיעים גם משוכנים בבתי מלון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כבר לא. << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> כבר לא, החל מ-1 במאי כבר לא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היום לא, אבל עד עכשיו? עד לפני שלושה שבועות הם שוכנו במלונות אז למה לא מגיע להם הסיוע הזה? << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> יש ועדה בין-משרדית שבוחנת את המציאות והזכאויות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם עולה מרוסיה ברח, נמלט משם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ינון, זה לא אותו דבר כי ברוסיה אין לחימה, לא יורים ולא מפגיזים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הבנתי. סל קליטה – זה בנוסף? << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> זה הגדלת התקציב של סל קליטה. הרי כל עולה זכאי מכוח חוק לקבל סל קליטה. לאור הגידול בעלייה אנחנו גם מוסיפים כאן תקציב לסל הקליטה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רואה שגם אנשי משרד החינוך נמצאים פה. זה גם קשור לאוקראינה? << דובר >> מחמד ח'לאילה: << דובר >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איך זה קשור? כמה תלמידים נכנסו בינתיים מקרב העולים? << דובר >> מחמד ח'לאילה: << דובר >> אין לי מספרים מדויקים. אלה תלמידים שנקלטים במערכת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתם יודעים כבר על תלמידים שנקלטו במערכת? << דובר >> מחמד ח'לאילה: << דובר >> יש חלק מן התלמידים שכבר נקלטו ומקבלים כבר אולפנים ונמצאים בתוך בתי הספר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתם יודעים כמה תלמידים כבר נכנסו בפועל? << דובר >> מחמד ח'לאילה: << דובר >> למשרד החינוך יש את כל הנתונים. אני יכול לבדוק. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תעבירו לנו את הנתונים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> כמה עולים הגיעו? << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> 22,000 עולים, בלי פליטים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היה פרסום בשבוע שעבר שהגיעו עולים, קיבלו את סל הקליטה בסכום אסטרונומי של עשרות אחוזים וחזרו בחזרה למדינתם אחרי שקיבלו את סל הקליטה. יש לכם מעקב אחר זה? << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> סל הקליטה לא משולם מראש לכל התקופה, הוא מחולק בתשלומים חודשיים. לפני כל תשלום נערכת בדיקה מול רשות האוכלוסין. במידה והעולה לא נמצא בארץ אז מופסק התשלום. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> היה כתוב שהם באים לכמה שבועות, מקבלים לינה בבית מלון, מקבלים את החודש הזה וחוזרים לארצם. מתוך ה-20,000, האם אנחנו יודעים כמה באמת נשארים ונקלטים במערכות, ברשויות, בבתי הספר? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> וגם למה חזרו? יכול להיות שפה הטיפול היה לא מספיק. למשל אם אדם מקבל מכתב מתחת לדלת, כל אחד היה חוזר לארצו במקרה כזה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה לא המצב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> השאלה היא גם למה הם חזרו לארצם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני לא יודע את המספרים אבל אני מכיר את התופעה. עולים שבאים מאוקראינה עכשיו בגלל המצב כמובן לא חוזרים. עולים שבאים ממקומות אחרים, כמו רוסיה ובלארוס, רבים מהם באים לכאן לכמה שבועות ואחר כך חוזרים לארצם כדי לסדר כל מיני דברים שנשארו להם. חלקם חוזרים לכאן וחלקם לא חוזרים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל אלה שבאים לכאן בשביל להסדיר, האם ראוי שיבואו לכאן, ייקחו את סל הקליטה וילכו? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הם נוסעים בחזרה לרוסיה, מסדרים את הדברים, מוכרים את הבית שלהם, עושים כל מיני פעולות וחוזרים לכאן. ואז כאשר הם חוזרים משרד הקליטה ממשיך לשלם להם את מה שהפסיק לשלם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רואה פה לגבי משרד החינוך: תנאי כשירות והכשרת עובדי הוראה. זה קליטה חדשה של מורים שמבינים את השפה? << דובר >> מחמד ח'לאילה: << דובר >> חלק מן העולים הם בהכשרתם מורים. צריך להכשיר אותם ולקלוט אותם במערכת. ניתנים תמריצים לבתי ספר לקלוט מורים עולים. זה מה שמגיע בפנייה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> משרד הבריאות – זה הסעיף האחרון כאן. אני רואה משהו אחד במשרד הבריאות אבל אני לא רואה מה הסעיף במשרד הבריאות. << דובר >> דניאל בלנגה: << דובר >> זה על ביטוח הבריאות. בגלל שחלק גדול מן העולים הגיעו בלי להסדיר את המעמד שלהם כבר באוקראינה או ברוסיה עשינו להם ביטוח בריאות זמני. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בפעם שעברה דיברנו על הביטוח הזמני הזה, כאשר אמרנו שהייתה רק קופת חולים אחת בלבד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, אתה מתבלבל בין פליטים לעולים. << דובר >> דניאל בלנגה: << דובר >> נכון, פליטים זה לא כאן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ומה עם העולים? << דובר >> דניאל בלנגה: << דובר >> לעולים זה משהו זמני עד שהם מסדירים את המעמד שלהם כעולים. כשהם מסדירים את המעמד שלהם כעולים הם פשוט מצטרפים לקופת חולים כמו כל עולה אחר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז לשם מה אתה צריך פה כסף? לא הבנתי. << דובר >> דניאל בלנגה: << דובר >> זה על התקופה הזמנית מרגע העלייה שלהם ועד שהם מסדירים את המעמד שלהם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה זמן אתה נותן להם להסדיר? << דובר >> דניאל בלנגה: << דובר >> זה תלוי במשרד הקליטה אבל בגדול, תוך חודש מקסימום מצליחים להסדיר את מעמדם. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> ראיתי את זה, הם שמים דוכן של קופות החולים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לעולה יש שתי אופציות לקבל מעמד, בחו"ל לפני שהוא עולה, או בארץ דרך משרד הפנים ואחר כך נתיב ואחר כך משרד הקליטה. בגלל שהרבה מאוד עולים הגיעו מאזורי לחימה מן הסתם הם עוברים את התהליך הזה פה. כדי לקצר את התהליך הזה משרדי הממשלה יוצאים אל השטח, פוגשים את האנשים כדי לזרז את כל התהליכים הללו. בזמן הזה, בגלל שמדובר במצב ייחודי של לחימה, הממשלה נתנה ביטוח רפואי כדי שאנשים יוכלו לקבל טיפול רפואי. כמה זמן זה לוקח – זה תלוי במסמכים שיש לעולה או שאין לו, זה יכול לקחת שבוע, זה יכול לקחת שלושה שבועות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל הביטוח הרפואי שנותנים להם, זה בעצם קופת החולים שלהם? << דובר >> דניאל בלנגה: << דובר >> לא, אין להם עדיין קופת חולים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כאשר מחר עולה כזה חולה, לאיזו קופת חולים הוא הולך? << דובר >> דניאל בלנגה: << דובר >> לפי הביטוח, תלוי מה הפוליסה. אני לא יודע בדיוק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא יכול לבחור. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הם משלמים ביטוח. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> זו השאלה. זה הכסף של הבריאות שאתם שמים על הביטוח עד שהוא נרשם לקופת חולים? << דובר >> דניאל בלנגה: << דובר >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עשיתם מכרז לביטוח רפואי או שזה פטור ממכרז? << דובר >> דניאל בלנגה: << דובר >> זו הייתה התקשרות, זה היה משהו מהיר מאוד בגלל החירום. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז חברת הביטוח קיבלה פטור ממכרז? << דובר >> דניאל בלנגה: << דובר >> אני לא יודע בדיוק. אבדוק את זה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה לא חברת ביטוח. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא אומר לך שזה דרך חברת ביטוח. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה חברת ביטוח? לא עשיתם את זה עם ענבל? << דובר >> דניאל בלנגה: << דובר >> זה היה דרך הסוכנות היהודית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כלומר כל זה עובר דרך הסוכנות היהודית ולא ישירות מול סוכנויות הביטוח. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אם היו עושים מכרז העולים היו מקבלים את הביטוח בעוד עשר שנים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> 0.9% מתקציב משרדי הממשלה – זה על כלל משרדי הממשלה או שיש חריגות? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> ההפחתה מפורטת ברמת כל משרד בדברי ההסבר. אני יכול לקרוא אותם, אם אתה רוצה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> זו שאלה פשוטה: האם זה כל המשרדים או שיש משרדים שהוצאו מן הקיצוץ? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אין משרד שהוחרג באופן מכוון, אם זאת השאלה שלך. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לא באופן מכוון לרעה, יכול להיות גם באופן מכוון לטובה. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> גם לא לטובה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> הייתי אצל רונן פלוט בנוף הגליל, שם הוא עשה עבודה ממש מדהימה, פתח חמ"ל מטורף. האנשים שם מקבלים את העולים בסבר פנים הכי יפות. הוא עשה את כל התחנות שצריך בשביל לעזור להם. פה אני לא רואה את החיזוק לרשויות. אם יש ראש רשות שממש נותן את עצמו בשביל שתהיה קליטה גדולה אצלו, אני לא רואה פה חיזוק לאותן רשויות שכן מוכנות לפעול. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אותם פרויקטורים שדיבר עליהם אריק זה בדיוק זה. זה ממש תקני כוח אדם שמגיעים לרשות והחבר'ה האלה מועסקים על ידי הרשות ועובדים ביחד עם הרשות, בתוך מחלקת הקליטה של הרשות. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> פה אני לא רואה את זה, פרט לפרויקטורים. זה דבר ששווה לשים עליו דגש. דבר נוסף, לגבי תעסוקה – אין את זה פה. למה? << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> מבחינת האגף המקצועי אצלנו לפי התאריכים שבהם העולים הגיעו נכון לעכשיו, בשנה הנוכחית יהיה יותר תקציב כדי לרכוש את השפה. זה יהיה מיועד יותר לרכישת השפה. עיקר הסיוע בתעסוקה אמור לקבל ביטוי בשנה הבאה. כאשר אנחנו מכינים עכשיו את דיוני התקציב בתוך המשרד, האגף הגדיל את הדרישות שלו כדי לתת מענה נוסף לאוכלוסייה הזאת. כן אציין שכבר ניתנה הוראת שעה פנימית בתוך המשרד כדי לתת סיוע נוסף, אותה אנחנו מאמינים שאנחנו מסוגלים לבצע במסגרת התקציב שלנו. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> כרגע אין להם שום מענה, שום הכוונה? << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> יש את הסיועים הרגילים של המשרד ואנחנו מאמינים שבמסגרת התקציב הנוכחי אנחנו מסוגלים לתת להם מענה, אפילו מוגדל במקצת. אבל עיקר התוספת תבוא בשנה הבאה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> התייעצות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נצא להתייעצות. נחזור בשעה 15:38. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 15:33 ונתחדשה בשעה 15:38.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> פניות מספר 67–70, 9000, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה פניות מספר 67–70, 9000, אושרו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הפניות אושרו. רביזיה על פנייה מספר 71: רשויות פיקוח. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא סיימנו את כל הבקשות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש חלק שעוד אי אפשר לדון בהן. נדון מחר. לפני שאנחנו עוברים לרביזיות, הבטחתי לנירה, בבקשה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> במסגרת האישורים שהיו בהעברות במשרד הרווחה אני רוצה להגיד תודה על קידום שני דברים שהם באמת מהותיים. אחד מהם זה צוותי צח"י, צוותי החירום היישוביים שאנחנו דנים בהם, כולל פה, והתקציב שניתן לעוד 14 רשויות, שזה משמעותי מאוד, בטח במצב הנוכחי. הדבר השני הוא מרכזי חוסן, המחקר לראות את החוסן הקהילתי. זה חשוב, יש שם פער של המון שנים והקידום שלו חשוב לכולנו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רוצה לברך את נירה שפק שקיבלה היום תעודה, פרס התנועה לאיכות השלטון. פרסמו גם את התמונה שלה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> כל שמאלני רוצה להגיע לפרס הזה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כל הכבוד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שיהיה לך בשעה טובה ותמשיכי בעשייה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כל הכבוד, נירה. רביזיה על פנייה מספר 71. בבקשה. מי מנמק? הרביזיה היא של גפני וסמוטריץ', לא שלך. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> גם אני מצטרף לרביזיה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו כבר דנים בה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תן לי לנמק. מה אכפת לך? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> טוב, דקה אחת לרשותך. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני. אנחנו מתעסקים פה יום ולילה בוועדה הכספים באין ספור דברים. דבר אחד נעלם מן הרדאר שלך, למרות שהזכרנו אותו, ואתמול גם העפת אותי תוך כדי דיבור כאשר דיברתי עליו. יש משהו חמור מאוד, גם לפי בית המשפט, שקורה ברעננה, שקורה בבלפור. אנשים עושים שחיתות, עוברים על החוק. אלה דברים שצריכים להיות בפיקוח של ועדת הכספים. אתה מתייחס כאילו אין שום כלום, כאילו לא קורה שום דבר והכול בסדר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> קודם כול, קורה. יש כל מיני בירורים שאני עורך. בסוף נעשה דיון. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> בואו נעשה דיון ונבקש מאנשים לבוא לכאן ולהציג בפנינו את הדברים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לפני דיון צריך להתכונן לדיון. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא יכול להיות שבית המשפט אומר שנעשות עבירות על החוק. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> את התשובה שלי אמרתי. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אשמח לעדכון מתי זה יקרה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> טוב. רביזיה על פנייה מספר 71. מי בעד הרביזיה? מי נגד? מי נמנע? הצבעה הרביזיה על פנייה מספר 71 לא אושרה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הרביזיה לא התקבלה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> דרך אגב, מי שהצביע פה זה הולוגרמה כי קרעי נמצא עכשיו בארבע ועדות במקביל. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אני ממלא מקום. גם לפי התקנון המושחת, שבו הורדתם לנו את הייצוג, זה בסדר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> רביזיה על פניות מספר 59–60: משרד השיכון. זו רביזיה שלי וינון אזולאי הצטרף אליה. מישהו רוצה לנמק? לא. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה בעד – 2 נגד – רוב הרביזיה על פניות מספר 59–60 לא אושרה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הרביזיה לא התקבלה. רביזיה על פניות מספר 76-80: רשויות מקומיות. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה הרביזיה על פניות מספר 76–80 לא אושרה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הרביזיה לא התקבלה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אני מצטרף לרביזיות הבאות, שלא תגיד שאני לא חלק מהן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> רביזיה על פניות מספר 81–82: מדע, תרבות וספורט. מי בעד הרביזיה? מי נגד? מי נמנע? הצבעה הרביזיה על פניות מספר 81–82 לא אושרה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הרביזיה לא התקבלה. רביזיה על פניות מספר 84–86: משרד ראש הממשלה. זו רביזיה שלי. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אני רוצה לנמק. אמרתי שאני מצטרף לרביזיות הבאות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בבקשה תנמק. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני חושב שהדברים שאמרתי קודם לא היו מספיק ברורים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא היית ברור. מה לעשות? << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> ההולוגרמה שלך אמרה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> זה מעלה צחוק על פניכם אבל הדבר הזה חמור מאוד. אתם יודעים שעשרות אלפי אנשים צעדו פה ברחובות בתחפושות ובמלבושים שונים ומשונים בשביל פייק-שחיתויות, ועכשיו כשיש דברים שבית המשפט כבר אומר, שנעשות כאן עבירות על החוק ברעננה, מבזבזים עשרות מיליוני שקלים בניגוד לחוק, בלי אישור, בלי פיקוח של ועדת הכספים, ובאה לכאן פנייה של משרד ראש הממשלה ואתה מעביר אותה. כאילו מה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה כתוב בפנייה? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא משנה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> משנה מאוד. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> כפי שאנחנו עושים למשרד החינוך כאשר משרד החינוך עושה בעיות עם גני הילדים של החינוך המיוחד, אנחנו עוצרים לו פה את ההעברות, כאשר ראש הממשלה עובר על החוק עוצרים לו את זה, כאשר הוא לא בא לפיקוח של ועדת הכספים עוצרים לו את ההעברות שהוא מבקש. לא יכול להיות שהיועצת המשפטית ברנע-פרגו מאשרת כל דבר בלי שום פיקוח. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בינתיים מי שחשוד בעבירות על החוק הוא ראש הממשלה לשעבר. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> היא צריכה לעמוד לדין, לחקירה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הוא מאשים את ראש הממשלה בעבירה על החוק בלי שהוא בכלל יודע. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> בית המשפט מאשים אותו, לא אני. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא אותו. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אז שישלח את הסגנית שלו לכלא לעשר שנים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> שוב אתה לא מספיק ברור. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אלכס, אנחנו לא בית המשפט. אנחנו הוועדה המוסמכת המפקחת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לכן אמרתי לשלמה קרעי כשלא היית כאן, אני עושה כל מיני בירורים לגבי הסוגיה הזאת ואנחנו נקיים עליה דיון. אנחנו נעשה את העבודה שלנו, האמן לי. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> כבר פניתי אליך בעניין הזה בכתב. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ועדת הכספים תבצע את תפקידה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> בכל ישיבה של הוועדה פניתי אליך בבקשה לקיים את הדיון הזה. גם בית המשפט, בג"ץ קבע שבעצם שמו פס על הוועדה החשובה הזאת. מן הראוי – זה לא כסף שלו. כפי ששלמה אמר, אנחנו מחפשים כל שקל איך להשלים ולמי לתת. לא ייתכן שזורקים 50 מיליון שקלים ואת אף אחד זה לא מעניין. רוצים לדעת מי נתן את ההנחיה להעביר את הבית של ראש הממשלה מירושלים לרעננה, מי אישר את הכספים, שתבוא גם היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה ותענה את כל התשובות האלה. אי אפשר גם לא לענות תשובות, גם לשים פס על הוועדה. גם מבקר המדינה, דרך אגב, ביקש מאתנו להיות גוף יותר מפקח ולשים לב יותר לדברים הללו. כל עוד זה לא נקבע אנחנו פשוט לא עושים את העבודה שלנו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה. רביזיה על פניות מספר 84–86, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה בעד – 3 נגד – רוב הרביזיה על פניות מספר 84–86 לא אושרה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הרביזיה לא התקבלה. לגבי סדר היום מחר: יש לנו שתי תקנות ניירות ערך שלא הספקנו לדון בהן היום אז העברנו אותן למחר. היה אמור להיות דיון לגבי תקצוב חדרים אקוטיים. אני מעדכן שנפגשתי עם מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' נחמן אש, אתמול או שלשום והוא עדכן אותי שיש התקדמות משמעותית מאוד לגבי פתיחת חדר אקוטי נוסף בנהרייה. לכן הוא ביקש ממני דחייה של דיון המעקב. אני כמובן הסכמתי לדחייה בשבוע-שבועיים. אני בטוח שהוא יבוא וידווח על כך שיש התקדמות וייפתח לנו חדר אקוטי נוסף. מחר נערוך שני דיונים על תקנות ניירות ערך ואחר כך נשלים את מה שלא הספקנו לגבי הפניות התקציביות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אני מקווה שאת הדיון שביקשנו עכשיו, חבר הכנסת אופיר כץ ואני, תערוך לפני שנתניהו יהיה ראש הממשלה, לא רק אחרי כן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז יש לי המון זמן. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> רק משפט אחד שאני חייבת להגיד. תודה רבה על הניהול המקצועי ועל העבודה הממושכת והרצון העיקש לתת מענה לחברה הערבית. נמשיך לעשות את העבודה כפי שצריך. אגיד בשורה לחברה הערבית בישיבה הזאת: העברנו תקציבים לצרכים בוערים בתוך החברה הערבית, אם זה בתחום תכנון ובנייה, אם זה בתחום רווחה ואם זה בתחום השלטון המקומי. כל הכבוד. נמשיך לבוא ולעשות עבודה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תמשיכו לתת פרוטקשן לאלה שמחזיקים לכם את הממשלה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:50. << סיום >>